פוקימון האי גלפגוס

[CENTER][SIZE=2][B]פוקימון איי גלפגוס[/B][/SIZE][/CENTER]

[CENTER][B]תקציר:[/B]
[B]הסיפור מספר על משעם של כ20 מאמנים שהגיעו לאי חדש שנמצאו בו זנים חדשים של פוקימונים, באי הזה מתחיל לצוף העבר שלהם, העתיד שלהם, והסוד הגדול שאותו המדענים מנסים להסתיר מכולם.[/B]
[B]במרכז העלילה עומד עומרי ילד כבן 11, הוא הוא מקבל את הפוקימון שלו באי עצמו ונאצל להתמודד עם מאמנים חזקים ובעיקר אגואיסטים ורעים שמנסים להפיל אותו, הוא פוגש באי מאמן שזכה בליגה אחת, מאמנת שאבא שלה היה מנהיג של צוות רע מאוד שהרס את העולם, ועוד ילד שהוא בנו של אחד המדענים שיודע את הסוד הגדול של האי, ולמה בעצם נשלחו עליו רק מספר מצומצם של מאמנים.[/B][/CENTER]

[CENTER][B]כמה מילים:[/B]
[B]טוב הסיפור הזה יפעל בשיתוף עם פרויקט שאני עושה בציור ממוחשב, ואני מקווה שזה יצליח, אני עוד בונה את עלילת הסיפור, אבל מבטיח לכם שיהיה מעניין, העיקר שאתם תהנו.[/B]
[B]אם אתם רוצים לעזור בפרויקט הזה שבין הפורום קבלו קישור לנושא שבציור ממוחשב ובואו לתרום מהדמיון שלכם![/B]
[URL]http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?t=36809[/URL][/CENTER]

[CENTER][COLOR=red][B]כמה מילים על הפרק:[/B][/COLOR]
[COLOR=red][B]לפני כל פרק אני אכתוב כמה מילים עליו, בפרק הראשון החלטתי שלא להתמקד בדמות הראשית כי אם הייתי עושה את זה לא הייתי בונה מתח, החלטתי לתת לכם קצת רקע על אחת הדמויות שישפיעו הרבה על הסיפור אבל לא יגיעו לדרגת דמות ראשית.[/B][/COLOR][/CENTER]

