אסון הזמן!-פרקים אחרונים בהחלט!

מגניב,מחכה לפרק הבא =]

פרק גדול כמו תמיד
אבל לפי דעתי אתה מוסיף יותר מדי דמויות

אלכס-תודה

אוהד-
מוסיף דמויות אבל החשובות ביותר הם אלה שממשיכות

בפרק הזה לדוגמא מגלים שמרי ושון אחים בעצם
בחלק הראשון של הסיפור 'לכודים בזמן ' סופר כי למרי יש אח
אבל לא יודעים איפה הוא
וזהו בעצם שון.

הרבה זמן שלא קראתי את הסיפור
קראתי ופיהקתי
אבל לא בגלל שהסיפור משעמם אלא בגלל זה שהוא ריתק אותי עד שאני התעייפתי!
זה ממש הפך להיות טוב וכל הכבוד

מחכה לפרק הבא..

תודה רבה!
הפרק הבא בקרוב.

[u][i][b]פרק 9:הביתה[/b][/i][/u]

[b]"אני טס הביתה לארה"ב"[/b] אומר ניק לפקידה שנותנת לו את כרטיסו לאוטובוס.
"תודה רבה" משיב לה ניק
הוא מתחיל לצעוד לעבר תחנת האוטובוס והוא רואה באופק את חברו הטוב טוני
"טוני?" הוא שואל את עצמו הוא מתחיל לרוץ במהירות וכאשר הוא מגיע לאותו בן אדם
הוא מבין שזה לא הוא ואומר לו "אתה לא טוני... " בפרצוף תמים
ניק חוזר לתחנת האוטובוס שבור כולו ממה שקרה לו ומהפעם ההיא שטוני פשוט נדקר למוות
ניק עמד לעלות לאוטובוס ולנסוע לארה"ב לביתו הקודם ושם אולי ישכח מהסיפור
"כרטיס בבקשה" אומר נהג האוטובוס כאשר ניק לא מושיט לא את הכרטיס ורק מסתכל על העצים הירוקים שבחוץ .
האוטובוס נסגר ,הכרטיס בידיים של הנהג וניק מתיישב על אחד המושבים ליד איש מבוגר קצת.
ניק יושב כשידו על ראשו מלטפת את מצחו המזיע והלחוץ
"שוב אני פוגש אותך " אומר המבוגר שליד ניק
ניק שומע את הקול הזה והוא מבין שהוא מכיר אותו אבל הוא לא מבין מאיפה
ניק מרים את ראשו ומביט בו "מי אתה?" הוא אומר
"אני החבר הכי טוב שיכול להיות לך" אומר לו "אני זה אתה"
אומר לו המבוגר לניק ,הוא יושב בפה עמום ולא יודע מה לומר ,הוא רואה את עצמו בעוד 30 שנה לפחות כאשר הוא יושב איתו ועוד מדבר איתו!
"איך?" ניק שואל את המבוגר שהוא בעצם הוא עצמו
ניק המבוגר מחייך ואומר "יש לזה הסבר דיי הגיוני ,ההסבר הוא שאני נמצא איפה שאני צריך להיות.. אתה פה האורח" מסביר המבוגר אבל ניק לא מבין.
עיניו של ניק מתחילות להסתקרן במבטים משונים "מה זאת אומרת אורח?" שואל ניק
"עכשיו השנה 2040 " אומר במהירות ניק המבוגר
"מה?!" שואל את עצמו ניק כאשר הוא לא מבין איך זה הגיוני בכלל אבל הוא פתאום נזכר שהוא מצא את עצמו קונה כרטיס לאוטובוס שאפילו לא התכוון לעלות עליו ,הכול מתחיל להתחבר אליו
ולחזור אליו ,טוני מת ובדיוק אז הוא מצא את עצמו בתחנת אוטובוס וקונה כרטיס.
'משהו מוזר קורה כאן' חשב לעצמו
ניק עשה 1 ועוד 1 והוא מבין בעצם שהוא הגיע לזמן אחר בדיוק לאחר מה שקרה עם טוני וכנראה גם כל חבריו אבל כרגע הוא רואה את עצמו אבל למה?
"מה אני עושה פה ולמה אני רואה אותך?" שואל ניק את עצמו המבוגר
ניק המבוגר לוקח נשימה עמוקה ומביט קרוב לעיניו של ניק ומנסה להסביר לו
"אתה נשלחת לכאן כדי להציל את חברך!" אומר ניק המבוגר
"להציל את טוני? איך?" שואל ישר ניק במהירות כאשר מת כבר לראות את חברו המת
ניק המבוגר אומר לו "קודם כל צריך להחזיר אותך הביתה" אומר "וזה לא בארה"ב "
ממשיך ניק המבוגר
"אז איפה זה?" שואל ניק "ב2009" מסביר שוב המבוגר.
"איך אפשר לחזור לשם בדרך הכי מהירה?" שואל ניק
"בוא נעשה צעד חכם ונרד מהאוטובוס" אומר ניק המבוגר והם יורדים מהאוטובוס.
הם יורדים ליד בית חולים גדול בבניין באמת מפואר והם נכנסים ללובי של בית החולים
"מה אנחנו עושים פה?" שואל ניק את עצמו
"תכף תראה" אומר לו המבוגר "תזכיר לי באיזה שנה אנחנו ?" שואל שוב ניק את המבוגר
"2040" אומר המבוגר לניק
ניק חושב כמה זמן עבר והוא מבין שזה באמת המון זמן
'מעניין אם חברים שלי גם פה' חושב לעצמו
'טוב קדימה ,להציל את טוני!' חושב לעצמו שוב ניק כאשר מחייך חיוך קטן.
המערה של ארמגדון ,ישראל ,2009 ,27 באוקטובר ,השעה 20:00

