-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 07:28 PM
[b] [color=blue][u][i][b]ג'יימס:[/b][/i][/u][/color]
אתה הולך לכיוון המעבדה. אתה נכנס וקורא לפרופסור. הפרופסור לא שם. אתה שואל אנשים איפה הוא והם אומרים שהוא יצא לפני כשעה. אתה מתייאש וחוזר למרכז הפוקימונים. האחות ג'וי עומדת שם ובידיה הפוקדורים שלך. "קח" היא אומרת לך ונותנת לך אותם "הם בריאים לחלוטין."
[/b][/quote]
"תודה" אני אומר ומוסיף "אולי ידוע לך משהו על הפוקמונים השחורים?"
-
אפשר עוד להרשם אם כן אז:
שם:משתמש:נתנאל
תמונה:[img]http://pokemonelite2000.com/sprites/dptr/dptr000.png[/img]
גיל במשחק: 11 (לא לגעת)
רקע (לפחות 4-5 שורות+מושקע):אני נתנאל ונולדתי למשפחה ממוצעת מבחינה כספית ואני הבן היחידי של הוריי.הכל התחיל לפני 11 שנים כאשר נולדתי.אך זו לא הייתה לידה רגילה יצאתי דרך הבטן של אמי והיא לא הייתה צריכה לסבול את כל כאבי הלידה.אמי שלא רצתה שיעשו מזה סיפור בקשה מהאחיות שיגידו שיצאתי רגיל.גדלתי מעט ובגיל שבע ראיתי פוקימון מסתורי שצבעו שחור במקום צבעו הרגיל.נהבלתי ורצתי לביתי סיפרתי לאמי והיא נעשתה מודאגת במקצת אך לא אמרה לי דבר.חשבתי על הדבר והיה לי מחשבה שזה סתם פוקימון שצבעו אותו ילדים שובבים ונרגעתי.מאז לא חשבתי על זה בכלל.לאחר מכן בגיל 9 ראיתי טיירניטאר תוקף ארבוק בקרן על בטלוויזיה ובלילה חלמתי על זה והיו סיוטים מאז פחדתי מפוקימונים.בגיל 10 ראיתי פאצ'יריסו מעולף(ככה קוראים למצב שבו הפוקימון מפסיד בקרב)ולמרות הפחד לקחתי אותו מהר למרכז הפוקימונים ושם האחות ג'וי הנחמדה טיפלה בו ואחרי שהחלים הביאה לי אותו ואז הוא ליקק אותי בלחי כאות תודה.ומאז מדי יום אני נפגש עם פאצ'יריסו ומשחק איתו.מאז המקרה הזה כבר הפסקתי לפחד מפוקימונים ויצאתי למסע בכדי לתפוס ולעזור לפוקימונים וגם להיות מאסטר פוקימונים.
כינוי בפורום:pachirisu sama
פוקימון התחלתי:אברה
ציוד: $1000, אוהל, שק שינה, אוכל, אוכל לפוקימונים, בגדים להחלפה, פיג'מה וקופון לצורך קבלת הפוקימון הראשון (לא לגעת)
בקשות:לתפוס פאצ'יריסו קרוב מאוד להתחלה ולתפוס דריפלון
-
[b][i][u][color=blue]ארווין:[/color][/u][/i][/b]
אתה מביט סביבך ומגלה שצ'ימצ'אר נעלם. אתה קורא בשמו והוא לא בא. אתה מתחיל לחפש אותו כשלפתע את רואה מין טישטוש סגול באוויר. בתוך הטישטוש הערפילי היה ראש כהה מאוד. אתה עמדת בדממה כשלפתע הראש הסתובב אליך. אתה זועק זעקת פחד איומה כשאתה רואה את הפנים המפחידות של הראש:
עיניים גדולות, בוהקות ומרושעות, פה מחייך שמבשר על מעשה ערמומי וניבים שנמצאים בתוכו. מאחורי הפוקימון נמצא צ'ימצ'אר שלך, בוכה ובוכה. אט-אט אתה מזהה שהפוקימון שלקח את צ'ימצ'אר הוא גסטלי- פוקימון הרוח הידוע לשמצה ברעבתנות שלו לגרום פחד. איך תציל את צ'ימצ'אר?
