מעורבים! הצילו את המחוז!

[QUOTE=Alice;1481656][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
המעורב עם התו על הראשון מסתכל עוד שנייה על הליופטייל ואז אומר " הוא נראה פוקימון חמוד. סוובאק תשלח כדור אנרגיה "
פוקימון האייל, שמסתבר ששמו הוא סוובאק פותח את פיו ומשגר כדור אנרגיה על הליופטייל. הליופטייל מצליח להתחמק רק בשנייה האחרונה. אתה קופץ מן השיחים ומשתמש בהלם רעם על הצ'אטוט של המעורב-צ'אטוט המופתע נופל ישר לקרקע. הוא קם, עדיין מעט בשוק ומנסה להבין מאיפה המכה הגיעה-עד שעיניו ננעלות עלייך.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
סבבה אז לך לישון שאתה מרגיש שאתה נרדם
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
סוואבק שולח כדור אנרגיה על הפוקימון. הוא כמעט פוגע אך בשנייה האחרונה הפוקימון הצהוב-שחור מצליח להתחמק.
שנייה לאחר מכן מתקפה חשמלית, שנראת כמו הלם ברק פוגעת בצ'אטוט ומעיפה אותו ארצה! צ'אטוט קם-מופתע.
אתה מביט סביבך-מנסה להבין מאיפה הגיע המתקפה. "שם!" צווח לפתע צ'אטוט. את מביט לכיוון אליו הוא מסתכל ומבחין בנער בן גילך בעל אוזניים וזנב הזהים לאלו של הפוקימון שזה עתה תקפת.[/QUOTE]
" היי אתה זה שעוקב אחרינו ! למה אתה עושה זאת ? אין לך מה לחפש בי אני רק בתחילת דרכי " אני אומר

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"זה הזמן!" אתה צועק. הליופטייל תוקף בהלם רעם את צ'אטוט-אך הפעם צ'אטוט מוכן ומספיק להתחמק. סקידו רץ בהתקלה אל עבר סוובאק-ומצליח לפגוע. סוובאק נהדף מעט אחרונית אך הוא גדול יותר מסקידו ולכן הצליח לספוג את רוב ההדף. אתה שולח מתקפת רעל אל עבר המעורב. המעורב צועק לך " היי אתה זה שעוקב אחרינו ! למה אתה עושה זאת ? אין לך מה לחפש בי אני רק בתחילת דרכי ". כתגובה, תוך כדי ההתקפה אתה צועק "למה התקפת את המעבדה? מפלצת שכמוך!"

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אתה בקושי מספיק לעשות משהו והמעורב ישר צועק הוראות-הוא אומר לפוקימון הצהוב-שחור, שמסתבר ששמו הוא הליופטייל להשתמש במתקפת הלם רעם על צ'אטוט-אך צ'אטוט, שהפעם מוכן להתקפה מתחמק. לאחר מכן, שותף נוסף של המעורב-בשם סקידו מתקיל את סוואבק. סוואבק נהדף מעט אחורנית. " היי אתה זה שעוקב אחרינו ! למה אתה עושה זאת ? אין לך מה לחפש בי אני רק בתחילת דרכי " אתה צועק למעורב. כתגובה, הוא שולח לעברך חצים מורעלים וצועק "למה התקפת את המעבדה? מפלצת שכמוך!"-עכשיו אתה מבין מה קורה. המעורב הזה חושב שתקפת את המעבדה בלי סיבה!

[QUOTE=Alice;1481661][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"זה הזמן!" אתה צועק. הליופטייל תוקף בהלם רעם את צ'אטוט-אך הפעם צ'אטוט מוכן ומספיק להתחמק. סקידו רץ בהתקלה אל עבר סוובאק-ומצליח לפגוע. סוובאק נהדף מעט אחרונית אך הוא גדול יותר מסקידו ולכן הצליח לספוג את רוב ההדף. אתה שולח מתקפת רעל אל עבר המעורב. המעורב צועק לך " היי אתה זה שעוקב אחרינו ! למה אתה עושה זאת ? אין לך מה לחפש בי אני רק בתחילת דרכי ". כתגובה, תוך כדי ההתקפה אתה צועק "למה התקפת את המעבדה? מפלצת שכמוך!"
[/QUOTE]

אני אומר לו:"אל תעמיד פני תמים! אני ראיתי את ההרס, את הנזק. אתה לא יותר מהארי וסטון! אצעק אליו. לאחר מכן אשתמש בעצמי שהלם רעם על צ'אטוט, ואורה להליופטייל להשתמש גם הוא בהלם רעם על צ'אטוט, בניסיון לשלשב את שניהם למתקה חזקה ומנותבת שלא תאפשר לצ'אטוט לברוח. אני מורה על סקידו לנסות ללפות את המעורב שמולי עם גפנים ולהטיל אותו בעץ קרוב. אני מורה להוטהוט להיזכר בפחד ובאימה שררו במעבדה, ולרכז את כל התסכול שלו למתקפת ניקור על סווסבאק

[QUOTE=Alice;1481661][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"זה הזמן!" אתה צועק. הליופטייל תוקף בהלם רעם את צ'אטוט-אך הפעם צ'אטוט מוכן ומספיק להתחמק. סקידו רץ בהתקלה אל עבר סוובאק-ומצליח לפגוע. סוובאק נהדף מעט אחרונית אך הוא גדול יותר מסקידו ולכן הצליח לספוג את רוב ההדף. אתה שולח מתקפת רעל אל עבר המעורב. המעורב צועק לך " היי אתה זה שעוקב אחרינו ! למה אתה עושה זאת ? אין לך מה לחפש בי אני רק בתחילת דרכי ". כתגובה, תוך כדי ההתקפה אתה צועק "למה התקפת את המעבדה? מפלצת שכמוך!"

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אתה בקושי מספיק לעשות משהו והמעורב ישר צועק הוראות-הוא אומר לפוקימון הצהוב-שחור, שמסתבר ששמו הוא הליופטייל להשתמש במתקפת הלם רעם על צ'אטוט-אך צ'אטוט, שהפעם מוכן להתקפה מתחמק. לאחר מכן, שותף נוסף של המעורב-בשם סקידו מתקיל את סוואבק. סוואבק נהדף מעט אחורנית. " היי אתה זה שעוקב אחרינו ! למה אתה עושה זאת ? אין לך מה לחפש בי אני רק בתחילת דרכי " אתה צועק למעורב. כתגובה, הוא שולח לעברך חצים מורעלים וצועק "למה התקפת את המעבדה? מפלצת שכמוך!"-עכשיו אתה מבין מה קורה. המעורב הזה חושב שתקפת את המעבדה בלי סיבה![/QUOTE]
הלכתי לישון
------------------------------------------------------------------------------------
" אני יכול להסביר למה הרסתי את המעבדה אבל אני לא בטוח שתאמין לי " אני אומר וממשיך
" מהעבדה הייתה בשילטונו של הארי האכזר "

[SIZE=5]~מייק~
[/SIZE]
מעורב הצ'אטוט מתחמק מהחצים המורעלים. אחד פוגע ברגל שלו אבל זה לא מספיק כדי לגרום לאפקט הרעל-רק לקצת כאב. אתה צועק לו "אל תעמיד פני תמים! אני ראיתי את ההרס, את הנזק. אתה לא יותר מהארי וסטון!". אתה משתמש בעלם רעם על צ'אטוט באותו הזמן עם הליפטייל-המתקפה המשולבת לא נותנת לצ'אטוט זמן לברוח והוא נפגע.
אך נראה כי הצ'אטוט הזה לא קל כמו שחשבת להבסה-הוא פגוע. אך עדיין מוכן לקרב. אתה מורה לסקידו להשתמש בהצלפת גפן כד ללפות את המעורב-הוא תופס אותו ומטייח אותו על אחד העצים-המעורב צועק מהכאב. הוטהוט מרכז את האנרגיה שלו במקורו-ויוצא בהתקפת ניקור על סוואבק!. סוואבק מצליח להתחמק מהכמה נקירות הראשונות-אך כמה מהן בכל זאת פוגעות בו.
המעורב מתחיל להתאושש. " אני יכול להסביר למה הרסתי את המעבדה אבל אני לא בטוח שתאמין לי. המהעבדה הייתה בשילטונו של הארי האכזר " הוא אומר. לפתע, הנערה והדרטיני שהיו עם הנער נעמדים באמצע שדה הקרב "תעצרו! כל הקרב הזה הוא אי הבנה אחת גדולה! אם תפסיק להילחם נוכל להסביר את זה!" היא צועקת-מביטה בך במבט חודר-אתה שם לב שיש לה עין אחת כחולה ואחת ירוקה עם גוון אדמדם מוזר.
אתה קולט שהחלקים של הפוקימון בגופה-החצים מתחת לעיניים שלה, הכובע המוזר והקלפים מזכירים לך פוקימון ששמעת עליו פעם, אבל אתה לא סגור איזה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
אתה מתחמק מהחצים המורעלים אבל אחד מהם פוגע לך ברגל-הכאב לא כל כך נורא.
"אל תעמיד פני תמים! אני ראיתי את ההרס, את הנזק. אתה לא יותר מהארי וסטון!" צועק לך המעורב ומורה לפוקימונים שלו לתקוף. הוא והליופטייל תוקפים יחד את צ'אטוט ופוגעים בו די קשה, אך צ'אטוט-בזכות האימון שעברתם מצליח לקום. אתה מנסה להמשיך לעקוב אחרי מה שמתרחש אך סקידו תופס אותך עם הצלפת גפן ומתיח אותך על אחד העצים!. אתה לרגע מאבד הכרה, אתה מרגיש כאב מטורף בכל הגוף. כעבור זמן שנראה כנצח אתה פותח עיניים. אתה רואה שסוואבק מעט פגוע, אך לא רציני.
" אני יכול להסביר למה הרסתי את המעבדה אבל אני לא בטוח שתאמין לי. המהעבדה הייתה בשילטונו של הארי האכזר " אתה צועק במטרה לנסות להפסיק את הקרב. לפתע, לילית ודרטיני נעמדים באמצע שדה הקרב "תעצרו! כל הקרב הזה הוא אי הבנה אחת גדולה! אם תפסיק להילחם נוכל להסביר את זה!" היא צועקת ומביטה במעורב הליופטייל במבט חודר.

