-
הסיפור הזה היה אגדה באיזה פורום.
היה אמור ליהיות פארודיה על 300 אבל החלטתי להפוך את זה לאגדי.
העונה השנייה עדיין לא נגמרה, והחלטתי שלא להמשיך אותה בפורום הראשון שהסיפור פורסם בוא כי נדב עלה לי העצבים איתו וזה סיפור מעפן [נדב שתוק בבקשה ואל תגיב]
בכול מקרה העונה הראשונה ממש לא משהו העונה השנייה שנדב ואני כתבנו היא מצויינת!
אני מודה שבלי נדב הסיפור היה מפגר אבל זה מה שמרגיז אותי.
קיצר במקום לזבל לכם בשכל תקראו בבקשה כדאי שתוכלו להבין גם בעונה השנייה.
כול יום יוסף עוד פרק.
טוב במקום לחפור לכם פשוט תקראו וזהו ><"
וזה נכון שהפרקים נורא מביכים ומושפעים מהסרטים אבל אמרתי כבר שהם גרועים בהתחלה אז אני מבקש תגובות בהתאם.
[img]http://img505.imageshack.us/img505/3873/300otakusrg3.gif[/img]
) לפי איך שמבינים פה הסיפור הוא פארודייה על הסרט "300". אבל כדאי להבין ולצחוק פה אין אף צורך בלראות\להכיר את הסרט.
תקציר: אוטקו - קון, הפורום שחי בשלום שנים רבות ופוליטיקה... הוא היה הפורום שחי בשלום הכי טוב, בפקודו של המייסד, אלעד. אלעד היה ידוע לשמצה בחוכמתו וביוזמתו. הוא היה הלוחם אוטאקו הכי טוב וכולם כינו אותו "סאסקה" [Sasuke]. דע שאנימה - פיל הוקמה [פורום דמיוני כע?] ותונות של משתמשים התמלאו בה. היה להם מילניונים של משתמשים ולאוטאקו היה רק 300 משתמשים. הם כינו מכוון טוב ליבנו, האוטקואים. אך... מי הפוקד המייסד של אנימה - פיל? אני, אייל אוטאקו ברמה "אנימיסט" גם השתתף במלחמה. כולם כינו אותי בהתחלה "תות חריף ברוטב" אבל עכשיו הם מכנים אותי כ"גמד לבן". חוויתי את המלחמה ואני יספר לכם את סיפור המלחמה הגדול...
[u]פרק ראשון: הכרזת המלחמה[/u]
כול האוטקואים בסבבה, מגיבים בלי הבחנה. אך פתאום בהתחברותו של אלעד ראה מישו מהמורחקים מחובר. וכנראה שכולם שמו לב. כולם התאספו סביבו ליד פורום ספאם. "מי אתה?" שאל אלעד. הגיב לו הבחור המורחק המוזר: "אני ליאור". אלעד התפלא: "נתנו לך באן תמידי! איך חזרת?" אני הצטרפתי לאנימה - פיל [אמר ליאור] ושם די טוב... יש שם עוגיות... לא חשוב.. קיצר המייסד שלח אותי להודיע לך שהוא רוצה לעשות איתך עסקה. אלעד שלף את חרבו והחזיק אותה בידו וכוון על צוואר ליאור "מה העסקה? [!]" שאל אלעד. ליאור הודיע לו: "האתר שלכם יתמלא בנובים ובבאגים וגם בלאגים עד שישרף ולא היה נותר ממנו דבר ואתם תבואו עלינו ותקבלו עוגיות חינם. או שזו הכרזת מלחמה". אלעד מאוד התלבט, כול המשתמשים אמרו לו "תגן על הפורום שלך". גם אני אמרתי את זה. אך אלעד הסתכל עלי בסגנון של "?" ונענתי לו את הראש בתור תשובה שלילית שזו עסקה לא טובה. אלעד אמר לכולנו לשלוף את כלי הנשק שלנו ועשינו זאת. ליאור התחיל להזיע וצעק: "זו רק העובדה שלי! זה טירוף מוחלט!" אלעד לחש לו: "טירוף?" ואז עבר לצעקה: "זה פורום אוטאקו!!!" ובעט אותו לפורום ספאם. ליאור צעק: "רגע?... איך זה הגיוני?.. יש לנו עוגי[!]יווווווווווווווווווווווווווווו[SIZE=1]וווווווווווווווווווווווווווווווות...[/SIZE] ואז לא נשמע כיאלו לא היה. אלעד הסתכל עלינו המשתמשים, שלף את חרבו שנית, המנהיג הדגול וצעק "זו היתה הכרזת מלחמה!!!" ואז כולנו הרמנו את כלי הנשק שלנו ואני צעקתי "Who Let the Dogs out"? וכול שאר המשתמשים הדגולים, הנובים..., הספאמרים...., המנהלים... צעקו "וואו! וואו! וואו!". אז הבנתי, מה זה דגולות, ומה זה מנהיג... אלעד פנה אלינו ואמר: "מעניין מאוד מי המייסד המפקד שלהם....". אנחנו בנינו את חומת האש שלנו והתכוננו למלחמה... של אנימה... פיל...
תם תם תםםם!
-
אתה ממשיך אותו בכל זאת?
אתה מודה שעצמך שזה לא משהו אבל הסיפור ישתפר תאמינו לי!
-
תשמע, לא אומרים למשל [אמר ליאור] זה סיפור, אתה מוציא את כל ההרגשה של להיות בתוך הסיפור כשאתה עושה את זה, וגם אם אתה רוצה לעשות סיפור רציני, אל תעשה דברים כאלו :יש לנו עוגי[!]יווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווות...
באף סיפור אין [!] ואם אתה רוצה להדגיש שהם שמחים מהעוגיות, תגיד שהם קראו בקול עז ובשמחה וכו'
אני מקווה שתשפר את הכתיבה והכל
-
אחי,
בבקשה תקרא מההתחלה עד הסוף - אמרתי שהעונה הראשונה מושפעת מהסרטים!
פרק שני:
[u]פרק שני: קיצור הדרך למוות.[/u]
בזמן שהמשתמשים התארגנו לכול קרב שלא יבוא. מי המייסד של אנימה - פיל? מיהו? מהו? הוא אכזר? שאלתי את אחד החיילים. כנראה שהוא אכזר. אחרת, איך הוא משך את כולם לפורום שלו? ענה לי החייל המשתמש. אך יש עוד גיבורים, הרחק מכאן, בפורום ספאם, יושב לו שומר דגול המכשיל את גרזנו העצום ומודד לו את שיריון העור. כן... זה נדב ששומר על פורום ספאם שאנשים לא יעברו דרכו ויספימו את הפורום ושומר על הפורום מכול רע. כולם כינו אותו "Gaunt" כי הוא היה רזה ושרירי. אנשים אהבו אותו והוא זרק להם כסף. הוא היה בדרן ורצו לעלות אותו דרגה! לדרגת מנהל! אך סירב, הוא אוהב את עבודות כשומר שהספאמרים לא יצאו מפורום ספאם ויעשו כול רע.... יום אחד הלך נדב לפב כדאי לשתות בירה. היתיישב על שולחנו האהוב ושתה את הבירה. איש מיסתורי מבורדס ומקל הליכה הלך ברחוב עם פנטר שחור נראה מאוד מסוכן. נדב ראה את זה דרך החלון. הבחור המפחיד המשיך ללכת באדישות ופתאום שני נובים שודדים באו עליו ואמרו לו "תן לי את כול הכסף שלך". נדב הדגול וטוב הלב ישר רץ לעבר הנובים השודדים. אך באדישות רבה האיש המסתורי סימן לו עם היד לא להתערב, ואמר באדישות: "אז נובים... רוצים להלחם? בסדר גמור!" האיש פשוט עמד עם המקל קדימה והנובים התחילו להסתער. האיש המסתורי אמר "פרדי, תקוף!" והפנטר בצווחה קפץ על אחד הנובים ודווח עליו. הנוב השני אמר "הא! לוקח לפנטר שלך זמן עד שהוא מדווח! בינתיים אני יהרוג אותך! והסתער עליו. אך כנראה שהאיש המסתורי הוא בעל יותר מחיה אחת... המקל פתאום הפך לנחש ודווח על הנוב השני. וכח ניצח אותם ושלח את שניהם לעזור הבאן. ליפני שנוב אחד הספיק לקבל באן הוא אמר "אני יצטרף לצד האפל! יש להם עוגיו[!]וווווווווווווווווו[SIZE=1]ווווווווווווווות[/SIZE]. האיש המסתורי החזיר את הפנטר ואת הנחש והמשיך בדרכו כיאלו לא קרה כלום. נדב רץ אליו ושאל "חכה מי אתה?" האיש עצר ואמר "שמי הוא אלכס" והמשיך בדרכו. נדב חשד והוריד את הברדס ולרוב התפלאותו, ראה ראש של חתול. אלכס אמר "שיט" ומהר שם את הברדס. נדב בהתפלאות רבה אמר: "אתה חתול???!!!" וצווח. אלכס אמר בבושה "לא בדיוק... אני איש חתול. הנוב הקוסם הטיל עליי כישוף מאוד מגניב ואני אוהב אותו! הלכתי לכמה זמן כדאי לבדוק את המצב של ליאור והבנתי." נדב אמר: "רגע... זה אתה? Fusion Catiteen הידוע לשמצה?" אלכס, איש החתול ניענע את ראשו כתשובה חיבוית. נדב אמר: "וואי! אתה בדרגה גבוהה בוא מהר מלחמה מתקרבת!" בינתיים בארמון של אלעד: "מה מלך צריך לעשות כדאי להגן על עולמו?" אמר אלעד בטלפון. מה לדעך אדם חופשי היה עושה? ענה לו המושיבון. אלעד ניתק את הטלפון וחיכה לשוב השליח. השליח הגיע ואלעד ישר השיב לו "יופי! כמה משתמשים הם?" הוא אמר "יש להם מיליונים! לא ננצח אותם בחיים!" והתחיל להתחרפן. אלעד אמר: "הממ... נאלץ להלחם עם כול 300 החילים שלנו... זו התקווה היחידה!"
