Pokemon : Team Rocket's Revolution

[QUOTE=IdanOrany;1106019][b][u]דארן ווסט[/u][/b]
"בהצלחה גם לך." אומר אדמונד, אתה יוצא מהחדר לאחר שהחזרת את טפיג לפוקדור, אתה יורד במדרגות ומוצא את עצמך בלובי, העובדת שרשמה אותך בדלפק מציעה לרפא לך את טפיג ואתה מסכים. לאחר שריפאה לך אותו אתה יוצא ממועדון הקרב ומבחין שזוהי כבר שעת לילה מאוחרת, והירח תפס את מקומו במרכז השמיים.
תוכל ללון במרכז הפוקימונים, האם תלך להתאמן?
"[/QUOTE]
'לישון או להתאמן...' אני תוהה לעצמי ומגרד את הראש, מביט מצד אחד לשמיים ומצד שני לעבר השדות.
לאחר כמה שניות של התלבטות, אני לוקח החלטה, ומחליט ללכת לכיוון המרכז וללכת לישון, בכל זאת עבר עליי יום ארוך.

[b][u]דרייק הנרי[/u][/b]
"שמחתי לעזור, להתראות!" אומרת לכם האישה אשר הדריכה אותכם וחוזרת לעמוד ליד הדלת, לחכות לאורחים נוספים כמוכם. אתה הולך לדלפק וליה אחרייך, ולפנייך יושבת אישה בעלת שיער בלונדיני, עיניים ירוקות ונמשים קטנים על לחייה ואפייה.
"שלום, רשום את הפרטים שלך כאן בבקשה." היא אומרת, מגישה לך דף ועט.
לאחר שמילאת את כל פרטייך בטופס, אתה מגיש לה חזרה את הדף והעט והיא אומרת "נרשמת בהצלחה, תוכל להתחיל להילחם."
"היי מה איתי?!" קוראת ליה, ומיד האישה מגישה לה טופס ובה היא ממלאת את פרטייה ומביאה אותו לאישה בחזרה.
"נרשמת בהצלחה, תוכלי להתחיל להילחם." היא אומרת.
מיד מכשיר הקשר שלך ושל ליה מצפצף. "אותגרתם לקרב כפול על ידי הנרי וליונל סלאן, האם אתם נענים לאתגר?" בוקע קול מתכתי ממכשיר הקשר של שניכם.
"מה אתה אומר, נסכים?" היא שואלת בחיוך.

[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
לאחר היסוס קל אתה מקבל החלטה, ומחליט לחזור אל מרכז הפוקימונים. אתה נכנס פנימה, האחות ג'וי לוקחת את פרטייך ונותנת לך מפתח.
"הלינה חינם למאמנים." היא אומרת בחיוך, על המפתח רשום מספר החדר "ph-23". אתה עולה לקומה הבאה, למרכז הלינה, ואתה מחפש את חדרך.
לאחר שמצאת אותו אתה נכנס פנימה ופותח את הדלת, לפנייך מיטה זוגית גדולה, ומולה טלוויזיה שטוחה צמודה לקיר. על יד המיטה יש שידה ועלייה מגש בו תוכל לשים את הפוקדורים. ליד המיטה מצידה השני יש מיטה קטנה יותר, שאתה מניח שהיא מיועדת לפוקימונים קטנים. ומול המיטה הקטנה יש מרפסת המשקיפה לנוף ההררי של העיר אקומולה. על המיטה אתה רואה תפריט. ובחדר הקטן הסמוך יש שירותים ומקלחת.

