פוקימון - סכנות במחוז האמורי (אין מקום!)

[QUOTE=NivX10;1420733][B]Sharpedo:[/B]
אתה בכיף נותן מענה לכל שאלותיה. אתה מספר לה עצמך, על חלומותיך, על עברך, על מניין באת, מה אתה ולאן אתה הולך... והיא מקשיבה בחיוך כזה שמסתיר מאחוריו כל-כך הרבה.
אתה מביט בה בריכוז אך לפתע היבהלות של רודני מסיחה את דעתכם "היי!! הה..היי!!! ר-ר-ראיתי את התמונה ז-זז-זזה!!! היא זזה!!!" הוא צועק.
הבחורה לא מתרגשת ואומרת "חח לא לא זה... ז-זה הריי לא הגיוני" היא אומרת וממשיכה בחיוך שפרוס לה מאוזן לאוזן עוד מתחילת המפגש בינכם.
ואז היא מביטה בתמונה ואומרת "מממ... אתה צודק, באמת שמסתכלים עליה נראה כאילו יש בה חיים, אבל באמת שזה רק בראש"
ומיד אומרת "טוב מאוחר! למיטות?"[/QUOTE]

אחייך לאישה בחיוך סקרן, ״רגע רגע...אנחנו סיפרנו לך עלינו״ אומר תחילה,
״הגיע הזמן שתספרי לנו קצת עלייך לא חושבת?״ אשאל אותה בעניין.

[QUOTE=NivX10;1420726][B]
[B]Sheldon Cooper:[/B]
העשן שבכל המקום, גם מן האש שבחוץ וגם ממסך העשן מחניקות אתכם מאוד, לחיילת שמחסה את פיה משום מה זה לא מזיז. "קדימה בארקינדל, דחיפה!" אתה מצווה עליו.
בארקינדל פורץ מאחורי גבה של גורגיני ודוחף אותה, מעיף אותה עם פניה על רצפת החדר, היא מתעצבנת וליפני שמספיקה להתעשט עולה במוך רעיון אותו אתה מסביר ובארקינדל מבצע.
הוא דוחף אותה שוב ושוב וכל פעם קופץ מצד אחר ומכה את הנחשית... העשן מתפזר מעט וניתן לראות, החיילת מנצלת את זה ואומרת "גורגיני מבט מפחיד עכשיו ומיד!" ועיניה של גורגיני זוהרות בצהוב ושולח מן צללית מהעיניים שפוגעת בבארקינדל והוא נתקף פחד.
מזיע מוטרד עד מאוד ומשתוק ממש! החיילת צוחקת ואומרת "לזה ילדון קוראים מבט מפחיד.." גורגיני תוקפת את בארקינדל בנשיכה עם ניביה החדים (תוכל לראות בספרייט הפוקימון)
[/QUOTE]

"קדימה בארקינדל, צא מזה!" אני מנסה לפקוד עליו, מעט מיואש "תקע לו מסך עשן בפרצוף, קדימה! ואז דחיפה!" אני פוקד עליו, מתפלל שיצליח לתקוף.

[B]Sheldon Cooper:[/B]
'ההה.. לעזזל' אתה רותן בליבך, לחוץ ומיואש מהמצב שנקלעת אליו. אתה מנסה לחשוב על רעיון וחייב לעשות את זה מהר כי בנתיים בארקינדל שלך מייבב מכאב וסבל.
"המשיכי ככה גורגיני, חסלי את השועל הקטן..." אומרת החיילת במן חיוך מטורף שכזה שנחשף לך למרות כיסוי הפה.
אתה חושב על רעיון לפתע ואומר "בארקינדל אתה חייב לצאת מזה, קדימה, תשתמש שוב במסך עשן היישר אל פניה" וכך הוא עושה, גל עשן הוא משחרר היישר על גורגיני מטווח של 0 וזה עושה את העבודה.
גורגריני שואפת אותו כהוגן ומתחילה להיחנק ולהשתעל... בארקינדל ואתה מנצלים את המצב החדש והוא תוקף בדחיפה חזקה המעיפה אותה על קירות החדר ומעלפת אותה.
"מה?!? זה פשוט לא הגיוני!!!" צועקת החיילת, היא שולפת מיד עוד אקדח טוענת אותו ומתקרבת אלייך, אתה הולך אחורה עד שכבר אין לך לאן.
האקדח צמוד לך לרכה ובכל לחיצה יכולה לפוצץ לך את הראש בצורה מזוויעה וכך לסיים את חייך לתמיד, כשלפתע מכה חזקה בראשה מעלפת אותה!
אתה המום מהאיום על חייך ואינך מבין איך הפרופסור שישב בשקט מאחוריך הגיח מאחוריה עם מנורת קריאה שהייתה בחדר והכה אותה בראש.
החיילת מעולפת. אתם קושרים אותה, מכסים את עיניה ושמים אותה בארון בוא התחבתם. אתה חב את חייך לפרופסור.