-
תמשיך...
ותרשה לנדב להגיב!
-
שלח לו בפרטי שאני מרשה לו.
[u]פרק 3: המלחמה הראשונה[/u]
אלה לא כול הדמויות בינתיים... כמעט ולא היה לנו סיכוי במלחמה... אך למזלנו הטוב יש לנו את אולגה, מגדת העתידות... "תגידי, המכשפה אולגה... איפה אנחנו נלחם?" שאל אלעד בסקרנות... אולגה בדקה בכדור הבדולח שלה את המצב. ציפורניה השחורות והערוכות מיששו את כדור הבדולח בזמן שהיא ממלמלת מילים. אך ברגע זה הראו דמות אפלה צוחקת בתוך כדר הבדולח. ואז כדור הבדולח התנפץ לרסיסים. אולגה פתחה את עיניה הסגולות ואמרה "אני לא יכולה לבדוק... המייסד של אנימה - פיל הצליח להוריד את הקסם!" עם כך נלחם...אמר אלעד. כול הנפחים התחילו לייצר באופן מרהיב וכלונו התכוננו למלחמה הגדולה. למחרת עמדנו על החומה הגדולה שלנו וחיכינו לכול מצב. אלעד עמד על ראש החומה ופנה עלינו עם פנים רציניות: "זכרו..., אוטקואים... אנחנו רק 300 לוחמים כאשר פיל, הם מיליונים! כשננצח אותם! כולם יזכרו את אוטאקו קון שהיא רק 300 משתמשים, ניצחו את פיל בעלת מיליוני המשתמשים! אוטקואים!... היום... נסעד בגיהנום!". איזה מנהיג דגול... אלעד ירד מהחומה וציפה להסתערות הלוחמים האנימה -פילים. פתאום לאט לאט התקדמו האנימה פילים ונעצרו עם נשקיהם המשובצים ביהלומים. בכיסא המלכות יושב איש... איש שהוא אלכס. סגן המייסד! הוא אמר באדישות: "נמממ... המייסד מוסר שזו ההזדמנות האחרונה שלך מננננמממ... תצטרף אלינו ותקבל עוגיות חינם... נממ.. או שאנחנו נהוס את הפורום שלכם! מה אתם אומרים?". אלעד צעק "בחיים לא!" אחד האנימפיל קם ואמר "תצטרפו יש הרבה עוגיות!" ואז מיכאל קרט את ראשו ואמר "הס!" באותו זמן... הבנתי... שהוא לא דגול כמו אלעד... הוא אכזר שנותן באן לכול אחד... ראיתםאיך הוא חטף באן הבחור הזה? אמר נדב... הוא אכזרי שצריך להשמידו מיד. "בסדר גמור... הפסד שלכם"... הוא צועק "שחררו את החיות!" ופתאום... כול הפיליסטים פתחו כלובים ויצאו מהם טונות של וירוסים! נדב צעק אלה וירוסים! מה נעשה? אולגה צעקה: "תפעילו את
הFirewall!!!" אלכס אמר גם "תפיעלו את הFirewall!". אך גילינו במהרה שהFirewall לא מותקן בקובץ הHTML. "מנהל אלכס, נתקלנו בבעיה!" אמרתי... "מה היא" הוא ענה... הגבתי לו שוב: "עדיין לא הותקנה חומת האש!!!" אלכס חייך חצי חיוך ואמר לי בלחש ובאדישות: "אדם לפעמים צריך לפצוע את עצמו... כדאי להגן על ביתו" וקפץ מעל החומה עם פרדי הפנטר. אלכס שלף את תפריו ועם הברדס המסתיר את פניו אומר לוירוסים "הפתעה..." כול הוירוסים מסתערים עליו והא חותך אותם אחד אחד. "בזמן הזה אתה תצליח להתקין אנטי וירוס?" שאלה אולגה את אלעד "דקה אחת"! בינתיים אלכס חתך אותם. אך הם היו רבים מידי... ברגע האחרון... הצליחו להתקין את האנטי וירוס וכול הוירוסים התפוצצו לרסיסים. אלכס בזינוק קפץ למקום שלו בעמדב בחזרה. "האאהאהאאהא! יפה יפה" אמר מיכאל ומחא כפיים: אבל זה עוד כלום... אוטקואים... לתקווווווווווווווווווף! צעק אלעד... ופתאום השארים נפתחו והחלה המלחמה האמיתית...
-
-
[u]פרק רביעי: אנימה פיל v.s אוטאקו תם תם תם![/u]
השער נפתח והחלה המלחמה. פתאום ירד גשם והתחילו ברקים. הרבה מאוד אוטקואים הסתערו כדאי להגן על הפורומים שלהם... אך אנימה - פיל היתה חזקה מידי ודווחה על הרבה מאוד מאתנו.... "איך הם... איך הם... איך הם מעזים לתת באן לאנשים חפים מפשע שלנו.... איך?" [באן זה כיאלו הבחור מת. וכשמדווחים עליו זה כיאלו שהורגים אותו. הבנתם את זה כע?] נדב טוב הלב לא מסוגל למוות באנים. אמנם גופו חזק ומוחו... אל יבו חלש והוא לא מסוגל... זה פשוט עצוב לו... נדב קפץ עם גרזנו והסתע רבכעס ממשי. הוא טס! "איך אתה יכול לדווח על האנשים חפים מפשע האלה???!!!!" צעק נדב. אלכס רץ בתיר עם כפות החתול שלו ופרדי ביחד איתו. פתאום המון חתולים, אריות, נמרים, ופנטרים רצו אחריו והם דווחו על הרבה פיליסטיים. אלכס ניצב מול מנהל אחר והוא נלחם נגדו קרב קשה... בינתיים אולגה רצה בזמן מלמול מילים ופתאום היא מתחילה להתיל כדורי אש. הם מתפוצצים בכול מקום! אלעד רץ וזרקאת סכיניו לכול האיובים. אלכס נעמד מול המנהל. המנהל שלף את חרבו ואלכס שלף את תפריו והם נלחמו. המנהל היה סייף מאוד מאוד טוב והוא כול הזמן דקר את אלכס. הוא הפיל את אלכס לרצפה וגחך. אלכס כל כך התעצבן. הם המשיכו להלחם ואותו דבר קרה שלוש פעמים. בפעם הרביעית, אלכס הפך לפנטר ענק [!!!] עם עיניים אדומות [!!] והוא נזכר שחלק מהכישוף אומר שכול פעם שהוא מתרגז הוא הופך ליצור הזה. במכת כפה אחת אלכס העיף את הלוחם הזה ישירות לפורום ספאם. פתאום לאלעד היה רעיון מבריק: "תעברו למצב חומת מגן ותרוקנו אותם לסל המחזור!" פתאום, כולנו היינו עם המגינים קדימה [חוץ מאולגה ואלכס שאין להם מגינים] ודחפנו אותם לאט לאט לסל המחזור. ליפני שאלעד דחף את מיכאל, מיכאל תפס את מגנו ולא עזב ואמר: "אולי נצחתם עכשיו, אבל אני מזהיר אותך! עוד כמה דקות יגיעו חיילי המוכשרים הקשתים, וחציהם יכסו את אור הירח מרוב שהם רבים"... אלעד: "אז נלחם בחושך..." ותקע בו את חרבו. אלעד הריע וגם אנחנו הרענו. זה היה יותר קצר ממה שחשבתי... אך למרבה ההפתעה תונות של חצים עפו בשמיים. "כולם להגן על עצמכם!" כולנו לקחנו את מגנינו והסתתרנו מאחוריהם. החצים היו כל כך רבים שהם חיסו את אור הירח והיה חושך מוחלט. "כולם בסדר?" צעק נדב... "לא!" צעקה אולגה... "אין לי מגן!!!". "תעשי איזה כישוף!" צעקתי.. פתאום שמענו את הכישוף. אלכס הפך לצב והחצים פגעו רק בשיריונו. האור חזר, אך החצים המשיכו. "מה נעשה" שאל אלעד. "אני השומר אני פשוט ירוץ לשם ויהרוג אותם!" צעק נדב והסתער על הקשתים והרג עם גרזנו העצום אחד אחד, אך פגעו בוא המון חצים. "נדב!!, זה לא טוב! חזור למבנה!" צעקתי... "לא! למאן אוטאקו - קון!!!" נדב צעק... ואז כולנו צעקנו "למען אוטאקו - קון!" והתחלנו להסתער עם המגינים. פגעו בנו כמה חצים אך התמודדנו. התחלנו להרוג אותם והם הרגו אותנו ממש בקלות. נדב לקח את גרזנו וחתך ראש ראש. אלכס פשוט העיף אותם במצבו הנורמלי וגם פרדי. הדבר היחיד שאני זוכר הוא שטרול ענקי בא! ופתאום[!], אני מתעורר בחדר עינויים. "WTF?!" אמרתי. גם אלעד התעורר. אך אלעד התעורר קשור למיטת עץ וידיו קשורות עם חבלים קצרים ומעליו מטוטלת עם גרזן שיורדת לאט לאט עד שהיא חותכת אותו לגמריי. "מה קרה פה?איפה אני?!" אמרתי וגם הוא אמר. המטוטלת לאט לאט התקרבה עליו...