[QUOTE=Alice;1481666][SIZE=5]~מייק~
[/SIZE]
מעורב הצ'אטוט מתחמק מהחצים המורעלים. אחד פוגע ברגל שלו אבל זה לא מספיק כדי לגרום לאפקט הרעל-רק לקצת כאב. אתה צועק לו "אל תעמיד פני תמים! אני ראיתי את ההרס, את הנזק. אתה לא יותר מהארי וסטון!". אתה משתמש בעלם רעם על צ'אטוט באותו הזמן עם הליפטייל-המתקפה המשולבת לא נותנת לצ'אטוט זמן לברוח והוא נפגע.
אך נראה כי הצ'אטוט הזה לא קל כמו שחשבת להבסה-הוא פגוע. אך עדיין מוכן לקרב. אתה מורה לסקידו להשתמש בהצלפת גפן כד ללפות את המעורב-הוא תופס אותו ומטייח אותו על אחד העצים-המעורב צועק מהכאב. הוטהוט מרכז את האנרגיה שלו במקורו-ויוצא בהתקפת ניקור על סוואבק!. סוואבק מצליח להתחמק מהכמה נקירות הראשונות-אך כמה מהן בכל זאת פוגעות בו.
המעורב מתחיל להתאושש. " אני יכול להסביר למה הרסתי את המעבדה אבל אני לא בטוח שתאמין לי. המהעבדה הייתה בשילטונו של הארי האכזר " הוא אומר. לפתע, הנערה והדרטיני שהיו עם הנער נעמדים באמצע שדה הקרב "תעצרו! כל הקרב הזה הוא אי הבנה אחת גדולה! אם תפסיק להילחם נוכל להסביר את זה!" היא צועקת-מביטה בך במבט חודר-אתה שם לב שיש לה עין אחת כחולה ואחת ירוקה עם גוון אדמדם מוזר.
אתה קולט שהחלקים של הפוקימון בגופה-החצים מתחת לעיניים שלה, הכובע המוזר והקלפים מזכירים לך פוקימון ששמעת עליו פעם, אבל אתה לא סגור איזה.
[/QUOTE]

"מי את? יותר נכון, מה את?" אני שואל את הנערה. אני מורה לפוקימוניי להפסיק להילחם. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" אשאל אותו, תוך כדי מחקר מעמיק בזיכרוני כדי לנסות להבין מי הפוקימון שנערה זו מעורבת איתו

[SIZE=3]אני אגיב ברגע שהנפש המתמטית יגיב.
אני רק אומרת שבגלל שאתם נפגשים אתם יכולים לציין בתגובות שלכם תגובה למה שהשני אמר בתגובה לפניכם [/SIZE]

[QUOTE=Alice;1481666][SIZE=5]~מייק~
[/SIZE]
מעורב הצ'אטוט מתחמק מהחצים המורעלים. אחד פוגע ברגל שלו אבל זה לא מספיק כדי לגרום לאפקט הרעל-רק לקצת כאב. אתה צועק לו "אל תעמיד פני תמים! אני ראיתי את ההרס, את הנזק. אתה לא יותר מהארי וסטון!". אתה משתמש בעלם רעם על צ'אטוט באותו הזמן עם הליפטייל-המתקפה המשולבת לא נותנת לצ'אטוט זמן לברוח והוא נפגע.
אך נראה כי הצ'אטוט הזה לא קל כמו שחשבת להבסה-הוא פגוע. אך עדיין מוכן לקרב. אתה מורה לסקידו להשתמש בהצלפת גפן כד ללפות את המעורב-הוא תופס אותו ומטייח אותו על אחד העצים-המעורב צועק מהכאב. הוטהוט מרכז את האנרגיה שלו במקורו-ויוצא בהתקפת ניקור על סוואבק!. סוואבק מצליח להתחמק מהכמה נקירות הראשונות-אך כמה מהן בכל זאת פוגעות בו.
המעורב מתחיל להתאושש. " אני יכול להסביר למה הרסתי את המעבדה אבל אני לא בטוח שתאמין לי. המהעבדה הייתה בשילטונו של הארי האכזר " הוא אומר. לפתע, הנערה והדרטיני שהיו עם הנער נעמדים באמצע שדה הקרב "תעצרו! כל הקרב הזה הוא אי הבנה אחת גדולה! אם תפסיק להילחם נוכל להסביר את זה!" היא צועקת-מביטה בך במבט חודר-אתה שם לב שיש לה עין אחת כחולה ואחת ירוקה עם גוון אדמדם מוזר.
אתה קולט שהחלקים של הפוקימון בגופה-החצים מתחת לעיניים שלה, הכובע המוזר והקלפים מזכירים לך פוקימון ששמעת עליו פעם, אבל אתה לא סגור איזה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
אתה מתחמק מהחצים המורעלים אבל אחד מהם פוגע לך ברגל-הכאב לא כל כך נורא.
"אל תעמיד פני תמים! אני ראיתי את ההרס, את הנזק. אתה לא יותר מהארי וסטון!" צועק לך המעורב ומורה לפוקימונים שלו לתקוף. הוא והליופטייל תוקפים יחד את צ'אטוט ופוגעים בו די קשה, אך צ'אטוט-בזכות האימון שעברתם מצליח לקום. אתה מנסה להמשיך לעקוב אחרי מה שמתרחש אך סקידו תופס אותך עם הצלפת גפן ומתיח אותך על אחד העצים!. אתה לרגע מאבד הכרה, אתה מרגיש כאב מטורף בכל הגוף. כעבור זמן שנראה כנצח אתה פותח עיניים. אתה רואה שסוואבק מעט פגוע, אך לא רציני.
" אני יכול להסביר למה הרסתי את המעבדה אבל אני לא בטוח שתאמין לי. המהעבדה הייתה בשילטונו של הארי האכזר " אתה צועק במטרה לנסות להפסיק את הקרב. לפתע, לילית ודרטיני נעמדים באמצע שדה הקרב "תעצרו! כל הקרב הזה הוא אי הבנה אחת גדולה! אם תפסיק להילחם נוכל להסביר את זה!" היא צועקת ומביטה במעורב הליופטייל במבט חודר.[/QUOTE]
מצטער על שהבלהתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית ( מצביע עליה) אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. "

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"מי את? יותר נכון, מה את?" אתה שואל את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" היא מסבירה ומצביע על המעורב צ'אטוט. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" אתה שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " הוא מסביר. "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס" לילית אישרה והצביע על העין הירקרקה שלה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
מי את? יותר נכון, מה את?" שואל המעורב את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" לילית מסבירה ומצביע עלייך. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" הוא שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " אתה עונה. לילית מאשרת את דבריך ומסבירה "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס"

[QUOTE=Alice;1481672][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"מי את? יותר נכון, מה את?" אתה שואל את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" היא מסבירה ומצביע על המעורב צ'אטוט. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" אתה שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " הוא מסביר. "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס" לילית אישרה והצביע על העין הירקרקה שלה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
מי את? יותר נכון, מה את?" שואל המעורב את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" לילית מסבירה ומצביע עלייך. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" הוא שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " אתה עונה. לילית מאשרת את דבריך ומסבירה "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס"[/QUOTE]

"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" אני שואל אותו, בזמן שאני קורא לשלושת פוקימוניי להתקרב אליי. בו זמנית אני נזכר באגדה על ג'יראצ'י ששמעתי כשהייתי ילד קטן

[QUOTE=Alice;1481672][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"מי את? יותר נכון, מה את?" אתה שואל את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" היא מסבירה ומצביע על המעורב צ'אטוט. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" אתה שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " הוא מסביר. "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס" לילית אישרה והצביע על העין הירקרקה שלה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
מי את? יותר נכון, מה את?" שואל המעורב את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" לילית מסבירה ומצביע עלייך. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" הוא שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " אתה עונה. לילית מאשרת את דבריך ומסבירה "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס"[/QUOTE]
אני הולך לישון
----------------------
" אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" אני אומר לו " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ? אני פונה אל הפוקימונים ומחבק אותם חזק.

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" אתה שואל אותו. אתה קורא לשלושת השותפים שלך להתקרב אלייך ובו זמנית נזכר באגדה על ג'יראצ'י ששמעת כשהיית ילד קטן. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" מוריס מסביר לך. " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" הוא פונה לפוקימונים שלו ומחבק את כולם בחוזקה. "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות" לילית מוסיפה. "ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה. לפתע, הכובע שלה, הכרטיסיות הכחולות שעליו והסימנים על פרצופה זוהרים באור כחלכל- המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדרטיני לצידה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]חשבתי שהלכת לישון לפני שתי תגובות ;) סתם. לילט!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" המעורב שואל אותך. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" אתה מסביר " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" אתה שואל את השותפים שלך ומחבק אותם בחוזקה. לילית יוצאת להגנתך "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות. ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה.
לפתע, הכובע שלה והסימנים על פרצופה זוהרים שוב-אתה מצפה לראות פרחים אך המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדירטיני לצידה.

