-
[quote=Balenciaga;1317009][U]NivX10[/U]
וואטובר הודף את מולאירי באמצעות הגלגל שלו, ופוקימון הפייה נהדף לאחור. וואטובר מתקדם בצעדים מהירים אל אגליו של מולאירי במטרה לפגוע בהם, אך מולאירי מרחף באוויר בזריזור, ומגביה הרחק מעל פוקימון המים.
"מולאירי, עלים קסומים!" קורא אדם לפני שאתה מספיק להגיב.
לפתע, אנרגיה ירוקה מתחילה להתאסף סביב מולאירי המאחף באוויר. האנרגיה מתאספת לכדי עלים דמויי סיכינים קטנות ובוהקות, המרחפות באוויר בצמידות למולאירי. העלים מתחילים להשתגר בזה אחר זה בשריקה, ופוגעים בוואטובר ויוצרים חתכים קטנים בגופו. ווטובר פולט צווחת כאב, ונופל על ברך אחת. הוא נראה תשוש, ועושה אמצים כבירים כדי לקום על רגליו חזרה.[/quote]
אוף, קשה. שמע יותר יצירתי ממה שאני הולך לרשום עכשיו לא יעלה לי...
------
אביט מופתע עד מאוד במתרחש ובוואטובר החבול.. אומר לו בנחישות "וואטובר אתה תיהיה בסדר, מאמץ אחד אחרון!"
אחייך אליו להרגיעו, ואז אנסה לחשוב לרגע, לאחר מכן אומר "אוקיי וואטובר הקשב!"
ואוסיף "תפוס את גלגל הים, תסתסחרר כמה פעמים במקום ותעיף אותו בעצמה אל מולאירי, עכשיו תטיח בגלגל קרן בועות בכל הכוח אל מאחוריו להוסיף לו עוד מהירות, הדף, ועצמה!"
אביט במתרחש ואקווה שיעבוד...
-
[U]NivX10[/U]
וואטובר מנסה נואשות לקום על רגליו, אך נראה עייף מדי. הוא אוחז בגלגל במאמץ, ונעזר בו על מנת לקום.
"מולאירי, חסל אותו במתקפת להב כפול (Double-edge)!" פוקד אדם על הפוקימון שלו.
פוקימון הפייה מתחיל להתרומם עוד ועוד באוויר, ואז מתחיל לצלול במהירות כלפי מטה, תוך שהאוויר שוקר מרוב מהירות. תוך שניה בודדת מולאירי מגיע למטה, ומטיח את גופו בעוצמה אדירה בוואטובר. שני הפוקימונים מתנגשים זה בזה. וואטובר עף לאחור, ומולאירי גם הוא סופג פגיעה רצינית ושניהם נהדפים.
מולאירי מתאושש בקלות מהמכה, ומרחף חזרה באוויר עם שני כנפיו הקטנות.
וואטובר שכב על הרצפה, הגלגל הצהוב-כתום שלו לידו. הוא נראה מעולם, אך הזיז את הראש לכיוונך, והביט בעיניו פצוע. הוא נראה סובל, ולא יכולת לשאת את המראה שלו תשוש כל כך. אבל לפתע קרה משהו מוזר -
גופו של וואטובר החל לזהור באור בהיר ומסנוור. גופו נעטף בהילה בוהקת, ולאט לאט גופו של וואטובר החל להשתנות. הוא גדל, שרירי גופו התארכו והתקשו, הגלגל נעלם, ואגרופי ידיו נראו אימתניות בהרבה.
וואטובר התפתח.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up3/liimjyxnz2rm.png[/IMG]
-----
שימו לב - התמונות בעמוד הראשי לא ממש עובדות, וזה בגלל שהשרת שאליו אני מעלה בדרך כלל את התמונות נפל. אם הוא לא יחזור בשלושה-ארבעה ימים הקרובים אני פשוט אחליף את התמונות לשרת אחר...
-
[quote=Balenciaga;1317186][U]NivX10[/U]
וואטובר מנסה נואשות לקום על רגליו, אך נראה עייף מדי. הוא אוחז בגלגל במאמץ, ונעזר בו על מנת לקום.
"מולאירי, חסל אותו במתקפת להב כפול (Double-edge)!" פוקד אדם על הפוקימון שלו.
פוקימון הפייה מתחיל להתרומם עוד ועוד באוויר, ואז מתחיל לצלול במהירות כלפי מטה, תוך שהאוויר שוקר מרוב מהירות. תוך שניה בודדת מולאירי מגיע למטה, ומטיח את גופו בעוצמה אדירה בוואטובר. שני הפוקימונים מתנגשים זה בזה. וואטובר עף לאחור, ומולאירי גם הוא סופג פגיעה רצינית ושניהם נהדפים.
מולאירי מתאושש בקלות מהמכה, ומרחף חזרה באוויר עם שני כנפיו הקטנות.
וואטובר שכב על הרצפה, הגלגל הצהוב-כתום שלו לידו. הוא נראה מעולם, אך הזיז את הראש לכיוונך, והביט בעיניו פצוע. הוא נראה סובל, ולא יכולת לשאת את המראה שלו תשוש כל כך. אבל לפתע קרה משהו מוזר -
גופו של וואטובר החל לזהור באור בהיר ומסנוור. גופו נעטף בהילה בוהקת, ולאט לאט גופו של וואטובר החל להשתנות. הוא גדל, שרירי גופו התארכו והתקשו, הגלגל נעלם, ואגרופי ידיו נראו אימתניות בהרבה.
וואטובר התפתח.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up3/liimjyxnz2rm.png[/IMG]
-----
שימו לב - התמונות בעמוד הראשי לא ממש עובדות, וזה בגלל שהשרת שאליו אני מעלה בדרך כלל את התמונות נפל. אם הוא לא יחזור בשלושה-ארבעה ימים הקרובים אני פשוט אחליף את התמונות לשרת אחר...[/quote]
בסדר גמור... רק תכתוב שם את השם החדש שלו, יש לו סוג נוסף? ואם כן, הוא גם קיבל מתקפה מהסוג הזה?
--------------
"וואוו!!!" אמלמל פעור פה... מביט בפוקימון החדש וקורא בקול מאושר ונלהב "מעולה וואטובר, התפתחת!!!"
ואז מיד מוסיף "או שמה עליי לקרוא לך..." ואפתח את הפוקדע לברר על ההתפתחות (הכל אחי, שם, מהו, סוגים, מתקפות חדשות אם יש)
-
[U]NivX10[/U]
אתה מוציא את הפוקידע שלך מתוך הכיס, ומכוון אותו כלפי הפוקימון החדש שלך.
"פלוטובר - פוקימון דוב המים. כאשר וואטובר מתפתח לפלוטובר, ידיו הופכות חזקות בהרבה, והוא מקבל על עצמו סוג נוסף מלבד מים, לחימה. פלוטובר משתמש באגרופיו על מנת להכות את יריביו, ויכולת השמיעה שלו משתפרת פלאים. כאשר הוא מתפתח מוואטובר, הוא לומד מתקפה חדשה באופן מיידי - 'אגרופי שביט' (Comet Punch). כמו כן, פלוטובר אוגר בידיו נוזלים רבים, ולכן יש לו האפשרות ללמוד מתקפה שמעטים מהפוקימוני המים מסוגלים ללמוד, 'אגרוף מים' (Water Punch - מתקפה שאני המצאתי), אך עליו לעבוד עליה רבות לפני שיצליח להשתמש בה." אומר הפוקידע. "כמו כן, יכולותיו של פלוטובר בשימוש במים חזקות דיים כדי לדעת באופן אוטומטי את השימוש במתקפה הבסיסית 'אקדח מים', גם אם המאמן לא עבד עליה עוד בשלב בו היה וואטובר." הפוקידע כבה, ואתה מכניס אותו לכיס.
פלוטובר עומד על האדמה, ונראה עייף. למרות שהתפתח לפני רגע, הוא עדיין עבר שני קרבות קשים ונותר לו מעט מאוד כוח להלחם.