[B]Sharpedo:[/B]
אתה מחייך לאותה אישה בחזרה ואז מוסיף בחשדנות "רגע רגע... אנחנו סיפרנו לך עלינו" ואז אתה מוסיף "הגיע הזמן שתספרי לנו קצת עלייך את לא חושבת?" לפתע היא מזדקפת ונעמדת דום.
היא מתיישבת בחזרה בשילוב רגליה הארוכות, מביטה בך בשתיקה ואז ברודני ואומרת "אבל עכשיו מאוחר ובאמת צריך לישון!" היא אומר בשקט כשהיא מתרכזת ברודני ולפתע הוא אומר מפהק ואומר "יודעים מה אני באמת נורא עייף פתאום..." והוא הופך עייף כלכך שכמעט נרדם עלייך וכל זאת במפתיע לגמרי כשמוקדם היה סקרן ועירני בדיוק כמוך.
אתה כאילו בטוח שהיא עשתה לו משהו למרות שבעצם לא הראתי הוכחות לזה 'משהו מוזר מתרחש כאן...' אתה חושב.
"טוב אז עכשיו לישון?" היא שואלת בחיוך שוב ומתקדמת ליפנכם להוביל אתכם לחדר ורודני הולך כמו מהופנט אחריה.
אתה מביט לקירות ובאמת אתה מרגיש כאילו מתבוננים בך כל הזמן... צלליות על הקיר שזזות ונראות כי הם של אנשים אך אין פה אף אחד, אור שנובע מנירות שאינם דלוקים, תמונות שנראות כי צופות בך כל הזמן.
זה משגע אותך אך אתה נוטה להסכים ולישון.
היא מוציאה אתכם מהדלת האחורית של הבית שלה, מובילה אתכם לאסם. היא מביאה לכם לשם מזרונים ומצאים חמים ואומרת "אין לי מקום בבית עצמו אז אתם תשנו כאן הלילה, מחר בבוקר תקומו כמו חדשים ותוכלו לעזוב"
"ועכשיו לישון" אומרת ורודני כחייל חוזר אחריה ואומר "לישון" ומיד נרדם ופתאום גם אתה מרגיש עייף מאוד!
היא נושקת אתכם נשיקה על המצח, אתה מרגיש קור וחום גם יחד בכל הגוף ואתה נרדם.
באמצע הלילה בשעה 03:00 בדיוק משהו מעיר אותך, אתה לפתע שומע את רודני קם ממיטתו ואומר "חייב ללכת לאדונית" וממשיך לחזור ולהתקדם החוצה מן האסם כאילו אין בו רוח חיים.

אני דרך הפלאפון עד יום חמישי בערב אז אני לא מצטט

"בארקינדל אתה בסדר?" אני שואל אותו בדאגה ובודק מה מצבו "נתת קרב מצויין" אני אומר לי ומלטף את ראשו ואז מחזיר אותו לפוכדור שלו "פרופסור, תודה. הצלת את חיי" אני אומר לפרופור "אוקיי, מה עושים עכשיו?" אני שואל אותו בלחש ומסתכל בזהירות החוצה

[QUOTE=NivX10;1420783][B]Sheldon Cooper:[/B]
'ההה.. לעזזל' אתה רותן בליבך, לחוץ ומיואש מהמצב שנקלעת אלילך את הראש בצורה מזוויעה וכך לסיים את חייך לתמיד, כשלפתע מכה חזקה בראשה מעלפת אותה!
אתה המום מהאיום על חייך ואינך מבין איך הפרופסור שישב בשקט מאחוריך הגיח מאחוריה עם מנורת קריאה שהייתה בחדר והכה אותה בראש.
החיילת מעולפת. אתם קושרים אותה, מכסים את עיניה ושמים אותה בארון בוא התחבתם. אתה אחב את חייך לפרופסור.