"נו מתי כבר נוכל להתחיל את מעגל הזמן?" שואל פיס כאשר הוא לא יכול כבר לחכות
תאי ,ארמגדון ,אנדרסון ,מרי ,מיי ודון וכמובן פיס עומדים במערה ומחכים כאשר הזמן יעשה את שלו וניק יחזור לזמן שלו ,מחכים כבר שניק יחזור הביתה.
"תגיד תאי איפה אתה היית? כאילו כל אחד בא ממקום אחר אחרי המוות של טוני איפה היית?" שואלת דון
תאי עומד ומסביר לדון "הייתי באוסטריה כנראה במאה ה-19 כי לא היה שם אף אחד ממש ריק " מסביר לה
"אני גם הייתי איתו שם " מסבירה מרי
"למה איפה את היית?" שואל תאי בחזרה את דון
"ביפן " אומרת דון במילה אחת "אבל לא יודעת באיזו תקופה
פיס מסביר "השנה שבה היית היא 2009 ,היום רק לפני יומיים " אומר פיס כאשר הוא בעצם הוביל אותה ואת מיי אל המערה
"אני גם הייתי עם דון" מסבירה מיי
"מעניין איפה ניק" שואלים את עצמם כולם.
"זה בדיוק הזמן לספר לכם על החבר החדש שלכם" מסביר ארמגדון כאשר משהו עוצר אותו
המכונות שלו התחילו להשתגע ולהתריע על משהו מוזר
"אוי לא!" אומר ארמגדון
"מה קרה?" שואל אנדרסון
"אחד מהם פגש את עצמו " מסביר ארמגדון.

[u][i][b]מלחמת ספרטה ופרס ,שנת 473 לפני הספירה ,גבול פרס עם חצי האי סיני [/b][/i][/u]
שון לבוש בשריון ומחכה כבר למלחמה
המלחמה מתחילה !
צעק שם מישהו מהחיילים וכל החיילים רצים ,חלק עם סוסים וחלק רצים ברגליים
שון ראה את דון ,מרי ,תאי ,ניק ומיי ,וכמובן את טוני
,ופתאום נשמעת צעקה
"לא!" צועק ניק והוא יושב על הרצפה שון מביט באזור הזה ורואה את טוני שוכב על הרצפה מדמם וניק לידו
כל החברים מסביב
סילאטון מגיע וכמעט נותן להם חנית בראש אבל פתאום
כל הילדים נעלמים
"מה זה?!" שואל סילאטון את עצמו ,ושון ההמום כאשר ראה את המקרה
"איך זה הגיוני איפה הם?!" שואל את עצמו
סילאטון מבחין בשון "מי זה?" שואל את עצמו סילאטון הרשע
שון מוריד פרופיל ועושה כאילו לא ראה את המקרה
מלחמת ספרטה ופרס נמשכת וחיילים נופלים שם ונהרגים
שון מתחיל להרוג חיילים אבל במקום לעשות את זה עם חרב הוא מצמיד את ידו לליבם ומקפיא אותם זמנית כך שהוא בעצם לא הרג אותם אלא שיתק אותם זמנית.
"הוא מצוין" אומר לעצמו סילאטון כאשר הוא בצורתו של הקמע ,בצורת חצי בן אדם וחצי סוס והוא מוציא את הקמע מגופו וחוזר לצורתו הרגילה
סילאטון נוגע במצחו של עצמו ואז נעלם
"גם הוא?!" שואל את עצמו שון ,"מעניין אם יש סיכוי שהוא נסע בזמן" אומר לעצמו שון
חייל פרסי מגיע ונותן לשון מכה עם חרבו בקסדה
מההלם של המכה שון מתעלף
כשהוא קם הוא מגלה שהוא חזר הביתה
"מה זה איפה אני?" הוא רואה את אותו היומן שאיתו נסע בזמן והוא מבין שהוא חזר הביתה בדיוק כאשר עמד למות.
"יש לי יותר מדי מזל" אומר לעצמו
שון מקבל הודעה בפלאפון מארמגדון וההודעה אומרת
"כולם מחכים לך ,בוא"
שון יוצא מהבית ,אבל הוא לוקח איתו דבר אחד.. את היומן של מיכאל .
שון יוצא מהבית מחייך למסע חדש עם חברים חדשים שלא פגש!