אדם ממולך נראה המום, כמעט נרגז. "אני יותר משנתיים מאמן מכון, ומעולם לא יצא שפוקימון התפתח באמצע הקרב. יש לך מזל ילד." הוא אמר.
-
[quote=Balenciaga;1317224][U]NivX10[/U]
אתה מוציא את הפוקידע שלך מתוך הכיס, ומכוון אותו כלפי הפוקימון החדש שלך.
"פלוטובר - פוקימון דוב המים. כאשר וואטובר מתפתח לפלוטובר, ידיו הופכות חזקות בהרבה, והוא מקבל על עצמו סוג נוסף מלבד מים, לחימה. פלוטובר משתמש באגרופיו על מנת להכות את יריביו, ויכולת השמיעה שלו משתפרת פלאים. כאשר הוא מתפתח מוואטובר, הוא לומד מתקפה חדשה באופן מיידי - 'אגרופי שביט' (Comet Punch). כמו כן, פלוטובר אוגר בידיו נוזלים רבים, ולכן יש לו האפשרות ללמוד מתקפה שמעטים מהפוקימוני המים מסוגלים ללמוד, 'אגרוף מים' (Water Punch - מתקפה שאני המצאתי), אך עליו לעבוד עליה רבות לפני שיצליח להשתמש בה." אומר הפוקידע. "כמו כן, יכולותיו של פלוטובר בשימוש במים חזקות דיים כדי לדעת באופן אוטומטי את השימוש במתקפה הבסיסית 'אקדח מים', גם אם המאמן לא עבד עליה עוד בשלב בו היה וואטובר." הפוקידע כבה, ואתה מכניס אותו לכיס.
פלוטובר עומד על האדמה, ונראה עייף. למרות שהתפתח לפני רגע, הוא עדיין עבר שני קרבות קשים ונותר לו מעט מאוד כוח להלחם.
אדם ממולך נראה המום, כמעט נרגז. "אני יותר משנתיים מאמן מכון, ומעולם לא יצא שפוקימון התפתח באמצע הקרב. יש לך מזל ילד." הוא אמר.[/quote]
"אוקיי חבר, אז עכשיו אתה כבר לא 'חבר קטן' מה פלוטובר?" אומר לו ואקרוץ.
לאחר מכן אקרא אל אדם ואומר כן "כן יש לי לא מעט מזל...אבל יש בי עוד" ואחייך אליו..
"אוקיי וואטובר, נתר למעל והשתמש בעל קולי, ואז צלול כמו מטאור אל מולאירי עם אגרוף שביט!" אקרא בעוז... אקצוץ אגרוף מתוך התרגשות רבה מידי.
-
[U]ttrrtte[/U]
שוב את רואה את רסיסי האור הקטנים דרך מסך העשן הכבד, ושוב האפר משמיע צווחה חזקה.
לאט לאט מתקפת מסך העשן מתחילה להתפזר. עדיין קשה לראות מבעד לעשן, אך אפשרי.
"לעזאזל עם מתקפת הגחלת הזאת." אומר האיש המסופם. "האפר, אקדח מים!" הוא פוקד על הפוקימון שלו.[/QUOTE]
''אמבר(בארקינדל-שם חיבה) פעם אחת אחרונה גחלת תסיים את הקרב הזה!'' הורה לאמבר בנחישות
אנסה להבחין בהבהובים בתקווה לשמוע את האפר נופל
-
[U]NivX10[/U]
פלוטובר מציית לך מיד, ומנטר למעלה. הניטור שלו גבוה בהרבה משחשבת שהוא מסוגל, ופלוטובר אף מצליח לעקוף את גובהו של מולאירי המרחף באוויר. פוקימון המים שלך פותח את פיו תוך כדי הקפיצה, וקול חזק ומוזר בוקע מגרונו. גלי הקול חודרים אל אוזניו של פוקימון הפייה, שנה מסוחרר ומנתנדנד באוויר. כשהתנופה של פלוטובר נגמרת, הוא מתחיל לצלול לכיוונו של מולאירי, כשאגרופיו בוהקים בהילה חלשה ויפה. כששני הפוקימונים מתנגשים זה בזה, פלוטובר מתחיל להכות את מולאירי ברצף של אגרופים מהירים, ושני הפוקימונים נופלים על הרצפה. כל המהלך האחרון לא לכך יותר מעשר שניות, אך בעיניך כאילו נמשך נצח.
שני הפוקימונים שכבו על הרצפה. מולאירי נראה תשוש, אך הצליח להקים את עצמו על רגליו, למרות הבילבול והטישטוש ממתקפת גלי הקול. נראה היה כי כנפו השמאלית נפגעה, והוא לא הצליח להתרומם חזרה באוויר.
פלוטובר היה עייף ותשוש.
"מולאירי," קרא אדם. "תשתמש בעלים קסומים!" זוהר ירקרק שוב החל להתקבץ סביב מולאירי, והתגבש לכדי עלים קטנים הנראו כסכינים. העלים החלו לטוס לכיוונו של פלוטובר, חתכו את האוויר ופגעו בו ישירות.
פלוטובר פלט צווחת כאב, נפל על הרצפה ונראה היה שאינו מצליח לקום.
[U]ttrrtte[/U]
פוקימון הפיל הקטן האפר, ופוקימון השועל שלך אמבר ירו את מתקפותיהם. שני המתקפות יצאו זה מול זה, טסים באוויר במהירות.
רסיסי האש הקטנים של אמבר עקפו את אקדם המים של האפר, ופגעו בו.
בו זמנית, כדור המים הענק שהאפר הוציא מפיו פגע באמבא, והעיף אותו מספר מטרים לאחור.
שני הפוקימונים ספגו מכה קשה במיוחד. האפר ניסה לקום על רגליו, אך רגליו ספגו כוויה קשה ממתקפת הגחלת.
בארקינדל גם הוא נראה תשוש מדי כדי להמשיך בקרב.
"נראה כי מדובר בתיקו." אמר מארק מהצד. "זה היה קרב יפה לשניכם."
"בהחלט קרב יפה." הינהן האיש הזר בחיוב. "גם תיקו זה תוצאה מצויינת בנחיתות סוגית משמעותית כזו. את בהחלט מאמנת ראויה, ואין לי ספק שהפדילי שלכדת יהנה מאוד ויתחזק עם היכולות שלך." הוא מחייך אליך.
-
[quote=Balenciaga;1317508][U]NivX10[/U]
פלוטובר מציית לך מיד, ומנטר למעלה. הניטור שלו גבוה בהרבה משחשבת שהוא מסוגל, ופלוטובר אף מצליח לעקוף את גובהו של מולאירי המרחף באוויר. פוקימון המים שלך פותח את פיו תוך כדי הקפיצה, וקול חזק ומוזר בוקע מגרונו. גלי הקול חודרים אל אוזניו של פוקימון הפייה, שנה מסוחרר ומנתנדנד באוויר. כשהתנופה של פלוטובר נגמרת, הוא מתחיל לצלול לכיוונו של מולאירי, כשאגרופיו בוהקים בהילה חלשה ויפה. כששני הפוקימונים מתנגשים זה בזה, פלוטובר מתחיל להכות את מולאירי ברצף של אגרופים מהירים, ושני הפוקימונים נופלים על הרצפה. כל המהלך האחרון לא לכך יותר מעשר שניות, אך בעיניך כאילו נמשך נצח.
שני הפוקימונים שכבו על הרצפה. מולאירי נראה תשוש, אך הצליח להקים את עצמו על רגליו, למרות הבילבול והטישטוש ממתקפת גלי הקול. נראה היה כי כנפו השמאלית נפגעה, והוא לא הצליח להתרומם חזרה באוויר.
פלוטובר היה עייף ותשוש.
