-
[quote=nivx10;1437498][size=1][color=purple][b]דילן:[/b]
את פעורת פה, סוף כל סוף הקרב המתיש הזה נגמר וניצחת. ״כל הכבוד לך בלספראוט!!!״ את מרימה קולך בהתלהבות מרובה. ׳אני לא מאמינה... לא מאמינה׳ חושבת לעצמך באושר. מנופפת אל פאול המאמן היריב שלך שישים לב ואומרת לו ״אתה מאמן מעולה״ והוא מגיב קצת בקרירות ״תודה מותק, לפוקימונים יש הרבה עבודה...״ ומחזיר אותם כשערשת פניו חשוכה-אפרורית. גם את מחזירה את בלספראוט. מסתובבת ויוצאת מן הזירה וקוראת אל ריצ׳י שמיד רץ אלייך ״תשמע, זה היה כיף״ את אומרת בנימה מלאת ביטחון וגאווה. הוא מחבק אותך חיבוק קטן אך מפתיע ואומר ״כן, וואוו... פשוט... זה היה מדהים״ מדבר במן בלבול כזה מנסה למצוא מילים לתאר. את משחקת בשיערך סמוקה ושואלת ״טוב שנמשיך?״ וריצ׳י עונה ״וודאי״ ושניכם פוסעים החוצה מן המתחם המגודר של הקרבות. הולכים בלי מטרה סתם מסתובבים לכם. ״טוב...״ הוא מפיג את השקט ״אחרי שבדקנו אתמול מה המבנה העצום בקצה השמורה ההיא הלא הוא בניין המעבר אל דרך הניצחון. ואחרי שרכשנו שתינו עוד קצת ניסיון והנאה בקרבות הרחוב... לאן תרצי ללכת?״ הוא שואל ובהרהור מהיר את מבינה שאת לא באמת יודעת, ריצ׳י כמובן מנסה לסייע ומוסיף ״הקשיבי, ישנו המכון כמובן, ישנן החנויות בהם חייב אני לעבור לחדש את המלאי של הציוד שלי, וגם האקדמיה המפורסמת של וורידיאן... אז?״[/color][/size][/quote]
אשכול כמה רגעים את ההצעה שלו "נראה לי אני ארפא קודם את הפוקימונים שלי, ואז נלך ליער. אין לי מה לחפש באקדמיה." אומר לו בחיוך "נפגש בכניסה ליער?" אשאל בחיוך
-
[COLOR=SeaGreen][B]תומאס:
[/B]רעיון יפה אני חייב להודות!
- - - - - - -
׳שיט׳ אתה חושב לעצמך מהרגע שזה קורה. אך אתה שומר על קור רוח ולא מראה את הלחץ לפיקאצ'ו שמה יחרד עוד יותר. קורא אליו באומץ ״קדימה פיקאצ׳ו, אתה מסוגל, צא מזה!״ ובנתיים חושב ללא נחת על רעיון שיעזור לך. ״יש לי!״ אתה קורא שמח ומתמלא ביטחון שוב. ״פיקאצ׳ו הקשב היטב וסמוך עליי... תן לעצמך מכת ברק קטנה!״ הוא מביט בך תמוהה ואתה לוחש אליו ״בטח בי״ פיקאצ׳ו שמוכה חרדה. מחליט בכל זאת לנסות ולהקשיב לך לאחר התלבטות קצרה עם עצמ. הוא נותן לעצמו מכת ברק שמעוררת אותו מכה בו בהלה כנגדית לחרדה והוא מנער את ראשו בפרעות ומתפקס בחזרה אל הקרב. לוטד עדיין עומד שם קצת מיוזע, מנוטרל מנסה לנוע אך ללא הצלחה זרמים חשמליים דקים פורצים ממנו והוא משותק. במסכת פנים נלהבת, מלאת מוטיבציה אתה פוקד על פיקאצ׳ו לתקוף במתקפה מהירה ולנצל את המצב הנוכחי. פיקאצ׳ו מתחיל בניתור ארוכים שמחליף אותם לריצה מהירה מעוד עם רגליו הקטנות שזזות במהירות מרשימה מציב כתף קדימה ומתנגש חזק בלוטד בפניו. מקמט קצת את השושנה שעל ראשו. לוטד בזעקת כאב עף לאחור ופוגע בסלע גדול שהיה שם באיזור ואז מוטל על האדמה מרותק, ללא כל תזוזה...
[/COLOR]
[SIZE=1][COLOR=RoyalBlue][B]רוי:
[/B]שים לב שכתבתי שהוא [B]כבר השתמש[/B] בצלילי המתכת והם פעלו והוא כבר ניצל אותם לתקוף את סקווירטל בדחיפה. קרא היטב להבא.
- - - - - - - - - - - -
׳אוי המגנמייט הזה פשוט מגניב׳ אתה חושב לעצמך נרגש מוסך בדעתך לחלוטין מן הקרב. סקווירטל מתנדנד על גבו בצעקות עצבים כשמנסה להתהפך ללא הצלחה. וזה מחזיר אותך להתרכז. אתה מייעץ לו להשתמש הצלפת זנב ובאמת על ידי נענוע פראי ותוסס הוא מצליח להפוך אותו על בטנו והוא קם בחזרה על רגליו. ״ההה...״ אתה נושם עמוק, המצח שלך לח מלחץ. ׳אוקיי מספיק חייב להתאפס׳ אתה חושב ועוצר את עצמך מעוד קשקושים. את פוקד על סקווירטל לתקוף בדחיפה. סקווירטל רץ באתלטיות מרשימה והנפות רגליים רחבות מאוד יחסית לגופו הקטן. מזנק ועם ראשו דוחף את מגנמייט בחזקה, הולם בבורג שבראשו. מה שגורם לו להתבלבל ולראות מטושטש לכמה רגעים. וללא פקודה מגיב סקווירטל עם עוד מתקפת בועות חזקה כשלפתע קרן הבועות פוסק ומתחלפות במתח מים חזק ומתפרץ השוטף את מגנמייט אל עבר הגדר המקיפה את כל מתחם הקרבות הזה וממש מעקמת אותה קצת בצורתו. זו הייתה מתקפת אקדח מים חזקה. סקווירטל למד אקדח מים!
הוא מאוד מרוצה מעצמו ״סקוולו סקוולו סקוולו! סקוולו סקוולו סקוולו!״ הוא צוהל בעליזות בעוד אתה וסהר פעורי פה.[/COLOR][/SIZE]
[B]
[SIZE=1][COLOR=Red]אנדרו:[/COLOR][/SIZE][/B][SIZE=1][COLOR=Red]
לא חסר מה לעשות איתו, אם תרצה עזרה בכל זאת תשלח לי הודעה בסקייפ או בפרטי.
- - - - - - -
אתה מה לעשות ובהבזק שנייה בלי יותר מידי תחכום אתה שוב פוקד את מאטפוד להשתמש בירי חוטים ולהתחמק, הגולם הירקרק שולח שוב חוט אל אותו העמוד שנתלה עליו קודם לכן ומסתסל סביבו פעם אחת כדי לקחת תנופה. הוא אכן מתחמק מפרץ הגחלת ואז בסיום התנופה מתנתק מהחוט בעוד הוא מתקשח ונשלח אל וולפיקס עם דחיפה. ״זה אותו מהלך ווליפיקס קפצי הצידה וחמקי״ היא קוראת ומטאפוד בהלכת מפספס את וולפיקס שניתרה לימין. הוא פוגש במקום זאת את העדמה מבלי יכולת לבלום ונכנס בה. אך מתייצב מהר מבלי לספוג מכות ושפשופים מיותרים. הוא שוב מתקשח. כשלפתע קוראת רוז בנחישות ״וולפיקס השתמשי ביללה, ואת מתקפה מהירה!״ ו-וולפיקס מיללת בקולי קולות ״אהווווו...״ כזאב צמא לטרף בליל ירח מלא.[/COLOR][/SIZE]
[SIZE=1][COLOR=Purple][B]דילן:
[/B]את מקשיבה אל כל מה שבפי ריצ׳י ושוקלת זאת ״אני חושבת שמוטב שארפא שנית את הפוקימונים שלי. הקרב הזה בהחלט היה קשה״ וריצ׳י מסכים איתך מאוד ״נכון, מוטב שתעשי זאת לטובתם״ את אומרת לו שאחריי זה את רוצה ללכת ליער, להמשיך מכאן בדרך לכיוון פיוטר מכוון שאין לך מה לחפש באקדמיה. ריצ׳י מרים גבה ומשיב ״אוקיי, ומה לא תעברי במכון כלל?״ הוא שואל את מנידה בראשך לא, בטוחה במה שאת בוחרת. הוא מרים כתפיו מסמן ׳איך שאת רוצה׳ ואתם קובעים להיפגש עוד כחצי שעה בכניסה ליער וורידיאן. את להוטה כבר להמשיך את המסע ולפנות לעיר הבאה לראות מראות ומקומות חדשים. אתם נפרדים. ריצ׳ארד לחנות ואת אל מרכז הפוקימון פעם נוספת. הליכה קצרה של 15 דקות ואת מגיעה בחזרה אל המרכז. הדלתות נפתחות אוטומטית כשאת עומדת כמה ס"מ ליפני הדלת. עכשיו שאת לא שבוזה פיזית ונפשית את יותר מתמקדמת במרכז ממה שהיית בו בלילה של אתמול- הקירות צובעים גווני צהוב וכתום נעימים. מרצפות לבנות, שלושה חלונות גדולים הפתוחים למחצית. ספות רבות, אדומות ומועצבות מקיפות שולחנות מתכת פשוטים יש שם בערך 6 מקומות ישיבה כאלו. בכל פינה בקומה ישנו מסך טלוויזיה המשדר ערוצים, רובם חדשות. עיתונים מפוזרים על השולחנות, מכונת קפה נמצד ליפני הדלפק צמוד לקיר בצד ימין שלו, עמדת פלאפוניים ציבוריים ומוכנת ההחלפות איי-שם בפינה השמאלית של סוף הקומה, מטר או שתיים מעליה במדרגות לקומת החדרי הלינה.