[B]Sharpedo:[/B]
אתה מחייך לאותה אישה בחזרה ואז מוסיף בחשדנות "רגע רגע... אנחנו סיפרנו לך עלינו" ואז אתה מוסיף "הגיע הזמן שתספרי לנו קצת עלייך את לא חושבת?" לפתע היא מזדקפת ונעמדת דום.
היא מתיישבת בחזרה בשילוב רגליה הארוכות, מביטה בך בשתיקה ואז ברודני ואומרת "אבל עכשיו מאוחר ובאמת צריך לישון!" היא אומר בשקט כשהיא מתרכזת ברודני ולפתע הוא אומר מפהק ואומר "יודעים מה אני באמת נורא עייף פתאום..." והוא הופך עייף כלכך שכמעט נרדם עלייך וכל זאת במפתיע לגמרי כשמוקדם היה סקרן ועירני בדיוק כמוך.
אתה כאילו בטוח שהיא עשתה לו משהו למרות שבעצם לא הראתי הוכחות לזה 'משהו מוזר מתרחש כאן...' אתה חושב.
"טוב אז עכשיו לישון?" היא שואלת בחיוך שוב ומתקדמת ליפנכם להוביל אתכם לחדר ורודני הולך כמו מהופנט אחריה.
אתה מביט לקירות ובאמת אתה מרגיש כאילו מתבוננים בך כל הזמן... צלליות על הקיר שזזות ונראות כי הם של אנשים אך אין פה אף אחד, אור שנובע מנירות שאינם דלוקים, תמונות שנראות כי צופות בך כל הזמן.
זה משגע אותך אך אתה נוטה להסכים ולישון.
היא מוציאה אתכם מהדלת האחורית של הבית שלה, מובילה אתכם לאסם. היא מביאה לכם לשם מזרונים ומצאים חמים ואומרת "אין לי מקום בבית עצמו אז אתם תשנו כאן הלילה, מחר בבוקר תקומו כמו חדשים ותוכלו לעזוב"
"ועכשיו לישון" אומרת ורודני כחייל חוזר אחריה ואומר "לישון" ומיד נרדם ופתאום גם אתה מרגיש עייף מאוד!
היא נושקת אתכם נשיקה על המצח, אתה מרגיש קור וחום גם יחד בכל הגוף ואתה נרדם.
באמצע הלילה בשעה 03:00 בדיוק משהו מעיר אותך, אתה לפתע שומע את רודני קם ממיטתו ואומר "חייב ללכת לאדונית" וממשיך לחזור ולהתקדם החוצה מן האסם כאילו אין בו רוח חיים.[/QUOTE]
"משהו פה לא בסדר..." אמלמל ואנסה לעצור את רודני ולשכנעו להפסיק, אם זה לא יעבוד אחשוב על רעיון, "ננסה לראות מי היא..." אומר ואתחיל לחקות את רודני בהליכה ובהתנהגות ,"ללכת לאדונית" אמלמל ואלך בעקבות רודני.

[quote=NivX10;1420744]Roronoa zoro:
אמרתי לך שקיבלת... פשוט שכחתי לציין והמשכתי הלאה, למה להתעקב על משהו שמובן מאליו שצריך להיות לך.
-----------------
אתה שמח על הניצחון. ספארקזל גם הוא מרוצה מקפץ אליך אל הידיים ואתה מלטף אותו והוא קופץ חזרה לרצפה, רק רצה להינות ממגע ידיך.
חושב לעצמך מה לעשות עם דוראנט ואז חושב 'נראה לי שאתפוס אותו' ואתה שולף פוקדור ריק מהחגורה וזורק אותו על דוראנט.
הפוקדור שואב את דוראנט באור אדום וחזק לתוכו, הוא מתחיל להתנדנד כמה פעמים ולבסוף נעצר. תפסת את דוראנט![/quote]

'זה נחמד' אחשוב לעצמי וארים את הפוכדור "צא דוראנט" אומר ואוציא את דוראנט מהפוכדור שלו "תכיר, אני אנדרו ואני המאמן החדש שלך, נעים להכיר" אומר. לאחר מיכן אחזיר את ספרקזל ואת דוראנט לפוכדורים שלהם ואמשיך בדרכי

[B]Sheldon Cooper:[/B]
"בארקינדל אתה בסדר?" אתה שואל בדאגה קודם לכן ליפני שאתה מתייחס לניצחון, הפגיעות שלו לא רציניות והוא יחלים עם מנוחה קצרה.
אתה מלטף את בארקינדל באומרך "נתת קרב נהדר, כל הכבוד חמוד" והוא מחייך. אתה מחזיר. אתה מודה לפרופסור מכל ליבך אך הוא קוטע אותך בקרירות!
"טוב, לך ותרים את זה תומאס!" מבציר בך הפרופסור באמת רציני ומצביע על האקדח שנפל מידה בהתחלה ואילו הפרופסור לוקח את האקדח השני ששלפה.
"הקשב היטב, אתה הרובה אחוז חזק ובשתי ידיים, תיהיה בטוח, אל תרעד כי חייך תלויים בזה עכשיו!" הוא מסביר לך כשהוא רציני מתמיד.
"ועוד פרט חשוב: ידיים, רגליים, זה המקום היחיד שאתה מכוון אליו, אנחנו לא רוצים להרוג אותם אלא רק למנוע מהם להרוג אותנו!" הוא מסביר.. ואתה מקשיב היטב, בנוסף הוא נותן לך מוט ברזל שניתק מרגל של שולחן והוא לוקח רגל אחרת שלו. "זה לעימות מקרוב" מסביר
אתם יוצאים מהחדר ומיד חייל ששם לב אליכם חוטף כדור בכתף מהפרופסור ואחריו הוא רץ והולם לו מכה בלחי עם המוט שמעלפת אותו.