[u][i][b]2040 ,ישראל ,בית חולים ,26 באוקטובר ,השעה 14:00[/b][/i][/u]

ניק והוא המבוגר הגיעו לקומה 11 בבית החולים הם ממשיכים ללכת במהירות במסדרון ארוך מאוד ופתאום נתקלים באחד הרופאים
"סליחה דוקטור " אומר ניק וממשיך
"חכה ניק!" צועק לו המבוגר ,"מצאנו את מי שהיינו צריכים" אומר.
ניק מבחין ברופא הזה ומציג את עצמו "שלום שמי ניק" אומר ניק
"שלום.. שמי כריסטופר אנדרסון" .

[b]בפרק הבא:
מחזירים חבר![/b]

ואוו מענין מאוד!!

מחכה לפרק הבא.

תודה אלכס
שמח שאהבת

מגניב,העלילה ממש מעניינת

תודה אוהד
שמח שאהבת

עוד תגובות בבקשה!

[u][i][b]פרק 10:מחזירים חבר! [/b][/i][/u]

[u]ישראל ,שנת 2040 ,בית החולים[/u]

ניק והוא המבוגר ממשיכים לטייל במסדרונות בית החולים עד שהם פוגשים ברופא
שמו של הרופא הוא כריסטופר אנדרסון כך הוא מציג את עצמו
ניק מבין שיש לו קשר מסוים לסטיוארט אנדרסון.
"אנדרסון?" שואל ניק בצורה מוזרה .."כן למה .יש בעיה?" שואל בחזרה כריסטופר
ניק מתפלא מאוד אבל הוא שותק
הוא נותן למבוגר לעשות את הסידורים שהיה צריך.
"ארמגדון פה?" שואל ניק המבוגר את כריס.
לא ידוע לאיזה זמן בדיוק הם נמצאים ,אבל זו התקופה שבה ארמגדון היה בבית החולים ושינה את פניו.
"הוא איננו" מסביר כריס.
"שיט.." אומר ניק המבוגר כאשר הוא מחפש דרך אחרת לשגר אותי חזרה בזמן.
"מה קרה?" שואל שוב כריס כאשר הוא חושב שיוכל לעזור
"אני צריך לחזור במהירות האפשרית לשנת 2009 " אני מסביר לו כאשר למבוגר נתקע הקול.
כריס ישר מבין מה הבעיה
הוא מוביל את שני הניק לחדר נוסף במסדרון ונועל אחריו את הדלת ,החדר נורא חשוך ולא רואים כלום
לפתע נדלק האור.. אנחנו רואים שם מין אופניים כאלה ישנות..
"אלה האופניים שלי!" אני אומר וצועק בשמחה אחרי שנהרסו
"אכן כן.. זאת המכונת זמן שבנית" אומר כריס
"אני אפילו לא אשאל מאיפה ,איך ולמה ,אבל תודה" אומר ניק
"מה אני צריך לעשות?" שואל ניק
כריס מסביר לו ומכוון את השעון של האופניים לתאריך והשעה המדויקת
"נסיעה טובה" אומר כריסטופר
לפני שניק נסע הוא קם מהאופניים ולחץ את ידו של עצמו
ולפתע... ניק המבוגר נעלם.
"מה זה?! איפה הוא?!" שואל
כריס מבחין בבעיה שקרתה והוא אומר "ההיסטוריה תיקנה את עצמה ,הגורל חזר להיות כמו שצריך ,אתה הולך לחפש את 10 הקמעות עם חבריך ולנסות לגבור על סילאטון!" אומר כריס בעידוד
"רגע... אבל זה אומר.. שבעתיד אני מת?" שואל ניק
"מה שצריך לקרות יקרה" אומר כריס ולוחץ על הכפתור של האופניים ודוחף את ניק לאופניים
שער הזמן נפתח וניק משתגר משם
"היה שלום " אומר כריס ומנופף בידו.

