פוקימון "1000 הפנטזיות" - ימי רביעי, שישי ושבת!

[SIZE=5][B][COLOR=Green]פוקימון אלף הפנטזיות![/COLOR][SIZE=2]

[/SIZE][/B][/SIZE][URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up203.siz.co.il/up1/lwlnwokjmhjn.jpg[/IMG][/URL]

[COLOR=Green][B][SIZE=3]פוקימון 1000 הפנטזיות!
(לפני הקריאה - יש לחכות לפרק הקרוב כדי לא לקבל ספויילר)
עונה ראשונה,
פרקים גדולים,
פוקימונים,
מיתקפות,
אנשים
והכל בתוכנית אחת![/SIZE][/B][/COLOR] [COLOR=Green]
[/COLOR]
[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up203.siz.co.il/up3/zdjcundwzjmv.jpg[/IMG][/URL]

[SIZE=4][COLOR=Green][B]שם הסיפור[/B][/COLOR] [/SIZE][SIZE=4]:פוקימון "אלף הפנטזיות".
[/SIZE] [SIZE=4][COLOR=Green][B]מספר פרקים[/B][/COLOR]:1 - ????
[/SIZE] [SIZE=4][COLOR=Green][B]מחוזות[/B][/COLOR]:כולם.
[/SIZE] [SIZE=4][COLOR=Green][B]ערים[/B][/COLOR]:כולום.
[/SIZE] [SIZE=4][COLOR=Green][B]פוקימון[/B][/COLOR]:דור 1-4.
[/SIZE] [SIZE=4][COLOR=Green][B]שנת יציאה[/B][/COLOR]:2010-2011[/SIZE]

[URL="http://www.israup.net"][IMG]http://www.israup.net/images/fd04e894750a214e0b9a7cc3067448bf.jpg[/IMG][/URL]

[COLOR=Green][B][SIZE=5]1.[/SIZE][/B][/COLOR] [B][SIZE=3][COLOR=Green][SIZE=4][URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?t=32703"]פרק 1 - להיות או לא להיות?![/URL][/SIZE]
[SIZE=5]2.[/SIZE] [/COLOR][/SIZE][SIZE=4][URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?p=911276#post911276"]פרק 2 - הבחירה היא.....[/URL][/SIZE][/B][B][SIZE=3][COLOR=Green]
[SIZE=5]3.[/SIZE] [/COLOR][/SIZE][SIZE=4][URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?t=32703&page=3"]מסע בין חברים![/URL][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3] בהמשך יוספו עוד פרקים.....[/SIZE][/B]

[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up203.siz.co.il/up3/jmetthynz0nx.jpg[/IMG][/URL]
[SIZE=2][COLOR=Green]
[/COLOR][/SIZE][SIZE=2][COLOR=Green][U][SIZE=4][B]בראנדן - דמות ראשית![/B][/SIZE][/U][/COLOR]

[/SIZE][IMG]http://1.bp.blogspot.com/_f-dwW9j-MHE/SwmJbLdxBzI/AAAAAAAAAGs/16JdsXF2GFg/s1600/guia_esmeralda_image021.jpg[/IMG]
[SIZE=2]
- [B]הגיבור הראשי. מאמן פוקימונים. עקשן, נבון, יהיר עם לב גדול ואוהב תחרויות. רובכם מכירים אותו ממשחקי הפקימון רובי ספיר וברקת. הלבוש שלו במתבוסס על הסטייל מהמשחק של ברקת. אוהב לסרוג ולתפור. מרכיב משקפיים לעיתים נדירות ושם דגש על ההופעה החיצונית שלו תמיד. ההחלום שלו הפך להיות המאמן הטוב ביותר בכל הזמנים. הוא בדיוק כמו כל גיבור ראשי, התשוקה, החוזק ואהבה שלו אל הפוקימונים אבל יש בו יותר חוזק וגדולה הפוקימון. בדרך כלל הדבר היחידי שהוא ממש רוצה להיות זה להיכנס לכל הליגות והתחרויות הבכירות (קרבות).[/B]
+ [/SIZE][SPOILER]
בקרוב.....[/SPOILER][SIZE=2]
[/SIZE][SIZE=2]
[COLOR=Red][U][SIZE=4][B]מיי - דמות ראשית![/B][/SIZE][/U][/COLOR]

[/SIZE] [IMG]http://i584.photobucket.com/albums/ss287/chibibroccoli/flora.jpg[/IMG]
- [SIZE=2]
[B]טוב, אין לי צורך להסביר. חברתו למסע של בראנדן. חברת ילדותו של בראנדן - נפרדו מאי הבנה גדולה שקראתה כאשר סאלאמנאס ענק התקיף אותם, אך לאחר שנפגשו שוב, הם חזרו להיות החברים הטובים ביותר!. הלבוש שלה מתבוסס על סטייל מהמשחק של ברקת. החלום שלה להיות מתאמת פוקימונים. נשארה עם אותו האופי ואם אותו יופי (מתחרז). חלומה של מיי זה להיות המתאמת מספר אחת. [/B]

[/SIZE][spoiler][SIZE=2][SIZE=4][COLOR=Blue][U][B]קריס - דמות משנית/ראשית![/B][/U][/COLOR][/SIZE]

[/SIZE][IMG]http://www.knowledgerush.com/wiki_image/c/cf/PokemonCrystal-character.png[/IMG]
[SIZE=2]
[B]הגיבורה הנשית יחד עם מיי, אך בניגוד אל מיי, קריס מתרכזת במציאת פוקימונים וחקר על הפוקימונים האגדיים. לא מאמנת ולא מתאמת, אלה חוקרת. כולכם מכירים אותה מפוקימון קריסטל (הגיבורה הנשית). חכמה מאוד.[/B][/SIZE][/spoiler]

[SIZE=5][B][U]דמויות משניות:[/U][/B][SIZE=2]

[/SIZE][/SIZE][SIZE=2][B][U]לוקאס[/U] [/B]- מאמן פוקימון בכיר. מתאם ומאמן פוקימונים. בעל אישיות חפוזה ומתמלא בזעם כשלא עונים לו. יותר מתמקד בליגות ותחרויות אימון פוקימונים מאשר מתאם. בניגוד לכל החברים, לוקאס הוא חברו הטוב ביותר של בראנדן, אך הם הלכו בדרכים נפרדות (מחוזיים נפרדים) ונפגשים בתחרויות או בפתאומיות. קומיקאי, אוהב לאכול ולעיתים קרובות אדישות במצבים קשים.

[/SIZE][spoiler][SIZE=2][B]דון [/B]- ילדה עשירה ולרוב מפונקת. כולכם מכירים אותה ממשחקי יהלום, פנינה ופלטינה ומהדור הרביעי והחמישי (לרוב). דון היא מאמנת, אך בעיקר מתאמת פוקימונים. חברתה ואויבה של מיי. לעיתים נדירות השתיים רבות, אך בסופו של דבר מתפייסות ומשלימות. דון מסתובב יחד עם לוקאס ואלאקזאם.

[B]אלאקזאם [/B]- פוקימון בודד שהצטרף למסע יחד עם דון ולוקאס. אותו קריס גילתה ונתנה לדון וללוקאס כשעוד היה אברה. פוקימון שמדבר בשפתת האנוש. משתתף בקרבות לעיתים רחוקות. כוחו עצום והוכח שאף יותר מאלאקזאם רגיל. בניגוד לכל האלקאזמ'ס למינהם, הוא בצבע חום-שחור.
[B]
פרופסור אוק - [/B]פרופסור אוק הוא הינו הפרופסור הראשי של העונה הראשונה.[/SIZE]

[SIZE=2][B]דולנד[/B] - מנהיג מכון, שפרש והוריש את המכון לקריס. נפגש עם החבורה כמעט בכל פרק בכך שהוא עושה לקריס בושות. זקן והיפרקאקטיבי.

[SIZE=5]אוייבים:[SIZE=2]

- [B]צוות ארץ'[/B] - צוות שמחפשים המחפשים את ארבעת הרג'ים ועושים זאת בכל מחיר, במיוחד כדי למצוא את רג'יגאס כדי שיתשלט על כל היבשות כדי שצוות ארץ'' ישתלטו על העולם.[/SIZE][/SIZE][/SIZE][/spoiler]
+ [SPOILER]
בקרוב.....[/SPOILER][SIZE=2]
[/SIZE]

נשמע שיהיה סיפור יפה,למרות שאני יהיה שמח אם תשלב את דור 5 בסיפור(לא את כולם,רק את אלו שאתה מכיר),ואני גם יהיה שמח אם תגיב בסיפור שלי,כי היום פרק כפול(פיצוי על אתמול)

נשמע סיפור טוב אבל צריך לנעול את הנושא....
אסור לפרסם נושאים כהכנה לסיפור

[B][SIZE=6][COLOR=SeaGreen]פוקימון אלף הפנטזיות - בכורה![/COLOR][/SIZE][/B]

[URL="http://www.israup.net"][IMG]http://www.israup.net/images/d32242936fe567d4c9f153da4b101bf2.jpg[/IMG][/URL]

[COLOR=Black][B][SIZE=5]פרק 1 : להיות או לא להיות![/SIZE][/B][/COLOR][SIZE=2][COLOR=DarkSlateGray][COLOR=Black]
[/COLOR][FONT=Tahoma][COLOR=Black]
[/COLOR][SIZE=1][COLOR=Black][B]- ה"עין" מתכהת מצבע השחור וכאשר היא מתבהר לגמרי, אפשר לראות את בתי העיר הואן. ה"עין" עוברת בכל העיר תוך כדי צפייה בפוקמוני הלילה ובאמצע אפקט הצילום, דיבוב נשמע ברקע.

[/B][/COLOR][/SIZE][COLOR=Black]כעת, הואן נמצאת בשינה. כל האנשים מצאו לעצמם את הזמן המתאים לנוח. פוקימונים רבים משותטים בליל הקיץ השקט של העיר הנפלאה הזו. מבטרפליי עד רייקוזה, הם מגנים על הארץ שלנו, אבל יש מיוחדים אשר אינם מוגנים, בדיוק כמו הילד הזה.

[/COLOR][SIZE=1][B][COLOR=Black]- ה"עין" מתמקדת אצל ביתו של מאמן המכון, נורמן ועוברת אל חדרו של בנו, בראנדן. עינו של בראנדן נראות הסגורות בכוח, בעודו מתנועונע במיטה בצורה מלחיצה. ה"עין" מתקרבת אל פניו של באנדן ועוברת אל החלום, או היותר נכון, הסיוט שלו:

[/COLOR][SIZE=2][COLOR=Black][FONT=Book Antiqua]'סיוטו של בראנדן מתמקד בעיר שלו, אך הרקע היפה של הואן מתהפך לשמיים אדומים כאשר סאלאמנס רודף אחריו ומשתמש בקרן על כדי להפיל אותו. בראנדן רץ אבל נופל. הוא צועק לילדה מוזרה בעלת בגדי עלים "תברחי, ילדה!" והילדה בורחת בבכי וכאשר סאלמאנס משתמש בקרן על אדירה אל עבר בראנדן, הוא מתעורר מחלומו בבהלה והזעה, בעוד דפיקות הלב שלו נשמעות בכל רחבי העיירה.'
[FONT=Tahoma]
[/FONT][/FONT][/COLOR][/SIZE][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][COLOR=Black]-ה"עין" מתמקדת בדלת חדרו של בראנדן שנפתחת ע''י אימו מבוהלת.
[/COLOR][FONT=Arial][SIZE=2][COLOR=Black]
אימו של בראנדן שואל:[/COLOR][COLOR=Indigo]מה קרה, חמוד? חלמת שוב משהו רע?[/COLOR]
[COLOR=Black]עונה לה בראנדן בנשימות מהירות:[/COLOR][COLOR=Green]לא, אמא. לא קרה כלום.
[COLOR=Black]אימו של בראנדן שוב שואלת:[COLOR=Indigo]אז מה קרה לך? למה התעוררת ככה?[/COLOR]
ובראנדן עונה:[COLOR=Green]שום דבר, אמא[/COLOR] - ומניח את ראשו על הכרית אל כיוון החלון, בעוד עין עינו מנצנצות.

[I][SIZE=3]יום לאחר מכן.....[SIZE=2]

[/SIZE][/SIZE][/I][SIZE=3][SIZE=2]"בראנדן, בראנדן, תתעורר!" צועקת אימו של בראנדן כדי שישקים הבוקר.

[FONT=Tahoma][SIZE=1]-ה"עין" מתמקדת בבראנדן אשר יורד במעלי המדרגות, בעוד עיניו חצי סגורות ופיהוק כבד יוצא מפיו.

[FONT=Arial][SIZE=2]בראנדן[/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/COLOR][/COLOR][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/B][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][SIZE=2][COLOR=DarkSlateGray][FONT=Tahoma][SIZE=1][B][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][COLOR=Green][COLOR=Black][SIZE=3][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2] שואל בראנדן בישנוניות[/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/COLOR][/COLOR][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/B][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][SIZE=2][COLOR=DarkSlateGray][FONT=Tahoma][SIZE=1][B][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][COLOR=Green][COLOR=Black][SIZE=3][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2]:[COLOR=Green]מה השעה, אמא?[/COLOR]
ואימו עונה לו בעוד ממהרת:[COLOR=Navy] 8:30, חומד. תמהר, לפני שתאחר.[/COLOR]
בראנדן שואל:[COLOR=Green]איפה אבא? הוא עדיין הלך אל המכון?[/COLOR]
ואימו עונה:[COLOR=Navy]לא, מותק. אני ממהרת, תשאל את אביך את כל השאלות[/COLOR].
[FONT=Tahoma][SIZE=1]
-ה"עין" מתקרבת אל חדרו של נורמן.

[FONT=Arial][SIZE=2]נורמן:[COLOR=Sienna]מצ'אמפ, הרים לי את שתיי הארגזים האלה אל הארונות ומיד נלך אל המכון[/COLOR] - ומיד אחר כך, שנייהם יוצא מהחדר ונפגשים עם בראנדן.
בראנדן שואל:[COLOR=Green]אבא, מה אתה עושה כאן בשעה כזו? ואם כבר מדברים על שעה, הגיע הזמן שתכריז על כמאמן המכון החדש.[/COLOR]
נורמן צוחק:[COLOR=Sienna]תירגע, בראנדן. אתה עדיין לא מוכן בשביל זה.[/COLOR]
בראנדן:[COLOR=Green]אבא, אתה לא חושב שהגזמת? אני בן 11, אני יותר מוכן אפילו ממך[/COLOR].
נורמן עונה בכעס:[COLOR=Sienna]אתה? אתה צוציק. אתה קטן מדי כדי להבין איך מתנהל מכון.[/COLOR]
[/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/COLOR][/COLOR][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/B][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][SIZE=2][COLOR=DarkSlateGray][FONT=Tahoma][SIZE=1][B][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][COLOR=Green][COLOR=Black][SIZE=3][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2]בראנדן עונה בגרוד ראש ובפיהוק:[/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/COLOR][/COLOR][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/B][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][size=2][COLOR=DarkSlateGray][FONT=Tahoma][SIZE=1][B][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][COLOR=Green][COLOR=Black][SIZE=3][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][COLOR=Green]אתה מקנא בי. כן, אני יותר טוב מעל כל אחד, אז בטח אתה לא רוצה שיחשבו אתה גרוע.[/COLOR]
נורמן עונה בכעס רב ב"וורידים" על מצחו:[COLOR=Sienna]איך אתה מעז בכלל לקרוא לי גרוע?! אני הבסתי רבים ממך וטובים יותר ממך בכל חיי![/COLOR]
בראנדן:[COLOR=Green]זה ממש לא היגיוני. אין אף אחד שהוא יותר טוב מימני.[/COLOR]
נורמן עונה בכעס:[COLOR=Sienna]אתה מנסה לעבור את הגבול, צעיר?! [/COLOR]
בראנדן עונה גם הוא בכעס:[COLOR=Green]אתה חושב שאתה טוב! כל המכון מוצף בניצחונות ובטח לא שלך![/COLOR]
נורמן עונה בעוד אדים יוצאים מאוזניו:[COLOR=Sienna]זהו זה! אתה עברת את הגבול שלך! אתה חושב שאתה טוב? שאתה מנצח? תחשוב שוב כי אתה סתם לוזר וכל חייך תיהיה לוזר בגידול ובאימון פוקימונים! ולעולם לא תיהיה מנהיג מכון! לעולם לא! אתה מגורש מכאן![/COLOR]
אימו של בראנדן:[COLOR=Indigo]או, ביל נורמן! [/COLOR]- צועקת אימו שבראנדן.

[FONT=Tahoma][SIZE=1]-ה"עין" מתמקדת בפרצופו של בראנדן, שרועד ולא יודע לאן לזוז ופשוט רץ בכעס ליד אביו ואימו ויוצא מהדלת בריצה ובבכי, בעוד עיניו האדומות מוציאות דמעות שעפות ברוח הריצה.

[SIZE=2][FONT=Arial]'המשפט המציק מזמזם לבראנדן בראשו:"אתה תמיד תיהיה לוזר ובגידול ואימון פוקימונים!". בראנדן עוצר, מנקה את עיניו עם ידו השמאלית וכאשר הוא רואה את העצים שביער הוא נזכר בילדה בעלת בגדי העלים - פלאשבאק:

'הילדה בעלת הבגדי העלים מחזיקה בחבל ובראנדן בשמחה באוויר, בעוד הוא גם עצמו שמח ומחייך שלפתע, סאלאמאנס מופיע ופוגע בהם עם להביור שקורע את החבל וכאשר הם ברגע מין הנפילה על האדמה, סאלאמנס נוגח בהם בחוזקה ומעיף את שניהם בחוזקה ובמהירות רבה לכיוונים נפרדים. בראנדן והילדה נראים ממש מפוחדים כשבראנדן צועק לילדה "תרוצי מכאן, ילדה!" וכאשר הילדה בורחת, בראנדן משלב את ידיו אשר מגינות על ראשו, בעוד סאלאמאנס מכוון מפיו קרן על שפוגע בילדה - סוף פלאשבאק'

[SIZE=1][FONT=Tahoma]-ה"עין" מתמקדת על פניו של בראנדן. פיו פתוח בצורה קטנה ופרצופו נראה קצת מתוח ועצוב.

[SIZE=2][FONT=Arial]'בראנדן אומר בקול רדוד:"צא, פורט." הפוקדור נשלח אל השמים - פורט יוצא מהקוכדור. בראנדן יושב על סלע שבור יחד עם פורט שמנסה לעודדו.

[FONT=Tahoma][SIZE=1]-ה"עין" מתמקדת על בית מסויים שממנו יוצאת נערה יפה עם בנדנה ובגדי רכיבה קצרים. היא יוצאת עם חיוך מלא, אבל פנייה יורדות אחרי שראתה את הנער הבודד והעצוב אשר יושב לו עם פורט-על הסלע. הנערה ניגשת אליו ומכן מתחיל דיאלוג.[/SIZE][/FONT]

ילדה:[COLOR=Red]היי, למה אתה יושב כאן לבד?[/COLOR] - שואלת הילדה בתמימות.
-בראנדן לא עונה-
ילדה:[COLOR=Red]אתה מאמן? ואו, תמיד רציתי להיות מאמנת פוקימונים, אבל החלום שלי הוא להיות מתאמת ושלך?[/COLOR]
-בראנדן לא עונה והולך-
ילדה:[COLOR=Red]היי, לאן אתה הולך? חזור הנה![/COLOR] - צועקת הילדה והולכת אל בראנדן.
-בראנדן הולך באיטיות ואדישות בעוד ידיו מכוסות בכיסו ופורט אחריו-
ילדה:[COLOR=Red]היי, מה הבעיה שלך? אתה מוכן לענות לי?! [/COLOR]- שואלת הילדה בכעס.
-אבל בראנדן ממשיך בשלו-
ילדה:[COLOR=Red]טוב, מספיק! אתה לא חייב להיות כזה אדיוט![/COLOR]
-בראנדן מוציא אוויר מפיו ואומר...-
בראנדן:[COLOR=Green]החלום שלי היא שתכלי מכאן - תחזור, פורט[/COLOR] - מוציא את הפוקדור מכיסו ומכניס את פורט אליו.
-הנערה עוצרת ופנייה נראות כבכי (קומי) אבל מיד פנייה נהפכות לפני מלחמה-
ילדה:[COLOR=Red]אף אחד לא מדבר אליי ככה, אתה שומע אותי?![/COLOR]
-בראנדן ממשיך וממשיך ללכת מלפני הנערה כאילו היא אינה קיימת-
ילדה:[COLOR=Red]טוב, אין לי בעיה! אני הולכת, חתיכת....

[/COLOR] -הנערה הולכת, אבל ברגע שהיא דורכת עוד צעד אחד, היא רואה עצים מפחידים ובתוכם עיינים אדומות ומפחידות. פנייה של הנערה נראות מפחודות ומצוללות והיא קופץ על בראנדן וצועקת-
ילדה:[COLOR=Red]אווווו.....! מה זה היה?!?![/COLOR] - קופצת הילדה בפחד, בעוד "דמעות" יוצאות מעיינה.
בראנדן:[COLOR=Green]זה ניסיון עלוב להתחיל איתי?[/COLOR]
ילדה:אתה [COLOR=Red]אדיוט! אדיוט,אדיוט,אדיוט! אנחנו נאבדנו ביער ואתה מנסה להיות ה"קול" כאן?! תנסה למצוא את הדרך![/COLOR] - משיבה הילדה בזעם מוחלט.
-בראנדן הולך והולך יחד עם הנערה, אבל הם מגיעים למבואי סתום-
בראנדן:[COLOR=Green]את רואה מה את עשית?[/COLOR]
ילדה:[COLOR=Red]אני?! הכל באשמתך! לולא הייתה מקשיב לי לרגע, לא היינו הולכים לאיבוד! [/COLOR]
באנדן צועק בזעם:[COLOR=Green]אל תנסי להאשים אותי! זו את! אם לא היית חופרת לי, לא הייתי הולך ולא היינו הולכים לאיבוד![/COLOR]
ילדה:[COLOR=Red]אתה חצוף! אני ניסיתי לעזור לך![/COLOR]
בראנדן צועק:[COLOR=Green]אני לא צריך את העזרה שלך! אני יכול להסתדר לבד![/COLOR]
ילדה:[COLOR=Red]אז נראה אותך![/COLOR]
בראנדן:[COLOR=Green]מעולה![/COLOR]

'בראנדן נושם נשימה קצרה ונותן אגרוף לעץ, אבל מיד אחר כך הוא מחזיק את ידו הנפוחה מכאב ו"בכי" אנימה קומי יוצא מעיניו. אחר כך, הוא רואה אבן ומוצא את התיזמון המושלם לזרוק אותה כדי לפרוק עצבים וכאשר הוא זורק, פניו נראות מרוצות, אך נשמע שזה פגע במישהו. אדם שקולו עמוק צועק:"מי לעזאזל זרק את זה?! ווזינג, לך תימצא מי עשה זאת, עכשיו!" עשן צהוב יוצא מהאפלה ומתגלה כוויזינג כגול וסגול. הוא מסתכל על בראנדן בכעס ואומר:"וויזינג,וויזי..." ומיד, כמה אופנוענים מגיעים עם מגמרים וויזינגים והם לא נראים שמחים במיוחד. הם מסתכלים על בראנדן שפניו הופכות לפני מלחמה ואומר:"מה אתם רוצים?" ומיד, משיב לו:"אתה זרקת עליי את האבן! אתה יודע כמה זה כאב?!" ובראנדן משיב לו:"באמת? לא נורא." האופנען נראה רותח ומזעם וצועק:"לא נורא?! לא נורא?! וויזינג, השתמש עוקץ רעל! - וויזינג משתמש בעוקץ רעל אל בראנדן, אבל בראנדן מתחמק ומנסה לחפש בכיסיו את הפוקדורים, אבל הוא אומר בראשו:"אני לא מאמין שכחתי את הפוקימונים שלי בבית! - או, פורט!" אבל משום מה, הוא לא מוציא אותו. וויזינג שוב משתמש בעוקץ וכמעט ופוגע בבראנדן, אבל בראנדן הספיק להתחמק אבל נפל נפילה קשה. פניו של בראנדן נראות סובלות ונראה שהגורם הוא החבלה או הפצע שנגרם מהנפילה. וויזינג מסתכל על בראנדן עם פניו האופניות "וויזנג....!" צועק וויזינג ומשתמש בעוקץ רעל וכאשר בראנדן מתגונן, נשמע מקול מוכר:"באלבאזור, עליי תהר!'

[FONT=Tahoma][SIZE=1]-ה"עין" מתמקדת בבאלבאזור של הילדה המוכרה היורה עלי תהר אל נגד העוקץ רעל של וויזינג ובכך מצילה את בראנדן מספיגה כואבת בהחלט.

[SIZE=2][FONT=Arial]'בראנדן מסתכל על הילדה בפרצוף "זה יתכן?". הילדה זורקת את הפוקדור תוך כדי המשפט:"צא, ביוטיפליי!" ביוטיפלי יוצא מהפוקדור והילדה צועקת:"השתמש באבקת שיתוק!" ביוטפלי רץ אל האופנעונים ומשתמש באבקת שיתוק, מה שמשתק את האופנועים ואת הפוקימונים שלהם. הילדה צועקת:"ומיד, השתמש בסופה!" ביוטיפליי משתמש בסופה על האופנועים ומעיף אותם אל מקום מסויים. הילדה מסתכלת על באלבאזור וביוטיפליי ומחבקת אותם ואומרת:הייתם מצויינים! כל הכבוד לכם, חברים. - חוזרים לפוקדורים.'

'הילדה ניגשת אל בראנדן ושואלת:"אתה בסדר?" בראנדן קם, מנקה את עצמו מלכלוך ואומר בהתנשאות:"תודה, אבל הייתי מסתדר בלעדייך...". הילדה נראת זועמת כמו מפלצת וצועקת וכמעט ומתנפלת על בראנדן תוך כדי שקול הדיבוב נשמע בפתח.....

[/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/COLOR][/COLOR][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/B][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][COLOR=Green][COLOR=Black][SIZE=3][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][FONT=Arial][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Arial][SIZE=1][FONT=Tahoma][SIZE=2][FONT=Arial][FONT=Tahoma][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Arial][FONT=Tahoma]אנשים ופוקימונים, תמיד כאחד. גיבורי הסיפור שלנו נתקעו ביער המפחיד והמלא בפוקימונים נסתרים, אז מה יקרה? האם הם יהיה תקועים לנצח? ישארו עימו ותגלו זאת עד הפרק הבא...........[/FONT][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/COLOR][/COLOR][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/COLOR]

סיימתי את הפרק הראשון, חברים!
אתם מוזמנים לתת דעה!

מי זה פראייט?ואגב,הקשבת למה שכתבתי לך בכלל?

כן אחי, אבל הייתי יותר מדי עמוק בפרק ושכחתי מזה לגמרי. מצטער. אני יקרא עכשיו!
אשמח אם תיתן לי תגובה בונה!

היה פרק ארוך ונחמד מאוד
מסודר לחקלים,מאורגן!

ניסיתי לקצר אותו והחלטי שזה יהיה סוג של חלק א' שכזה.
אחי, אני אשמח אם תיתן תגובה יותר בונה על הפרק הראשון, זה ממש יעזור לי.

זה קשה למצוא חולשות אבל הנה כמה תקלות קטנות,
א)אני לא הייתי ממליץ לקלקל זה עבור על החוקים הכללים.
ב)השיחות די קצרות.
ג)יש הבדלים גדולים בין סוגי כתב שונים במצב של מחשב בגודל מסוים הכל יכול להראות צעקני
ועוד שבאחר בקושי מצליחים לקרוא שתי מילים תחשוב אותי קצת לאזן את הכתב.
ד)הייתי ממליץ בדף הדמוית נגיד כמו בקרבות פוקימונים

זה כל מה שהצלחתי למצוא מקווה שזה קצת יותר ביקורת בונה.

עדיין לא הבנתי:מי זה פראייט?

ל-Mind Power-Almog:
1. לא הבנתי אחי. איפה קלקלתי?
2.אנסה להאריך אותם, למרות שלא תמיד השיחות הם ארוכות.
3.אני יודע, גם אני שמתי לב לזה. אנסה למצוא כתב מתאים יותר. הכוונה שלי היא בגדלה היא להבדיל נגיד ה"עין" זה במקום להגיד מצלמה, או כוונת ראיה. הכתב של "טאומה" זה של המדבב שתמיד מופיע בסוף כמו כל פרק של פוקימון ואריאל זה בעצם הדיבור. אנסה לחשוב על דרך טובה יותר להראות מצבים.
4. אקח זאת לצומת ליבי.

ל-L25:
התכוונתי לפארטי אחי. תיקנתי את זה. הוא דומה מאוד לסנאי והוא מהדור השני.

לא אמרתי שהם בערך אמורות להיות ארוכות אבל השיחות די קצרות,
אחת מין הקללות הן נהגיד אדיוט שחזר לפחות 5 פעמים,
ובהצלחה במציאת הגודל המתאים.

תראה, אדיוט זה לא ממש קללה. נגיד, בדיבוב לעברית באחד הפרקים כשדרו נלחם נגד אש, אז הוא קרא לו באמצע הקרב "עלוב". גם במנגה משתמשים במילים כמו טיפש ואדיוט. אני מתאמץ לחפש מילים בגעניות שהם לא קללות. תודה על תגובה הבונה אחי. דרך אגב, מצטער אם אני מעייף אותך או משהו, אבל אשמח לדעת גם מה אהבת.

:doubt:קוראים לו פורט,לא פארטי......

אופס....חח הייתי בטוח שקראו לו פארטי. תוגה רבה ומתנצל על הטעות!
דרך אגב, נתתי לי כבר פעמיים ביקורת, אני אשמח אם תיתן גם לי.

וואו אהבתי.
הילדה היא בעצם מאי?

סיפור נהדר
היו לך כמה שגיאות כתיב אך אהבתי תסיפור שלך מחכה לפרק הבא

Atune - בפרק אבא, D:
לבן - איפה היו שגיאות כתיב?

Atune - בפרק הבא D:
לבן - איפה היו שגיאות כתיב?
מצטער על הדאבל :sorry:
אבל אם כבר, הפרק הבא (2....) יפורסם ב-20:00....!

[QUOTE=XXXLIRVVV;910570]Atune - בפרק אבא, ידידי!
לבן - איפה היו שגיאות כתיב?[/QUOTE]

היה איפשהו זה היה בעיקר ששכחת אותיות
למשל במשפט ה1 שהאמא אומרת כבת האמא שואל שכחת ת

[QUOTE=XXXLIRVVV;910570]Atune - בפרק אבא, D:
לבן - איפה היו שגיאות כתיב?[/QUOTE]

אני בת.
וזה
*הבא

אוקיי, אני ישים לב לזה יותר.
דרך אגב, הסיפור הוא ארוך מדי? קצר מדי?
ומצטער שלא הצגתי את עצמי, אני ליר מהעיר פאלט ( סתם...xd)

[QUOTE=Atune;910584]אני בת.
וזה
*הבא[/QUOTE]

כן, שמתי לב לזה באשכול ספאם חח....אני קצת אדיוט היום חחח...תודה.

[quote=XXXLIRVVV;910588]אוקיי, אני ישים לב לזה יותר.
דרך אגב, הסיפור הוא ארוך מדי? קצר מדי?
ומצטער שלא הצגתי את עצמי, אני ליר מהעיר פאלט (xd)[/quote]
היה קצת ארוך
אבל זה ממש לא חשוב
מרגישים פרק פרק!

אני שמח שאבהתם D:
עושה טוב על הלב. אני ינסה גם לשלב הומור בפרקים. מקווה שתואהבו!

[B][SIZE=6][COLOR=SeaGreen]פוקימון אלף הפנטזיות - עונה ראשונה![/COLOR][/SIZE][/B]

[URL="http://www.israup.net/"][IMG]http://www.israup.net/images/d32242936fe567d4c9f153da4b101bf2.jpg[/IMG][/URL]

[SIZE=5][COLOR=Black][U]פרק 2 : הבחירה היא....[/U][SIZE=1]

[/SIZE][/COLOR][/SIZE][SIZE=5][COLOR=Black][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][SIZE=2][B][FONT=Palatino Linotype][SIZE=3][COLOR=Red][I]בפרקים הקודמים....[/I][/COLOR][/SIZE]

[/FONT][/B][/SIZE][/SIZE][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][RIGHT][FONT=Arial Black][SIZE=5][COLOR=Black][SIZE=2][SIZE=1][SIZE=2][B] [FONT=Book Antiqua]'האירועים הקודמים:בראנדן רצה להיות מנהיג המכון הבא, אך אביו, ביל נורמן, לא הסכים לקח ושניהם ניקלעו לוויכוח פזיז שבסופו נורמן הצליח להעליב את בראנדן עד כדי כך שהוא ברח מביתו. נערה אלמונית, יצאה מביתה והצליחה להכיר את הילד העצוב בדרכים רדודות למדי ובאמצע, לאחר שבראנדן העליב את הנערה הצעירה, הוא ניקלע לצרה ע''י אופנוענויים, אך למרבה מזלו, הנערה הצליחה לסלקם ע''י הפוקימונים שלה:בלאבאזור וביוטיפליי. בראנדן לא הודה ממש והנערה התעצבנה....'[/FONT][/B][/SIZE][/SIZE][/SIZE][/COLOR][/SIZE][/FONT]
[/RIGHT]
[SIZE=5][COLOR=SlateGray][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][SIZE=2][B][FONT=Palatino Linotype]
[/FONT][/B][/SIZE][/SIZE][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][SIZE=5][COLOR=Black][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][COLOR=SlateGray][B]-ה"עין" מתכהה ומתכהה מחושך המסך ובעת הפרדת החשיכה, אנו רואים את גיבורי הספר.[/B][/COLOR]
[SIZE=2]
לאחר שאיבדו את דרכם חזרה הביתה, גיבורנו מחפשים ומשוטטים בניסיון למצוא את הדרך, חלקם קטן מהם, כמעט.

[FONT=Palatino Linotype][B][FONT=Book Antiqua]"אתה לא מודה לי?! הצלתי את חייך ! הייתה מת לולא הייתי מצילה אותך! אוף!" צועקת הילדה על הנער האלמוני ומתנועונת עם ידה ורגלה לעבר כל כיוון. "הייתי יכול לעשות זאת לבד." אמר הנער (בראנדן - אלמוני בנוגע לנערה) אל הנערה בעוד עיניו עצומות ופרצופו מראה על רוגז וחוסר סבלנות. "כן, כוכב?! אז למה לא השתמש בפורט? הרי הוא הפוקימון שלך!" משיבה הנערה בקול כועס וכך גם בפרצופה. "זה לא עניינך...." מגיב שוב בחוסר סבלנות עם עיניו העצומות, וידיים משולבות, בעוד שהנערה מאחוריו מחכה לתשובה עם מבט זועם. "אווו...תשכח מזה. אם אתה כזה "מגניב" תמצא לנו את הדרך." אומרת הנערה בקול קטנוני, בעוד גבותייה יורדות אל אפייה. - לפתע, באמצע היער, נשמע רעש של מוזר. השניים הולכים במהירות אל כיוון הרעש, אבל הם מגיעים למבוי סתום משיחים. הם מפרידים את השיחים לשניי הצדדים ומגלים מפל מים מדהים ומנצנץ שגרם לפרצופם לחייך. '[/FONT]
[COLOR=SlateGray]
[/COLOR] [SIZE=1][FONT=Tahoma][COLOR=SlateGray]-ה"עין" מתמקדת מול הדשא היפה ולידו המפל המדהים.גיבורנו מגיעים אל שדה הראייה, בעודם מחייכים.[/COLOR][FONT=Palatino Linotype][SIZE=2]

[FONT=Book Antiqua]"כמה נעים כאן" אומרת הנערה בשמחה, בעודה מסתכלת על המקום היפייפה בו הם דורכים. היא מוציאה את הפוכדורים מכיסה, זורקת אותם לאוויר ומהם יוצאים ביוטיפליי המרחף באוויר, ובאלבאזור שנוחת על רגליו, נראה מאושר ומשמיע את קולו "באלבא- באלבאזור". "אלו רק הפוקימונים שלך?" שואל הנער. "כן, למה? גם הם לא מוציא חן בעינך?" עונה ושואלת הנערה ברוגז והצקה. - נקודת המבט עוברת אל הנער אשר יושב על האדמה המלאה בדשא רך, מלטף את באלבאזור השמח ומחזיק בכתפו את ביוטפליי ומחייך בשמחה רבה. "הם ממש נהדרים!" אומר הנער בשמחה, בעודו מלטף ומראה שמחה ואהבה לבאלבאזור וביוטפליי. "היי, אני יודע לסרוג, אני אשמח לסרוג להם סוודר, בקרוב יהיה קר". ~סוודר? זה יתכן?~ מהדהדת הנערה בראשה ופרצופה מראה על תיהה. "אתה סורג?" שואלת הילדה בתמימות. "כן, גם תופר." עונה הנער בתשובה חסרת רגש. "דיי! נמאס לי מהגישה שלך!" אומרת הנערה בזעם. - הנער אינו מגיב לקח ואומר "בקרוב יחשיך. אני אלך לחפשים עצים, אני מציע לך להישאר כאן ולארגן את המקום." הנער הולך חזרה אל היער ו....'[/FONT][SIZE=1]
[COLOR=Blue]
[/COLOR] [/SIZE][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][SIZE=3][I][FONT=Tahoma][FONT=Palatino Linotype][COLOR=Blue]ערב ביער.....[/COLOR][SIZE=1]

[/SIZE][/FONT][/FONT][/I][FONT=Tahoma][FONT=Palatino Linotype][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Book Antiqua]'הנער חוזר עם כמה קרשים בידו וכך גם פורט, הפוקימון שלו. הוא מסתכל על הנערה בחוסר רגש ואומר "הגעתי" וכאשר בפעם הראשונה שהוא מסתכל על פניה של נערה בכה חדות, הקרשים נופלים מידו אל הקרקע ופרצופו מראה על הלם, חרדה ומהדהד בראשו "האם זאת היא? אני לא מאמין...או... - אה?" הילדה מנענעת את ידו של הנער עם ידייה מכיוון שהוא אינו מגיב, אבל מיד אחר כך, הוא מסובב את ראשו לימין ושמאול ומסתכל על הנערה בסקרנות. "אתה בסדר?" שאלה הנערה את הנער ועונה לה חזרה "כן, אני בסדר, תודה." מרים את הקרשים ומתקדם אל המקום שלהם. "איך אתה מתכוון להדליק מדורה?" שואלת הנערה והנער משיב "אין בעיות. פארט, השתמש ציפורן להבה!" פארט קופץ , בעוד ידו בוהרת משימוש בציפורן להבה. הוא מכוון את ידו אל הקרשים ורק בכמה שניות המדורה דולקת.'[/FONT]
[COLOR=DarkOrchid]
[/COLOR] [FONT=Tahoma][SIZE=1][COLOR=SlateGray]-ה"עין" מתמקדת על הירח המלא בעוד שעננים מחסים את אורו הבוהק ומיד מתמקד על גיבורינו.[/COLOR]

[SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][FONT=Book Antiqua]'בעוד שהנער יושב ומשחק עם הפוקימונים, הילדה מכינה צנצנות מאחד הקרשים והולך אל המפל כדי למלות מים. "איפה למדת את זה?" שאל הנער את הנערה בעודו משחק עם הפוקימונים. "כשהייתי קטנה הייתי אוהב ליצור כל מיני דברים ואחד הדברים זו הצנצנת" עונה הילדה בעודה ממלאת את הצנצנות במים. "אני מבין, לא רע" אמר הנער וממשיך "בסדר, חבר'ה. התחיל להיות כאן קריר. הגיע הזמן שאכין לכם תלבושות!" אומר הנער בשמחה, בעוד הפוקימונים קופצים משמחה גם הם. הנער מוציא מתיקו סלילים ומסרגות. הוא מסתכל על הסליל בנחישות ומתחיל ליסרוג במהירות. הנערה מגיבה "ואו, נורא מרשים!" אומרת הנערה ומסתכל על הנער וממשיכה "כמה זמן אתה סורג?" ועונה הנער "מאז שהייתי קטן תמיד אהבתי את התחביב הזה. קחו, באלבאזור, פארט וביוטיפליי. תתחדשו!" אומר הנער, מביא את הבגדים החדשים אל הפוקימונים ומחייך יחד איתם. הנערה שמה את צנצנות המים על המדורה ואומרת "אתה צודק, באמת התחיל להיות כאן קר. הכין לנו מרק" אומרת הנערה. [/FONT][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][/B][/FONT][/SIZE][/SIZE][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][SIZE=5][COLOR=Black][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][B][SIZE=3][FONT=Tahoma][FONT=Palatino Linotype][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][FONT=Book Antiqua]לאחר כמה דקות שהשניים מסתכלים אחד על השנייה,[/FONT][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][/B][/FONT][/SIZE][/SIZE][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][SIZE=5][COLOR=Black][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][B][SIZE=3][FONT=Tahoma][FONT=Palatino Linotype][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][FONT=Book Antiqua] אדים יוצאים מהמים הרותחים. הנערה ניגשת אל המרק, אך פנייה נראות עצובות ומדוכאות. היא לוקחת את שתיי הצנצנות ושופכת לתוכם את המים חמים. היא הולכת באיטיות אל הנער, אשר להפתעתנו גם הוא נראה עצוב ומגישה לו את המרק. [/FONT][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][/B][/FONT][/SIZE][/SIZE][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][SIZE=5][COLOR=Black][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][B][SIZE=3][FONT=Tahoma][FONT=Palatino Linotype][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][SIZE=1][FONT=Tahoma][FONT=Palatino Linotype][SIZE=2][FONT=Book Antiqua]שניי גיבורנו נראים עצובים למדי. עיינהם מנצנצות מעצב שנוזל מנפשם. הם אינם נוגעים במים החמים ומסתכלים על הצנצנת המלאה במים, בעוד שהמים משקיפות את פינייהם....השניים מחליטים להרים את ראשם באותו זמן ומסתכלים אחד על השני בעצב ואי הבנה מוחלטת. הנער מכווץ את רגליו בישיבה ומשלב אתי ידיו לרגליו ומפנה את את פניו והנערה גם כן. לאחר כמה שניות של שקט, הם מסתכלים אחד על השני ומדברים......-.'[/FONT][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][/B][/FONT][/SIZE][/SIZE][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][SIZE=5][COLOR=Black][FONT=Tahoma][SIZE=2][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][B][SIZE=3][FONT=Tahoma][FONT=Palatino Linotype][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Tahoma][SIZE=1][SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][SIZE=1][FONT=Tahoma][FONT=Palatino Linotype][SIZE=2][FONT=Book Antiqua]
[/FONT]
[FONT=Book Antiqua][COLOR=DarkSlateGray]שנייהם[/COLOR]:אה...X2 - מגיבים השניים בקול צרוד.
[COLOR=DarkSlateGray]שנייהם[/COLOR]:אפשר..X2 - שואלים בצרידות.
[COLOR=DarkSlateGray]שנייהם[/COLOR]:אפשר לספר לך סוד קטן? X2 - שואלים השתיים בתמימות.
-השתיים צוחקים ציחקוק קל, אך מיד העצב חוזר אל פניהם. הם מסתכלים אחד על השני כבתמימות והנער מדבר...-
[COLOR=Green]הנער[/COLOR]:את יכולה את להתחיל.
[COLOR=Red]הנערה[/COLOR]: לפני כמה שנים, שהיה ערב תחרויות הפסטיבל, אני החלטתי להשתתף בתור רוזליה. תמיד היה לי חבר שהיינו מכייפים והלכים ביחד לכל מקום. יום לפני הפסטיבל, התסובבנו ביחד בהר מוואסנאיל בעץ שקראנו לו "רופיר (שילוב בין רובי לספיר)" ובו אנחנו נהגנו לטפס עליו, אבל יום אחד, משהו הפריע למנוחתנו. סאלאמנס ענקי הגיע ותקף אותנו בלי שום סיבה. הוא היה מוכן להקריב את עצמו לעמני וקח היה... אתה יותר מדי דומה לו - בוהה הנערה בעוד שצל הפנים מסתיר את עיינה ובוכה שדמעותיה יורדות על הרצפה דרך האף שלה.[/FONT][FONT=Tahoma][SIZE=1]
[COLOR=SlateGray]
-ה"עין" מתמקדת על הקרקע שבא אפשר לראות את את רגליו של הנער שלפתע, כובעו נזרק על הקרקע וכך גם הדמעות. המבט עולה מעלה ואפשר לראות את הצלקת (או יותר נכון שתיים) בפינה השמאלית בין שיערותיו במצח של בראנדן.[/COLOR]

[SIZE=2][FONT=Palatino Linotype][FONT=Book Antiqua][COLOR=Green]הנער[/COLOR]:גם אני חשבתי שאני הוזה, אבל את בריאה ושלמה. לא האמנתי, מיי.

-עיינה של מיי (הנערה) מתחילות להזיל דמעות וכך גם פנייה וניגשת במהירות ודוחפת את בראנדן בזעם בעודה בוכה. בראנדן גם הוא בעצמו בוכה, אבל אינו מראה זאת ומחבק את מיי באהבה וגעגוע רב. לראשונה, הגיבורים מצליחים לגלות אחת את השניי בדרך דרמטתית שכזו. בסופו של דבר, גיבורינו מצליחים להירגע ובבוא העת שואל בראנדן שאלה: -

[COLOR=Green]בראנדן[/COLOR]:מיי, אני יכול לשאול אותך שאלה?
[COLOR=Red]מיי[/COLOR]:אה?
[COLOR=Green]בראנדן[/COLOR]:איך הצלחת לשרוד?
[COLOR=Red]מיי[/COLOR]:ברגע האחרון כשסלאמאנס תקף, משום מקום, הגיע פוקימון ענקי והגן עליי. זה היה רייקוזה. הוא הגן עליי עם הגדול ולקח אותי אל השמיים. אני לא מאמינה שאני שואלת את השאלה הזו, אבל איך אתה שרדת את זה?
[COLOR=Green]בראנדן[/COLOR]:סאלאמנס תקף בקרן העל שהצליח להפיל חלק מההר, כך גם אותי. אחד הסלעים פגע בראשי והדבר האחרון שאני זוכר זה דבר ירוק שעליו נחתתי.
[COLOR=Red]מיי[/COLOR]:רייקוזה. אך למה סירבת להילחם באופנועניים?
[COLOR=Green]בראנדן:[/COLOR]כשסאלאמנס תקף הייתי חסר אונים. לא הרגשתי שיכולתי להזיז את הידים וקח קרה עם האופנועניים. זה לא קרה לי מעולם, אבל איפה שהוא בנפש אני הכרתי אותך וזה גרם לי להחזיר את המצב. אבל עכשיו, אני יותר חזק ואני מבטיח לך שזה לא יקרה.[/FONT]
[COLOR=SlateGray]
[/COLOR] [SIZE=1][FONT=Tahoma][COLOR=SlateGray][COLOR=SlateGray]-ה"עין" מתמקדת על ההרקע היפייה של הפוקימון היושנים, גיבורנו המחובקים ועל רייקוזה שעוטף את האזור.
[/COLOR]
[/COLOR][SIZE=3][FONT=Palatino Linotype] [COLOR=Green][I][SIZE=3]יום למחרת .... [/SIZE][/I][/COLOR][SIZE=3][SIZE=2][SIZE=1]

[/SIZE] [FONT=Book Antiqua]'רגליים רצות בדשא העוטף את האדמה. זווית הצפיי עולה מעלה וכאשר הכל ניהיה ברור, ד''ר בריץ' , מר וגברת נורמן רצים ביער. - בראנדן מתעורר, מפהק, מתמתח ונוגע בגבו. הוא קם על רגליו בעוד פרצוף ירדות וחצי רדומות. מיי מצליחה לקום בדיוק אחריו ולפתע פיתאום, קולות צעקה נשמעות "בראנדן! מיי!". בכל שנייה רעש הצעקות גובר וגובר ובסופו של דבר, גיבורינו מגלים את משפחת נורמן וד''ר בריץ'. הגיבורים נראים מאושרים, אך ההורים יותר. גברת נורמן מגיע ומחבקת בסיבוב גדול את בראנדן ואומרת:"אתה לא יודע כמה דאגנו לך! תבטיח לי שלא תעשה את זה יותר!"אומרת אימו של בראנדן ובנה משיב:"בסדר, אמא." ומיד אחרייה, אביו של בראנדן מגיע. בראנדן אומר:"היי, אבא" בזילזול וחוסר אכפתיות ושולח אליו את ידו מבלי להסתכל עליו, אביו משיב לו בחיבוק גדול וחזק. בראנדן כמעט ומתפוצף ובוקשי מצליח להגיד "אבא, אתה חונק אותי!" . אבייה של מיי, ד''ר בריץ' מחבק ונשק את מיי בשמחה עד שאפילו מביא להפלתה. " את לא יודע כמה התגעגעתי אלייך!"

מיי מחייכת גם היא ונותן חיבוק גדול אל אבייה ואומרת "תודה, אבא, אתה לא יודע כמה התגעגעתי אלייך!". גיברינו קמים מעל האדמה ופוקימוניהם גם. "בן, אני מצטער שהייתי אלייך קשוח, לא הייתי אמור לנהוג אלייך בצורה כזו" אומר אביו של בראנדן בקול מלא ביטחון וגברי. בנו משיב לו, בעוד שהוא שם את ידיו מאחורי הראש עם חיוכו המקסים "זה בסדר, אבא. גם לך מגיע התנצלות, אבל מעטה והלאה, אני איני רוצה להיות מנהיג מכון, אני רוצה להגשים את חלומי הגדול ולצאת למסע פוקימונים כדי להיות הטוב ביותר, יחד עם חברתי הטובה, מיי". כולם מסתכלים על מיי ובראנדן במופתעות וד''ר בריץ מדבר "מיי, את בטוחה שאת רוצה לצאת?" שואל בריץ' את מיי והיא מגיבה "כן. אני רוצה לצאת עם בראנדן כדי שגם אני יהיה המתאמת הטובה ביותר." ד''ר בריץ אומר בדיכואי קל "אוקיי, אם זה מה שאת רוצה, אני יתמוך בך." ומשפחת נורמן אומרת " גם אני - גם אני" ובראנדן ומיי מחייכים מסתכלים ולאחר מכן מסתכלים אחד על השני ושוב מחייכים.

[/FONT][FONT=Tahoma][COLOR=SlateGray][SIZE=1] [/SIZE][/COLOR][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/SIZE][/SIZE][/FONT][/FONT][/SIZE][/B][/FONT][/SIZE][/SIZE][/SIZE][/FONT][/COLOR][/SIZE][FONT=Tahoma][COLOR=SlateGray][SIZE=1][B]-ה"עין" מתמקדת במיי ובראנדן אשר יוצאים אל המסע בדרכם ומנופפים אל הוריהם לשלום וכך גם הוריהם. מצב הראייה עובר אל העננים והשמש של הבוקר, בעוד רייקוזה מרחף לו בשמיים.[/B][/SIZE][/COLOR][/FONT]

[FONT=Tahoma][SIZE=2]סוף טוב, הכל טוב. גיבורנו מצאו את חיבורם מחדש. מסעם המסעיר עומד בפתח של מלא ריגושים שהעולם עוד לא ראה אז ישארו עימנו!

[/SIZE][/FONT][SIZE=6][B][I][I][COLOR=Yellow][I][I]....To Be Continued[/I][/I][/COLOR][/I][/I][/B][/SIZE]

אהבתי,תמשיך את הסיפור מהר.

תודה, בר.
יש משהו שאהבת במיוחד מהכל?

היי, חבר'ה!
סיפור בית - סיפור משנה בלי קשר לספיר המרכזי הכוללים דמויות משניות מהסיפור המרכזי.

כמה הערות:
א]מה זה "סיפור בית"?
ב]סיפור נחמד 9.5\10
ג]למה אתה משתמש בכול כך הרבה צבעים?

סיפור בית - סיפור משנה בלי קשר לספיר המרכזי הכוללים דמויות משניות מהסיפור המרכזי.
אתה יכול להרחיב מה אהבת וכו' וכו'?
הצבעים הם כדי שיהיה קצת צבע, קצת חיים.

[B][SIZE=6][COLOR=SeaGreen]פוקימון אלף הפנטזיות - עונה ראשונה![/COLOR][/SIZE][/B]

[URL="http://www.israup.net/"][IMG]http://www.israup.net/images/d32242936fe567d4c9f153da4b101bf2.jpg[/IMG][/URL]

[SIZE=5][COLOR=Black][U][SIZE=5]פרק 3 : מסע בין חברים![/SIZE][/U][SIZE=2]

[/SIZE][/COLOR][/SIZE][RIGHT][SIZE=1][FONT=Tahoma]- הזווית מתמקדת על [/FONT][/SIZE]מרכז הפוקימונים של הואן ומיד עוברים אל גיבורנו שנמצאים בו.

[FONT=Tahoma][SIZE=2]כעת, לאחר שנפרדו מביתם, גיבורינו מתחיל במסע חדש, רובם.[FONT=Book Antiqua][SIZE=1]

[/SIZE] [B][COLOR=Black]'זווית העין נמצאת על מיי ובראנדן הנמצאים מול טלווקול ומדברים עם הורהם - כעת, מיי.'[SIZE=1]

[/SIZE][/COLOR] מיי:היי, אבא! אז איך המרגש עכשיו?
- אבייה של מיי בוכה בכי קטנטן כתגובתו-
ד''ר בריץ':איך אני יכול להרגיש טוב? עזבת אותי!
מיי:אבא *מגחכת* תפסיק. אתה אדם בוגר, אתה יכול לשלוט בזה.
-ד''ר בריץ מנגב את עיניו-
ד''ר בריץ':את צודקת. או, דרך אגב, כמעט שכחתי!
מיי:מה זה, אבא?
-ד''ר בריץ' מתכופף ומוציא משם שתיי פוקדורים-
ד''ר בריץ:זה לא אחר מפוקדורים. בתוכם נמצאים פוקימונים.\
-הפוכדורים עולים מין המכונה אל ידיה של מיי-
מיי:ואו! אבא, אתה גדול! תודה!
ד''ר בריץ':אבל תזכרי, אחד מהם הוא בשביל בראנדן. תני לו אחד.
מיי:אעשה זאת. תודה, אבא![SIZE=1]

[/SIZE] [COLOR=Black]'זווית העין זז קדימה ורואים את בראנדן מדבר עם משפחתו.'[SIZE=1]

[/SIZE][/COLOR] בראנדן:היי, אמא! מה שלומך?
אמא:אתה לא יודע כמה אנחנו מתגעגעים אלייך! - צועקת ובוכה.
בראנדן:זה בסדר. מה שטוב לי, טוב לכם - בראנדן מחייך ומסמיק, בעוד ציחקוק קטן יוצא מפיו.
-אביו של בראנדן נכנס ומדבר בעוד שידיו משולבות-
אבא:היי, בן. אני מקווה שאתה מסתדר.
בראנדן:מסתדר מעולה, תודה!
אבא:אל תשכח שאתה תמיד תשלוט ולא משנה מה.
בראנדן:לא חשבתי אחרת.
אבא:אתה בטוח שאתה לא רוצה להיות מנהיג מכון.
בראנדן:לא, אבא. - מנופף בידיו מאי רצון ומחייך.
אבא:אוקיי, תשמור על עצמך.
בראנדן:תודה, אבא, גם אתם.

