-
[U]
דניס || סמטה ברסטבורו || 13:30 || @דניס^זה^אני ;
[/U]אתה שולף את הפוכדור של ראפלט, מחזיר אותו במהרה אל הפוכדור ומאחל לו תנומה טובה.
אתה מזר את סלינה, והג'ולטיק משתמש במספר מכות חשמל להברחת הרטטות, והרטיקייט נשארת לבדה.
"קייט!", היא צועקת בחזקה ושועטת אל עבר פאנפי, שמתחמק פעם אחר פעם, עד שלבסוף נתפס בין שיניה החדות.
"פאנ.. פאנפ..!" הוא מייבב בכאב, מנסה להיחלץ מבין שיניה.
"ג'ולטיק, נבגי הלם!", מורה סלינה וג'ולטיק שולח אבקה צהבהבה שמשתקת את רטיקייט ומשחררת את פאנפי משיניה.
פאנפי מודה לג'ולטיק, ורץ במהירות אל עבר רטיקייט - מעיף אותה אחורה בחזקה עד שהיא נפגעת מאחד הקירות, ובורחת.
נראה כי הבלימה שלו התחזקה מאוד.
[U]ניקולס || חורשת פטלבורג || 11:35 || @EZ-STYLE ;
[/U]אתה מחמיא למאמן על הפוקימון שלו ומציג את עצמך. "כן, אני יודע. קיובון הוא הפוקימון הכי חזק במכון הואן כולו!!!", הוא מתרברב וקיובון מנפנף בעצם שלו, לאות הסכמה. "אני אדמונד, וזה קיובון שלי!", הוא מוסיף ואתה מוציא את הפוקידע שלך, מכוון אותו אל עבר הקיובון.
נורת הפוקידע זוהרת באור ירקרק, ואז הקול המתכת הנשי מתחיל להסביר:
[IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/104.gif[/IMG][IMG]http://sprites.pokecheck.org/b/104.gif[/IMG]
"קיובון, הפוקימון הבודד. היות וקיובון לעולם לא מוריד את הגולגולת של האמא המתה שלו מפניו, לאף אחד אין מושג כיצד פניו האמיתיות נראות. כשהוא חושב על אימו המתה, הוא בוכה בקולות חזקים."
"בכל מקרה, מכיוון שכבר נפגשנו אני לא יכול להניח לך ללכת מבלי להילחם, כמו שאמרתי לך - אני וקיובון הכי חזקים!" הוא אומר בבטחון עצמי מופרז, ומביט בך עם חיוכו האווילי והגדול.
[U]
טוטודייל || מערת הוויסמארים || 15:20 || @TOTODILE ;
[/U]אתה ואליסון מתקדמים, כשלצידכם: גולד וסילבר, טוטודייל, טיילו ונידורינה.
נראה שסנייבי עדיין מרגישה אמפתיה כלפי חבריה הפוקימונים הפראיים, והחליטה להישאר ולראות את מצבו של ליטוויק.
אתה מתקדם ורואה שאין שום דבר, המקום ממנו לטענתה של אליסון יצאו אנשים - הוא בסה"כ עוד קיר גדול ומרשים בתוך המערה, אתה לא מצליח לראות שום דבר שנתון לראייה בעין. "אני יכולה להישבע..", היא ממלמלת באכזבה.
[U]
רון || מרכז העיר רסטבורו || 13:10 || @THEHELIOLISK ;
[/U][I]אתה צריך לדבר, זו לא טלפתיה. [:[/I]
--
אתה מושיט את ידך אל עבר ליטוויק, אך הוא פולט אנרגייה חמימה שמקשה עליך להתקרב אליו.
אתה לוקח את ידך אחורה במהרה, לאחר ה'חימום' שהיא עברה. אתה מביט ורואה שאיימי כלל לא מושפעת מהחום.
"אם רק תוכל להסביר לנו איפה הבית שלך..", אתה מבקש מהפוקימון, והוא אומר משהו לא ברור. "ליטוויק?", שואלת איימי אבל הוא לא עונה. 'לאן אתם לוקחים אותי? איפה החברים שלי? אני רוצה הביתה!', הוא קורא שוב, והפעם מרחף לו הרחק מידיה של איימי, מביט עליכם בכעס בעודו מרחף לצידכם.[U]
רובי || דרום העיר רסטבורו || 16:50 || @RITSUKA^KUN ;
[/U]אקנס ממהרת, ומצליפה בחזקה עם זנבה בפעימת המים - נראה כי הדבר בהחלט עוצמתי, והיא גורמת לפיצוץ פעימת המים.
פעימת המים גורמת למעט אובך בזירה ו'עשן' לבן שמאופף אותכם, כשלפתע אתה שומע מישהו נאבק מכאב.
"קאנס!", נשמעת אקאנס, ואתה מתקדם לראות מה קורה.
מולך אוחזת אקנס בביבארל, מעיפה אותו מעט אחורה עם מתקפת הנשיכה שלה - וגורמת לעלפון שלו.
"את.. אתם עוד תשמעו ממנו!", מאיימים הילדים, ובורחים מהאזור, מתירים אותך, את הייזל ואת פוקימון הנר לבדכם.[U]
מליפאן || העיירה ורדנטורף || 18:00 || @LORDABIZI ;
[/U]"הא?" שואל הפרופסור, "למעשה.. אני מניח שלא, מעולם לא שמעתי על דבר מה כזה", הוא אומר ומצחקק לו, "אך אני מאמין שהכל אפשרי כל עוד לא ראינו אותו, ובנוסף מאמין שלא היית מתקשר אליי סתם עבור הצחוק", הוא אומר ומשתעל מעט.
"היכן אמרת שאתה, העיירה ונדרטורף?" הוא שואל ואתה מאשר, "ובכן אני יכול להיות שם תוך שעה, נורא מעניין מה שאתה סיפרת! אם זה נכון.. ובכן, איאלץ לחקור את הליטוויק הקטן" הוא מוסיף. זואי מבקשת ממך את הטלפון, ואתה נותן לה אותו.
"הפרופסור? היי, קוראים לי זואי אני מהעיירה ורדנטורף. רציתי לשאול.. מה אנו אמורים לעשות עם הליטוויק עד שתבוא? נראה שהוא די פצוע..", היא אומרת, ושמה את הטלפון על SPEAKER. "ובכן, טפלו בו כהוגן. הביאו לו גרגרי אורן או שתביאו אותו אל מרכז הפוקימונים, אני מאמין שהאחות ג'ואי תדע מה לעשות במצב כזה. אגב, נסו לא למשוך יותר מידי תשומת לב, אם באמת חיפשו אחר אותו פוקימון.. ובכן, אני יכול להאמין לזה, פוקימונים נדירים מושכים הרבה תשומת לב וגנבים" הוא אומר, "ובכן אני אצא לי לדרכי, להתראות לכם" הוא אומר ואתם נפרדים ממנו, הוא מנתק את השיחה
.
[U]מייק || מרכז העיר רסטבורו || 13:12 || @THE^CHARMANDER ;
[/U]נאתה מוחה כלפי ליטוויק, אומר כי כל שאתה רוצה זה טובתו.
[URL]https://www.youtube.com/watch?v=WxPOSrrWjJY[/URL]
הליטוויק הקטן מביט עליך ועיניו פוחדות, הוא מנסה למחות בעצמו - אך פורץ בבכי, 'אני רוצה הביתה.. אני רוצה אל החברים שלי..' הוא מייבב, ועיניו הקטנות נעצמות, ההילה מתחזקת. 'אתם.. הם.. איפה החברים שלי?', הוא שואל בבכי.
אתה מושיט את ידך כלפי ליטוויק, מנסה להתקרב. קורה, נאזליף, גרובייל וגרייס מביטים מהצד בדממה.
אתה ממשיך להתקרב אל עבר הליטוויק, שכרגע בכלל לא מבחין בך- מנסה להושיט אליו את ידך, ואתה כמובן מרגיש את החום שפוקימון הנר פולט. אתה לוקח עוד צעד, מנסה להתקרב אליו אף יותר. "יש לי... את היכולת..", אתה מתחיל לומר, "להגן עליך..", ומשלים את המשפט בקושי - החום מקשה עליך. ליטוויק מביט עליך ועיניו נוזליות, דומעות, הוא מבחין בקושי שלך להתקרב אליו. "אני פה בשבי.. בשבילך", אתה מוסיף, לוקח עוד צעד ומתקרב אל הפוקימון הקטן. כעת החום כבר ממש מקשה עליך, ונראה כי לא תוכל להתקרב עוד. "צא משם מייק, זה מסוכן מידי!" מוחה קורה, אך אתה דרוך במטרה וממשיך להתקדם אל עבר ליטוויק. ליטוויק מביט עליך, מביט על הניסיון שלך להתקרב, 'אתה..', הוא ממלמל בשקט.
באותו רגע - ההרגשה שלך השתנתה. ההילה אמנם נשארה אותו דבר, אך כרגע כל מה שאתה יכול להרגיש זה אנרגיה, אדרנלין - אנרגיית החיים. כבר לא כואב והחום כבר לא פוצע, אלא להפך - נדמה כי החום שליטוויק פולט, כי האור שהוא משמש לו - מעניק חיים, מעניק כוח, מעניק אהבה. אתה מביט על הליטוויק, והוא מביט בך. 'אתה מבטיח שתעזור לי?', הוא שואל, נדמה שעכשיו הוא בוטח בך, עכשיו הוא נקשר אליך - וזה השינוי בהילה.