[QUOTE=Alice;1481678][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" אתה שואל אותו. אתה קורא לשלושת השותפים שלך להתקרב אלייך ובו זמנית נזכר באגדה על ג'יראצ'י ששמעת כשהיית ילד קטן. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" מוריס מסביר לך. " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" הוא פונה לפוקימונים שלו ומחבק את כולם בחוזקה. "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות" לילית מוסיפה. "ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה. לפתע, הכובע שלה, הכרטיסיות הכחולות שעליו והסימנים על פרצופה זוהרים באור כחלכל- המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדרטיני לצידה.
[/QUOTE]
נראה שחויבתי ללכת לישון בעצמי :(
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני שואל אותה:"לילית? את בסדר?" ואני אומר למעורב צ'אטוט:"תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה של לא הייתה עוצרת אותנו

[QUOTE=Alice;1481678][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" אתה שואל אותו. אתה קורא לשלושת השותפים שלך להתקרב אלייך ובו זמנית נזכר באגדה על ג'יראצ'י ששמעת כשהיית ילד קטן. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" מוריס מסביר לך. " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" הוא פונה לפוקימונים שלו ומחבק את כולם בחוזקה. "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות" לילית מוסיפה. "ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה. לפתע, הכובע שלה, הכרטיסיות הכחולות שעליו והסימנים על פרצופה זוהרים באור כחלכל- המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדרטיני לצידה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]חשבתי שהלכת לישון לפני שתי תגובות ;) סתם. לילט!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" המעורב שואל אותך. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" אתה מסביר " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" אתה שואל את השותפים שלך ומחבק אותם בחוזקה. לילית יוצאת להגנתך "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות. ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה.
לפתע, הכובע שלה והסימנים על פרצופה זוהרים שוב-אתה מצפה לראות פרחים אך המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדירטיני לצידה.[/QUOTE]
" ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח " אני אומר ומתחיל לללכת

[B][RIGHT][COLOR=#333333]טופס הרשמה[/COLOR][/RIGHT]
[/B]
[SPOILER][RIGHT][COLOR=#333333][B]שם משתמש[/B]: [URL="http://www.myforum.co.il/member.php/4829-Anatollis"]Anatollis[/URL] [/COLOR]
[COLOR=#333333][B]שם אמיתי[/B]: עמית[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]גיל[/B]: 15[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]שם במשחק[/B]: ג'ימי לייטווד (Jimmy Lightwood)[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]מעורב[/B]: מאריפ (עם שאיפה לאמפרוס כמובן)[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]רקע[/B]: לג'ימי הייתה ילדות רגילה, משפחה רגילה, וחיים רגילים. לפחות זה מה שהוא חשב עד גיל 7. אבל איך הוא היה יכל לחשוב ככה? בעיקר אחרי שהוא ראה שבשאר המשפחות אין שני אחים שהם שניהם מעורבים?
[/COLOR]לאחותו הגדולה של ג'ימי קוראים שינה. היא גדולה ממנו בשלוש שנים שערה ארוך ומקורזל בצבע חום, האסוף בסרט המסתיר את קדקודה, ואין חיננית ומנומסת ממנה. רק שכל כמה שבועות היא הייתה הולכת למספרה, וחוזרת ללא אף שינוי שבקלים, ג'ימי לא הבין זאת. בגיל חמש הוא התחנן לבוא עם שינה ועם אמו למספרה, הוא רצה לדעת מה כל העניין? למה ההורים מבזבזים כל כך הרבה כסף על ביקורם חודשים אשר לא תורמים לכלום? ומתחמקים באלגנטיות בכל פעם כאשר הנושא מועלה?[/RIGHT]
בכל מקרה, אמו, כמובן, לא הסכימה, אז הוא התגנב אל המכונית, והתחבא שם עד שהגיעו. כשהן נכנסו למספרה הוא הציץ בחלון הראווה והופתע לראות כי אין אף אדם במספרה, רק אמו, אחותו, והספר, אשר היה חבר קרוב של המשפחה.
הספר בסך הכל צבע את השורשים הירוקים של שערה של שינה. רגע אחד, שורשים ירוקים?! הוא לא הבין מה הוא ראה, אך הוא גם לא הבין את העניין לשמור על דיסקרטיות.
לאחר התלבטויות רבות ומחשבות מסוקרנות הוא הניח כי אחותו היא גם מעורבת, הוא לא הבין מדוע היא והוריו מסתירים זאת ממנו, אבל הוא נזכר בהבעות הלחץ של הוריו כאשר שינה הייתה מורידה את הסרט בציבור, או אם היו מתעניינים בה באופן מיוחד ברחוב, בעקר שומריו של וסטון.
הוא החליט כי לא יגלה להוריו שהוא יודע שהיא מעורבת.
כעבור שנה הוא החל ללכת לבית הספר, שם החל ללמוד על השפה, על הטבע, על מתמטיקה, ועל מעורבים. אך הוא לא בכל זאת לא חשד, ואפילו לא חשב שזה מוזר שבשפחתו הקטנה יש שני מעורבים.
כעבור שנה נוספת, הוא חזר לביתו וראה שכולו הפוך. הוריו ואחותו התרוצצו במרץ בבית, כל אחד נראה לחוץ יותר מהשני.
הוא שאל מה קרה? אם הכל בסדר? אביו הפציר בו שיארוז מהר את דבריו, כי הם עוזבים.
לאחר ויכוח קטן (שכלל צעקות לא כל כך קטנות) ג'ימי רץ לחדרו לאסוף את דבריו.
כעבור שעה בלבד הם כבר היו בדרכים.
הנסיעה ארכה שעות, והעובדה שכולם שתקו רק האריכה אותה יותר, בסופו של דבר אביו של ג'ימי פצה את פיו.
"ש'ימי יש משהו שאנחנו צריכים לספר לך" ג'ימי המבולבל לא מה לענות אך נראה כי אביו לא חיכה לתשובתו "אחותך... שינה, היא.. גם מעורבת.. כמוך."
לג'ימי הוקל, [I]זה הדבר אשר בגללו כולם כל כך לחוצים[/I]?
"אבל.. זה לא הכל.."
ג'ימי נלחץ, [I]מדוע הוא לא יכול לדבר מהר יותר?[/I]
"אני מצטער שאנחנו צריכים להודיע לך כך, אבל מבחינה ביולוגית, שינה היא לא אחותך... ו.... מבחינה ביולוגית, אתה גם לא בננו."
[B][I]מה?!
[/I][/B]ג'ימי לא ידע איך להגיב, הוא אפילו לא ציפה לאמרה הזאת.
אך אביו, שוב לא חיכה לו
"לאחר נסיונות כושלים להביא ילדים לעולם, אמצנו, כחלק מתכנית מחתרתית את שינה. היא הייתה אז בת שנתיים וחצי. שינה היא.. מעורבת עם שיימין."
[I][B]שינה היא אגדית?![/B][/I]
אמו החלה לדבר "לאחר כחצי שנה, התברר לנו שקרתה תקלה במערכת, ושמנו היה רשום פעמיים פעם אחת בתכנית האימוץ המחתרתית, ופעם.. בסכנות אימוץ רגילה."
"בבקשה אל תפרש את מה שאני הולכת להגיד שלא נכון, אבל כאשר נודע לנו על כך ניסינו לבטל את האימוץ, בטענה שכבר האימוץ אליו נרשמנו קרה, אך הוסבר לנו כי אנחנו חייבים לפגוש פנים אל פנים את האם וחתימה במקום של שני הצדדים, אמך הביולוגית, שעוד היית בבטנה, ואנחנו."
"הייתה סופה באותו היום שבו היינו אמורים לטוס, והטיסה נדחתה למספר ימים מאוחר יותר. ביום של הטיסה הודיעו לנו כי אמך הביולוגית נמצאת בבית חולים, יולדת אותך. הגענו דקות ספורות לפני הולדתך, וכאשר ראינו אותך.. לא יכולנו שלא להתאהב בך, חזרנו מביטול החוזה.. אך גם לא הייתה לנו ברירה.. אמך הביולוגית נפטרה כשלושה שבועות אחרי לידתך עקב סיבוך בלידה."
"אנחנו מצטערים שאנחנו מספרים לך את זה רק עכשיו" אמר אביו, "אך תבין, לא רצינו שתחשוב את עצמך לשונה! רצינו את הטוב ביותר בשבילך!"
ג'ימי מעבר ללא ידע איך להגיב, הוא לא ידע מה להגיב. רק שאלה אחת הזדחלה מגרונו.
"אז.. למה עזבנו?" הוא שאל בלחש
"מפני שחיילו של וסטון עלו עלינו, לא הצלחנו להסתיר את שינה. היינו חייבים לברוח."

שאר הנסיעה עברה בדממה.
לאחר הגעתם למקום החדש הם נאלצו לשנות את שם משפחתם, וניסו להסתגל בכל דרך למקום החדש.
אלה היו שנים קשות עבור ג'ימי, אחת המתנות שקיבל ליום הולדתו ה-12 הייתה מצלמה, הוריו חשבו כי הדבר יעשה אותו לשמח יותר, ויותר פתוח, אך היא גרמה לו להתבודד יותר, מצלם תמונת במשך שעות, הוא כמעט כבל לא היה בבית, אך היה עדיין לבד.
כל מסכת האטימות שלו נשברה ביום אחד.
ביום הולדתה ה-18 של שינה היא נעלמה.
לאחר יום הגיע מכתב שבו נאמר כי היא נלקחה עקב היותה אגדית.
ג'ימי, כמעט בן 15 תכנן מאז אותו היום את יציאתו למסע להחזיר אותה.
ביום הולדתו ה15 עשרה הוא יצא על עבר המעבדה, רק הוא והמצלמה, לאחר שהשאיר פתק מפרט על שולחן האוכל בבית.
ברשיון המאמן שלו הוא כתב את שם משפחתו הקודם - לייטווד.
והוא יעשה הכל כדי להחזיר אותה בלום הביתה.
קצת יותר מארבע שורות :sorry:

[RIGHT][COLOR=#333333][B]תיאור מראה\תמונה[/B]: [/COLOR][/RIGHT]
[IMG]http://srv2.jpg.co.il/1/55f4166aa7c33.png[/IMG]
[RIGHT][COLOR=#333333][B]אופי[/B]: אדיש, מתבודד, לא מדבר הרבה, אם הוא מרגיש בטוח אז שמח, טוב לב (אני לא יודע יותר מקווה שהרקע מספק עוד תכונות)[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]חפצים[/B]: פוקדע, תיק, 5 מנות אוכל בני אדם, 5 מנות אוכל פוקימונים, 10 בקבוקי מים,אוהל, שק שינה, חכת עץ זולה [/COLOR]
[COLOR=#333333][B]כסף[/B]: 1500[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]הערות\הארות\שאלות\כושיות\שוקו חם\אייס וניל\ גלידה?[/B]: הרגע הזה שאתה ממש משקיע ברקע ואז מגלה שכתבת הרבה ממנו באנגלית [/COLOR][/RIGHT]
:um_face: (לפחות שמתי לב בערך בזמן)[/SPOILER]

עמית-התקבלת. רק תשנה ברקע שאחותך היא מעורבת עם אגדי אחר כי פשוט יש מעורבת שיימין במשחק (סלבי נגיד אם אתה רוצה שורשים ירוקים). אני אעדכן אותך בדף הרשומים בקרוב. מוזמן להגיב להתחלה

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
אתה שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת בבלבול. אתה מביט אל עבר המעורב צ'אטוט ואומר לו "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו". המעורב משיב " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח " ומתחיל ללכת-נראה שהמפגש ביניכם הגיעה לסיומו.