שם פרטי: רן
שם הדמות: טייסון ריי
גיל: 18
מראה: שיער שחור קצוף עם עיניים כחולות לובש סקיני שחור וחולצה מכופתרת ורודה גבוה ושרירי
רקע: טייסון נולד לזוג הורים עשירים אביו היה מאמן מכון מצליח מאוד בעברו ולאימו ברשותה חממה לפיתוח ביצים.
מאז שטייסון זכר את עצמו הוא כל הזמן היה עם פוקמונים והוא עזר לאימו לטפל בביצים שקיבלה..
יום אחד טייסון ראה קרב פוקימונים של אבא שלו ועם אדם מסתורי והוא היה נרגש מאוד כי זה היה הקרב הראשון שהוא ראה ולצערו האדם המסתורי ניצח ופתאום מסוק משום מקום הגיע מהשמיים וחטפה את אבא שלו, טייסון היה עצבני מאוד והוא נשבע שכשהוא יגדל הוא יאמן שישייה כלכך חזקה שהיא תביס את האדם המסתורי והוא יחזיר את אבא שלו הביתה.
פוקימונים: לא לגעת.
חפצים: לא לגעת.
תגים: לא לגעת.
שותפים: לא לגעת.
הערות: להרשם בקשה

[quote]דרייק הנרי
"שמחתי לעזור, להתראות!" אומרת לכם האישה אשר הדריכה אותכם וחוזרת לעמוד ליד הדלת, לחכות לאורחים נוספים כמוכם. אתה הולך לדלפק וליה אחרייך, ולפנייך יושבת אישה בעלת שיער בלונדיני, עיניים ירוקות ונמשים קטנים על לחייה ואפייה.
"שלום, רשום את הפרטים שלך כאן בבקשה." היא אומרת, מגישה לך דף ועט.
לאחר שמילאת את כל פרטייך בטופס, אתה מגיש לה חזרה את הדף והעט והיא אומרת "נרשמת בהצלחה, תוכל להתחיל להילחם."
"היי מה איתי?!" קוראת ליה, ומיד האישה מגישה לה טופס ובה היא ממלאת את פרטייה ומביאה אותו לאישה בחזרה.
"נרשמת בהצלחה, תוכלי להתחיל להילחם." היא אומרת.
מיד מכשיר הקשר שלך ושל ליה מצפצף. "אותגרתם לקרב כפול על ידי הנרי וליונל סלאן, האם אתם נענים לאתגר?" בוקע קול מתכתי ממכשיר הקשר של שניכם.
"מה אתה אומר, נסכים?" היא שואלת בחיוך.[/quote]

"כן," אגיד לליה ואז אלך איתה לאן שאומרים לנו, 'איזה שם מוזר זה ליונל סלאן...' אחשוב לעצמי ואז אגחך בהליכה עם ליה למקום שאני הילחם שם.

[QUOTE=IdanOrany;1106029][[b][u]דארן ווסט[/u][/b]
לאחר היסוס קל אתה מקבל החלטה, ומחליט לחזור אל מרכז הפוקימונים. אתה נכנס פנימה, האחות ג'וי לוקחת את פרטייך ונותנת לך מפתח.
"הלינה חינם למאמנים." היא אומרת בחיוך, על המפתח רשום מספר החדר "ph-23". אתה עולה לקומה הבאה, למרכז הלינה, ואתה מחפש את חדרך.
לאחר שמצאת אותו אתה נכנס פנימה ופותח את הדלת, לפנייך מיטה זוגית גדולה, ומולה טלוויזיה שטוחה צמודה לקיר. על יד המיטה יש שידה ועלייה מגש בו תוכל לשים את הפוקדורים. ליד המיטה מצידה השני יש מיטה קטנה יותר, שאתה מניח שהיא מיועדת לפוקימונים קטנים. ומול המיטה הקטנה יש מרפסת המשקיפה לנוף ההררי של העיר אקומולה. על המיטה אתה רואה תפריט. ובחדר הקטן הסמוך יש שירותים ומקלחת.[/QUOTE]
'פייה איזה חדר...' אני מתרשם במחשבותיי ומתפעל מהחדר המפואר.
אני מוציא את טפיג מהפוקדור שלו ומצביע לעבר המיטה הקטנה, "טפיג זוהי המיטה שלך." אני אומר לו בחיוך ומלטף את ראשו.
מיד, אני נכנס ומתקלח בהנאה, ולאחר שאני מסיים, אני מיד נכנס למיטה הגדולה, פותח ומביט מעט בטלוויזיה, ואז מיד הולך לישון.

