בעקבות האלים

[QUOTE=Ritsuka kun;1490388][FONT=verdana]
[COLOR=#000080]
[B]ג'ף-[/B]
התעלף
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
אתה ממשיך ללכת בדרך הארוכה, וכשלפתע, אתה מבחין מרכז קטן בצידי הדרך. 'אין יותר טוב מעכשיו' אתה חושב לעצמך ונכנס לרפא את הפוקימונים שלך. מקבלת אותך במרכז אחות ג'וי חביבה למראה שלוקחת את הפוקדורים שלך בשמחה ולאחר כמה דקות היא מחזירה לך אותם בחיוך.
"משהו נוסף?" שואלת, וכשאתה עונה בשלילה "אין בעיה שיהיה לך יום טוב!" אומרת בחיוך.
אתה יוצא מהמרכז, ומרים את עינייך לשמים ורואה על אחד מהעצים פוקימון אפור- חום נח לו בשקט [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/396.gif[/IMG].[/COLOR][/FONT][/QUOTE]
׳לא מעניין׳ אנפנף את ידי בביטול ואמשיך בדרך ׳אם כבר הייתי רוצה פוקימון ציפור כרגע, זה היה טיילוו ולא הפתלוב הזה׳
׳אני מעדיף להמשיך כבר בדרכי׳ אחשוב לעצמי ואמשיך ללכת בחוסר עניין מהסטארלי (נכון? צדקתי בשם?)

[quote=ritsuka kun;1490388][font=verdana][color=#800080][b]אלון-[/b]
[font=arial]אתה מחבק את גלום, ותחושת בחילה עולה על פניך, ונראה שהדבר פוגע בגלום שלך, ועוד יותר מזה שאתה מבקש מאודיש לפזר את האבקה המתוקה שלו.
הריח מתפשט מעט ומרגיע את הרוחות ואת סירחונה של גלום. אתה מתיישב וחוזר לאכול, כשלפתע אתה מרים את מבטך ועשרות פוקימונים עומדים מחוץ לחומה שזה עתה בנית, מסתכלים עליכם ומבט רעב בעיניהם [img]http://randompokemon.com/sprites/animated/46.gif[/img][img]http://randompokemon.com/sprites/animated/163.gif[/img][img]http://randompokemon.com/sprites/animated/269.gif[/img][img]http://randompokemon.com/sprites/animated/48.gif[/img][img]http://randompokemon.com/sprites/animated/268.gif[/img][img]http://randompokemon.com/sprites/animated/83.gif[/img][img]http://randompokemon.com/sprites/animated/43.gif[/img][img]http://randompokemon.com/sprites/animated/165.gif[/img]. הריח כנראה התפשט יותר מידי והפוקימונים נמשכו לריח המתוק של אודיש.
[/font][/color][font=arial]
[/font][/font][font=arial][/quote]
[/font]חחחחח ממש מכריח אותי לפתח אותה, הא.
--
"אוקיי.. גלום?" אומר ואביט בה, "נסי לייצר ריחות!" אורה לה ואצביע לעבר הפוקימונים שרק הגיעו, "סקיפלום, השתמשי ברוח פיות לפזר את הריח."

[QUOTE=Ritsuka kun;1490388][FONT=verdana][COLOR=#800080][B]אלון-[/B]
אתה מחבק את גלום, ותחושת בחילה עולה על פניך, ונראה שהדבר פוגע בגלום שלך, ועוד יותר מזה שאתה מבקש מאודיש לפזר את האבקה המתוקה שלו.
הריח מתפשט מעט ומרגיע את הרוחות ואת סירחונה של גלום. אתה מתיישב וחוזר לאכול, כשלפתע אתה מרים את מבטך ועשרות פוקימונים עומדים מחוץ לחומה שזה עתה בנית, מסתכלים עליכם ומבט רעב בעיניהם [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/46.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/163.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/269.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/48.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/268.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/83.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/43.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/165.gif[/IMG]. הריח כנראה התפשט יותר מידי והפוקימונים נמשכו לריח המתוק של אודיש.
[/COLOR]



[COLOR=#008080][B]לוקאס-[/B]
אלקיד פורס את ידיו ועשרות כוכבים נשלחים על האדמה, מפזרים אבק לכל עבר, מקשים על עדר הסטנטלר לראות, וזה מקל עליכם לברוח. אבל אחרי כמה רגעים של ריצה מהירה, אתה קולט שהעדר עדיין בעקבותיך. אתה ממשיך בריצה צורח להם שיניחו לך, אבל לא נראה שהם מתכוונים, זה כאילו מישהו שולט בהם.
מבין השיחים אתה רואה צללית של דמות שקופצת במהירות בין העצים, עד שהיא נעלמת. אתה פוזל אחורה ורואה שהעדר נעלם, אבל הם הובילו אותך לחלק מרוחק ודליל של היער, ונראה שאתה עומד בצילה של גבעה קטנה, באמצע קרחת היער.[/COLOR]




