אסון הטבע 3 :עידן חדש

תודה רבה לך

פרק טוב
מחכה להמשך...

תודה רבה לך

ממש יפה, רק חסר תיאורים בחלק שקרלי הורגת את הנחש P=

חח תודה ,אני אשים לב.

ווואהה פרקים מעולים!!!

כנראה שהאלמנט של מייק הוא רוח D:
מגניב D:

אין להם אלמנטים ,אלא רק כוחות
הכוח של מייק הוא מהירות על ,זאת אומרת ,ריצה במהירות האור

ואוו מגניב D:

[SIZE=5][B][I][/I][/B][/SIZE]
[B][SIZE=4]כדי שיהיה לכם קל לקרוא ולהבין מי מדבר עם מי ,החלטתי לסמן בצבעים .[/SIZE][/B]
[COLOR=red][B]אדום -גלוריה ,דין וקרלי[/B][/COLOR]
[COLOR=blue][B]כחול -מייק ,איוון ,מיכאל ופרננדו[/B][/COLOR]
[B]שחור -אנדי וג'ק[/B]
[SIZE=5][B][I][/I][/B][/SIZE]
[SIZE=5][B][I][U]פרק 17:מודל לחיקוי[/U][/I][/B][/SIZE]

[SIZE=3][B]המעבר למקום חדש תמיד קשה ,ניקח לדוגמא מעבר דירה ,זהו דבר אופייני לחלוטיו ,אז ההסתגלות והשהייה במקום החדש עושה חשק לדמעות שבפנים לפרוץ
הרבה זמן חשבתי על כמה זמן יקח לי להסתגל בחיים בישראל ,הבנתי שזה לא תלוי בי ,הייתי רק ילד ,שהתרגל לבית הספר באמריקה ,ועובר לישראל ,לחולון ,בלי שום קשר למה שהיה קודם .
עוד התחלה חדשה שהייתה לי היא תנועת הנוער ,בצופים הכרתי עולם חדש ,שלא הכרתי מעולם ,עולם הרבה יותר טוב מהעולם שבחוץ ,עולם שבו כולם מחייכים למרות שהחיים הם בעצם חרא ,אך לא נותנים לזה להשפיע עליך
זהו כוחה של ההדרכה ,כי כאשר אתה מדריך ,אתה סופרמן בשביל החניכים ,אתה כל עולמם והם כל עולמך
לפני כל פעולה אתה מתרגש לראות אותם ולחבק אותם ולהגיד להם מה לעשות ,כי אתה יודע ,שמה שתאמר ,קדוש בשבילם.
המודל לחיקוי ,זה מה שזה נקרא ,גם לי היה מודל לחיקוי ,המדריך שלי לשעבר ,שלימד אותי הכל ,גם מה שלא קשור להדרכה ,הוא לימד אותי מהם החיים ,בדרך שלו ובדרך שלי ,וכך הבנתי שאני אנדי ,גם מודל לחיקוי .[/B][/SIZE]


[COLOR=blue][B][SIZE=3]"קדימה .. שנרוץ ?" שואל מייק בחיוך רחב עיניים כאשר מתחיל לרוץ ורגליו מאיצות
מייק מגביר מהירות ,עוד ועוד ופתאום מתחיל לרוץ במהירות על
"מה זה?!!??!?" מתפלא מיכאל
"מייק עצור!" צועק פרננדו
מייק חוזר בריצת העל שלו "מה קרה?" שואל ..
השלושה מביטים במייק ואומרים לו
"אתה ... אתה ... " ומייק לא מבין במה מדובר.
"מה קרה לכם ?" שואל מייק
"אתה יכול שנייה לרוץ ?" שואל איוון
מייק לוקח את רגליו ,נשימה אחת ומתחיל לרוץ ,הוא רץ כאילו נולד לרוץ ,במהירות שלא רואים אותו ,אלא רק אבק של החול על החוף.
מייק חוזר ואומר להם "חבר'ה ,יש בעיה "[/SIZE][/B] [/COLOR]