[quote=IdanOrany;1106019][B][U]אדם פרץ[/U][/B]
אתה מכוון את עינית המצלמה על טפיג, חזיר האש שמצא חן בעינייך. "טפיג, חזיר האש, הוא יכול לירות כדורי אש מאפיו, אך כשהוא חולה או עצוב, לא יוצא דבר מעשן." בוקע קול נשי מתכתי מהפוקידע.
"טפיג!" קורא טפיג בקול, מחייך אלייך. נראה שזעמו נרגע.
"אז, במי אתה בוחר? קדימה!" שואלת פרופסור ג'וניפר.
[/quote]

"בטפיג בלי שום ספק" אגיד בשמחה לפרופסור
"טפיג אתה מוכן להיות הפוקימון הראשון שלי ולהיות השוךף שלי במסע?" אשאל את טפיג בחיוך וארד על הברכיים

[B][U]Ranrevah[/U][/B]
בוא נתחיל בדברים הטובים, הבנתי מה ניסית להעביר, העברת הכל בצורה ברורה.
אבל כל הקטע של הטינה, טיפשית, בעיקר בגלל שלא העברת שום רגש, הכל היה נורא נורא טכני ולא נתת שום פרט על הדמויות (יש מקרים שלא צריך, כי הדמויות לא רלוונטיות, אבל כאן כל המהות של המשחק שלך תהייה למצוא את אבא שלך, שלא ציינת אפילו איך קוראים לו).

[B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
"כן." אתה עונה, מכוון את דברייך אל ליה. אך מכשיר הקשר החשיב זאת כהענותך לקרב.
"ליה, האם את מסכימה?" שואל מכשיר הקשר של ליה בקול מתכתי. "כן." היא משיבה, לא מורידה מבטה ממך.
"גשו לחדר BF-19." אומר הקול המתכתי משני מכשירי הקשר.
במסך לידכם מופיע בגדול
[I]"הקרב הבא..."[/I] ולאחר מכן מופיעים התמונות שלך ושל ליה בצד אחד, ומצד שני מופיעות התמונות של המאתגרים שלכם, שניהם זהים אחד לשני, בעלי שיער שחור קצוץ ועיניים חומות וחסרות הבאה.
אתם הולכים יחדיו במעלי המדרגות ואתה מגחך על שמו של ליונל.
אתה עובר חדר חדר ומחפש אחר החדר אליו נקראתם.
"לכאן! מסמלת לך ליה, ואתה הולך אחרייה ושניכם נכנסים לחדר.
אתה מבחין שמגרש הקרב די גדול, מצוייר בצבע לבן על רחבי הקרקע החומה-צהובה. אתה מבחין בליונל והנרי עומדים בצד אחד של הקרב, ובאדם הנראה כשופט העומד ליד הזירה.
ליה ואתה תופסים מקומכם ממול הנערים.
"לאחר ההגרלה, נבחרו ליה ודרייק להוציא את פוקימוניהם קודם." אומר השופט "אם לאדם אחד מתעלפים כל הפוקימונים, גם שותפו נפסל, היזהרו."
"חכו להזנקתי בקרב, ורק אז תוכלו להתחיל." מסביר שוב השופט, אתה מבחין בכמה אנשים היושבים ביציע, מחכים בקוצר רוח לקרב. ומול היציע אתה מבחין בלוח ענקי בו נראות התמונות שלכם. ושמותיכם, ואת מספר הפוקדורים שלכם.
אצל ליונל והנרי יש רק שניים.
"תוציא אתה קודם." לוחשת לך ליה העומדת לידך.