[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
הנער שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת מעט בבלבול. "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו" הוא אומר לך ואתה משיב לו " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח ". אתה מתחיל ללכת-נראה שמפגש ביניכם להסתיים.
אתה רואה שלילית ושאר הפוקימונים עוקבים אחריך. הקרב בינך לבין המעורב הזה הגיע סוף סוף לסיומו

[QUOTE=Alice;1481725]
[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
אתה שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת בבלבול. אתה מביט אל עבר המעורב צ'אטוט ואומר לו "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו". המעורב משיב " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח " ומתחיל ללכת-נראה שהמפגש ביניכם הגיעה לסיומו.
[/QUOTE]
לאחר שהוא הולך, אני שואל את שותפיי אם הם בסדר, ואם כן, ממשיך להתקדם לעבר סנדג'ם, לבקר את סבי וסבתי

[QUOTE=Alice;1481725]עמית-התקבלת. רק תשנה ברקע שאחותך היא מעורבת עם אגדי אחר כי פשוט יש מעורבת שיימין במשחק (סלבי נגיד אם אתה רוצה שורשים ירוקים). אני אעדכן אותך בדף הרשומים בקרוב. מוזמן להגיב להתחלה

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
אתה שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת בבלבול. אתה מביט אל עבר המעורב צ'אטוט ואומר לו "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו". המעורב משיב " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח " ומתחיל ללכת-נראה שהמפגש ביניכם הגיעה לסיומו.



[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
הנער שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת מעט בבלבול. "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו" הוא אומר לך ואתה משיב לו " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח ". אתה מתחיל ללכת-נראה שמפגש ביניכם להסתיים.
אתה רואה שלילית ושאר הפוקימונים עוקבים אחריך. הקרב בינך לבין המעורב הזה הגיע סוף סוף לסיומו[/QUOTE]
" לילית אני רואה שחזר לך הזיכרון " אני אומר בשמחה ומסתכל על הנוף , מחפש שוב דברים יפיפם להתבונן בהם.

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
כל הפוקימונים שלך נראים מעט עייפים-אבל הם בסדר.
אתם ממשיכים ללכת. בדרך אתם עוברים על יד מקומות מרהיבים-בעיקר שדות פרחים בכל צבעי הקשת.
כל השותפים שלך, ובעיקר סקידו מתחילים לרוץ בין הפרחים ולהתגלגל בדשא. הדרך עוברת עליכם בנעימים וללא תקלות מיוחדות-שאתה סוף סוף רואה את השלט המיוחל "העיר סאנדגם" אתה מופתע מכך שהדרך עברה לך כל כך מהר.
אתה קורא לכולם ואתם עוברית ברחובות המוכרים לך-לבית של הסבים שלך. אתם עוברים ליד האגם הגדול שהפך את העיר לדי מפורסמת וליד המוני דוכנים של דייגים "מקלות מג'יקארפ ב10$!" "פיבסים טריים-5 ב100$!" אתה שומע את קולות השוק המוכרים. אתה רואה את מפת העיר-אתה זוכר את רובה כמובן אבל עדיין מביט מה כדי להיזכר. בעיר יש:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים
תוך זמן קצר אתה עומד לפני הבית של הסבים שלך-אתה דופק בדלת וסבתא שלך פותחת את הדלת.

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
" לילית אני רואה שחזר לך הזיכרון " אתה אומר בשמחה "כן. כמעט הכל" משיבה לילית בחיוך.
אתם ממשיכים ללכת בדרככם-אך לא רואים יותר מידי דברים מעניינים חוץ משדות פרחים יפים. אתם מדברים רוב הדרך-צוחקים, דנים בנושאים שונים וכולי. בסופו של דבר אתה מתחיל לראות בתים באופק. לאחר שאתה מתקרב יותר לבתים אתה רואה שלט "העיא סאנדגם". הגעתם לעיר הראשונה שמסע שלכם!
אתם נכנסים לעיר ורואים אגם ענק ויפה-המוני דוכני דייגים עומדים בכל פינה "מקלות מג'יקארפ ב10$!", "פיבסים טריים-5 ב100$" אתה שומע מקול עבר-וחש בריח הים החזק הנידף מהמוצרים. אתה רואה מפת דרכים למטיילים. במפה רשום שיש בעיר:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

[QUOTE=Alice;1481732][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
כל הפוקימונים שלך נראים מעט עייפים-אבל הם בסדר.
אתם ממשיכים ללכת. בדרך אתם עוברים על יד מקומות מרהיבים-בעיקר שדות פרחים בכל צבעי הקשת.
כל השותפים שלך, ובעיקר סקידו מתחילים לרוץ בין הפרחים ולהתגלגל בדשא. הדרך עוברת עליכם בנעימים וללא תקלות מיוחדות-שאתה סוף סוף רואה את השלט המיוחל "העיר סאנדגם" אתה מופתע מכך שהדרך עברה לך כל כך מהר.
אתה קורא לכולם ואתם עוברית ברחובות המוכרים לך-לבית של הסבים שלך. אתם עוברים ליד האגם הגדול שהפך את העיר לדי מפורסמת וליד המוני דוכנים של דייגים "מקלות מג'יקארפ ב10$!" "פיבסים טריים-5 ב100$!" אתה שומע את קולות השוק המוכרים. אתה רואה את מפת העיר-אתה זוכר את רובה כמובן אבל עדיין מביט מה כדי להיזכר. בעיר יש:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים
תוך זמן קצר אתה עומד לפני הבית של הסבים שלך-אתה דופק בדלת וסבתא שלך פותחת את הדלת.
[/QUOTE]

אוי ואבוי פיבאסים :0 נראלי אני צמחוני במ"ת הזה...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני אומר לסבתי:"היי סבתא, מה קורה? הייתי באזור אז באתי להגיד לכם שלום, עם החברים החדשם שלי, הליופטייל, סקידו והוטהוט"

[QUOTE=Alice;1481732][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
כל הפוקימונים שלך נראים מעט עייפים-אבל הם בסדר.
אתם ממשיכים ללכת. בדרך אתם עוברים על יד מקומות מרהיבים-בעיקר שדות פרחים בכל צבעי הקשת.
כל השותפים שלך, ובעיקר סקידו מתחילים לרוץ בין הפרחים ולהתגלגל בדשא. הדרך עוברת עליכם בנעימים וללא תקלות מיוחדות-שאתה סוף סוף רואה את השלט המיוחל "העיר סאנדגם" אתה מופתע מכך שהדרך עברה לך כל כך מהר.
אתה קורא לכולם ואתם עוברית ברחובות המוכרים לך-לבית של הסבים שלך. אתם עוברים ליד האגם הגדול שהפך את העיר לדי מפורסמת וליד המוני דוכנים של דייגים "מקלות מג'יקארפ ב10$!" "פיבסים טריים-5 ב100$!" אתה שומע את קולות השוק המוכרים. אתה רואה את מפת העיר-אתה זוכר את רובה כמובן אבל עדיין מביט מה כדי להיזכר. בעיר יש:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים
תוך זמן קצר אתה עומד לפני הבית של הסבים שלך-אתה דופק בדלת וסבתא שלך פותחת את הדלת.

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
" לילית אני רואה שחזר לך הזיכרון " אתה אומר בשמחה "כן. כמעט הכל" משיבה לילית בחיוך.
אתם ממשיכים ללכת בדרככם-אך לא רואים יותר מידי דברים מעניינים חוץ משדות פרחים יפים. אתם מדברים רוב הדרך-צוחקים, דנים בנושאים שונים וכולי. בסופו של דבר אתה מתחיל לראות בתים באופק. לאחר שאתה מתקרב יותר לבתים אתה רואה שלט "העיא סאנדגם". הגעתם לעיר הראשונה שמסע שלכם!
אתם נכנסים לעיר ורואים אגם ענק ויפה-המוני דוכני דייגים עומדים בכל פינה "מקלות מג'יקארפ ב10$!", "פיבסים טריים-5 ב100$" אתה שומע מקול עבר-וחש בריח הים החזק הנידף מהמוצרים. אתה רואה מפת דרכים למטיילים. במפה רשום שיש בעיר:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים[/QUOTE]
" לילית הייתי רוצה לשחות קצת באגם , בא לי לראות את הדגים" אני אומר ומתחיל לצעוד לכיוון האגם.

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"היי סבתא, מה קורה? הייתי באזור אז באתי להגיד לכם שלום, עם החברים החדשם שלי, הליופטייל, סקידו והוטהוט" אתה אומר ומציג את השותפים שלך. "איזה כיף לראות אותך!" סבתא שלך מברכת אותכם ומזמינה אתכם פנימה.
סבא שלך מחכה בפנים-מתרגש וכמעט מזיל דמעה לראות אותך עם השותפים החדשים שלך. אתם יושבים ואוכלים ארוחה מדהימה שסבתא שלך בישלה-קארי, תפוח אדמה בתנור, סלטים (היא הכינה גם מג'יקארפ בתנור אבל אתה צמחוני אז לא אכלת D= ).
היא נותנת לפוקימונים שלך אוכל פוקימונים מיוחד שהיא הכינה לבד-לפי הליופטייל זה האוכל הכי טעים שהוא אכל אי פעם!
שאתם מסיימים לאכול סבא שלך שואל אותך מה אתה מתכנן לעשות בעיר.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
" לילית הייתי רוצה לשחות קצת באגם , בא לי לראות את הדגים" אתה אומר ומתחיל לצעוד לכיוון האגם.
לילית מסכימה אתך והולכת אתך לאגם. שאתם מגיעים-אתם מבינים שאין לכם בגדי ים!. לילית עוצמת עיניים-והכובע שלה שוב זוהר בכחול. אתה מרגיש משהו מוזר בבגדים שלך ופתאום קולט שאתה לובש בגד ים וכך גם לילית!.
אתם נכנסים למים יחד עם דרטיני. סוואבק וצ'אטוט מעדיפים להישאר יבשים ולכן נשארים על החוף. (צ'אטוט עף מעליכם).
אתה מכניס את הראש למים ומופתע משפע הפוקימונים!
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/349.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/129.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/298.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/366.gif[/IMG]