[COLOR=#000000][B]אוסטין-[/B]
בתרגיל אקרובטי מיוחד, ספינראק מוצא את עצמו מעל סואבלו, שנבהלת ונופלת על האדמה, בזמן שספינראק קושר אותה בחוזקה עם החוט שלו, ואז כובל אותה בעזרת רגליו הקטנות. סואבלו נאבקת, אבל אז מתחילה לשיר בקול גבוה ורם, שיר איטי ורגוע, אשר במהירות מרדים את ספינראק, אשר נרדם ומרפה את אחיזתו בפוקימון הקטנה. ואז בסיבוב מהיר, היא מתהפכת באוויר וכשמקורה זוהר באור לבן ובהיר, היא מנקרת בחוזקה את ספינראק.
בינתיים, ג'ניפר חוזרת אליך ונראית מעט משועממת.[/COLOR]



[COLOR=#000080]
[B]ג'ף-[/B]
התעלף
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
אתה ממשיך ללכת בדרך הארוכה, וכשלפתע, אתה מבחין מרכז קטן בצידי הדרך. 'אין יותר טוב מעכשיו' אתה חושב לעצמך ונכנס לרפא את הפוקימונים שלך. מקבלת אותך במרכז אחות ג'וי חביבה למראה שלוקחת את הפוקדורים שלך בשמחה ולאחר כמה דקות היא מחזירה לך אותם בחיוך.
"משהו נוסף?" שואלת, וכשאתה עונה בשלילה "אין בעיה שיהיה לך יום טוב!" אומרת בחיוך.
אתה יוצא מהמרכז, ומרים את עינייך לשמים ורואה על אחד מהעצים פוקימון אפור- חום נח לו בשקט [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/396.gif[/IMG].[/COLOR]





[COLOR=#b22222][B]קארון-[/B]
אוי לא :(
מה עם המשחק שלך?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר את הפוקימונים שלך, והם הולכים להסתובב בקרבת מקום, נשארים בטווח ראייה שלך, בזמן שאתה מתיישב על שפת האגם ומכניס את רגליך למים. תמי עושה אותו דבר ומתיישבת קרוב אליך.
"היער הזה פשוט לא נגמר" אומרת ואתה רואה את התשישות שלה. "כן לא ישנו באמת כבר כמה זמן" אתה אומר לה ומסתכל לעבר האגם. לפתע כאב עצום עולה מרגלך, ואתה מבין שמשהו נשך אותך ומרים במהירות את רגלך מהמים. אתה רואה שפוקימון אדום וקטן נתפס בבוהן הגדולה שלך [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/129.gif[/IMG].[/COLOR][/FONT][/QUOTE]

אמרתי משכשך עם היד...
אתה לא מבין כמה בא לי להמשיך אותו אבל אני פשוט לא מסוגל :( הוא יחכה עוד איזה שבוע בשקט
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"בןשלגרידוס" אקלל אותו ואזרוק אותו מחוץ למים. אניח אותו על היבשה ואומר:" גרוטל, חבטת גוף על הדג המעפן! תעשה ממנו פיתה!". אכעס מאוד על הדג, אך אנשום נשימה עמוקה. "כן, באמת לא ישנו כבר הרבה זמן" אומר לתמי. "אני אומר שכשנגיע לנאמור, ננוח איזה יום או שניים. מה דעתך?" אשאל אותה.
~~~~~~
ד"א המכון של ג'נטה היה Baby Pokemon או סוג פיה?

[QUOTE]לוקאס-
אלקיד פורס את ידיו ועשרות כוכבים נשלחים על האדמה, מפזרים אבק לכל עבר, מקשים על עדר הסטנטלר לראות, וזה מקל עליכם לברוח. אבל אחרי כמה רגעים של ריצה מהירה, אתה קולט שהעדר עדיין בעקבותיך. אתה ממשיך בריצה צורח להם שיניחו לך, אבל לא נראה שהם מתכוונים, זה כאילו מישהו שולט בהם.
מבין השיחים אתה רואה צללית של דמות שקופצת במהירות בין העצים, עד שהיא נעלמת. אתה פוזל אחורה ורואה שהעדר נעלם, אבל הם הובילו אותך לחלק מרוחק ודליל של היער, ונראה שאתה עומד בצילה של גבעה קטנה, באמצע קרחת היער.[/QUOTE]
עומר.. אני מתחיל לחשוש
רגע מה נסגר עם הניפוי בסוף?
~~~
'מה זה המקום הזה' אחשוב לעצמי "אלקיד בוא נעלה לגבעה כדי שתהיה לנו נקודת מבט טובה יותר על האזור" אומר ואעלה על הגבעה

[QUOTE=Ritsuka kun;1490388][FONT=verdana][COLOR=#800080][B]אלון-[/B]
אתה מחבק את גלום, ותחושת בחילה עולה על פניך, ונראה שהדבר פוגע בגלום שלך, ועוד יותר מזה שאתה מבקש מאודיש לפזר את האבקה המתוקה שלו.
הריח מתפשט מעט ומרגיע את הרוחות ואת סירחונה של גלום. אתה מתיישב וחוזר לאכול, כשלפתע אתה מרים את מבטך ועשרות פוקימונים עומדים מחוץ לחומה שזה עתה בנית, מסתכלים עליכם ומבט רעב בעיניהם [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/46.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/163.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/269.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/48.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/268.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/83.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/43.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/165.gif[/IMG]. הריח כנראה התפשט יותר מידי והפוקימונים נמשכו לריח המתוק של אודיש.
[/COLOR]