האחות ג'וי הגבוהה והחביבה פונה אלייך בחיוך מזמין וחם ואומרת ״היי, שלום לך שוב. אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר!״ ואת מודה לה אל הדאגה המנומסת. היא משיבה ״בוודאי שאדאג, נו אז במה אוכל לעזור לך?״ שואלת עם החיוך הלא נגמר שלה ומיד מצטרפת מתחתיכן צ׳אנסי[/COLOR][/SIZE][SIZE=1][COLOR=Purple][URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up380.siz.co.il/up3/2wlxqovu2wmn.png[/IMG][/URL] שמחכה להוראה. את מבקשת לרפא את הפוקימונים והיא מיד נמרצת לקחת ממך את הפוקימונים במגש כסוף. מכניסה את התבנית למכונה ואת ממתינה שם מספר דקות נוספות. ולאחר מכן חוזרת צ׳אנסי עם המגש ובוא הפוקדורים שלך ״בבקשה, הם במצב מעולה עכשיו. המשך יום נעים ודרך צלחה״ אומר לך ג'וי.[/COLOR][/SIZE]
-
[quote=nivx10;1437571][color=seagreen][b]
[size=1][color=purple][b]דילן:
[/b]את מקשיבה אל כל מה שבפי ריצ׳י ושוקלת זאת ״אני חושבת שמוטב שארפא שנית את הפוקימונים שלי. הקרב הזה בהחלט היה קשה״ וריצ׳י מסכים איתך מאוד ״נכון, מוטב שתעשי זאת לטובתם״ את אומרת לו שאחריי זה את רוצה ללכת ליער, להמשיך מכאן בדרך לכיוון פיוטר מכוון שאין לך מה לחפש באקדמיה. ריצ׳י מרים גבה ומשיב ״אוקיי, ומה לא תעברי במכון כלל?״ הוא שואל את מנידה בראשך לא, בטוחה במה שאת בוחרת. הוא מרים כתפיו מסמן ׳איך שאת רוצה׳ ואתם קובעים להיפגש עוד כחצי שעה בכניסה ליער וורידיאן. את להוטה כבר להמשיך את המסע ולפנות לעיר הבאה לראות מראות ומקומות חדשים. אתם נפרדים. ריצ׳ארד לחנות ואת אל מרכז הפוקימון פעם נוספת. הליכה קצרה של 15 דקות ואת מגיעה בחזרה אל המרכז. הדלתות נפתחות אוטומטית כשאת עומדת כמה ס"מ ליפני הדלת. עכשיו שאת לא שבוזה פיזית ונפשית את יותר מתמקדמת במרכז ממה שהיית בו בלילה של אתמול- הקירות צובעים גווני צהוב וכתום נעימים. מרצפות לבנות, שלושה חלונות גדולים הפתוחים למחצית. ספות רבות, אדומות ומועצבות מקיפות שולחנות מתכת פשוטים יש שם בערך 6 מקומות ישיבה כאלו. בכל פינה בקומה ישנו מסך טלוויזיה המשדר ערוצים, רובם חדשות. עיתונים מפוזרים על השולחנות, מכונת קפה נמצד ליפני הדלפק צמוד לקיר בצד ימין שלו, עמדת פלאפוניים ציבוריים ומוכנת ההחלפות איי-שם בפינה השמאלית של סוף הקומה, מטר או שתיים מעליה במדרגות לקומת החדרי הלינה.
האחות ג'וי הגבוהה והחביבה פונה אלייך בחיוך מזמין וחם ואומרת ״היי, שלום לך שוב. אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר!״ ואת מודה לה אל הדאגה המנומסת. היא משיבה ״בוודאי שאדאג, נו אז במה אוכל לעזור לך?״ שואלת עם החיוך הלא נגמר שלה ומיד מצטרפת מתחתיכן צ׳אנסי[/color][/size][size=1][color=purple][url="http://www.siz.co.il/"][img]http://up380.siz.co.il/up3/2wlxqovu2wmn.png[/img][/url] שמחכה להוראה. את מבקשת לרפא את הפוקימונים והיא מיד נמרצת לקחת ממך את הפוקימונים במגש כסוף. מכניסה את התבנית למכונה ואת ממתינה שם מספר דקות נוספות. ולאחר מכן חוזרת צ׳אנסי עם המגש ובוא הפוקדורים שלך ״בבקשה, הם במצב מעולה עכשיו. המשך יום נעים ודרך צלחה״ אומר לך ג'וי.[/color][/size][/quote]
"תודה" אומר לה בחיוך ואחזיר את הפוקימונים שלי לחגורה שלי ואצא מהמרכז ואז אלך לחפש את ריצ'י
-
[quote=nivx10;1437571][color=seagreen][b][/color]
[size=1][color=royalblue][b]רוי:
[/b]שים לב שכתבתי שהוא [b]כבר השתמש[/b] בצלילי המתכת והם פעלו והוא כבר ניצל אותם לתקוף את סקווירטל בדחיפה. קרא היטב להבא.
- - - - - - - - - - - -
׳אוי המגנמייט הזה פשוט מגניב׳ אתה חושב לעצמך נרגש מוסך בדעתך לחלוטין מן הקרב. סקווירטל מתנדנד על גבו בצעקות עצבים כשמנסה להתהפך ללא הצלחה. וזה מחזיר אותך להתרכז. אתה מייעץ לו להשתמש הצלפת זנב ובאמת על ידי נענוע פראי ותוסס הוא מצליח להפוך אותו על בטנו והוא קם בחזרה על רגליו. ״ההה...״ אתה נושם עמוק, המצח שלך לח מלחץ. ׳אוקיי מספיק חייב להתאפס׳ אתה חושב ועוצר את עצמך מעוד קשקושים. את פוקד על סקווירטל לתקוף בדחיפה. סקווירטל רץ באתלטיות מרשימה והנפות רגליים רחבות מאוד יחסית לגופו הקטן. מזנק ועם ראשו דוחף את מגנמייט בחזקה, הולם בבורג שבראשו. מה שגורם לו להתבלבל ולראות מטושטש לכמה רגעים. וללא פקודה מגיב סקווירטל עם עוד מתקפת בועות חזקה כשלפתע קרן הבועות פוסק ומתחלפות במתח מים חזק ומתפרץ השוטף את מגנמייט אל עבר הגדר המקיפה את כל מתחם הקרבות הזה וממש מעקמת אותה קצת בצורתו. זו הייתה מתקפת אקדח מים חזקה. סקווירטל למד אקדח מים!
הוא מאוד מרוצה מעצמו ״סקוולו סקוולו סקוולו! סקוולו סקוולו סקוולו!״ הוא צוהל בעליזות בעוד אתה וסהר פעורי פה.[/color][/size]
[/quote]
"יפה מאוד סקווירטל אני לא מאמין למדת מתקפה חזקה כל כך במהירות כזו!" אומר לסקווירטל בעודי פעור פה.
'המתקפה הזו פותחת לי עולם שלם של אפשרויות!' אחשוב מסופק, "סקווירטל תשתמש בהצלפת זנב על גופו של מגנמייט ואז בנשיכה, ואם הוא תוקף אותך שוב תשתמש בהגנת כדור!" אומר לסקווירטל ואתפנה לרגע מהקרב "אז סהר מה אתה אומר על הסקווירטל שלי?! אשאל בצחקוק.
"הקרב הבאה שלנו לא היה כל כך צמוד" אמשיך ואומר לו בסיפוק מסקווירטל.
-
[quote=nivx10;1437571][color=seagreen][b]תומאס:
[/b]רעיון יפה אני חייב להודות!
- - - - - - -
׳שיט׳ אתה חושב לעצמך מהרגע שזה קורה. אך אתה שומר על קור רוח ולא מראה את הלחץ לפיקאצ'ו שמה יחרד עוד יותר. קורא אליו באומץ ״קדימה פיקאצ׳ו, אתה מסוגל, צא מזה!״ ובנתיים חושב ללא נחת על רעיון שיעזור לך. ״יש לי!״ אתה קורא שמח ומתמלא ביטחון שוב. ״פיקאצ׳ו הקשב היטב וסמוך עליי... תן לעצמך מכת ברק קטנה!״ הוא מביט בך תמוהה ואתה לוחש אליו ״בטח בי״ פיקאצ׳ו שמוכה חרדה. מחליט בכל זאת לנסות ולהקשיב לך לאחר התלבטות קצרה עם עצמ. הוא נותן לעצמו מכת ברק שמעוררת אותו מכה בו בהלה כנגדית לחרדה והוא מנער את ראשו בפרעות ומתפקס בחזרה אל הקרב. לוטד עדיין עומד שם קצת מיוזע, מנוטרל מנסה לנוע אך ללא הצלחה זרמים חשמליים דקים פורצים ממנו והוא משותק. במסכת פנים נלהבת, מלאת מוטיבציה אתה פוקד על פיקאצ׳ו לתקוף במתקפה מהירה ולנצל את המצב הנוכחי. פיקאצ׳ו מתחיל בניתור ארוכים שמחליף אותם לריצה מהירה מעוד עם רגליו הקטנות שזזות במהירות מרשימה מציב כתף קדימה ומתנגש חזק בלוטד בפניו. מקמט קצת את השושנה שעל ראשו. לוטד בזעקת כאב עף לאחור ופוגע בסלע גדול שהיה שם באיזור ואז מוטל על האדמה מרותק, ללא כל תזוזה...
[/color][/size]
[/quote]
"זה נגמר?" אני תוהה בקול ומתקרב לאט לאט לעבר לוטד "זאת ההזדמנות שלי! צא פוכדור!" אני קורא ומשליך אותו אל עבר לוטד שעל הקרקע "קדימה.." אני פולט במתח, ממתין לראות האם התפיסה תצליח.