-
אחלה של סיפור!
אחחח הפרקים הראשונים...איזו נוסטלגיה...
-
XD
כן הא?
[u]פרק חמישי: הצינוק[/u]
המטוטלת לאט לאט התקרבה אל אלעד, אך אלעד היה קשור, הוא לא היה יכול לברוח! "נממ..." חשב.
"עם אצליח לשפוך את המרק הזה על החבלים אולי העכברים שלהצינוק יבואו לכרסם את החבלים". אלעד ניסה והצליח להפיל את המרק.
לאט לאט העכברים כירסמו את החבלים וברגע האחרון, אלעד הצילח להמלט. "שחרר אותי, אני בתוך הכלוב!"
צעקתי. אלעד ראה אותי וחיפש את המפתח לכלוב.
הוא מצא את המפתח ליד דלת. אך שומרים על המפתח שני משתמשים של אנימה פיל , ולאלעד אין נשק.
בינתיים בטירת אוטאקו ...
"נצחנו..." אולגה אמרה ונאנחה. כול המשתמשים הריאו. רק אלכס נשאר בצוק בוהה בוא. אולגה הלכה לאלכס: "מה קרה?" שאלה. "אמנם ניצחנו את הגל הראשון, אך יש עוד גלים ונשארנו רק 169. חוץ מזה
אבדנו שני גיבורים, אלעד ונדב..." אמר. וכולם התארגנו בחזרה לטירה ועכשיו כולם בפקודתו של אלכס.
בינתיים בצינוק:
אלעד רץ והם ראו אותו, אך לו היה את יתרון ההפתעה וקפץ עליהם והכניס להם את הרגל שלו לביצים שלהם והן נשפכו מכאבים ומצרחות. אלעד השתיק אותם כדאי שאף אחד לא ישמע.
הוא לקח את המפתח ושחרר אותי. אך לרוע המזל השומרים רצו לדווח. והמון משתמשים רעים הגיעו. "איפה נדב כשצריך אותו?" אמרתי וכנראה שלאלעד הסכים איתי. פתאום ברגע האחרון ראינו את נדב רץ ממש ממש מהר והסתער על המשתמשים. "זה ההזדמנות שלנו" אמר נדב ולקחנו את נשקיהם של המשתמשים המתים והשבנו אש.
-
-
[u]פרק שישי: אוטאקו מוצף בספמרים! מה קרה לנובים טובי הלב?![/u]
בטירת אוטאקו: "ברכות למשתמש החדש ביותר בקהילה: Sumy" היה כתוב. עוד נרשמו פתאום, אלכס נכנס ורואה את כול פורום דיבורים מחוסה בספאם!!! וגראפיקה, ומוסיקה הכול!!! איך? "אני המנהל שנותר! איך אני אתן באנים לכולם?". הוא נתן עוד ועוד ועוד ועוד... וכול שנייה משתמש חדש נרשם ומספים. "מה קורה פה?" אמר אלכס. הם נאבקו בהם, אך לא הרגו את העבריינים. עוד ועוד ועוד ועוד נרשמו!
בינתיים בציוק אצלנו, השבנו אש עם הנשקים החדשים שלנו ודווחנו על הרבה אך הם היו רבים
מאתנו...... הם קשרו אותנו חזק אחד לשני לעמוד. הם לקחו את נשקים שלנו, ואת השיריונות שלנו. כול מה שנותר לנו זה בגדים רגילים. ביניהם הם לקחו את שיריונו המשובץ ביהלומים של אלעד. זה השיריון הכי חזק בהיסטוריית האינטרנט! המשתמש שלקח אותו אמר "האהאהאהא...[!] את זה אנחנו נתן למנהל, הוא יחליט מה לעשות עם זה... אולי הוא יתן את זה למייסד? מי יודע? האהאהא..!". ופתאום, הופיע מיכאל בכבודו ובעצמו. "מיכאל! חשבתי שהרגנו אותך!!!" אמרתי... "כן ממ... אבל בכול זאת אני יודע להחזיר את עצמי מבאנים..." אמר... "רמאי אחד!" אמר אלעד וניסה להתנפל עליו! אך החבלים היו קשורים חזק מידי. מיכאל לקח את השיריון המשובץ, והלך. ליפני שהוא הלך אמרתי "חכה" והוא בא ואמר "מה זה?".
עשיתי את עצמי טיפש ואמרתי: "לא כל כך הבנתי, הוא המנהל?" והצבעתי אל אחד המשתמשים הרעים". "לא, מיכאל הוא המנהל" והוא הצביע עליו. ואז צוטטי: "באמת? כי אתה נראה לי כמו בחור הרבה יותר חזק ממיכאל, אתה נראה יותר גדול ממנו... זה נראה כיאלו אתה המנהל... אבל לא חשוב אני לא יתערב". מיכאל שמע את זה: "רגע... מה אתה מנסה לעשות?!"
"נכון אני צריך להיות המנהל, לא מיכאל!" אמר המשתמש
מיכאל צוטט אותו: "לא נכון אני המנהל! תתמודד אנימיסט!" ואז החלה שם מלחמה בין כולם.
כולם נלחמו "הוא צריך להיות מנהל!" אמר אחד המשתמשים, "אבל מיכאל כבר המנהל!" אמר עוד משתמש
ונהייה שם קרב בין כולם. שמענו את שיקשוקי החרבות ושפיכת דם אחים. מיכאל מהר לקח את השיריון ורץ על נפשו... "מהלך חכם, אייל. עכשיו בוא נברח זו הזדמנות שלנו!" אמר נדב וניסינו להשתחרר, אך לא הצלחנו...
באימפריית אוטאקו - קון:
ספאם בכול מקום! פתאום קטפולתה פוגעת בחומה, והיא מתפוצצת. והמון המון נובים נכנסים לטירה ומתחילילם לתקוף אותה! אך אלכס, החתול המגניב בברדס [ובמגפיים] תמיד אדיש. הוא קפץ עם פרדי, שלף את תפריו וחיכה שהם יתקפו אותו. אולגה צעקה לו: "לא! הנובים טובים! אי אפשר סתם ככה לפגוע בהם!" אלכס רץ בטיל וראה מנהל. הוא אמר למנהל: "מה זה? מה עשית?!". המנהל אמר לו: "כפי שראית כול הפורום שלך מלא בספאמרים. לפי חוקי מלחמת האינטרנט האגדית מותר לנו להרוס לך אותו.". אלכס נאנח ואמר: "אבל למה נובים?". "כישפנו את הנובים שיתקיפו אתכם, וזה ממש לא בעיה לנצח את היצורים הקטנים,... הם מרביצים עם מקלות... אבל אסור לכם לפגוע בהם ולכן בחרנו אותם... אהאהא!"