[COLOR=#008080][B]לוקאס-[/B]
אלקיד פורס את ידיו ועשרות כוכבים נשלחים על האדמה, מפזרים אבק לכל עבר, מקשים על עדר הסטנטלר לראות, וזה מקל עליכם לברוח. אבל אחרי כמה רגעים של ריצה מהירה, אתה קולט שהעדר עדיין בעקבותיך. אתה ממשיך בריצה צורח להם שיניחו לך, אבל לא נראה שהם מתכוונים, זה כאילו מישהו שולט בהם.
מבין השיחים אתה רואה צללית של דמות שקופצת במהירות בין העצים, עד שהיא נעלמת. אתה פוזל אחורה ורואה שהעדר נעלם, אבל הם הובילו אותך לחלק מרוחק ודליל p]




[COLOR=#000000][B]אוסטין-[/B]
בתרגיל אקרובטי מיוחד, ספינראק מוצא את עצמו מעל סואבלו, שנבהלת ונופלת על האדמה, בזמן שספינראק קושר אותה בחוזקה עם החוט שלו, ואז כובל אותה בעזרת רגליו הקטנות. סואבלו נאבקת, אבל אז מתחילה לשיר בקול גבוה ורם, שיר איטי ורגוע, אשר במהירות מרדים את ספינראק, אשר נרדם ומרפה את אחיזתו בפוקימון הקטנה. ואז בסיבוב מהיר, היא מתהפכת באוויר וכשמקורה זוהר באור לבן ובהיר, היא מנקרת בחוזקה את ספינראק.
בינתיים, ג'ניפר חוזרת אליך ונראית מעט משועממת.[/COLOR]



[COLOR=#000080]
[B]ג'ף-[/B]
התעלף
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
אתה ממשיך ללכת בדרך הארוכה, וכשלפתע, אתה מבחין מרכז קטן בצידי הדרך. 'אין יותר טוב מעכשיו' אתה חושב לעצמך ונכנס לרפא את הפוקימונים שלך. מקבלת אותך במרכז אחות ג'וי חביבה למראה שלוקחת את הפוקדורים שלך בשמחה ולאחר כמה דקות היא מחזירה לך אותם בחיוך.
"משהו נוסף?" שואלת, וכשאתה עונה בשלילה "אין בעיה שיהיה לך יום טוב!" אומרת בחיוך.
אתה יוצא מהמרכז, ומרים את עינייך לשמים ורואה על אחד מהעצים פוקימון אפור- חום נח לו בשקט [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/396.gif[/IMG].[/COLOR]