[QUOTE=Alice;1481742][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"היי סבתא, מה קורה? הייתי באזור אז באתי להגיד לכם שלום, עם החברים החדשם שלי, הליופטייל, סקידו והוטהוט" אתה אומר ומציג את השותפים שלך. "איזה כיף לראות אותך!" סבתא שלך מברכת אותכם ומזמינה אתכם פנימה.
סבא שלך מחכה בפנים-מתרגש וכמעט מזיל דמעה לראות אותך עם השותפים החדשים שלך. אתם יושבים ואוכלים ארוחה מדהימה שסבתא שלך בישלה-קארי, תפוח אדמה בתנור, סלטים (היא הכינה גם מג'יקארפ בתנור אבל אתה צמחוני אז לא אכלת D= ).
היא נותנת לפוקימונים שלך אוכל פוקימונים מיוחד שהיא הכינה לבד-לפי הליופטייל זה האוכל הכי טעים שהוא אכל אי פעם!
שאתם מסיימים לאכול סבא שלך שואל אותך מה אתה מתכנן לעשות בעיר.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
" לילית הייתי רוצה לשחות קצת באגם , בא לי לראות את הדגים" אתה אומר ומתחיל לצעוד לכיוון האגם.
לילית מסכימה אתך והולכת אתך לאגם. שאתם מגיעים-אתם מבינים שאין לכם בגדי ים!. לילית עוצמת עיניים-והכובע שלה שוב זוהר בכחול. אתה מרגיש משהו מוזר בבגדים שלך ופתאום קולט שאתה לובש בגד ים וכך גם לילית!.
אתם נכנסים למים יחד עם דרטיני. סוואבק וצ'אטוט מעדיפים להישאר יבשים ולכן נשארים על החוף. (צ'אטוט עף מעליכם).
אתה מכניס את הראש למים ומופתע משפע הפוקימונים!
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/349.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/129.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/298.gif[/IMG] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/366.gif[/IMG][/QUOTE]
אני שוחה לכיוון העכבר הקופצני מתבובנן בו ומחכה לראות מה הוא עושה.

סבבה סלבי זה אחלה, פשוט רציתי מינימום מאפיינים [SIZE=1][COLOR=#333333][FONT=Segoe UI Emoji]��[/FONT][/COLOR][/SIZE]
ואני פשוט לא יכול ככ לערוך כי דרך הנייד זה לא נותן לי..

[QUOTE=Alice;1481026][IMG]http://www.serebii.net/pokedex-dp/icon/163.gif[/IMG][B]התחלה לכולם[/B][IMG]http://www.serebii.net/pokedex-dp/icon/163.gif[/IMG]
''הוט, הוט. הוט, הוט'' אתם שומעים את השעון המעורר שלכם מצלצל.
אתם מתעוררים בפיהוק רחב ומסתנוורים מעט למראה קרני השמש החודרות לחדרכם דרך החלון ''הוט, הוט'' ממשיך השעון לזמזם ואתם דופקים במכה עצבנית את ראש הפלסטיק של שעון המעורר בצורת הוט, הוט שלכם, יש לכם הרגשה שהשעון הזה עשה לכם טראומה מהפוקמון ''הוטהוט'' ושבטח לא תרצו אותו כשותף שלפתע אתם נזכרים מדוע כיוונתם את השעון לשעה כה מוקדמת בבוקר! היום אתם מתחילים את המסע שלכם נגד הארי וסטון חיוך עולה על פניכם ולפתע כל קורי השינה עוזבים אותכם.
אתם מדלגים בחריצות אל חדר האמבטיה ומצחצחים שיניים במהירות .כל כך מהר שבלי כוונה אתם בולעים מעט ממשחת השיניים בריח מנטה מרענן).
אתם יורדים למטה בריצה ושופכים בגסות קורנפלס בוצרת פוקימונים עם חלב אל קערה ומתחילים לאכול, בעודכים חושבים על כך שהפיקאצ'ו טעים יותר מהמג'יקארפ עינכם מטיילות אל שעון הקיר ואתם כמעט מתעלפים שאתם מגלים שעוד רגע אתם צריכים להיות במעבדה!
אתם חוטפים במהרה את התיק שלכם ופותחים אותו בכדי לוודא שהכל שם- 5 מנות בשבילכם וחמש מנות פוקימונים, 10 בקבוקי מים, חכת עץ זולה, אוהל ושק שינה, כן הכל בפנים.
אתם חוטפים קרקר בפיכם ומתחילים לרוץ במהירות אל עבר המעבדה של הפרופסור רואן, זה הרגע שלכם אתם עומדים מול דלת העץ הכבדה, מבחוץ המעבדה נראת כמו בית רגיל אך רק מעטים יודעים כי היא נמשכת עמוק עמוק אל מתחת לפני האדמה והיא ממש לא בית רגיל.
נראה כי מותקנת מצלמה או כי מישהו מתצפת על הדלת מפני שלפתע היא נפתחת במהירות ודמות מושכת אותך פנימה, אתה שומע את הדהוד טריקת הדלת מאחורייך.
אתה מביט על האדם שמשך אותך ומרגיש כאב קל בכתפף, האיש בעל שיער שחור קצוץ ולובש חלוק מעבדה, ''שלום לך'' הוא אומר ''אתה בטח XXX נרגש להתחיל את המסע שלך יחד עם השותף שלך YYY?''[/QUOTE]
מנסה להתרגל למחסור האור במעבדה
״אממ.. אדוני?״ שואל האיש (אם אני יכול לכתוב דברים קטנים ושוליים של דמויות אחרות כי אז זה יצא קצר מדי, אם לא זה לא יקרה יותר ן¿½ן¿½)
״אממ.. כן״ אני אומר בשקט, מקווה שהאיש הtלים אך נחמד שמע אותי
אני סוקר קצת את המעבדה אחרי שהעיינים יתרגלו לחושך

(וואו כמה זמן לא השתתפתי במ״ת אני כבר לא זוכר איך כותבים כל דבר ):um_face:

[QUOTE=Alice;1481742][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"היי סבתא, מה קורה? הייתי באזור אז באתי להגיד לכם שלום, עם החברים החדשם שלי, הליופטייל, סקידו והוטהוט" אתה אומר ומציג את השותפים שלך. "איזה כיף לראות אותך!" סבתא שלך מברכת אותכם ומזמינה אתכם פנימה.
סבא שלך מחכה בפנים-מתרגש וכמעט מזיל דמעה לראות אותך עם השותפים החדשים שלך. אתם יושבים ואוכלים ארוחה מדהימה שסבתא שלך בישלה-קארי, תפוח אדמה בתנור, סלטים (היא הכינה גם מג'יקארפ בתנור אבל אתה צמחוני אז לא אכלת D= ).
היא נותנת לפוקימונים שלך אוכל פוקימונים מיוחד שהיא הכינה לבד-לפי הליופטייל זה האוכל הכי טעים שהוא אכל אי פעם!
שאתם מסיימים לאכול סבא שלך שואל אותך מה אתה מתכנן לעשות בעיר.
[/QUOTE]

אני אומר לסבי:"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אני שואל אותם

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אתה מתקרב אל הפוקימון הקופצני וסורק אותו בפוקדע "אזוריל. פוקימון כדור המים. פוקימון זה הוא בעל רגליים אך הוא מעדיף לזוז ממקום למקום על ידי קפיצה על הזנב שלו מאשר ללכת. הוא בדרך כלל פוקימון מאוד אופטימי וחיובי".
אתה מנסה להתקרב לאזוריל עוד קצת-הוא מבחין בך ומתחיל לשחות לכיוונך-אך הוא לא נראה מאיים, הוא צוחק ושהוא מגיע אלייך הוא אומר בקול ילדותי "רוצה לשחק?"

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
חח זה בסדר. גם עבר לא קצת זמן מאז הפעם האחרונה שאני הייתי שה"מ
מומלץ שלא תכתוב דברים של אנשים אחרים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה סוקר את המעבדה. האיש, שמתגלה כפרופסור מביט בך ושואל אותך האם אתה מוכן לקבל את הפוקימון הראשון שלך!
אתה מהנהן במרץ והפרופסור מבקש ממך לחכות כמה דקות. אתה רואה שהוא נעלם בעומקי המעבדה-אתה מרגיש שהזמן פשוט נעצר ושאתה לא יכול לחכות יותר. לבסוף סוף סוף הפרופסור חוזר-שלצידו פוקימון צמרירי שאתה מזהה מיד-מאריפ!.
"שלום" אומר לך מאריפ בקול בטוח
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/179.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מייק~
[/SIZE]
"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אתה שואל. הסבים שלך חושבים, מנסים להיזכר מה יהיה הכי כדאי לעשות. "אני חושבת שכדאי שתנסה לאתגר את מנהיג המכון. הרי זה יהיה המכון הראשון במסע שלך וזה יכול להיות מדד לכוחות שלך. אבל שים לב! מנהיג המכון מעורב אז אתה גם תצטרך להילחם בו בעצמך" אומרת סבתך לבסוף.

[QUOTE=Alice;1481911][SIZE=5]
[SIZE=5]~מייק~
[/SIZE]
"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אתה שואל. הסבים שלך חושבים, מנסים להיזכר מה יהיה הכי כדאי לעשות. "אני חושבת שכדאי שתנסה לאתגר את מנהיג המכון. הרי זה יהיה המכון הראשון במסע שלך וזה יכול להיות מדד לכוחות שלך. אבל שים לב! מנהיג המכון מעורב אז אתה גם תצטרך להילחם בו בעצמך" אומרת סבתך לבסוף.[/QUOTE]

בניסיון לדלות עוד מידע על מנהיג המכון אשאל את סבתי:" את יודעת איזה סוג מעורב הוא?"

[QUOTE=Alice;1481911][SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אתה מתקרב אל הפוקימון הקופצני וסורק אותו בפוקדע "אזוריל. פוקימון כדור המים. פוקימון זה הוא בעל רגליים אך הוא מעדיף לזוז ממקום למקום על ידי קפיצה על הזנב שלו מאשר ללכת. הוא בדרך כלל פוקימון מאוד אופטימי וחיובי".
אתה מנסה להתקרב לאזוריל עוד קצת-הוא מבחין בך ומתחיל לשחות לכיוונך-אך הוא לא נראה מאיים, הוא צוחק ושהוא מגיע אלייך הוא אומר בקול ילדותי "רוצה לשחק?"