-
[SIZE=1][COLOR=Purple][B]דילן:[/B][spoiler]מצטער שעצרתי את העדכון הקודם במן חוסר משמעות. אבל אני מחוייב לתת לך אפשרות לבחור בין עם לשבת שם לראות טלוויזיה/לקרוא ולהתחדש במה שקורה במחוז. ללכת אל מכונת ההחלפות או אולי לדבר עם הפרופס' או עם המשפחה...[/spoiler]- - - - - - - - - - - - - -
את מודה בקידה קלה לאחות ג׳וי ופוסעת לדרכך. אל המקום בו קבעת עם ריצ׳י. אל היציאה/כניסה הצפונית של העיר. מכאן את ממשיכה ליער וורידיאן הגדול. את יודעת עליו לא מעט. זהו יער אבות עצום שקיים כבר מאות שנים. אפשר בקלות ללכת בו לאיבוד אך הוא עולם ומלואו של טבע, יש שם שלל מאמנים ומטיילים. אנשים בודדים החיים שם. מקומות גבוהים ונמוכים, הליכה בין סלעים, או על הדשא הרך. גומחות חשובות באבן. עצים עצומים ומגוון צמחים ופירות וחשוב מכל... פוקימונים. כל המחשבות הללו מרטיטות אותך מהתרגשות. כשהינה חלף לו זמן ואת כבר ממש קרובה, עוברת להליכה מהירה ושאת רואה את ריצ׳י נשען על השלט ׳צאתכם לשלום׳ כשסכין בידו אוכל פרי את מגיברה את הקצב על ליכדי ריצה קלה. ומגיעה אליו... את מופתעת לראות שהגיע לפנייך לא התעקבת ואילו הוא היה אמור לרכוש ציוד וגם לבקר במכון והוא מסביר כשחתיכת הפרי בפיו ״ממ... קניתי הכל אני מוכן בשבילי ובשבילך״ ובולע את המזון, ״שומעת ביקרתי במכון, זה באמת לא הרגע שלנו. בשיחה עם אחד השופטים שהוא גם מקבל הפנים של המכון דרושים שישה פוקימונים לפחות כדי להתמודד שם, פעם הבאה שאבקר כאן אהיה מוכן ואנצח״ הוא מושיט יד ואת מקימה אותו. מתארגנים ושניכם הולכים משם. אתם נכנסים אל תוך היער ותוך מעט זמן כמה מתכסים בצל העצים. חלכם גבוהים רק בקצת וחלקם עצומים מאין כמותם! הרבה תעלות וירידות, ומהמורות ועליות וירידות שיחים וצמחים מכל סוג. הפוקימונים שכאן מסתובבים בחופשיות ואינם מפחדים מיכם כלל. אתם בשטח שלהם שטח גדול ופראי, ולא הם בשלכם. ההרגשות החדשות האלו ממלאות אותך. ואת כלכך קופצנית ונלהבת גם ריצ׳י עצמו נראה נרגש בדרכו. לא מתבייש לגעת בעצים ובצמחים ולבדוק כל דבר שעולה על רוחו.
רטטות ורטיקייט רצים סביב, אודיש ובלספראוטים מטיליים אחר קרני שמש טובות שיצוצו מבין כל העצים והצמחייה, ווידלים מכרסמים כל דבר שזז בכדי לגדול ולהתפתח, נידורנים, פידג'ים וספירויים שעפים באוויר ונחים על ענפים, וונונטים, טנגלה, סנטרט הופיפ פאנקו ועוד המון פוקימונים שונים ומגוונים...
ממשיכה לך בדרך בהנאה, נושמת עמוקות מסניפה את הטבע שריצ׳י לפתע נעצר בשביל לקשור שרוכים. את מביטה סביב ומזהה הזדמנות לרחרח אחר פוקימונים. מחפשת ואינך רואה דבר... מחפשת ומתהלכת שלתפע את דורכת על משהו קטן וחום המבצבץ מאיזה שיח. בתגובה לדריכה אותו משהו מסתורי שואג בקולו גדול ומבהיל שאת ממש נופלת לאחור על הישבן!
מן השיחים קופץ מיאו[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up380.siz.co.il/up2/m3yxydo2c0yw.png[/IMG][/URL]המביט בך כשאישוניו צרים במיוחד ויעניו משדרות אימה וכעס, גבו כמור, זנבו מתוך ואיך לא גם ציפורניו שלופות. מגרגר ורותן כשלפתע פשוט מזנק מעלה במטרה ברורה לחתוך אותך לגזרים![/COLOR][/SIZE]
[SIZE=1][COLOR=RoyalBlue][B]רוי:
[/B]״וואוו יפה מאוד סקווירטל, איזו מכה מצויינת! איני מאמין שלמדת מתקפה חדשה בזמן קצר כלכך״ אתה קורא בקולי קולות, המום לגמריי. בין רגע אחד נפתחת לך בראש מגילת מהלכים חדשה ואתה מלא רעיונות ופורא דימיון, בנוסף לכל גם נוסך בך כמות עצומה של ביטחון. סקווירטל נמרץ אל עבר מגנמייט השוכב כאוב לצד העמוד שפגע בו ומשתמש בו בהצלפת זנב. מקשקש בזנבו בכוח על כל גופו של מגנמייט ומוריד קצת מיכולותיו ההגנתיות. ואז סקווירטל משתמש בנשיכה חזקה ומגמייט זועק בכולו הרובוטי והנמוך. מרחף מעלה ומרים איתו את סקווירטל שנתלה עליו ולא מרפא. נושך בעוד מגמנייט מבצע שמניות באוויר מטלטל את עצמו בפרעות ומנסה להעיף מעליו את סקווירטל. את גאה מאוד בסקווירטל שלך ברגעים אלו ולא פוסח על להתרברב מול אחיך סהר ואומר ״נו סהר, מה אתה אומר על הסקווירטל שלי עם אקדח המים החדש שלו?״ והוא אינו משיב. אתה מוסיף ״בפעם הבאה אני חושש שכבר הקרב שלנו לא יהיה צמוד כלכך...״ והוא פשוט נמנע מלהגיב רק מביט שקוע בקרב לגמריי. שומר על ׳פוקר פייס׳ שקצת מציק לך. אינך שם לב ולפתע מגנמייט מנגח את סקווירטל באדמה כאשר צולל אליה עם דחיפה כשסקווירטל לפניו נושך את ידו. סקווירטל מתנגש בקרקע בעצמה ומגנמייט במשיכת ידו משתחרר סוף-סוף! הוא קורא ״מגנננ...״ ומראה סימנים של מתקפה חשמלית. אתה פוקד מיד על סקווירטל להשתמש בהגנת כדור. הוא מסתגר במהרה בשריונו ומגנמייט מכה. מכת ברק חזקה במיוחד ומחשמלת את סקווירטל כהוגן... הוא, פוקימון מים. אינו מסוגל לשאת את הסבל ופורץ החוצה מחורי השיריון בזעקה גדולה של כאב!
ונראה חכוך מהחשמל ומעלה עשן קצת! מגנמייט שוב מנסה להשתמש בצלילי מתכת.[/COLOR][/SIZE]
[COLOR=SeaGreen][B]תומאס:[/B]
אתה מביט בלוטד תמוהה ומסוקרן... הוא שוכב שם ללא כל תזוזה ואתה תוהה ״זה נגמר?״ ומתקרב אליו לאט לאט. הוא עדיין שוכב שם ואתה מחוייך קורא ״זאת ההזדמנות! פוקדור צא!״ ומשליך אותו על לוטד. הפוקדור נפתח וממנו פורצת קרן אור אדומה השואבת את לוטד פנימה אל הפוקדור. הוא נסגר עליו ונופל לאדמה. הפוקדור מתחיל להתנדנד ימינה ושמאלה כשהפתור במרכזו מהבהב ומשמיע צליל קצת מרגיז. מצד לצד ימין ושמאל... כך שוב ושוב נע הפוקדור. כשלפתע נעצר. אך הכפתור האדום דולק! נראה כי הצלחת ולפתע פורץ לוטד החוצה מן הפוקדור בכוח!!!
הוא לא נתפס והפוקדור נפתח בפראות וקליפס הסגירה שלו נשבר (הפוקדור הזה לא יכול להיסגר, שבור, יצא משימוש) לוטד רץ לאחור ואוכל פרי צהוב וירוק[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up380.siz.co.il/up2/vzkid1wyoiyw.png[/IMG][/URL]שנפל מאיזה עץ! כשלפתע עיניו זוחרות במןן זוהר כחול-סגול שכזה והוא יורא אקדח מים גדול וזרחני מחוזק הילה כחולה כהה מאוד. מן מתקפה לא מוסברת כזאת. אתה בודק מה קרה בפוקדע ותומאס הדייג כבר צועק לך ״הוא כנראה השתמש במתנת הטבע, כאשר הפוקימון משתמש בזה. כל פרי מסויים שהוא אוכל מניב ממנו מתקפה אחרת מסוג כלשהו. לפי הפרי הזה זו הייתה מתקפה מסוג דרקון״ ([URL="http://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/Natural_Gift_%28move%29"]natural gift[/URL]) [/COLOR]
-
[quote=nivx10;1437602]
[size=1][color=royalblue][b]רוי:
[/b]״וואוו יפה מאוד סקווירטל, איזו מכה מצויינת! איני מאמין שלמדת מתקפה חדשה בזמן קצר כלכך״ אתה קורא בקולי קולות, המום לגמריי. בין רגע אחד נפתחת לך בראש מגילת מהלכים חדשה ואתה מלא רעיונות ופורא דימיון, בנוסף לכל גם נוסך בך כמות עצומה של ביטחון. סקווירטל נמרץ אל עבר מגנמייט השוכב כאוב לצד העמוד שפגע בו ומשתמש בו בהצלפת זנב. מקשקש בזנבו בכוח על כל גופו של מגנמייט ומוריד קצת מיכולותיו ההגנתיות. ואז סקווירטל משתמש בנשיכה חזקה ומגמייט זועק בכולו הרובוטי והנמוך. מרחף מעלה ומרים איתו את סקווירטל שנתלה עליו ולא מרפא. נושך בעוד מגמנייט מבצע שמניות באוויר מטלטל את עצמו בפרעות ומנסה להעיף מעליו את סקווירטל. את גאה מאוד בסקווירטל שלך ברגעים אלו ולא פוסח על להתרברב מול אחיך סהר ואומר ״נו סהר, מה אתה אומר על הסקווירטל שלי עם אקדח המים החדש שלו?״ והוא אינו משיב. אתה מוסיף ״בפעם הבאה אני חושש שכבר הקרב שלנו לא יהיה צמוד כלכך...״ והוא פשוט נמנע מלהגיב רק מביט שקוע בקרב לגמריי. שומר על ׳פוקר פייס׳ שקצת מציק לך. אינך שם לב ולפתע מגנמייט מנגח את סקווירטל באדמה כאשר צולל אליה עם דחיפה כשסקווירטל לפניו נושך את ידו. סקווירטל מתנגש בקרקע בעצמה ומגנמייט במשיכת ידו משתחרר סוף-סוף! הוא קורא ״מגנננ...״ ומראה סימנים של מתקפה חשמלית. אתה פוקד מיד על סקווירטל להשתמש בהגנת כדור. הוא מסתגר במהרה בשריונו ומגנמייט מכה. מכת ברק חזקה במיוחד ומחשמלת את סקווירטל כהוגן... הוא, פוקימון מים. אינו מסוגל לשאת את הסבל ופורץ החוצה מחורי השיריון בזעקה גדולה של כאב!