[COLOR=#b22222][B]קארון-[/B]
אוי לא :(
מה עם המשחק שלך?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר את הפוקימונים שלך, והם הולכים להסתובב בקרבת מקום, נשארים בטווח ראייה שלך, בזמן שאתה מתיישב על שפת האגם ומכניס את רגליך למים. תמי עושה אותו דבר ומתיישבת קרוב אליך.
"היער הזה פשוט לא נגמר" אומרת ואתה רואה את התשישות שלה. "כן לא ישנו באמת כבר כמה זמן" אתה אומר לה ומסתכל לעבר האגם. לפתע כאב עצום עולה מרגלך, ואתה מבין שמשהו נשך אותך ומרים במהירות את רגלך מהמים. אתה רואה שפוקימון אדום וקטן נתפס בבוהן הגדולה שלך [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/129.gif[/IMG].[/COLOR][/FONT][/QUOTE]
קיבלתי אז איזו מתקפת רוח עם ספינראק, חדשה. תוסיף אותה בבקשה
~~~~~
״ספינראק קדימה, היי! קום בבקשה!״ אצעק אליו הלוך ושוב. מנסה להעיר אותו ולשנות משהו.
׳הוא פוקימון חרק וזה יהיה קרב לא פשוט. אני חייב להפוך אותו קשוח ולנצח בקרב הזה למרות הכל. היא תיהיה בצוות שלי׳ אחשוב לעצמי חושש אך מלא תעוזה.
״ספינראק קום נו! אתה מסוגל!״ אצעק שוב ושוב..

[FONT=verdana][COLOR=#000080][B]ג'ף-[/B]
מתעלם גם מהסטארלי, אתה ממשיך בדרכך הארוכה לעבר העיר ג'נטה. אתה מבחין שכבר אמצע היום, ועדיין לא הגעת לשום מקום. לפתע, בעיקול של הדרך, אתה מבחין בנערה בעלת שער שחור ארוך אסוף בקוקו גבוה, חולצתה השחורה מקושקשת בתמונה של להקת רוק כלשהי, והיא מאזינה למוזיקה בעזרת הטלפון שלה [IMG]http://pokecharms.com/data/trainercardmaker/characters/custom/Other/Female-005.png[/IMG].
המוזיקה שהיא שומעת בגובה רם מידי שאפילו את המחשבות שלך אתה לא שומע, ולא נראה שהיא שמה לב אליך בכלל.
[/COLOR]



[COLOR=#800080][B]אלון-[/B]
תעשה מה שבא לך..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גלום מתחילה מנסה לארגן איזה ניחוח מסויים, אבל כל מה שהיא מצליחה להפיג זה רק סירחון מבושם קצת בבושם. כאילו היא מנסה לכסות ריקבון בבושם, המטרה לא כנראה עובד, אבל הפוקימונים הפראיים, מתקרבים יותר ויותר וגלום וסקיפלום מנסות לדחוק אותם לאחור עם קומבו של הניחוח של בלום ורוח הפיות של סקיפלום, אבל למרות כל זה, הפוקימונים מתקרבים יותר יותר, דוחקים אותכם כבר לפינה.[/COLOR]




[COLOR=#b22222][B]קארון-[/B]
אופסיק :X
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"לא הגזמת קצת.. בסך הכל מג'יקארפ" אומרת תמי במעט זעף ומחזירה את הדג המסכן בחזרה למים, שם הוא נעלם במהירות במי האגם. "כן מנוחה יכולה לעזור. העיר גם ככה גדולה ממש, אני בטוחה שנוכל למצוא משהו מעניין לעשות שם! ובמרחק מה מהעיר יש את הפרדס. יש שם כמעט את כל סוגי הפוקימונים. נוכל ללכת להתאמן לפני הקרב הבא שלך" אומרת בחיוך. אתה מהנהן בראשך ומסתכל בחזרה למים ומבחין בפוקימון עגול וכחול, עם מבט חצי מרושע, חצי מטופש על פניו הנפוחות [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/211.gif[/IMG].
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;;;
עכשיו שאתה מעלה את זה בתכלס זה פיה.. אבל הכוונה הייתה לbaby[/COLOR]




[COLOR=#008080][B]לוקאס-[/B]
עברת את הניפוי בהצלחה...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
אתה מטפס, בקושי רב, על ראש הגבעה הסלעית, ומצליח פעמיים להחליק ולמעוד לאחור, לפני שאתה מצליח להגיע עד למעלה.
אתה נושם עמוק, ומסתכל סביב, אתה רואה לכל עבר רק את הירוק של צמרות העצים הגבוהים, וכמעט שום דבר באופק. רק אחרי התמקדות קלה, אתה רואה ממש מרחוק את קצה היער. 'סוף סוף' עולה במוחך, אבל אתה מבין שלהקת הסטנטלרים ממש הרחיקו אותך מהמסלול, כי לפי המרחק שרצת, היית במרחק כמה שעות מהעיר.
לפתע, צרחה ענקית עולה מהמרום, ואתה מרים את מבטך במהירות ורואה צל ענקי צולל לעברך במהירות אדירה. וכל מה שנותר לך לעשות זה לברוח במהירות בחזרה מתחת בחזרה למתחת לכיפת הצמרות.[/COLOR]



[COLOR=#000000][B]אוסטין-[/B]
הוכנסה..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סואבלו עפה במהירות לעבר ספינראק, שעדיין יושן, ומקורה מתחיל לזהור באור בוהק. אבל, שניות לפני הפגיעה, ספינראק זז במהירות ושולח עשרות מחטי רעל לעבר סואבלו הנפגעת ונופלת לאחור.
אתה קופץ בהתלהבות לעבר ספינראק, אבל אז אתה מבחין שהוא עדיין יושן![/COLOR]
[/FONT]

[FONT=arial][QUOTE=Ritsuka kun;1490501]


[COLOR=#800080][B]אלון-[/B]
תעשה מה שבא לך..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גלום מתחילה מנסה לארגן איזה ניחוח מסויים, אבל כל מה שהיא מצליחה להפיג זה רק סירחון מבושם קצת בבושם. כאילו היא מנסה לכסות ריקבון בבושם, המטרה לא כנראה עובד, אבל הפוקימונים הפראיים, מתקרבים יותר ויותר וגלום וסקיפלום מנסות לדחוק אותם לאחור עם קומבו של הניחוח של בלום ורוח הפיות של סקיפלום, אבל למרות כל זה, הפוקימונים מתקרבים יותר יותר, דוחקים אותכם כבר לפינה.[/COLOR]
[/QUOTE]
"טוב.. מניח שנצטרך להילחם באש עם אש" אמלמל בחוסר ברירה.
"סקיפלום, הבזק! גלום, אבקת רעל! אודיש, ריקוד מנדנד!" אורה לפוקימוניי.

[/FONT]

[QUOTE=Ritsuka kun;1490501][FONT=verdana][COLOR=#000080][B]ג'ף-[/B]
מתעלם גם מהסטארלי, אתה ממשיך בדרכך הארוכה לעבר העיר ג'נטה. אתה מבחין שכבר אמצע היום, ועדיין לא הגעת לשום מקום. לפתע, בעיקול של הדרך, אתה מבחין בנערה בעלת שער שחור ארוך אסוף בקוקו גבוה, חולצתה השחורה מקושקשת בתמונה של להקת רוק כלשהי, והיא מאזינה למוזיקה בעזרת הטלפון שלה [IMG]http://pokecharms.com/data/trainercardmaker/characters/custom/Other/Female-005.png[/IMG].
המוזיקה שהיא שומעת בגובה רם מידי שאפילו את המחשבות שלך אתה לא שומע, ולא נראה שהיא שמה לב אליך בכלל.
[/COLOR]


[/FONT][/QUOTE]
׳״נו באמת״ אמלמל בקול רם ועצבני, ואלך בקצב יותר מהיר כדי להתרחק ממנה ולהמשיך להתקדם
׳אין לי זמן לבזבז על שטויות כאלו׳ אחשוב ׳שתחנק עם המוזיקה שלה- רחוק ממני, אני רוצה להגיע כבר אל העיר׳

[QUOTE]לוקאס-
עברת את הניפוי בהצלחה...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
אתה מטפס, בקושי רב, על ראש הגבעה הסלעית, ומצליח פעמיים להחליק ולמעוד לאחור, לפני שאתה מצליח להגיע עד למעלה.