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
חח זה בסדר. גם עבר לא קצת זמן מאז הפעם האחרונה שאני הייתי שה"מ
מומלץ שלא תכתוב דברים של אנשים אחרים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה סוקר את המעבדה. האיש, שמתגלה כפרופסור מביט בך ושואל אותך האם אתה מוכן לקבל את הפוקימון הראשון שלך!
אתה מהנהן במרץ והפרופסור מבקש ממך לחכות כמה דקות. אתה רואה שהוא נעלם בעומקי המעבדה-אתה מרגיש שהזמן פשוט נעצר ושאתה לא יכול לחכות יותר. לבסוף סוף סוף הפרופסור חוזר-שלצידו פוקימון צמרירי שאתה מזהה מיד-מאריפ!.
"שלום" אומר לך מאריפ בקול בטוח
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/179.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מייק~
[/SIZE]
"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אתה שואל. הסבים שלך חושבים, מנסים להיזכר מה יהיה הכי כדאי לעשות. "אני חושבת שכדאי שתנסה לאתגר את מנהיג המכון. הרי זה יהיה המכון הראשון במסע שלך וזה יכול להיות מדד לכוחות שלך. אבל שים לב! מנהיג המכון מעורב אז אתה גם תצטרך להילחם בו בעצמך" אומרת סבתך לבסוף.[/QUOTE]
" אני מאוד אוהב משחקים. במה בא לך לשחק ?" אני אומר

[QUOTE=Alice;1481911][SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אתה מתקרב אל הפוקימון הקופצני וסורק אותו בפוקדע "אזוריל. פוקימון כדור המים. פוקימון זה הוא בעל רגליים אך הוא מעדיף לזוז ממקום למקום על ידי קפיצה על הזנב שלו מאשר ללכת. הוא בדרך כלל פוקימון מאוד אופטימי וחיובי".
אתה מנסה להתקרב לאזוריל עוד קצת-הוא מבחין בך ומתחיל לשחות לכיוונך-אך הוא לא נראה מאיים, הוא צוחק ושהוא מגיע אלייך הוא אומר בקול ילדותי "רוצה לשחק?"

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
חח זה בסדר. גם עבר לא קצת זמן מאז הפעם האחרונה שאני הייתי שה"מ
מומלץ שלא תכתוב דברים של אנשים אחרים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה סוקר את המעבדה. האיש, שמתגלה כפרופסור מביט בך ושואל אותך האם אתה מוכן לקבל את הפוקימון הראשון שלך!
אתה מהנהן במרץ והפרופסור מבקש ממך לחכות כמה דקות. אתה רואה שהוא נעלם בעומקי המעבדה-אתה מרגיש שהזמן פשוט נעצר ושאתה לא יכול לחכות יותר. לבסוף סוף סוף הפרופסור חוזר-שלצידו פוקימון צמרירי שאתה מזהה מיד-מאריפ!.
"שלום" אומר לך מאריפ בקול בטוח
[IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/179.gif[/IMG]

[SIZE=5]~מייק~
[/SIZE]
"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אתה שואל. הסבים שלך חושבים, מנסים להיזכר מה יהיה הכי כדאי לעשות. "אני חושבת שכדאי שתנסה לאתגר את מנהיג המכון. הרי זה יהיה המכון הראשון במסע שלך וזה יכול להיות מדד לכוחות שלך. אבל שים לב! מנהיג המכון מעורב אז אתה גם תצטרך להילחם בו בעצמך" אומרת סבתך לבסוף.[/QUOTE]

"שלום" אני אומר בקול קצת מבויש
"אני ג'ימי, יש לך שם משלך? שהוא לא מאריפ?"

[QUOTE=Alice;1481562][SIZE=5]~לוקאס~[/SIZE]
"הו לא אתם לא הולכים לשום מקום" אתה אומר. אתה מנסה להשתמש ברוח של סטארלי כדי לרוץ מהר יותר אל ארבעת החיילים אך סטארלי משנה את מיקומו ודוחף אותך לעבר הכיוון ההפוך! אתה מתחיל ליצור ענן רעל, אך החיילים כבר נעלמים!. אתה רוצה לעקוב אחריהם, אך סטארלי והחייל הנוסף עדיין מהווים בעיה-אתה משתמש בניב אש על סטארלי! סטארלי נראה פגוע מהמכה אך עדיין מסוגל להילחם. "מפלצת.." אומר החייל, מזועזע מהפה הבוער שלך. "סטארלי, תחסל אותו עם כנף ברזל!".
סטארלי עף אלייך במהירות, כנפיים בוהקות באור לבן-מה תעשה?

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
צ'אטוט עף במהירות אל עבר דירלינג-אך הפעם, רגע לפני שהוא מגיע לדירלינג-דירלינג מצליח לתזמן קפיצה בדיוק בזמן ובועט בצ'אטוט שעף לאחור! דירלינג קופץ במקום בהתלהבות-אתה מסתכל על דירלינג, מעט משועשע ממנו שלפתע צ'אטוט קם ותוקף את דירלינג מהצד בניקור! הוא עף לאחור-מבולבל מהמכה

[SIZE=5]~זינק~
[/SIZE]
"אנחנו חייבים לעשות משהו חברים!" אתה קורא. אתה מורה לגרייס להישאר במקום-לא נראה שהיא שמעה אותךאך גם לא נראה שהיא מסוגלת לזוז. אתה מבקש מדרטיני להצטרף אלייך, הוא נראה לא מרוצה מלעזוב את גרייס אך מהנהן. אתם רצים אחרי ארבעת האנשים-אתה תוקף אחד מהם בעזרת זנב ברזל-אתה מוסיף להתקפה אנרגיה חשמלית, זו הפעם הראשונה שאתה חש עוצמה כה רבה בזנב שלך. אתה פוגע באיש המופתע שעף מיד לאחור, לא מסוגל לזוז. מיד אחרי פידג'י תוקף את האיש השני במתקפת כנף-הוא נופל, לא מעולף אך גם לא מסוגל להתקיף חזרה. הוא נראה מחפש משהו בחגורה שלו ולפתע זועק "לא! השארנו את הפוקדורים במחנה!". באותו הזמן שינקס מנטרל את האיש השלישי בניצוץ אימתני ודרטיני-משתמש במתקפה שמעולם לא ראית ומפיל את הרביעי-קרן אור ענקית ועוצמתית משוגרת מהפה הקטן שלו.
הפוקימון השחור שסרקת בפוקדע והתגלה כהונדור, הדרטיני שעקב אחריו והנערה עוצרים-הם מסתכלים אחורה, מופתעים מהעזרה. הונדור הולך אלייך "תודה לך" הוא אומר ומוריד את ראשו במבט תודה.
הונדור מרים את אוזניו, נראה שהוא שמע משהו. "לוקאס עדיין שם" הוא ממלמל.
אתה רוצה לשמוע מה יש לו לומר שדרטיני צווח לפתע "גרייס?? גרייס! איפה את?" הוא צועק-אתה רץ למקום שבו השארת את גרייס, ורואה בובת שיימין ענקית מונחת על האדמה-אך גרייס לא נראת במקום.
אתה מתחיל להילחץ שלפתע אתה שומע "זינק!" מאחורייך. אתה מסתובב ורואה את גרייס עומדת לצד נער בעל שיער חום וכובע לבן ירוק. מהראש שלו יוצאות שתי אוזניים כמו של הונדור והוא גם בעל זנב זהה. דרטיני רץ אל עבר גרייס וקופץ עליה באושר. באותו זמן הפוקימון השחור-הונדור רץ לעבר הנער-נראה שהם שותפים. הנער מסתכל עלייך "היי אממ... זינק היא אמרה שקוראים לך? אני מבין שאתה מסתדר פה עם כל הבעיות ואתה כנראה לא צריך את העזרה שלי אז אני אשאיר לך פה את שתי הילדות האלה ואמשיך בדרכי.. בוא האונדור" הוא אומר לך. "טוב?" הוא ממשיך. הנערה המכונפת מביטה בו מעט בפליאה.[/QUOTE]

"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס."

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"אתה יודע שאני לא יכולה לספר לך את זה-זו רמאות" אומרת סבתך בקול מעט נוזף.
"על פי דעתי כדאי שפשוט תלך ותנסה. לא תמיד גם תדע מול מי או מה אתה עומד להתמודד. ככה תוכל ללמוד" מוסיף סבא שלך בקול רציני וחושב

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אזוריל מחייך ומצחקק, מאושר מזה שמצא חבר חדש למשחק.
"תתפוס אותי!" הוא צועק ומתחיל לשחות במהירות רחוק ממך-אתה שוחה די במהירות אחריו, כמעט משיג אותו שלפתע הוא מסתובב-משתמש עלייך במתקפת בועות שמעיפה אותך כמה מטרים טובים אחורה-צוחק וממשיך לשחות.

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
"אף אחד אף פעם לא שאל אותי את זה.." אומר מאריפ בקול מעט מבולבל אך גם מתרגש. "אבל אתה יכול לתת לי שם..." הוא מוסיף ומחייך.
בינתיים, הפרופסור מביט בך במבט שקול ומתחשב-הוא נראה מרוצה מהיחס שלך למאריפ ונראה כי הוא עומד לומר משהו חשוב

[SIZE=5]~זינק~[/SIZE]
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה עונה לנער ומחכה לראות מה הוא הולך לעשות.

[SIZE=5]~לוקאס~
[/SIZE]
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה שומע את הנער צועק מאחורייך-מה תעשה? האם תיקח את אמבר אתך-כמו שביקש ממך הפרופסור בתחילת מסעך או שתחליט להמשיך לבד?

[QUOTE=Alice;1481976][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"אתה יודע שאני לא יכולה לספר לך את זה-זו רמאות" אומרת סבתך בקול מעט נוזף.
"על פי דעתי כדאי שפשוט תלך ותנסה. לא תמיד גם תדע מול מי או מה אתה עומד להתמודד. ככה תוכל ללמוד" מוסיף סבא שלך בקול רציני וחושב

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אזוריל מחייך ומצחקק, מאושר מזה שמצא חבר חדש למשחק.
"תתפוס אותי!" הוא צועק ומתחיל לשחות במהירות רחוק ממך-אתה שוחה די במהירות אחריו, כמעט משיג אותו שלפתע הוא מסתובב-משתמש עלייך במתקפת בועות שמעיפה אותך כמה מטרים טובים אחורה-צוחק וממשיך לשחות.

