פוקימון- מסע בסימן בויזל

תודה רבה על התגבות.
אני אמשיך, למרות הכול. :wink:
מי שרוצה יכול ואפילו מוזמן לשים את הלינק של הסיפור בחתימה
ותכתבו:כנסו לסיפור של DAV5000
מסע בסימן בוויזל (על המילים האלה יהיה הלינק).

אוקיי הוספתי את הלינק מקודם אבל לא כתבתי את השם שלך <.< אז אני ישים עוד שנייה..

תודה שהוספת לחתימה.
אני מקווה שזה ישפיע.
מי רוצה פרק 8?

אני!

גם אני!

תוציא אותווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!

אני חושב שיש מספיק תגובות. וגם אני רוצה
להתקדם עם הפרקים אבל אני רוצה שמישהו נוסף יגיב
כדי שהפרקים לא יהיו צמודים מדי :wink:
אם מישהו נוסף יגיב בזמן הקרוב תקבלו פרק.

תחשוב שאני מישהו אחר ותוציא אותו מהארון למרות שהוא מתביש וצריך עידוד

בסדר. נכנעתי.
כרגע אני לא יכול לכתוב את הפרק
חכו בשקט ותקבלו אותו כנראה מחר.

אוףףףףףףףף......
אני מת כבר שהוא יבוא!!!!!!!!!!!!!

סליחה שלא הגבתי..... אני! חחח:)
אני הוספתי לינד די מזמן...

הנה הפרק ה-8.
מתנה לכבוד זה שהשעה 5:45. סתם. :wink:

[SIZE="5"]פרק8- הנבחר הראשון[/SIZE]
דארן פסע לעבי כשעל פניו חיוך. שני הפוקימונים שלנו כבר היו בפוקדורים. "ידעתי שזה יהיה קרב יפה" הוא אמר ולאחר שהיה קצרה הוסיף "כח ארץ היא המתקפה החזקה ביותר שיש לאחד מן הפוקימונים שלי". הוא הסתובב,
העוזר שלו ניגש אליו ומסר לו תיבה קטנה מברזל צבוע בנחושת. דארן הסתובב אלי בחזרה, כל גופי רעד מהתרגשות, "אני מעניק לך בזאת את תג המכון של העיר אורלבורן" הוא אמר בקול חגיגי "תג המדבר" באומרו את המילים האלו הוא פתח את התיבה. השמש כמעט שקעה, בתאורת הזירה ראיתי את התג היפה. הוא היה בצורת משושה, בצבע חול המדבריות ועליו כתמים מרובעים בצבעי הסלעים. לקחתי את התג בהתרגשות. "התג הראשון הוא שלנו" לחשתי לפוקדורים שלי. הכנסתי את התג למקומו בקופסת התגים שלי. דארן פנה אלי ואמר "לפוקימון מגה שלך יש פוטנציאל עצום" הוא חייך "בעיקר בגלל העובדה הפעוטה שהוא פוקימון מגה" הודיתי לו ויצאתי מהמכון. השמים כבר היו שחורים, תאורת הרחובות דלקה, מיהרתי להגיע אל מרכז הפוקימונים.
********************
[I]למחרת ביער בצפון המחוז[/I]
"תן לי לתת לפושעים הקטנים האלה את גמולם" זעם סטראפטור על לוקסיו "הם לא פושעים" ענה לוקסיו,מזעיף את פניו "וגם אם כן, תרחם עליהם הם קטנים". הוא הפציר בסטראפטור. "לא" צעק סטראפטור והבהיל שני נידורנים שעברו ליד. סטראפטור התרומם, כנפיו הפכו כסופות והוא צלל לעבר לוקסיו. "אתה התחלת" סינן לוקסיו. זנבו שינה את צבעו לכסף והוא זינק וחבט בעזרת זנבו בכנפו הימנית של סטראפטור. סטראפטור הסתחרר מהמכה החזקה ונפל על האדמה. "אתה עוד תשלם, שוויצר" אמר סטראפטור והתחיל לעוף בצליעה לתוך היער. השינקסים הקטנים כבר ברחו. לוקסיו נשם וחשב לעצמו "גם אני לא מבין את זה. הסטראפטור הזה היה יכול לגמור אותי, איך ניצחתי אותו" הוא הסתכל על רגליו, הן היו ירוקות זוהרות לא תכולות כמו של שאר הלוקסיואים. "מה קורה כאן?" הוא המשיך למלמל לא שם לב לאגדי שעף מעליו.
"יש לנו נבחר ראשון" צהל סלבי בליבו הוא השתמש בכוחותיו העל חושיים כדי לסמן את הלוקסיו מגה שמתחתיו בסימן שרק אגדיים יוכלו לזהות. "ככה נדע איפה הוא" חשב סלבי "וכשנצטרך אותו נוכל לקרוא לו". הוא עלה מעל היער באושר אבל אז צדו עיניו משהו על ראש אחד העצים. הוא התקרב למקום וראה סטראפטור,מורקרו,פירו ועוד כמה מעופפים מדברים בניהם, הוא גם שם לב שהסטראפטור פצוע בכנפו הימנית. "אני שונא את המחשמלים הגאוותנים האלה" רטן בכעס סטראפטור "הלוקסיו החצוף הזה הוא השלישי שפוגע בי"."יש לך מזל שרק שלוש" העיר מורקרו "בי פגעו יותר". "אני מציע לסיים אם זה אחת ולתמיד" אמר פירו "אנחנו ביער מספיק מעופפים, אפשר..." את ההמשך סלבי כבר לא שמע, הוא הבין לאן זה מגיע. פניו חוורו "היהלום של המעופפים". הוא חשב בדאגה. ואז נעלם בסופת עלים שנראתה בכל היער.
[I]היכנשהוא במחוז ביסאשו, המפקדה החדשה של צוות רוקט[/I]
רוד ישב מול המחשב הנייד המשוכלל שלו. 'עקבות לביקור של סלבי במקום נראו ביער הקרוב'.'התגלה סטרלי מגה באזור היער'.'האונדור מוזר נראה במדבר'. אלה חלק מהעדכונים שהיו כתובים בהודעות שלחו אליו אנשיו."אין משהו נורמלי יותר?" הוא רטן "האונדור, תודה רבה באמת.כנ"ל סטרלי. עקבות של סלבי, ממש עוזר". "מה אתה רוצה" ענתה אליו דאס מהחדר הצמוד שהכניסה היחידה אליו היתה מחדר העבודה שלהם. "ככה זה צוות רוקט, תמיד...".
"רגע אחד" קטע אותה רוד בהתרגשות, הוא קרא את המידע שהופיע לפניו "בוויזל מגה אותר בידיו של מאמן צעיר הנמצא כרגע בעיר אורלבורן"."נו באמת." היא אמרה בביטול "בטח עוד אחד שמנסה להרשים"."לא,לא,לא" הוא ענה בביטחון "תקשיבי" הוא לחץ על כפתור וקולו של דארן נשמע בחדר העבודה [I]"לא ידעת שהבוויזל שלך הוא המגה בוויזל?"[/I]. דאס יצאה מהחדון כשאספיאון ואמבריאון מתחכחים ברגליה. "תביא לי לראות" היא התכופפה אל המחשב הנייד והסתכלה על התמונה "נכון" היא אמרה בפליאה מהולה באושר מרושע "סוף סוף סחורה נורמלית".
היא הסתכלה על רוד. "תוריד את החיוך המטופש הזה" היא פקדה עליו. הוא נאנח "את חייבת להיות כזאת? קדימה צריך לתכנן, תני לי לעבוד" דאס פנתה בחזרה אל החדרון הקטן ורוד התחיל לבדוק צוותים, את מי כדאי לשלוח למשימה?.

בהחלט סיפור טוב.

ראשית, הרעיון של השינויים בזויות המספרים נורא טוב. הרעיון מכניס מתח לסיפור, וגורם לך להרגיש כאילו אתה צופה ב"סרט מתח" כלשהו. כל הכבוד על המחשבה הנכונה.

שנית, הרעיון של פוקימון "מגה" הוא רעיון שנותן לסיפור ייחודיות. לא בכל סיפור תמצא פוקימון חשוב מאוד מבחינה עלילתית שהוא לא פוקימון חזק מלכתחילה או אגדי נדיר ביותר. כל הכבוד גם על רעיון זה.

ולבסוף,ארווין, הדמות הראשית בסיפור. ארווין אכן דמות יצירתית ומושקעת. הוא מגלה אכפתיות לפוקימונים שלו, והוא סוף סוף זכה בתג הראשון שלו. לדעתי, עוד צפויה לו התפתחות גדולה.

אני מחכה לפרק הבא.

פרק מאוד טוב! ההתחלה שדיברת על לוקסיו עם הסלבי, זה היה מגניב! חשבתי שהולך לקרות משהו מוזר בפרק הזה!!!
פרק מאוד טוב מחכה לבא! D:

פרק טוב!!! איך אתה מצליח לחשוב על דברים כאלה?!?!
מסכן בוויזל... ירדפו אחריו:) תגיד, יהיה המשך לקרב בין המעופפים לחשמליים?