"מולאירי," קרא אדם. "תשתמש בעלים קסומים!" זוהר ירקרק שוב החל להתקבץ סביב מולאירי, והתגבש לכדי עלים קטנים הנראו כסכינים. העלים החלו לטוס לכיוונו של פלוטובר, חתכו את האוויר ופגעו בו ישירות.
פלוטובר פלט צווחת כאב, נפל על הרצפה ונראה היה שאינו מצליח לקום.
[/quote]
'אוקיי, מספיק..' אחשוב לעצמי ואומר "פלוטובר, עבודה מצויינת, אני גאה בך בצורה בילתי רגילה, עכשיו תנוח" ואחזיר אותו לפוקדור בחיוך.
"לאחר מכן אחזיק את הפוקדור של אגיאגל ואלחש לו "בהצלחה" ואז אוציא אותו החוצה.
מיד מבלי לאבד זמן אומר "אגיאגל קדימה, מתקפה מהירה, תתקדם בזגזג ושבור מצד לצד, ואז תקוף ברדיפה!"
-
[U]NivX10[/U]
אתה מחזיר את פלוטובר אל תוך הפוקדור, ושולף את הפוקדור של אגיאגל. אתה זורק אותו לאוויר, ואגיאגל נוחת על הרצפה במרחק רב ממולאירי. הוא נראה נחוש, ועיניו נצצו בציפייה.
"מולאירי, מתקפת זריזות!" פוקד אדם על הפוקימון שלו, וכוכבים בוהקים ומהירים החלו לצאת מכיוונו.
לפי פקודותיך, אגיאגל מתחיל להתקדם אל יריבו במהירות ובזיגזגים. מולאירי נותר מבולבל מהמהירות של פוקימון הגוזל שמולו, והכוכבים הזוהרים שיצאו מכיוונו פיספסו לחלוטין את המטרה. תוך כדי ריצה מהירה אנרגיה אפלה מתחילה להצטבר סביב מקורו הקטן, וכשהוא מגיע למולאירי הוא תוקף אותו עם האנרגיה האפלה שמתפוצצת למאין רסיסים שחורים וקטנים שיצרו הדף.
מולאירי נפל על הרצפה, וניסה לקום במהירות. הוא נראה מבולבל ועייף.
-
[quote=Balenciaga;1317610][U]NivX10[/U]
אתה מחזיר את פלוטובר אל תוך הפוקדור, ושולף את הפוקדור של אגיאגל. אתה זורק אותו לאוויר, ואגיאגל נוחת על הרצפה במרחק רב ממולאירי. הוא נראה נחוש, ועיניו נצצו בציפייה.
"מולאירי, מתקפת זריזות!" פוקד אדם על הפוקימון שלו, וכוכבים בוהקים ומהירים החלו לצאת מכיוונו.
לפי פקודותיך, אגיאגל מתחיל להתקדם אל יריבו במהירות ובזיגזגים. מולאירי נותר מבולבל מהמהירות של פוקימון הגוזל שמולו, והכוכבים הזוהרים שיצאו מכיוונו פיספסו לחלוטין את המטרה. תוך כדי ריצה מהירה אנרגיה אפלה מתחילה להצטבר סביב מקורו הקטן, וכשהוא מגיע למולאירי הוא תוקף אותו עם האנרגיה האפלה שמתפוצצת למאין רסיסים שחורים וקטנים שיצרו הדף.
מולאירי נפל על הרצפה, וניסה לקום במהירות. הוא נראה מבולבל ועייף.[/quote]
"מעולה חבר קטן" אקרא אליו מרוצה ולאחר מכן אוסיף "קדימה אגיאגל, נסיים את זה!"
"אגיאגל, רוץ אליו בקלילות ונסה לתעתע בוא.. הוא מבולבל, שתיהיה מספיק קרוב קפוץ על ראשו ונסה לסיים זאת בניקור, קדימה!"
-
[U]NivX10[/U]
אגיאגל רץ לכיוון מולאירי בזיגזגים, ומולאירי מתקשה לעקוב אחריו. הוא קופץ לכיוונו, ופוגע בו בתנופה עם מתקפת ניקור שפוצעת אותו.
הוא נופל על הרצפה שוב, ונראה תשוש. עיניו נעצמות אט אט, והוא מתעלף. מולאירי לא היה מסוגל להמשיך להלחם.
ויויאן וגילברט קראו בשימחה מאחוריך. "זה היה קרב מצויין!" קראה ויויאן.
אדם מצחקק לעצמו. "נראה שניצחת בקרב." הוא אומר. "אין ספק שפלוטובר שלך עשה את רוב העבודה בשביל אגיאיל. ניצחת ביושר." הוא אומר, ומחזיר את מולאירי אל תוך הפוקדור.
הוא התקרב אליך, ולחץ את ידך. בידו השניה, הוא הגיש לך את תג המכון, שהיה בצורת כנפיים ורודות ובוהקות. "התג הזה נקרא תג ההגנה. אני מקווה שהוא יתן לך מזל בהמשך הדרך." אמר לך אדם.
-
[quote=Balenciaga;1317724][U]NivX10[/U]
אגיאגל רץ לכיוון מולאירי בזיגזגים, ומולאירי מתקשה לעקוב אחריו. הוא קופץ לכיוונו, ופוגע בו בתנופה עם מתקפת ניקור שפוצעת אותו.
הוא נופל על הרצפה שוב, ונראה תשוש. עיניו נעצמות אט אט, והוא מתעלף. מולאירי לא היה מסוגל להמשיך להלחם.
ויויאן וגילברט קראו בשימחה מאחוריך. "זה היה קרב מצויין!" קראה ויויאן.
אדם מצחקק לעצמו. "נראה שניצחת בקרב." הוא אומר. "אין ספק שפלוטובר שלך עשה את רוב העבודה בשביל אגיאיל. ניצחת ביושר." הוא אומר, ומחזיר את מולאירי אל תוך הפוקדור.
הוא התקרב אליך, ולחץ את ידך. בידו השניה, הוא הגיש לך את תג המכון, שהיה בצורת כנפיים ורודות ובוהקות. "התג הזה נקרא תג ההגנה. אני מקווה שהוא יתן לך מזל בהמשך הדרך." אמר לך אדם.[/quote]
"גם אני מקווה, תודה רבה על קרב נהדר!" אשיב לו בחיוך מרוצה ומלא מטובציה להמשך הדרך.
לאחר מכן אחזור יחד עם גילברט ו-ויויאן אל מרכז הפוקימונים כשל הדרך אצהל ואדבר "על הקרב" איתם.
אגיש לג'וי את הפוקדורים בשביל שתטפל בהם ואז נצא שלושתינו יחד ואשאל "אוקיי אז מה עושים מכאן?"
-
[U]NivX10[/U]
האחות במרכז הפוקימונים מטפלת בפוקימונים שלך, ותוך מספר שעות בהם אתם ממתינים היא מחזירה לך אותם, בריאים ומלאי כוחות.
השעה היא שעת צהריים מוקדמת, ואתה מרגיש רענן לקראת צאתך להמשך המסע. אתה מתכוון להמשיך במסע, כשלפתע ויויאן עוצרת אותך. "ג'וני, שמחתי להכיר אותך, אבל אני מתכוונת להישאר כאן בכפר." היא אומרת לך. "אולי יום אחד עוד ניפגש, ואין ספק שיום אחד כשתגיע לליגת הפוקימונים, אני אבוא כדי לעודד אותך." היא אמרה בחיוך מלא שיניים.
גילברט הביט בך גם הוא, ונראה מהורהר. "הכפר רוג'ין הוא כפר הולדתי. לא חשבתי שאני אצא למסע אי פעם, אבל אם תרצה, אני בהחל אשמח להתלוות אליך. אני מאוד רוצה להכיא את שאר מחוז ג'ונין, כך שאם תסכים שאני אצטרף אליך להמשך המסע, בהחלט אשמח. אתה מעוניין?" הוא שואל אותך. "חוץ מזה, שהיעד הבא שלנו היא העיר רימאיה, שם נמצא המכון הבא שלנו. בין הכפר רוג'ין לעיר רימאיה ישנו איזור צחיח ומלא חולות. זה לא לגמרי מדבר, אבל בהחלט קקשה לשרוד שם אם לא מכירים את הדרך היטב. אני מכיר אותה, ואני אוכל לעזור לך בדרכים." הוא מסביר לך.