[COLOR=red][SIZE=3][B]"הגענו כמשלחת ,אנחנו עוד שני מדענים ,שני בחורים והטייס ג'ק שנעלם לנו בתוך הים " אומרת גלוריה וממשיכה לספר את סיפור ההישרדות שלה לקרלי ולדין
"טוב אנחנו צריכים למצוא את אנדי " אומרת קרלי
"נכון " אומר דין
"מי זה אנדי ?" שואלת גלוריה
"הוא חבר שלנו ,הוא בא ביחד איתנו " אומרת קרלי
"קדימה בואו " אומרת גלוריה
השלושה צועדים ביחד לכיוון החוף ,כאשר הם מריחים את הים ,דין מבחין במשהו
"תראו " אומר דין כאשר השלושה עומדים על החוף ורואים את העקבות המסתוריות מבלי לדעת למי שייכות
"עקבות ..." אומרת קרלי
"מעניין של מי הם " אומר דין
"החבר שלכם במקרה מידה 45 ?" שואלת גלוריה כאשר בוחנת את העקבות
"אני לא חושבת " אומרת קרלי
"אז זה מישהו אחר " אומרת גלוריה
"מי ?" שואל דין
"אני חושבת שאולי מייק ,או פרננדו ,או איוון ,או מיכאל " אומרת גלוריה
"יש עוד אפשרויות ?" צוחק דין
"קדימה " אומרת קרלי
"לאן ?" שואל דין
"נלך בעקבותם ,אולי נגיד לבעל הרגל הזאת ונמצא סוף סוף מישהו " אומרת קרלי
והשלושה מתחילים ללכת[/B][/SIZE] [/COLOR]

[SIZE=3][B]אני וג'ק יושבים במחנה שבנה ,וממשיכים לספר זה לזה את הסיפורים ,באותו רגע כאשר הוא מקלף בשבילי קוקוס ונותן לי לשתות אחרי שהתייבשתי בגלל הים
"תגיד לי ג'ק " אני שואל אותו
"מה?" שואל ג'ק
"לפני שהכל קרה ,בלילה אחד ,הופיע בשמיים ירח אדום " אני אומר לו
"נו" מזרז ג'ק
"אני נחשפתי אליו .. גם אתה ?" אני שואל
"למה זה מעניין אותך ?" שואל ג'ק
"כי חשבתי על זה הרבה זמן ,ומצאתי תאוריה ,שאני חושב שבעצם כל מי שנחשף לירח הזה ,לירח האדום ,קיבל סוג חדש של די אן איי " אני אומר לו
"אני לא ממש יודע אם נחשפתי או לא " אומר ג'ק
"מה זאת אומרת ?" אני שואל אותו
"אני בדיוק הייתי במפקדה שלי בארה"ב ,ובדיוק כשראיתי איזשהו בקע של אור מן השמיים ,יצאתי לי לחפש את מייק " אומר ג'ק
"ראיתי את הירח האדום .. מתחלף בשמש הבוהקת ,אבל אני לא יודע אם נחשפתי לקרינה הזו ,או שלא " אומר לי ג'ק
"אה..." אני אומר כאשר מנסה לחשוב מה איתו
אני מנסה להגיד משהו ופתאום ג'ק משתיק אותי ,"ששששש" אומר
"מה קרה?" אני שואל
"יש לנו אורחים " אומר ג'ק [/B][/SIZE]