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
"אף אחד אף פעם לא שאל אותי את זה.." אומר מאריפ בקול מעט מבולבל אך גם מתרגש. "אבל אתה יכול לתת לי שם..." הוא מוסיף ומחייך.
בינתיים, הפרופסור מביט בך במבט שקול ומתחשב-הוא נראה מרוצה מהיחס שלך למאריפ ונראה כי הוא עומד לומר משהו חשוב

[SIZE=5]~זינק~[/SIZE]
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה עונה לנער ומחכה לראות מה הוא הולך לעשות.

[SIZE=5]~לוקאס~
[/SIZE]
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה שומע את הנער צועק מאחורייך-מה תעשה? האם תיקח את אמבר אתך-כמו שביקש ממך הפרופסור בתחילת מסעך או שתחליט להמשיך לבד?[/QUOTE]' הוא מהיר ממני , אני לא הצליח להשיג אותו כה ' אני חושב ומתחיל לשיר כדאי להרדים אותו ואז שוחה במהירות לעברו בתקווה לתפוס אותו.

[QUOTE=Alice;1481976][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"אתה יודע שאני לא יכולה לספר לך את זה-זו רמאות" אומרת סבתך בקול מעט נוזף.
"על פי דעתי כדאי שפשוט תלך ותנסה. לא תמיד גם תדע מול מי או מה אתה עומד להתמודד. ככה תוכל ללמוד" מוסיף סבא שלך בקול רציני וחושב

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אזוריל מחייך ומצחקק, מאושר מזה שמצא חבר חדש למשחק.
"תתפוס אותי!" הוא צועק ומתחיל לשחות במהירות רחוק ממך-אתה שוחה די במהירות אחריו, כמעט משיג אותו שלפתע הוא מסתובב-משתמש עלייך במתקפת בועות שמעיפה אותך כמה מטרים טובים אחורה-צוחק וממשיך לשחות.

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
"אף אחד אף פעם לא שאל אותי את זה.." אומר מאריפ בקול מעט מבולבל אך גם מתרגש. "אבל אתה יכול לתת לי שם..." הוא מוסיף ומחייך.
בינתיים, הפרופסור מביט בך במבט שקול ומתחשב-הוא נראה מרוצה מהיחס שלך למאריפ ונראה כי הוא עומד לומר משהו חשוב

[SIZE=5]~זינק~[/SIZE]
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה עונה לנער ומחכה לראות מה הוא הולך לעשות.

[SIZE=5]~לוקאס~
[/SIZE]
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה שומע את הנער צועק מאחורייך-מה תעשה? האם תיקח את אמבר אתך-כמו שביקש ממך הפרופסור בתחילת מסעך או שתחליט להמשיך לבד?[/QUOTE]

טל שכחת אבל הוא לא ביקש, ברחתי לפני שהוא הספיק
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אעצור רגע ואסתכל על אדם בעודי עושה את זה:
[url]https://www.youtube.com/watch?v=y02X0lMWvOQ[/url]
ואמשיך בדרכי, אשאל את האונדור
"אתה חושב שזה טעות? אולי כן היינו צריכים לעשות בייבי סיטר לילדות קטנות"

[QUOTE=Alice;1481976]
[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
"אף אחד אף פעם לא שאל אותי את זה.." אומר מאריפ בקול מעט מבולבל אך גם מתרגש. "אבל אתה יכול לתת לי שם..." הוא מוסיף ומחייך.
בינתיים, הפרופסור מביט בך במבט שקול ומתחשב-הוא נראה מרוצה מהיחס שלך למאריפ ונראה כי הוא עומד לומר משהו חשוב
[/QUOTE]

"הממ.. מה דעתך על אלברט? או אל בקיצור?" אני שואל, ומסתכל על הפרופסור בשאלה
"מה אני עושה עכשיו" שואל אותו בסקרנות

דא, איך עובדת השיחה עם הפוקימונים? כאילו אנחנו מברים איתם ב"פוקימונית" או משהו כדומה, או שאנחנו פשוט מדברים איתם רגיל?

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אתה מבין שיהיה לך קשה מאוד לסגור את הפער שאזוריל פתח-גם בגלל שאתה במים וגם בגלל שהפער שנפתח גדול מידי.
אתה מתחיל לשיר-אתה מביט תוך כדי באזוריל ושם לב שהוא לאט לאט מאט את שחייתו.
הוא לא נרדם, אך הוא שוחה מאוד לאט עכשיו-ואתה מצליח להגיע אליו! אתה צועק "תפסתי!" מה שמקפיץ את אזוריל ומעורר אותו.
אזוריל מביט בך בחיוך ואומר "תפסת אותי! מה אתה רוצה שיהיה הפרס שלך? יש לי אלמוגים, צדפות, אבנים.. או מה שתרצה!"

[SIZE=5]~לוקאס~[/SIZE]
נופ. אמרת שאתה מתחיל ללכת-בגלל זה רשמתי שהוא צועק לך-כדי שתשמע
חח רציתי לתת לך את אחת הדמויות היותר חזקות במשחק (המולטראס ) never mind then
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה חושב שזה טעות? אולי כן היינו צריכים לעשות בייבי סיטר לילדות קטנות" אתה שואל את הונדור.
הונדור מביט בך ולאחר כמה דקות של שקט עונה "מצד אחד הפרופסור ביקש מאיתנו לשמור על מעורבים אגדיים אם נמצא. מצד שני היא בכל זאת ילדה צעירה-12 מקסימום והיא הייתה יכולה להאט אותנו. אם ניתקל במעורב בוגר יותר אולי אז יהיה חכם יותר להסכים לו להצטרף למסע שלנו כי כך הוא גם יוכל לתרום לנו"

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
אתה מדבר אתם בפקימונית
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"הממ.. מה דעתך על אלברט? או אל בקיצור?" אתה שואל, ומסתכל על הפרופסור בשאלה.
מאריפ נראה מרוצה מאוד מהשם. "אל! אני ממש אוהב את השם הזה" הוא אומר בחיוך ומקפץ קצת במקום.
הפרופסור נושם עמוק ומתחיל לדבר. "שמעת פעם על מעורבים אגדיים? אלו הם מעורבים עם פוקימונים אגדיים והם מאוד נדירים. הם החלו להיוולד רק בכמה שנים האחרונות ולכן רובם עוד לא הגיעו לגיל עשר. לא מזמן מצעתי מעורב כזה פצוע ביער. החיילים של הארי ניסו ללכוד אותו בבית שלו ולכן הוא נאלץ לברוח-הוא לא אכל ולא שתה ימים שלמים. דבר נוראי לילד בן 8. אני מסתיר אותו כבר כמה שבועות-הוא התאושש ובריא לחלוטין אך אם הוא יישאר פה הוא יתגלה. תהיה מוכן לקחת אותו אתך למסע שלך? ולהגן עליו מהארי בכל מחיר?"

[QUOTE=Alice;1481981][SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אתה מבין שיהיה לך קשה מאוד לסגור את הפער שאזוריל פתח-גם בגלל שאתה במים וגם בגלל שהפער שנפתח גדול מידי.
אתה מתחיל לשיר-אתה מביט תוך כדי באזוריל ושם לב שהוא לאט לאט מאט את שחייתו.
הוא לא נרדם, אך הוא שוחה מאוד לאט עכשיו-ואתה מצליח להגיע אליו! אתה צועק "תפסתי!" מה שמקפיץ את אזוריל ומעורר אותו.
אזוריל מביט בך בחיוך ואומר "תפסת אותי! מה אתה רוצה שיהיה הפרס שלך? יש לי אלמוגים, צדפות, אבנים.. או מה שתרצה!"

[SIZE=5]~לוקאס~[/SIZE]
נופ. אמרת שאתה מתחיל ללכת-בגלל זה רשמתי שהוא צועק לך-כדי שתשמע
חח רציתי לתת לך את אחת הדמויות היותר חזקות במשחק (המולטראס ) never mind then
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה חושב שזה טעות? אולי כן היינו צריכים לעשות בייבי סיטר לילדות קטנות" אתה שואל את הונדור.
הונדור מביט בך ולאחר כמה דקות של שקט עונה "מצד אחד הפרופסור ביקש מאיתנו לשמור על מעורבים אגדיים אם נמצא. מצד שני היא בכל זאת ילדה צעירה-12 מקסימום והיא הייתה יכולה להאט אותנו. אם ניתקל במעורב בוגר יותר אולי אז יהיה חכם יותר להסכים לו להצטרף למסע שלנו כי כך הוא גם יוכל לתרום לנו"

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
אתה מדבר אתם בפקימונית
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"הממ.. מה דעתך על אלברט? או אל בקיצור?" אתה שואל, ומסתכל על הפרופסור בשאלה.
מאריפ נראה מרוצה מאוד מהשם. "אל! אני ממש אוהב את השם הזה" הוא אומר בחיוך ומקפץ קצת במקום.
הפרופסור נושם עמוק ומתחיל לדבר. "שמעת פעם על מעורבים אגדיים? אלו הם מעורבים עם פוקימונים אגדיים והם מאוד נדירים. הם החלו להיוולד רק בכמה שנים האחרונות ולכן רובם עוד לא הגיעו לגיל עשר. לא מזמן מצעתי מעורב כזה פצוע ביער. החיילים של הארי ניסו ללכוד אותו בבית שלו ולכן הוא נאלץ לברוח-הוא לא אכל ולא שתה ימים שלמים. דבר נוראי לילד בן 8. אני מסתיר אותו כבר כמה שבועות-הוא התאושש ובריא לחלוטין אך אם הוא יישאר פה הוא יתגלה. תהיה מוכן לקחת אותו אתך למסע שלך? ולהגן עליו מהארי בכל מחיר?"[/QUOTE]


