שני פרקים טובים מאוד מחכה לבאים
Printable View
שני פרקים טובים מאוד מחכה לבאים
שמח שחזרת .
פרק נחמד D:
מחכה לפרק הבא :)
תודה רבה .
יש למה לחכות
מתי הפרק הבא עבר די הרבה זמן
פרק יפה, מחכה להבא :) אני אשמח אם תגיב בסיפור שלי, עידן המוטאנטים.
תודה רבה .
בקרוב מאוד יגיע הפרק הבא.
נו אני במתח,מתי הפרק הבא?
[quote]עקב זאת שאני לא כותב הרבה פרקים בזמן האחרון ועובד על סיפורים אחרים ,אני נותן לכם היום פרק כפול D:
תהנו
[/quote]
[b]פרק 31 :הזדמנות אחת ויחידה [/b]
פעם כתבתי שיר ,הראשון או השני שלי אני לא ממש זוכר מתי כתבתי אותו , הייתה בו שורה כזאת
"ואם העולם שלנו ישתנה ,מחר זה בכל מקרה לא ישנה " - המשפט הזה תפוס לי במוח , הוא תמיד מזכיר לי את סוף העולם ,שאף אחד לא יודע בוודאות
מתי הוא יקרה ,אלא רק השערות מטורפות , כמו 1984 ,2000 ו2012 .
ואם הכל יעצור ? האם למישהו תהיה התשובה ,למתי סוף סוף תגיע הגאולה , לדעתי לא.
[u]האי סול ,שנת 2012 ,ה2 ביולי ,קצה האי סול , לילה[/u]
"תופעת הלוואי " אני אומר ומחייך
הבנתי שכנראה ברחתי מהם האצתי יותר מדי ואולי זה הצליח להפעיל את המהירות שלי
"אני מהיר !" אני צוחק
אני רץ על החוף ופתאום מוצא את עצמי מותיר אבק אחריי
"וואו" אני אומר
"לא כדאי לך להתלהב מזה כל כך"
שמעתי אותו מדבר אבל לא ראיתי אותו , הוא עומד על סלע מאחורי ומחייך ,עם בגדיו השחורים והתסרוקת המשונה שלו
"אני סקוט , נעים לי מאוד לפגוש אותך , בני "
"בני? אני לא הבן שלך " אני אומר לו
"אתה רק חושב שלא " אומר לי סקוט
"מה זאת אומרת ?" אני שואל אותו
"את הסיפור שלי אף אחד לא יודע ,כשנעלמתי מכאן ,הזמן פה והזמן בכדור הארץ שונה ,אני הצלחתי לעשות דברים שאני לא חשבתי שאני אעשה לעולם"
אומר לי סקוט
"כמו מה ?" אני שואל
"כמו להוליד ילד ,אותך קאי" אומר לי סקוט
"אבל אתה נראה ממש צעיר, אתה לא נראה אחד שיכול להיות אבא לבחור בן 18 " אני אומר לו
סקוט מגחך ואומר לי "שוב , תסתכל סביבך ותבין על מה אני מדבר"
באותו הזמן לא הבנתי על מה סקוט מדבר ,אני הבנתי שזה משהו עמוק יותר מזה שהוא אבא שלי ,לפחות כך הוא טוען.
אני לא יודע מי הם האנשים שלבושים בשחור והגיעו ורדפו אחריי ,לא ראיתי יותר את לוק ואת קייט ,רק קיבלתי הזדמנות אחת ויחידה מסקוט ,שטוען
שהוא אבא שלי .לצאת מן העולם האחר.
"אתה רוצה לצאת מכאן?" שואל אותי סקוט
"אתה יכול לעשות את זה?" שואל אותי
"רק אני יכול לעשות את זה ,ניתנה לי אפשרות להוציא מכאן את מי שבאמת רוצה לצאת מכאן ,ושהוא באמת חפץ לכך" אומר לי סקוט
"אז אני רוצה לצאת מכאן" אני אומר לו
"אני לא יכול לסרב לבקשתך"
לפתע ראיתי את סקוט ולפני שנעלמתי שאלתי אותו "אתה לא באמת אבא שלי נכון ?"