[SIZE=3][COLOR=blue][B]"חבר'ה ,יש לנו בעיה " אומר מייק בבהלה
"אתה מהיר!!" שמח איוון כאשר אומר לו את זה
"אבל .. למה .. איך ?" שואל מייק
"זה כנראה הכוח שקיבלת מהירח האדום ,בעת הקרינה " אומר מיכאל
"זה מדהים " אומר פרננדו
"כל מי שנחשף מקבל כוח כזה ?" שואל פרננדו את המדענים
"כנראה שכן ,אין שום סיבה שלא " אומר איוון
"נחשפת אליו ?" שואל מיכאל את פרננדו
"אני הייתי מחוסר הכרה באותו זמן ,אז אני לא יודע" אומר מר גרסיה בקול חושש
"כנראה שנגלה בקרוב " אומר מיכאל
"הרימון אצלך ?" שואל איוון את מיכאל
"כל הזמן " אומר מיכאל ומחזיק את כיסו
"קדימה ,בואו נלך לחפש אותם ,אני חושב שצריכים להיכנס לתוך היער ,שניכנס ?" שואל מייק
"את מי אנחנו צריכים לחפש ?" שואל איוון
"את העלמה גלוריה שהצטרפה אלינו " אומר פרננדו
"וגם את המודל לחיקוי שלי ,ג'ק " אומר מייק [/B][/COLOR][/SIZE]
[SIZE=3][COLOR=blue][B]הארבעה ממשיכים ללכת ונכנסים עמוק לתוך היער ,והם רואים שם בקתות מעץ ,כל בקתה ,קטנה באופן משמעותי ,שמתאימה לאכלוס של זוג או שלושה אנשים בלבד
הארבעה מגיעים לכפר ,כנראה נטוש ...
"וואו " אומר איוון ומתפעל
פרננדו רואה שם כידון ,העשוי ממקל במבוק ומסכין מתכת משויפת שמחוברת מעל המקל ,שזהו כידון מסוג אינדיאני
"וואו תראו " אומר פרננדו ומתכוון לגעת בכידון
כאשר פתאום שומעים החבורה
"שלא תעז לגעת בזה" אומר צל מפחיד
כאשר החבורה מוקפת אינדיאנים שמאיימים לדקור את החבורה ולסיים את הביקור שלהם על האי ...[/B][/COLOR][/SIZE]
[COLOR=#0000ff][/COLOR]
[B][SIZE=5]המשך יבוא...[/SIZE][/B]

קראתי ראשון אחלה פרק

תודה רבה

פרק טוב!מצפה להמשך!!

תודה רבה אביב

פרק יפה, מדהים ומותח! 10/10

תודה רבה לך .

פרק טוב מחכה להבא

תודה .

פרק יפה ארווין תגיד ראיתה מה שהצעתי לך לעשות באחד הפרקים באיזה נו"s או שלא

[quote=MCshay;694102]פרק יפה ארווין תגיד ראיתה מה שהצעתי לך לעשות באחד הפרקים באיזה נו"s או שלא[/quote]

לא ראיתי מה הצעת.
שלח לי ה"פ בבקשה.
או שתציע כאן

מעניין מה עומד לקרות ...

אהבתי ת'פרק הזה, מחכה להמשך.

תודה רבה דארקון
יש המשך ששווה לחכות לו

פרק מדהים

תודה רבה יגאל.

[size=5][b][i]פרק 18:הלבנה האדומה ![/i][/b][/size]

[size=3][b]כשאתה מגיע למקום חדש ,קשה לך להסתגל אליו ,עד שאתה מבין שנמאס לך ,וכאשר הסתגלת אתה אוהב את העולם ,העולם שלך ורוד ואתה לא רואה שחורות ,אלא רק טובות .
אבל כשאתה מגיע למקום חדש ששייך לאחרים ,יש לך שם חדש ,כינוי חדש ,הם מכנים אותך "זר"
במקום לנסות להכיר אותך אתה תמיד תהיה הרע ,וזה שמנסה לפגוע במקום ובאנשים .
המחשבה הראשונית הדוחה הזאת ,הרגה את כל ששת מיליוני היהודים בשואה ,גרמה למלחמות ,ולסבל ושנאה בעולם
הסטיגמות הראשוניות הללו ממשיכות להשפיע ולהופיע ,ולחשוב שזה היה יכול להיות אחרת .[/b][/size]