אתה נושם עמוק, ומסתכל סביב, אתה רואה לכל עבר רק את הירוק של צמרות העצים הגבוהים, וכמעט שום דבר באופק. רק אחרי התמקדות קלה, אתה רואה ממש מרחוק את קצה היער. 'סוף סוף' עולה במוחך, אבל אתה מבין שלהקת הסטנטלרים ממש הרחיקו אותך מהמסלול, כי לפי המרחק שרצת, היית במרחק כמה שעות מהעיר.
לפתע, צרחה ענקית עולה מהמרום, ואתה מרים את מבטך במהירות ורואה צל ענקי צולל לעברך במהירות אדירה. וכל מה שנותר לך לעשות זה לברוח במהירות בחזרה מתחת בחזרה למתחת לכיפת הצמרות.
[/QUOTE]
oh stop it you..
~~
אתחיל לחזור לכיוון שראיתי שבו נגמר היער

[QUOTE=Ritsuka kun;1490340][FONT=verdana][COLOR=#000080][B]ג'ף-[/B]
האנימה לא באמת אינדיקציה מבחינתי.. הדבר היחידי שאני מתייחס אליה זה רק בשביל לתאר את המתקפה.
מה שהיא עושה באמת זה לפי המשחקים .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר את ראלטס נגד הציפור, שטרם שמה לב אליך, לפני ששיחררת את ראלטס מהפוקדור שלה. ראלטס יוצאת ומתחילה לזהור באור כחול בהיר, מרימה את ידיה לאוויר ובתנועה כמו של מפעילת בובות. הציפור בוהקת באותו אור ומתחילה לרחף באוויר, בלי שליטתה והיא מתנגחת בעשרות ענפים, בזמן שראלטס מזיזה את ידיה בכישורים מופלאים.
לפתע, הציפור משתחררת משליטתה של ראלטס והיא טסה במהירות לעבר רלאטס ומתחילה לנקר אותה בגופה במקומות שונים.
[/COLOR]


[COLOR=#800080][B]אלון-[/B]
גרידי!!!
קיבלת כבר :X
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה, בראד וסקיפלום מתחילים ללכת באיטיות, מנסים לפלס לכם את הדרך בעקבות היציאה מהיער. היום מתחיל להחשיך, ואתם מוצאים את עצמכם הולכים בלילה אפלולי וקריר, שמאט את קצב התקדמותכם.
"חייבים לעצור לבנות מחנה" מתלונן בראד מאחור, ובלית ברירה אתה נאלץ להקשיב לו.
גם עם ההבזק של סקיפלום, אינך רואה את כל הדרך במלואה, וכבר נפלת מספר פעמים וחתכת את ידיך מספר פעמים.
אתם סורקים את היער בעקבות איזו קרחת יער קטנה, ואכן מוצאים אחת, וממש בהמשך הדרך אתה רואה כבר אגם נוסף, קטן יותר מהקודם שבו לכדת את לוטד.
בראד מקים במהירות מדורה ועליה הוא כבר מניח קלחת ענקית ומתחיל לקצוץ בצלים ותפוחי אדמה וזורק לקדרה.
"אולי כדאי שתארגן לנו גדר או משהו? לא בא לי להיתקל בפוקימונים טרדנים בזמן הלילה" שואל אותך בחיוך בזמן שהוא קוצץ גם גזרים וזורק לקלחת, בדיוק בזמן שלהקת זובאט חולפת מעליכם במהירות [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/41.gif[/IMG].[/COLOR]





[COLOR=#006400][B]ג'ון-[/B]
נחוש והחלטתי אתה שולח את הפוקימונים שלך להתקפה.
בידריל מזנק לעבר טנגלה, אשר מנסה שוב את התרגיל שלו, אבל בידריל משסף את הגפנים בתנועה חדה ומהירה, בעזרת החיתוך ואז דוקר את טנגלה בחוזקה פעמיים, ומעיף אותו לאחור, שם הוא מסתבך עם הגפנים שלו ומחליק על פרצופו.
מהצד השני, ארון רצה לעבר טרופיוס ודוחפת אותו, אבל הוא מגיב באכילת אחד מהפירות הצומחים על ראשו, ואז פותח את פיו וגל חשמלי נשלח ממנו לעבר ארון, מקיף אותה בבועת אור, אשר מחשמלת אותה בחוזקה.
ארון לא נראה שהיא הולכת לוותר ורצה לעבר טרופיוס וטפריה שולחים קדימה, בוהקים וזוהרים ובתנועה חדה אחת משספת אותו לאורך גופו, והוא צורח מכאב.
לפתע, גפן ארוכה לוכדת את ארון, מושכת אותה לאחור ומרסקת אותה על האדמה.
אתה מסתכל מופתע, ורואה שטנגלה שלח את הגפן, הם העבירו את הקרב. טנגלה נעמד מול ארון, ואילו בידריל מוצא את עצמו מול טרופיוס. לפתע, בידריל בוהק לרגע וטס במהירות שיא, מצד לצד עולה ומתהפך במהירות אדירה, ובמיומנות רבה, לעבר טרופיוס, ומכה אותו מספר פעמים.
בידריל למד אקרובטיקה- acrobatics!
"זה לא הסוף!" קורא רובי בהתלהבות "טנגלה מתנה טבעית! טרופיוס סופה!" מכריז במהירות ומורה עם ידו על הפוקימונים שלך.[/COLOR]




[COLOR=#000000][B]אוסטין-[/B]
גרובייל מהנהן בראשו, ואז נושם במהירות וצולל לתוך מי האגם. גופו דמוי הלטאה, מתמודד מעולה עם המים והוא נשאר מספר רגעים בתוך המים. ג'ירפאריג מתקרב ומסתכל לראות מה קורה עם גרובייל, אבל להבה ענקית, ירוקה וסגולה נשלחת לעברו בסילון אדיר, מעיף אותו על האדמה. גרובייל שוחה במהירות לעבר גדת האגם ואז קופץ במהירות לעבר הפוקימון המסחורר, שבדיוק מצליח לעמוד. גרובייל, טופס את גרונו של ג'ירפאריג עם פיו, מסתובב במהירות, כששיניו נעוצות עמוק בצווארו הארוך של הפוקימון המופחד, ואז בתנועת סיבוב חדה, הוא מסתובב באוויר, מחטיף בעצמה בצד ראשו של ג'יראפריג ומעיף אותו על גזע עץ.
ג'ירפאריג לא יכול להלחם יותר.
אתה מתלהב ואתה וגרובייל מעבירים כיף גבוה אחד לשני, שנראה שהוא מרוצה מאוד מעצמו מהקרב.[/COLOR][/FONT][/QUOTE]

'טוב אז החלפנו יריבים' אני חושב לעצמי ומבין את הבעיה בכך.
"בידריל כל הכבוד על המהלך האחרון, תתחמק מהסופה ותשתמש באקרובטיקה וחיתוך" אני פוקד במהירות על בידריל "ארון תשתמשי בסטירת בוץ ובקבר אבנים כדי להתגונן, טנגלה עומד לשלוח מתקפת אש, תחסמי אותה בעזרת הקבר אבנים וסטירת הבוץ ואז תשתמשי בראשייה ותפריי מתכת על טנגלה!" אני פוקד גם עליה.
'החילוף הזה עומד להיות בעייתי עבורי!' אני חושב לעצמי בחשש

[QUOTE=Ritsuka kun;1490501][FONT=verdana][COLOR=#000080][B]


[COLOR=#b22222][B]קארון-[/B]
אופסיק :X
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"לא הגזמת קצת.. בסך הכל מג'יקארפ" אומרת תמי במעט זעף ומחזירה את הדג המסכן בחזרה למים, שם הוא נעלם במהירות במי האגם. "כן מנוחה יכולה לעזור. העיר גם ככה גדולה ממש, אני בטוחה שנוכל למצוא משהו מעניין לעשות שם! ובמרחק מה מהעיר יש את הפרדס. יש שם כמעט את כל סוגי הפוקימונים. נוכל ללכת להתאמן לפני הקרב הבא שלך" אומרת בחיוך. אתה מהנהן בראשך ומסתכל בחזרה למים ומבחין בפוקימון עגול וכחול, עם מבט חצי מרושע, חצי מטופש על פניו הנפוחות [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/211.gif[/IMG].
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;;;
עכשיו שאתה מעלה את זה בתכלס זה פיה.. אבל הכוונה הייתה לbaby[/COLOR]
[/QUOTE]

סיימת כבר לסנן שחקנים?
Bless you you brought Hugh, the Qwilfish Head (מפנה אותך לשחור/לבן 2, יש שם חייל של צוות פלזמה שאומר That blasted Qwilfish head! ודיבר על Hugh (חפש תמונה שלו)
~~~~~~~~~~~~~
'הממ, זה נראה שותף מעניין...' אחשוב. "גרוטל, צא! עלי תער על הדג הקוצני!"