"מה זה משנה אם כן או לא ,אתה בכל מקרה לא מאמין לי ולא תראה אותי יותר , לעולם" .
[b]המשך יבוא...[/b]
[size="3"]פרק 32:אפשרות אחרת [/size]
יש פעמים שאנחנו מקבלים אפשרות אחרת ,אופציה שונה למה שקיבלנו בהתחלה ,אנחנו יכולים לשנות הכל , רק אם נרצה.
האפשרות לא תמיד תקפה ,צריך להיות מוכנית לעשות אותה , וגם את האפשרות הקודמת.
[u]האי סול ,שנת 2012 ,ה3 ביולי ,בוקר [/u]
"מי אלה הסוכנים האלה ? מה הם רוצים?" שואל לוק
"הם אמרו לי בהתחלה שהם באו לעזור ,אבל זה שקר ,המטרה שלהם היא להשתלט על העולם הזה ,יש בו מאפיינים שאין לאף מקום אחר
והממשלות צריכות את העולם הזה ,ולכן אין שום ברירה והם הגיעו לכאן ,לאי סול" אומר ונקטר
"הם פה ?" שואלת קייט
"הם הגיעו" אומר ונקטר
"הם כבר על האי?" שואל לוק
"כן " עונה ונקטר
"שיט" אומר לוק
"מה קרה?" שואלת קייט
"קאי" אומר לוק
"וואו נכון מעניין מה איתו" אומרת קייט
"אני חושב שהם הגיעו אליו" אומר ונקטר
"מי יתן והוא יהיה בסדר" אומר ריצ'רד
"ריצ'רד מה הצעד הבא?" שואל לוק
"נצטרך לברוח לתוכנית ב'" אומר ריצ'רד
"תוכנית ב' ?" שואלת קייט
"כמו המקלט שלנו , שבו חיינו הרבה זמן ,חיכינו ליום הזה המון ,והנה הוא הגיע ,הרגע שנצטרך להחליט , האם נישאר פה , או לא " אומר ריצ'רד
"ואנחנו נהיה מוגנים שם ?" שואל ונקטר
"לא " עונה סקוט כאשר מופיע משום מקום
"זאת המפלצת!" צועק לוק
החבורה נכנסת לבהלה אבל סקוט מרגיע אותם
"תירגעו ,אתה את והסבים שלכם יכולים לחזור לעולם האמיתי " אומר סקוט
"מה ?" שואל לוק
"אתה באמת יכול להחזיר אותנו ?" שואלת קייט
"ומה איתנו ועם האנשים שלי ?" שואל ריצ'רד
"אתה והאנשים שלך , תחכו למשפט שלכם" אומר סקוט
"למשפט?" שואל ליאו כאשר מופיע שם עם רפאל
"אני נותן לכם הזדמנות ,אחת ויחידה לחזור לעולם האמיתי ולא תישפטו גם אתם" אומר סקוט
"אבל מה עם קאי?" שואלת קייט
"קאי כבר קיבל את ההזדמנות ,לפני כמה דקות החזרתי אותו לעולם האמיתי ,הוא מחכה לכם שם " אומר סקוט
"אנחנו פה רק 4 ימים" אומר ליאו
"ואני חושב שאם אחזור לעולם האמיתי ,אני אחלה שוב " אומר ליאו
"אני חושש שאתה צודק ידידי, אומר רפאל לליאו הצעיר
"קייטי ילדה ,לכי מכאן ,את לא צריכה לחיות במקום הזה " אומר ליאו
"אבל מה איתך ?" שואלת קייט
"אני אשאר פה ,אני מעדיף להיות בריא מאשר למות " אומר ליאו
" אני מסכים לבוא" אומר לוק
"אני בא" אומר רפאל
"קייט ?" שואל לוק את קייט כאשר רואה שהיא חוששת
"אני באה " אומרת קייט
ריצ'רד נפרד מהילדים ומרפאל והם נעלמים לאט לאט
"אנחנו נראה אותם מתי שהוא?" שואל ליאו
ריצ'רד מחכה ועונה "לא ,הם חזרו לעולם אחר , לעולם האמיתי כביכול ,אבל הכל שם ישתנה " .