[b][i][u][color=blue]גון:[/color][/u][/i][/b]
אקנס נלכד מיד. אתה מרים את הפוקדור ופונה לכיוון העיר אבל לפתע אתה לא יודע איפה אתה... הכל שחור כאילו נשרף, הכל מוקף בערפל, העצים נראו כאילו כמה פוקימוני אש שרפו אותם בו זמנית, האדמה נראית כאילו אנטי והו-או בכבודם ובעצמם שרפו אותה והכל נראה לא מוכר. אתה צועק לעזרה ומתחיל ללכת. אתה נתקל בעץ ומסתכל עליו. מה שראית לפני שזעקת והתעלפת היה מצמרר: העץ נעץ בך מבט.
אתה מתעורר במרכז הפוקימונים. אתה קם מהמיה והולך לחפש את האחות ג'וי. אתה מוצא אותה ומבקש ממנה שתספר לך מה קרה. "אני לא יודעת" היא עונה "פרופסור אוק והשוטרת ג'ני הביאו אותך לכאן, הם עכשיו הלכו לתחנת המשטרה, תשאל אותם".
[b][i][u][color=blue]איימי:[/color][/u][/i][/b]
פיצ'ו לא מקשיב לך. הוא מתחיל לפלוט הבזקים של אור כחול כשלפתע, עוטף אותו כמו הילה הבזק אור כחול כזה. את מצמצמת את עיניך לכדי חריץ כדי לראות בבירור ומבינה שמה שעוטף את פיצ'ו זה מעיין ברק. את חושבת איפה ראית את זה ונזכרת שראית את זה בטלוויזיה. קראו למתקפה הזו ניצוץ. פיצ'ו פוגע בפוקימונים האפלים ומצליח להבריח אותם, אבל המאמץ הזה התיש אותו לגמרי. הוא צונח מסוחרר על הריצפה, עדיין פולט חשמל ממאמץ. את שומעת את הנהמות של הפוקימונים האפלים מתרחקות עד שהן לא נשמעות. את מרימה את פיצ'ו למרות הזרמים החשמליים. מה תעשי כעת?
[b][i][u][color=blue]דודי:[/color][/u][/i][/b]
התיבה נפתחת ומתוכה אתה שולף חליל נגינה. אתה לא מבין מה הוא יעזור ואתה נושף בו. מהר מאוד אתה רואה אודיש רץ אליך. אתה ממשיך לנגן והון פוקימונים שעוד לא אפלים ממהרים אליך ומקשיבים בהאה לצלילים שהחליל מפיק. אתה מביט בחליל ורואה עליו חריות בצורת פוקימונים: ג'יגליפאף מזמר, קלפרי רוקד, ספויינק קופץ ועוד חריטות כאלו. אתה מסובב את החליל ורואה שכתוב עליו [i]"חליל פוקימונים"[/i] כעת, הוא שלך!
[b][i][u][color=blue]ג'יימס:[/color][/u][/i][/b]
המצח של האחות ג'וי מתקמט. "לא ממש. אני רק יודעת שהם צצים כל אלף שנה מהר מסויים. חוץ מזה כלום". אתה מהרהר ולפתע אתה חושב על רעיון מבריק! איך לא חשבת על זה קודם? אולי פרופסור אוק לא במעבדה, אבל על הקופון שלך יש את המספר שלו למקרי חירום! אתה אץ לטלפון במרכז הפוקימונים ומחייג. אתה ממתין מספר שניות ואז, פרצופו של פרופסור אוק נגלה אליך במסך. "אהה, שלום ג'יימס" הוא אומר, אבל נראה טרוד. "מה קרה?"
[b][i][u][color=blue]נתנאל:[/color][/u][/i][/b]
אתה לא צריך לפרט את שלבי הלידה שלך כדי לעשות רקע מושקע :P . תכתוב על התחביבים של הדמות שלך, על מה שהיא חושבת על פוקימונים וכו'...