"לפי חוקי האינטרנט אתה חייב לומר לי איך פתורים מזה".
המנהל ציטט לו: "נממ... טוב... אתה צריך להרוג את מיכאל". אלכס התעצבן והכניס לו אגרוף בפרצוף.
המנהל אמר: "עם כך אתה רוצה מכות הא?" הוא קם הוריד את בגדו, ואלכס ראה שהוא ממש ממש ממש ממש מממש ממש ממש ממש שרירי...
מה יקרה לאייל, נדב, ולאלעד בצינוק?
איך הם ישתחררו מהצינוק?
האם אוטאקו תהיה בסדר?
ואם אלכס יכשל, האם הוא יהפוך לעוף חתולי או עוף אנושי?!!
אההה!!! המתח!!!!
אה.. כן.. אהם... ההמשך יבוא....
-
וואו, זה פרק ארוך יחסית...
-
[u]פרק שביעי: אלכס נגד בחור שרירי מגניב![/u]
"שמי הוא נתנאל! ואני אמחץ אותך!!!" אמר השרירי בשם נתנאל ועם שני הידיים, תרח! הרביץ לרצפה וגרם לרעידת אדמה. אלכס קפץ אחורה ואמר לפרדי "אל תתערב". אלכס רץ עם תפריו וקפץ על ראשו של הענק נתנאל והחל לסרוט אותו עם התפרים, אך זה לא הצליח. אלכס בחזרה קפץ למקום שלו כאשר נתנאל תפס עץ וזרק אותו על אלכס. זה פגע באלכס... אלכס התעצבן עליו ורץ לעברו קפץ ממש ממש גבוהה והכניס את תפריו לעין של נתנאל ובקפיצה חזר. "העין שלי!" אמר נתנאל בעודו מחזיק את עינו ביד אחת. "אתה תשלם על כך!" תעק ובחליף את ידיו בשני להבים ענקיים! "omg..." אמר אלכס והתחמק מהמתקפות הסופר מהירות של הלהבים. אל הוא לא כל כך מצליח. הענק: "אתה לא תמלט! אתה תמות!"
אלכס: "בחיים לא!"
הענק: "אז תראה את זה!"
אלכס: "איה"
אלכס קפץ שוב ושוב ולא הצליח. כול פעם שהוא קם, הענק מפיל אותו. אלכס כל כך התעצבן, ופתאום הכישוף השפיע עליו! הוא הפך לאיש פנטר ענקי! ורץ לענק בעודו מרעיד את האדמה! זה היה שם קרב בין גדולים! אלכס מנסה להרביץ לענק עם הכפה, אך הענק מתכופף ונותן לאלכס אגרוף בביצים, ואלכס התקפל. אך אלכס חיש מה קפץ ונתן לענק אגרוף בלסת. הענק נשכב על הרצפה. נתנאל קם וניסה להכניס את הלהב שלו לבטנו של אלכס. אך אלכס קפץ, הגע מאחוריו וניסה לשבור לו את המפרקת. אך נתנאל השתחרר והפיל את אלכס לרצפה! "זה הסוף" צעק נתנאל ובא לתקוע להב בבטן של אלכס. אלכס לא היה יכול לזוז לשום מקום!
-
-
חחחחח...
זה יותר קצר:
[u]פרק שמיני: חופש אך לא נצחון[/u]
"אתה אבוד!" צעק נתנאל וקפץ. אך פתאום כדור אש ענקי הגיע ופוצץ אותו לרסיסים! אולגה עמדה על החומה ומסתכלת. אלכס קם כיאלו כלום לא קרה והלך לספאמרים וניסה לתת להם באן אחד אחד, אך זה לא הצליח.... כול הזמן נרשמו עוד! עוד ועוד ועוד ועוד! הנובים המשיכו להרוס את האתר! ולא היינו יכולים להרוג אותם! בינתיים, בצינוק, אנחנו היינו קשורים אך חיש מהר, נדב לקח עם הרגל שלו חרב מהמשתמשים המתים, שם את החרב בפה שלו ושמם החליק אותה ביד ולאט לאט חתך את החבלים עד שהם השתחררו. אנחנו הלכנו בדרכנו הצרה מלאת מוכנות העינויים.... המכונות היו נראות ממש כואבות...
פתאום, יצאנו לבחוץ וראינו שאנחנו באנימה פיל... "הגיע הזמן לחבל" אמר אלעד....
-
חחח נראה לי שהפרק הזה שבר שיא...
-
כן, למרות שהוא כל כך קצר חח
[u]פרק תשיעי: המלחמה האחרונה[/u]
מבלי שיראו אותנו, התנקשנו במשתמשים והגנו אותם, חיבלנו באתר. וברחנו לארמון לבדוק מי המייסד ושנוכל להתנקש בוא... בינתיים בטירה, "עם הם הורסים לנו את הפורום, אנחנו נהרוס להם את הפורום!" תעק אלכס הדגול וכולם רצו לעבר אנימה - פיל במטרה להרוס אותה... עד שהם היו ליד השער הענק שלהם... "אתה שומע אותי מיכאל?!!! אנחנו באנו לתקוף את הטירה שלך!" צעק אלכס... פתאום מיכאל הופיע מולו... "היהי... התחבאתי כאן וידעתי שתבוא..." אמר מיכאל וצחקק בזמן שאלכס הסתכל עליו במבט רציני. "יש לי כאן משו שאני רוצה להראות לך..." אמר מיכאל וזרק על הרצפה את שיריונו המשובץ של אלעד האמיץ... "זה שיריונו של אלעד!! הוא בטח מת!" אמרה אולגה בפלא. אלעד הסתכל על השיריון ברציניות והתקדם לעבר מיכאל בזמן ששולף את תפריו... "זוזו הצדה כולם! גם אתה פרדי! זה הקרב שלי!" אמר אלכס בזמן שהתקדם אל מיכאל וכולם גם הקשיבו לו... הם זזו הצדיה... "אני אתן לך הודעה מהמאסטר שלך" אמר אלכס ותקף את מיכאל! בינתיים... אנחנו היינו בארמון... והתקדמו לעבר המייסד... היינו ממש ממש קרובים... מיהו? חשבתי...
-
-
אני רוצה להגיע כבר לעונה השניה!
הפרקים של יובל בעונה השניה הישתפרו באופן מדהים!
-
[u]פרק עשיריי: הקרב האחרון - המשך שני... תסכול רשמי![/u]
אנחנו בדרכנו למייסד... ממש כמעט היינו יכולים לראות אותו... נפלנו לבור, ממשליפני שראינו אותו... ושם צינוק... אולי זה היה מתוכנן מראש?
אלכס תקף את מיכאל ושרט אותו חזק.כולם הריאו... מיכאל שלף מקל מהחזה שלו והכניס לאלכס בביצים... אלכס התקפל ומיכאל בעט בוא... אך כפי שמכירים את אלכס, הוא אף פעם לא מוותר!
הוא קפץ ודרך לו על הראש, עשה גלגול ובעט לו בפנים... "אני אמצע שימוש טוב יותר לכם" אמר מיכאל ומהר יצאו מידיו רשתות שכלאו את חבריי ואת אלכס... והביא אותם למקום כלשהו...
אני אלעד ונדב המשכנו בדרכנו... ואנחנו שומעים קולות חרסום נורא גדולות... אנחנו בודקים בצד ואנחנו רואים טול ענקי שמכרסם משו! אלעד: "זה.ה--הה הטרול שהביא אותנו לפה... בוא נברח ונחזור לצד השני..." אך היה מאוחר מידי... הטרול שם לב ושלף את העלה הענקית שלו. "תברחו... אני אטפל בוא..." אמר נדב.. "אתה תמות!!!" אמרתי... "אני מעדיף למות מאשר לאבד את מלכי... תברחו!!" הוא אמר... רצינו לעזור לו.... אך הוא סגר את השער בפרצוף שלנו.... ההמשך יבוא...
-
הוווו
עכשיו מתחילים פרקי האקשן.