[QUOTE=Ritsuka kun;1490501][FONT=verdana]
[COLOR=#000000][B]אוסטין-[/B]
הוכנסה..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סואבלו עפה במהירות לעבר ספינראק, שעדיין יושן, ומקורה מתחיל לזהור באור בוהק. אבל, שניות לפני הפגיעה, ספינראק זז במהירות ושולח עשרות מחטי רעל לעבר סואבלו הנפגעת ונופלת לאחור.
אתה קופץ בהתלהבות לעבר ספינראק, אבל אז אתה מבחין שהוא עדיין יושן![/COLOR]
[/FONT][/QUOTE]
"מה?! מה קרה כאן עכשיו?!" אצעק מופתע, אקווה שאולי לג'ניפר תהייה תשובה כלשהיא. אעמוד בחוסר מעש.
מנסה להבין איך הוא תקף בעודו ישן, אריץ הרבה מחשבות בראשי שאולי זה בטעות אולי, אולי בנס, אולי הוא מצליח להתעורר...
לבסוף אחליט לנסות להורות לו שוב ולראות מה קורה "ספינראק השתמש בהתגנבות צללים, ואז הופע צמוד אליה ותקוף בצל לילה!"

[FONT=verdana][COLOR=#800080][B]אלון-[/B]
אתה משחרר את הפוקימונים של לקרב, וכל אחד מהם מתמקד על עמדה מסויימת. סקיפלום מאירה את היער ומסנוורת את הפוקימונים עם הבזק מטורף, והיא בוהקת באור עצום, דוחה את פוקימוני היער ממנה. גלום מהצד השני, מסתובבת במהירות שולחת עננה של אבקה סגולה ומחניקה לעבר הפוקימונים, אשר נושמים את האבקה הרעילה ומתחילים להשתעל ולהחנק, ומתחילים לברוח מהמקום. אודיש לעומת זאת, מתחיל לזהור באור ורוד, ולרקד מצד לצד,גורם למהומה בין כמה פוקימונים, כשהם מתחילים להתקוטט אחד עם השני, וגם הם מצליחים לברוח משם.
לבסוף, כשאתה מסתובב אתה רואה את בראד יושב על האדמה, ולידו פוקימון קטן ומתוק בצבע כחול, שנראה גם הוא נמשך אל הריח [IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/283.gif[/IMG], אבל הוא אינו תוקפני בכלל, ונראה שבראד מוצא חן בעיניו במיוחד.
בראד מסתכל עליו בחצי סלידה "יש סיכוי שאתה מרחיק אותו מכאן?" שואל בשקט ומתרחק מעט מסורסקיט.[/COLOR]