[RIGHT][SIZE=2][B]פרק 1: הספינה עוגנת [/B][/SIZE]
[B][SIZE=2]צפירת הספינה נשמע שוב ושוב, ועשן חזק יצע מהערובה של הספינה, כעשרים מאמנים עמדו על הסיפון מביטים אל האי גלפגוס, שהולך ומתקרב עליהם לאט לאט.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]המאמנים בני העשרה שמעו על האי הזה רק אתמול בחדשות אחרי שמדענים כבר ביקרו בו, בדקו אותו, ולא מצאו סכנה, אלפי מאמנים רצו להרשמה להפלגה הראשונה לאי, אבל רק עשרים מביניהם היו מספיק מהירים.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]הספינה הלכה ותהקרבה אל האי שלא נראה כל כך רחוק, אבל נותרה עוד שעת הפלגה אחת עד להגעת הספינה אל האי ועגינה בו.[/SIZE][/B]
[SIZE=2][B]בחדר האוכל ישב לו טום הנס, נער צעיר כבן שש עשרה , למרות מידות גופו הקטנות הוא זלל במהירות את כל האוכל שהיה על חמשת הצלחות שהיו מפוזרות על השולחן, הוא ניגב בכל פעם את מעילו הירוק כאשר טיפה קטנה של קטשופ נפלה על המעיל.[/B][/SIZE]
[B][SIZE=2]לא חלף הרבה זמן וכל הצלחות היו רייקות, טום סידר במהירות את כובע הצמר הירוק שהיה על ראשו והסתיר את שערותיו החומות וקם מהכיסא במהירות. נראה שהוא לא מתרגש מהאי, הריי הוא זכה בליגת ג'וטו השנה, אבל למרות שזכה בליגה, החליט לא להמשיך עם הפוקימונים שלו משם ושם את כולם אצל הפרופסור, רק את אחד מהם הוא השאיר אצלו. [/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]כאשר הוא עובר במסדרון המוביל ליציאה אל הסיפון ראה עוד ילדים בגילו, גם הם באו לאי, נראה שכל מי שנרשם בהרשמה המהירה באתר כבר התחבר לילדים האחרים שבאו, אבל רק טום נראה שונה מכולם, כאילו לא קשור בכלל אל הילדים האלה שכל פעם שחלף לידם הם הביטו בו כאילו היה סוג של אל.[/SIZE][/B][/RIGHT]
[CENTER][B][SIZE=3]~ שבוע לפני ההפלגה ~[/SIZE][/B][/CENTER]
[RIGHT][B][SIZE=2]"זה שלב הגמר הגדול של הליגה, לכל מאמן נשאר רק פוקימון אחד, הקרב הזה היה מפתיע, הוא היה קשה, אבל עוד מעט נדע סוף סוף מי יהיה האלוף של ליגת ג'וטו טום הנס או מירה לין " אמר המנחה שקריין בעמדת השידור, נראה שהוא אפילו בלחץ במתרחש בזירה שעייתה עשויה סלעים גדולים וחומים. בצד הימני של הזירה עמד טום, הוא אחד בפוקדור האחרון שנשאר לו, הוא אחז בו קרוב לפניו ועצם עיניים כאילו התפלל, ואז כעבור כמה דקות זרק אותו לגובה, הפוקדור הסתובב כמה שניות באוויר ואז נפתח, ממנו יצא אור אדום שתוך כמה שניות קיבל צורה, מן הפוקדור יצא פוקימון דמוי סמור, על גופו היו שני צבעים, בחלק התחתון צהוב ובחלק העליון של גופו כחול כהה. נראה שבכל פעם שהוא צווח צווחת זעם להבות חזקות יצאו מזנבו ומהאזור שבין אוזניו, הוא נראה פוקימון חזק.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]מירה עמדה בצד השמאלי של הזירה , היא הביטה על הפוקימון של טום והחיוך עלה על פניה, היא הביטה בפוקימון שלה שהייתה דמויית פרה, בעלת מבנה גוף רחב וצבעו ורוד שחור. מירה מחאה כף מרוב שמחה והשמלה הוורודה שהיא לבשה זזה מצד לצד, ושערה בלונדיני נע מצד לצד כאשר חיוך של ביטחון על פניה.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"קדימה מילטאנק תיקפי ברמיסה" אמרה מירה ולפתע המילטנק שלה למרות כל משקל גופה החלה לרוץ במהירות לכיוון קווילבה שלא זז ממקומו.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"קדימה קווילבה תקוף במתקפה מהירה ואז בלהביור" אמר טום, קווילבה המתין עוד כמה שניות ואז לפתע מילטנק קפצה לגובה ועמדה לפגוע בקווילבה עם מתקפת הרמיסה אבל לפתע קווילבה תקף במתקפה מהירה וחמק מהרמיסה, מילטנק נכנס בחוזקה באדמה ונופצה את הסלעים שהיו וגרמה לעפר האבנים לעוף אל הצדדים, קווילבה רץ במהירות כאשר הוא מאחוריה ואז הוא תקף אותה בלהביור, להבות חזקות עפו מהפה שלו לכיוונה של מילטנק המופתעת ופגעו ישר בפניה, ליטנק החלה לצווח מרוב בהלה וכאב.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"עכשיו קווילבה תקוף את מילטנק בכל הכוח בגלגל להבה" אמר טום שנראה שהביטחון חזר עליו, קווילבה התחיל לרוץ במהירות לכיוונה של מילטנק שוב ואז קפץ לגובה ואז החלה להקיף אותו ונוצר מן גלגל אש ענקי שהחל לרדת במהירות לכיוונה של מילטנק שלא נראתה מופתעת. גלגל הלבה התקרב במהירות , מילטנק הביטה על על הגלגל ומבט זועם עלה על פניה ואז לפתע היא קפצה לכיוון גלגל הלהבה ותקפה בחבטת זאן בכל הכוח, גלגל הלהבה התפוצץ והלהבות עפו ממנו לכל הצדדים אבל אפילו לו ניצוץ אחד פגע במילטנק, תוך שניות הלהבות נעלמו וקווילבה שהיה בתוך גלגל הלבה עף על הריצפה וחטף מכה ריצנית, מילטנק נפלה על אחת האבנים והביטה בחיוך מרושע על קווילבה. טום הביט במתרחש ושוב הביטחון נעלם ממנו, לעומת זאת מירה נשארה עם ביטחון לאורך כל הקרב נראה שהיא עומדת לנצח.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"עכשיו מילטנק מכת גוף בכל הכוח " אמרה מירה והחייכה את הרחב שלה, היא ידעה שהיא הולכת סוף סוף לנצח בליגה. מילטנק החלה לרוץ במהירות לכיוונו של קווילבה ששכב פצוע על האדמה, מילטנק קופצה על קוולבה ונראתה כמו עטלף שמנסה לצוד את הטרף שלו, מילטנק פגעה בחוזקה בקווילבה וגרמה לאדמה לקרוס פנימה וגרמה לפיצוץ חזק של סלעים שמלא את כל הזירה בעשן ובעפר של סלעים.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]טום הביט ומבט מבוהל עלה על פניו, השופט נראה מוכן להכריז על הזוכה בגמר של הליגה, העשן התפזר במהירות רבה, הקהל הביט על הזירה ונראה מתוח מתמיד, מילטנק עמדה על אחד הסלעים, ולא נראתה אפילו סריטה אחת על גופה , היא החלה ללכת לכיוונה של מירה. השופט החל להרים את הדגל שמכריז על הזוכה ואז לפתע נשמע פיצוץ חזק ופרץ אש ענקי יצא מהחור שנפער במרכז הזירה ובתוכו היה קווילבה. תוך שניות יצא מהבור בקפיצה קווילבה הוא נראה זועם מאוד, הלהבות שעל גופו היו גבוהות וגדולות, הם זהרו וככל שחלף הזמן הלהבות גדלו יותר ויותר. [/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]ואז לפתע קווילבה החל לרוץ במהירות ולהבות הקיפו את גופו, קווילבה תקף שוב בגלגל להבה אבל הפעם זה היה גלגל ענקי, גודל כזה לא נראה אף פעם, נראה כאילו לקווילבה יש יכולת מיוחדת של להט. [/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"מילטנק תיקפי מהר בכדור ג'יירו" אמרה מירה בלחץ רב, מילטנק החלה להסתובב במהירות ולהתקרב במהירות אל גלגל הלבה של קווילבה, הקרב הגיעה לשלב הכי מותח, השניים התקרבו זה לזה במהירות ונראה שככל שהם מתקרבים זה לזה האנרגיה שלהם מתאצמת, לפתע נשמעת צפירה חזקה, לפתע טום התעורר כאשר הוא ישב אל אחד הספסלים שעל הסיפון, הזיכרון הזה הידהד בראשו ונראה שלא רגע הניצחון הוא זה שמעניין אותו, אלה רק הרגע הזה בקרב, הרגע שגרם לו להרגיש חסר שליטה במה שקורה שם. הצפירה המוזרה נשמע שוב, זו הצפירה של הספינה שאומרת שהספינה הגיעה סוף סוף לחוף של האי גלפגוס.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]כל המאמנים מסתדרים בשורה כדי לרדת במהירות מהספינה אל האי, טום קם במהירות מהספסל והביט לכיוון המזח, טום מתקדם במהירות ולפתע רואה על המזח שלושה פרופסורים, הם מציידים את המאמנים בפוקדורים ובפוקדע, טום לא מתלהב מזה, נראה שהוא דווקא קצת עצוב, אבל האי זה המקום היחיד שהוא ילך ללכת עליו כדי לברוח.[/SIZE][/B][/RIGHT]
[CENTER][B][SIZE=3]~ מחוז סינו, יום לפני ההפלגה ~[/SIZE][/B][/CENTER]
[RIGHT][B][SIZE=2]טום היה במעבדתו של הפרופסור, הוא הניח על השולחן מהברזל את כל הפוקדורים של הפוקימונים שתפס במחוז ג'וטו מלבד פוקדור אחד שאותו טום הכניס לכיס שלו. הפרופסור ירד במדרגות מהעץ לכיוונו של טום, הפרופסור היה אדם מבוגר בעל שער קצר ולבן, ועל פניו היה שפם, הוא לבש חלוק מעבדה ונראה מאוד שמח כאשר ראה את טום.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"מה שלומך טום, איך זה להיות אלוף ליגת ג'וטו החדש?" שאל הפרופסור כאשר חיוך של גאווה על פניו, טום לא נראה כזה שמח, משהו הטריד אותו.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"אני לא נצחתי בצורה הוגנת בליגה, לא הגיעה לי לנצח בליגה" אמר טום והביט לכיוון הריצפה כאשר דמעת עצב ירדה מפניו.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"מה!? איך יכולתה בדיוק לרמות" אמר הפרופסור שמבט מבוהל על פניו, נראה שהוא בעצמו לא מבין למה טום מתכוון, הפרופסור הביט בפוקדורים ולפתע מבט מבוהל עלה על פניו "איפה הפוקדור של קווילבה?" שאל הפרופסור בזעם, כאילו ידע שמשהו לא בסדר.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"אתמול אחרי הליגה שחיכיתי להסעה שחררתי את קווילבה ואז שברתי את הפוקדור שלו" אמר טום, לא נראתה אפילו טיפת חרטה על מעשיו נראה שמשהו אחר מטריד אותו.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"אתה עשיתה מה? מה עובר עליך, אתה לא מבין שאתה עושה שטויות, זו לא הייתה רמאות, זו הייתה דרך הוגנת איך שנצחתה, תפסיק לדבר שטויות." אמר הפרופסור בכעס רב כאילו הוא בעצמו הבין את מקור הבעיה.[/SIZE][/B]
[B][SIZE=2]"תפסיק כבר, הכל באשמתך. זהו מחר אתה לא הולך לראות אותי פה יותר, מה חשבתה שאני הולך עכשיו לראות אותך יום אחרי יום, אתה הרסתה את החיים שלי, מחר אני עוזב את המקום הזה ואתה לא תראה אותי בחיים, לא אתה ולא אף אחד" צעק בזעם טום ואז לפתע החל לרוץ במהירות לכיוון דלת היציאה מהבית של הפרופסור ופתח את הדלת ויצא החוצה בריצה, הפרופסור רץ אחריו עד לדלת הכניסה ושם הוא נעצר, הפרופסור נראה עצני, לפתע נראה שמשהו אפילו אותו החל להטריד.[/SIZE][/B][/RIGHT]

אהבתי את הפרק אחלה כתיבה אבל שים לב לשגיאות הקלדה "עייתה" כתבת באיזה חלק

אחלה עלילה אבל 20 מאמנים? אתה חושב שתוכל להיסתדר עם זה?

[quote=Ilan;1025279]אהבתי את הפרק אחלה כתיבה אבל שים לב לשגיאות הקלדה "עייתה" כתבת באיזה חלק

אחלה עלילה אבל 20 מאמנים? אתה חושב שתוכל להיסתדר עם זה?[/quote]
לא כל המאמנים יהיו בסיפור כדמויות מרכזיות חלקן יהיו משניות בחלקן יתמקדו לפרק אחד, אתה כבר תבין איך שהסיפור בנוי בפרק השלישי ככה, בסיפור יהיו גם מאמנים מהאנימה, יותר נכון מאמן ספציפי שהחלטתי להתעלל בדמות שלו קצת

פרק יפה
גם את הסיפור הזה כנראה אקרא קבוע

ואו, זה היה קרב שלא קראתי הרבה זמן.
אתה כותב בצורה יפה, נתת לי לדמיין בדיוק את הדמויות.
את טום, את מריה...ואו, מאז הסיפור של ארווין לא יצא לי לדמיין ככה את הכתוב.
חוץ משגיאות כתיב קטנות, ממתי מילוטיק דומה לפרה חח? דרך אגב, אני ממליץ לך לא להישתמש רק בתיאור הפוקימון, אלא גם בשם עצמו.

בכללי, כל הכבוד, אבל אני הייתי מחלק אותו לחלקים.

[QUOTE=DarKCry;1026129]ואו, זה היה קרב שלא קראתי הרבה זמן.
אתה כותב בצורה יפה, נתת לי לדמיין בדיוק את הדמויות.
את טום, את מריה...ואו, מאז הסיפור של ארווין לא יצא לי לדמיין ככה את הכתוב.
חוץ משגיאות כתיב קטנות, ממתי [COLOR="Red"][SIZE="6"]מיילוטיק[/SIZE][/COLOR] דומה לפרה חח? דרך אגב, אני ממליץ לך לא להישתמש רק בתיאור הפוקימון, אלא גם בשם עצמו.

בכללי, כל הכבוד, אבל אני הייתי מחלק אותו לחלקים.[/QUOTE]

מה מיילוטיק?
זה מילטאנק,פוקימון הפרה.זה נראה שאתה עדיין מתבלבל קצת,אני מקווה שזה לא ישפיע מתישהו:big_wink:

לא, לא התבלבלתי, חשבתי שראיתי שם מילוטיק.

[CENTER][B][COLOR=red]כמה מילים על הפרק:[/COLOR][/B]
[B][COLOR=red]מהפרק הזה אתם תתחילו לראות את הפוקימונים החדשים שהם חלק מהפרויקט שפתחתי בציור ממוחשב להכנת הרעיונות שלכם, בפרק הזה מתחילה לפרשה שהפרק הזה יהיה הסבר מורחב עליה והיא תשפיעה מאוד פרקים הראשונים, בפרק הבא אתם תבינו חלק ממנה[/COLOR][/B][/CENTER]

[B]פרק 2: השומרים בכניסה[/B]
[B]צפירת העוניה נשמעה שוב ושוב, ותור של מאמנים צערים התקבץ באזור של הגשר שדרכו יורדים אל המזרח, כולם התרגשו, כולם נראו שמחים במיוחד על זה שהם הראשונים שמגיעים אל האי.[/B]
[B]בראש התור עמד נער צעיר, הוא היה הכי קטן מהמאמנים בספינה, שמו היה עומרי, הוא ניקה במהירות את כל האבק שהיה על החלוצה השחורה שלו ועל הג'ינס שלו, הריי הוא ישן כל הלילה בתא האחרון בספינה, את התא הזה לא ניקו כבר כמה שנים טובות. השמש זהרה באותו היום וגם שערו החום של עומרי, החיוך שעלה על הפניו בתחילת היום לא ירד. [/B]
[B]עומרי ירד מהספינה במהירות לכיוון שלושת הפורפסורים שחיכו למאמנים, כל פרופסור היה מבוגר יותר מהשני, וגם טיפה שמן יותר מהשני, לכל אחד מהפרופסורים היה גם צבע שיער אחר, עומרי עבר בין הפרופסורים שהביאו לו חמישה פוקדורים ופוקדע אחד, לפתע עומרי נעצר ליד הפרופסור האחרון, שהיה המבוגר מכולם והשמן מכולם, לא היה לו כבר שיער, רק זקן ארוך, והיו היה הנמוך מבין כולם.[/B]
[B]"תגיד, אמרתם שתביאו לי פוקימון התחלתי, אתם לא זוכרים שברתם עם אמא שלי בטלפון?" שאל עומרי שפתאום החיוך שלו ירד וגם כל ההתרגשות.[/B]
[B]"או נכון!!" אמר הפרופסור בבהלה והתחיל להזיז את הידיים שלו בין כל הכיסים שהיו לו על הבגדים, לפתע מבט חמוץ עלה על פניו.[/B]
[B]"אוי אני ממש מצטער זה לא אצלי פה, אבל זה נמצא בטירת מארקס, אני אביא לך אותו כשנגיעה לשם, עכשיו תיגש לאוטובוס שנמצא שם, הוא כבר יקח אותך ואת כולם לטירה" אמר הפרופסור, עומרי הרקין את ראשו וניגש אל האוטובוס שלא היה רחוק, צבעו של האוטובוס היה ירוק חלודה, בגלל שהוא היה ישן מאוד, עומרי התקדם עד שהגיעה לדלת הכניסה שכאשר עומרי הגיעה עליה נפתחה כאשר היא משמיעה רעש של חריקה חזרה מאוד שנשמעה מאוד מפחידה, עומרי נכנס אל האוטובוס וישב על אחד מהכיסאות הראשונים שהיו, וכאשר ישב עליו הכיסא השמיעה רעש של קפיצים חלושים שחרקו כאשר נפגשו עם עוד סוג של מתכת.[/B]
[B]לאט לאט אל האוטובוס נכנסו עוד מאמנים, אחד המאמנים שנכס היה טום הכנס, הוא התיישב בכיסא האחרון, ונראה שהוא עדיין מוטרד וכועס , הוא שלף מן הכיס שלו את האייפון הכחול שלו, ולקח את האוזניות והכניס לאוזניו, נראה שהוא לא רוצה לשמוע את האחרים, אל האוטובוס נכנס עוד מאמן, היה לו שיער קוצני בצבע שחור והוא לבש על ראשו כובע ליגה רשמי ועל כתפו היה פוקימון דמוי עכבר בצבע צהוב עם שכל כל לחי שלו היה מן עיגול עדום ועל קצה האוזניים שלו היה מן צבע שחור., הוא הכניס את ידיו לתוך הכיסים שהיו בסווצ'ר בצבעי כחול ולבן שהוא לבש, כאשר הוא הלך נראה שהוא התקשה קצת לזוז לעם הג'ינס הכחול שלו, הוא התקרב אל הכיסא האחרון שבו ישב טום, ואז הוא התחיל לדבר, אבל טום לא שמע אותו בגלל שהוא האזין למוזיקה, טום הוריד במהירות את האוזניות.[/B]
[B]"היי שלום לך, אני אש מהעיר בפלאט וזה פיקאצ'ו שלי, תגיד אני יכול לשבת לידך, אני כבר מכיר אותך אתה הזוכה של ליגת ג'וטו" אמר אש וחיוך מוזר וטיפה ילדותי עלה על פניו[/B]
[B]"תגיד ילד מה אתה רוצה ממני, לך תחפש לך עוד ילד בגיל שלך, אני ממליץ לך להתחיל להתרחק" אמר טום בזעם, החיוך שיהיה על פניו של אש נעלם והוא התחיל להתרחק והלך לשבת מקדימה.[/B]