-
[u]פרק אחת עשרה: נדב מת? הקרב האולטימתיבי![/u]
לא ידענו עם נדב ישרוד או לא אך המשכנו ללכת... לא ידענו גם מה קורה עם השאר ועם אלכס... רק ידענו שאנחנו חייבים לצאת מפה! המון זמן חיפשנו את היציאה ובהמון זמן הזה לא ידענו מה עם נדב... עד שאלעד מצא ידית מאוד מאוד מגניבה ומשך בא... פתאום תלפורט ענק נפתח! "זו בדח הדרך יציאה" אמר אלעד... "אתה בטוח?" תהיתי... "כנראה, הלכנו במעגלים ואין משו אחר..." אנחנו נכנסנו לפורטל ומאצנו את עצמנו במדבר עם פרמידות על גבעה, כאשר מתחת לגבעה אנחנו רואים שולחן של סדר פסח ואת כול האוטאקויים סביבו... "זה שולחן סדר פסח! כמה נחמד..." אמר אלעד... "וכול החברים שלנו סובבים ואוכלים סביבו!, אלכס!" צעקתי בזמן שרצנו ללמטה... כשהגענו היינו ליד השולחן... "ברחו! זו מלכודת!" אמר אלכס... אך ליפני שהספקנו להבין מה קורה כאן, מיכאל יצא מעל ליפני האדמה ומהר קשר אותנו לכיסא... וגילינו שהחברים שלנו גם קשורים.... "חג פסח שמח! למה אתה לא מצטרף לחבריך השמחים?..." אמר מיכאל במלמול... "ממזר! מע עשית? ואיך ידעת שחג פסח זה החג האהוב עליי?!" "טיפש..." אמר מיכאל... "הגיע הזמן שתבין מה הולך כאן" אמר מיכאל והתחיל להסביר: "אנימה - פיל הוא פורום האנימה הראשון בסוג הHTML והשרת הזה שכיום כולם משתמשים בוא, אפילו ליפני
אנימה - ייל!... הצפנו את הפורום שלכם בספאמרים והשתלטנו על הנובים שישמידו לכם את הפורום...
וזה מותר לנו עכשיו...." למה בחרתם להרוס דווקא אותנו?! למה לא אנימה ייל שגנב לכם את זכויות היוצרים?!" אמר אלעד... "היינו צריכים את הפורום עם הלב בכי חזק ובחרנו אתכם! כשתחזרו... תשפכו את טוב לבכם ותצטרפו אלינו ותוכלו עוגיות! אף אחד לא יגנוב ממנו יותר זכויות יוצרים... ואל תשכחו... שאתם שבט אוטאקו בעל 300 המשתמשים... ואנחנו אימפריית פיל בעלת מיליוני משתמשים!!!"
וצחקק... "אני פשוט יחתוך את הכיסאות מהאנשים... ואז אתה תהייה הבא בתור!" אמר אלעד... "לא הייתי מנסה את מזלי עם הייתי אתה... כי שולחן סדר פסח הזה הוא במקרה טיל הייטאק שמכוון לירח!" אמר מיכאל, ובאותו זמן חתול מדבריות דילג לו... פתאום איזה שלט נשלף מידו של מיכאל... "לחיצה אחת קטנה על הכפתור הכחול שלי... ואליהו הנביא יבלה את שאר הנופש שלו בירח..." אמר מיכאל ובא ללחוץ על הכפתור... אך חתול המדבריות בטעות דילג על השלט ולחץ בטעות על הכפתור האדם וברח... "לא!!! זה הכפתור הלא נכון!!!" צעק מיכאל... ופתאום המון חורים באדמה נהיו וכול צבא אנימה - פיל הגיע... "נראה שחברינו מהעבר מסיגים את נקמתם...." אמרתי... "לעזאזעל! מצב מגנים!" אמר אלעד... "ככה מבשרים חג פסח שמח?" התבדח אלכס... והתחלנו להלחם... אלכס מאחוריי מיכאל עשה גלגלון... "הפתעה..." אמר באדישות ותקף את מיכאל... "זה כי הצפת אותנו בספאמרים ובנובים!" אמר אלכס והכניס למיכאל מכות... מיכאל סבל וחיפש את השלט בזמן שאנחנו נלחמנו... כולנו היינו מסביב לשולחן ועשינו מצב מגן בזמן שהאחרים תקפו אותנו.... אך לרוע מזלנו מיכאל מצא את השלט ולחץ על הכפתור הכחול...
"זה לא נגמר! לא בשבלכם!" צעק מכאל... "לעזאעזל!!! תחזיקו חזק!" אמר אלכס והטיל שוגר... "חג פסח שמממממ[SIZE=1]מממחחחחחחחחחח[/SIZE]!!!" צעקנו בזמן ששוגרנו...
ומצאנו את עצמנו במעין סוג של חללית... ופתאום שמענו קול שמדבר אלינו...
"אזזזזז.... היה לכם את האומץץץץץץ להגיע לכוכב המוותתתתת שלייי.... אני הוא מייסססססד אניייימה - פייל...." אמר הקול.... "הראה עצמך!" צעק אלעד... והדלת נפתחה ושמענו נשימות ממש חזקות... לא ראינו כל כך בגלל העשן... אך הוא התקדם וראינו שזה דארת' ויידר [Darth Vaidar] בכבודו ובעצמו! עם חרב לייזר אדומה כמו של הסת'! והוא כול הזמן נשם... ונשם... היינו המומים! הוא התקדם לעבר אלעד ואמר לו "מייסד אוטאקו... הצטרף אליי... הצטרף לצד האפל! ביחד נשלוט באינטרנט, כבעלים! וביחד נשיב לו את הסדר!"... "לא!" אמר אלעד... "הצטרף! יש לנו עוגיות!" צוטט אותו ויידר... "בחיים לא!!!" אמר אלעד...
"עם כך נלחם..." השיב ויידר ושלף את חרב האור שלו....
-
-
[u]פרק שתיים עשרה: הקרב האולטימתיבי[/u]
דארת' ויידר שלף את חרב האור שלו, ואלעד שלף את חרבו ואת סכיני הזריקה שלו....
"אתה יודע מי אני" שאל ויידר את אלעד בנשימה ארוכה... "כן אני יודע מי אתה!" אמר אלעד... "הרגת את נדב" אמר.... אך ויידר צחק ואמר "לא... אני נדב!" אמר ויידר.... "לאאאא!!! זה לא נכון!" צעק אלעד... "בדיוק. זה לא נכון... שיקרתי" אמר ויידר.... "אה" אמר אלעד והם המשיכו להלחם... פתאום נפתחו דלתות והמון פיליסטיים יצאו משם... "למען נדב!!!" צעקו המשתמשים הגיבורים ונלחמנו נגד הפיליסטיים... אלכס הרג הרבה וכרגיל גם פרדי... אך היינו רק 300 אנשים והם היו מיליונים! כמעט הפסדנו! ופתאום... טרול ענקי נפל... וראינו את נדב קופץ ללמטה שולף את גרזנו העצום ומסתער על הפיליסטיים... "נדב! חשבנו שנהגת!" אמרה אולגה... "זה לא היה קורא לולא דלת הברזל..." אמר אלעד בזלזול...
-
-
עכשיו זה הפרק האחרון!
[u]פרק שלוש עשרה: הפרק האחרון![/u]
"לא ישברו אותנו!" אמר נדב וחתך את ראשיהם של המשתמשים הפיליסטיים... הם באמת היו חזקים... נשארנו ממש מעט בגלל גם שני הקרבות הקודמים נשארו לנו ממש קצת חיילים... ועיבדנו הרבה מאוד משתמשים. לא יוכלנו לנצח! הם היו חזקים מאתנו. מיכאל הגיע. "למה איחרת!" צעק ויידר... "סליחה מאסטר.... לקח לי זמן למצוא את השלט"... אך ברגע זה: "נדב! חשבנו שהטרול אכל אותך למוות!" אמר מיכאל... נדב הסתכל "מיכאל!" צעק ורץ לעברו. נדב בא להכות אותו בגרזן אופקית אך מיכאל קפץ עשה גלגלון אווירי ובעט לנד בבטן. נדב נפל... אך נדב שלנו לא מוותר! הוא קם בעזרת גרזנו. מיכאל רץ אליו וחיש מהר נדב הכניס לו בעיטה בבטן וקרט את ראשו בעזרת הגרזן. "מיכאל מת!" צעק נדב. "יופי זה חוסך זמן..." אמר אלכס באדישות בזמן שנלחם. אולגה עשתה סביבה אש ושרפה הרבה משתמשים. אבל עדיין הינו משמ קצת... כמעט הפסדנו... "אנחנו מפסידים!" צעקתי... "לא בממלכה שלי!" אמר אלעד והמשיך להלחם... לא רצינו להיתייאש. אבל כמעט הפסדנו... "האהאהא!" צחק ויידר... "תם חושבים שבכך שהרגתם את מיכאל המטונף והטיפש אתם תנצחו? אתם מפסידים! האהאהא..." אמר ויידר.....