[b][size=3]"ווואו " מתלהב פרננדו
הוא עומד לגעת בכידון העץ הזה כאשר פתאום מקיפים את הארבעה חבורת אינדיאנים זועמים
"שלא תעז לגעת בזה!" צועק אחד מהם
הסכינים מכוונים אלינו וכנראה שתזוזה אחת שלהם ,יכולה לסיים את המהלך הזה ,כאשר הסכין בתוך גופנו .
"אנחנו לא מתכוונים לעשות לכם כלום " אומר איוון כאשר מרים ידיים ונסער
"מה לעשות קרלוס ?" שואל אחד האינדיאנים שמחזיק את הכידון לעברם
מתקרב אינדיאני אחד ,גדול גוף ,שרירי וחזק ,בעל צמה של שיער ארוך עד הכתפיים ,שיערו שחור ,והוא לובש מכנסיים חומות ,כאשר הוא בלי חולצה ,וגופו השזוף מקרין כמה הוא חזק .הוא היה חזק ,אך גם יפה תואר ,שמו היה קרלוס .
"מי אתם ?" שואל קרלוס את הרבייעיה
מייק לוקח את עצמו ומוריד את ידיו ,כאשר האינידאנים עוקבים אחרי כל תנועת גוף שלו .
הוא מתקרב אל קרלוס ואחד האינדיאנים צועק "אל תזוז!"
קרלוס אומר לו "זה בסדר "
מייק מתקרב בחשש ומנסה ללחוץ את ידו של קרלוס "נעים מאוד ,שמי מייק " אומר מייק ומציג את עצמו
"אנחנו שרדנו את סוף העולם ,אין לנו לאן ללכת " אומר מייק
"אתם ראיתם את סופת הברק ? את נמר הים ? את אדון האדמה ? את האש האמיצה ? " שואל קרלוס
"מה זה כל אלה ?" שואל איוון
"אני יודע מה זה!" צועק פרננדו
"אם החבר שלך פה יידע מה כל אלה ,אנחנו נבטח בכם " אומר קרלוס ,כמנהיג המשלחת האינידאנית .
פרננדו חושב קצת ואומר "סופת הברק ,היא תוצאה של מלך העננים האינדיאני ,סיקרט " אומר פרננדו
"סיקרט ?" שואל מיכאל
"אכן כן ,סיקרט הוא אל הענן בשביל האיניאנים של אמריקה ,אז לדעתי ,הוא גם שלהם " אומר פרננדו
קרלוס מחייך ואומר "אתה טועה "
"מה ?!" נמצא פרננדו בשוק
"שמו סיקרטו " אומר קרלוס בחיוך וחבורת האינדיאנים צוחקים צחוק גדול ורחב
"תהרגו אותם " אומר קרלוס
כאשר הכידונים עומדים להיות מכוונים אל הארבעה ,מייק חוטף כידון אחד ,עם ידיו הזריזות ,במהירות העל
"עצור!" אומר מייק ומצליח לעצור את הכידונים לעבר החבורה
"כפי שחשבתי " אומר קרלוס
"מה ?" שואל מייק
מתקרב עוד אינדיאני ,דומה מעט לקרלוס ,רק שהוא בעל מגני כתפיים רחבות ,ומין כתר נוצות על הראש ,גופו שרירי ,והוא נראה קצת יותר טוב מקרלוס
"לוקאס ,טוב שהגעת " אומר קרלוס
"איך זה שיש לכם שמות כאלה ?" שואל פרננדו
"הרי אני מכיר את שמות האינדיאנים ,אתם לא אינדיאנים רגילים " אומר פרננדו
"אנחנו נדדנו במשך מאות שנים מספרד ומדרום אמריקה..." אומר לוקאס
קרלוס משיב את העניין לקדמותו
"בחור... מייק " אומר קרלוס
"כן ?" שואל מייק
"אתה במקרה נחשפת ללבנה האדומה ?" שואל קרלוס
"מה זה?" שואל מייק ולא מפעיל היגיון
"הלבנה האדומה!" אומר מיכאל
"כן ! זה הירח האדום!" צועק מיכאל
"או כן! אני נחשפתי אליו ולקרינה שלו ,יש לי כוחות " אומר מייק
"לוקאס... הוא נחשף ללבנה האדומה " אומר קרלוס
"שמעתי שמעתי" אומר לוקאס
"ברוכים הבאים לאי שלנו " אומר קרלוס בחיוך רחב
הארבעה נושמים לרווחה ומתעניינים מאוד בכפר האינדיאני הזה
"סוף העולם אכן הגיע ,ולכן מהיום אתם תושבים בכפר שלנו!" אומר לוקאס ומציג להם את הכפר הגדול שנמצא בלב האי .
"תודה רבה" אומר איוון ומשתחווה קלות ללוקאס וקרלוס .
"אתם מאוד דומים ,יש לכם קשר דם ?" שואל פרננדו את השתיים.
"אנחנו אחים " אומר לוקאס
"לצערי " צוחק קרלוס ומתבדח עם החבורה .[/size][/b]