[U]
לילי || צפון העיר רסטבורו || 17:40 || @ALICE ;[/U]
את מוציאה את שלושת הפוקימונים הנותרים שלך מהפוכדורים, והם עומדים סביבך.
המייטיהנה הגדולים מיד מבחינים באיום, ונובחים עליכם בחזקה. קאיטו ושון נושמים לרווחה, רואים שאת כאן - ואת מיד מורה לפוקימונייך מה לעשות. מאריפ יוצרת גל חשמלי קטן ושולחת אותו אל עבר המייטיהנה הראשון, בעוד צ'רובי שולחת מספר לבבות קטנים אל המייטהינה השני - אך דבר לא קורה, ובנוגע לעלים הקסומים.. היא לא מצליחה בדיוק להשתמש בהם כפי שאת רוצה, כמו בפעמים הקודמות. זיגזגון מתחפר באדמה ויוצא מתחת למייטיהנה, דוחף אותו הצידה מעט. כתגובה המייטיהנה תופס בו עם שיניו ומעיף אותו בחזקה אחורה, לא מותיר לו ברירה אלא לסגת.
ספיל שולח אקדח מים אל עבר המייטיהנה, שנפגע ונראה רגוז ביותר, אך שומר על ליטוויק בין שיניו.
סך הכל לא נראה כי הסבתם להם נזק רב מידי, והפוקימונים כעוסים למדיי. "לילי!" קורא קאיטו בדאגה, בפניו מבט של 'זה מסוכן מידי, לא נצליח להביס אותם', באטרפרי וסאנדייל עומדים מאחוריו ושוקלים מה לעשות.
"אחחח.. ילדים" אומר האדם הגבוה בלבוש השחור, ואז מביט על ההאונדום. "קדימה האונדום, בוא נלך", הוא מורה לו ומתחיל ללכת בעוד האונדום מלפניו. "אתם, טפלו במציקנים הללו", הוא אומר ליתר האנשים והם מהנהנים. שלושת המייטיהנה הגדולים עומדים ולא מאפשרים מעבר אל ההאונדום, תיאלצו להביס אותם איכשהוא.
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495147][U]
[U]
רון || מרכז העיר רסטבורו || 13:10 || @THEHELIOLISK ;
[/U][I]אתה צריך לדבר, זו לא טלפתיה. [:[/I]
--
אתה מושיט את ידך אל עבר ליטוויק, אך הוא פולט אנרגייה חמימה שמקשה עליך להתקרב אליו.
אתה לוקח את ידך אחורה במהרה, לאחר ה'חימום' שהיא עברה. אתה מביט ורואה שאיימי כלל לא מושפעת מהחום.
"אם רק תוכל להסביר לנו איפה הבית שלך..", אתה מבקש מהפוקימון, והוא אומר משהו לא ברור. "ליטוויק?", שואלת איימי אבל הוא לא עונה. 'לאן אתם לוקחים אותי? איפה החברים שלי? אני רוצה הביתה!', הוא קורא שוב, והפעם מרחף לו הרחק מידיה של איימי, מביט עליכם בכעס בעודו מרחף לצידכם.[U]
.[/QUOTE]
טוב :|
~~~~~
"ארון, צא לעזור לנו, ותאפס את ליטוויק בעת הצורך" אומר לו. "ליטוויק, אנחנו רק רוצים לעזור לך! אם רק תגיד לנו איפה ביתך!" אומר עם ידיי קדימה, בביטחון אך בהתגוננות. 'הוא לא נראה לי פוקימון רגיל. אני חושש ממה שהוא עלול לגרום לו'.
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495147][U]
מליפאן || העיירה ורדנטורף || 18:00 || @LORDABIZI ;
[/U]"הא?" שואל הפרופסור, "למעשה.. אני מניח שלא, מעולם לא שמעתי על דבר מה כזה", הוא אומר ומצחקק לו, "אך אני מאמין שהכל אפשרי כל עוד לא ראינו אותו, ובנוסף מאמין שלא היית מתקשר אליי סתם עבור הצחוק", הוא אומר ומשתעל מעט.
"היכן אמרת שאתה, העיירה ונדרטורף?" הוא שואל ואתה מאשר, "ובכן אני יכול להיות שם תוך שעה, נורא מעניין מה שאתה סיפרת! אם זה נכון.. ובכן, איאלץ לחקור את הליטוויק הקטן" הוא מוסיף. זואי מבקשת ממך את הטלפון, ואתה נותן לה אותו.
"הפרופסור? היי, קוראים לי זואי אני מהעיירה ורדנטורף. רציתי לשאול.. מה אנו אמורים לעשות עם הליטוויק עד שתבוא? נראה שהוא די פצוע..", היא אומרת, ושמה את הטלפון על SPEAKER. "ובכן, טפלו בו כהוגן. הביאו לו גרגרי אורן או שתביאו אותו אל מרכז הפוקימונים, אני מאמין שהאחות ג'ואי תדע מה לעשות במצב כזה. אגב, נסו לא למשוך יותר מידי תשומת לב, אם באמת חיפשו אחר אותו פוקימון.. ובכן, אני יכול להאמין לזה, פוקימונים נדירים מושכים הרבה תשומת לב וגנבים" הוא אומר, "ובכן אני אצא לי לדרכי, להתראות לכם" הוא אומר ואתם נפרדים ממנו, הוא מנתק את השיחה
.[/QUOTE]
"ובכן, להביא אותו למרכז הפוקימונים יהיה הפתרון הקל, אבל הפרופסור צודק- כדאי לא למשוך תושמת לב. בבירור אם נביא אותו דרך העיר למרכז הפוקימונים, אנשים ישימו לב לזה. אז אני חושב שנצטרך למצוא גרגירי אורן בעצמינו. אתם יודעים אם בסביבה יש עצים של גרגירי אורן?" אשאל את זואי (אני לא יודע אם השני עדיין שם, אבל אם כן אז גם אותו)
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495147][U]
דניס || סמטה ברסטבורו || 13:30 || @דניס^זה^אני ;
[/U]אתה שולף את הפוכדור של ראפלט, מחזיר אותו במהרה אל הפוכדור ומאחל לו תנומה טובה.
אתה מזר את סלינה, והג'ולטיק משתמש במספר מכות חשמל להברחת הרטטות, והרטיקייט נשארת לבדה.
"קייט!", היא צועקת בחזקה ושועטת אל עבר פאנפי, שמתחמק פעם אחר פעם, עד שלבסוף נתפס בין שיניה החדות.
"פאנ.. פאנפ..!" הוא מייבב בכאב, מנסה להיחלץ מבין שיניה.
"ג'ולטיק, נבגי הלם!", מורה סלינה וג'ולטיק שולח אבקה צהבהבה שמשתקת את רטיקייט ומשחררת את פאנפי משיניה.
פאנפי מודה לג'ולטיק, ורץ במהירות אל עבר רטיקייט - מעיף אותה אחורה בחזקה עד שהיא נפגעת מאחד הקירות, ובורחת.
נראה כי הבלימה שלו התחזקה מאוד.
[/QUOTE]
״כל הכבוד!״ אלטף את פנפי למרות שהתאכזבתי מכך שלא השתמש בקרן סולארית ״פעם הבאה וולט טאקל״
״מה עכשיו סוזי?״ אצעק אל סלינה ואחפש את ליטוויק באותו זמן ״ברלה ברלה איפה אתה״
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495147][U]
דניס || סמטה ברסטבורו || 13:30 || ;
[/U]אתה שולף את הפוכדור של ראפלט, מחזיר אותו במהרה אל הפוכדור ומאחל לו תנומה טובה.
אתה מזר את סלינה, והג'ולטיק משתמש במספר מכות חשמל להברחת הרטטות, והרטיקייט נשארת לבדה.
"קייט!", היא צועקת בחזקה ושועטת אל עבר פאנפי, שמתחמק פעם אחר פעם, עד שלבסוף נתפס בין שיניה החדות.
"פאנ.. פאנפ..!" הוא מייבב בכאב, מנסה להיחלץ מבין שיניה.
"ג'ולטיק, נבגי הלם!", מורה סלינה וג'ולטיק שולח אבקה צהבהבה שמשתקת את רטיקייט ומשחררת את פאנפי משיניה.
פאנפי מודה לג'ולטיק, ורץ במהירות אל עבר רטיקייט - מעיף אותה אחורה בחזקה עד שהיא נפגעת מאחד הקירות, ובורחת.
נראה כי הבלימה שלו התחזקה מאוד.
[U]ניקולס || חורשת פטלבורג || 11:35 || @ ;
[/U]אתה מחמיא למאמן על הפוקימון שלו ומציג את עצמך. "כן, אני יודע. קיובון הוא הפוקימון הכי חזק במכון הואן כולו!!!", הוא מתרברב וקיובון מנפנף בעצם שלו, לאות הסכמה. "אני אדמונד, וזה קיובון שלי!", הוא מוסיף ואתה מוציא את הפוקידע שלך, מכוון אותו אל עבר הקיובון.