אך פתאום שמענו: "נובים, להסתער!" וראינו מיליוני של מיליארדי נובים רצים לעבר האויב. "נכון! מיכאל מת! הנובים שחוחררו!" אמר נדב... אך ויידר צחק "הא! אתם חושבים שחבורת נובים תנצח אותי?!". אך לא הם המשיכו ונצחנו. "מצב מגן! בדיוק כמו שנצחנו בפעם הקודמת!" צעק אלעד ועברנו למצב מגן ולאט לאט דחפונו את החיילים של ויידר מהחללית. "נצחנו!" צעק אלעד. אך ויידר ניצב מולו... הם התחילו להלחם. נדב רץ וחתך את ראשו. חזרנו לאוטאקו וראינושהנובים הרסו כמעט את הכול... אך הקמנו שוב את האימפרייה וחגגנו את ניצחוננו!! ומאז ודע היום, סיפור זה חרוט באבןהנעוצים של אימפריית אוטאקו!, וכולנו זוכרים,... ש300 אוטקואים, ניצחו את מיליוני הפיליסטיים!!!
אני מבקש מכול אחד ואחד ממכם, לוחמים אמיצים.... לחשוב לפחות פעמיים ולגלות שסיפור זה לפחות קצת מצחיק...
------[u][b]הסוף[/b][/u]-----
-
ועכשיו, הגיע הזמן להתחיל את העונה השניה.
פרק 14 (''אוטאקו החדשה'')-
חלפה לה שנה תמימה מאז מותו של וידר ותקומת אימפרית אוטאקו. בהתחלה, האימפריה המחודשת היתה ההרמוניה המושלמת. תושבי אוטאקו חיו בשלום זה עם זה, ללא מלחמות, ללא שנאה. אנשי המלוכה של הממלכה התיחסו טוב אל התושבים, לא אסרו אנשים סתם, לא הוציאו להורג. נראה כאילו הרוע חלף מן העולם, או לפחות מאוטאקו. אך אז, החל שינוי משמעותי באוטאקו קון. מושל הממלכה, אלעד, שהיה כל כך טוב בעברו, הפך את עורו והתגלה כאדם רע מאד. הוא התחיל לגבות מסים כבדים על תושבי הממלכה, להתנהג אליהם בצורה מאד גועלית ומתנשאת ואף לשלוח אותם למאסרים לא מוצדקים. לתושבי הממלכה לא היה מה לעשות כנגד התנהגותו הנוראה של אלעד. כל מי שניסה למחות, הושלך באופן מידי לכלא. גם סגניו של אלעד לא ממש עזרו למשתמשים, אלא להפך-היו טיפשים והסכימו עם כל מלה של אלעד, בלי שתהיה להם דעה משלהם. אלכס, שהיה בעבר אחד מהטובים, מונה ממפקח פשוט לתפקיד סגנו הנאמן ביותר של אלעד. וכמובן, כשקיבל את התפקיד הזה-השתנה לחלוטין. הפך מאדם הגון וטוב לב אשר יודע להבין ללבם של התושבים, לאדם דביל (סלחו לי על ההתבטאות הבוטה) חסר כל דעה עצמית אשר מבצע את כל פקודותיו של אלעד בלי לחשוב לרגע האם זה בסדר לתת כאלה פקודות. אולגה, שהצטינה בעברה בכישוף, פרשה מהתחום והפסיקה לפעול למען הצדק. היחידים בחבורה שעדין נשארו טובים והגונים, היו אייל ונדב. שניהם ישבו בבית הקפה וחשבו מה לעשות עם אלעד, ובכלל, איך להתמודד עם המצב החדש והבעיתי באוטאקו. ''שמע, אייל, זה ממש לא בסדר מה שהולך כאן, בממלכה.'' אמר נדב ''אלעד הזה נותן כל הזמן מאסרים בלי סיבה, מטיל מסים שאפילו שנינו ביחד לא יכולים לשלם עליהם, די! נמאס! זה בלתי נסבל!''
''הרגע, נדב.'' אמר איל שהיה רגוע ושליו ''שמע, שנינו מכירים את אלעד זמן רב. הוא היה אחד מחברינו הטובים ביותר. הוא בטח לא היה מתנהג כמו שהוא מתנהג עכשיו סתם. אני בטוח שמשהו קרה לו. אז במקום סתם לצרוח 'די! נמאס!' בוא ננסה להפגש עם אלעד ולנסות לדבר אליו בהגיון. אני בטוח שאם אלעד יבין כמה מעשיו גרועים, הוא יחדל מהם ויחזור להיות אדם טוב, ממש כמו פעם.''
''טוב, בסדר...'' אמר נדב בלית ברירה ''אנחנו ננסה לדבר אליו בהגיון, נעשה את זה בדרך שלך. אבל, אייל ידידי, אם זה לא יעזור, אנחנו נעשה את זה בדרך שלי, ברור?''
וכך, צעדו להם אייל ונדב בדרכי אוטאקו, עד שהגיעו אל טירת אוטאקו הגדולה. ''וואו!'' אמר אייל והביט על טירת אוטאקו בהתפעלות ''איזה יופי! כמה כיף אלעד שהוא גר בכזו טירה ענקית, נכון נדב?''
''אל תתעכב, בוא כבר!'' קרא נדב בזעף והשנים נכנסו אל תוך הטירה. טירת אוטאקו היתה ענקית. היא היתה רצפותיה, תקרותיה וקירותיה היו עשוים מאבן. על הקירות היו תלוים דיוקנים ענקיים של שושלת המלוכה המשפחתית. לאן שאייל ונדב לא הלכו, הם תמיד ראו לוחמים בסביבה, לבושים בחליפות אבירים. השנים עלו במדרגות הטירה, עד שהגיעו לקומה האחרונה. הם הלכו במסדרון, עד שנעצרו מול דלת חדרו של אלעד. על החדר שמר איש בעל פנים של חתול. ''אינכם רשאים להכנס!'' אמר האיש בקול צווחני. ''אלכס? מה קורה?'' שאל אייל בהתרגשות ''אלה אנחנו, אייל ונדב. וואי, כמה זמן לא ראינו אותך. מה נשמע, גבר? התגעגעת? ספר, ספר חוויות.''
''אינכם רשאים להכנס!'' חזר אלכס על דבריו. ''מה זאת אומרת?'' שאל אייל בחוסר הבנה ''אלכס, אתה כבר לא זוכר אותנו? אלה אנחנו, אייל ונדב, נלחמנו יחד עם אלעד, אולגה ואתך נגד דארק וידר, שכחת? הצלחנו להציל יחד את ממלכת אוטאקו. למה אתה מתנהג כאילו אתה לא מכיר אותנו?''
''אני מצטער מאד!'' צרח אלכס ''אני יודע טוב מאד מי אתם ולמרות זאת אני חוזר ואומר אינכם רשאים להכנס! אלעד המושל הדגול והנעלה מאד עסוק כרגע ואינו פנוי לביקורים! אפילו אם מדובר בחברים ותיקים! קישטה החוצה! הנושא הזה נעול!!!''
''בואנה!'' קרא נדב בזעם ועמד לתת לאלכס אגרוף רציני, אך אייל עצר אותו ברגע האחרון. ''מה זה?!'' שאל אלכס בתדהמה ''אתה ניסית לתקוף סגן בכיר אתה יודע שזה מעשה אסור על פי החוק? יש לי את הסמכות לאסור אותך בכלא למשך עשרים שנים על כך כי זה מעשה מאד מאד לא יפה ולא חינוכי!''
''לא מענינים אותי החוקים המזורגגים שלך!'' קרא נדב בכעס והחל לתת לאלכס אגרופים, למרות תחינותיו של אייל שיפסיק. אלכס לא החזיר לנדב ואפילו לא התגונן, רק צרח על כך שנדב עבר על החוק. ''על פי חוק מספר 466 סעיף ד' של ספר החוקים המלא של ממלכת אוטאקו אין להרים יד על כל איש מלוכה בממלכה!'' דקלם אלכס בקולו הצווחני ''אתה נידון למאסר של חמישים שנים!''
''אה באמת? נראה מה יהיה לספר החוקים שלך לומר על זה!'' קרא נדב, הוציא מכיסו סכין וכרת לאלכס את היד הימינית והאוזן השמאלית. אלכס לא בכה ואפילו לא צרח, רק המשיך לעמוד במקום ולדקלם בקפדנות. ''זהו עכשיו אתה נידון למוות!'' קרא אלכס ''בוא אתי אל חדר הגיליוטינה!''