[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
אתה מוציא את טפיג מהפוקדור, הוא נראה מאושר מאוד. אתה מתכופף ומלטף את ראשו והוא רץ ותופס מקומו במיטה הקטנה. אך נראה שההפסד בקרב עוד מטריד אותו.
אתה מניח את הפוקדור שלו במגש שעל השידה, מוריד את תיקך ושם אותו על יד המיטה.
אתה נכנס למקלחת ומתפשט, שם את בגדייך בתור דבר הנראה כסל כביסה מתכתי, וסוגר את מכסו.
אתה נכנס למקלחת החמה והארוכה, ולאחר שאתה יוצא ומתנגב מגלה שאין לך בגדים ללבוש, אך הבגדים שהשלכת לסל הכביסה המתכתי, יצאו מכובסים, מגוהצים, ומקופלים מחוץ לסל הכביסה, ועל ידם בגדי שינה. אתה לובש אותם במהרה ויוצא החוצה, מדליק את הטלוויזיה ושוכב במיטה, במיטה לצידך טפיג כבר ישן.
"מיד, מה בעצם צוות רוקט עושים כאן?" אתה שומע קול גברי מרשים מהטלוויזיה, אך עינייך עצומות.
אתה נרדם מיד.
--------
אתה מתעורר, טפיג מנגח בך בעדינות עם ראשו וקורא בשמו בדאגנות. לולא טפיג כלל לא היית מתעורר.
אתה מתארגן ליום חדש, מחליף בגדים, מארגן שוב את תיקך ולוקח בקבוק מים מהמקרר ושם אותו בתיקך.
בטנך מקרקרת בחוזקה, ואין אוכל במרכז הפוקימונים, וגם בטנו של טפיג מקרקרת. "טפיג..." ממלמל בבושה.

[B][U]אדם פרץ[/U][/B]
"טפיג!" אומר טפיג בשחצנות ומפנה את מבטו ממך. אך לאחר מכן הוא מתחיל לצחוק ומסתכל עלייך ומהנהן.
"נראה שלטפיג יש חוש הומור מצויין." ג'וניפר אומרת בחיוך. "בחירה מעולה." היא ממשיכה, אושאווט ישן וסניבי נראית פגועה מאוד. ג'וניפר מחזירה אותם לפוקדורים.
"רשמתי את המספר שלי במכשיר הקשר שלך." היא אומרת, מושיטה לך חמישה פוקדורים ומפה, ואתה מכניס אותם לתיקך.
"סניבייי!!" יוצאת סניבי מהפוקדור בצעקה מאוכזבת, מחבקת את טפיג חיבוק אחרון, שטפיג מתענג על חיבוקה.
"אני מצטערת סניבי, אבל טפיג יוצא למסע..." ג'וניפר אומרת ומלטפת את סניבי המאוכזבת, ומחזירה אותה לפוקדור.

[quote]דרייק הנרי
"כן." אתה עונה, מכוון את דברייך אל ליה. אך מכשיר הקשר החשיב זאת כהענותך לקרב.
"ליה, האם את מסכימה?" שואל מכשיר הקשר של ליה בקול מתכתי. "כן." היא משיבה, לא מורידה מבטה ממך.
"גשו לחדר Bf-19." אומר הקול המתכתי משני מכשירי הקשר.
במסך לידכם מופיע בגדול
"הקרב הבא..." ולאחר מכן מופיעים התמונות שלך ושל ליה בצד אחד, ומצד שני מופיעות התמונות של המאתגרים שלכם, שניהם זהים אחד לשני, בעלי שיער שחור קצוץ ועיניים חומות וחסרות הבאה.
אתם הולכים יחדיו במעלי המדרגות ואתה מגחך על שמו של ליונל.
אתה עובר חדר חדר ומחפש אחר החדר אליו נקראתם.
"לכאן! מסמלת לך ליה, ואתה הולך אחרייה ושניכם נכנסים לחדר.
אתה מבחין שמגרש הקרב די גדול, מצוייר בצבע לבן על רחבי הקרקע החומה-צהובה. אתה מבחין בליונל והנרי עומדים בצד אחד של הקרב, ובאדם הנראה כשופט העומד ליד הזירה.
ליה ואתה תופסים מקומכם ממול הנערים.
"לאחר ההגרלה, נבחרו ליה ודרייק להוציא את פוקימוניהם קודם." אומר השופט "אם לאדם אחד מתעלפים כל הפוקימונים, גם שותפו נפסל, היזהרו."
"חכו להזנקתי בקרב, ורק אז תוכלו להתחיל." מסביר שוב השופט, אתה מבחין בכמה אנשים היושבים ביציע, מחכים בקוצר רוח לקרב. ומול היציע אתה מבחין בלוח ענקי בו נראות התמונות שלכם. ושמותיכם, ואת מספר הפוקדורים שלכם.
אצל ליונל והנרי יש רק שניים.
"תוציא אתה קודם." לוחשת לך ליה העומדת לידך. [/quote]