[B]Sharpedo:[/B]
"משהו פה לא בסדר..." אתה לוחש לעצמך, רודני מצדו לא שומע זאת. אתה מנסה לעצור את רודני אך הוא ממשיך ללכת מבלי לשים אליך לב. הסברים ומכות לא עוזרים להוציא אותו מזה.
רודני לא נבלם מנסיונות השכנוע ועצירה שלך אז אתה חושב על רעיון במהרה ומחליט לחכות אותו ללכת איתו להבין לאן הוא הולך ומה קורה כאן בכלל!
אתה חוזר אחריי דבריו ושניכם ממלמלים "חייב ללכת לאדונית" כמו זומבים ממושמעים וחסרי מוח.
אתם נכנסים בחזרה אל הבית וממשיכים אל המטבח שם אתה מבחין באותה בחורה שאירחה אתכם!
ידעת שזה קשור בה, היא צוחקת צחוק מכשפתי מרושע וחזק ואומרת "אז בסופו של דבר הרשת שלי לכדה שתי ציפורים, סעודה של ממש תיהיה לנו כאן!"
אינך אומר דבר... "מממ את מי אוכל ראשון?" שואלת את עצמה ושוב צוחקת, לפתע היא משתנה!
עורה הופך לבן כמו סיד ועיניה אדומות-סגולות אישוניה צרים כמו של נחש, נחשפים ניבים ושיניים חדות כתער והילה סגולה מתפשטת סביבה[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up362.siz.co.il/up2/lw2t2kmfenzt.png[/IMG][/URL].
כל הבית והמבנה משתנה גם הוא, הגינה הנחמדה משתנה לבית קברות מעורר אימה, והבית לטירה נטושה ומקפיאת דם.
היא מרימה בעזרת כוחה המוזר והמסתורי את רודני שמרחף באוויר מהופנט לחלוטין ואומרת "נתחיל איתך!"
לפתע פיה נפער לרווחה והיא מתכוונת לנשוך את צווארו ולמצוץ את דמו עד הטיפה האחרונה!
"כן כפי שכבר הבנת אני ערפדית... חהחהחה... אתה הבא בתור" היא אומרת.

[B]Roronoa Zoro:[/B]
'מממ... נחמד' אתה חושב מרוצה ומרים את הפוקדור של דוראנט החדש שהרגע תפסת. אתה חושב רגע ומחליט להוציא אותו ולערוך עימו היכרות.
הוא יוצא מהפוקדור כשהוא שוכב על הדשא עוד מעולף לגמריי, כנראה שהוא צריך מנוחה וההיכרות בינכם כמאמן והפוקימון שלו תחכה לאחר-כך...
אתה מחזיר את השנים לפוקדורים שלהם וממשיך לך בדרך. האוויר צח ומזל האוויר כיפי ממש להליכה, אתה שורק לך בעודך ממשיך כשלפתע אתה מבחין בשתי פוקימונים ירקרקים התלויים על עץ מעל מביטים בך בשאננות[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up361.siz.co.il/up2/5tzmjkzibmmn.bmp[/IMG][/URL][URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up361.siz.co.il/up2/5tzmjkzibmmn.bmp[/IMG][/URL].

אביט במה שקרה בתדהמה 'ואו הוא באמת חייל מעולנ' אחשוב ומיד אתעשת ואתחיל ללכת אחריו בכוננות למררה שיופיע חייל.

[quote=NivX10;1420946]
[B]Sharpedo:[/B]
"משהו פה לא בסדר..." אתה לוחש לעצמך, רודני מצדו לא שומע זאת. אתה מנסה לעצור את רודני אך הוא ממשיך ללכת מבלי לשים אליך לב. הסברים ומכות לא עוזרים להוציא אותו מזה.
רודני לא נבלם מנסיונות השכנוע ועצירה שלך אז אתה חושב על רעיון במהרה ומחליט לחכות אותו ללכת איתו להבין לאן הוא הולך ומה קורה כאן בכלל!
אתה חוזר אחריי דבריו ושניכם ממלמלים "חייב ללכת לאדונית" כמו זומבים ממושמעים וחסרי מוח.
אתם נכנסים בחזרה אל הבית וממשיכים אל המטבח שם אתה מבחין באותה בחורה שאירחה אתכם!
ידעת שזה קשור בה, היא צוחקת צחוק מכשפתי מרושע וחזק ואומרת "אז בסופו של דבר הרשת שלי לכדה שתי ציפורים, סעודה של ממש תיהיה לנו כאן!"
אינך אומר דבר... "מממ את מי אוכל ראשון?" שואלת את עצמה ושוב צוחקת, לפתע היא משתנה!
עורה הופך לבן כמו סיד ועיניה אדומות-סגולות אישוניה צרים כמו של נחש, נחשפים ניבים ושיניים חדות כתער והילה סגולה מתפשטת סביבה[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up362.siz.co.il/up2/lw2t2kmfenzt.png[/IMG][/URL].
כל הבית והמבנה משתנה גם הוא, הגינה הנחמדה משתנה לבית קברות מעורר אימה, והבית לטירה נטושה ומקפיאת דם.
היא מרימה בעזרת כוחה המוזר והמסתורי את רודני שמרחף באוויר מהופנט לחלוטין ואומרת "נתחיל איתך!"
לפתע פיה נפער לרווחה והיא מתכוונת לנשוך את צווארו ולמצוץ את דמו עד הטיפה האחרונה!
"כן כפי שכבר הבנת אני ערפדית... חהחהחה... אתה הבא בתור" היא אומרת.
[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up361.siz.co.il/up2/5tzmjkzibmmn.bmp[/IMG][/URL].[/quote]