''שתוק כבר!'' קרא נדב והתחיל לחתוך כל איבר אפשרי בגופו של אלכס ''למה הדבר הזה לא מפסיק לדבר?''
''נדב, אני חושב שאתה טיפה...'' אמר אייל שהיה מבוהל מכל הענין, אך נדב לא הקשיב לו והמשיך לחתוך את גופו השעיר של אלכס. בסופו של דבר מה שנשאר מאלכס הוא רק ראש, שהמשיך לדקלם משפטים. ''בוא אתי לחדר הגיליוטינה! בוא אתי לחדר הגיליוטינה!'' המשיך אלכס לקרוא בקול. ''מה לא מובן בשתוק?!'' קרא נדב בזעם ובעט בראשו של אלכס. הראש התגלגל במסדרון עד שבסופו של דבר החל להדרדר במדרגות. אייל ונדב יכלו לשמוע את אלכס צורח ''בעיטה בראשו של סגן בכיר זוהי עברה על החוק שעונשה מוותתתתתתתתת''
''טוב, נפטרנו ממנו, בוא נכנס.'' אמר נדב ופתח את דלת חדרו של אלעד בלי לדפוק, אייל שהיה מאד מבוהל ממה שקרה קודם נכנס לחדרו של אלעד גם הוא, מעט בחשש. ליד שולחן חדרו של אלעד ישב אלעד על כסא המלך שלו, ומיד כשהבחין בשנים הוא קם מכסאו וניגש אליהם. ''אייל! נדב!'' קרא אלעד בהתרגשות ''כמה טוב לראות אתכם! מה הענינים, אחים שלי? כל כך הרבה זמן שלא התראנו!''
אייל חייך חיוך רחב. ''הכל מצוין, אלעד!'' אמר אייל בהתרגשות ''איך אתה מרגיש? איך החיים?''
לאורך כל אותה שיחה שטחית נדב שילב את ידיו בשעמום וחיכה עד שאייל יאמר לאלעד משהו על הדרך שבה הוא מנהל את הממלכה. אך זה לא קרה. ''בסדר גמור, נמאס לי!'' קרא נדב בזעם ''מספיק למשוך את הזמן, אייל! קדימה, דבר אתו! אמור לו כל מה שאתה חושב על צורת הניהול הזוועתית שלו!''
ואז, בבת אחת, נמוג חיוכו הידידותי של אלעד מפניו. לאט לאט פניו נעשו זועמים והוא שילב את אצבעותיו בעצבנות. ''אז בשביל זה באתם אלי, הא?'' שאל אלעד בקול כועס ''כמובן. הייתי צריך לדעת. לא באמת התגעגעתם אלי אז החלטתם לבקר. בסך הכל רציתם לנסות ולשנות אותי.''
''אלעד, אל תבין אותנו לא נכון-'' אמר איל בצער אך נדב קטע אותו. ''לא, ככה אתה בדיוק צריך להבין אותנו.'' אמר נדב בכעס רב ''אלעד, אני אהיה כן אתך. אתה מנהל בלתי נסבל. רשע, גועלי, עושה מה שבא לו, והרשימה עוד ארוכה. כל התושבים שונאים אותך בגלל ההתנהגות הבלתי נסבלת שלך. לא חבל? פעם אנשים העריכו אותך.''
אלעד דפק באגרופו על שולחנו בזעם וקם ממקומו. ''אתה לא תאמר לי איך לנהל את הממלכה שלי!'' קרא אלעד בזעם ''זאת הממלכה שלי, ואני אעשה בה כל מה שמתחשק לי, ואם אני ארצה להרוג את כל תושבי הממלכה אז אני אעשה את זה ואף אחד לא יוכל לומר לי על כך כלום כי אני המושל ואני עושה מה שבא לי, מבין?''
נדב נאנח. ''מה קרה, אלעד?'' הוא שאל בעצב ''איך השתנית ככה? פעם היית אדם נפלא. מה קרה לך?''
''קרה שהתחלתי סוף סוף לחשוב בהגיון.'' השיב אלעד ''אני מקוה שהבהרתי את הנקודה שלי. עופו מפה.''
''סלי..סליחה?'' שאל אייל, בבלבול משולב עם כעס. ''סליחה?!'' שאל אלעד בזעם ''איך אתה, אזרח פשוט ועלוב, מעז לומר לי, מושל אוטאקו האהוב והדגול, סליחה? התנהגות כזאת אינה מקובלת בממלכת אוטאקו, ואתה עכשיו תשלם על איך שהתנהגת, חבוב! שומרים! שומרים! אסרו את הפושע הזה!''
-
חח אחלה פרק נדב! תמשיך ^^
-
פרק 15 (''הגלות מאוטאקו'')-
''מה?!'' שאל אייל המבוהל ''אבל..אבל למה? אתה חבר שלי, למה אתה עושה לי את זה?''
''שום חבר שלי לא מעביר ביקורת על צורת הניהול שלי.'' השיב אלעד ''אייל, ידידי, אתה הולך להיות בכלא במשך הרבה מאד זמן.''
''אנחנו לא ניתן לכם לעשות זאת!'' קרא נדב ''בוא, אייל, אנחנו מסתלקים מכאן.''
אייל ונדב יצאו בריצה מחדרו של אלעד והחלו לרוץ במסדרון הטירה. בעקבותיהם רצו עשרות לוחמים חמושים בחרבות ובחניתות. השניים ירדו במדרגות הטירה כל כך מהר עד שאייל בטעות נפל. ''אוי לא...'' קרה נדב בעצב ''בוא, אייל, אסור להתעכב. הלוחמים עוד מעט מגיעים אלינו, ואם לא תקום, זה יהיה הסוף!''
''לא, לא.'' אמר אייל בכניעה ''עזוב אותי, נדב. תן לי להשאר כאן, על מדרגות הטירה. כנראה זהו גורלי, להרקב בכלא של אוטאקו. השאר אותי כאן ותן ללוחמים לתפוס אותי.''
''אין סיכוי!'' קרא נדב ''אני לא אפקיר אותך בקרב!''
ואז, אחד הלוחמים הגיע אליהם ותפס את אייל בשתי ידיו. ''אני לא מאמין, הצלחתי לתפוס את אייל!'' קרא הלוחם בהתרגשות ''אלעד יהיה כל כך גאה בי! אולי הוא יתן לי אות גבורה, ואולי אפילו...אפילו תפקיד במלוכה! זה היום הנפלא ביותר בחיי!''
''חשוב שנית.'' אמר נדב ונתן לו אגרוף בקסדה. הלוחם התעלף והחל להדרדר במורד המדרגות. ''בוא, לפני שעוד לוחמים יגיעו.'' אמר נדב והרים את אייל. השניים רצו במורד המדרגות ולתדהמתם הרבה חיכו להם שם עשרות לוחמים. ''לעזאזל...'' אמר נדב. אייל ונדב רצו אל עבר הלוחמים ונתנו את הזינוק של חייהם! ''אחריהם!'' קרא ראש הלוחמים, וכל הלוחמים החלו לרדוף אחר אייל ונדב הנמלטים. ''אל תתנו להם לברוח!'' קרא אחד הלוחמים, ושער הסורגים שבפתח הטירה החל לרדת באיטיות. ''על החיים ועל המוות!'' קראו השניים ורצו במהירות הבזק אל השער. בדיוק חלקיק שניה אחרי שהם עברו את השער, הוא נסגר. ''פיו, איזה מזל...'' אמר אייל והתנשף. הלוחמים שבתוך הטירה דפקו על השער בזעם, והיו אחדים שאפילו השחילו את חרבם דרך הסורגים וניסו לפגוע באייל ובנדב. ''מה נספר עכשיו לאלעד?'' שאל אחד הלוחמים בעצב. ''טוב, אז מה נעשה עכשיו?'' שאל אייל את נדב ''איך נסביר לאלעד שאני חף מפשע?''
''אוי, אייל אתה כזה נאיבי...'' נאנח נדב ''ברור שאנחנו לא יכולים להשאר באוטאקו אחרי שאלעד פקח על כל לוחמיו לאסור אותך. עכשיו בוודאי יכריזו עליך כמבוקש, ולא יעבור זמן רב עד שיצליחו לתפוס אותך ולהשליך אותך לכלא. עלינו...עלינו לצאת מאוטאקו לזמן מה. רק עד שהענינים ירגעו.''