"אוקיי ליה..." אלחש לליה ואז אשלוף את הפוכדור של פורלוין, "צא פורלוין!" אגיד בשמחה ואז אזרוק את הפוכדור כדי שפורלוין יצא החוצה.

[QUOTE=IdanOrany;1106081][B][U]Ranrevah[/U][/B]
בוא נתחיל בדברים הטובים, הבנתי מה ניסית להעביר, העברת הכל בצורה ברורה.
אבל כל הקטע של הטינה, טיפשית, בעיקר בגלל שלא העברת שום רגש, הכל היה נורא נורא טכני ולא נתת שום פרט על הדמויות (יש מקרים שלא צריך, כי הדמויות לא רלוונטיות, אבל כאן כל המהות של המשחק שלך תהייה למצוא את אבא שלך, שלא ציינת אפילו איך קוראים לו).

מה זה אומר שאני יכול להתחיל במסע?

[quote=IdanOrany;1106081]
[B][U]אדם פרץ[/U][/B]
"טפיג!" אומר טפיג בשחצנות ומפנה את מבטו ממך. אך לאחר מכן הוא מתחיל לצחוק ומסתכל עלייך ומהנהן.
"נראה שלטפיג יש חוש הומור מצויין." ג'וניפר אומרת בחיוך. "בחירה מעולה." היא ממשיכה, אושאווט ישן וסניבי נראית פגועה מאוד. ג'וניפר מחזירה אותם לפוקדורים.
"רשמתי את המספר שלי במכשיר הקשר שלך." היא אומרת, מושיטה לך חמישה פוקדורים ומפה, ואתה מכניס אותם לתיקך.
"סניבייי!!" יוצאת סניבי מהפוקדור בצעקה מאוכזבת, מחבקת את טפיג חיבוק אחרון, שטפיג מתענג על חיבוקה.
"אני מצטערת סניבי, אבל טפיג יוצא למסע..." ג'וניפר אומרת ומלטפת את סניבי המאוכזבת, ומחזירה אותה לפוקדור.[/quote]


"זה בסדר סניבי אני מטיח לטפל מעולה בטפיג" אגיד בחיוך ואלטף את סניבי
"אוקיי טפיג! חזור!" אגיד ואחזיר את טפיג לפוקדור שלו
"פרופסור ג'וניפר לאן את ממליצה לי ללכת עכשיו?" אשאל בחיוך