ונראה חכוך מהחשמל ומעלה עשן קצת! מגנמייט שוב מנסה להשתמש בצלילי מתכת.[/color][/size]
[/quote]
"אתה בסדר??" אני אשאל את סקווירטל בדאגה לנוכח גופו החכוך ממכת הברק החזקה 'נראה שלא כדי לי להוריד את ההגנה שלי גם אם סקווירטל למד מתקפה חדשה' אחשוב לעצמי ואחזור לקרב.
"סקווירטל אתה למדתה מתקפה מעולה עכשיו בואו נשתמש בא תכנס לתוך השיריון שלך ותשתמש באגדח מים מכל הצדדים כדי להחיק את גלי הקול מצלילי המתכת ולפגוע במגנמייט שוב!" אומר לו בנחישות.
-
[quote=nivx10;1437602][size=1]
[color=seagreen][b]תומאס:[/b]
אתה מביט בלוטד תמוהה ומסוקרן... הוא שוכב שם ללא כל תזוזה ואתה תוהה ״זה נגמר?״ ומתקרב אליו לאט לאט. הוא עדיין שוכב שם ואתה מחוייך קורא ״זאת ההזדמנות! פוקדור צא!״ ומשליך אותו על לוטד. הפוקדור נפתח וממנו פורצת קרן אור אדומה השואבת את לוטד פנימה אל הפוקדור. הוא נסגר עליו ונופל לאדמה. הפוקדור מתחיל להתנדנד ימינה ושמאלה כשהפתור במרכזו מהבהב ומשמיע צליל קצת מרגיז. מצד לצד ימין ושמאל... כך שוב ושוב נע הפוקדור. כשלפתע נעצר. אך הכפתור האדום דולק! נראה כי הצלחת ולפתע פורץ לוטד החוצה מן הפוקדור בכוח!!!
הוא לא נתפס והפוקדור נפתח בפראות וקליפס הסגירה שלו נשבר (הפוקדור הזה לא יכול להיסגר, שבור, יצא משימוש) לוטד רץ לאחור ואוכל פרי צהוב וירוק[url="http://www.siz.co.il/"][img]http://up380.siz.co.il/up2/vzkid1wyoiyw.png[/img][/url]שנפל מאיזה עץ! כשלפתע עיניו זוחרות במןן זוהר כחול-סגול שכזה והוא יורא אקדח מים גדול וזרחני מחוזק הילה כחולה כהה מאוד. מן מתקפה לא מוסברת כזאת. אתה בודק מה קרה בפוקדע ותומאס הדייג כבר צועק לך ״הוא כנראה השתמש במתנת הטבע, כאשר הפוקימון משתמש בזה. כל פרי מסויים שהוא אוכל מניב ממנו מתקפה אחרת מסוג כלשהו. לפי הפרי הזה זו הייתה מתקפה מסוג דרקון״ ([url="http://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/natural_gift_%28move%29"]natural gift[/url]) [/color][/quote]
"מתקפת דרקון??! ואו עכשיו אני ממש חייב לתפוס אותו!" אני קורא בהתלהבות "בסדר, לא הלך פעם ראשונה, נצליח בשנייה! פיקאצ'ו, השתמש במתקפה מהירה, תתחמק מכל ההתקפות שלו, ואז מיד תקוף עם מכת ברק, בזמן שאתה משתמש במתקפה המהירה! קדימה!" אני מצווה עליו.
-
[color=royalblue][b][size=1]רוי:[/size][/b][size=1]
״היי אתה בסדר?״ אתה שואל את סקווירטל בדאגה. הוא עומד על רגליו עם ראש מורקן וזנב נפול. ידיו שמוטות לצדדים. זאת הייתה מכת ברק חזקה במיוחד עבורו. אתה מהר מאוד מבין שעל-אף אקדח המים החדש להוריד את ההגנה לא יהיה צעד חכם כלל. ואז אתה חושב ופועל במרץ ״סקווירטל היכנס לשיריון וחמוק מהצלילים המחרידים״ סקווירטל למשמע קולך מיד מתאפס על עצמו ומתכנס פנימה אל השיריון. גלי המתחת עוברים-שווים בזירה אך סקווירטל סגור ואטום, הרעש אינו מפריע לו כלל. לפתע רג׳ינאלד קורא ״אה? שוב רעיון השריון המרגיז הזה? מגנמייט קדימה, תקוף אותו בדחיפה חזקה עד שיצא משם״ מגנמייט צולל מטה אל שריונו של סקווירטל ומנגח אותו סביב סביב עם דחיפות כל פעם מצד אחר. סקרוויטל משמיע קולות כאב, הדחיפות מטלטלות אותו שם בפנים ודופוקת אותו בדפנות השיריון. כך דוחק אותו בעצם לצאת שרג׳ינאלד עומד בקצה לשונו הוראה למכת ברק שוודאי תסיים את זה... אתה חושב בלחץ ׳לחשוב לחשוב לחשוב... קדימה...׳ מנסה למצוא איזה הברקה שתעזור ולפתע עולה לך. זיו פניך כעת פנים מחוייכות ורציניות כשאתה פוקד ״סקווירטל, שלח מבפנים אקדח מים חזק ככל שתוכל!״ רגינאלד מופתע למשמע דבריו ועוד ליפני שמבין מה קורה מקבל מגנמייט מטח מים חזק מאוד בפניו מטווח אפס וללא הודעה מוקדמת. נסחף אותו לאחור בעצמה עד שמתרחסק על הרצפה. עננת אבק ואדמה סביבו לרגעים וכשמתפוגגת שניכם רואים כי מגנמייט מעולף![/size][/color]
[color=seagreen][b]תומאס:[/b]
וואיי בכלכך הרבה משחקים שניהלתי ניסו את זה. מתקפה מהירה ומכת ברק לא יצרו מכת וולט חחחח. אומר מראש :)
- - - - - - - - - - -
״מתקפת דרקות?! וואוו עכשיו אני פשוט מוכרח לתפוס אותך״ אתה קורא נלהב עוד יותר מקודם. תומאס הדייג שוב מסביר ״זה לא שהוא בעל מתקפות דרקון, נטורל גיפט משנה את סוג המתקפות של הפוקימון לפי הברי שהוא אוכל באותו הרגע... במקרה הזה זה היה נומל ברי״ וחוזר לצפות בקרב שיד אחת מחזיקה את החכה שמנסה עדיין לדוג. אתה לא חושב כלל וכלל על לוותר ׳לא הצלחנו בפעם הראשונה, נצליח בשניה׳ אתה חושב ואז פוקד על פיקאצ׳ו בבטחון ״פיקאצ׳ו תשתמש במתקפה מהירה. והמתחמק מההתקפות שלוי״ פיקאצ׳ו פורץ בריצה מהירה מאוד ותקיפה, לוטאד מנסה לפגוע בוא אם מתחי האקדח מים-דרקון שלו. אך הוא מנתר מעליהם גולש תחתן וזז לצדדים עם המהירות הגדולה שלו מתחמק בקלות. ללוטד נגמרת השפעת הפרי ומתקפותיו חוזרות להיות מתקפות מים, הוא לוקח נשימה עמוקה מאוד ומנפח את ראותיו וגופו ויורה אקדח מים חזק ורחב מאוד. פיקאצ׳ו לא נראה כי הולך להתחמק מיזה ואתה פוקד עליו להשתמש במכת ברק. המתקפות מתנגשות זו בזו, אך לפתע קורא משהוא מדהים. מים מוליכים חשמל! ואקדח המים הופך צהוב לגמריי. מהסוף אל ההתחלה במהרה, הוא מוליך את מכת הברק שמתקרבת אל לוטד ומחשמלת אותו כהוגן פרץ חשמל חזק שהוא אינו יכול לעמוד בו! לוטד הפעם באמת מתעלף. [/color]
[color=royalblue][size=1][/size][/color]
-
[quote=nivx10;1437602][size=1][color=purple][b]דילן:[/b][spoiler]מצטער שעצרתי את העדכון הקודם במן חוסר משמעות. אבל אני מחוייב לתת לך אפשרות לבחור בין עם לשבת שם לראות טלוויזיה/לקרוא ולהתחדש במה שקורה במחוז. ללכת אל מכונת ההחלפות או אולי לדבר עם הפרופס' או עם המשפחה...[/spoiler]- - - - - - - - - - - - - -
את מודה בקידה קלה לאחות ג׳וי ופוסעת לדרכך. אל המקום בו קבעת עם ריצ׳י. אל היציאה/כניסה הצפונית של העיר. מכאן את ממשיכה ליער וורידיאן הגדול. את יודעת עליו לא מעט. זהו יער אבות עצום שקיים כבר מאות שנים. אפשר בקלות ללכת בו לאיבוד אך הוא עולם ומלואו של טבע, יש שם שלל מאמנים ומטיילים. אנשים בודדים החיים שם. מקומות גבוהים ונמוכים, הליכה בין סלעים, או על הדשא הרך. גומחות חשובות באבן. עצים עצומים ומגוון צמחים ופירות וחשוב מכל... פוקימונים. כל המחשבות הללו מרטיטות אותך מהתרגשות. כשהינה חלף לו זמן ואת כבר ממש קרובה, עוברת להליכה מהירה ושאת רואה את ריצ׳י נשען על השלט ׳צאתכם לשלום׳ כשסכין בידו אוכל פרי את מגיברה את הקצב על ליכדי ריצה קלה. ומגיעה אליו... את מופתעת לראות שהגיע לפנייך לא התעקבת ואילו הוא היה אמור לרכוש ציוד וגם לבקר במכון והוא מסביר כשחתיכת הפרי בפיו ״ממ... קניתי הכל אני מוכן בשבילי ובשבילך״ ובולע את המזון, ״שומעת ביקרתי במכון, זה באמת לא הרגע שלנו. בשיחה עם אחד השופטים שהוא גם מקבל הפנים של המכון דרושים שישה פוקימונים לפחות כדי להתמודד שם, פעם הבאה שאבקר כאן אהיה מוכן ואנצח״ הוא מושיט יד ואת מקימה אותו. מתארגנים ושניכם הולכים משם. אתם נכנסים אל תוך היער ותוך מעט זמן כמה מתכסים בצל העצים. חלכם גבוהים רק בקצת וחלקם עצומים מאין כמותם! הרבה תעלות וירידות, ומהמורות ועליות וירידות שיחים וצמחים מכל סוג. הפוקימונים שכאן מסתובבים בחופשיות ואינם מפחדים מיכם כלל. אתם בשטח שלהם שטח גדול ופראי, ולא הם בשלכם. ההרגשות החדשות האלו ממלאות אותך. ואת כלכך קופצנית ונלהבת גם ריצ׳י עצמו נראה נרגש בדרכו. לא מתבייש לגעת בעצים ובצמחים ולבדוק כל דבר שעולה על רוחו.