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 09:59 PM
[b] [b][i][u][color=blue]דודי:[/color][/u][/i][/b]
התיבה נפתחת ומתוכה אתה שולף חליל נגינה. אתה לא מבין מה הוא יעזור ואתה נושף בו. מהר מאוד אתה רואה אודיש רץ אליך. אתה ממשיך לנגן והון פוקימונים שעוד לא אפלים ממהרים אליך ומקשיבים בהאה לצלילים שהחליל מפיק. אתה מביט בחליל ורואה עליו חריות בצורת פוקימונים: ג'יגליפאף מזמר, קלפרי רוקד, ספויינק קופץ ועוד חריטות כאלו. אתה מסובב את החליל ורואה שכתוב עליו [i]"חליל פוקימונים"[/i] כעת, הוא שלך!
[/b][/quote]
אני הולך עם איווי לסידוט ושואל אותו:
"רוצה להיות חבר שלי ושל אווי" ומנגן קצת בחליל
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 09:59 PM
[b] [b][i][u][color=blue]איימי:[/color][/u][/i][/b]
פיצ'ו לא מקשיב לך. הוא מתחיל לפלוט הבזקים של אור כחול כשלפתע, עוטף אותו כמו הילה הבזק אור כחול כזה. את מצמצמת את עיניך לכדי חריץ כדי לראות בבירור ומבינה שמה שעוטף את פיצ'ו זה מעיין ברק. את חושבת איפה ראית את זה ונזכרת שראית את זה בטלוויזיה. קראו למתקפה הזו ניצוץ. פיצ'ו פוגע בפוקימונים האפלים ומצליח להבריח אותם, אבל המאמץ הזה התיש אותו לגמרי. הוא צונח מסוחרר על הריצפה, עדיין פולט חשמל ממאמץ. את שומעת את הנהמות של הפוקימונים האפלים מתרחקות עד שהן לא נשמעות. את מרימה את פיצ'ו למרות הזרמים החשמליים. מה תעשי כעת? [/b][/quote]
"הכל יהיה בסדר פיצ'ו, היית מעולה, הצלחת להבריח הרבה פוקימונים חזקים ומסוכנים" אני אומרת מרימה אותו ומתחילה לרוץ לעיר הקרובה ביותר
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 09:59 PM
[b]
[b][i][u][color=blue]גון:[/color][/u][/i][/b]
אקנס נלכד מיד. אתה מרים את הפוקדור ופונה לכיוון העיר אבל לפתע אתה לא יודע איפה אתה... הכל שחור כאילו נשרף, הכל מוקף בערפל, העצים נראו כאילו כמה פוקימוני אש שרפו אותם בו זמנית, האדמה נראית כאילו אנטי והו-או בכבודם ובעצמם שרפו אותה והכל נראה לא מוכר. אתה צועק לעזרה ומתחיל ללכת. אתה נתקל בעץ ומסתכל עליו. מה שראית לפני שזעקת והתעלפת היה מצמרר: העץ נעץ בך מבט.
אתה מתעורר במרכז הפוקימונים. אתה קם מהמיה והולך לחפש את האחות ג'וי. אתה מוצא אותה ומבקש ממנה שתספר לך מה קרה. "אני לא יודעת" היא עונה "פרופסור אוק והשוטרת ג'ני הביאו אותך לכאן, הם עכשיו הלכו לתחנת המשטרה, תשאל אותם".
[/b][/quote]
טוב לא משנה כבר,את יכול לטפל בפוקימונים שלי בבקשה"אני אומר לה
-
[color=blue][u][i][b]דודי:[/b][/i][/u][/color]
סידוט נראה מופתע אבל מהנהן בראשו. אתה מוציא פוקדור אבל אז אתה מרגיש כאילו האוויר הפך ללהב. אתה מביט סביב ורואה פוקימון שנראה כמו עץ שעיר מאוד. אפיו של הפוקימון מחודד מאוד, עיניו צהובות ואצבעות ידיו הן שלוש עלים. הוא נעץ בך מבט. אט אט אתה מזהה שזהו שיפטרי, מפותחו האחרון של סידוט ואז אתה מבין ששיפטרי דואג שאתה מנסה לפגוע בסידוט, ולכן תקף אותך. בינתיים הוא טוען מתקפת "חיתוך אווירי" נוספת ומכוו אותה היישר אליך.