נורת הפוקידע זוהרת באור ירקרק, ואז הקול המתכת הנשי מתחיל להסביר:
[IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/104.gif[/IMG][IMG]http://sprites.pokecheck.org/b/104.gif[/IMG]
"קיובון, הפוקימון הבודד. היות וקיובון לעולם לא מוריד את הגולגולת של האמא המתה שלו מפניו, לאף אחד אין מושג כיצד פניו האמיתיות נראות. כשהוא חושב על אימו המתה, הוא בוכה בקולות חזקים."
"בכל מקרה, מכיוון שכבר נפגשנו אני לא יכול להניח לך ללכת מבלי להילחם, כמו שאמרתי לך - אני וקיובון הכי חזקים!" הוא אומר בבטחון עצמי מופרז, ומביט בך עם חיוכו האווילי והגדול.
[U]
טוטודייל || מערת הוויסמארים || 15:20 || @TOTODILE ;
[/U]אתה ואליסון מתקדמים, כשלצידכם: גולד וסילבר, טוטודייל, טיילו ונידורינה.
נראה שסנייבי עדיין מרגישה אמפתיה כלפי חבריה הפוקימונים הפראיים, והחליטה להישאר ולראות את מצבו של ליטוויק.
אתה מתקדם ורואה שאין שום דבר, המקום ממנו לטענתה של אליסון יצאו אנשים - הוא בסה"כ עוד קיר גדול ומרשים בתוך המערה, אתה לא מצליח לראות שום דבר שנתון לראייה בעין. "אני יכולה להישבע..", היא ממלמלת באכזבה.
[U]
רון || מרכז העיר רסטבורו || 13:10 || @ ;
[/U][I]אתה צריך לדבר, זו לא טלפתיה. [:[/I]
--
אתה מושיט את ידך אל עבר ליטוויק, אך הוא פולט אנרגייה חמימה שמקשה עליך להתקרב אליו.
אתה לוקח את ידך אחורה במהרה, לאחר ה'חימום' שהיא עברה. אתה מביט ורואה שאיימי כלל לא מושפעת מהחום.
"אם רק תוכל להסביר לנו איפה הבית שלך..", אתה מבקש מהפוקימון, והוא אומר משהו לא ברור. "ליטוויק?", שואלת איימי אבל הוא לא עונה. 'לאן אתם לוקחים אותי? איפה החברים שלי? אני רוצה הביתה!', הוא קורא שוב, והפעם מרחף לו הרחק מידיה של איימי, מביט עליכם בכעס בעודו מרחף לצידכם.[U]
רובי || דרום העיר רסטבורו || 16:50 || @ ;
[/U]אקנס ממהרת, ומצליפה בחזקה עם זנבה בפעימת המים - נראה כי הדבר בהחלט עוצמתי, והיא גורמת לפיצוץ פעימת המים.
פעימת המים גורמת למעט אובך בזירה ו'עשן' לבן שמאופף אותכם, כשלפתע אתה שומע מישהו נאבק מכאב.
"קאנס!", נשמעת אקאנס, ואתה מתקדם לראות מה קורה.
מולך אוחזת אקנס בביבארל, מעיפה אותו מעט אחורה עם מתקפת הנשיכה שלה - וגורמת לעלפון שלו.
"את.. אתם עוד תשמעו ממנו!", מאיימים הילדים, ובורחים מהאזור, מתירים אותך, את הייזל ואת פוקימון הנר לבדכם.[U]
מליפאן || העיירה ורדנטורף || 18:00 || ;
[/U]"הא?" שואל הפרופסור, "למעשה.. אני מניח שלא, מעולם לא שמעתי על דבר מה כזה", הוא אומר ומצחקק לו, "אך אני מאמין שהכל אפשרי כל עוד לא ראינו אותו, ובנוסף מאמין שלא היית מתקשר אליי סתם עבור הצחוק", הוא אומר ומשתעל מעט.
"היכן אמרת שאתה, העיירה ונדרטורף?" הוא שואל ואתה מאשר, "ובכן אני יכול להיות שם תוך שעה, נורא מעניין מה שאתה סיפרת! אם זה נכון.. ובכן, איאלץ לחקור את הליטוויק הקטן" הוא מוסיף. זואי מבקשת ממך את הטלפון, ואתה נותן לה אותו.
"הפרופסור? היי, קוראים לי זואי אני מהעיירה ורדנטורף. רציתי לשאול.. מה אנו אמורים לעשות עם הליטוויק עד שתבוא? נראה שהוא די פצוע..", היא אומרת, ושמה את הטלפון על SPEAKER. "ובכן, טפלו בו כהוגן. הביאו לו גרגרי אורן או שתביאו אותו אל מרכז הפוקימונים, אני מאמין שהאחות ג'ואי תדע מה לעשות במצב כזה. אגב, נסו לא למשוך יותר מידי תשומת לב, אם באמת חיפשו אחר אותו פוקימון.. ובכן, אני יכול להאמין לזה, פוקימונים נדירים מושכים הרבה תשומת לב וגנבים" הוא אומר, "ובכן אני אצא לי לדרכי, להתראות לכם" הוא אומר ואתם נפרדים ממנו, הוא מנתק את השיחה
.
[U]מייק || מרכז העיר רסטבורו || 13:12 || @
[/U]נאתה מוחה כלפי ליטוויק, אומר כי כל שאתה רוצה זה טובתו.
[URL]https://www.youtube.com/watch?v=WxPOSrrWjJY[/URL]
הליטוויק הקטן מביט עליך ועיניו פוחדות, הוא מנסה למחות בעצמו - אך פורץ בבכי, 'אני רוצה הביתה.. אני רוצה אל החברים שלי..' הוא מייבב, ועיניו הקטנות נעצמות, ההילה מתחזקת. 'אתם.. הם.. איפה החברים שלי?', הוא שואל בבכי.
אתה מושיט את ידך כלפי ליטוויק, מנסה להתקרב. קורה, נאזליף, גרובייל וגרייס מביטים מהצד בדממה.
אתה ממשיך להתקרב אל עבר הליטוויק, שכרגע בכלל לא מבחין בך- מנסה להושיט אליו את ידך, ואתה כמובן מרגיש את החום שפוקימון הנר פולט. אתה לוקח עוד צעד, מנסה להתקרב אליו אף יותר. "יש לי... את היכולת..", אתה מתחיל לומר, "להגן עליך..", ומשלים את המשפט בקושי - החום מקשה עליך. ליטוויק מביט עליך ועיניו נוזליות, דומעות, הוא מבחין בקושי שלך להתקרב אליו. "אני פה בשבי.. בשבילך", אתה מוסיף, לוקח עוד צעד ומתקרב אל הפוקימון הקטן. כעת החום כבר ממש מקשה עליך, ונראה כי לא תוכל להתקרב עוד. "צא משם מייק, זה מסוכן מידי!" מוחה קורה, אך אתה דרוך במטרה וממשיך להתקדם אל עבר ליטוויק. ליטוויק מביט עליך, מביט על הניסיון שלך להתקרב, 'אתה..', הוא ממלמל בשקט.
באותו רגע - ההרגשה שלך השתנתה. ההילה אמנם נשארה אותו דבר, אך כרגע כל מה שאתה יכול להרגיש זה אנרגיה, אדרנלין - אנרגיית החיים. כבר לא כואב והחום כבר לא פוצע, אלא להפך - נדמה כי החום שליטוויק פולט, כי האור שהוא משמש לו - מעניק חיים, מעניק כוח, מעניק אהבה. אתה מביט על הליטוויק, והוא מביט בך. 'אתה מבטיח שתעזור לי?', הוא שואל, נדמה שעכשיו הוא בוטח בך, עכשיו הוא נקשר אליך - וזה השינוי בהילה.
[U]
לילי || צפון העיר רסטבורו || 17:40 || @ ;[/U]
את מוציאה את שלושת הפוקימונים הנותרים שלך מהפוכדורים, והם עומדים סביבך.
המייטיהנה הגדולים מיד מבחינים באיום, ונובחים עליכם בחזקה. קאיטו ושון נושמים לרווחה, רואים שאת כאן - ואת מיד מורה לפוקימונייך מה לעשות. מאריפ יוצרת גל חשמלי קטן ושולחת אותו אל עבר המייטיהנה הראשון, בעוד צ'רובי שולחת מספר לבבות קטנים אל המייטהינה השני - אך דבר לא קורה, ובנוגע לעלים הקסומים.. היא לא מצליחה בדיוק להשתמש בהם כפי שאת רוצה, כמו בפעמים הקודמות. זיגזגון מתחפר באדמה ויוצא מתחת למייטיהנה, דוחף אותו הצידה מעט. כתגובה המייטיהנה תופס בו עם שיניו ומעיף אותו בחזקה אחורה, לא מותיר לו ברירה אלא לסגת.
ספיל שולח אקדח מים אל עבר המייטיהנה, שנפגע ונראה רגוז ביותר, אך שומר על ליטוויק בין שיניו.
סך הכל לא נראה כי הסבתם להם נזק רב מידי, והפוקימונים כעוסים למדיי. "לילי!" קורא קאיטו בדאגה, בפניו מבט של 'זה מסוכן מידי, לא נצליח להביס אותם', באטרפרי וסאנדייל עומדים מאחוריו ושוקלים מה לעשות.