-
[quote=Balenciaga;1317731][U]NivX10[/U]
האחות במרכז הפוקימונים מטפלת בפוקימונים שלך, ותוך מספר שעות בהם אתם ממתינים היא מחזירה לך אותם, בריאים ומלאי כוחות.
השעה היא שעת צהריים מוקדמת, ואתה מרגיש רענן לקראת צאתך להמשך המסע. אתה מתכוון להמשיך במסע, כשלפתע ויויאן עוצרת אותך. "ג'וני, שמחתי להכיר אותך, אבל אני מתכוונת להישאר כאן בכפר." היא אומרת לך. "אולי יום אחד עוד ניפגש, ואין ספק שיום אחד כשתגיע לליגת הפוקימונים, אני אבוא כדי לעודד אותך." היא אמרה בחיוך מלא שיניים.
גילברט הביט בך גם הוא, ונראה מהורהר. "הכפר רוג'ין הוא כפר הולדתי. לא חשבתי שאני אצא למסע אי פעם, אבל אם תרצה, אני בהחל אשמח להתלוות אליך. אני מאוד רוצה להכיא את שאר מחוז ג'ונין, כך שאם תסכים שאני אצטרף אליך להמשך המסע, בהחלט אשמח. אתה מעוניין?" הוא שואל אותך. "חוץ מזה, שהיעד הבא שלנו היא העיר רימאיה, שם נמצא המכון הבא שלנו. בין הכפר רוג'ין לעיר רימאיה ישנו איזור צחיח ומלא חולות. זה לא לגמרי מדבר, אבל בהחלט קקשה לשרוד שם אם לא מכירים את הדרך היטב. אני מכיר אותה, ואני אוכל לעזור לך בדרכים." הוא מסביר לך.[/quote]
אחבק את ויויאן ואברך אותה לשלום גם כן. בתגובה להצעתו של גילברט אומר "יהיה לי העונג ידידי!" ואלחץ את ידו ואקרוץ לו בפני.
לאחר מכן אביט צפונה ואומר "קדימה חבר, אין לאבד זמן.. תוביל!"
-
[U]NivX10[/U]
ויויאן החזירה לך חיבוק, ונשקנ לך על הלחי. אתה וגילברט נפרדתם מויויאן לשלום, והמשכתםבדרככם. אתם מתחילים ללכת לכיוון הצפון, כשממולכם עוד ישנם השדות הרחבים של הכפר רוג'ין.
"בעוד מספר שעות הליכה, אתה תוכל כבר לראות את ההבדלים בנוף. העצים והשדות יתחילו להעלם, והקרקע תיעשה קשה ויבשה יותר. הטמפרטורות יעלה, ויהיו מעט מאוד מקורות מים." הוא הסביר לך.
המשכתם ללכת, כשפתאום באחד השדות ראיתם מטע חקלאי מוזר. על האדמה לפניכם ניצבו עשרות דלעות גדולות במיוחד. לפתע, אחת הדלעות פקחה עיניים קטנות וירוקות, והביטה בך בתמיהה. זה היה פוקימון, הבנת בהפתעה.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up1/jajhnlvnwntw.png[/IMG]
-
[quote=Balenciaga;1317738][U]NivX10[/U]
ויויאן החזירה לך חיבוק, ונשקה לך על הלחי. אתה וגילברט נפרדתם מויויאן לשלום, והמשכתם בדרככם. אתם מתחילים ללכת לכיוון הצפון, כשממולכם עוד ישנם השדות הרחבים של הכפר רוג'ין.
"בעוד מספר שעות הליכה, אתה תוכל כבר לראות את ההבדלים בנוף. העצים והשדות יתחילו להעלם, והקרקע תיעשה קשה ויבשה יותר. הטמפרטורות יעלה, ויהיו מעט מאוד מקורות מים." הוא הסביר לך.
המשכתם ללכת, כשפתאום באחד השדות ראיתם מטע חקלאי מוזר. על האדמה לפניכם ניצבו עשרות דלעות גדולות במיוחד. לפתע, אחת הדלעות פקחה עיניים קטנות וירוקות, והביטה בך בתמיהה. זה היה פוקימון, הבנת בהפתעה.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up1/jajhnlvnwntw.png[/IMG][/quote]
"מממ.. מה הפוקימון המוזר הזה?" אמלמל בשקט ואפתח את הפוקדע לגלות.
לאחר מכן אחשוב מעט על קרב עימו אך אביט בו שנית ואומר "הוא נראה דיי נחמד, ולא מזיק, אולי פשוט נתרחק ונעזוב אותו לנפשו"
וכך באמת אעשה.. לאחר מכן אביט אליו כמה צעדים רחוק יותר, מה הוא עושה ואביט גם אל שאר הסביבה...
-
[U]NivX10[/U]
אתה מכוון את הפוקידע אל הפוקימון המוזר, ומיד הפוקידע מתחיל לדבר. "דורדיון - פוקימון הדלעת. את דורדיון ניתן למצוא בין מטעי דלעות שונים, ובדרך כלל יתחבא בינהם על מנת להסוות את עצמו. דורדיון אמנם פוקימון עשב רגיל לחלוטין, אך למעשה כשהוא מתפתח באמצעות אבן אש, הוא הופך לפוקימון מסוג עשב-אש, שילוב סוגים נדיר במיוחד ההופך אותו לפוקימון מבוקש בקרב מאמני פוקימונים רבים". אומר הפוקידע, וכבה.
אתה ממשיך להביט סביבך, כשלידך עדיין נמצא מטע הדלעות. פלתע, אתה רואה שעוד דלעות מתחילות לפתוח את עיניהם, ולהתקרב אליך. מולך ניצבו כחמישה דורדיונים. הם לא נראו מסוכנים, אך בהחלט נראו מסוקרנים.
"אל תפחד מהם." את שומע מאחוריך קול זר. איש שמנמן ומשופם, לבוש שלייקס מבד ג'ינס שמתחתיה חולצת פלנל אדומה ומשובצת, עמד מולך ושני ידיך על כרסו. "הדנדריונים האלה התנחלו לי בשדה לפני כמה שבועות, ואני פשוט לא יודע מה לעשות איתם." הוא מתלונן. "הם אוכלים לי את כל היבול."
-
[U]ttrrtte[/U]
פוקימון הפיל הקטן האפר, ופוקימון השועל שלך אמבר ירו את מתקפותיהם. שני המתקפות יצאו זה מול זה, טסים באוויר במהירות.
רסיסי האש הקטנים של אמבר עקפו את אקדם המים של האפר, ופגעו בו.
בו זמנית, כדור המים הענק שהאפר הוציא מפיו פגע באמבא, והעיף אותו מספר מטרים לאחור.
שני הפוקימונים ספגו מכה קשה במיוחד. האפר ניסה לקום על רגליו, אך רגליו ספגו כוויה קשה ממתקפת הגחלת.
בארקינדל גם הוא נראה תשוש מדי כדי להמשיך בקרב.
"נראה כי מדובר בתיקו." אמר מארק מהצד. "זה היה קרב יפה לשניכם."
"בהחלט קרב יפה." הינהן האיש הזר בחיוב. "גם תיקו זה תוצאה מצויינת בנחיתות סוגית משמעותית כזו. את בהחלט מאמנת ראויה, ואין לי ספק שהפדילי שלכדת יהנה מאוד ויתחזק עם היכולות שלך." הוא מחייך אליך.[/QUOTE]
''תודה רבה אדוני!^^'' אומר לאיש בחיוך.
אני אחזיר את אמבר לפוקדור שלו ואחזור אל שותפי למסע.