[COLOR=#000080][B]ג'ף-[/B]
אתה עוקף את הנערה, במעט זעם, מתעלם מקיומה וממשיך בדרכך, בלי להתעכב יותר מידי. לאחר כשעה הליכה, מבלי לראות משהו שיסקרן אותך במיוחד, אתה מוצא את עצמך מול שלט גדול, ומעט דהוי ועליו רשום באותיות גדולות ומסולסלות 'דרך 26'. אתה מחייך ונכנס למה שנראה כמו יער גדול, הדרך הנעימה שצעדת בה עד עכשיו נעלמה כמעט לחלוטין, ואתה מרגיש שאתה הולך עכשיו בדרך מפותלת ובהרבה יותר חשוכה וצפופה, כאילו העצים השתלטו על האזור.
לפתע, בעיקוף של הדרך, אתה מבחין בדוכן גדול, מכוסה במפה לבנה ולידו יושבת אישה נאה, לבושת לבן ושערה צבוע בורוד בהיר, והיא מחייכת אליך בנימוס [IMG]http://up415.siz.co.il/up3/i4ywzytyzmmo.png[/IMG].
"שלום נערי הנכבד!" קוראת אליך בחיוך, ומשהו במראה מושך אותך אליה "האם עשית בזמן האחרון משהו טוב לעולם שלנו? מתי תרמת לאחרונה? או התנדבת במרכז לפוקימונים נטושים?" שואלת בחיוך ומרימה מה שנראה כמו קלסר גדול ולבן שבתוכו אתה כבר מבחין במאות דפים לבנים שמורים בשקיות ניילון.[/COLOR]




[COLOR=#008080][B]לוקאס-[/B]
אתה יורד בחזרה למטה במהירות, מתעלם מהחוויה הלא נעימה שעברה עליך לפני כמה דקות ורץ בחזרה לעבר הנקודה שממנה ברחת לפני כחצי שעה. הפעם אין זכר לעדר הסטנטלרים התוקפני.
אתה מסתכל ימינה ושמאלה, מחפש את היציאה, אבל כשאתה בטוח היער, הכיוונים מתבלבלים לך ואינך מוצא דבר. אתה מתחיל ללכת בעקבות זכרונך, כשלפתע רעש מקפיץ אותך. אתה מסתכל סביב ורואה לפתע את אילומיס של טסה יוצאת מהשיחים, היא קולטת אותך ורצה אליך במהירות, היא נראית פצועה מאוד. היא קוראת לך בקול גבוה ואז מתמוטטת כמה מטרים לפניך. אתה בוחן אותה ומבחין בשלוש שריטות עמוקות על גבה. נראה שהיא הייתה בקרב. 'אבל איפה טסה?' אתה חושב לעצמך, מתחיל לחשוש.[/COLOR]




[COLOR=#006400][B]ג'ון-[/B]
רובי צוחק קלות שאתה מכריז על ההתקפות לסיבוב הבא, ואינך מבין בדיוק למה. בידריל יוצא במהירות אדירה, מסתובב באוויר לעבר טרופיוס, אבל מתקפת הסופה שלו, חזקה יותר ובידריל מתרסק על האדמה, ונראה שהוא בקושי מסוגל לזוז. מהצד השני לעומת זאת טנגלה נראה שהוא אוכל משהו, אבל במקום אש, נראה שטבעת מים מקיפה אותו והטבעת נשלחת במהירות לעבר ארון, שמצליחה לחסום בשניות אחרונות לפני המתקפה, בעזרת הקבר אבנים, שמפזר מים לכל עבר ורסיסי המים מרטיבים את הזירה, נותנים לה יתרון חד בזמן שהיא מחליקה לעבר טנגלה ובשתי מכות קטלניות מחסלת אותו.
"אז נשארו שניים" אומר רובי בחיוך "אני חייב לציין שהמון זמן לא היה לי קרב שווה באמת" אומר לך ואתה רואה את האושר בעיניו בקרב הזה "טרופיוס עלי תער ואז סופה!" קורא בהתלהבות.[/COLOR]