[QUOTE=IdanOrany;1106081][[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
אתה מוציא את טפיג מהפוקדור, הוא נראה מאושר מאוד. אתה מתכופף ומלטף את ראשו והוא רץ ותופס מקומו במיטה הקטנה. אך נראה שההפסד בקרב עוד מטריד אותו.
אתה מניח את הפוקדור שלו במגש שעל השידה, מוריד את תיקך ושם אותו על יד המיטה.
אתה נכנס למקלחת ומתפשט, שם את בגדייך בתור דבר הנראה כסל כביסה מתכתי, וסוגר את מכסו.
אתה נכנס למקלחת החמה והארוכה, ולאחר שאתה יוצא ומתנגב מגלה שאין לך בגדים ללבוש, אך הבגדים שהשלכת לסל הכביסה המתכתי, יצאו מכובסים, מגוהצים, ומקופלים מחוץ לסל הכביסה, ועל ידם בגדי שינה. אתה לובש אותם במהרה ויוצא החוצה, מדליק את הטלוויזיה ושוכב במיטה, במיטה לצידך טפיג כבר ישן.
"מיד, מה בעצם צוות רוקט עושים כאן?" אתה שומע קול גברי מרשים מהטלוויזיה, אך עינייך עצומות.
אתה נרדם מיד.
--------
אתה מתעורר, טפיג מנגח בך בעדינות עם ראשו וקורא בשמו בדאגנות. לולא טפיג כלל לא היית מתעורר.
אתה מתארגן ליום חדש, מחליף בגדים, מארגן שוב את תיקך ולוקח בקבוק מים מהמקרר ושם אותו בתיקך.
בטנך מקרקרת בחוזקה, ואין אוכל במרכז הפוקימונים, וגם בטנו של טפיג מקרקרת. "טפיג..." ממלמל בבושה.
.[/QUOTE]
"אוקיי טפיג, בוא נחפש בעיר מסעדה," אני אומר לו בחיוך ומתחיל ללכת כשהוא לצידי ואני משגיח עליו כל הזמן.
אני יורד למטה ונותן לאחות ג'וי את המפתח בחזרה ומיד אפנה אליה, "תסלחי לי, את יודעת איפה יש כאן מסעדה טובה באיזור?" אני אשאל אותה בחיוך מנומס.

[B][U]Ranrevah[/U][/B]
לא, זה לא אומר. לא התקבלת.
ויש פרטי בשביל זה.

[B][U]אדם פרץ[/U][/B]
אתה מלטף את סניבי שלא נראית מרוצה מכל העניין, והיא עדיין רוצה להיות עם טפיג.
אתה מחזיר את טפיג לפוקדור ומבקש המלצה מג'וניפר.
"מממ... אני ממליצה לך ללכת לדרך 1, שם תוכל להתחיל את מסעך, ותוכל להגיע לעיר הבאה. תוכל להתאמן ולהילחם שם!" אומרת ג'וניפר ומחייכת אלייך.

[B][U]דרייק הנרי[/U][/B]
פורלוין יוצא מהפוקדור בשחמצנות, מנופף בזנבו מעט ומלקק, שוב, את שפמו.
"אם כך, צא ווניפד!" קוראת ליה, ומוציאה את ווניפד מהפוקדור.
"ווניפד!" צועק את שמו בזעם, מוכן לקרב.
"צאי פידב!" "ליליפאפ קדימה!" קוראים שני הילדים ומשליכים את הפוקדורים שלהם לאוויר.
הפוקימון של ליונל נראה ככלב, בעל פרווה בצבע קרם.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/506.gif[/IMG]
הפוקימון של הנרי נראית כיונה, שצבעה אפור.
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/519.gif[/IMG]
"פידב! משב רוח!" פוקד הנרי, פידב עפה לאוויר ומתחילה לנופף בכנפייה.
"ליליפאפ! זנק למשב הרוח כדי לקבל תנופה ותרוץ אל עבר ווניפד בדחיפה!" פוקד ליונל, ליליפאפ מקפץ אל עבר האיזור אליו נופפה פידב, ומתחיל לקבל תנופה ורץ במהירות אדירה אל עבר ווניפד.
"עכשיו פידב! נקרי את פורלוין!" פוקד הנרי. ופידב מתחילה לעוף במהרה לעברו.