''בוא נמשיך'' אומר לו ואנסה לחפש עיר באזור בכדי שאוכל לרפא את אמבר במרכז פוקימונים קרוב
-
[quote=Balenciaga;1317762][U]NivX10[/U]
אתה מכוון את הפוקידע אל הפוקימון המוזר, ומיד הפוקידע מתחיל לדבר. "דורדיון - פוקימון הדלעת. את דורדיון ניתן למצוא בין מטעי דלעות שונים, ובדרך כלל יתחבא בינהם על מנת להסוות את עצמו. דורדיון אמנם פוקימון עשב רגיל לחלוטין, אך למעשה כשהוא מתפתח באמצעות אבן אש, הוא הופך לפוקימון מסוג עשב-אש, שילוב סוגים נדיר במיוחד ההופך אותו לפוקימון מבוקש בקרב מאמני פוקימונים רבים". אומר הפוקידע, וכבה.
אתה ממשיך להביט סביבך, כשלידך עדיין נמצא מטע הדלעות. פלתע, אתה רואה שעוד דלעות מתחילות לפתוח את עיניהם, ולהתקרב אליך. מולך ניצבו כחמישה דורדיונים. הם לא נראו מסוכנים, אך בהחלט נראו מסוקרנים.
"אל תפחד מהם." את שומע מאחוריך קול זר. איש שמנמן ומשופם, לבוש שלייקס מבד ג'ינס שמתחתיה חולצת פלנל אדומה ומשובצת, עמד מולך ושני ידיך על כרסו. "הדנדריונים האלה התנחלו לי בשדה לפני כמה שבועות, ואני פשוט לא יודע מה לעשות איתם." הוא מתלונן. "הם אוכלים לי את כל היבול."[/quote]
אביט באיש השמנמן ואומר בתמיהה "אתה בטח צוחק, הם נראים לי בכלל לא מזיקים!"
לאחר מכן אתקרב אליהם ואבדוק את תגובתם.. אבקש מגילברט שיחד איתי נבקש אותם לעזוב!
-
[U]ttrrtte[/U]
את ומארק נפרדים מהאיש המשופם, וממשיכים ללכת בין השדות. אתם עוברים את שני האגמים הגדולים, והרוח מלטפת את פניכם. בדיוק כשהשמש החלה לשקוע ושעת הערב הגיעה, אתם נעצרים על פסגתה של גבעה קטנטנה וירוקה, ומשקיפים למרחק. כפר קטן ופסטורלי ניצב מולכם. בבתי העץ הקטנטנים דלקו האורות, ועשן היתמר מהארובות.
"סוף סוף הגענו לכפר רוג'ין." אמר מארק בחיוך.
אתם מתקרבים אל הכפר, ותוך דקות בודדות מוצאים את מרכז הפוקימונים הקטן שלו.
[U]NivX10[/U]
אתה וגילבט מבקשים מהדורדיונים לעזוב, אך הפוקימונים מביטים בכם בתמיהה ולא מגיבים כלל.
"מממ... בבקשה?" אמר גילברט בתמימות. "אתם מהורסים לאיש את השדה שהוא מתפרנס ממנו." ניסה להסביר לפוקימונים.
הם הביטו בו בעיניהם הירוקות, אך לא נראה כאילו משהו נכנס למוחם.
"פוקימונים מטומטמים." אמר החוואי השמנמן. "אתם מאמני פוקימונים, נכון?" הוא שאל אתכם. "אם תצליחו להעיף מכאן את הפוקימונים האלו, אני אתן לכם פרס." הוא אמר בייאוש.
-
[quote=Balenciaga;1317967]
[U]NivX10[/U]
אתה וגילבט מבקשים מהדורדיונים לעזוב, אך הפוקימונים מביטים בכם בתמיהה ולא מגיבים כלל.
"מממ... בבקשה?" אמר גילברט בתמימות. "אתם מהורסים לאיש את השדה שהוא מתפרנס ממנו." ניסה להסביר לפוקימונים.
הם הביטו בו בעיניהם הירוקות, אך לא נראה כאילו משהו נכנס למוחם.
"פוקימונים מטומטמים." אמר החוואי השמנמן. "אתם מאמני פוקימונים, נכון?" הוא שאל אתכם. "אם תצליחו להעיף מכאן את הפוקימונים האלו, אני אתן לכם פרס." הוא אמר בייאוש.[/quote]
אחי תעדכן אצלי ואצל השאר את התגים (למי שיש)
-------
לאחר ההצעה המפתה של החקלאי אומר "אוקיי נעזור לך אדוני, מוכן גילברט?" אומר בעודי שולף את הפוקדור של אגיאגל ומחכה לגילברט.
לאחר שאוציא את הגוזל הקטן אומר "אגיאגל, תקוף אותם בניקור, קפוץ מראש לראש ותן לכל אחד מנת ניקור נכבדת!"
-
[U]NivX10[/U]
אגיאגל יוצא מהפוקדור ונוחת על הרצפה. הוא מנתר בזריזות, ונוחת על הדורדיון הראשון. הוא תוקף אותו בניקורים חזקיםעל ראשו, ופוקימון הדלעת מתרגז. אגיאגל קופץ אל דורדיון שני, ונוחת על ראשו הגדול. דורדיון מנסה להוריד את אגיאגל ממנו, וחובט בו באמצעות גפן חזקה. אגיאגל מועד ונופל על הרצפה.
"הוא תקפת את אגיאגל באמצעות הגפנים. צריך להיות זהירים בנושא הזה." הסביר גילברט. "צא סילנון!" הוא קורא, והפוקימון שלו יוצא מתוך הפוקדור.
סילנון מתחיל להאבד חזיתית עם דורדיון שעמד קרוב אליו.
-
[quote=Balenciaga;1318119][U]NivX10[/U]
אגיאגל יוצא מהפוקדור ונוחת על הרצפה. הוא מנתר בזריזות, ונוחת על הדורדיון הראשון. הוא תוקף אותו בניקורים חזקיםעל ראשו, ופוקימון הדלעת מתרגז. אגיאגל קופץ אל דורדיון שני, ונוחת על ראשו הגדול. דורדיון מנסה להוריד את אגיאגל ממנו, וחובט בו באמצעות גפן חזקה. אגיאגל מועד ונופל על הרצפה.
"הוא תקפת את אגיאגל באמצעות הגפנים. צריך להיות זהירים בנושא הזה." הסביר גילברט. "צא סילנון!" הוא קורא, והפוקימון שלו יוצא מתוך הפוקדור.
סילנון מתחיל להאבד חזיתית עם דורדיון שעמד קרוב אליו.[/quote]
כמה כאלה אמרת שיש פה?
-----
"אגיאגל קום מיד, אתה יכול!" אעודד אותו.
"תתנגש באחד הדורדיונים והעף אותו על הדורדיון השני, הקרב אותם זה לזה ואז תקוף בחבטות זעם!" אדריך אותו ואקווה שיצליח.
-
[U]NivX10[/U]
יש חמישה מהם.
-------
אגיאגל קם במהירות על שני רגליו הקטנות, ומתנגש בדורידיון הקרוב ביותר אליו. הדורידיון נהדף לאחור, אך בשל משקלו הרב הוא נהדף מעט. למרות שהוא לא הצליח להדוף אותו על דורידיון אחר, אגיאגל קופץ עליו, ומתחיל להכות הותו בחבטות זעם. הוא מכה אותו שוב ושוב עם רגליו הקמוצות, והדורידיון מתחיל לסגת. נראה כי הוא מתחיל לברוח לכיוון אחד אחד הגבעות.
אתה מביט לצידך ורואה שגם הדורידיון שנלחם מול סילנון של גילברט מתחיל לברוח.
"מצויין, שנים מהם בורחים!" קורא החוואי. "נותרו עוד שלוש."
-
[quote=Balenciaga;1318158][U]NivX10[/U]
יש חמישה מהם.