'מה הורג ערפדים מה הורג ערפדים...' אחשוב במהירות,אחפש מיד יתד עץ ואנסה לתקוע לערפדית את היתד בחזה. ( סתם שאלה,אם אני ארצה אני אוכל להפוך לערפד? XD)
אני מהפלאפון אז התגובה קצת קצרה.

[quote=NivX10;1420946]
[B]Roronoa Zoro:[/B]
'מממ... נחמד' אתה חושב מרוצה ומרים את הפוקדור של דוראנט החדש שהרגע תפסת. אתה חושב רגע ומחליט להוציא אותו ולערוך עימו היכרות.
הוא יוצא מהפוקדור כשהוא שוכב על הדשא עוד מעולף לגמריי, כנראה שהוא צריך מנוחה וההיכרות בינכם כמאמן והפוקימון שלו תחכה לאחר-כך...
אתה מחזיר את השנים לפוקדורים שלהם וממשיך לך בדרך. האוויר צח ומזל האוויר כיפי ממש להליכה, אתה שורק לך בעודך ממשיך כשלפתע אתה מבחין בשתי פוקימונים ירקרקים התלויים על עץ מעל מביטים בך בשאננות[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up361.siz.co.il/up2/5tzmjkzibmmn.bmp[/IMG][/URL][URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up361.siz.co.il/up2/5tzmjkzibmmn.bmp[/IMG][/URL].[/quote]

"מעניין מי אלה" אמלמל ואכוון לעברם את הפוקדע כדי לקבל עליהם מידע

[B]Sheldon Cooper:[/B]
את מה שקרה הרגע בכלל, את צעקת החייל שהתעלף בפרט העירה את צומת הלב של שאר החיילים האחרים, הפרופסור שועט פנימה בלי פחד ואתה נדהם שלמרות שעברו שנים מספר הוא עדיין חד ומסוכן בדיוק כמו בימיו האפלים אך הזוהרים בצבא... וזה מדהים אותך.
אתה גם יוצא, בחשש אך רץ אחריו משתדל להכות ולהשתמש כמה שיותר ברגל השולחן מפלדה שנתן לך הפרופסור ולהימנע משימוש באקדח... חייל מזנק בך ותוך מספר מכות אתה הולם בו והוא מתעלף!
ככה גם באחד אחר שקופץ למולך עם סכין שאותה אתה מעיף מידו ועם מכה חזקה נוספת ברגלו אתה גם נוקע לו אותה על סף השובר.
לפתע מתוך כל העשן והמהומה אתה נתקל באדם גדול, זה חייל גבוה ושמן יותר מהשאר.... הוא זה שמחזיק את הלהביור ששורף את כל המקום. מההתקלות מקל הברזל שלך נופל והוא מסתובב אליך אתה מיד מוציא את הרובה ומכוון אליו...
הוא צוחק ומכוון אליך את הלהביור, עם יד שמתקרבת באיטיות איימתית להדק עומד לשרוף אותך עד היסוד!
כשלפתע נפלט לך כדור שפוגע היישר בבטנו (למרות שהפרופ' אסר) ומהלחץ את יורה עוד כדור לאחד מידיו... והוא נופל סובל מכאבי תופת.
אתה מביט בוא שקוע עד שנשמעים קולות סירנה, לפתע כל החיילים שלא פצעת או עילפתם בורחים. השוטרים, האמבולנס ומכבי האש של הכפר באים להתגבר על השירפה וההמולה.
לוקחים את החיילת שקשרתם בארון ההוא, את אותם חיילים שעילפתם ופצעתם מכבי האש מכבים את השרפה ועוצרים את הנזק מלהמשיך לשרוף את מה שנשאר מהמעבדה ההרוסה.
אמבולנס מטפלים בפרופסור שחטף דקירה בכתף...