[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
אתה לוקח את תיקך ואת דברייך, והולך עם טפיג שהוא מחוץ לפוקדור במורד קומת הלינה. אתה מגיש לאחות ג'וי את המפתח, היא אומרת תודה ומחייכת.
"מסעדה טובה..." היא מהמהמת. "תמיד תוכל ללכת לאכול בחדר האוכל במועדון הקרב אם אתה רשום שם, וזה בחינם. אני ממליצה ללכת לשם." אומרת האחות ג'וי.
"טפיג!" אומר בנחישות, נראה כאילו הרעיון מוצא חן בעיניו.

[quote]דרייק הנרי
פורלוין יוצא מהפוקדור בשחמצנות, מנופף בזנבו מעט ומלקק, שוב, את שפמו.
"אם כך, צא ווניפד!" קוראת ליה, ומוציאה את ווניפד מהפוקדור.
"ווניפד!" צועק את שמו בזעם, מוכן לקרב.
"צאי פידב!" "ליליפאפ קדימה!" קוראים שני הילדים ומשליכים את הפוקדורים שלהם לאוויר.
הפוקימון של ליונל נראה ככלב, בעל פרווה בצבע קרם.
הפוקימון של הנרי נראית כיונה, שצבעה אפור.
"פידב! משב רוח!" פוקד הנרי, פידב עפה לאוויר ומתחילה לנופף בכנפייה.
"ליליפאפ! זנק למשב הרוח כדי לקבל תנופה ותרוץ אל עבר ווניפד בדחיפה!" פוקד ליונל, ליליפאפ מקפץ אל עבר האיזור אליו נופפה פידב, ומתחיל לקבל תנופה ורץ במהירות אדירה אל עבר ווניפד.
"עכשיו פידב! נקרי את פורלוין!" פוקד הנרי. ופידב מתחילה לעוף במהרה לעברו.[/quote]

"אוקיי פורלוין! תרוץ לעבר פידב במהירות ואז תשרוט אותו! ואז רדיפה על ליליפאפ!" אפקוד על פורלוין במהירות.

[quote=IdanOrany;1106183]
[B][U]אדם פרץ[/U][/B]
אתה מלטף את סניבי שלא נראית מרוצה מכל העניין, והיא עדיין רוצה להיות עם טפיג.
אתה מחזיר את טפיג לפוקדור ומבקש המלצה מג'וניפר.
"מממ... אני ממליצה לך ללכת לדרך 1, שם תוכל להתחיל את מסעך, ותוכל להגיע לעיר הבאה. תוכל להתאמן ולהילחם שם!" אומרת ג'וניפר ומחייכת אלייך.

.[/quote]

"אוקיי תודה" אגיד בחיוך ואצא מן המעבדה ואתחיל ללכת לכיוון דרך 1
בזמן ההליכה אני יסתכל על הפוכדורשל טפיג ואחשוב במחשה והתרגשות:' וואו הפוקימון הראשון שלי, אני כל כך מתרגש, אני לא מאמין שאני באמת הולך להיות מאמן פוקימונים'

[QUOTE=IdanOrany;1106183][[B][U]דארן ווסט[/U][/B]
אתה לוקח את תיקך ואת דברייך, והולך עם טפיג שהוא מחוץ לפוקדור במורד קומת הלינה. אתה מגיש לאחות ג'וי את המפתח, היא אומרת תודה ומחייכת.
"מסעדה טובה..." היא מהמהמת. "תמיד תוכל ללכת לאכול בחדר האוכל במועדון הקרב אם אתה רשום שם, וזה בחינם. אני ממליצה ללכת לשם." אומרת האחות ג'וי.
"טפיג!" אומר בנחישות, נראה כאילו הרעיון מוצא חן בעיניו.[/QUOTE]
"תודה רבה," אני אומר בחיוך מנומס ומלטף את טפיג, "בוא נלך למועדון הקרב." אני אומר לו בחיוך.
אני יוצא יחד עם טפיג מהמרכז, ומתחיל ללכת שוב לעבר מועדון הקרב.