רטטות ורטיקייט רצים סביב, אודיש ובלספראוטים מטיליים אחר קרני שמש טובות שיצוצו מבין כל העצים והצמחייה, ווידלים מכרסמים כל דבר שזז בכדי לגדול ולהתפתח, נידורנים, פידג'ים וספירויים שעפים באוויר ונחים על ענפים, וונונטים, טנגלה, סנטרט הופיפ פאנקו ועוד המון פוקימונים שונים ומגוונים...
ממשיכה לך בדרך בהנאה, נושמת עמוקות מסניפה את הטבע שריצ׳י לפתע נעצר בשביל לקשור שרוכים. את מביטה סביב ומזהה הזדמנות לרחרח אחר פוקימונים. מחפשת ואינך רואה דבר... מחפשת ומתהלכת שלתפע את דורכת על משהו קטן וחום המבצבץ מאיזה שיח. בתגובה לדריכה אותו משהו מסתורי שואג בקולו גדול ומבהיל שאת ממש נופלת לאחור על הישבן!
מן השיחים קופץ מיאו[url="http://www.siz.co.il/"][img]http://up380.siz.co.il/up2/m3yxydo2c0yw.png[/img][/url]המביט בך כשאישוניו צרים במיוחד ויעניו משדרות אימה וכעס, גבו כמור, זנבו מתוך ואיך לא גם ציפורניו שלופות. מגרגר ורותן כשלפתע פשוט מזנק מעלה במטרה ברורה לחתוך אותך לגזרים![/color][/size]
[/url]) [/color][/quote]
"אופש" אפלוט ואתרחק במהירות אחורנית, אתגלגל על גבי ואקפוץ לעמידה. "מצטערת" אומר בניסיון לפייס את המיאו הזועף, ואשחרר את קקונה שלי ליתר ביטחון
-
[quote=nivx10;1437612][color=royalblue][b][size=1]רוי:[/size][/b][size=1]
״היי אתה בסדר?״ אתה שואל את סקווירטל בדאגה. הוא עומד על רגליו עם ראש מורקן וזנב נפול. ידיו שמוטות לצדדים. זאת הייתה מכת ברק חזקה במיוחד עבורו. אתה מהר מאוד מבין שעל-אף אקדח המים החדש להוריד את ההגנה לא יהיה צעד חכם כלל. ואז אתה חושב ופועל במרץ ״סקווירטל היכנס לשיריון וחמוק מהצלילים המחרידים״ סקווירטל למשמע קולך מיד מתאפס על עצמו ומתכנס פנימה אל השיריון. גלי המתחת עוברים-שווים בזירה אך סקווירטל סגור ואטום, הרעש אינו מפריע לו כלל. לפתע רג׳ינאלד קורא ״אה? שוב רעיון השריון המרגיז הזה? מגנמייט קדימה, תקוף אותו בדחיפה חזקה עד שיצא משם״ מגנמייט צולל מטה אל שריונו של סקווירטל ומנגח אותו סביב סביב עם דחיפות כל פעם מצד אחר. סקרוויטל משמיע קולות כאב, הדחיפות מטלטלות אותו שם בפנים ודופוקת אותו בדפנות השיריון. כך דוחק אותו בעצם לצאת שרג׳ינאלד עומד בקצה לשונו הוראה למכת ברק שוודאי תסיים את זה... אתה חושב בלחץ ׳לחשוב לחשוב לחשוב... קדימה...׳ מנסה למצוא איזה הברקה שתעזור ולפתע עולה לך. זיו פניך כעת פנים מחוייכות ורציניות כשאתה פוקד ״סקווירטל, שלח מבפנים אקדח מים חזק ככל שתוכל!״ רגינאלד מופתע למשמע דבריו ועוד ליפני שמבין מה קורה מקבל מגנמייט מטח מים חזק מאוד בפניו מטווח אפס וללא הודעה מוקדמת. נסחף אותו לאחור בעצמה עד שמתרחסק על הרצפה. עננת אבק ואדמה סביבו לרגעים וכשמתפוגגת שניכם רואים כי מגנמייט מעולף![/size][/color]
[[color=royalblue][size=1][/size][/color][/quote]
"עבודה טובה סקווירטל!" אומר לסקווירטל וארוץ עליו כדי להרים אותו על הכתפיים (כמו שעושים שחקני פוטבול), "אתה באמת פוקימון מדהים, ולא שלא ידעתי את זה קודם." אומר לו ואז התפנה לזקן "נתתה קרב ממש טוב זה היה צמוד מאוד" אומר לו ואלחץ את ידו.
'מוזר בתחילת הקרב חשבתי שהוא היה אתגר יותר רציני ,אבל אני מניך שבגלל שסקווירטל למד מתקפה חדשה זה היה קל יותר' אחשוב מאט מאוכזב 'ומה אני יעשה עד שסהר יסיים?' אשאל את עצמי ואלך לזקן שניצחתי בשנית.
"היי רג׳ינאלד אתה יכול להגיד לי איפה מצאת את המגנמייט הזה הוא נראה פוקימון מעניין ושימושי מאוד."
-
[quote=nivx10;1437612][color=royalblue][b][size=1]
[color=seagreen][b]תומאס:[/b]
וואיי בכלכך הרבה משחקים שניהלתי ניסו את זה. מתקפה מהירה ומכת ברק לא יצרו מכת וולט חחחח. אומר מראש :)
- - - - - - - - - - -
״מתקפת דרקות?! וואוו עכשיו אני פשוט מוכרח לתפוס אותך״ אתה קורא נלהב עוד יותר מקודם. תומאס הדייג שוב מסביר ״זה לא שהוא בעל מתקפות דרקון, נטורל גיפט משנה את סוג המתקפות של הפוקימון לפי הברי שהוא אוכל באותו הרגע... במקרה הזה זה היה נומל ברי״ וחוזר לצפות בקרב שיד אחת מחזיקה את החכה שמנסה עדיין לדוג. אתה לא חושב כלל וכלל על לוותר ׳לא הצלחנו בפעם הראשונה, נצליח בשניה׳ אתה חושב ואז פוקד על פיקאצ׳ו בבטחון ״פיקאצ׳ו תשתמש במתקפה מהירה. והמתחמק מההתקפות שלוי״ פיקאצ׳ו פורץ בריצה מהירה מאוד ותקיפה, לוטאד מנסה לפגוע בוא אם מתחי האקדח מים-דרקון שלו. אך הוא מנתר מעליהם גולש תחתן וזז לצדדים עם המהירות הגדולה שלו מתחמק בקלות. ללוטד נגמרת השפעת הפרי ומתקפותיו חוזרות להיות מתקפות מים, הוא לוקח נשימה עמוקה מאוד ומנפח את ראותיו וגופו ויורה אקדח מים חזק ורחב מאוד. פיקאצ׳ו לא נראה כי הולך להתחמק מיזה ואתה פוקד עליו להשתמש במכת ברק. המתקפות מתנגשות זו בזו, אך לפתע קורא משהוא מדהים. מים מוליכים חשמל! ואקדח המים הופך צהוב לגמריי. מהסוף אל ההתחלה במהרה, הוא מוליך את מכת הברק שמתקרבת אל לוטד ומחשמלת אותו כהוגן פרץ חשמל חזק שהוא אינו יכול לעמוד בו! לוטד הפעם באמת מתעלף. [/color]
[color=royalblue][size=1][/size][/color][/quote]
לא ניסיתי שיצא מכת וולט, אבל גם מה שקרה זה סבבה :}
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני מסתכל לעבר תוצאת ההתקפה ולא מבזבז זמן, אני שולף עוד פוכדור ריק מכיסי "קדימה, פוכדור צא!" אני קורא ומשליך אותו אל עבר לוטד המעולף 'בבקשה שיתפס...' אני מתפלל בליבי, מביט במתח בפוכדור הזז.