[b][size=3]"ששששששששש" משתיק אותי ג'ק
"מה קרה?" אני שואל
"יש לנו אורחים " אומר ג'ק
ג'ק מסיר את השיח הקוצני הזה ומולו הוא רואה שלושה דמויות מבוהלות מאוד
שתי בנות וגבר אחד שעומד באמצע ועומד לתקוף .
"ג'ק!" אומרת גלוריה ומחבקת את ג'ק
אני שומע זאת ורץ לבדוק מי שם ומה קורה ,אני רואה שם את קרלי ודין ,עומדים מחייכים מולי .
"קרלי ! דין!" אני צועק
"אנדי!" הם אומרים ומחבקים אותו חיבוק חזק.
"סוף סוף מצאנו אותך " אומרת קרלי ומנשקת אותי בלחי
דין תוקע בה מבט חשדני וקנאי .
"איך מצאתם אותנו ?" שואל ג'ק
"ראינו את העקבות שלך " צוחקת גלוריה
"נזכרתי שרק לך יש מידה 45 בנעליים " אומרת שוב
צוחק ג'ק ומציג את עצמו בפני קרלי ודין
"שלום ,שמי ג'ק " אומר ג'ק כאשר לוחץ את ידם
"קרלי "
"דין "
מציגים את עצמם .גלוריה מבחינה בי וישר באה אליי ואומרת לי "שלום ,שמי גלוריה ,מה שמך ?" שואלת אותי
"שמי אנדי " אני עונה לה בחיוך .
הבחנתי שגלוריה בחורה מאוד יפה ,אם הייתה רוצה היא הייתה יכולה להיות דוגמנית .
"קדימה ,המשימה שלנו לא נגמרה ,עלינו למצוא את הבנים " אומרת גלוריה
"יש עוד אנשים פה ?" אני שואל
"כן " אומרת
"קדימה בואו נמשיך כבר ,הזמן קצר " אומר ג'ק .
ואנחנו ממשיכים ללכת ,הפעם מאוחדים ...[/size][/b]

[b][size=3]בקצה השני של האי ,במפעל מוזר מאוד ,נטוש ,במעבדה ישנה ,נמצא לו איש ,יושב על יד שולחן וממלמל .
"אני עוד אצליח לפתוח את השער הזה" אומר
"אני אצליח!" אומר
הוא מגיע אל השער ,ומגלה מנעול ,שאפשר לפתוח רק עם מפתח מסוים .
"אני אצליח..."
"הרי אני ווילאם מרקוס אנדרסון " [/size][/b]
[b][size=3][/size][/b]
[b][size=5]המשך יבוא...[/size][/b]

פרק מצוין

תודה

ארווין,פרק מצוין! אהבתי את הדרך שקרלי מצאה את דין וג'ק בגלל מידת הנעליים של ג'ק,פרק מצוין,תמשיך ככה!

תודה רבה שלומי
שמח שאהבת

פרק מצויןן!

תודה רבה!

שימו לב שהתעדכן מדריך דמויות בעמוד הראשי

פרק מצוין מאוד מותח,
אני מחכה לפרק הבא בציפייה רבה

תודה רבה שקד.
עוד תגובות

וואו פרק יפה ארווין ממש אהבתי =]

תודה אחי

פרק מעולה

[quote=אדון פריון;705685]פרק מעולה[/quote]

תודה רבה אחי

[B][I][U][SIZE=5]פרק 19:סארי[/SIZE][/U][/I][/B]

[COLOR=blue][B]סארי -חלק א'[/B][/COLOR]
[B][SIZE=3]יכול להיות ? הדבר הבלתי נמנע שגורם לכולנו לחלות ,לאבד את חום הגוף ,ולאט לאט למות .
הדבר הזה נקרא אהבה ,כמה שלא ישמע אבסורדי ,זה נכון.
כשמנסים לאהוב מישהו בכוח ,זה לא מצליח ,אתה חייב לתת ללב שלך להוביל אותך ,לפעמים הראש אומר להפסיק לחשוב ,אבל הלב ממשיך לאהוב.
דברים שיש לנו בתוך הלב ,מתפרצים רק על אותו בן אדם .האהבה היא מילה גדולה ומילה שווה בעברית תקינה ,לפגיעה.
פילוסופים משערים כי אהבה היא רגש בלתי נמנע ,יום אחד אתה אוהב שוקו ,ויום שני קפה ,יום ראשון חלב ויום שני מיץ תפוזים .הרי זה בלתי נמנע ,אתה יכול לאהוב חודש ,חודשיים ,שנה ,שנתיים ,אך זה חולף ,לבסוף אהבה הופכת להרגל ,אתה מתרגל לבן אדם ואז אתה חושב שאתה מבין מה אתה מרגיש ,אתה "אוהב " אותו אבל בעצם אתה התרגלת אליו .
המבט הראשוני ,הקליק ,שנוצר בין זוגות האוהבים הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות ,עד שזה מתפוצץ.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3]בקצה השני של האי ,במפעל מוזר מאוד ,נטוש ,במעבדה ישנה ,נמצא לו איש ,יושב על יד שולחן וממלמל .
"אני עוד אצליח לפתוח את השער הזה" אומר
"אני אצליח!" אומר
הוא מגיע אל השער ,ומגלה מנעול ,שאפשר לפתוח רק עם מפתח מסוים .
"אני אצליח..."
"הרי אני ווילאם מרקוס אנדרסון "
מחייך ווילאם כאשר יוצא מן המעבדה במפעל ומביט דרך החלון ,לעבר שבט האינדיאנים סארי .הוא רואה שיש להם מבקרים...[/SIZE][/B]