"אחחח.. ילדים" אומר האדם הגבוה בלבוש השחור, ואז מביט על ההאונדום. "קדימה האונדום, בוא נלך", הוא מורה לו ומתחיל ללכת בעוד האונדום מלפניו. "אתם, טפלו במציקנים הללו", הוא אומר ליתר האנשים והם מהנהנים. שלושת המייטיהנה הגדולים עומדים ולא מאפשרים מעבר אל ההאונדום, תיאלצו להביס אותם איכשהוא.[/QUOTE]
"את אומרת שאת בטוחה אליסון? הרי אין פה כלום חוץ מקיר... ראית אולי לאן הם הלכו החיילים האלה שראית? את יודעת מה? אם את אומרת שהם יצאו מפה ואין הרי כלום... אולי הם יצאו מתוך הקיר. נידורינה השתמשי בבעיטה כפולה על הקיר!"
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1494538][U]
דור || @EDGAR || דרך 1 || 12:40[/U]
הבחורות מייחסות כלפיך אפס חשיבות, שוב.
אתה נובח אל ג'ואי אשר נראה כי נמלט לפני זמן רב, והשאיר אחריו עננת אבק.
סניזל עומדת בעמדת הגנה, ואתה אוחז בפוכדור של הבארון. "האונדום, קח אותו!", מורה הגבוהה, והאונדום אוחז בליטוויק במהירות עם זוג ניביו, מתחיל לצעוד חזרה אל גבירתו. "סניזל!", היא צועקת, ומעלה את שתי ידיה כלפי מעלה - יוצרת מאין חנית קרח, ומתחילה לשחק ולהעביר אותה בין שתי ידיה. היא זורקת את החנית כלפי האונדום, שנפגע ועוזב את ליטוויק, מניח אותו שם. "האאאר..", הוא נוהם, ומביט אל ליטוויק במבט זועם וכעוס.
אגב, ליטוויק למדה חנית קרח.
[/QUOTE]
הו וואו סחטיין על הליטוויק
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"alright alright alright! עבודה טובה סניזל! תמשיכי עם עוד חנית קרח ולאחר מכן רוח קרה שתקפיא את האדמה בצורה שהם לא יוכלו להתקרב"
"יו ליטוויק תישאר מאחור, אין לי באמת מושג מה קורה פה אבל הם נראות mean girls"
[IMG]http://i.imgur.com/xcxtuDG.png[/IMG]
-
לילי || צפון העיר רסטבורו || 17:40 || @alice ;[/u]
את מוציאה את שלושת הפוקימונים הנותרים שלך מהפוכדורים, והם עומדים סביבך.
המייטיהנה הגדולים מיד מבחינים באיום, ונובחים עליכם בחזקה. קאיטו ושון נושמים לרווחה, רואים שאת כאן - ואת מיד מורה לפוקימונייך מה לעשות. מאריפ יוצרת גל חשמלי קטן ושולחת אותו אל עבר המייטיהנה הראשון, בעוד צ'רובי שולחת מספר לבבות קטנים אל המייטהינה השני - אך דבר לא קורה, ובנוגע לעלים הקסומים.. היא לא מצליחה בדיוק להשתמש בהם כפי שאת רוצה, כמו בפעמים הקודמות. זיגזגון מתחפר באדמה ויוצא מתחת למייטיהנה, דוחף אותו הצידה מעט. כתגובה המייטיהנה תופס בו עם שיניו ומעיף אותו בחזקה אחורה, לא מותיר לו ברירה אלא לסגת.
ספיל שולח אקדח מים אל עבר המייטיהנה, שנפגע ונראה רגוז ביותר, אך שומר על ליטוויק בין שיניו.
סך הכל לא נראה כי הסבתם להם נזק רב מידי, והפוקימונים כעוסים למדיי. "לילי!" קורא קאיטו בדאגה, בפניו מבט של 'זה מסוכן מידי, לא נצליח להביס אותם', באטרפרי וסאנדייל עומדים מאחוריו ושוקלים מה לעשות.
"אחחח.. ילדים" אומר האדם הגבוה בלבוש השחור, ואז מביט על ההאונדום. "קדימה האונדום, בוא נלך", הוא מורה לו ומתחיל ללכת בעוד האונדום מלפניו. "אתם, טפלו במציקנים הללו", הוא אומר ליתר האנשים והם מהנהנים. שלושת המייטיהנה הגדולים עומדים ולא מאפשרים מעבר אל ההאונדום, תיאלצו להביס אותם איכשהוא.[/quote]
תעדכן לי את שון בשותפים בבקשה
~~~
"מפגר.." אסנן מעצבנות. 'תוכנית..תוכנית.. אני חייבת לחשוב על משהו..' אחשוב לעצמי בלחץ שלפתע יעלה לי רעיון.
"ספל, טבעת אקווה (על עצמו מן הסתם), ואבקת שלג על שלושת המייטהינות"
"זיגזגון, נהימה על מייטהינה 1 ודחיפה"
"צ'ירובי, בבקשה-אני צריכה את הריכוז שלך, אני מאמינה שאת יכולה לעשות את זה. תשתמשי בבלימה על מייטהינה 2, ואז אם את מצליחה-עלים קסומים. תדמייני את העלים עפים בכח על המייטהינה.:
"מאריפ, הלם חשמלי על מייטהינה 2"
"קאיטו ושון-תאמרו לפוקימונים שלכם בבקשה לתקוף את המייטהינה השלישי".
לפתע, אתחיל לצחוק בהיסטריות. "הוא נופל ישר למלכודת שלנו, מי היה מאמין שהוא והלך להפסיד לחבורת 'ילדים'" אומר ואתפקע מצחוק בתקווה לערער את בטחונו של האיש, ולגרום לו להשתהות.
-
[COLOR=#000000][U]רון || מרכז הפוקימונים של רסטבורו || 13:20 || @THEHELIOLISK ;[/U]
אתה מוציא את ארון, שמפגין נוכחות ונוהם בעוצמה, נראה שליטוויק לא נרתע.
"אנחנו רק רוצים לעזור לך!", אתה קורא לעברו, ונראה שהוא בוחן אותך. "רק תגיד לנו איפה ביתך!"
ליטוויק מרחף לו במבט חושד, 'איך אני אדע שאתם רק רוצים לעזור לי? איך אני אדע שאתם לא תעשו את זה שוב? איך אני אדע שלא תבואו לבית שלי ותקחו את מי שנותר?' הוא אומר בחוסר ודאות מוחלט, ומביט באיימי.
'אני מפחד, אני לא רוצה שזה יקרה שוב' הוא אומר, על סף בכי.
[U]
מליפאן || העיירה ורדנטורף || 18:05 || @LORDABIZI ;[/U]
חבריך זואי וטובי [כן, הוא עוד שם] מסכימים עם הטענה שלא ניתן להביא את הליטוויק אל תוך מרכז הפוקימונים.
פוקימון הנר הקטן נראה יותר מודע למצב כרגע, אולי הבין שבאמת ברצונכם לעזור.
"אין לי מושג איפה יש פה גרגרים..", מודה טובי ומשפיל את מבטו, הוא מביט אל נאטו שמנידה בראשה. זואי חושבת מעט, ואז קופצת במהרה, "אפשר לבוא לבית שלי! זה לא רחוק.. וכמובן שיש שם גרגרים וכל טוב", היא מציעה.
"הבית שלי נמצא שם, אם נמשיך מעט מזרחה נגיע אליו תוך זמן קצר. הוא במקום יחסית רחוק משאר הבתים" היא מספרת.
[U]
דניס || סמטה ברסטבורו || 13:31 || @דניס^זה^אני ;[/U]
[I]הוא מול הפנים שלך מה אתה טמבל[/I]
---
אתה מלטף את מצחו של פאנפי, נראה שהוא חושל היטב בקרב.
אתה וסלינה מתקדמים אל עבר הליטוויק הקטן, הליטוויק שפולט אור צהבהב ומחמם.
אתה מנסה להתקרב אליו, אך החום מקשה עליך. 'מי אתם?', אתה שומע מישהו שואל.
אתה מביט סביבך, ואז מבין שזה הליטוויק.
[U]
טוטודייל || מערת הוויסמארים || 15:20 || @TOTODILE ;[/U]
[I]אף אחד לא אמר כלום לגבי חיילים.. [/I]:what:
---
"הרי אין פה כלום חוץ מקיר..", אתה ממלמל.
"אני בטוחה! הם הלכו לכיוון היציאה השנייה, אמרתי לך."
אתה מתקדם אל עבר הקיר הגדול, מנסה למשש מעט את הקיר [אני יודע שאתה בקטע של קירות] ולנסות לפצח את התעלומה. "נידורינה, השתמשי בבעיטה כפולה!" אתה מורה לה.
"חכה, אתה עוד עלול למוטט פה את כל המערה!" קוראת אליסון בחשש, מסמנת לנידורינה להפסיק.
[U]
דור || דרך 1 || 13:00 || @EDGAR ;
[/U][I]שיט [/I]
---
סניזל מרימה את ידה, שולחת חנית קפואה היישר אל עבר האונדום שנפגע ונופל.
הפוקימון השטני קם על רגליו ונובח בכעס, בעוד סניזל מקפיאה את האדמה מסביבכם. בינתיים ליטוויק כבר הספיק לחזור, ועומד מאחורי גבך החסון. "אתה חושב שזה יעצור אותנו?", שואלת הגברת בשחור.