[b][i][u][color=blue]איימי:[/color][/u][/i][/b]
את רצה ורצה לעיר כשלפתע את מועדת על משהו. הדבר הזה הוא מקל שחור משחור שננעץ באדמה. המקל מתחיל לנוע ואת מבינה באיחור שנתקלת בפוקימון אפל. הפוקימון הזה נראה כמו מסטיק. הוא שינה צורות במהירות מדבר לדבר עד שהפך לצורתו הרגילה. את מבינה מבועתת לגמרי שנתקלת בפוקימון הנוראי ביותר שאפשר להתקל בו- דיטו אפל, שיכול לשנות צורה לכל דבר.
[b][i][u][color=blue]גון:[/color][/u][/i][/b]
"טיפלתי בהם" עונה האחות ג'וי ומורה בידה על קבוצת פוקימוני שישנה על מיטה קרובה, הפוקימונים שלך. חייכת למראהם ואז קלטת שמישהו חסר "רגע, איפה אקנס?" אתה שואל. האחות אומרת בעצב "אקנס לא התאושש. הוא עוד בטיפול, אנחנו עושים ככל שביכולתנו לעזור לו אבל הפציעות שלו חמורות מדי. הוא יחלים לכל הפחות מחר בצהריים. בינתיים, תבקר בתחנת המשטרה. ג'ני אמרה לי לשלוח אותך לשם ברגע שתראה את הפוקימונים שלך. היא רוצה לשאול אותך מה ראית."
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 10:18 PM
[b] [color=blue][u][i][b]דודי:[/b][/i][/u][/color]
סידוט נראה מופתע אבל מהנהן בראשו. אתה מוציא פוקדור אבל אז אתה מרגיש כאילו האוויר הפך ללהב. אתה מביט סביב ורואה פוקימון שנראה כמו עץ שעיר מאוד. אפיו של הפוקימון מחודד מאוד, עיניו צהובות ואצבעות ידיו הן שלוש עלים. הוא נעץ בך מבט. אט אט אתה מזהה שזהו שיפטרי, מפותחו האחרון של סידוט ואז אתה מבין ששיפטרי דואג שאתה מנסה לפגוע בסידוט, ולכן תקף אותך. בינתיים הוא טוען מתקפת "חיתוך אווירי" נוספת ומכוו אותה היישר אליך. [/b][/quote]
אני אומר לאיווי:
"מיתקפת חול ישירות לעניו כדי שלא יפגע בנו"
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 10:18 PM
[b]
[b][i][u][color=blue]גון:[/color][/u][/i][/b]
"טיפלתי בהם" עונה האחות ג'וי ומורה בידה על קבוצת פוקימוני שישנה על מיטה קרובה, הפוקימונים שלך. חייכת למראהם ואז קלטת שמישהו חסר "רגע, איפה אקנס?" אתה שואל. האחות אומרת בעצב "אקנס לא התאושש. הוא עוד בטיפול, אנחנו עושים ככל שביכולתנו לעזור לו אבל הפציעות שלו חמורות מדי. הוא יחלים לכל הפחות מחר בצהריים. בינתיים, תבקר בתחנת המשטרה. ג'ני אמרה לי לשלוח אותך לשם ברגע שתראה את הפוקימונים שלך. היא רוצה לשאול אותך מה ראית." [/b][/quote]
אני לוקח את שאר הפוקימונים שלי ואוך לתחנת המשטרה
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 10:18 PM
[b] [b][i][u][color=blue]איימי:[/color][/u][/i][/b]
את רצה ורצה לעיר כשלפתע את מועדת על משהו. הדבר הזה הוא מקל שחור משחור שננעץ באדמה. המקל מתחיל לנוע ואת מבינה באיחור שנתקלת בפוקימון אפל. הפוקימון הזה נראה כמו מסטיק. הוא שינה צורות במהירות מדבר לדבר עד שהפך לצורתו הרגילה. את מבינה מבועתת לגמרי שנתקלת בפוקימון הנוראי ביותר שאפשר להתקל בו- דיטו אפל, שיכול לשנות צורה לכל דבר. [/b][/quote]
"זה לא זמן טוב לזה עכשיו...." אני מנסה להשתמש במכשיר שעל היד שלי בשביל לשלוט בפוקימון חושך
-
[color=blue][b][i][u]דודי:[/color][/u][/i][/b]
סידוט מבין מה אתה עושה. הוא קופץ בין איוי לבין שיפטרי ומתחיל לזרוח. מתקפ החול פוגעת בו ואז הוא משיב מלחמה. באיחור אתה מבין שסידוט משתמש בהתמדה. אתה מגן על איוי ונפגע בעצמך. אתה כל כך כועס עד שאתה זורק פוקדור ישירות על סידוט ובעוצמה מכאיבה. הפוקדור פוגע בסידוט, נע קלות ונודם. לכדת סידוט.