-------
אגיאגל קם במהירות על שני רגליו הקטנות, ומתנגש בדורידיון הקרוב ביותר אליו. הדורידיון נהדף לאחור, אך בשל משקלו הרב הוא נהדף מעט. למרות שהוא לא הצליח להדוף אותו על דורידיון אחר, אגיאגל קופץ עליו, ומתחיל להכות הותו בחבטות זעם. הוא מכה אותו שוב ושוב עם רגליו הקמוצות, והדורידיון מתחיל לסגת. נראה כי הוא מתחיל לברוח לכיוון אחד אחד הגבעות.
אתה מביט לצידך ורואה שגם הדורידיון שנלחם מול סילנון של גילברט מתחיל לברוח.
"מצויין, שנים מהם בורחים!" קורא החוואי. "נותרו עוד שלוש."[/quote]
כשאראה את השניים שבורחים להם אחייך ואומר לאגיאגל "קדימה עוד שלושה אחרונים חבר, תחזיק מעמד, סילנון איתך!"
ואז יצוץ במוחי רעיון ואומר "אגיאגל, מתקפה מהירה רוץ סביב שלושת הדורדיונים האלה וכל פעם תן בהם מכה וסגור עליהם את גודל המעגל... קבץ אותם ואז לך וביחד עם סילנון תקפו את המכה הסופית!"
ואז כהשלושה יתקבצו מספיק אומר "גילברט וסילנון מוכנים?" ונתקוף ביחד כאשר אפקוד על אגיאגל ברדיפה.
-
[U]NivX10[/U]
אגיאגל מקשיב לך, ומיד מתחיל לרוץ סביב הדורדיונים באמצעות מתקפת הזריזורת שלו. המהירות הגבוהה של אגיאגל מבלבלת אותם, והם אינן מצליחים לעקוב אחרי תנועותיו. כלמספר שניות אגיאגל תקף את אחד הדורדיונים באמצעות נקירה חזקה, תוך שהוא מצמצם את טווח המעגל. הדורדיונים נצמדו זה לזה, מנסים להתחמק מהמתקפות של פוקימון הגוזל, אך לשווא.
סילנון התקרב לשלושת ההדורדיונים הצמודים, וניסה לתקוף אותם במתקפת הטחת גוף. אך לפני שהצליח לעשות את זה, שלושת הדורדיונים האריכו את הגפנים שלהם, ותקפו את סילנון. הם הכו אותו שוב ושוב שלושתם בבת אחת. סילנון לא יכול היה לעמוד בהתקפה החזקה של שלושת הפוקימונים, והתחלף.
הדורדיונים נראו פצועים ונזעמים, והחלו להתקרב אל אגיאגל כשהגפנים שלהם מנופפים באוויר.
[U]Meganium[/U]
זה היה אחד הימים היפים ביותר שראית זה זמן רב. השמש הכתה בפניך בעדינות, והאוויר נכנס דרך החלון הגדול של חדרך. הדשא בגבעות הרחוקות היה ירוק ומבריק מטל של בוקר, אבל כשהבטת קרוב יותר אל השדות החקלאיים של הכפר רומורה, יכול לראות בבירות את שאריות האסון שנותרו. האדמה הייתה שחורה וחרוכה, והחקלאים עבדו במרץ כבר משעות הבוקר המוקדמות על מנת להחזיר את השדות למה שהיו פעם.
קמת מהמיטה, והבטת בפוקימון שלך. הוא שכב ליד מיטך, ונראה עירני לחלוטין. נאודיל נראה נרגש ביותר. גם הוא, בדיוק כמוך, ידע היטב שזה היום הראשון למסע שלך.
ירדת במדרגות כשנאודיל אחריך. אף אחד לא היה בבית. הנחת שכולם בחוץ, מתקנים את נזקי השריפה. ידעת שעליך ללכת לפרופסור על מנת לקבל את הפוקידע והפוקדורים שרק בעזרתם ניתן להתחיל במסע.
-
[QUOTE=Balenciaga;1318306][U]
[U]Meganium[/U]
זה היה אחד הימים היפים ביותר שראית זה זמן רב. השמש הכתה בפניך בעדינות, והאוויר נכנס דרך החלון הגדול של חדרך. הדשא בגבעות הרחוקות היה ירוק ומבריק מטל של בוקר, אבל כשהבטת קרוב יותר אל השדות החקלאיים של הכפר רומורה, יכול לראות בבירות את שאריות האסון שנותרו. האדמה הייתה שחורה וחרוכה, והחקלאים עבדו במרץ כבר משעות הבוקר המוקדמות על מנת להחזיר את השדות למה שהיו פעם.
קמת מהמיטה, והבטת בפוקימון שלך. הוא שכב ליד מיטך, ונראה עירני לחלוטין. נאודיל נראה נרגש ביותר. גם הוא, בדיוק כמוך, ידע היטב שזה היום הראשון למסע שלך.
ירדת במדרגות כשנאודיל אחריך. אף אחד לא היה בבית. הנחת שכולם בחוץ, מתקנים את נזקי השריפה. ידעת שעליך ללכת לפרופסור על מנת לקבל את הפוקידע והפוקדורים שרק בעזרתם ניתן להתחיל במסע.[/QUOTE]
"טוב..נאודיל הבט על הבית טוב מאוד,כי זאת הפעם האחרונה שנהיה בו לתקופה ארוכה מאוד" אומר לנאודיל ואסתכל בפעם האחרונה בבית שבו גדלתי ואצא עם נאודיל מהבית.
אלך עם נאודיל ואביט על העיר,אנסה להסתכל על השדות שנפגעו ולראות את אבי ואמי כדי לנופף להם לשלום תוך כדי שאני הולך לבקתת הפרופסור
-
[U]Meganium[/U]
אתה אתה הולך לכיוון ביתו של הפרופסור, חולף על פני השדות החרוכים. לא מצאת במבטך את הוריך, אבל תיארת לעצמך שתספיק להיפרד מהם כבר בדרך חזרה. אתה ממשיך ללכת בין הגינות המטופחות של התושבים, ובירתות העץ היפות שעשן יצא מארובותיהם.
מעל כל הנוף הפסטורלי, הבטת בתמיהה ב'אחוזת יורק'. האחוזה התנשאה לגובה עצום, מתנשאת מעל כל המבנים האחרים של הכפר פי כמה וכמה. עיתורי זהב היו תבועים על גגותיה וקירותיה הלבנים, וחלונות עצומים שיקפו את אור השמש החזק. דלת ענקית מעץ כבד ניצבה במרכזו של המבנה, ותהית כיצד בכלל ניתן לפתוח אותה. לא היה איש בכל הכפר שידע למי שייכת האחוזה, אך היא תמיד הייתה שם, מבריקה ונוצצת, מתנשאת ולא מתאימה לנוף.
חלפת על פני אחוזת יורק, לא מתעמק בה יותר מאשר עשית בשש עשרה השנים נאחרונות. תוך דקות בודדות, הגעת לביתו של הפרופסור. הגינה שלו הייתה המטופחת מכולן. יכולת לראות את דמותו של הפרופסור, עומד בחוץ וגוזם שיח שגדל מעט יותר מדי.
-
[QUOTE=Balenciaga;1318317][U]Meganium[/U]
אתה אתה הולך לכיוון ביתו של הפרופסור, חולף על פני השדות החרוכים. לא מצאת במבטך את הוריך, אבל תיארת לעצמך שתספיק להיפרד מהם כבר בדרך חזרה. אתה ממשיך ללכת בין הגינות המטופחות של התושבים, ובירתות העץ היפות שעשן יצא מארובותיהם.
מעל כל הנוף הפסטורלי, הבטת בתמיהה ב'אחוזת יורק'. האחוזה התנשאה לגובה עצום, מתנשאת מעל כל המבנים האחרים של הכפר פי כמה וכמה. עיתורי זהב היו תבועים על גגותיה וקירותיה הלבנים, וחלונות עצומים שיקפו את אור השמש החזק. דלת ענקית מעץ כבד ניצבה במרכזו של המבנה, ותהית כיצד בכלל ניתן לפתוח אותה. לא היה איש בכל הכפר שידע למי שייכת האחוזה, אך היא תמיד הייתה שם, מבריקה ונוצצת, מתנשאת ולא מתאימה לנוף.