"HOUNDOOM. USE FLAMETHROWER!", היא מורה לכלב והוא שולח להבות אל עבר האדמה שחוזרת להיות כרגיל, ואף קצת שרופה. "קדימה שלפו נשק" היא אומרת לחברות שלה, ושלושתן שולפות שוטגאן משום מקום, מכוונות אליך.
[/COLOR][U][COLOR=#000000][RIGHT]לילי || צפון העיר רסטבורו || 18:00 || @ALICE ;
[/RIGHT]
[/COLOR][/U][COLOR=#000000]עודכן.
---
את חושבת במהרה על תוכנית שיכולה לעבוד, והפוקימונים שלך ניגשים לעבודה.
ספיל משתמש בטבעת אקווה - יוצר סביבו נחיל מים שמעניק לו אנרגיה, ואז שולח אבקת שלג אל עבר המייטיהנות.
אף מייטיהנה לא חוטפת נזק רב מידי, ומייטיהנה מספר 1 רץ אל עבר ספיל כששיניו חשופות.
ספיל המפוחד מביט בחשש במייטיהנה, כשלפתע זיגזגון מגיח מהצד וחובט במייטיהנה עם ראשו, מעיף אותו אחורנית.
זיגזגון למד נגיחה!
בינתיים מאריפ וצ'רובי מתכוננות להופעה, וצ'רובי יוצרת סביבה מספר עלים קסומים- עדיין לא מה שאת רוצה, את צריכה לעבוד על זה הרבה יותר. מאריפ לעומתה כן שולחת את הגל החשמלי שלה אל עבר המייטיהנה השני, גורמת לו להשתתק ולעצור במקומו, לא לתקוף. מאריפ מיד מסתובבת אל עבר צ'רובי, נראה שהיא כעוסה עקב הריכוז שלה בעצמה.
באטרפרי משתמש בבלבול אל עבר מייטיהנה, מנסה להרים אותו - אך נכשל, וכולכם מופתעים. את נזכרת שזה בגלל שמתקפות על-חושי אינן פועלות על סוגי אופל. סאנדייל לעומתו מרימה את עצמה ומתחילה להעיף חול אל עבר מייטיהנה, מעוורת לגמרי את ראייתו. לאחר מספר רגעים היא כבר לצדו ונושכת את רגלו.
מייטיהנה זועק בכאב, אך בקלות מעיף אותה בחזקה אחורנית- כאילו לא חטף נזק בכלל.
שלושת המייטיהנה הרועשים מאיימים עליכם בשיניים חשופות, ושולחים מאין קרן של טבעות אפלות אליכם - גורמים לפיצוצים קלים לצידכם. הפוקימונים שלך זועקים גם כן, נדמה שנפגעו מעט. "זה מספיק!", נשמע קול.
"קווילבה, באנירי, ניתור להבה!" נשמע אותו קול, ואת מביטה משמאלך. ילדה מעט מבוגרת ממך, בעלת שיער כחול וכובע לבן המכסה אותו. היא לובשת בגדים קצרים, ועיניה הכחולות נראות כעוסות. לצדה שני פוקימונים - אחת דמויית ארנב, והשני דמוי סמור. הפוקימונים נצמדים, והארנבת קופצת לה בחזקה. "באנירי, קדימה!", מורה לה הנערה.
באנירי שכרגע נמצאת גבוה בשמיים, שועטת משם אל עבר המייטיהנות בעוד הפוקימון לצדה, 'קוילבה', יוצר סביבם מאין גלגל להבה מאולתר. היא פוגעת ממש בין שלושת המייטיהנות, גורמת לשלושתם ליפול ולחטוף נזק מהלהבות שאופפות אותם.
"עכשיו, מתקפה מהירה ואגרוף סחרור!" מורה הנערה, והפוקימונים שלה תוקפים את המייטיהנה במהרה, גורמים להם לנזק רב. "אחח.. לסגת!", קורא הבחור בשחור ומחזיר את המייטיהנה שלו. השאר עושים כמוהו, ומתחילים לרוץ.
את קמה, רוצה לרדוף אחריהם - אך הנערה עוצרת אותך, "הפוקימונים שלך צריכים לנוח."
את מביט שוב על הנערה שכרגע 'הצילה' אתכם, ולא מבינה איך לא קלטת את זה קודם. הנערה היא דון, אותה דון מפורסמת מתחרויות הסרט שהתנהלו כאן במחוז הואן.
[/COLOR][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/156.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/427.gif[/IMG][COLOR=#000000]
[/COLOR]
-
[/COLOR][U][COLOR=#000000][RIGHT]לילי || צפון העיר רסטבורו || 18:00 || @ALICE ;
[/RIGHT]
[/COLOR][/U][COLOR=#000000]עודכן.
---
את חושבת במהרה על תוכנית שיכולה לעבוד, והפוקימונים שלך ניגשים לעבודה.
ספיל משתמש בטבעת אקווה - יוצר סביבו נחיל מים שמעניק לו אנרגיה, ואז שולח אבקת שלג אל עבר המייטיהנות.
אף מייטיהנה לא חוטפת נזק רב מידי, ומייטיהנה מספר 1 רץ אל עבר ספיל כששיניו חשופות.
ספיל המפוחד מביט בחשש במייטיהנה, כשלפתע זיגזגון מגיח מהצד וחובט במייטיהנה עם ראשו, מעיף אותו אחורנית.
זיגזגון למד נגיחה!
בינתיים מאריפ וצ'רובי מתכוננות להופעה, וצ'רובי יוצרת סביבה מספר עלים קסומים- עדיין לא מה שאת רוצה, את צריכה לעבוד על זה הרבה יותר. מאריפ לעומתה כן שולחת את הגל החשמלי שלה אל עבר המייטיהנה השני, גורמת לו להשתתק ולעצור במקומו, לא לתקוף. מאריפ מיד מסתובבת אל עבר צ'רובי, נראה שהיא כעוסה עקב הריכוז שלה בעצמה.
באטרפרי משתמש בבלבול אל עבר מייטיהנה, מנסה להרים אותו - אך נכשל, וכולכם מופתעים. את נזכרת שזה בגלל שמתקפות על-חושי אינן פועלות על סוגי אופל. סאנדייל לעומתו מרימה את עצמה ומתחילה להעיף חול אל עבר מייטיהנה, מעוורת לגמרי את ראייתו. לאחר מספר רגעים היא כבר לצדו ונושכת את רגלו.
מייטיהנה זועק בכאב, אך בקלות מעיף אותה בחזקה אחורנית- כאילו לא חטף נזק בכלל.
שלושת המייטיהנה הרועשים מאיימים עליכם בשיניים חשופות, ושולחים מאין קרן של טבעות אפלות אליכם - גורמים לפיצוצים קלים לצידכם. הפוקימונים שלך זועקים גם כן, נדמה שנפגעו מעט. "זה מספיק!", נשמע קול.
"קווילבה, באנירי, ניתור להבה!" נשמע אותו קול, ואת מביטה משמאלך. ילדה מעט מבוגרת ממך, בעלת שיער כחול וכובע לבן המכסה אותו. היא לובשת בגדים קצרים, ועיניה הכחולות נראות כעוסות. לצדה שני פוקימונים - אחת דמויית ארנב, והשני דמוי סמור. הפוקימונים נצמדים, והארנבת קופצת לה בחזקה. "באנירי, קדימה!", מורה לה הנערה.
באנירי שכרגע נמצאת גבוה בשמיים, שועטת משם אל עבר המייטיהנות בעוד הפוקימון לצדה, 'קוילבה', יוצר סביבם מאין גלגל להבה מאולתר. היא פוגעת ממש בין שלושת המייטיהנות, גורמת לשלושתם ליפול ולחטוף נזק מהלהבות שאופפות אותם.
"עכשיו, מתקפה מהירה ואגרוף סחרור!" מורה הנערה, והפוקימונים שלה תוקפים את המייטיהנה במהרה, גורמים להם לנזק רב. "אחח.. לסגת!", קורא הבחור בשחור ומחזיר את המייטיהנה שלו. השאר עושים כמוהו, ומתחילים לרוץ.
את קמה, רוצה לרדוף אחריהם - אך הנערה עוצרת אותך, "הפוקימונים שלך צריכים לנוח."
את מביט שוב על הנערה שכרגע 'הצילה' אתכם, ולא מבינה איך לא קלטת את זה קודם. הנערה היא דון, אותה דון מפורסמת מתחרויות הסרט שהתנהלו כאן במחוז הואן.
[/COLOR][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/156.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/427.gif[/IMG][COLOR=#000000]
[/COLOR][/QUOTE]
יעיעךכיעךיךכעיךכיעךדיעךידךףייעךיד דוןן
הוא השאיר את ליטוויק?
~~~
אם כן:
"ליטוויק!" ארוץ בבהלה אל הפוקימון הקטן ואוודא שהוא בסדר. "הייתם מדהימים!" אומר לכל הפוקימונים שלי ואחזיר אותם לפוקדורים שלהם, כדי שינוחו.