[B] Sharpedo:[/B]
להיות ערפד... כיוון מעניין אך יחריב לגמריי את העלילה. אולי באיזה איוונט
-----------------
'מה הורג ערפדים מה הורג ערפדים...' אתה חושב לחוץ ויהיר מאיי פעם, נזכר שזהו כמובן יתד עץ ומחפש אחד כזאת לנעוץ בערפדית ולחסל אותה!
אך לצערך היא עשתה שיעורי בית, בטירה שלה... אין עץ, בטח שלא יתד מוכנה לשיחטתה שלה.
אתה בחוסר עונים מוציא את נאודיל שתוקף את האדונית בנשיכה שמפרה את הריכוז שלה, מפילה את רודני שריחף אליה לרצפה וזועקת צעקות מחרידות של כאב וכעס.
היא מעיפה את התנין הקטן שלך ואומר "אין שום בעיה, רוצה קרב, גם לי יש כמה פוקימונים" ומכדור סגול עם סימן של עטלף שחור שמופיע ככה סתם מן האוויר היא מוציאה פוקימון דמוי שלד קטן[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up364.siz.co.il/up3/ye2mynmk2wzy.png[/IMG][/URL] שתוקף במתקפת מחיצת סלע! (Rock Smash)

[B]Roronoa Zoro:[/B]
אתה מביט בשני הפוקימונים המביטים בך בשאננות ובנחת רוח מוגזמת ותוהה לעצמך "מעניין מה אלה..." ובהחלטה זריזה גם מברר עליהם בפוקדע:
[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up361.siz.co.il/up2/5tzmjkzibmmn.bmp[/IMG][/URL]סלוט-[SIZE=1] פוקימון העצלן הירוק, הסלוטים ידועים בהיותם איטיים ועייפים מאוד. שלוותם הנפשית היא גדולה מאוד וקשה נורא להרגיז אותם ולמשוך את צומת ליבם. הם עשבוניים שלא ניזונים מבשר וחיים אך ורק על עצים שם הם מסתדרים הכי טוב.
הם מצויידים בציפורניים חדות מאוד בהיותם נתקפים אך כמעט ואין סיכוי שישבו מלחמה אלא אם חייהם תלויים בכך. סוג עשב.[/SIZE]
אחריי שהפוקדע מסיים את מה שיש לו להגיד על הסלוטים ונכבה אתה מבחין באחד מהם הקותף פרי באיטיות רבה, נראה שהם זוג פוקימונים דיי משעמים.

[QUOTE=NivX10;1421461][B]Sheldon Cooper:[/B]
את מה שקרה הרגע בכלל, את צעקת החייל שהתעלף בפרט העירה את צומת הלב של שאר החיילים האחרים, הפרופסור שועט פנימה בלי פחד ואתה נדהם שלמרות שעברו שנים מספר הוא עדיין חד ומסוכן בדיוק כמו בימיו האפלים אך הזוהרים בצבא... וזה מדהים אותך.
אתה גם יוצא, בחשש אך רץ אחריו משתדל להכות ולהשתמש כמה שיותר ברגל השולחן מפלדה שנתן לך הפרופסור ולהימנע משימוש באקדח... חייל מזנק בך ותוך מספר מכות אתה הולם בו והוא מתעלף!
ככה גם באחד אחר שקופץ למולך עם סכין שאותה אתה מעיף מידו ועם מכה חזקה נוספת ברגלו אתה גם נוקע לו אותה על סף השובר.
לפתע מתוך כל העשן והמהומה אתה נתקל באדם גדול, זה חייל גבוה ושמן יותר מהשאר.... הוא זה שמחזיק את הלהביור ששורף את כל המקום. מההתקלות מקל הברזל שלך נופל והוא מסתובב אליך אתה מיד מוציא את הרובה ומכוון אליו...
הוא צוחק ומכוון אליך את הלהביור, עם יד שמתקרבת באיטיות איימתית להדק עומד לשרוף אותך עד היסוד!
כשלפתע נפלט לך כדור שפוגע היישר בבטנו (למרות שהפרופ' אסר) ומהלחץ את יורה עוד כדור לאחד מידיו... והוא נופל סובל מכאבי תופת.
אתה מביט בוא שקוע עד שנשמעים קולות סירנה, לפתע כל החיילים שלא פצעת או עילפתם בורחים. השוטרים, האמבולנס ומכבי האש של הכפר באים להתגבר על השירפה וההמולה.
לוקחים את החיילת שקשרתם בארון ההוא, את אותם חיילים שעילפתם ופצעתם מכבי האש מכבים את השרפה ועוצרים את הנזק מלהמשיך לשרוף את מה שנשאר מהמעבדה ההרוסה.
אמבולנס מטפלים בפרופסור שחטף דקירה בכתף...
[/QUOTE]


"פרופסור אתה בסדר?" אני ניגש אליו ושואל לשלומו 'אני מצטער" אני אומר ומשפיל את מבטי "הפרתי את מה שאמרת. יריתי באחד מהם איפה שאסרת עליי" אני מסביר לו. לאחר מכן אני שולף את הפוכדור שברשותי ומביט בו "נראה לי שאני צריך להחזיר לך אותו. אוכל לבחור פוקימון שתחלים" אני אומר לו