-
[SIZE=1][COLOR=Purple][B]דילן:[/B]
את מביטה בו מפחודת ולוחשת לעצמך "אופס..." מייצבת את ידייך ומתגלגל אחורנית בגמישות כמה רגעים ליפני שמיאו משסף בך ציפורניו. את מתוך הגלגול מותחת ידייך מסיימת בניזוק ונעמדת. "חחח וואוו... מרשים! היית בקרקס?" שואל ריצ'י במין נימת ציניות. "היי מיאו. חכה רגע, לא התכוונתי לדרוך אלייך" את אומרת וריצ'י מציין "דילן זו נראת לי נקבה" הוא מאיר את עינייך כי בהבחנה קפדנית יותר את מסיקה שהוא צודק. מיאו מגרגרת בזעם וחושפת שיניה. את מכינה את הפוקדור של קקונה בידייך. מיאו לא משתכנעת מבקשת הסליחה הידידותית שלך ואת מבינה במהרה שאם לא תעשי משהו היא תתקוף שוב עד שתגרום לכאוב כמו שכאבה היא על הדריכה העסיסית על הזנב. "צא קקונה" את קוראת ומוציאה אותו החוצה. בעוד קקונה מגבש צורתו בהילה הלבנה שנפלטת מהפוקדור מיאו כבר רצה לעברו וברגע שהוא מתמקם כבר מכה אותו עם חיתוך חזק שיוצא מן שסע כחלחל באוויר ([URL="http://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/File:Trip_Servine_Cut.png"]Cut[/URL]). וחותך את גופו של קקונה שגם מגלגל אותו אחורנית. מיאו לא עוצרת ורצה אחריו להשתמש בעוד 'שסע' אחד.[/COLOR][/SIZE]
[SIZE=1][COLOR=RoyalBlue][B]רוי:[/B]
"וואוו יפה, עבודה מעולה סקווירטל!" אתה קורא על סקווירטל ורץ אליו מרים אותו על כתפיך וצוהל יחד איתו בעליזות. הוא נהנה מאוד מהיחס המהלל הזה. ואז אתה אוחז אותו באוויר אל מול פניך ואומר לו "אתה באמת פוקימון מדהים, ולא שלא חשבתי כך קודם. פשוט חשוב לי שתדע" והוא נרגש מאוד לשמוע את המילים הללו. עיניו מבריקות ורכות לפתע. אתה מוריד אותו לקרקע והוא מחבק את רגליך מזיל דמעה. למרות הפאוזה המרגשת בינך ובין סקווירטל אתה חוזר לעניינים. אתה הולך כשסקווירטל לצדך לוחץ את ידו של רג'ינאלד שמברך אותך "או נערי, זה היה יופי טופי של קרב. אתה מאמן מפתיע. נעמת לי מאוד" ואתה מחייך אליו למרות שלא הבנת בדיוק את כל מה שמלמל. הצב הקטן שלך לוחץ את יד המגנט של מגנמייט. המעביר בו זרם חזק סתם מתוך התלהבות וכולכם צוחקים. אתה מביט במגנמייט הזה וחושב לעצמך 'מוזר... הייתי בטוח שקרב מול פוקימון חשמל שכזה יהיה קשה הרבה יותר' אתה חושב וקצת מתמרמר אפילו 'מה אעשה פה עכשיו עד שיגיע טורו של סהר' אתה מביט אל הספסל וסהר בכלל כבר לא שם! אתה מופתע מאוד 'להיכן הוא נעלם ככה פתאום?' אתה תוהה והולך לשאול את המזמינים האחרים שטוענים "הוא עזב במהלך הקרב שלך ושל הזקן ההוא... זה היה ליפני לא מעט זמן אז ככה שאין לנו שמץ היכן הוא עכשיו" הם עונים ואתה מחכך ידך בסנטר וחושב לאן הוא נעלם או אם קרה לו משהו.[/COLOR][/SIZE][COLOR=RoyalBlue] [/COLOR]
[COLOR=SeaGreen][B]תומאס:[/B]
אתה מסתכל על המתרחש והפעם בטוח שמהפוקדור הבא הוא לא יבחר. מבלי לבזבז ולו שנייה אחת מיותרת אתה שולף פוקדור ריק נוסף וזורק אותו על לוטד. אותו תהליך קורה כמו קודם. הקרן האדומה סופחת את לוטד אל תוך הפוקדור הוא נסגר ומתנדנד. מימין לשמאל... אתה כבר ממש מתוח ונחרד לפתע שמה הוא יברח שוב. שוב ימינה ושוב שמאלה. הפוקדור לא נח לרגע. הזמן חולף ואתה כבר משתגע מחוסר הסבלנות כלפתע נשמע 'טו' עמום וחלוש מן הפוקדור שהפסיק לזו. הפעם לוטד עדיין בתוכו! "מזל טוב ילד, אחלה של פוקימון!" אומר לך הדייג וקורץ אלייך.[/COLOR]
-
[quote=nivx10;1437645][size=1]
[color=seagreen][b]תומאס:[/b]
אתה מסתכל על המתרחש והפעם בטוח שמהפוקדור הבא הוא לא יבחר. מבלי לבזבז ולו שנייה אחת מיותרת אתה שולף פוקדור ריק נוסף וזורק אותו על לוטד. אותו תהליך קורה כמו קודם. הקרן האדומה סופחת את לוטד אל תוך הפוקדור הוא נסגר ומתנדנד. מימין לשמאל... אתה כבר ממש מתוח ונחרד לפתע שמה הוא יברח שוב. שוב ימינה ושוב שמאלה. הפוקדור לא נח לרגע. הזמן חולף ואתה כבר משתגע מחוסר הסבלנות כלפתע נשמע 'טו' עמום וחלוש מן הפוקדור שהפסיק לזו. הפעם לוטד עדיין בתוכו! "מזל טוב ילד, אחלה של פוקימון!" אומר לך הדייג וקורץ אלייך.[/color][/quote]
מחייך, אני ניגש אל עבר הפוכדור ומרים אותו מהרצפה "לוטד, אתה שלי" אני לוחש לפוכדור שלו ומניח את הפוכדור בחגורת הפוכדורים שלי שמונחת בצד הבגדים שמתייבשים להם לאט לאט "פיקאצ'ו, אני גאה בך!" אני אומר לפיקאצ'ו ומלטף את ראשו. אני מהדק את המגבת ומוודא שכל הבגדים התייבשו "זה באמת מקום יפייפה, ומלא פוקימונים שוקקים" אני אומר לתומאס ומחייך.
אם הבגדים התייבשו, אני מתלבש במהירות ומתארגן להמשיך במסע. אם לא, יושב ומעביר את הדקות בשיחה ומשחק עם פיקאצ'ו, באלבאזור, ספירו וגם לוטד אחרי שיתאושש קצת.
-
[quote=nivx10;1437645]
[size=1][color=royalblue][b]רוי:[/b]
"וואוו יפה, עבודה מעולה סקווירטל!" אתה קורא על סקווירטל ורץ אליו מרים אותו על כתפיך וצוהל יחד איתו בעליזות. הוא נהנה מאוד מהיחס המהלל הזה. ואז אתה אוחז אותו באוויר אל מול פניך ואומר לו "אתה באמת פוקימון מדהים, ולא שלא חשבתי כך קודם. פשוט חשוב לי שתדע" והוא נרגש מאוד לשמוע את המילים הללו. עיניו מבריקות ורכות לפתע. אתה מוריד אותו לקרקע והוא מחבק את רגליך מזיל דמעה. למרות הפאוזה המרגשת בינך ובין סקווירטל אתה חוזר לעניינים. אתה הולך כשסקווירטל לצדך לוחץ את ידו של רג'ינאלד שמברך אותך "או נערי, זה היה יופי טופי של קרב. אתה מאמן מפתיע. נעמת לי מאוד" ואתה מחייך אליו למרות שלא הבנת בדיוק את כל מה שמלמל. הצב הקטן שלך לוחץ את יד המגנט של מגנמייט. המעביר בו זרם חזק סתם מתוך התלהבות וכולכם צוחקים. אתה מביט במגנמייט הזה וחושב לעצמך 'מוזר... הייתי בטוח שקרב מול פוקימון חשמל שכזה יהיה קשה הרבה יותר' אתה חושב וקצת מתמרמר אפילו 'מה אעשה פה עכשיו עד שיגיע טורו של סהר' אתה מביט אל הספסל וסהר בכלל כבר לא שם! אתה מופתע מאוד 'להיכן הוא נעלם ככה פתאום?' אתה תוהה והולך לשאול את המזמינים האחרים שטוענים "הוא עזב במהלך הקרב שלך ושל הזקן ההוא... זה היה ליפני לא מעט זמן אז ככה שאין לנו שמץ היכן הוא עכשיו" הם עונים ואתה מחכך ידך בסנטר וחושב לאן הוא נעלם או אם קרה לו משהו.[/color][/size][color=royalblue] [/color]
[/quote]
'מוזר זה ממש לא מתאים לו להיעלם ככה, ועוד לפני קרב?! הוא לא יודע שזה יתן לו נסיון חשוב?' אחשוב ואעלה פרצוץ מוזר ומתעניין.
'טוב הוא בוודאי בסדר יש לו את סקווירטל ואת פארס' אחשוב באופטימיות עד שיעלה לי בראש תמונה שלו נאפה ע"י צ'אריזאר.
"אוף הילד הטיפש הזה לאן הוא נעלם בלי להודיע הוא מנסה לגרום לי להיות מודאג בכוח???" אמלמל לעצמי ואשתדל שאף אחד לא ישמע "טוב אם הוא הלך לבד והוא חושב שהוא לא צריך אותי שהינה!"
"היי רג׳ינאלד אתה יכול להגיד לי איפה מצאת את המגנמייט הזה הוא נראה פוקימון מעניין ושימושי מאוד." אשאל אותו למרות שאני מקשיב בגלל הפחד ממה שקרא לסהר 'מהיום יש לו כיניו נוסף חוץ מששון ,סאסקה כי הוא מעצבן אותי כל כך שהוא נעלם' אחשוב בעוד שהזקן מדבר.