לאחר מכן אגש דון. "א..את ד..ון נכון?" אשאל בגמגום, מעט בלחץ לנוכח הנערה, שמשתמש כמודל בשבילי. "ת..תודה רבה. בזכותך ליטוויק ניצל!" אוסיף בביישנות. "אני לילי, ואלה השותפים שלי-קאיטו ושון" אומר לאחר שארגע מעט מהריגוש.
אם לא:
"לא! ליטוויק עדיין אצלם!" אומר בתסכול ואבעט באדמה. "הבטחתי לו שאני אעזור לו! אני לא יכולה לתת להם לקחת אותו!" אומר ואביט בדון בייאוש.
'אני שונאת את ההרגשה הזאת. ההרגשה של אין לי מה לעשות כדי לשנות את המצב' אחשוב בכעס גואה, "אני לא יכולה פשוט לעמוד פה בלי לעשות כלום!" אומר בכעס ואביט בדון, קאיטו ושון. "מצידי, אלחם בידיים חשופות!". אתחיל לרוץ לכיוון אליו האיש הלך
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495166][COLOR=#000000].
[U]
דניס || סמטה ברסטבורו || 13:31 || @דניס^זה^אני ;[/U]
[I]הוא מול הפנים שלך מה אתה טמבל[/I]
---
אתה מלטף את מצחו של פאנפי, נראה שהוא חושל היטב בקרב.
אתה וסלינה מתקדמים אל עבר הליטוויק הקטן, הליטוויק שפולט אור צהבהב ומחמם.
אתה מנסה להתקרב אליו, אך החום מקשה עליך. 'מי אתם?', אתה שומע מישהו שואל.
אתה מביט סביבך, ואז מבין שזה הליטוויק.
[/COLOR][COLOR=#000000] [/COLOR][COLOR=#000000]
[/COLOR][/QUOTE]לא התייחסת אליו חשבתי הוא עף משם
וכן
--
״אני דניס מהעיר פאלט וזאת סוזי״ אשים שפם מלאכותי, מגבעת ומשקף ואענה באגביות ״החשק המיני שלנו כלפי הרטטות גרר אותנו לסמטה כאן, לאחר שראינו כי הרטטות לא רוצות בנו אלא מעוניינות בלתקוף אותך מינית החלטנו לעזור, מה מעשיך בסמטה ברנש צעיר?״
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495166][COLOR=#000000][U]
מליפאן || העיירה ורדנטורף || 18:05 || @LORDABIZI ;[/U]
חבריך זואי וטובי [כן, הוא עוד שם] מסכימים עם הטענה שלא ניתן להביא את הליטוויק אל תוך מרכז הפוקימונים.
פוקימון הנר הקטן נראה יותר מודע למצב כרגע, אולי הבין שבאמת ברצונכם לעזור.
"אין לי מושג איפה יש פה גרגרים..", מודה טובי ומשפיל את מבטו, הוא מביט אל נאטו שמנידה בראשה. זואי חושבת מעט, ואז קופצת במהרה, "אפשר לבוא לבית שלי! זה לא רחוק.. וכמובן שיש שם גרגרים וכל טוב", היא מציעה.
"הבית שלי נמצא שם, אם נמשיך מעט מזרחה נגיע אליו תוך זמן קצר. הוא במקום יחסית רחוק משאר הבתים" היא מספרת.
[/COLOR][/QUOTE]
"זה יעבוד אני מניח, בואי נלך לשם." אני אסכים. אם לא יהיו תקלות, כשנגיע לשם אני אעשה share למיקום שלנו לפרופסור, כדי שיידע לאן להגיע.
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495166][COLOR=#000000][U]רון || מרכז הפוקימונים של רסטבורו || 13:20 || ;[/U]
אתה מוציא את ארון, שמפגין נוכחות ונוהם בעוצמה, נראה שליטוויק לא נרתע.
"אנחנו רק רוצים לעזור לך!", אתה קורא לעברו, ונראה שהוא בוחן אותך. "רק תגיד לנו איפה ביתך!"
ליטוויק מרחף לו במבט חושד, 'איך אני אדע שאתם רק רוצים לעזור לי? איך אני אדע שאתם לא תעשו את זה שוב? איך אני אדע שלא תבואו לבית שלי ותקחו את מי שנותר?' הוא אומר בחוסר ודאות מוחלט, ומביט באיימי.
'אני מפחד, אני לא רוצה שזה יקרה שוב' הוא אומר, על סף בכי.
[U]
מליפאן || העיירה ורדנטורף || 18:05 || ;[/U]
חבריך זואי וטובי [כן, הוא עוד שם] מסכימים עם הטענה שלא ניתן להביא את הליטוויק אל תוך מרכז הפוקימונים.
פוקימון הנר הקטן נראה יותר מודע למצב כרגע, אולי הבין שבאמת ברצונכם לעזור.
"אין לי מושג איפה יש פה גרגרים..", מודה טובי ומשפיל את מבטו, הוא מביט אל נאטו שמנידה בראשה. זואי חושבת מעט, ואז קופצת במהרה, "אפשר לבוא לבית שלי! זה לא רחוק.. וכמובן שיש שם גרגרים וכל טוב", היא מציעה.
"הבית שלי נמצא שם, אם נמשיך מעט מזרחה נגיע אליו תוך זמן קצר. הוא במקום יחסית רחוק משאר הבתים" היא מספרת.
[U]
דניס || סמטה ברסטבורו || 13:31 || ;[/U]
[I]הוא מול הפנים שלך מה אתה טמבל[/I]
---
אתה מלטף את מצחו של פאנפי, נראה שהוא חושל היטב בקרב.
אתה וסלינה מתקדמים אל עבר הליטוויק הקטן, הליטוויק שפולט אור צהבהב ומחמם.
אתה מנסה להתקרב אליו, אך החום מקשה עליך. 'מי אתם?', אתה שומע מישהו שואל.
אתה מביט סביבך, ואז מבין שזה הליטוויק.
[U]
טוטודייל || מערת הוויסמארים || 15:20 || @TOTODILE ;[/U]
[I]אף אחד לא אמר כלום לגבי חיילים.. [/I]:what:
---
"הרי אין פה כלום חוץ מקיר..", אתה ממלמל.
"אני בטוחה! הם הלכו לכיוון היציאה השנייה, אמרתי לך."
אתה מתקדם אל עבר הקיר הגדול, מנסה למשש מעט את הקיר [אני יודע שאתה בקטע של קירות] ולנסות לפצח את התעלומה. "נידורינה, השתמשי בבעיטה כפולה!" אתה מורה לה.
"חכה, אתה עוד עלול למוטט פה את כל המערה!" קוראת אליסון בחשש, מסמנת לנידורינה להפסיק.
[U]
דור || דרך 1 || 13:00 || ;
[/U][I]שיט [/I]
---
סניזל מרימה את ידה, שולחת חנית קפואה היישר אל עבר האונדום שנפגע ונופל.
הפוקימון השטני קם על רגליו ונובח בכעס, בעוד סניזל מקפיאה את האדמה מסביבכם. בינתיים ליטוויק כבר הספיק לחזור, ועומד מאחורי גבך החסון. "אתה חושב שזה יעצור אותנו?", שואלת הגברת בשחור.
"HOUNDOOM. USE FLAMETHROWER!", היא מורה לכלב והוא שולח להבות אל עבר האדמה שחוזרת להיות כרגיל, ואף קצת שרופה. "קדימה שלפו נשק" היא אומרת לחברות שלה, ושלושתן שולפות שוטגאן משום מקום, מכוונות אליך.
[/COLOR][U][COLOR=#000000][RIGHT]לילי || צפון העיר רסטבורו || 18:00 || ;
[/RIGHT]
[/COLOR][/U][COLOR=#000000]עודכן.
---
את חושבת במהרה על תוכנית שיכולה לעבוד, והפוקימונים שלך ניגשים לעבודה.
ספיל משתמש בטבעת אקווה - יוצר סביבו נחיל מים שמעניק לו אנרגיה, ואז שולח אבקת שלג אל עבר המייטיהנות.
אף מייטיהנה לא חוטפת נזק רב מידי, ומייטיהנה מספר 1 רץ אל עבר ספיל כששיניו חשופות.
ספיל המפוחד מביט בחשש במייטיהנה, כשלפתע זיגזגון מגיח מהצד וחובט במייטיהנה עם ראשו, מעיף אותו אחורנית.
זיגזגון למד נגיחה!
בינתיים מאריפ וצ'רובי מתכוננות להופעה, וצ'רובי יוצרת סביבה מספר עלים קסומים- עדיין לא מה שאת רוצה, את צריכה לעבוד על זה הרבה יותר. מאריפ לעומתה כן שולחת את הגל החשמלי שלה אל עבר המייטיהנה השני, גורמת לו להשתתק ולעצור במקומו, לא לתקוף. מאריפ מיד מסתובבת אל עבר צ'רובי, נראה שהיא כעוסה עקב הריכוז שלה בעצמה.
באטרפרי משתמש בבלבול אל עבר מייטיהנה, מנסה להרים אותו - אך נכשל, וכולכם מופתעים. את נזכרת שזה בגלל שמתקפות על-חושי אינן פועלות על סוגי אופל. סאנדייל לעומתו מרימה את עצמה ומתחילה להעיף חול אל עבר מייטיהנה, מעוורת לגמרי את ראייתו. לאחר מספר רגעים היא כבר לצדו ונושכת את רגלו.