[QUOTE=NivX10;1421461][B]Sheldon Cooper:[/B]
את מה שקרה הרגעדה שנתן לך הפרופסור ולהימנע משימוש באקדח... חייל מזנק בך ותוך מספר מכות אתה הולם בו והוא מתעלף!
ככה גם באחד
[B] Sharpedo:[/B]
להיות ערפד... כיוון מעניין אך יחריב לגמריי את העלילה. אולי באיזה איוונט
-----------------
'מה הורג ערפדים מה הורג ערפדים...' אתה חושב לחוץ ויהיר מאיי פעם, נזכר שזהו כמובן יתד עץ ומחפש אחד כזאת לנעוץ בערפדית ולחסל אותה!
אך לצערך היא עשתה שיעורי בית, בטירה שלה... אין עץ, בטח שלא יתד מוכנה לשיחטתה שלה.
אתה בחוסר עונים מוציא את נאודיל שתוקף את האדונית בנשיכה שמפרה את הריכוז שלה, מפילה את רודני שריחף אליה לרצפה וזועקת צעקות מחרידות של כאב וכעס.
היא מעיפה את התנין הקטן שלך ואומר "אין שום בעיה, רוצה קרב, גם לי יש כמה פוקימונים" ומכדור סגול עם סימן של עטלף שחור שמופיע ככה סתם מן האוויר היא מוציאה פוקימון דמוי שלד קטן[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up364.siz.co.il/up3/ye2mynmk2wzy.png[/IMG][/URL] שתוקף במתקפת מחיצת סלע! (Rock Smash)

[B]Roronoa Zoro:[/B]
אתה מביט בשני הפוקימונים המביטים בך בשאננות ובנחת רוח מוגזמת ותוהה לעצמך "מעניין מה אלה..." ובהחלטה זריזה גם מברר עליא אם חיי[/INDENT]הםשעמים.[/QUOTE]
"נאודיל קדימה תשתמש במבט חודר! אחר כך תנצל את ההלם שלו ותנשך אותו בחוזקה! אחר כך תעיף אותו על המאמנת שלו!" אדריך את נאודיל באסרטיביות.

[B]Sheldon Cooper:[/B]
אתה ניגש אל החובשים המטפלים בפרופסור ושואל אותו שלומו. הוא מגיב שהוא בסדר עם ראשו ואתה מיד מתנצל ומתחיל להתרגש ומסביר לו מה שקרה...
הוא מתאמץ להזיז ידו ולשים על כתפך, מביט בך במבט רציני ואומר "אל דאגה ילדון, מעולם לא נתקלת בסיטואציה שכזו, מעולם לא חשת כוחו של אקדח... ואני מצטר שאילצתי אותך"
אתה מיד מוסר לו את הפוקדור של בארקינדל ומודיע לפרופסור "אקח אותו לאחר שתחלים. כרגע צריך הוא לחזור אליך"
והוא מיד שולח את ידו על מתחת למיטת הטיפולים שם יש סלסלה עם ציוד של הפרופסור.
הוא מוציא משם פוקדע, מפה, מחסנית תגים וחגורה בעלת חמישה פוקדורים קטנטנים וריקים (קטנטנים כי צריך ללחוץ עליהם כדי להגדיל ולהפעיל אותם).
"אתה והוא עבדתם מעולה יחד כבר מהרגע הראשון, היה בינכם את הקליק המיוחד שיש בין מאמן והפוקימון הראשון שלו... קח אותו אני מבציר בך!" הוא מבקש בתוקף.
ואז מוסיף "עכשיו צא למסע, יש לך את כל הציוד הנדרש... אל תתעקב עוד בכפר המשעמם הזה, העולם קורה לך. אני והרשויות באיזור נתקן מחדש את המעבדה. רק היזהר מפני צוות דומינו המסוכן! עכשיו אחריי מה שהיה הם יתנקלו לך. יהיה זהיר!"

[B]Sharpedo:[/B]
פוקדע!!! אל תתחיל איתי גם אתה XD
------------
אתה שולף פוקדע מהר כדי לא לאבד זמן קריטי ובודק עליו:
[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up364.siz.co.il/up3/ye2mynmk2wzy.png[/IMG][/URL]ריבון-[SIZE=1] פוקימון השלד. האגדה מספרת שריבון נוצר במימד הרוחות ואוהב לחיות במקומות בהם קרו אסונות כבדים ומחרידים כמו מקרי רצח וכו'...
רוב האנשים מעדיפים להתרחק מריבונים, אולם ריבון הם לרוב ידידותיים שינסו להתקרב עם בני אדם ופוקימונים על ידי מתיחות והבהלות. ריבונים גוף שלד חזק וקשיח אך עם זאת קל מאוד שהופך אותו ליריב ראוי. הוא מסוג רוח ואדמה.[/SIZE]
"נאודיל קדימה תשתמש במבט חודר!" אתה פוקד עליו והוא נעצר עיניו לפתע נעשות רציניות ומפחידות כמו שאינך ראית את נאודיל לפני כן. משהו מאיים ואסרטיבי כלכך.
ריבון משתתק מיד ונרתע מעט אך מנסה לא להראות את זה... אתם בכל מקרה מנצלים את המצב ונאודיל לבקשתך פוער את פיו לרווחה גדולה ונושך את ריבון חזק בבטנו!
נאודיל משתדל ללחוץ חזק עם לסתותיו וריבון נענק מכאב, עד שלפתע מצליח לחלץ את ידו מהלסת החזק ולהנחית מכת ריסוק סלע היישר באפו של נאודיל שצועק ומתרחק מיד!
לפתע ידיו של ריבון מתחילות לברוק בברק סגול ומתכהות מתכסות בצללים ואז הוא שולח אגרוף צל המתעופף היישר על נאודיל ופוגע בוא חזק ([URL="http://cdn.bulbagarden.net/upload/0/06/Luke_Golett_Shadow_Punch.png"]Shadow Punch[/URL])
הערפדית צוחקת בקול רם וחזק "אחריי שנביס אתכם נשתלט לך ולחבר שלך על המוח, אני כבר רואה את עצמי מבשלת את בשרכם בדמכם נהנת מכל טיפה!"

[COLOR=Red][U][SIZE=5][B]הודעה לכולם:
[/B][/SIZE][/U][/COLOR][SIZE=5][I][SIZE=3][COLOR=Red]דרגו את המשחק 5 כוכבים בבקשה!!![/COLOR][/SIZE][/I]
[/SIZE]

[QUOTE=NivX10;1421739][B]Sheldon Cooper:[/B]
אתה ניגש אל החובשים המטפלים בפרופסור ושואל אותו שלומו. הוא מגיב שהוא בסדר עם ראשו ואתה מיד מתנצל ומתחיל להתרגש ומסביר לו מה שקרה...
הוא מתאמץ להזיז ידו ולשים על כתפך, מביט בך במבט רציני ואומר "אל דאגה ילדון, מעולם לא נתקלת בסיטואציה שכזו, מעולם לא חשת כוחו של אקדח... ואני מצטר שאילצתי אותך"
אתה מיד מוסר לו את הפוקדור של בארקינדל ומודיע לפרופסור "אקח אותו לאחר שתחלים. כרגע צריך הוא לחזור אליך"
והוא מיד שולח את ידו על מתחת למיטת הטיפולים שם יש סלסלה עם ציוד של הפרופסור.
הוא מוציא משם פוקדע, מפה, מחסנית תגים וחגורה בעלת חמישה פוקדורים קטנטנים וריקים (קטנטנים כי צריך ללחוץ עליהם כדי להגדיל ולהפעיל אותם).
"אתה והוא עבדתם מעולה יחד כבר מהרגע הראשון, היה בינכם את הקליק המיוחד שיש בין מאמן והפוקימון הראשון שלו... קח אותו אני מבציר בך!" הוא מבקש בתוקף.
ואז מוסיף "עכשיו צא למסע, יש לך את כל הציוד הנדרש... אל תתעקב עוד בכפר המשעמם הזה, העולם קורה לך. אני והרשויות באיזור נתקן מחדש את המעבדה. רק היזהר מפני צוות דומינו המסוכן! עכשיו אחריי מה שהיה הם יתנקלו לך. יהיה זהיר!"
[/QUOTE]

כרגע 4 כוכבים כי אני רק יחסית התחלתי אותו, אני מצפה לראות מה יקרה בהמשך :}
~~~~~~~~~~~~~~~
"ת-תודה פרוספור! אני מקווה שתחלים במהרה" אני אומר לו בשמחה, לוחץ את ידו ומתחיל לצעוד אל עבר היציאה מתחום העיר עם הציוד בתיק והפוכדור של בארקינדל בידי. 'מה היה כה מיוחד בשבב ההוא?' אני חושב לעצמי בתהייה. כשאני מגיע ליציאה מין העיר אני עוצר, ומוציא את בארקינדל החוצה מהפוכדור שלו "בארקינדל, עוד לא הצגתי את עצמי. אני תומאס ואני אהיה המאמן החדש שלך!" אני אומר לו בהתלהבות ומלטף את ראשו "אז, מוכן לצאת לדרך?" אני שואל אותו בחיוך. אני בודק מידע עליו בפוקדע, ולאחר מכן אני מוציא את המפה שברשותי ובודק לאן אני יכול ללכת עכשיו. לאחר מכן, אני ממשיך יחד איתו אל עבר העיר הקרובה.