-
[quote=nivx10;1437645][size=1][color=purple][b]דילן:[/b]
את מביטה בו מפחודת ולוחשת לעצמך "אופס..." מייצבת את ידייך ומתגלגל אחורנית בגמישות כמה רגעים ליפני שמיאו משסף בך ציפורניו. את מתוך הגלגול מותחת ידייך מסיימת בניזוק ונעמדת. "חחח וואוו... מרשים! היית בקרקס?" שואל ריצ'י במין נימת ציניות. "היי מיאו. חכה רגע, לא התכוונתי לדרוך אלייך" את אומרת וריצ'י מציין "דילן זו נראת לי נקבה" הוא מאיר את עינייך כי בהבחנה קפדנית יותר את מסיקה שהוא צודק. מיאו מגרגרת בזעם וחושפת שיניה. את מכינה את הפוקדור של קקונה בידייך. מיאו לא משתכנעת מבקשת הסליחה הידידותית שלך ואת מבינה במהרה שאם לא תעשי משהו היא תתקוף שוב עד שתגרום לכאוב כמו שכאבה היא על הדריכה העסיסית על הזנב. "צא קקונה" את קוראת ומוציאה אותו החוצה. בעוד קקונה מגבש צורתו בהילה הלבנה שנפלטת מהפוקדור מיאו כבר רצה לעברו וברגע שהוא מתמקם כבר מכה אותו עם חיתוך חזק שיוצא מן שסע כחלחל באוויר ([url="http://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/file:trip_servine_cut.png"]cut[/url]). וחותך את גופו של קקונה שגם מגלגל אותו אחורנית. מיאו לא עוצרת ורצה אחריו להשתמש בעוד 'שסע' אחד.[/color][/size]
[/color][/quote]
"קקונה מהר התקשחות!" אצעק בבהלה "תשלחי עוקץ רעל עליה ואז נשיכת חרק!" אמשיך ואנסה להרגיע את עצמי ואז אפנה לריצ'י "היא ממש עצבנית. יש לך אולי איזה חטיף בתיק או משהו?" אשאל בהיסוס
-
[SIZE=1][COLOR=Purple][B]דילן:
[/B]קקונה שלך זכר
- - - - - - -
את נורא לחוצה ממנה, פולטת בבהלה "קקונה מהר התקשחות!" ולאורכו של קקונה עובר בפס' לבן בוהק המקשה בשנייה את כל גופו והוא עודף את ההתקפה של מיאו. מיד את מוסיפה כדי להרחיק אותה "תשתמש בעוקץ רעל ואז תעבור לנשיכת חרק" את מבקשת ובנתיים מנסה להרגיע את עצמך ולנשום עמוק ולחשוב צלול, כדרך הנינג'ה כמובן. לאחר שנרגעת באמת מחשבתך צלולה יותר והיא "היא ממש עצבנית ריצ'י, יש לך אולי איזה חטיף בתיק שיתאים לה?" והוא מחטט בתיק ואומר מאוכזב "מממ... לא לצערי אין לי, אבל אם תרצי אפשר לפתור את זה" והוא מקפיץ קלות את הפוקדור של נידורן לאוויר ותופס כך 3 פעמים ואת מבינה את כוונתו. בנתיים אחריי שמיאו סופחת מטח עוקצים חד וישיר ובורחת לאחור להסתתר מאחריי גזע עץ היא חוזר לרוץ. קקונה משתמה בחוט ומעיף את עצמו עליה במטרה לתקוף עם נשיכת חרק. היא נעצרת במקומה ובחיוך זדוני לפתע מכפילה את עצמה ומקיפה את קקונה המבולבול שמביט מצד לצד בחשש נוראי. אין לו ולך שמץ של מושג מי היא האמיתית ומניין היא תתקוף.[/COLOR][/SIZE]
[COLOR=SeaGreen][B]תומאס:
[/B]כשחיוך מאוזן לאוזן מרוח על פניך, אתה ניגש אל הפוקדור ומניף את ידך האוחזת בו גבוה למעלה בלחישה "לוטד, גם אתה שלי". זה כבר הפוקימון הרביעי שלך. אתה ממש קרוב כבר להשלמת שישיה לליגה מבחינה רישמית. תומאס מזהה את המבט הזה על פנייך ואומר בחיוך מתנשא מעט "חחחח... יש לך עוד הרבה ללמוד ולהתאמן ולעשות עד שתתקרב ליכולות של אביך. או של רד הגדול" ומניף בחצי עמידה חצי ישיבה את חכה ושולח את החוט הרחק קדימה בפעם המי יודע כמה... "פיקאצ'ו" אתה קורא אליו והוא מדלג אליך ונעמד בחיוך "אני גאה בך!" אתה אומר לו בעודך מתכופף ללטף את פניו ואוזניו בעדינות הוא משמיע ציוצים חמודים של הנאה "פיקההה פייי..." וזה מצחיק אותך עד כמה הוא מתענג מן הליטופים. אתה ניגש עם הפוקדור החדש שלך אל הענף עליו לילי תלתה לך את בגדיך ובודק עם יבשים. הם כמעט בסוף הדרך רק קרים ולחים ואין עוד יותר מידי לחכות. אתה מניח אותו שם בין חבורת הפוקדורים ובנתיים קורא אל הפוקימונים שלך. פיקאצ'ו רץ אלייך באלבזור מזנק מהשיח בו התחבא מפסאיידקים שהרגיז ורץ אלייך בכל המהירות ליפני שיספיקו לתפוס אותו ואילו ספירו לא עושה יותר מידי מאמץ ופשוט יורדת לענף בשלב נמוך יותר וקרוב לגובה שלך. אך ממשיכה במנוחה וברגיעה שלה. אתם משחקים ביחד ולילי שואלת לאחר כמה דקות עם אפשר להצטרף. וכולכם משחקים. עם הכניסה שלי לילי אל ההנאה מצטרפים עוד פוקימונים מן המקום כמו וומפר, סטאריו, אזומריל ואזוריל. אתם משחקים שם בערך שעה ומחליפים דיבורים את ולילי. בחורה מאוד נעימה ומתוקה. ואז אתם יושבים לנוח והיא נושמת לרווחה ואומרת "אתה יודע? החלום שלי הוא להיות מנהיגת מכון סרולייאן הבאה! אני כלכך אוהבת פוקימוני מים. כשאהיה גדולה אלך ללמוד באקדמיה הגבוהה של אינדיגו ואהפוך למומחית לפוקימונים מים ואולי אחליף את מיסטי!"
[/COLOR][B]
[SIZE=1][COLOR=RoyalBlue]רוי:[/COLOR][/SIZE][/B][SIZE=1][COLOR=RoyalBlue]
לך יש את סקווירטל ואת פארס :D
- - - - - - -
"פשוט הלך אתם אומרים? באמצע הקרב" אתה שואל מופתע מכך ועוד יותר מופתע שלא שמת בכלל לב לכך. ואז עולה בך מחשבה 'מוזר... זה ממש לא מתאים לו להיעלם ככה, ועוד לפני קרב? הוא לא יודע שזה יתן לו נסיון חשוב?' אך אינך מודאג ואתה בטוח שהוא בסדר הריי אתם בעיר גדולה מוכרת ומלאת אנשים. שלא לדבר על כל שהוא מאמן טוב וסקווירטל ואודיש איתו. כשלפתע עולה בך המחשבה המחרידה שהוא נצלה עכשיו על-ידי צ'אריזארד! אך אתה נושם ומנער את ראשך משטויות. "אוף אם הילד הטיפש הזה, לאן הוא נעלם ככה בלי להודיע הבטחתי שאשמור עליו הוא רוצה לגרום לי לדאגה בכוח?!" אתה רותן בשקט לעצמך וחושב 'מאז שהתחיל המסע כאילו משהו עובר עליו' ורק מתעצבן עוד יותר. לאחר כמה דקות אתה מחליט שדיי מספיק להתרוצץ אחריו כמו אח גדול ועקשן זו הבעיה שלו והוא ילד גדול. ואז אתה פונה אל רג'ינאלד שמופתע ממך "הו!" ואז צוחק "זה אתה... נבהלתי לרגע" ואינך מבין איך הוא נבהל הריי הרגע דיברתם, פשוט אדם מוזר...
"רג'ינאלד אוכל לשאול מניין לך המגנמייט הזה? איפה תפסת אותו? הוא נראה שימושי במיוחד" והוא מחייך אלייך חיוך משופם ואומר "בהחלט נערי, פוקימון מלבב הוא מגנמייט שימושי וחבר מוצלח. תפסתי אותו ב... ב..." קשה לו להיזכר ואתה מביט בו פשוט :what: מובש. כשלפתע אומר "או כן! תפסתי אותו בצעירותי בין צוקי מנהרת הסלע. בחלק המערבי של האיזור. אך הוהוהו... זהו איזור פראי ומסוכן ילדון צעיר. הישמר לך! אני זוכר..." מפה כבר הפסקת להקשיב לסיפורי הגבורה שלו והוא בכלל לא שם לב לכך אלא ממשיך לדבר ולדמיין את עברו. קיבלת את המידע שרצית.
(מנהרת הסלע Rock Tunnel חפש בתמונה של המפה)[/COLOR][/SIZE]
-
[QUOTE=NivX10;1437665][SIZE=1][COLOR=Purple][B]דילן:
[/B]\[/COLOR][B]
[SIZE=1][COLOR=RoyalBlue]רוי:[/COLOR][/SIZE][/B][SIZE=1][COLOR=RoyalBlue]
לך יש את סקווירטל ואת פארס :D
- - - - - - -
"פשוט הלך אתם אומרים? באמצע הקרב" אתה שואל מופתע מכך ועוד יותר מופתע שלא שמת בכלל לב לכך. ואז עולה בך מחשבה 'מוזר... זה ממש לא מתאים לו להיעלם ככה, ועוד לפני קרב? הוא לא יודע שזה יתן לו נסיון חשוב?' אך אינך מודאג ואתה בטוח שהוא בסדר הריי אתם בעיר גדולה מוכרת ומלאת אנשים. שלא לדבר על כל שהוא מאמן טוב וסקווירטל ואודיש איתו. כשלפתע עולה בך המחשבה המחרידה שהוא נצלה עכשיו על-ידי צ'אריזארד! אך אתה נושם ומנער את ראשך משטויות. "אוף אם הילד הטיפש הזה, לאן הוא נעלם ככה בלי להודיע הבטחתי שאשמור עליו הוא רוצה לגרום לי לדאגה בכוח?!" אתה רותן בשקט לעצמך וחושב 'מאז שהתחיל המסע כאילו משהו עובר עליו' ורק מתעצבן עוד יותר. לאחר כמה דקות אתה מחליט שדיי מספיק להתרוצץ אחריו כמו אח גדול ועקשן זו הבעיה שלו והוא ילד גדול. ואז אתה פונה אל רג'ינאלד שמופתע ממך "הו!" ואז צוחק "זה אתה... נבהלתי לרגע" ואינך מבין איך הוא נבהל הריי הרגע דיברתם, פשוט אדם מוזר...
"רג'ינאלד אוכל לשאול מניין לך המגנמייט הזה? איפה תפסת אותו? הוא נראה שימושי במיוחד" והוא מחייך אלייך חיוך משופם ואומר "בהחלט נערי, פוקימון מלבב הוא מגנמייט שימושי וחבר מוצלח. תפסתי אותו ב... ב..." קשה לו להיזכר ואתה מביט בו פשוט :what: מובש. כשלפתע אומר "או כן! תפסתי אותו בצעירותי בין צוקי מנהרת הסלע. בחלק המערבי של האיזור. אך הוהוהו... זהו איזור פראי ומסוכן ילדון צעיר. הישמר לך! אני זוכר..." מפה כבר הפסקת להקשיב לסיפורי הגבורה שלו והוא בכלל לא שם לב לכך אלא ממשיך לדבר ולדמיין את עברו. קיבלת את המידע שרצית.
(מנהרת הסלע Rock Tunnel חפש בתמונה של המפה)[/COLOR][/SIZE][/QUOTE]
פארס יותר מגניב:sunglasses: :punch:
-----------------------------------------------
"במנהרת הסלע אני יזכור את זה, ותודה רבה על הכל במיוחד הקרב." אומר לרג'נאלד ואלך לדרכי.