מסתכל על אל בחיוך קל
[I]כן.. אני מכיר...
[/I]"אממ... כן, אני יכול."[I]
אני לא אתן למה שקרה לשינה לקרות לילד תמים.. (מן קלוז אף כזה על הפה שהוא סגור בעצמה ואגרוף סגור חזק כמו באנימות)
[/I]"אבל.. הוא רק בן 8? הוא מסוגל לצאת למסע? אני אהיה מסוגל לדאוג לו?"

~~~
רק דבר אחרון, סתם מסקרנות, יהיו מגה אבולושינ'ס? :sorry:

[QUOTE=Alice;1481981]
[SIZE=5]~לוקאס~[/SIZE]
נופ. אמרת שאתה מתחיל ללכת-בגלל זה רשמתי שהוא צועק לך-כדי שתשמע
חח רציתי לתת לך את אחת הדמויות היותר חזקות במשחק (המולטראס ) never mind then
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה חושב שזה טעות? אולי כן היינו צריכים לעשות בייבי סיטר לילדות קטנות" אתה שואל את הונדור.
הונדור מביט בך ולאחר כמה דקות של שקט עונה "מצד אחד הפרופסור ביקש מאיתנו לשמור על מעורבים אגדיים אם נמצא. מצד שני היא בכל זאת ילדה צעירה-12 מקסימום והיא הייתה יכולה להאט אותנו. אם ניתקל במעורב בוגר יותר אולי אז יהיה חכם יותר להסכים לו להצטרף למסע שלנו כי כך הוא גם יוכל לתרום לנו"

[/QUOTE]

"אנחנו לא צריכים אף אחד, עם מספיק אימונים גם האונדום יכול לנצח אגדי" אומר לו "ואל תשכח שיש גם מגה האונדום"
"אני לא גיבור, אני לא רוצה להיות גיבור, גיבור יקח משהו ויתחלק עם כולם, אני רוצה את הכל לעצמי, אם אני אצל כמה אנשים בדרך, יופי להם אבל זה לא בשבילם אלא כדי לשרת את המטרה שלי."

[QUOTE=Alice;1481976][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"אתה יודע שאני לא יכולה לספר לך את זה-זו רמאות" אומרת סבתך בקול מעט נוזף.
"על פי דעתי כדאי שפשוט תלך ותנסה. לא תמיד גם תדע מול מי או מה אתה עומד להתמודד. ככה תוכל ללמוד" מוסיף סבא שלך בקול רציני וחושב

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
אזוריל מחייך ומצחקק, מאושר מזה שמצא חבר חדש למשחק.
"תתפוס אותי!" הוא צועק ומתחיל לשחות במהירות רחוק ממך-אתה שוחה די במהירות אחריו, כמעט משיג אותו שלפתע הוא מסתובב-משתמש עלייך במתקפת בועות שמעיפה אותך כמה מטרים טובים אחורה-צוחק וממשיך לשחות.

[SIZE=5]~ג'ימי~[/SIZE]
"אף אחד אף פעם לא שאל אותי את זה.." אומר מאריפ בקול מעט מבולבל אך גם מתרגש. "אבל אתה יכול לתת לי שם..." הוא מוסיף ומחייך.
בינתיים, הפרופסור מביט בך במבט שקול ומתחשב-הוא נראה מרוצה מהיחס שלך למאריפ ונראה כי הוא עומד לומר משהו חשוב

[SIZE=5]~זינק~[/SIZE]
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה עונה לנער ומחכה לראות מה הוא הולך לעשות.

[SIZE=5]~לוקאס~
[/SIZE]
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה שומע את הנער צועק מאחורייך-מה תעשה? האם תיקח את אמבר אתך-כמו שביקש ממך הפרופסור בתחילת מסעך או שתחליט להמשיך לבד?[/QUOTE]

...

[SIZE=4]~ג'ימי~[/SIZE]
חח כן-יהיה. מוזמן לשאול עוד שאלות אם יש לך
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה עלול להיות מופתע מהכח שלו" אומר הפרופסור בחיוך. "לפי היחס שלך למאריפ-אני בטוח שתהיה מסוגל!" הוא מעודד.
"אלקטרו. בו לכאן" קורא הפרופסור לפתע. מאחד החדרים יותר לפתע ילד קטן-למרות שמהעיינים שלו נשקפת חוכמה כואבת שרק אנשים בני יותר מעשרים מקבלים. לילד שיער בצבעי צהוב-שחור עזים וכנפיים ענקיות ומדהימות. "היי..." אומר לך אלקטרו בקול חסר רגש אך אתה רואה ניצוץ חשד בעיניו-הולך להיות קשה לרכוש את אמונו. "אלקטרו-זה ג'ימי. אתה הולך לצאת איתו למסע" מסביר הפרופסור. מאחוריי רגלו של ג'ימי אתה רואה פוקימון אדמדם קטן
[SPOILER][IMG]http://i5.photobucket.com/albums/y179/Micah_the_Prophyt/Pokemon%20Gijinka/Zapdos.jpg[/IMG][/SPOILER] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/328.gif[/IMG]

[SIZE=5]~לוקאס~[/SIZE]
"אנחנו לא צריכים אף אחד, עם מספיק אימונים גם האונדום יכול לנצח אגדי" אתה אומר לו "ואל תשכח שיש גם מגה האונדום"
"אני לא גיבור, אני לא רוצה להיות גיבור, גיבור יקח משהו ויתחלק עם כולם, אני רוצה את הכל לעצמי, אם אני אצל כמה אנשים בדרך, יופי להם אבל זה לא בשבילם אלא כדי לשרת את המטרה שלי." אתה מוסיף. הונדור משתתק-הוא מבין.
אתם ממשיכים ללכת ובמהרה רואים שלט "לעיר סאנדגאם!". אתם מגיעים לעיר ורואים אגם ענקי-המוני דוכני דייגים עומדים ואתה שומע "מקלות מג'יקארפ ב10$!", "פיבאסים צלויים-5 ב100!" מהדוכנים השונים. אתה מוצא מפת דרכים לפיה יש בעיר:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

[SIZE=5]~זינק~
[/SIZE]
סורי הייתי צריכה לחכות לתגובה של יוסי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הנער לא מקשיב לך-והוא נעלם באופק.
הילדה המכונפת מביטה בעיון במתרחש-"זה בסדר, אני יודעת מתי אני לא רצוייה." היא אומרת בקול בוגר. היא מרימה את הדרטיני שלך וממריאה לשמים, לא נותנת לך הזדמנות לענות.
אתם מחליטים להמשיך במסע שלכם, לעזוב את מה שקרה יהיה הדבר הכי טוב. אתם במהרה רואים שלט "ברוכים הבאים לעיר סאנדאגם!". אתם נכנסים לעיר וישר רואים אגם גדול באופק. דוכני דייגים נמצאים מכל עבר ואתם שומעים "מקלות מג'יקארפ ב10$!", "פיבאסים צלויים-5 ב100!" מגיעים מכל כיוון. לבסוף אתה מוצא מפת דרכים לפיה יש בעיר:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

[QUOTE=Alice;1481988][SIZE=4]~ג'ימי~[/SIZE]
חח כן-יהיה. מוזמן לשאול עוד שאלות אם יש לך
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה עלול להיות מופתע מהכח שלו" אומר הפרופסור בחיוך. "לפי היחס שלך למאריפ-אני בטוח שתהיה מסוגל!" הוא מעודד.
"אלקטרו. בו לכאן" קורא הפרופסור לפתע. מאחד החדרים יותר לפתע ילד קטן-למרות שמהעיינים שלו נשקפת חוכמה כואבת שרק אנשים בני יותר מעשרים מקבלים. לילד שיער בצבעי צהוב-שחור עזים וכנפיים ענקיות ומדהימות. "היי..." אומר לך אלקטרו בקול חסר רגש אך אתה רואה ניצוץ חשד בעיניו-הולך להיות קשה לרכוש את אמונו. "אלקטרו-זה ג'ימי. אתה הולך לצאת איתו למסע" מסביר הפרופסור. מאחוריי רגלו של ג'ימי אתה רואה פוקימון אדמדם קטן
[SPOILER][IMG]http://i5.photobucket.com/albums/y179/Micah_the_Prophyt/Pokemon%20Gijinka/Zapdos.jpg[/IMG][/SPOILER] [IMG]http://pldh.net/media/pokemon/gen6/xy-animated/328.gif[/IMG]

[SIZE=5]~לוקאס~[/SIZE]
"אנחנו לא צריכים אף אחד, עם מספיק אימונים גם האונדום יכול לנצח אגדי" אתה אומר לו "ואל תשכח שיש גם מגה האונדום"
"אני לא גיבור, אני לא רוצה להיות גיבור, גיבור יקח משהו ויתחלק עם כולם, אני רוצה את הכל לעצמי, אם אני אצל כמה אנשים בדרך, יופי להם אבל זה לא בשבילם אלא כדי לשרת את המטרה שלי." אתה מוסיף. הונדור משתתק-הוא מבין.
אתם ממשיכים ללכת ובמהרה רואים שלט "לעיר סאנדגאם!". אתם מגיעים לעיר ורואים אגם ענקי-המוני דוכני דייגים עומדים ואתה שומע "מקלות מג'יקארפ ב10$!", "פיבאסים צלויים-5 ב100!" מהדוכנים השונים. אתה מוצא מפת דרכים לפיה יש בעיר:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

[SIZE=5]~זינק~
[/SIZE]
סורי הייתי צריכה לחכות לתגובה של יוסי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הנער לא מקשיב לך-והוא נעלם באופק.
הילדה המכונפת מביטה בעיון במתרחש-"זה בסדר, אני יודעת מתי אני לא רצוייה." היא אומרת בקול בוגר. היא מרימה את הדרטיני שלך וממריאה לשמים, לא נותנת לך הזדמנות לענות.
אתם מחליטים להמשיך במסע שלכם, לעזוב את מה שקרה יהיה הדבר הכי טוב. אתם במהרה רואים שלט "ברוכים הבאים לעיר סאנדאגם!". אתם נכנסים לעיר וישר רואים אגם גדול באופק. דוכני דייגים נמצאים מכל עבר ואתם שומעים "מקלות מג'יקארפ ב10$!", "פיבאסים צלויים-5 ב100!" מגיעים מכל כיוון. לבסוף אתה מוצא מפת דרכים לפיה יש בעיר:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים[/QUOTE]

אני רעב בכלל? אני לא יודע את צריכה להגיד לי...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"האונדום רוצה שאני אקנה לך משהו? או שאולי נלך לצוד לבד?" אשאל אותו "אתה רעב?" ואחפש סביב מקום להתאמן בו וגם אולי לצוד אוכל