חלפת על פני אחוזת יורק, לא מתעמק בה יותר מאשר עשית בשש עשרה השנים נאחרונות. תוך דקות בודדות, הגעת לביתו של הפרופסור. הגינה שלו הייתה המטופחת מכולן. יכולת לראות את דמותו של הפרופסור, עומד בחוץ וגוזם שיח שגדל מעט יותר מדי.[/QUOTE]
"פרופסור!" אקרא לו בחיוך ואלך אליו עם נאודיל, "בוקר טוב לך,ברשותך אני אשמח לקבל את הציוד ולהתחיל את המסע שלי,אין צורך בפוקימון התחלתי,יש לי את נאודיל" אומר לפרוספור ואחייך לנאודיל ואקרוץ לו
-
[U]Meganium[/U]
הפרופסור הרים את ראשו, ונראה מתאמץ להביט בעיניו החלשות. הכרת היטב את הפרופסור ארין פטרסון כולם הכירו אותו. הפרופסור היה איש רזה ומשופם, וחלש למראה. הוא כבר מזמן עבר את גיל שבעים, אך בכל זאת התמיד בעבודתו ונשאר להיות הפרופסור הראשי של מחוז ג'ונין. שפמו היה לבן, עבה וארוך, וראשו היה קרחתי ומבריק. הוא נראה עייף ומיוזע, ונאחז במזמרה תוך שהוא גוזם גלים משיח גדול.
"נחמד לראות אותך דילן!" קרא הפרופסור. "בהחלט יום גדול עבורך. בוא איתי, ניכנס למעבדה." הוא אמר, הניח את המזמרה על הדשא, והוביל אותך איתו.
נכנסתם אל המעבדה, וחדר מלא מכשירים כסופים, צינורות, כפתורים, ואורות מהבהבים נגלה מולך. על השולחן עץ קטן שנראה לא קשור לחדר עמד פוקידע, וחמישה פוקדורים מוכנים. הפרופסור הגיש לך אותם, והכנסת אותם אל התיק.
"אני מאחל לך הרבה מאוד בהצלחה." אמר הפאופסור. "אבל אנא ממך, איזהר בדרכים לעיר הבאה. האנשים שהציטו את השדות שלנו כנראה עדיין נמצאים בסביבה, ולא נראה שיש להם ערך גדול לחיי אדם." הוא אמר לך.
-
[QUOTE=Balenciaga;1318322][U]Meganium[/U]
הפרופסור הרים את ראשו, ונראה מתאמץ להביט בעיניו החלשות. הכרת היטב את הפרופסור ארין פטרסון כולם הכירו אותו. הפרופסור היה איש רזה ומשופם, וחלש למראה. הוא כבר מזמן עבר את גיל שבעים, אך בכל זאת התמיד בעבודתו ונשאר להיות הפרופסור הראשי של מחוז ג'ונין. שפמו היה לבן, עבה וארוך, וראשו היה קרחתי ומבריק. הוא נראה עייף ומיוזע, ונאחז במזמרה תוך שהוא גוזם גלים משיח גדול.
"נחמד לראות אותך דילן!" קרא הפרופסור. "בהחלט יום גדול עבורך. בוא איתי, ניכנס למעבדה." הוא אמר, הניח את המזמרה על הדשא, והוביל אותך איתו.
נכנסתם אל המעבדה, וחדר מלא מכשירים כסופים, צינורות, כפתורים, ואורות מהבהבים נגלה מולך. על השולחן עץ קטן שנראה לא קשור לחדר עמד פוקידע, וחמישה פוקדורים מוכנים. הפרופסור הגיש לך אותם, והכנסת אותם אל התיק.
"אני מאחל לך הרבה מאוד בהצלחה." אמר הפאופסור. "אבל אנא ממך, איזהר בדרכים לעיר הבאה. האנשים שהציטו את השדות שלנו כנראה עדיין נמצאים בסביבה, ולא נראה שיש להם ערך גדול לחיי אדם." הוא אמר לך.[/QUOTE]
"אני מבין,תודה רבה על האזהרה פרופסור" אומר לו בחיוך ואקח את הציוד כשאהיה ליד דלת היציאה אסתובב ואחייך לפרופסור, "תודה רבה ולהתראות,אני מאחל לך הרבה בריאות ושתמשיך עם עבודתך נאמנה,שמור על עצמיך" אומר ואצא מהמעבדה ביחד עם נאודיל.
אסתכל סביב ואחפש את הדרך ליציאה מהעיר, "נאודיל התחלנו את המסע!" אומר לו בחיוך ואתחיל לצאת איתו מהעיר,במחשבה שכנראה לא אראה את הוריי אבל אני ייצור איתם קשר שאוכל
-
[U]Meganium[/U]
אתה מתחיל להתקדם לכיוון היציאה מהכפר רומורה. אתה נפרד במחשבותיך מהכפר בו גדלת כל החיים, הכפר אותו עזרת לטפח.
תוך מספר דקות, אתה מגיעה לכיוון שער היציאה, שם להפעתך מחכים לך הוריך. הם עומדים לבדם ונראים נרגשים, אך חזקים מתמיד.
"דילן," פנה אליך אמך. "אני מאמינה בך. אתה לא יודע כמה." היא אומרת לך. ומעניקה לך חיבק.
-
[QUOTE=Balenciaga;1318328][U]Meganium[/U]
אתה מתחיל להתקדם לכיוון היציאה מהכפר רומורה. אתה נפרד במחשבותיך מהכפר בו גדלת כל החיים, הכפר אותו עזרת לטפח.
תוך מספר דקות, אתה מגיעה לכיוון שער היציאה, שם להפעתך מחכים לך הוריך. הם עומדים לבדם ונראים נרגשים, אך חזקים מתמיד.
"דילן," פנה אליך אמך. "אני מאמינה בך. אתה לא יודע כמה." היא אומרת לך. ומעניקה לך חיבק.[/QUOTE]
אחבק אותה חזק "אמא תודה אני יתגעגע אליכם" אומר לה בחיוך ואסתכל על אבי, "אבא אני יתגעגע אליכם,תשמרו על עצמיכם" אומר לו בחיוך ואלחץ לו את היד ואחבק אותו חיבוק חם ואחר כך אחבק שוב את שניהם חזק.
אחרי שנפרדתי מהם אני מנופף להם לשלום ויוצא מן הכפר, "נאודיל,זה הזמן לחפש פוקימונים!" אומר לו וכשאצא מהכפר לכיוון הכפר רוג'ין אנסה לחפש פוקימונים פראיים
-
[quote=Balenciaga;1318306][U]NivX10[/U]
אגיאגל מקשיב לך, ומיד מתחיל לרוץ סביב הדורדיונים באמצעות מתקפת הזריזורת שלו. המהירות הגבוהה של אגיאגל מבלבלת אותם, והם אינן מצליחים לעקוב אחרי תנועותיו. כלמספר שניות אגיאגל תקף את אחד הדורדיונים באמצעות נקירה חזקה, תוך שהוא מצמצם את טווח המעגל. הדורדיונים נצמדו זה לזה, מנסים להתחמק מהמתקפות של פוקימון הגוזל, אך לשווא.
סילנון התקרב לשלושת ההדורדיונים הצמודים, וניסה לתקוף אותם במתקפת הטחת גוף. אך לפני שהצליח לעשות את זה, שלושת הדורדיונים האריכו את הגפנים שלהם, ותקפו את סילנון. הם הכו אותו שוב ושוב שלושתם בבת אחת. סילנון לא יכול היה לעמוד בהתקפה החזקה של שלושת הפוקימונים, והתחלף.
הדורדיונים נראו פצועים ונזעמים, והחלו להתקרב אל אגיאגל כשהגפנים שלהם מנופפים באוויר.
