הקולוניה ה-14

[img]http://img100.imageshack.us/img100/4686/14colnoywd5.gif[/img]
קרדיט ליובל מפורום אחר




העולם כבר לא כמו שהוא היה פעם,אין יותר מדינות, אין יותר הגנה ואין יותר מקום לחיות. חייבים לשרוד, להיצרף לקולוניה זאת הדרך היחידה.
היום העולם מורכב מקולוניות, יותר נכון 74 קולוניות. קולוניה היא בעצם מחנה ששולט באזור מסוים.
הקולוניה ה14 ממוקמת בלב מידבר סיני, מוקפת ב 7 קולוניות מוסלמית שפעם היו ארגוני טרור.[/b]


ה-10 במאי 2276
"אני צריך עזרה פה" צעק אוי כשאבי נפצע ברגלו מירי מקלע כבד, רוג'ר ופיליפ רצו לחפות עליו משני הצדדים של הקיר ההרוס המלא ירוקת,אחריהם רץ הרופא גרגור עם תיק הרפואה שהסמל של הקולוניה ה14 מתנוסס על חזית המזוודה."חייבים להוציא אותו מפה ומהר הוא מאבד דם בכמויות" הוא אמר .אוי ופיליפ החלו להרכיב את האלונקה בזמן שפיליפ המשיך לחפות אליהם.
נשמעה שריקה ברקע, טיל RPG פגע בקיר והעיף את חמישתם לצדדים. החיילים המוסלמים התקרבו,אזקו אותם שמו על ראשיהם שק מגרד ומעופש בלי שהם אפילו היו יכולים להתנגד.


*יש עד פרק 9 ועם אני אראה פעילות פה אני אמשיך את הסיפור בקצב יותר מהיר*
קריאה מהנה

ישר כח על ההשקעה.
מחכה לפרק 1

הקדמה מצוינת.

ההקדמה נשמעת מעניין למי שאוהב סיפורים מהסוג הללו, אני פשוט אוהב דברים הרבה יותר פנטזיים :(

ישר כח באמת XD
כל הכבוד

הקולוניה ה14-פרק ראשון-בשבי.

אוי קפץ מהמיטה והסתכל סביב, הוא ראה ארבע קירות מטונפים ומלאי ירוקת, הריח בחדר היה בלתי נסבל.חלון קטן מוקם בקיר המערבי של החדר, החלון היה בעל סורגי ברזל עבים.
חבריו ליחידה לא היו בחדר, כנראה הופרדו ממנו. הוא מישש את ראשו והרגיש שהוא מדמם, כדי להרדים אותו הביאו לו מכה בראשו. פתאום הוא הרגיש געגועים לאישה שלו ולילד שנהרגו ביפן, הוא נזכר ברגע שהוא פונה מיפן ללא המשפחה שלו וראה מהמסוק איך המים שותפים במהירות את כל המדינה שלו,ואת אשתו ובנו. דמעות זלגו משני עיניו המלוכסנות, כל שהייתו במחנה של הקולוניה ה14 הוא לא בכה. אך לדמעות לא היה הרבה זמן לזלוג ונישמע קריאה בערבית מהצד השני של הדלת השחורה. אחרי הקריאה בערבית נישמע קריאה בשפה האנגלית-שפה שהוא מבין. "תתרחק מהדלת ושב מולה בצד השני של החדר הקול אמר. אוי התיישב בצד השני של החדר, אשניו ההצצה נפתח ונראו עיניים חומות שסקרו את כל החדר, האשניו ניסגר בכוח מיד לאחר מכן נפתחה הדלת, אוי ראה חייל אחד עם נשק מופנה לכיוונו ואיש נוסף עם מגש. האיש הניח את המגש על הקרקע ואוי ראה שהאיש זורק פתק מקומט לתוך המגש בלי שהחייל שם לב. החייל והאיש יצאו מהמקום.
אוי הרים את המגש ולקח את הפתק, הוא רצה לקרוא אותו אך שהרים את ראשו גילה מצלמה בקיר הצפוני של החדר. הוא הסתובב וכשגבו פנה אל המצלמה הוא החליק את הפתק לכיסו.
על המגש הונחו קערה עם מרק וכוס מים.
אוי החל לשתות מהמים, למים היה טעם מלוח מעט כאילו אלו מים ים שלא הותפלו עד הסוף.הוא שתה את המים עד סופם ופנה למרק, המרק היה מימיי מאוד,הוא הכיל קצת זיתים, חתיכת נקניק מעושן, וחתיכה קטנה של תפוח אדמה חצי מבושל. הוא אכל את הכול בלי להשאיר כלום, הוא הרגיש שאפילו הראש פחות כואב אחרי ארוחה.
הוא הניח את הצלחת והלך לכיוון החלון והסתכל החוצה, הוא ראה מידבר והוא הבין שהקולוניות המוסלמית לא לקחו אותו רחוק מידי, אולי הוא בישראל אולי במצרים ואולי הוא נשאר אפילו בסיני.
נישמע דפיקה חזקה על הדלת ויריות...
***המשך יבוא***

פרק יפה מאד.

פרק מאכזב...
קצר מידי
שפה רדודה
עלילה לא משהו.
אני מקווה שישתפר ואולי כדאי שתחפש בטא.

כן אני יודע...
בפרקים הבאים אני יהיה יותר טוב

פרק יפה

מאכזב.
במשחק שלי ראיתי שיש לך פוטנציאל- אתה לא ממש אותו.

-פרק קצר ביותר
-שפת יום-יום, עלובה במקצת,
-שגיאות כתיב. [אשניו=אשנה, מידבר=מדבר], אבל יחסית בסדר..
-חוסר תיאורים,
-חסר בהרגשות..
-צריך עוד שיחים, ומחשבות,
-תפרט יותר, תנסה למשוך את הדברים, אל תעשה אותם מהר כמו בסרט, תתאר כל זיז וזיזה- אבל תזהר לא לפרט מידי.

זה רק הפרק הראשון, והוא כתב אותו לפני המון זמן.
בפרקים הבאים יהיה שיפור גדול.

בכל מקרה OO


אני לא אגיב "יופי יופי"
על משהו שהוא לא יופי ><"

הוא מפרסם סיפור בשביל להשתפר..

[SIZE=3][b]הקולוניה ה14-פרק 2-רעש מנוע<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>[/SIZE][/b]</span>


נשמע דפיקה חזקה על הדלת וירי, כשאוי התבונן בדלת אשנב ההצצה נפתח ונראו עיניים שחורות ומאיימות. הוא שמע קטעי שיחה בערבית ואחריהם רעש של ריצה במסדרון ושוב ירי, אחרי השיחה הוא שמע רעש של רכב ממונע,אוי קפץ מהמיטה והביט מהחלון באופק נראה האוטובוס המשוריין של הקולוניה ה14.
האוטובוס המשוריין של הקולוניה ה14 הוא אוטובוס נוסעים מצרי ישן שהוסב לכלי מלחמה משוריין. על דפנות האוטובוס הוצמדה פלדה נגד כדורים והוחלפו החלונות הרגילים בחלונות נגד כדורים, החלון הקדמי של האוטובוס הוסר ובמקומו הוצמד זכוכית של תא טייס. המושבים הופנו לכיוון החלונות והותקנו מעמדים למקלעים כבדים בתוך החלון.
אוי הבחין בחיילים שמאוישים על כל המקלעים הוא הבחין גם בגנרל דרק ראש הקולוניה
ה-14 יושב ליד הנהג טומי, לפני האסונות טומי היה נהג מרוצים.
חיוך גדול ורחב נמרח על פניו של אוי ופרצופו הקרין תקווה. אוי נזכר בפתק שהמתרגם הפיל על המגש, הוא התיישב על המיתה,כיסה את ידיו בשמיכה המגרדת והחל לקרוא.
"שלום ידידי היקר
שמי רג&#39;פ גול אני מרגל במבנה הכליאה הזה למען הקולוניה ה36 הטורקית אני עוסק בתרגום אצל הקולוניה ה47,אחת קולוניות שהורכבו מגרעין של טרור. הקולוניה שלי מתעבת את הטרור ואת מסעות הכיבוש שלו. מסרתי את המידע לקולוניה שלי והסולטאן סולימאן החליט למסור את המידע לגנרל דרק, העזרה שלכם בדרך.
אחרי שתקרא את הפתק תשמיד אותו."
אוי רכן לכיוון ידו ובלע את הפתק.
החיוך הענק שנמרח על פרצופו רק הלך וגדל, אך לפני שהספיק לשמוח יותר מידי הדלת נפתחה בבת אחת ושני לוחמי טרור נכנסו פנימה במהירות ותפסו את אוי בכתף וקשרו את ידיו מאחורי גבו עם אזיקון. אחד מהם בעל שפם וזקן ארוכים מאוד עם עיניים חומות גדולות, פני החייל השני היו מכוסים בכובע גרב. שניהם נשאו קלאצ&#39;ניקוב מקוצר. הם העבירו אותו דרך כמה מסדרונות,בקרע נשמע רעש ירי של מקלעים כבדים.
אחד מהחיילים פנה לעבר אוי ואמר לו באנגלית רופפת "אתה לא תצא מפה חי" אוי החזיר לו חיוך מלגלג,הוא הזיז את ידיו הקשורות לכיוון החייל והראה לו אצבע משולשת. החייל הרים את הרובה ונתן לאוי מה בפרצוף,אוי איבד את הכרתו.
אוי פקח את עיניו,הוא הרגיש מסוחרר ולכן הוא לא ראה את גרגור שרכן מעליו בניסיון להעיר אותו. הוא קם בעזרת תמיכתו של גרגור וראה חדר בטון, דיי דומה לחדר שלו רק בחלק עמוק יותר של המבנה אוי הסתכל על המיטה מימינו וראה את אבי ואת רגלו חבושה, הם לא העירו את אבי מכיוון שהוא היה חייב לנוח, אוי החל לספר לגרגור את מה שראה בחוץ.
נישמע פיצוץ ברקע , אחד הקירות מלמעלה התפרק ורעש המנועה נכבה, נשמעו צעדים מלמעלה, אוי שמע את קולו של רוג&#39;ר שכנראה כבר חולץ. "כאן למטה" צעק אוי הצעדים נשמעו קרובים יותר ויותר והדלת נפרצה ע"י פצצת מנעולים קטנה. העשן התפזר ולחדר נכנסו רוג&#39;ר ופיליפ יחד עם עוד 7 חיילים מהקולוניה.
2 מהם הרכיבו אלונקה ולקחו את אבי שהתעורר ולא הבין מה קרה הם יצאו מהחדר ועלו במדרגות בטון הם המשיכו ללכת דרך כמה מסדרונות צרים לבסוף הם יצאו מהפתח שנפער בקיר והחלו להתקדם בריצה לעבר האוטובוס. גרגור נעצר לרגע והסתכל אחורה כדי לבדוק עם מישהו נשאר מאחור, לפתע יצא מהמסדרון חייל ערבי וכיוון לראשו של גרגור אקדח. &#39;&#39;אתה בא איתי&#39;&#39; אמר החייל לגרגור בקול צרוד וציווה עליו ללכת איתו, הם צעדו והגיעו למסדרון חשוך בצבע ירוק עשוי בטון, הם המשכו ללכת והגיעו לדלת מתכת כבדה שמוקמה בסוף המסדרון. החייל הצביעה על הדלת וסימן לו עם האקדח לפתוח אותה גרגור נכנס והסתכל סביב הוא הבין שהוא הגיעה לחדר בקרה, החדר היה צבוע בשחור ועל הקיר מוקם מסך טלוויזיה ישן מפוצל שמראה את המבטים מכל המצלמות. הוא הושיב את גרגור ובדק את המצלמות, גרגור ניצל את ההזדמנות, קפץ במהירות מהכיסא עיקם לו את היד בדרך של המשטרה הסובייטית הוא לקח את האקדח מידו של החייל ונתן לו בעיתה בגב, החייל זעק מכאבים וניסה לתת לגרגור אגרוף, גרגור תפס את אגרופו והתחיל לסובב את היד , הוא התחיל לצרוח, נשמעו צעדים במסדרון, גרגור נתן לחייל מכה עם האקדח והוא התעלף.
גרגור יצא מהחדר בחזרה למסדרון עם האקדח, הוא ראה מזווית העין חייל אויב מכוון לעברו מקלע קל, הוא התגלגל והגיעה למחסה בדיוק לפני שאחד הקליעים של המקלע פגע בצידו של הקיר.
הוא המשיך לרוץ והגיעה ליציאה, שם הוא הצליח לחסל עוד 3 חיילי אויב. הוא התחיל לרוץ הכי מהר שהוא יכול לעבר האוטובוס אך ירי של מקלע אויב פגע לו בכתף ובגב, במהירות יצאו ארבע חיילים של הקולוניה ה14 מהאוטובוס המשוריין ורצו לעברו, ארבעת החיילים היו אוי,רוג&#39;ר,ביל,ואלה. ארבעתם רצו לעבר גרגור ריצה מטורפת והשתטחו לידו, ביל ואלה הרכיבו את האלונקה בזמן שרוג&#39;ר ואוי חיפו אליהם, חילופי ירי רבים הוחלפו בין רוג&#39;ר ואוי ולחיילי האויב, הם העמיסו את גרגור על האלונקה ורצו חזרה לאוטובוס, אוי רץ ליד האלונקה "הכול יהיה בסדר" אמר לו אוי "עם אתה,אומר אתה יודע" אמר גרגור בקול חלוש וחייך חיוך קטן. כולם עלו לאוטובוס והמנוע הרועש שוב נשמע, אוי ראה חובש שמטפל באבי, החובש שם לב אליהם ורץ לעברם כדי לטפל בגרגור. האוטובוס החל לנסוע למרות ירי האויב.
לאחר 10 דקות גנרל דרק הודיע ברמקול האוטובוס בחגיגיות:"התחנה הבאה-הבית", כל האוטובוס
"אנחנו כמעט בבית" אמר טומי לאחר חצי שעה של נסיעה כשפתאום נשמע ירי ברקע ושמעו קליעים פוגעים בפלדה המשוריינת."כולם לעמדות" צעק גנרל דרק וכולם חזרו למקלעים הכבדים שלהם, :"חמישה טנדרים בשעה 6 ושלושה בשעה 7" צעק הנהג במיקרופון
כל המקלעים כוונו לעבר הטנדרים של האויב ואף אחד לא שם לב לאיש עם הRPG שעלה מאחד הצוקים. אני צריך תחמושת פה צעק דני, ורץ לעברו נער התחמושת עם שרשרת תחמושת חדשה, הנער הרכיב לו את התחמושת. דני המשיך בירי מסיבי לכיוון אחד הטנדרים עד שהוא פגע בנהג, הטנדר סטה ממסלולו והתנגש בטנדר אחר ושניהם התפוצצו. ביל טפח על שכמו של דני.נשמעה שריקה חזקה ואחד הטילים פגע בגופו של האוטובוס. האוטובוס התחיל לסטות ממסלולו אך טומי הצליח להשתלט על ההגה והחזיר את האוטובוס למסלולו,"RPG מהצוק משמאל" טומי צעק. אלה פגעה בחייל שנשא את משגר הטילים והוא נפל מהצוק. נשארו שלושה טנדרים בלבד, אוי הוריד את הנהג של אחד מהם ופיליפ את השניים האחרים.לא נראו עוד טנדרים מאחור, כולם נשמו לרווחה והאוטובוס המשיך לנסוע. לאחר עוד שעה ארוכה של נסיעה נראה באופק המחנה של הקולוניה ה14ודיגלה הגדול נראה בברור.

***המשך יבוא***

לקראת הסוף לא היה לי כוח להמשיך לתקן :X

זה שאין לך כוח זה מוריד את הרמה.

שפה יומיומית,
שגיאות כתיב רבות . [הגיעה- נקבה, הגיע- זכר][בעיתה- בעיטה][אם/עם]
בעיות עם הניקוד, פסיקים ונקודות במקומות לא נכונים.

חסר תיאורים,
חסר רגשות לא אהבתי ><"

כל טעות מורידה את החשק לקרוא

בעע
וכל תגובה שלך לא נותנת חשק להמשיך...
בתגובה בונה מעירים גם על החלקים הטובים...
אני גולש ומגיב בפורומים של צילום אז אני יודע מה זאת תגובה בונה
לא משנה גם כך לא הייתי בטוח שאני ממשיך ונגמרה לי המוזה והחשק..

זה לא אישי,

פשוט לא ראיתי בפרק דברים טובים.

אני הייתי נותנת לו 2/10.
רק על מאמץ הכתיבה.

זה מאוד אכזב אותי.

בכל מקרה לא רציתי להמשיך אותו :S
לנעול