[COLOR=#b22222][B]קארון-[/B]
בינתיים :P
ולא שיחקתי במשחקים החדשים.. האחרון ששיחקתי בו היה לעשר דקות וזה היה דאימונד...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר את גרוטל והוא נעמד על שפת האגם ושולח מהשיח שעל גבו עשרות עלים חדים במיוחד לעבר קוילפיש, אבל בגלל המים כמעט אף אחד מהעלים לא מגיע אליו, ובודדים בלבד פוצעים אותו.
קולפיש מסתכל עליכם מלמטה, ונראה שהוא התעצבן וגופו מתחיל להתנפח במהירות, והוא עולה על פני המים, נפוח ובגודל של ארון ענקי כמעט. הוא מסתכל עליכם בזעם ואז בנשימה אחת פותח את פיו וסילון עצום של מים נשלח ממנו לעבר גרוטל, שנראה שנפגע מעט, אבל אפילו לא ממצמץ ונשאר עומד במקום.[/COLOR]




[COLOR=#000000][B]אוסטין-[/B]
"זה דיבור שינה" אומרת לך ג'ניפר "לא נראה שהוא בכלל מודע לזה שהוא ידע את זה!" קוראת בזמן שסואבלו פותחת את פיה ומשמיעה צווחה ענקית אשר יוצרת בועות קול הנשלחות ממנה לעבר ספינראק, אשר מגיב, עדיין מתוך שינה בקרן על חושית, הנשלחת מקרנו הקטנה לעבר הגלים, ואז פיצוץ אדיר, מחריש אוזניים נוצר כששתי המתקפות נפגשות, מעיפות אפילו אותך לאחור על גבך.
אתה מתיישב ורואה שספינראק מהעצמה התעורר, וסואבלו נפגעה קשה מעצמת הפיצוץ.[/COLOR][/FONT]

[QUOTE=Ritsuka kun;1490597][FONT=verdana]
[COLOR=#000000][B]אוסטין-[/B]
"זה דיבור שינה" אומרת לך ג'ניפר "לא נראה שהוא בכלל מודע לזה שהוא ידע את זה!" קוראת בזמן שסואבלו פותחת את פיה ומשמיעה צווחה ענקית אשר יוצרת בועות קול הנשלחות ממנה לעבר ספינראק, אשר מגיב, עדיין מתוך שינה בקרן על חושית, הנשלחת מקרנו הקטנה לעבר הגלים, ואז פיצוץ אדיר, מחריש אוזניים נוצר כששתי המתקפות נפגשות, מעיפות אפילו אותך לאחור על גבך.
אתה מתיישב ורואה שספינראק מהעצמה התעורר, וסואבלו נפגעה קשה מעצמת הפיצוץ.[/COLOR][/FONT][/QUOTE]
"טירוף" אמלמל לאחר הפיצוץ כשאני מנער את שיער ואתפך על בגדי. "מממ... אז בעצם את אומרת שהוא סערורי? פשוט פועל מתוך שינה בלי מודעות?" אשאל את ג'ניפר מניסיונה הרב... אביע הרבה עניין במהלך המדהים הזה.
לאחר שאקום אחייך בביטחון, עכשיו שספינראק מודע ומוכן "בוקר טוב לך חבר קטן, מקווה שישנת שנת ישרים, עכשיו שלח מלא חוטים והדבק אותם מסוואבלו על הקרקע. השתמש בהתגנבות צללים והופיע אל מאחוריה צמוד, ומטווח אפס השתמש בצל לילה בכל הכוח"

[QUOTE=Ritsuka kun;1490597][FONT=verdana]

[COLOR=#000080][B]ג'ף-[/B]
אתה עוקף את הנערה, במעט זעם, מתעלם מקיומה וממשיך בדרכך, בלי להתעכב יותר מידי. לאחר כשעה הליכה, מבלי לראות משהו שיסקרן אותך במיוחד, אתה מוצא את עצמך מול שלט גדול, ומעט דהוי ועליו רשום באותיות גדולות ומסולסלות 'דרך 26'. אתה מחייך ונכנס למה שנראה כמו יער גדול, הדרך הנעימה שצעדת בה עד עכשיו נעלמה כמעט לחלוטין, ואתה מרגיש שאתה הולך עכשיו בדרך מפותלת ובהרבה יותר חשוכה וצפופה, כאילו העצים השתלטו על האזור.
לפתע, בעיקוף של הדרך, אתה מבחין בדוכן גדול, מכוסה במפה לבנה ולידו יושבת אישה נאה, לבושת לבן ושערה צבוע בורוד בהיר, והיא מחייכת אליך בנימוס [IMG]http://up415.siz.co.il/up3/i4ywzytyzmmo.png[/IMG].
"שלום נערי הנכבד!" קוראת אליך בחיוך, ומשהו במראה מושך אותך אליה "האם עשית בזמן האחרון משהו טוב לעולם שלנו? מתי תרמת לאחרונה? או התנדבת במרכז לפוקימונים נטושים?" שואלת בחיוך ומרימה מה שנראה כמו קלסר גדול ולבן שבתוכו אתה כבר מבחין במאות דפים לבנים שמורים בשקיות ניילון.[/COLOR]

[COLOR=#000000].[/COLOR][/FONT][/QUOTE]
אם אתה יכול לכתוב אותי ראשון/אחרון בהמשכים זה ממש יעזור, כי אני מגיב רק מהאייפון וזה לוקח איזה 5 דקות עם המחיקות כשזה באמצע במקום 2 כשזה לא
--
אתעלם מהשאלות שלה ואשאל בהיסוס ״מה זה הקלסר הזה?״
׳אוי נו שלא תחפור׳ אחשוב ׳אני כבר רוצה להגיע למכון הראשון ולתקתק אותו׳