'אולי כדי לי ללכת ליער וירידיאן' אחשוב ומייד אשלול את עצמי 'לא, אני לא יכול סהר לא איתי, טוב אני מניך שאני ילך למרגרש הבייסבול הרי זה הדבר היחיד שמעניין שאני יכול לעשות העיר' אחשוב ואלך למגרש.
"אופ בכלל לא הייתי הולך למגרש הזה אם סהר היה פה אני כבר להוט להמשיך"אמלמל לעצמי בכעס והמשיך לעבר המגרש.
-
[size=1][color=royalblue][b]רוי:[/b]
"מנהת הסלע, אוקיי תודה. אני אזכור זאת. ואגב אתה מאמן נהדר תודה על הקרב המיוחד" והוא אומר בחיוך סמוך ומסדר את מגבעתו. "בוודאי נערי זה היה לי לעונג, תמיד נחמד לפגוש חברים בדרך" ואתה מנופך לו לשלום וגם הוא עושה כך. אתה להוט כבר ללכת אל יער וורידיאן 'אולי כדי שאלך לשם כבר ואמשיך בדרך וזהו' ותוך צעד אחד אתה מתחרט ומתחבט עם עצמך וחושב בכעוס ' לא נו אי-אפשר אני בכל זאת אחיו הגדול ואני חייב לשמור עליו' ואתה עוצר במקומך וחושב מעט. מחליט ללכת אל מגרש הבייסבול התחנה היחידה שעוד מעניינת אותך בעיר הזו. לשהות שם קצת עד שסהר יחליט להופיע לו. כל הדרך אתה רותן ומבואס, רק בגללו אינך יכול להמשיך. אתה מרגיש כאילו הופקדת להיות בייביסיטר של ילד קטן ולא להגשים את חלומך. לאחר הליכה של 40 דקות ארוכות אתה מגיע אל הקצה המזרחי של העיר שם נמצא מרכז הבייסבול, אצטדיון מאוד גדול ויפה. סביב הרבה תיירים שמצטלמים ומקיפים את האיזור, יש דוכנים של שתיה ומזון מהיר סביב. והינה עומדת לה שם בחורה גבוה ולבנה בעלת שיער שחור בגדים צמודים ויצוגיים עם שלט עליו כתוב "קבוצת הדרכה על המגרש, כל האטרקציות של המקום. חסר 1 להתחלת הסיור" ולידה קלנועית ארוכה עם 15 נוסעים, חסר רק אחד ה-16 והאחרון.[/color][/size]
-
[quote=nivx10;1437670][size=1][color=royalblue][b]רוי:[/b]
"מנהת הסלע, אוקיי תודה. אני אזכור זאת. ואגב אתה מאמן נהדר תודה על הקרב המיוחד" והוא אומר בחיוך סמוך ומסדר את מגבעתו. "בוודאי נערי זה היה לי לעונג, תמיד נחמד לפגוש חברים בדרך" ואתה מנופך לו לשלום וגם הוא עושה כך. אתה להוט כבר ללכת אל יער וורידיאן 'אולי כדי שאלך לשם כבר ואמשיך בדרך וזהו' ותוך צעד אחד אתה מתחרט ומתחבט עם עצמך וחושב בכעוס ' לא נו אי-אפשר אני בכל זאת אחיו הגדול ואני חייב לשמור עליו' ואתה עוצר במקומך וחושב מעט. מחליט ללכת אל מגרש הבייסבול התחנה היחידה שעוד מעניינת אותך בעיר הזו. לשהות שם קצת עד שסהר יחליט להופיע לו. כל הדרך אתה רותן ומבואס, רק בגללו אינך יכול להמשיך. אתה מרגיש כאילו הופקדת להיות בייביסיטר של ילד קטן ולא להגשים את חלומך. לאחר הליכה של 40 דקות ארוכות אתה מגיע אל הקצה המזרחי של העיר שם נמצא מרכז הבייסבול, אצטדיון מאוד גדול ויפה. סביב הרבה תיירים שמצטלמים ומקיפים את האיזור, יש דוכנים של שתיה ומזון מהיר סביב. והינה עומדת לה שם בחורה גבוה ולבנה בעלת שיער שחור בגדים צמודים ויצוגיים עם שלט עליו כתוב "קבוצת הדרכה על המגרש, כל האטרקציות של המקום. חסר 1 להתחלת הסיור" ולידה קלנועית ארוכה עם 15 נוסעים, חסר רק אחד ה-16 והאחרון.[/color][/size][/quote]
קלנעית זו מילה אמיתית?
-------------------------------------------
היי אני רוצה לבוא לנסיעה!" אצעק לעברה של הבחורה; 'אולי העיכוב הזה לא כל כך גרוע המדריכה הזו ממש חמודה' אחשוב לעצמי וארוץ לעבר הקלנועית.
-
[quote=nivx10;1437665][size=1]
[color=seagreen][b]תומאס:
[/b]כשחיוך מאוזן לאוזן מרוח על פניך, אתה ניגש אל הפוקדור ומניף את ידך האוחזת בו גבוה למעלה בלחישה "לוטד, גם אתה שלי". זה כבר הפוקימון הרביעי שלך. אתה ממש קרוב כבר להשלמת שישיה לליגה מבחינה רישמית. תומאס מזהה את המבט הזה על פנייך ואומר בחיוך מתנשא מעט "חחחח... יש לך עוד הרבה ללמוד ולהתאמן ולעשות עד שתתקרב ליכולות של אביך. או של רד הגדול" ומניף בחצי עמידה חצי ישיבה את חכה ושולח את החוט הרחק קדימה בפעם המי יודע כמה... "פיקאצ'ו" אתה קורא אליו והוא מדלג אליך ונעמד בחיוך "אני גאה בך!" אתה אומר לו בעודך מתכופף ללטף את פניו ואוזניו בעדינות הוא משמיע ציוצים חמודים של הנאה "פיקההה פייי..." וזה מצחיק אותך עד כמה הוא מתענג מן הליטופים. אתה ניגש עם הפוקדור החדש שלך אל הענף עליו לילי תלתה לך את בגדיך ובודק עם יבשים. הם כמעט בסוף הדרך רק קרים ולחים ואין עוד יותר מידי לחכות. אתה מניח אותו שם בין חבורת הפוקדורים ובנתיים קורא אל הפוקימונים שלך. פיקאצ'ו רץ אלייך באלבזור מזנק מהשיח בו התחבא מפסאיידקים שהרגיז ורץ אלייך בכל המהירות ליפני שיספיקו לתפוס אותו ואילו ספירו לא עושה יותר מידי מאמץ ופשוט יורדת לענף בשלב נמוך יותר וקרוב לגובה שלך. אך ממשיכה במנוחה וברגיעה שלה. אתם משחקים ביחד ולילי שואלת לאחר כמה דקות עם אפשר להצטרף. וכולכם משחקים. עם הכניסה שלי לילי אל ההנאה מצטרפים עוד פוקימונים מן המקום כמו וומפר, סטאריו, אזומריל ואזוריל. אתם משחקים שם בערך שעה ומחליפים דיבורים את ולילי. בחורה מאוד נעימה ומתוקה. ואז אתם יושבים לנוח והיא נושמת לרווחה ואומרת "אתה יודע? החלום שלי הוא להיות מנהיגת מכון סרולייאן הבאה! אני כלכך אוהבת פוקימוני מים. כשאהיה גדולה אלך ללמוד באקדמיה הגבוהה של אינדיגו ואהפוך למומחית לפוקימונים מים ואולי אחליף את מיסטי!" [/size][/quote]
"באמת? מה את אומרת?" אני אומר בהתרשמות ממנה ומחייך לעברה "לילי, יש לי הצעה בשבילך. אם את רוצה להיות מנהיגת מכון סרוליין הבאה, אולי תצטרפי אליי למסע? ככה תתחזקי וגם שנגיע לעיר סרולייאן, תוכלי לפגוש את מיסטי ואולי להפוך לחלק מצוות המכון שלה! מה דעתך?" אני שואל אותה בהתלהבות וממתין לראות מה יהיה תגובתה.
-
[quote=nivx10;1437665][size=1][color=purple][b]דילן:
[/b]קקונה שלך זכר
- - - - - - -
את נורא לחוצה ממנה, פולטת בבהלה "קקונה מהר התקשחות!" ולאורכו של קקונה עובר בפס' לבן בוהק המקשה בשנייה את כל גופו והוא עודף את ההתקפה של מיאו. מיד את מוסיפה כדי להרחיק אותה "תשתמש בעוקץ רעל ואז תעבור לנשיכת חרק" את מבקשת ובנתיים מנסה להרגיע את עצמך ולנשום עמוק ולחשוב צלול, כדרך הנינג'ה כמובן. לאחר שנרגעת באמת מחשבתך צלולה יותר והיא "היא ממש עצבנית ריצ'י, יש לך אולי איזה חטיף בתיק שיתאים לה?" והוא מחטט בתיק ואומר מאוכזב "מממ... לא לצערי אין לי, אבל אם תרצי אפשר לפתור את זה" והוא מקפיץ קלות את הפוקדור של נידורן לאוויר ותופס כך 3 פעמים ואת מבינה את כוונתו. בנתיים אחריי שמיאו סופחת מטח עוקצים חד וישיר ובורחת לאחור להסתתר מאחריי גזע עץ היא חוזר לרוץ. קקונה משתמה בחוט ומעיף את עצמו עליה במטרה לתקוף עם נשיכת חרק. היא נעצרת במקומה ובחיוך זדוני לפתע מכפילה את עצמה ומקיפה את קקונה המבולבול שמביט מצד לצד בחשש נוראי. אין לו ולך שמץ של מושג מי היא האמיתית ומניין היא תתקוף.[/color][/size]
[/color][/size][/quote]
התבלבלתי..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"קקונה יש משחק שאני ואחותי היינו משחקנות כשהייתי קטנה, קוראים למשחק הנחש בא" אומר בחיוך "תשלח חוט מהפה שלך ותסתובב מהר במקום ככה הכפילים יעלמו ותישאר רק המיאו המקורית!" אקרא בהתלהבות "אחרי שתמצא את המקורית תשלח עליה עוקץ רעל! קדימה אתה מסוגל!" אעודד אותו להמשיך