[/quote]
נו באמת חקלאי שמן דפוק.. הוא לא יכול לשים יד, פאקינג 3 פוקימונים עליי!
---------
"אגיאגל אל תרתע, אני דואג לך לעזרה" אומר ואוציא את פלוטוברר החוצה.
לאחר מכן אסמן לאגיאגל לבוא אלי ואכסה אותו היטב ואז אומר לפלוטובר "עכשיו פלוטובר על קולי!!!"
לאחר מכן אשלח חזרה את אגיאגל ואומר לשניהם "פלוטובר חבטה, אגיאגל ניקור, צאו"
-
שם: ג'סי אקסלור.
גיל: 16
רקע: כשג'סי היה רק בן 6 הוא התרגל לחיות בעושר בגלל שמשפחתו הייתה עשירה, הוא אהב פוקימונים מכל הסוגים אבל זה השתנה כשהוא היה בן 9. אביו הביא אותו כבילוי אב ובן שגרתי לועידה של חוקרי פוקימונים כמו אביו אבל שם הופיעו האלים הקדושים שלכדו את ג'סי ואת אביו, הם דרשו מאביו של ג'סי לבנות להם נשק חזק שמופעל ממתקפות של פוקימונים. אביו של ג'סי בנה להם את הנשק ועוד המון נשקים אחרים שהפעילו הפוקימונים המאוד חזקים שלהם. לאחר מכן שהם ניצחו בכמה קרבות הם אמרו לו בזלזול "עכשו אין לנו כבר צורך בך אז אסטה לה ויסטה!" וכשג'סי רצה להראות לאביו את השרטוטים היפים עם המידע שלו הוא שמע את קול האקדח וחיבק את אביו בתקווה שהוא ישן, אבל הוא לא התעורר הוא לא התעורר עוד לעולם. למזלו של אייס אביו היה משותק בכל גופו ורק אנרגיה מהנשקים שלו תעזור לו לחיות עד אז זה עניין של חוזק נפשי. מעיניו של ג'סי יצאו דמעות והוא נשבע שכשיצא למסע אז הוא יחסל את האלים הקדושים.
פוקימון התחלתי: טיריקיקאט(אמרת) או אם אפשר מההתחלתיים אז מי שפנוי ואם רשמת את מגניום למה לא רשמת אותי?.
-
[U]Meganium[/U]
אביך לוחץ את ידך בחזרה, ונראה גאה. "תוך שלושה ימי הליכה על השביל, אתה תיהיה בכפר רוג'ין. יש שם מכון פוקימונים, אתה יכול להתמודד בו עם נאודיל." הוא אמר לך.
אתה מהנהן לאישור, ויוצא מהכפר תוך שאתה מנופף להם לשלום. אתה מתרחק עוד ועוד, ומתחיל להיכנס אל תוך השדות הפראיים. אתה מאגיש חופשי כפי שלא הרגשת מעולם. נאודיל הולך אחריך בזריזות, מדביק את הקצב בקושי.
לפתע, אתה שומע מאחד השיחים הקרובים אליך תזוזה קטנה. משהו הלך שם, אך לא ידעת מה זה.
[U]NivX10[/U]
חח אולי אין לו פוקימונים (:
חוץ מזה, תאמין לי שעדיף שתתמודד איתם לבד - זה אימון טוב יותר, גם אם הוא יעייף את הפוקימונים שלך. אני סופר את הדברים האלה.
------
אתה זורק את הפוקדור של פלוטובר באוויר, והכדור נפתח בקול פיצוח. פלוטובר נוחת על הרצפה במיומנות, ומיד פותח את פיו. קול צורם ומוזר במיוחד בוקדע ממנו, תוך שאגיאדל נצצא בין ידיך וחסום מפני הרעש. גלי הקול פוגעים בשלושת הדורדיונים. פוקימוני הדלעת נראים מטושטשים ומבולבלים ביותר.
אגיאגל קופץ שוב מבין ידיך, ומתחיל לרוץ לכיוונם הדורדיונים. הוא פוגע באחד מהם באמצעות מקורו המחודד, ומצליח לגרום לו לבגת לאחור. הדורדיון מתחיל לברוח, ונעלם מבין השיחים.
פלוטובר תוקף גם הוא בחבאה חזקה את אחד מהדורדיונים, המבולבלים, ופוקימון העשב מתחיל לסגת לכיוון השיחים גם הוא.
נותר דורדיון אחד בלבד מולך, שנראה מבולבל לחלוטין.
-
[QUOTE=Balenciaga;1318343][U]Meganium[/U]
אביך לוחץ את ידך בחזרה, ונראה גאה. "תוך שלושה ימי הליכה על השביל, אתה תיהיה בכפר רוג'ין. יש שם מכון פוקימונים, אתה יכול להתמודד בו עם נאודיל." הוא אמר לך.
אתה מהנהן לאישור, ויוצא מהכפר תוך שאתה מנופף להם לשלום. אתה מתרחק עוד ועוד, ומתחיל להיכנס אל תוך השדות הפראיים. אתה מאגיש חופשי כפי שלא הרגשת מעולם. נאודיל הולך אחריך בזריזות, מדביק את הקצב בקושי.
לפתע, אתה שומע מאחד השיחים הקרובים אליך תזוזה קטנה. משהו הלך שם, אך לא ידעת מה זה.
[/QUOTE]
אחייך חיוך קטן ואסתכל על נאודיל, "תתכונן! הקרב הראשון,תרוץ לשיחים ותנשך את מה שזז שם!" אומר לו בנחישות ואחכה לראות מה יקרה
-
[U]Meganium[/U]
נאודיל נדרך, ואת מתחיל לרוץ במהירות אל תוך השיחים, כשהלסת שלו פתוחה ומוכנה לנשוך. הוא נכנס אל תוך השיח בעקבות הרגש, וקול נגיסה חזק נשמע. אתה לא מצליח לראות מה קורה בפנים, אך תוך מספר שניות נאודיל יוצא החוצה כשפיו פוקימון תולעת קטנטן. הפוקימון מתפתל בין שיניו, ולא מצליח להשתחרר.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up2/jymmtzzum4d2.png[/IMG]
-
[QUOTE=Balenciaga;1318348][U]Meganium[/U]
נאודיל נדרך, ואת מתחיל לרוץ במהירות אל תוך השיחים, כשהלסת שלו פתוחה ומוכנה לנשוך. הוא נכנס אל תוך השיח בעקבות הרגש, וקול נגיסה חזק נשמע. אתה לא מצליח לראות מה קורה בפנים, אך תוך מספר שניות נאודיל יוצא החוצה כשפיו פוקימון תולעת קטנטן. הפוקימון מתפתל בין שיניו, ולא מצליח להשתחרר.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up2/jymmtzzum4d2.png[/IMG][/QUOTE]
"נאודיל תעיף אותו ממך בכמה מטרים,שלא יוכל לפגוע בך" אומר לנאודיל ואוציא את הפוקידע ואבחן את הפוקימון ואחפש מידע עליו ואיזה סוג הוא
-
[U]Meganium[/U]
נאודיל מעיף את פוקימון התולעת ממנו, והוא נוחת מטר בודד מפוקימון העשב שלך. הפוקימון נראה נזעם במיוחד.
אתה מוציא את הפוקידע מכיסך, ומכוון אותו כלפי פוקימון התולעת. "בוקוט - פוקימון תולעת המשי. בוקוט משתמש בקורי משי דקיקים על מנת למנוע מיריביו לפגוע בו, וידוע בשימוש היעיל בהם הרבה יותר מכל פוקימון תולעת אחר. כמו שאר פוקימוני התולעת, בוקוט מתפתח במהירות יחסית. פוקימון זה הוא מסוג חרק." אומר הפוקידע, וכבה.
אתה מכניס את הפוקידע אל תוך הכיס.
בוקוט מתחיל להתקרב אל נאודיל בצעדים קטנטנים ואיטיים. נראה כי הוא מתכוון לתקוף.