[b][i][u][color=blue]גון:[/color][/u][/i][/b]
אתה מגיע לתחנה. "שב" אומרת השוטרת ג'ני "ספר לי בדיוק מה ראית שם. היה במקרה ערפל כבד? העצים השחירו? האדמה השחירה? תספר לי הכל. יכול להיות ששוב קורה מה שקרה לפני 10,000 שנה..."
[b][i][u][color=blue]איימי[/color][/u][/i][/b]
דיטו בורח מהמכשיר, הופך ליד ולוקח מהכיס שלך פוקדור. הוא משליח אותו למעלה ומשנהצורה לדיטו, מזנק לפוקדור ונוגח בו. הוא נלכד בפוקדור. הפוקדור נע מצד לצד ואז נודם. לכדת דיטו אפל!
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 10:25 PM
[b]
[b][i][u][color=blue]גון:[/color][/u][/i][/b]
אתה מגיע לתחנה. "שב" אומרת השוטרת ג'ני "ספר לי בדיוק מה ראית שם. היה במקרה ערפל כבד? העצים השחירו? האדמה השחירה? תספר לי הכל. יכול להיות ששוב קורה מה שקרה לפני 10,000 שנה..."
[/b][/quote]
אני מספר לה בידייוק מה שקארה שם
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 10:25 PM
[b] [color=blue][b][i][u]דודי:[/color][/u][/i][/b]
סידוט מבין מה אתה עושה. הוא קופץ בין איוי לבין שיפטרי ומתחיל לזרוח. מתקפ החול פוגעת בו ואז הוא משיב מלחמה. באיחור אתה מבין שסידוט משתמש בהתמדה. אתה מגן על איוי ונפגע בעצמך. אתה כל כך כועס עד שאתה זורק פוקדור ישירות על סידוט ובעוצמה מכאיבה. הפוקדור פוגע בסידוט, נע קלות ונודם. לכדת סידוט.
[/b][/quote]
אני מוצי את סידות ואומר:
"סידוט אני מיצתער מאוד פשוט היתצבנתי קצת"בחיוך קל
ואז אני אומר:
הולכים למרכז הפוקימון כדי ליקנות אוכל ולרפות אותכם
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 04:52 PM
[b] [color=blue][b][i][u]לני[/u][/i][/b][/color]
לא. הדיטו התחפש למאמן.
---------------------------------------------------------------------------------------------
הדיטו קולט מה אתה עושה, משתנה לצ'אריזרד ומתחיל לירוק עליך אש. מה אתה תעשה? [/b][/quote]
אני מתחיל לרוץ מהר ומוציא את פיפלאפ.
"תנסה להשתמש בבועות" אני אומר לפיפלאפ ומקווה שהוא יצליח.
-
[quote][i]Originally posted by דרגונייט[/i]@Jun 29 2009, 10:25 PM
[b] [b][i][u][color=blue]איימי[/color][/u][/i][/b]
דיטו בורח מהמכשיר, הופך ליד ולוקח מהכיס שלך פוקדור. הוא משליח אותו למעלה ומשנהצורה לדיטו, מזנק לפוקדור ונוגח בו. הוא נלכד בפוקדור. הפוקדור נע מצד לצד ואז נודם. לכדת דיטו אפל! [/b][/quote]
"אוקיי.... זה היה.... מוזרOO" אני לוקחת את הפוקדור עם הדיטו האפל וממשיכה לרוץ לעיר הקרובה