[FONT=Century Gothic]'מיי ובראנדן מסיימים את השיחה ומסתכלים אחד על השני. "אז מה קורה?" שואלת מיי את בראנדן. "את יודעת, משפחה. ומה איתך?" שואל בראנדן ומיי עונה לו חזרה "אתה יודע, משפחה. אבל היי! אביו שלח לי שתיי פוקדורים. אחד לי ואחד לך! אתה יכול לבחור אחד!" מיי מושיטה את ידיה המלאות בפוקדורים ובראנדן מסתכל על שנייהם במחשבה, מסתכל על שנייהם בסקרנות ולוקח את הפוקדור הימיני. "אז בוא נראה מה שלח לנו פרפ' בריץ - צא!" בראנדן אומר וזורק את הפוקדור מעלה, אך פוגע ברצפה ומיד אחר כך נופל על ראשו של בראנדן. בראנדן נראה רגוז,עצום עיינים בעוד "ווריד נפוח" מופיע על מצחו. מיי מתעפקת שלא לצחוק, אך לבסוף היא מתפוצצת מצחוק וצוחקת על בראנדן בפנים (XD) - "על מה את צחוקת? בואי נראה באמת מה הפוקימון שלי שווה." - מיי ובראנדן יוצאים ממרכז הפוקימונים אל העולם. בראנדן אומר:" צא!" וזורק את הפוקדור אל השמיים ו....................טוטודייל יוצא מהפוקדור! "יש, זה טוטודייל!" אומר בראנדן במשחה ענקית ומיד לאחר מכן קופץ טוטודייל על בראנדן ומראה גם הוא שמחה גדולה.'

'ואו! נראה מדהים!" אומרת מיי וממשיכה "בוא נראה מה אבא נתן לי. צא!" צועקת מיי וזורקת את הפוקדור אל השמיים ו........טרטוויג יוצא מהפוקדור! "יש, טרטוויג!" מגיב מיי בשמחה וגם הטרטוויג החדש שלה מגיב כך עם קולו החמוד. לפתע פתאום, נשמע קול חדש "פוקימונים מרשמים" וכזווית העין עפה אל כיוון הקול, רואים דמות חדשה, הידוע בכובע השטוח, הצעיף, עיניו האפורות, הבגדים החמים ושיער הקצר השחור.

"לוקאס!" צועק בראנדן אל הדמות החדשה. "היי חברים!" אומר לוקאס ומשיב לו בראנדן "ואו, שנים!" ובראנדן משיב "רק חודשיים, ידידי. כבר מתגעגע?" אומר לוקאס בציניות ובחיוך תמידי. "מי זה?" שואלת מיי ובראנדן עונה "זהו לוקאס, חבר ילדות הטוב שלי!" ועונה לוקאס "זה לא היה מאהבך בפעם הקודמת? סתם צוחק" אומר לוקאס בציחקוק קצרצר וממשיך "היי, אני רואה שיש לך פוקימונים חדשים, אתה רוצה אולי קרב קטנטן?" שואל לוקאס את בראנדן. בראנדן שולח את ידיו בחוזקה רבה מול חזהו ואומר "אני מוכן יותר משור זועם!" ומשיב לוקאס "אז מצויין, בוא נתחיל!" אומר לוקאס נחישות וביטחון ומוריד את מעילו.

"מיי, את מוכנה להיות השופטת?" שואל בראנדן את מיי והיא עונה לו " זה בסדר" מחייכת בנחמדות, בעוד עיינה עצומות.'[/FONT]

[URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up203.siz.co.il/up1/om5g2lontzuf.bmp[/IMG][/URL] [FONT=Comic Sans MS][SIZE=5][COLOR=Blue]V[/COLOR][COLOR=Green]S[/COLOR][/SIZE][/FONT] [URL="http://www.siz.co.il/"][IMG]http://up203.siz.co.il/up3/ydtzmnmljhth.bmp[/IMG][/URL]

'ליד מרכז הפוקימונים, במקום שבו הרוח מכה את חברינו ועלים עפים באוויר כמו נוצות זוהרות, יתנהל הקרב בין בראנדן ללוקאס. "הקרב הבא יהיה קרב 3 על 3. היריב אינו רשאי להחליף פוקימון עד הניצחון או ההפסד. המתמודד שיצליח להביס את השלושת הפוקימונים ינצח!'
[/B][/FONT][/SIZE][/FONT][IMG]http://floatzel.net/pokemon/black-white/sprites/images/162.png[/IMG] [COLOR=Black][SIZE=3][B]נגד[/B][/SIZE][/COLOR][IMG]http://floatzel.net/pokemon/black-white/sprites/images/374.png[/IMG][SIZE=2]
[B][COLOR=Sienna]'שניי המאמנים נראים נחושים ומלאים ביטחון. "פורט, השתמש בהתקפה מהירה!" צועק בראנדן ולפני שהוא פוגע, לוקאס אומר "השתמש בקשיחות פלדה" - בלדאם משתמש בקשיחות פלדה וכאשר פורט "מסוחרר" מההתנגשות בפלדה, לוקאס אומר "וכעת, השתמש בנגיחת זן!" ולפני שפורט נפגע ממקע הרצחנית הזו, בראנדן אומר "התחמק" ופורט מהיר ומצליח להתחמק "והשתמש בהשתמש בקצה כפול ותחסום את בלדאם!" פורט משתמש בקצה כפול ובכך, מצליח להכפיל את עצמו מספר פעמים וגם מצליח לחסום את בלדאם מכל הכיוונים. לוקאס נראה מתוח. "השתמש בנגיחה על כל הכפילים!" ובעת שהוא מנסה לפגוע בכמה מהם ומגלה שהם לא האמיתיים, כל הפורטים הכפולים קופצים על בלדאם ונראה שהם לא רוצים לשחרר אותו. בראנדן צועק "פורט, השתמש באגרוף ממוקד!" פורט שולח את ידו באוויר וברגע האחרון לפני הפגיע, לוקאס אומר:" השתמש בנגיחה!", אך הוא אינו מצליח להשתחרר מהכפילים של פורט ולכן הוא עף באוויר מעוצמת הפגיע ונופל על רצפה. "בלדאם, זה כלום! אתה מסוגל לקום!" צועק לוקאס, בעודו אחוז בידיו בכוח. בלדאם מצליח להתאושש, אך בקושי. בראנדן מגיב בעוצמה "פורט, קדימה! השתמש בהתקפה מהירה!" פורט רץ אל בלדאם, אבל לוקאס משיב "התחמק ולאחר מכן התקף את פורט עם נגיחת פלדה!" בלדאם מצליח להתחמק ופורט מפספס וגורם לאדמה להפריש אבק רב. בלדאם עף אל המיקום המלא האבק עם נגיחת פלדה, אבל כאשר אף אחד לא רוא כלום.....בום! פצצת אבק "מעלימה" את כל הזירה......

[FONT=Tahoma][COLOR=Silver][SIZE=7]ההמשך יבוא.[/SIZE][/COLOR][/FONT]
[/COLOR][/B][/SIZE]
[/RIGHT]

בקרוב, אם יהיו עוד הצבעות, אפתח את "סיפור הבית".

אין צורך לסיפור נוסף.
זה יפריע להשקעה שלך לטעמי.

ומה נהיה התעייפת?

לא התעייפתי, פשוט אין תגובות והתחלתי סיפור חדש אז.....

לבקשת הכותב. ננעל.