''לברוח מאוטאקו?'' שאל אייל בבהלה ''אתה רציני? אבל..אבל אוטאקו הוא הבית שלנו! כאן נולדנו וכאן נחיה. בחייך, נדב, שכחת את ההמנון של הממלכה? איך אתה יכול לעזוב את בית הולדתך? אני מתפלא עליך!''
''אתה יודע מה, נעשה את זה בדרך שלך.'' אמר נדב ''נשאר כאן בשביל להיות נאמנים לממלכתנו, ואז עד מהרה נושלך לכלא ונהיה נאמנים לממלכתנו בכלא. זה מה שאתה רוצה, אייל? להרקב בכלא כל חייך? אין לך שאיפות בחיים?''
''טוב, בסדר, שכנעת אותי.'' אמר אייל ''אבל לאיזו ממלכה נלך? ישנן כל כך הרבה ממלכות.''
''קודם נגיע אל ההר ורק אז נעבור אותו.'' אמר נדב ''במלים אחרות, קודם כל נצא מאוטאקו ורק אז נחליט לאיזו ממלכה הולכים. מקובל עליך? יאללה, בוא נצא, אני כבר רואה את הלוחמים מנסים לטפס מעל לחומות הטירה.''
ובינתיים, בטירת המלוכה של אוטאקו, ישב אלעד בחדרו ושילב את אצבעותיו זו בזו. ''בוודאי בכל רגע יגיעו לכאן הלוחמים,'' חשב אלעד בלבו ''ובידיהם יהיה אייל. אחחח, אני לא יכול לחכות עד שאניח את ידי על המורד הרקוב הזה, אשליך אותו אל הכלא ובעוד עשר-עשרים שנים אוציא אותו להורג. כן...זה יהיה תענוג.''
לפתע, נשמע קול שריטות על דלת חדרו של אלעד. ''מה זה? מי שורט את הדלת שלי?'' שאל אלעד בכעס ''זו עברה על החוק ואני אדאג-''
''אלעד, זה רק אני.'' נשמע קול צווחני מחוץ לדלת ''פתח בבקשה!''
''אה, זה אתה?'' שאל אלעד ''ובכן, הכנס בבקשה.''
דלת החדר נפתחה, ולחדר נכנס פרדי הפנתר, ועליו נסחב ראשו של אלכס. אלעד כמעט הקיא את נשמתו כשראה את אלכס. ''אלכס?!'' צרח אלעד בבהלה ''מה קרה לך? אין לך ידיים, אין לך רגליים, אין לך עוד איברים חוץ מהראש. מה זה? מי יכול היה לעשות לך מעשה כזה נורא?''
''אם אני לא טועה זה היה אייל.'' השיב אלכס בעצב ''אני אמרתי לו שאסור לו להכנס אל החדר שלך והוא בתגובה הוציא סכין וחתך את כל חלקי גופי! זו עברה על החוק והוא צריך לקבל את עונשו!''
''אייל, הא?'' שאל אלעד בקול מרושע ''כמובן. כמה פשעים האדם הזה יכול לעשות ביום אחד? אדם כזה לא צריך רק לאסור, אלא להוציא להורג! מספיק, הוא רק הורס את הממלכה! אז בשביל מה באת למשרדי, אלכס?''
''ובכן,'' ענה אלכס ''רציתי להודיע לך שהלוחמים ששלחת בכדי שיתפסו את אייל, נכשלו, ואייל ברח מהטירה.''
''ברח, הא?'' שאל אלעד ''חושב שיחמוק מעונש? אני עוד אתפוס אותו. הוא לא יחמוק מנחת זרועו של אלעד המושל הדגול! ארגן את כל תושבי הממלכה, אלכס, אני רוצה לערוך נאום.''
וכעבור שעה, התכנסו כל תושבי ממלכת אוטאקו באולם הנאומים של הטירה. היה מאד צפוף ורועש באולם, אך אנשים בכל זאת נשארו משום שרצו לדעת מדוע אלעד כינס את כולם. כעבור מספר דקות, הגיע אלעדד אל הבמה העליונה, והחל לנאום במקרופון שלו. ''תושבי אוטאקו היקרים.'' נאם אלעד ''רציתי לידע אתכם על כך שיש פושע נמלט בממלכה.''
''מה? פושע נמלט?'' התחילה פאניקה בקהל ''הו לא, זה ממש נורא!''
''הרגעו, רבותי, הרגעו.'' הרגיע אלעד את הקהל ''פושע זה, ששמו אייל, אמנם מסתובב חופשי ברחובות ויכול לרצוח כל אחד ואחד מכם, אולם אני מאמין שאם נשתף פעולה, נצליח לתפוס אותו וכך יבואו שלוה ושלום על הממלכה. פושע זה הוא נכון לעכשיו הפושע המבוקש ביותר בממלכה, ומי שיצליח ללכוד אותו יזכה במאה שקי כסף. נו, האם יש מתנדבים?''
דממה נפלה על הקהל. נראה היה שכולם פחדו מאד להציע את עצמם לתפקיד מתנדבים. הפושע שעליו דיבר אלעד הפחיד אותם מאד, והם פחדו מאד למות. ''נו, בחייכם, אל תהיו פחדנים!'' נאם אלעד ''חשבו על הכסף, חשבו על הכסף!''
''אני חושב שאני יכול ללכוד את הפושע.'' נשמע קול מתוך הקהל. ''ומי אמר את זה?'' שאל אלעד ''הצג את עצמך!''
''שלום, שמי הוא ולדימיר,'' אמר אדם בלונדיני ורזה שהיה בקהל ''ולדעתי אני אצליח לתפוס את הפושע שאתה כל כך רוצה.''
''אתה?'' שאל אלעד ''אבל...הבט על עצמך! אתה כה צנום וחלש! איך תוכל להביס כזה פושע רב עצמה?''
''ובכן, הפושע הנ''ל שעליו אתה מדבר הוא בסך הכל נוב עלוב ותו לא,'' הסביר ולדימיר ''האמן לי. הוא לא חכם ולא מתוחכם כלל. הוא בטח ברח ממלכת אוטאקו. מה שהוא לא יודע זה שיש לי חברים מכל הממלכות שבגלובוס. הם יעזרו לי לתפוס אותו.''
''המממ בסדר גמור.'' אמר אלעד ''מקובל עלי. אתה תהיה זה שיתפוס את אייל. בהצלחה, אזרח, אני סומך עליך, רק זכור: תזכה בכסף אך ורק אם תצליח להביא אלי את אייל, בריא ושלם. אני רוצה אותו חי.''
ובאותו הזמן, יצאו אייל ונדב מתוך שער היציאה ממלכת אוטאקו ומצאו את עצמם במרחב פתוח, בו היו כל מני כניסות לכל מני ממלכות שונות ומשונות. ''לעזאזל, יש כאן כל כך הרבה ממלכות.'' אמר נדב ''מה נעשה? לאיזו ממלכה נלך?''
''יש לי רעיון!'' קרא אייל ''למה שלא נבחר בעזרת אן-דן-דינו?''
''אן-דן-דינו?'' שאל נדב בלעג ''אייל, אתה השתגעת? מה זו השטות הזאת? מה, אנחנו ילדים קטנים?''
''יש לך רעיון יותר טוב?'' שאל אייל ונדב השפיל את ראשו. אייל התחיל לעשות אן דן דינו כשהוא מצביע על כל אחת מהממלכות: ''...המלך אמר לספור עד עשר. אחת, שתים, שלוש, ארבע, חמש, שש שבע, שמונה, תשע, עשר!''
''אוי לא, אתה בטח צוחק עלי!'' אמר נדב בעצב. הממלכה שאייל הצביע עליה בסיום הספירה היתה ממלכה אשר כולה היתה מכוסה בעננת רוע. ''זו הממלכה הכי נוראה בכל האזור!'' אמר נדב ''יותר גרועה אפילו מאוטאקו! המושל שם כל כך אכזר...אנחנו חייבים ללכת לשם, אייל?''
''אין ברירה אחרת.'' אמר אייל ''מה שיוצא, אני מרוצה.''
השניים נאנחו, ונכנסו לתוך שער הכניסה לממלכת אדוונס.
-
-
אהבתי! XD
אבל הפכת אותי לתינוק! חח
את הפרק הבא אני מפרסם?
-
-
נכון,
אבל מי צריך לפרסם פה עם אף אחד לא מיתייחס וגם ככה אנחנו מפרסמים באוטקו קון? :lol:
-
כי כאן הסיפור מתקדם יותר.
באוטאקו קון תקח שנה עד שנגיע לפרק 24.
-
אבל אף אחד לא מיתייחס לסיפור :Sad:
