המסע המוזר של חיי- פרסי ג'קסון

קודם כל הטריילר-
[YOUTUBE]<object style="height: 390px; width: 640px"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/MrsDuwbevNA?version=3&feature=player_detailpage"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/MrsDuwbevNA?version=3&feature=player_detailpage" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" allowScriptAccess="always" width="640" height="360"></object>[/YOUTUBE]

עם זה לא פועל לכם תסתכלו [URL="http://www.youtube.com/watch?v=MrsDuwbevNA"]פה[/URL]


[B]הקדמה
[/B]
שלום לכם, לי קוראים ליילה, אני גרה בעיר ניו-יורק שבארצות הברית ממש שתי רחובות מהאמפר סטייסט, האם החיים שלי טובים כמו שהם נשמעים?, ממש לא, אני לומדת בחטיבת הביינים ''שלינור'' שהוא בית ספר לילדים בעייתים, האם אני בעייתית? אתם שואלים, אז התשובה היא [B]מאוד[/B] עם אתם רוצים הוכחה, יש לי מיליון כאלה לפחות-
יש לי דיסלקציה, הפרעת קשב וריכוז. הציונים שלי פשוט נוראים ולמרות שסולקתי מבתי ספר שנה אחר שנה, אמא שלי תמיד הייתה שמחה כשזה קרה למשל פעם למשל, בשנה שעברה בכיתה ו' סולקתי מבית הספר בגלל שמשום מה הברז הקרוב אליי התפוצץ והשפריץ על כל הכיתה כולל המורה, חוץ ממני, כמובן שהאשימו אותי למרות שלמורים ולמנהל לא הייתה דרך להוכיח איך גרמתי לברז להרטיב את כל הכיתבה חוץ ממני ואמא שלי.. חייכה.
ובכיתה ה' קרה דבר מאוד דומה רק שאז זה קרה עם ה[B]אסלה[/B] בשירותי הבנות ובכיתה ד'.. טוב... הבנתם את הנקודה, אני לא ירצה לכםם עוד על ברזים ואסלות מתפוצצות.
אבל למרות שאמא שלי מחייכת בכל פעם היא ממש חמודה אבל היא כועסת עליי בכל פעם שאני מבקשת לעבור לבית ספר ציבורי..
אבל הדבר הכי מוזר הוא מה שאתם עומדים לשמוע, הסיפור לא רק ידהים אותכם אלה יגרום לכם להאמין בדברים שתמיד חשבתם שהם אינם קיימים וקיימים רק באגדות, סיפורי מתחיל כאשר הלכתי לבית הספר יחד עם חברתי הטובה ביותר דנה, ומאז הכל השתבש....

זה קצר כי זאת רק הקדמה אז.. מקווה שאתם אוהבים פרסי ג'קסון :)

הקדמה טובה, היא תפגוש דמויות מפרסי ג'קסון בסיפור?
ויש ספר המשך לפרסי ג'קסון שמתחיל מנקודה מסויימת אז מאיזו נקודה הסיפור מתחיל?

כן, היא תפגוש דמויות מהספר והיא תתצטרף למחנה החצויים ש''הגיבור האבוד'' מתחיל

[QUOTE=ttrrtte;1247817]כן, היא תפגוש דמויות מהספר והיא תתצטרף למחנה החצויים ש''הגיבור האבוד'' מתחיל[/QUOTE]

מעולה, מתי הפרק הראשון כי תהיי בטוחה שאני עוקב.

:) אני יודעת חח.. בהתאם לחוקי הפורום... בקרוב מאוד

עוד סיפור שלך שאני כנראה אעקוב (ולא יעקוב, כי קוראים לי יוסי)
אפשר להוסיף דמות? אם כן אז:
שם: ריי
בן של: פלוטו (האדס בצורה הרומאית שלו)

נחמד, זה בדיוק גם מה שקורה עם פרסי עצמו, חבל שלא מצאת רעיון מקורי משלך.
יש לו אמא נחמדה, נשואה לאיש מגעיל, הוא בעל הפרעות קשב וריכוז, סולק מבתי ספר.

תנסי להשיג מקוריות, וגם אל תפתחי יותר מדי סיפורים, כי לא תוכלי לעמוד בזה.

קודם כל זה רק שניים, וזה עוד ישתנה :) הסיפור בערך יבוסס על רעיונות מהגיבור האבוד הפרק הבא עד היום ב8 בערב רוב הסיכויים שוע חצי שעה :)

[b]פרק 1-למה לדנה יש פרסות-חלק-חלק א'?????
[/b]קמתי בבוקר למשמע השעון המצלצל , השותפה שלי לחדר בפנימיית ''שלינור'', היא דנה שהיא מן הסתם גם חברתי הטובה ביותר, דנה קמה ראשונה בקפיצה והעירה אותי ''לילה, לילה זה זמן לקום שלא נאחר לספרות'', קמתי מעט בישנוניות ואמרתי ''קמה...קמה...'', אחרי חצי שעה כבר הייתי אחרי מקלחת מאורגנת ומסורקת, לקחתי את תיק בית הספר שלי ויצאתי מהמעונות יחד עם דנה לכיוון הכיתה, הגענו באיחור של כרבע שעה וכרגיל המורה שלנו, מר שטימה , צרח עלינו כאילו ביצענו את המעשה הנורא ביותר בעולם, אחרי ספרות למדנו אנגלית, המורה שלנו שלי, היא מורה ממש נחמדה אבל כשהיא רוצה היא יכולה להיות ממש מפחידה וככה עבר לי היום כמו כל היום הפרעות, מבחנים שקיבלתי עליהם נכשלים ועוד... לבסוף קצת לפני השיעור האחרון, יצאתי קצת לטייל בחצר לבדי, אחדהילדים המקובלים של השיכבה, רון , התקרב אליי בהליכה איטית ואמר ''זאת את נכון?'', לא הבנתי על מה הוא מדבר אז עניתי בתשובה בדיוק כאשר צילצל הפעמון שסימן לכולם לחזור לכיתה ''ביי רון, חייבת ללכת'' , אבל בדיוק שעמדתי להסתובב משהו מאוד מוזר קרה, רון התחיל לגדול ולגדול, וצורתו הפחה מבן אדם אל כלב ענק דמויי צ'יאוואה רק עם רעמה גדולה כמו של אריה, הדבר הראשון שיצא מפי היה ''אי צ'יוואווה'', רון, או מי שלא היה ציחקק ואמר ''כימרה, אני כימרה'', הכימרה התקרב אליי ואני לא יכולתי לזוז לא הבנתי כלום, זכרתי מעט מידה על הכימרה משיעור מיתולוגיה, ניסיתי להדוף את הפחד מכך שהכימרה קיים ולהתרכז במה שלמדנו והתחלתי למלמל ''אמא של הכימרה היא אכידנה, לא עוזר לי'' ניסיתי לחשוב על עוד דברים אך לא ממש הצלחתי,הכימרה התחיל להתקדם לעברי ובכל צעד שלו הוא הוציא מפה נחשול מרקד של להבול ורעל אשר נטף משיניו, ניסיתי לרוח בכל כוחי ולמזלי דנה שמעה ובאה אליי ואמרה ''לא!, איך הם כלו למצא אותה..'' היא מילמלה לעצמה כנוזפת, היא לא נראתה כל כך מודהת למראה הכימרה היא רק מילמלה ''הכימרה... דווקא עכשיו... למה עכשיו..'', הדבר הראשון שאמרתי לה היה ''איך מביסים אותה?'', דנה לא ענתה היא רק הושיטה לי אבן כחולה קטנה ואמרה ''בעזרת זה'', הדבר הראשון שעלה לי בראש היה שדנה מטורפת, כאילו כן בטח, אני אזרוק על כימרה בגובה חמש מטר, ייור מיטולוגי שלא אמור להיות קיים בכלל, אבן קטנה כחולה, כן... זה בטח יעזור, דנה ראתה את מחשבותיי בעייני ואמרה ''לא, תלחצי עלייה'', לא הבנתי על מה דנה דיברה אבל אז ראיתי מן סוג של כפתור קטן על האבן לחצתי עליו, ופתאום בידי הופיע חרב ארד גדולה באורך חצי מטר בארך, הכימרה התקדם לעברי ואני הייתי עדיין משותקת ממראה החרב שבידי''

פרק יפה אני עוקב

תודה רבה :) חלק ב' היום בערב או מחר עוד תגובות?

יפה מאוד, אבל כמה דברים.. את חייבת להשיג מקוריות!
את מספרת דברים שקרו לפרסי..
אמא נשואה לאיש מגעיל, מישהו שהופך לצורתו האמיתית בשנת הלימודים, חבר/ה שיודעים מה קורה חפץ כלשהו שנהפך לנשק ועוד..

זה ממש לא מקורי!

אה ואחלה רעיון, תאמת שחשבתי לפתוח כזה מתישהו :)

חח.. תודה :) השתדלתי לשנות מה שיותר פרטים אבל זה ישתנה בהמשך וכמו שאמרתי זה מבוסס ל הגיבור האבוד

[QUOTE=ttrrtte;1247875]חח.. תודה :) השתדלתי לשנות מה שיותר פרטים אבל זה ישתנה בהמשך וכמו שאמרתי זה מבוסס ל הגיבור האבוד[/QUOTE]

כן, תאמת אני יכול לעזור לך אם תרצי מידע או משהו על המיתולוגיה כי אני גם קראתי את סדרת פרסי ג'קסון.. :)

זה בסדר, אני חופרת על הספרים האלה אני יודעת מלא על המיתולוגה היוונית :)