[B][SIZE=3]"אז פה אתם חיים ?" שואל מייק את קרלוס כאשר הם עושים להם סיור מודרך בכפר
"כן " עונה לו קרלוס
מיד מאוד השבט התחבר אל ארבעת הגברים החדשים שנכנסו לחייהם בהפתעה רבה.
וביינתים כאשר אנחנו מחפשים אותם ,אנחנו הולכים במעגלים ...
"לא היינו פה כבר ?" שואלת גלוריה כאשר מזהה את אותו העץ ואת אותו השיח שעברנו אותו כבר בפעם השישית.
"כן" אני נאנח ולא מבין איך נמצא אותם.
"אני יודע!" אומר דין
"יש לך רעיון ?" שואל ג'ק
"אולי נצעק להם והם ישמעו אותנו.." אומר דין
"מה יש לנו להפסיד " אומרת קרלי ומסכימה
"מייק! איוון!" צועקת גלוריה
וג'ק מצטרף "פרננדו! מיכאל!" צועק ג'ק בחוזקה
'מיכאל?' אני מבחין בשמו של מיכאל ,כאשר ג'ק צועק לו ,אני מבין שזה אותו אחד ,שהזקן דיבר עליו ,מיכאל הוא המפתח להכל ,וכנראה אנחנו נצטרך למצוא אותו מהר.
"שמעתם את זה?" שואל פרננדו את החבורה שמסתובבת בכפר
"את מה?" שואל איוון
"מייק ! איוון!" נשמעים צעקות
"מה זה? מישהו קורא לי " אומר מייק
"אנחנו פה!" צועק מיכאל
"מי אלה ?" שואל לוקאס כאשר מתעניין בקולות הצועקים
"חברים שלנו !" אומר פרננדו בהתרגשות ומחכה
"זה המפקד .." אומר מייק בחיוך
במהירות אנחנו מגיעים אליהם ,כאשר הצעקות מתגברים והכיוון שמיכאל צועק ,נותן לנו את השמיעה כאשר אנחנו מגיעים ומגלים כפר אינדיאנים קטן שנמצא בלב היער
"המפקד!" צועק מייק ורץ לתת לג'ק חיבוק גדול
"אתה חי" אומר מייק
"אני תמיד חי ,טירון " אומר ג'ק ונותן למייק טפיחה על הגב .
אנחנו מגיעים ורואים את 4 הבחורים ,שני המדענים ,הצעיר ופרננדו המבוגר.
"שלום שמי קרלי " אומרת ומציגה את עצמה בפני מייק והשאר
"אני דין " אומר ומחייך לעברם
כאשר אני לא מבין מה קורה שם ,אני מגלה את האוהל הכי גדול שיש בכפר ,אני רואה בתוכו איש זקן ,שיער לבן ארוך יש עליו ,והוא יושב ישיבה מזרחית ומביט עם עיניו בעיניי .
אני מבחין בו ,והוא לא מפסיק להביט בי
"ואיך קוראים לך ?" שואל אותי פרננדו
"אה ? " אני שואל
"שמי אנדי " אני מתאפס ועונה
"נעים לי מאוד ילדים חמודים ,שמי פרננדו גרסיה ,אתם יכולים לקרוא לי פרננדו" מציג את עצמו פנרננדו המבוגר
"אני איוון " אומר
"ואני מיכאל" אומרים צמד המדענים ומציגים עצמם
"שמי מייק" אומר מייק וישר בא אליי ולוחץ את ידי
"נעים לי מאוד ,שמעתי עליך הרבה מג'ק " אני אומר לו [/SIZE][/B]

[B][COLOR=blue]סארי -חלק ב'[/COLOR][/B]
[B][SIZE=3]"ברוכים הבאים " אומרים לוקאס וקרלוס ומזמינים אותנו לאוהל הארחה ,שנוכל לשבת שם כולנו ולדבר .
הם מציגים בפנינו שטיח ענקי ,שעליו אנו יושבים כולנו ,במעגל .
רוב השבט מגיע ומצטרף אלינו ,קוראים לזה אצלם ,קבלת אורחים.
"אהההההההההההה אההיייה יהאיהיהייהי ! " צועק לוקאס ושואג בפזמון אינדיאני מסורתי בתוך האוהל והאינדיאנים מתחילים לנגן ולרקוד סביבנו .
אחת מהרקדניות ,חמודה ,בעל שיער שחור אסוף עם צמה אחת ,לחיים מתוקות כמו דבש ועיניים שמספיק מלהסתכל עליהם ואתה נטרף ממבט העיניים שלה ,שמה היה "סארי " .
"ברוכים הבאים לכל האורחים ,מהיום ,אתם תושבים בכפר שלנו " אומר לוקאס שכנראה הוא מנהיג השבט .
"קבלו בבקשה את חכם השבט " אומר קרלוס ומציג את אותו האיש הזקן שראיתי מקודם .
"שלוש שנים חלפו מאז מות הצ'יף ,הזקנה שהרגה אותו והשאירה אותנו ללא מנהיג " אומר חכם השבט
"קודם כל אציג את עצמי ,שמי אגונדו " אומר ומציג את עצמו ואת שמו
"מאז שלוש שנים ,אנחנו חיים כאן בשקט ,עם בשורה מהצ'יף הגוסס ,שיגיע סוף העולם בקרוב מאוד ,ואנחנו ,המשפחה היחידה שתשרוד " אומר אגונדו
"סארי ,תראי בבקשה את המפה " אומר אגונדו ומבקש מסארי ,הבחורה היפה שתכין את המפה
אגונדו מצביע על נקודה קטנה על המפה "זה האי סאפורה " אומר אגונדו ומסביר לנו "רק אנחנו נשארנו בחיים ,ואתם " אומר בחיוך כאשר מעלה את ידיו לשמיים כאילו מודה לאלוהים .
"הצ'יף שמת ,לא הותיר אחריו ילדים ,חוץ מילד אחד " אומר אגונדו
"הצ'יף היה החבר הטוב ביותר שלי ,מכיוון שלא היו לו בנים ,אף אחד לא ירש את הכתר " אומר אגונדו
"ומי המנהיג של השבט ?" שואל פרננדו ,הראשון שהעז לדבר
"הילד היחיד של הצי'ף היא בעצם סארי " אומר אגונדו ומצביע על הבחורה היפה עם הלחיים מדבש שמתביישת ,ועיניה נאוצות בי ,ואיני יכול שלא להביט בה.
"אישה לא יכולה לשאת את תואר הצ'יף ולכן כאשר אני אמות ,יוריש את מקומי אחד מבניי " אומר אגונדו
"קרלוס או לוקאס " אומר אגונדו ואנחנו ממשיכים להקשיב.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3]מהחלון במגדל הגבוה של המפעל צופה ווילאם ,כאשר יודע מה התוכניות האישיות שלו
"אני הולך להשיג את המפתח ,אני יודע שהוא אצלם ,אני חייב אותו ,לא סתם שהיתי פה כל כך הרבה זמן!" אומר ווילאם.
"מאחורי הדלת הזאת נמצא גן העדן " אומר לעצמו ווילאם
"מאחורי הדלת הזאת נמצא הפיתרון ,לסוף העולם " [/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][/SIZE][/B]
[SIZE=5]המשך יבוא.......[/SIZE]

פרק מצוין אחד הטובים

תודה רבה לך יגאל

פרק הכי יפה שלך ארווין באמת שאהבתי מחכה להבא