[b]המשך יבוא...[/b]
2 פרקים מעולים,מותחים ומשונים מאוד,מעניין מה סקוט זומם
פשיי..פרק כפול באמת מפצה על זה..
תודה על הפרקים הם יפים מאוד..
תודה רבה לשניכם .
אני מצפה לעוד תגובות D:
וואי פרקים יפים!
למרות שהם קצת היו קצרים לדעתי והיה אולי צריך להעמיק אותם יותר ולהארך אותם,
אבל זה רק דעה שלי,
לדוגמא הייתה יכולה להיות שיחה בין סקוט לקאי שהייתה יכולה לגלות ספוילרים על העתיד דברים אל הוריו סקוט וכך,
אבל בכל מקרה פרקים יפים
מחכה לפרק הבא
מתי הפרק הבא?
[b]פרק 33:העולם האמיתי
[/b]
לחלק הזה של חיי , אין לי שם לתת ,אני יכול לקרוא לו "הסוף" או משהו בסגנון אבל אין לי דוגמא טובה , אה בעצם יש לי
לפני כמה שנים כשהייתי עם חבריי באילת ,היה לי שם נורא כיף ,לכולנו
הרגשנו כיאלו החופש התחיל והוא מכה בנו בהתחלה מצוינת של טיול עם כל החברים לאילת ,טיול עצמאי
כשחזרנו הביתה ,הרגשנו מוזר ,כאילו , אילת היה הבית שלנו , בילינו שם חמישה ימים לכל היותר והרגשנו כאילו זה הבית שלנו , מוזר לא ?
[b]מצרים ,20 בספטמבר,שנת 2014 ,מחנה אג'הל ,העולם האמיתי[/b]
שום דבר לא יכול להחליף את ההרגשה הזאת ,אני שוכב כולי מוכה הלם ממה שהיה לי ,המסע שחוויתי ביחד עם חבריי ,עוצמתי ומאתגר
אני מתעורר ומוצא את עצמי במצרים , שוכב על החול ממש ליד מחנה אג'הל
"מה קורה פה?" אני מביט בסביבתי ואני רואה שזה נגמר
"אני .. יצאתי משם!" אני צועק ומאושר כאשר פתאום אני רואה את סבא שלי שוכב גם הוא על החול
"סבא ,סבא תתעורר " אני מעיר את סבא שלי והוא פוקח את עיניו ומבחין שגם הוא איתי ,בעולם האמיתי .
"מה ? חזרנו?" שואל רפאל
"כן סבא ,אנחנו במצרים ,חזרנו" אני אומר
"אתה בטוח ילדי?" שואל
"למה אתה חושש סבא?" אני שואל אותו
"קאי ,עוד כשהגענו ,אמרנו לעצמנו שזהו ,שאנחנו בעולם האחר לתמיד ,עד שנמות " אומר רפאל
"נו" אני אומר
"ריצ'רד תמיד אמר ,גם אם נחזור ,הכל ישתנה"
והמשפט הזה הוא כל כך נכון ,חבל שלא הבנתי אז ,מה פשר המשפט הזה "הכל ישתנה"
לא ידעתי מאיזו מבחינה ,ורק לאחר זמן רב הבנתי שהוא ישתנה מכל הבחינות ...
לוק מתעורר בתוך המחנה של אג'הל ושומע אנשים מדברים
"אוי לא , אלה האנשים שרודפים אחרינו" אומר לוק שחושב שעדיין לא יצאו מהעולם האחר
כאשר לוק לוקח מוט ברזל ומגיע כדי להכות אותנו הוא רואה שאלה רק אני וסבא שלי
"קאי ! רפאל!" צועק לוק מאושר כאשר מחבק את שתינו
"יצאנו אה ?" אומר לוק
"זה לא זמן טוב לשמוח" אומר רפאל
"למה לא ?" שואל לוק
ואז היא מגיחה מפינה מסתורית ואומרת "כי הכל אמור להשתנות" אומרת קייט
"מאיזו בחינה ?" שואל לוק
ושלושתנו צוחקים ואומרים "מכל הבחינות"
לוק מתיישב בתוך המחנה והשלושה אחריו ,מחפשים אחר מזון ושתייה כאשר לוק מוצא עיתון וקורא בו מעט
"חבל שאני לא יודע ערבית" אומר לוק
"אני יודעת ,תביא לי את זה " אומרת קייט
קייט מסתכלת על העיתון והדבר הראשון שהיא רואה הוא התאריך
"מה?! זה לא יתכן!" אומרת קייט
"מה קרה קייט?" אני שואל
"התאריך!" אומרת
"מה התאריך?" שואל לוק
"ה20 בספטמבר , שנת 2014"
"מה ?!" אומר רפאל כאשר הוא בשוק מוחלט
"אז כמה זמן היינו שם בפנים ,לא היינו שם ארבעה ימים ?" שואל לוק
"לא" אני אומר
"היינו שם שנתיים"
[b]המשך יבוא..[/b]
אחלה פרק,פרק טיפה מצחיק והסוף טיפה מפתיע
קצת קצר הפרק הזה אבל דוגמא טובה שהבאת..
אני הייתי מביא דוגמא יותר טובה-לנסוע לחו"ל ולחזור,אתה אפילו צריך להתרגל לשפה..
בכל מקרה פרק מצוין תמשיך כך.
תודה לשניכם .
הפרקים יהיו קצרים יותר מעכשיו .
למה?
אין סיבה , פשוט אוטוטו הפרק האחרון מגיע ,והפרקים יתקצרו מעט .
פרק יפה!
וואי מקווה שהיה עולם אחר 2 חח
שם יבינו שהעולם האחר הוא עולם קטן קטן והעולם האמיתי הוא עולם עוד יותר קטן
[QUOTE=bluemoonight;1197229]פרק יפה!
וואי מקווה שהיה עולם אחר 2 חח
שם יבינו שהעולם האחר הוא עולם קטן קטן והעולם האמיתי הוא עולם עוד יותר קטן[/QUOTE]
חח למה להרוס למה ?!
מתי הפרק הבא?
[b][i][u]פרק 34 :גבול[/u][/i][/b]
אני לא יודע אם אתם זוכרים ,אבל הסיפור הזה ,אתם הרי יודעים איך הוא ייגמר לא ?
אתם יודעים שלוק וקייט הרי מתים .. אז מה עושה לכם כל כך כיף לקרוא את הסיפור הזה אם הסוף ברור לכם ? אה שכחתי
הוא לא ברור לכם .
לוק מתיישב בתוך המחנה והשלושה אחריו ,מחפשים אחר מזון ושתייה כאשר לוק מוצא עיתון וקורא בו מעט
"חבל שאני לא יודע ערבית" אומר לוק
"אני יודעת ,תביא לי את זה " אומרת קייט
קייט מסתכלת על העיתון והדבר הראשון שהיא רואה הוא התאריך
"מה?! זה לא יתכן!" אומרת קייט
"מה קרה קייט?" אני שואל
"התאריך!" אומרת
"מה התאריך?" שואל לוק
"ה20 באוקטובר , שנת 2014"
"מה ?!" אומר רפאל כאשר הוא בשוק מוחלט
"אז כמה זמן היינו שם בפנים ,לא היינו שם ארבעה ימים ?" שואל לוק
"לא" אני אומר
"היינו שם שנתיים" אני אומר כאשר כולם מסתכלים עליי במבט מוזר
[b][i][u]מצרים ,27 בספטמבר,שנת 2014 ,מחנה אג'הל ,העולם האמיתי[/u][/i][/b]
מאותו רגע ,רק חיכינו ידענו שאנחנו צריכים לשוב לישראל ,אבל לא ידענו איך נעשה את זה ולכן חיכינו וחיכינו וחיכינו .