[u]ישראל ,2009 ,27 באוקטובר ,השעה 21:00 בערב ,מחוץ למערה של ארמגדון[/u]

שון עומד ליד המערה ומתרגש להיכנס
ילד בן 17 עומד לעשות פה היסטוריה ולנסות להציל את העולם ,לפני שהגיע למערה שון חשב על כך והחליט לשמור את כוחו בסוד ביינתים עד שיזדקק לכוחו איי פעם.
"כולם שם קטנים ממני" אומר שון בעצבים קלים
"אבל זה רק שנה ,שיהיה" אומר שון ודופק בדלת המערה
הדלת נפתחת לאט והאור שמוקרן ממנה יוצא לעבר עיניו של שון שלא מסתנוור ומנסה להיראות קשוח כמה שיותר ,הוא עומד שם ורואה את ארבעת הילדים ,אנדרסון ,פיס וארמגדון כאשר כולם עומדים עם פניו אליו
"שלום" אומר שון.
"שלום שון ,חיכינו לך" אומר ארמגדון ומחייך
"תכירו ילדים....זה שון ,החבר החדש שלכם במסע הזה" מסביר ארמגדון
"במקום טוני?" שואלת מיי הפגועה מעט
"לא מה פתאום " אומר אנדרסון ישירות
"אנחנו צריכים אותו ... כדי להחזיר את טוני לקו הזמן " מסביר אנדרסון
"מעגל הזמן" משלים אותו שון.
וכולם מתחילים להכיר את שון ולדבר איתו ולאט לאט מתחברים אליו
"מה עכשיו?" שואל תאי את ארמגדון
"מחכים לניק" מסביר

[b]"אוי לא! זה הולך להיות רע!"[/b] צועק ניק כאשר הוא נמצא בשמיים מסובב את דבשות האופניים בלי ברירה
מכונת הזמן שיגרה אותו קצת גבוה יותר ממה שציפה
"לעזאזל !" צועק כאשר מתקרב לעצים ,ומתרסק
הוא מוצא את עצמו שוכב באמצע היער הקרוב למערה ,כאשר הוא קם והוא בסדר.
"אני לא הולך לשבת בימים הקרובים " אומר וצוחק עם עצמו
הוא מתקדם במהירות האפשרית לעבר המערה והוא עומד מולה
לא ידוע לו מה יפגוש בפנים או את מי.
הוא נכנס ,והוא אוהב את אותו האור המוקרן על פניו כאשר הוא נכנס הוא רואה את כולם
"ניק!" צועקים ביחד כולם וישר רצים אליו ונותנים לו יד רווחה וחיבוק גדול
"אם הייתי יודע שככה זה יהיה " אומר ניק כאשר נחנק מהחיבוקים
"ניגש לעניין ילדים ,אין זמן" אומר ארמגדון
"אסון הזמן הזה.. פשוט אסון" אומר תאי וכולם אחריו צוחקים
האווירה הייתה טובה..החברים ידעו שהם עומדים להחזיר את חברם לחיים אחרי המון זמן שלא ראו אותו
ניק מבחין בשון ולא מבין מי הילד הזה ,שון בוהה בניק מרחוק ומבין למי כולם ציפו.
"שלום... מי אתה?" שואל ניק ומתקרב אל שון ולוחץ את ידו
"אני שון ,נעים מאוד "
"אני ניק " אומר ניק
"אני יודע אני יודע" אומר שון והולך לאמצע החדר במערה ועומד עם כולם כאשר כולם מחזיקים ידיים
דון עומדת ליד שון ומחזיקה את ידו ומחייכת ,קשר מוזר נוצר בין השניים.
"אז בואו נסביר לכם" אומר ארמגדון ואנדרסון תופס את מקומו
"אז ככה ,ניק יעמוד באמצע המעגל ... ואתם עם כל הכוח שלכם ,והאנרגיה המיוחדת שלכם תשגרו אותו לחלל הזמן ,מקום שבו ניק יחכה ויידע כבר מה לעשות לבדו" אומר אנדרסון
"מה זאת אומרת? מה אני אמור לעשות?" שואל ניק
"פשוט תחכה שם" אומר אנדרסון
לאחר מכן אתם תחשבו על השנה 473 לפני הספירה ,ספרטה... ושם בעצם תינתן הזדמנות החזרה לחיים בזמן בלי להשמיד איזה יקום מקביל ,מובן?" אומר אנדרסון בהסבר והחברים כולם מוכנים.

[b]כולם מחזיקים ידיים במעגל וניק באמצע המעגל מוריד את ראשו למטה ומתרכז[/b]
חושב על אותו הזמן עם טוני ושהוא עומד לראות אותו שוב.
"קדימה ילדים... אנחנו עומדים להחזיר חבר!" צועק ניק באמצע המעגל וכולם חוזרים אחריו
"חבר!"
וביינתים ארמגדון חושב לעצמו
"אני מקווה שזה יעבוד....
בכל זאת ... מעגל זמן"

[i][b]בפרק הבא:פרק 11:מעגל הזמן![/b][/i]

סוף סוף יראו את טוני (:
פרק יפה מאוד

תודה רבה ניב שמח שאהבת.
עוד תגובות בבקשה.

מגניב
וואי איזה מתח

תודה אוהד.