מייטיהנה זועק בכאב, אך בקלות מעיף אותה בחזקה אחורנית- כאילו לא חטף נזק בכלל.
שלושת המייטיהנה הרועשים מאיימים עליכם בשיניים חשופות, ושולחים מאין קרן של טבעות אפלות אליכם - גורמים לפיצוצים קלים לצידכם. הפוקימונים שלך זועקים גם כן, נדמה שנפגעו מעט. "זה מספיק!", נשמע קול.
"קווילבה, באנירי, ניתור להבה!" נשמע אותו קול, ואת מביטה משמאלך. ילדה מעט מבוגרת ממך, בעלת שיער כחול וכובע לבן המכסה אותו. היא לובשת בגדים קצרים, ועיניה הכחולות נראות כעוסות. לצדה שני פוקימונים - אחת דמויית ארנב, והשני דמוי סמור. הפוקימונים נצמדים, והארנבת קופצת לה בחזקה. "באנירי, קדימה!", מורה לה הנערה.
באנירי שכרגע נמצאת גבוה בשמיים, שועטת משם אל עבר המייטיהנות בעוד הפוקימון לצדה, 'קוילבה', יוצר סביבם מאין גלגל להבה מאולתר. היא פוגעת ממש בין שלושת המייטיהנות, גורמת לשלושתם ליפול ולחטוף נזק מהלהבות שאופפות אותם.
"עכשיו, מתקפה מהירה ואגרוף סחרור!" מורה הנערה, והפוקימונים שלה תוקפים את המייטיהנה במהרה, גורמים להם לנזק רב. "אחח.. לסגת!", קורא הבחור בשחור ומחזיר את המייטיהנה שלו. השאר עושים כמוהו, ומתחילים לרוץ.
את קמה, רוצה לרדוף אחריהם - אך הנערה עוצרת אותך, "הפוקימונים שלך צריכים לנוח."
את מביט שוב על הנערה שכרגע 'הצילה' אתכם, ולא מבינה איך לא קלטת את זה קודם. הנערה היא דון, אותה דון מפורסמת מתחרויות הסרט שהתנהלו כאן במחוז הואן.
[/COLOR][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/156.gif[/IMG][IMG]http://randompokemon.com/sprites/animated/427.gif[/IMG][COLOR=#000000]
[/COLOR][/QUOTE]
"את צודקת, מזל שעצרת את נידורינה. אוקיי אז את אומרת שהם רצו לעבר השני? טיילו עוף ותחפש אנשים מתקדמים לעבר הצד השני של האיזור." אורה עליו. 'יש מצב שהיא דמיינה את זה?' אחשוב אבל אמשיך למשש את הקירות (אתה יודע שאני אוהב קירות). 'מעניין גם איך תום מתקדם עם ליטוויק.' אחשוב אבל אקטע את המחשבה לאחר שנייה ואתן הוראה "קדימה, בינתיים כשטיילו מחפש באוויר, תגעו בקיר תחפשו אולי פתח או משהו מוזר." אגיד לאליסון, טוטודייל, נידורינה והאיווים.
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495166][COLOR=#000000][U]
דור || דרך 1 || 13:00 || @EDGAR ;
[/U][I]שיט [/I]
---
סניזל מרימה את ידה, שולחת חנית קפואה היישר אל עבר האונדום שנפגע ונופל.
הפוקימון השטני קם על רגליו ונובח בכעס, בעוד סניזל מקפיאה את האדמה מסביבכם. בינתיים ליטוויק כבר הספיק לחזור, ועומד מאחורי גבך החסון. "אתה חושב שזה יעצור אותנו?", שואלת הגברת בשחור.
"HOUNDOOM. USE FLAMETHROWER!", היא מורה לכלב והוא שולח להבות אל עבר האדמה שחוזרת להיות כרגיל, ואף קצת שרופה. "קדימה שלפו נשק" היא אומרת לחברות שלה, ושלושתן שולפות שוטגאן משום מקום, מכוונות אליך.
[/COLOR][COLOR=#000000]
[/COLOR][/QUOTE]
מה זה האיסטר אגג של המארקרו הזה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"'who bring a gun to a pokemon fight?" "אלוהים ישמור אותי הן לא נורמליות מה זה טוב זה כבר לא פייר אני מוציא את בארון ומורה לו להשתמש בטוויסטר על הנבליות"
אם זה לא אפשרי אגיע לסניזל להשתמש במערבולת
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495147][U]
דניס || סמטה ברסטבורו || 13:30 || @דניס^זה^אני ;
[/U]אתה שולף את הפוכדור של ראפלט, מחזיר אותו במהרה אל הפוכדור ומאחל לו תנומה טובה.
אתה מזר את סלינה, והג'ולטיק משתמש במספר מכות חשמל להברחת הרטטות, והרטיקייט נשארת לבדה.
"קייט!", היא צועקת בחזקה ושועטת אל עבר פאנפי, שמתחמק פעם אחר פעם, עד שלבסוף נתפס בין שיניה החדות.
"פאנ.. פאנפ..!" הוא מייבב בכאב, מנסה להיחלץ מבין שיניה.
"ג'ולטיק, נבגי הלם!", מורה סלינה וג'ולטיק שולח אבקה צהבהבה שמשתקת את רטיקייט ומשחררת את פאנפי משיניה.
פאנפי מודה לג'ולטיק, ורץ במהירות אל עבר רטיקייט - מעיף אותה אחורה בחזקה עד שהיא נפגעת מאחד הקירות, ובורחת.
נראה כי הבלימה שלו התחזקה מאוד.
[U]ניקולס || חורשת פטלבורג || 11:35 || @EZ-STYLE ;
[/U]אתה מחמיא למאמן על הפוקימון שלו ומציג את עצמך. "כן, אני יודע. קיובון הוא הפוקימון הכי חזק במכון הואן כולו!!!", הוא מתרברב וקיובון מנפנף בעצם שלו, לאות הסכמה. "אני אדמונד, וזה קיובון שלי!", הוא מוסיף ואתה מוציא את הפוקידע שלך, מכוון אותו אל עבר הקיובון.
נורת הפוקידע זוהרת באור ירקרק, ואז הקול המתכת הנשי מתחיל להסביר:
[IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/104.gif[/IMG][IMG]http://sprites.pokecheck.org/b/104.gif[/IMG]
"קיובון, הפוקימון הבודד. היות וקיובון לעולם לא מוריד את הגולגולת של האמא המתה שלו מפניו, לאף אחד אין מושג כיצד פניו האמיתיות נראות. כשהוא חושב על אימו המתה, הוא בוכה בקולות חזקים."
"בכל מקרה, מכיוון שכבר נפגשנו אני לא יכול להניח לך ללכת מבלי להילחם, כמו שאמרתי לך - אני וקיובון הכי חזקים!" הוא אומר בבטחון עצמי מופרז, ומביט בך עם חיוכו האווילי והגדול.
[U]
טוטודייל || מערת הוויסמארים || 15:20 || @TOTODILE ;
[/U]אתה ואליסון מתקדמים, כשלצידכם: גולד וסילבר, טוטודייל, טיילו ונידורינה.
נראה שסנייבי עדיין מרגישה אמפתיה כלפי חבריה הפוקימונים הפראיים, והחליטה להישאר ולראות את מצבו של ליטוויק.
אתה מתקדם ורואה שאין שום דבר, המקום ממנו לטענתה של אליסון יצאו אנשים - הוא בסה"כ עוד קיר גדול ומרשים בתוך המערה, אתה לא מצליח לראות שום דבר שנתון לראייה בעין. "אני יכולה להישבע..", היא ממלמלת באכזבה.
[U]
רון || מרכז העיר רסטבורו || 13:10 || @THEHELIOLISK ;
[/U][I]אתה צריך לדבר, זו לא טלפתיה. [:[/I]
--
אתה מושיט את ידך אל עבר ליטוויק, אך הוא פולט אנרגייה חמימה שמקשה עליך להתקרב אליו.
אתה לוקח את ידך אחורה במהרה, לאחר ה'חימום' שהיא עברה. אתה מביט ורואה שאיימי כלל לא מושפעת מהחום.
"אם רק תוכל להסביר לנו איפה הבית שלך..", אתה מבקש מהפוקימון, והוא אומר משהו לא ברור. "ליטוויק?", שואלת איימי אבל הוא לא עונה. 'לאן אתם לוקחים אותי? איפה החברים שלי? אני רוצה הביתה!', הוא קורא שוב, והפעם מרחף לו הרחק מידיה של איימי, מביט עליכם בכעס בעודו מרחף לצידכם.[U]
רובי || דרום העיר רסטבורו || 16:50 || @RITSUKA^KUN ;
[/U]אקנס ממהרת, ומצליפה בחזקה עם זנבה בפעימת המים - נראה כי הדבר בהחלט עוצמתי, והיא גורמת לפיצוץ פעימת המים.
פעימת המים גורמת למעט אובך בזירה ו'עשן' לבן שמאופף אותכם, כשלפתע אתה שומע מישהו נאבק מכאב.
"קאנס!", נשמעת אקאנס, ואתה מתקדם לראות מה קורה.
מולך אוחזת אקנס בביבארל, מעיפה אותו מעט אחורה עם מתקפת הנשיכה שלה - וגורמת לעלפון שלו.
"את.. אתם עוד תשמעו ממנו!", מאיימים הילדים, ובורחים מהאזור, מתירים אותך, את הייזל ואת פוקימון הנר לבדכם.[U]
מליפאן || העיירה ורדנטורף || 18:00 || @LORDABIZI ;
[/U]"הא?" שואל הפרופסור, "למעשה.. אני מניח שלא, מעולם לא שמעתי על דבר מה כזה", הוא אומר ומצחקק לו, "אך אני מאמין שהכל אפשרי כל עוד לא ראינו אותו, ובנוסף מאמין שלא היית מתקשר אליי סתם עבור הצחוק", הוא אומר ומשתעל מעט.
"היכן אמרת שאתה, העיירה ונדרטורף?" הוא שואל ואתה מאשר, "ובכן אני יכול להיות שם תוך שעה, נורא מעניין מה שאתה סיפרת! אם זה נכון.. ובכן, איאלץ לחקור את הליטוויק הקטן" הוא מוסיף. זואי מבקשת ממך את הטלפון, ואתה נותן לה אותו.
"הפרופסור? היי, קוראים לי זואי אני מהעיירה ורדנטורף. רציתי לשאול.. מה אנו אמורים לעשות עם הליטוויק עד שתבוא? נראה שהוא די פצוע..", היא אומרת, ושמה את הטלפון על SPEAKER. "ובכן, טפלו בו כהוגן. הביאו לו גרגרי אורן או שתביאו אותו אל מרכז הפוקימונים, אני מאמין שהאחות ג'ואי תדע מה לעשות במצב כזה. אגב, נסו לא למשוך יותר מידי תשומת לב, אם באמת חיפשו אחר אותו פוקימון.. ובכן, אני יכול להאמין לזה, פוקימונים נדירים מושכים הרבה תשומת לב וגנבים" הוא אומר, "ובכן אני אצא לי לדרכי, להתראות לכם" הוא אומר ואתם נפרדים ממנו, הוא מנתק את השיחה
.
[U]מייק || מרכז העיר רסטבורו || 13:12 || @THE^CHARMANDER ;
[/U]נאתה מוחה כלפי ליטוויק, אומר כי כל שאתה רוצה זה טובתו.
[URL]https://www.youtube.com/watch?v=WxPOSrrWjJY[/URL]
הליטוויק הקטן מביט עליך ועיניו פוחדות, הוא מנסה למחות בעצמו - אך פורץ בבכי, 'אני רוצה הביתה.. אני רוצה אל החברים שלי..' הוא מייבב, ועיניו הקטנות נעצמות, ההילה מתחזקת. 'אתם.. הם.. איפה החברים שלי?', הוא שואל בבכי.
אתה מושיט את ידך כלפי ליטוויק, מנסה להתקרב. קורה, נאזליף, גרובייל וגרייס מביטים מהצד בדממה.
אתה ממשיך להתקרב אל עבר הליטוויק, שכרגע בכלל לא מבחין בך- מנסה להושיט אליו את ידך, ואתה כמובן מרגיש את החום שפוקימון הנר פולט. אתה לוקח עוד צעד, מנסה להתקרב אליו אף יותר. "יש לי... את היכולת..", אתה מתחיל לומר, "להגן עליך..", ומשלים את המשפט בקושי - החום מקשה עליך. ליטוויק מביט עליך ועיניו נוזליות, דומעות, הוא מבחין בקושי שלך להתקרב אליו. "אני פה בשבי.. בשבילך", אתה מוסיף, לוקח עוד צעד ומתקרב אל הפוקימון הקטן. כעת החום כבר ממש מקשה עליך, ונראה כי לא תוכל להתקרב עוד. "צא משם מייק, זה מסוכן מידי!" מוחה קורה, אך אתה דרוך במטרה וממשיך להתקדם אל עבר ליטוויק. ליטוויק מביט עליך, מביט על הניסיון שלך להתקרב, 'אתה..', הוא ממלמל בשקט.
באותו רגע - ההרגשה שלך השתנתה. ההילה אמנם נשארה אותו דבר, אך כרגע כל מה שאתה יכול להרגיש זה אנרגיה, אדרנלין - אנרגיית החיים. כבר לא כואב והחום כבר לא פוצע, אלא להפך - נדמה כי החום שליטוויק פולט, כי האור שהוא משמש לו - מעניק חיים, מעניק כוח, מעניק אהבה. אתה מביט על הליטוויק, והוא מביט בך. 'אתה מבטיח שתעזור לי?', הוא שואל, נדמה שעכשיו הוא בוטח בך, עכשיו הוא נקשר אליך - וזה השינוי בהילה.
[U]
לילי || צפון העיר רסטבורו || 17:40 || @ALICE ;[/U]
את מוציאה את שלושת הפוקימונים הנותרים שלך מהפוכדורים, והם עומדים סביבך.
המייטיהנה הגדולים מיד מבחינים באיום, ונובחים עליכם בחזקה. קאיטו ושון נושמים לרווחה, רואים שאת כאן - ואת מיד מורה לפוקימונייך מה לעשות. מאריפ יוצרת גל חשמלי קטן ושולחת אותו אל עבר המייטיהנה הראשון, בעוד צ'רובי שולחת מספר לבבות קטנים אל המייטהינה השני - אך דבר לא קורה, ובנוגע לעלים הקסומים.. היא לא מצליחה בדיוק להשתמש בהם כפי שאת רוצה, כמו בפעמים הקודמות. זיגזגון מתחפר באדמה ויוצא מתחת למייטיהנה, דוחף אותו הצידה מעט. כתגובה המייטיהנה תופס בו עם שיניו ומעיף אותו בחזקה אחורה, לא מותיר לו ברירה אלא לסגת.
ספיל שולח אקדח מים אל עבר המייטיהנה, שנפגע ונראה רגוז ביותר, אך שומר על ליטוויק בין שיניו.
סך הכל לא נראה כי הסבתם להם נזק רב מידי, והפוקימונים כעוסים למדיי. "לילי!" קורא קאיטו בדאגה, בפניו מבט של 'זה מסוכן מידי, לא נצליח להביס אותם', באטרפרי וסאנדייל עומדים מאחוריו ושוקלים מה לעשות.
"אחחח.. ילדים" אומר האדם הגבוה בלבוש השחור, ואז מביט על ההאונדום. "קדימה האונדום, בוא נלך", הוא מורה לו ומתחיל ללכת בעוד האונדום מלפניו. "אתם, טפלו במציקנים הללו", הוא אומר ליתר האנשים והם מהנהנים. שלושת המייטיהנה הגדולים עומדים ולא מאפשרים מעבר אל ההאונדום, תיאלצו להביס אותם איכשהוא.[/QUOTE]
אביט בו במבט ממולא בחמלה. "כמטבן שאתה מוגן אצלי, אני מבטיח לעשות הכל כדי לודא שתגיע הביתה בביטחה. בוא איתי למרכז הפוקימונים, אני בטוח שהאחות ג׳וי תוכל להעניק לך עזרה!"
-
[QUOTE=Will O' Wisp;1495147]
[U]ניקולס || חורשת פטלבורג || 11:35 || @EZ-STYLE ;
[/U]אתה מחמיא למאמן על הפוקימון שלו ומציג את עצמך. "כן, אני יודע. קיובון הוא הפוקימון הכי חזק במכון הואן כולו!!!", הוא מתרברב וקיובון מנפנף בעצם שלו, לאות הסכמה. "אני אדמונד, וזה קיובון שלי!", הוא מוסיף ואתה מוציא את הפוקידע שלך, מכוון אותו אל עבר הקיובון.
נורת הפוקידע זוהרת באור ירקרק, ואז הקול המתכת הנשי מתחיל להסביר:
[IMG]http://sprites.pokecheck.org/i/104.gif[/IMG][IMG]http://sprites.pokecheck.org/b/104.gif[/IMG]
"קיובון, הפוקימון הבודד. היות וקיובון לעולם לא מוריד את הגולגולת של האמא המתה שלו מפניו, לאף אחד אין מושג כיצד פניו האמיתיות נראות. כשהוא חושב על אימו המתה, הוא בוכה בקולות חזקים."
"בכל מקרה, מכיוון שכבר נפגשנו אני לא יכול להניח לך ללכת מבלי להילחם, כמו שאמרתי לך - אני וקיובון הכי חזקים!" הוא אומר בבטחון עצמי מופרז, ומביט בך עם חיוכו האווילי והגדול.
[U][/QUOTE]
"אתה רוצה להלחם אה?" אומר ואסתכל על איווי שעל ראשי, 'הרגע קיבלתי את איווי' אחשוב לעצמי,
'זה קצת קשה להודות בזה אך נראה כאילו לא יהיה לה סיכוי מול פוקימון חזק כל כך כמו הקיובון שלו' אוריד אותה מעל ראשי ואלטף אותה.
"קדימה איווי, בואי נראה לו מה אנחנו שווים!" אלהיב אותה ואקמץ את ידי לאגרוף.
"אל תשכח את השם ניקולס! אני הולך לנצח את האליט פור ואהפוך להיות האלוף של מחוז הואן!" אצעק אליו ואסובב את הכובע שלי אחורה.
"קדימה איווי השתמשי בזריזות!" אגיד לה לתקוף אחרי שנסתדר בעמדות קרב.