"טוב די נמאס לי " אומר לוק
"מה קרה?" אני שואל
"נמאס לי לחכות לדבר שאני לא יודע אם יבוא " אומר לוק
"אז מה אתה רוצה שנעשה ?" שואלת קייט
"נחזור הביתה!" אומר לוק בעצבים
"איך ?!" שואלת קייט כאשר עונה לו בעצבים
"לא יודע, מצידי נלך ברגל " אומר לוק וקם מהכיסא בו ישב והולך להירגע
וזה אכן מה שקרה ,הלכנו ברגל ,ממחנה אג'הל ,ארזנו ציוד שהיה אמור להספיק לנו להרבה מאוד זמן ,הלכנו ברגל ימים שלמים , בחום ,בקור
והגענו לגבול מצרים עם ישראל , אני לא אשכח את היום הזה , כאילו שזה היה רק אתמול , מאותו היום שחזרנו הביתה ,התחלתי בכתיבת יומן ,סיפור ,ספר
תקראו לזה איך שאתם רוצים ,הכל מתועד בתוך היומן הזה ,הכל .
הגענו לגבול בתאריך ה20 באוקטובר שנת 2014 , ברגל.
הגענו לישראל ,ומשם כל אחד יתפזר לביתו , קבענו פגישה, ארבעתנו ,ב26 באוקטובר , שנת 2014 ,מלון דן פנורמה בתל אביב , בלובי
כולם יצטרכו להגיע .
אבל האם כולם יגיעו ?
[b]המשך יבוא..[/b]
פרק נחמד,מעט מוזר,ולא מי יודע כמה מותח
כי אתם כבר יודעים מי יבוא לפגישה הגורלית הזו ומי לא .
פרק קצר, אבל יפה...
יהיו עוד פרקים או שזה נגמר עכשיו?
רשום "המשך יבוא".
פרק יפה אבל יש טעות
זה ה12 באוקטובר והתאריך בעיתון היה ה20 באוקטובר
תיקנתי.
העולם האחר עובר שינוי , והיום יהיה עוד פרק D:
[b][u][i]פרק 35 :ההתחלה של הסוף חלק א'[/i][/u][/b]
אתם בטוח מכירים את זה , את ההרגשה הזו ,ריקנות , שנייה לפני שמגיע הגאולה , החיים שלנו עוברים לנו מול העיניים
אלה שמתו מוות קליני , זאת אומרת שמתו וחזרו בצורת נס לחיים , הם ההוכחה שהחיים הם סרט צילום אחד ,שעובר לנו מול העיניים ,בתמונות קטנות
אבל מה אם הייתי אומר לכם ,שרגע לפני שאתם מתים ,אתם לא מרגישים כלום ,לא רואים כלום ,חוץ מדבר אחד ,או שאולי זה רק אני ...
הגענו לישראל ,ומשם כל אחד יתפזר לביתו , קבענו פגישה, ארבעתנו ,ב26 באוקטובר , שנת 2014 ,מלון דן פנורמה בתל אביב , בלובי
כולם יצטרכו להגיע .
אבל האם כולם יגיעו ? אתם יודעים שלא .
[b]ישראל ,26 באוקטובר,שנת 2014 ,תל אביב [/b]
ישבתי לי בלובי ושתיתי כוס קפה ,המלון הזה אחד המלונות הטובים ביותר שלנתי בהם , היה שקט ,השעה הייתה מוקדמת בבוקר ופתחתי חדשות כדי
לראות מה חדש ומה השתנה בזמן שישנתי בלילה .
כרגיל ,המהדורה פתחה במשהו שקרה בארץ , עוד העלאה במיסים והורדה בקצבאות של הנכים , ממשלה דפוקה .
ואז שמעתי ידיעה מארה"ב : "שבעה גברים עם ציוד רב ונשק חם נכנסו לבניין האמפייר סטייט והתחילו לגרום למהומה ,הם רצחו שני בני אדם בלבד ויצאו
מן הבניין וברחו במהירות .כששאלו את העדים במקום מה הם עשו שם ,אחד מהם ענה 'אין לי מושג מה הוא חיפש, הוא כנראה בא לחסל שני בני אדם כי
שמנו לב שהוא לא רצה יותר כלום' , זאת תגובתו של אחד העדים שהיה בקטסטרופה בניו יורק"
"משונה .." אמרתי לעצמי והמשכתי להקשיב
"עוד תגובה של מישהי שהייתה בת ערובה אצל אחד הרוצחים 'הוא החזיק אותי וטלטל אותי בחוזקה במו ידיו , הוא קרא לבחור צעיר יחסית לבוא אליו
ואז הוא ירה בו 3 כדורים ואז החל לשאול אותו שאלות' אומרת העדה ."כמו מה ,אילו שאלות הוא שאל אותו?" שואלת הכתבת.'הוא שאל אותו מה התאריך
ומהי השנה' אומרת העדה .
"זו כנראה תעלומה שלא נדע לפתור אותה ,כוחות המשטרה מוסרים שהם לא מוצאים אף אחד מהחשודים וזה נראה כאילו נעלמו .
לאחד ההרוגים קראו ג'וסף ג'ונסון בן 45 יליד קליפוניה שעשה עסקים בניו יורק, ולבחור הצעיר שנהרג ,לא הייתה שום תעודה מזהה ,ושום דבר שיכול
להעיד על שמו, הבחור האלמוני היה לבוש יפה וצנוע בשביל המקום שבו היה נמצא אז לכן כרגע עושים מחקרים כדי לגלות מי הוא היה" אומרת הכתבת
בחדשות.
המהדורה נגמרה והייתי בהלם קל , לא ידעתי מה לעשות , אז קראתי לו
"סבא! בוא מהר!" אמרתי לו
"מה קרה קאי?" שאל אותי סבי
"נראלי שמצאנו אותו" אמרתי
"אותו?!" סבי שאל בתדהמה
"כן " אני עונה לו בחיוך קל
"איפה הוא?" שאל סבי
"הוא מת ,לוק מת".
באותו הרגע הבנו ,שהאנשים עם החליפות השחורות והמדים השחורים מצאו את לוק ,בארה"ב והרגו אותו , לעולם לא אבין למה לוק נסע לארה"ב ולא אמר
לי כלום , אני וסבי שיערנו שהוא פשוט סבל מהלם טראומתי .
[b]ישראל ,28 באוקטובר ,שנת 2014 ,יומיים לאחר מכן,תל אביב .[/b]
התעוררתי לעוד בוקר מסריח לאחר ששמעתי מה קרה השבוע ,הקפה של הלובי כבר לא היה כזה טוב ,המלון נמאס עליי , היו לי כאבי גב ולא ידעתי מה
לעשות.
וכרגיל לוקח לסבא שלי יותר מחצי שעה לשבת בשירותים ,זקנים ,לכו תבינו.
סבא שלי מגיע ומתיישב לידי בלובי ושנינו מחכים לראות חדשות ,אף אחד לא אמר מילה והיינו שקטים מתמיד.
"אנחנו פותחים את המהדורה באירוע מצמרר , כאשר התרחש באמפייר סטייט ,כזכור לכולנו לפני יומיים ,נהרגו שם שני אנשים ,גברים כאשר אחד מהם
היה עם ערפול שם ולא ידענו מה שמו .כנראה זה חוזר על עצמו , אישה בערך בסביבות גיל ה20 נתפסה ללא רוח חיים , עם סימני כדור בראשה
מצלמות המעקב מראות שתפסו אותה חבורת אנשים עם מסיכות וירו בה, אחרי שכנראה ניסו להשיג ממנה מידע מסוים"
הכתב בחדשות מסביר ואני יושב בוהה בטלוויזיה ומתחיל לאט לאט להבין.
"העוברים ושבים בלובי לא הבחינו בכלום כאשר הם ממשיכים ללכת ולהתעלם מכך ,אבל כאשר שאלנו את האורחים בלובי מה קרה להם
הם עונים שהם לא זוכרים שזה קרה ,כנראה שהם היו תחת השפעת היפנוזה" אומר הכתב
"לבחורה לא היה שם ,היא מתולתלת מעט ויש לה שיער חום ,פרטים נוספים בהמשך".
אני מסתכל על סבא שלי ,והוא מסתכל עליי .
"מה קאי ? מה אתה רוצה להגיד לי?" שואל אותי סבא
"אנחנו הבאים בתור נכון?" אני שואל אותו
סבא שלי משתתק ואומר לי "אני חושב שכן"
הם לא היו צריכים למות , לא ככה ,כנראה שאחרי מה שהחבורה הזאת עברו , אולי הדבר הזה ,המוות
הוא מה שבא לגאול אותם מהיסוריים שלהם.
האנשים האלה ,לא יעזבו אותנו , עד שניתן להם את מה שהם רוצים ,את החיים שלנו.
זה פשוט חיבור של שני פרקים+עוד קצת מידע,חבל
עוד תגובה אחת של מישהו הפרק הבא D:
אתה מתחיל לפרסם פרקים מהר מדי
כי בא לי לסיים את זה ולהתחיל לכתוב את אסון הטבע 3 .
פרק טוב.לא יכול לחכות לפרק הבא.זה הפרק הלפני אחרון,נכון?
לא .
הפרק האחרון הוא פרק 40.
[b][i][u]פרק 36:ההתחלה של הסוף חלק ב' [/u][/i][/b]
אתם בטוח מכירים את זה , את ההרגשה הזו ,ריקנות , שנייה לפני שמגיע הגאולה , החיים שלנו עוברים לנו מול העיניים
אלה שמתו מוות קליני , זאת אומרת שמתו וחזרו בצורת נס לחיים , הם ההוכחה שהחיים הם סרט צילום אחד ,שעובר לנו מול העיניים ,בתמונות קטנות
אבל מה אם הייתי אומר לכם ,שרגע לפני שאתם מתים ,אתם לא מרגישים כלום ,לא רואים כלום ,חוץ מדבר אחד ,או שאולי זה רק אני ...
אני מסתכל על סבא שלי ,והוא מסתכל עליי .
"מה קאי ? מה אתה רוצה להגיד לי?" שואל אותי סבא
"אנחנו הבאים בתור נכון?" אני שואל אותו
סבא שלי משתתק ואומר לי "אני חושב שכן"
הם לא היו צריכים למות , לא ככה ,כנראה שאחרי מה שהחבורה הזאת עברו , אולי הדבר הזה ,המוות
הוא מה שבא לגאול אותם מהיסוריים שלהם.
האנשים האלה ,לא יעזבו אותנו , עד שניתן להם את מה שהם רוצים ,את החיים שלנו.
"אז מה נעשה?" אני שואל אותו
"אני לא יודע, באמת שאין לי מושג"
ידעתי שחבריי מתים , ידעתי שאולי אנחנו צריכים לברוח , לעולם לא אבין מדוע זה הגורל שלי ,למות ככה .
"אנחנו עומדים למות פה ..." אני אומר לסבא
"קאי ,לא משנה מה אתה חושב ,אתה ספציפית לא תמות פה ,אולי אני אם כבר" אומר לי סבא
"מה זאת אומרת ?" אני שואל אותו
"אתה זוכר כשמצאת את גופתך בעולם האחר ?"
לרגע לא שמעתי כלום מלבד המילים האלה "העולם האחר"
"ריצ'רד אמר שהעולם הזה הוא כמו לולאה ,מתחילים בו , ומסיימים בו" אומר סבא
"זה אומר ,שאני אמות בעולם האחר ..." אני אומר לסבא שלי
"זה מה שזה אומר"
"אז , אנחנו צריכים ללכת לשם סבא ,לעולם האחר " אני אומר לו
"אם נלך לשם ,הסוף שלך הגיע קאי" אומר לי סבא
"אבל אתה ,תהיה מוגן ,ואני כבר אמצא דרך להציל את עצמי " אני אומר לו
אני וסבא התארגנו, התלבשנו כפי שחשבנו להתלבש ,אני לא ממש זכרתי איך הגופה שלי אמורה להיראות אבל פשוט זרקתי על עצמי
מכנס חאקי קצר חולצה כחולה מכופתרת עם משבצות בצבע כחול -לבן ומתחתיה חולצה אדומה ונעלי נייק לבנות שאני נורא אוהב .
"אני מוכן סבא" אני אומר לו
"קדימה הטיסה שלנו בשעה 4" אומר לי סבא
אנחנו יוצאים לכיוון שדה התעופה .
[b]המשך יבוא...[/b]
פרק נחמד,לא מותח בדיוק אבל קאי טיפה מטומטם,הוא היה יכול לבוא עם סבא שלו למצרים להעביר אותו לעולם האחר ולברוח חזרה לעולם האמיתי וככה אף אחד מהם לא היה מת.