[B]האוטובוס התחיל לנסוע, הוא לא נסע מהר, ולאורך כל הדרך כל מי שישב באוטובוס הרגיש את העליות והירידות, את הדרך שלא הייתה סלולה אלה עושיה כולה מאבנים שגרמו לאוטובס לקפוץ כל הזמן, מאמנים רבים שניסו לישון באוטובוס לא הצליחו בגלל שלא היה נוח. האוטובוס נסע בתוך מן יער, שנראו בו כל מני פוקימונים שאף אחד המאמנים לא ראה בחיים, המאמנים נראו מאוד מתרגשים מכל הפוקימונים האלה, טום לא התרגש רוב הנסיעה הוא האזין למוסיקה שלו, אחרי חצי שעה האוטובוס נעצר, עומרי הביט מהחלון של האוטובוס וראה טירה ענקית, אחת שרואים רק בסרטים, דלתות האוטובוס נפתחו והוא היה הראשון שיצא מן האוטובוס, ביציאה עמדה אישה יפיפייה שלבשה חולצה סגולה וחצאית צהובה, היא נראתה מאוד צעירה, והיה לה שיער חום ועליו סרט ורוד, הדבר שהיה הכי מיוחד אצלה היה העיניים הכחולות שלה. כל הילדים יצאו מן האוטובוס וטום האחרון שבהם, כולם נעצרו כאשר ראו את אותה אישה. [/B]
[B]"שלום לכל המאמנים, אני טיפני, אני ביתו של פרופסור אנדרו, אני בת שמנה עשרה, אני אסביר לכם קצת על המקום שהולך להיות הבית שלכם באי הזה, ועל החוקים של האי הזה, עכשיו תבואו אחרי" אמרה טיפני והסתובבה לכיוון הטירה כאשר שערה החום והיפיפה עף לו ברוח. המאמנים התלחששו ונראה שכבר כולם התחברו, עומרי שהלך איתם לא הצליח לפתח קשרים איתם, אולי כי הם כבר יצאו למסע הפוקימונים והם כבר יודעים הכל על פוקימונים, והוא, אפילו את הפוקימון הראשון שלו עוד לא קיבל. [/B]
[B]חבורת המאמנים המשיכה ללכת אחרי טיפני עד אשר הם הגיעו קרוב מאוד לכניסה של הטירה, בכניסה עמוד שני פוקימונים שאף מאמן עדיין לא ראה, הם היו אותו דבר, גורם היה בצבע אדום והם היו מאוד שריריים, אזור הרגליים שלהם היה שחור וגם החלק הזה בגוף שלהם היה שרירי, על בטנם הייתה מן שרשרת ואמצע שלה היה מן עיגול סגול שהבהב כל הזמן, וראשם היה בצבע שחור עם פס אדום באמצע, היו להם עיניים חשדניות כאלה, וכל אחד מהם אחז במוט מברזל , כאשר הם צולבים את מוטוט הברזל שלהם זו בזו ויוצרים מן איקס כזה שחוסם את הכניסה לטירה.[/B]
[B]"אתם בטח לא מקירים את הפוקימון הזה, זה אייקי, עכשיו תשמעו עליו קצת מידע מהפוקדע" אמרה טיפני ושלפה את הפוקדע שהיה לה בכיס, לפוקדע היה צורה של אייפון, וברגע שהיא לחצה בפוקדע על כפתור הסריקה הפוקדע החל לדבר[/B]
[B]"אייקי פוקימון המחבל הלוחם, המתקפות שלו תמיד מפתיעות את הריב והוא בעל כושר הישרדות רב, בדרך כלל מכין מקלות מכל ברזל שהוא רואה ומשתמש בהם להגנה על עצמו. [/B]
[B]בעת קרב כאשר הוא מרגיש שהוא עומד להפסיק הוא משתמש במתקפה שרק הוא יכול להשתמש בה אחיזת פצצה, במתקפה זו אייקי אוחז בפוקימון היריב כמו מחבק אותו ומעביר את כל האנרגיה שלו לצמיד שסביב ביטנו וזה משחרר פיצוץ אנרגתי שגורם לשני הפוקימונים להפסיד בקרב וגורם לתיקו בדרך כלל.[/B]
[B]לאורך הקרב אנרגיה רבה עוברת מתנועות השרירים של אייקי לצמיד ושם נשמר כוח גם למצב שהוא יגמר. למרות שאייקי נראה פוקימון לוחם בלבד יש לו מתקפות על חושיות רבות, רובן יוצאות מצמיד שמחובר לגופו." אמר הקול שיצא מן הפוקדע, המאמנים נראו מופתעים ומרותקים מהפוקימון החדש הזה. טיפני המשיכה ללכת והתקרבה אל הכניסה, לפתע האייקים הפסיקו לצלוב את הברזלים ונתנו לה להיכנס וגם לכולם, וכאשר כולם כבר נכנסו לתוך הטירה הם שוב צלבו את הברזלים, החדר שעליו נכנסו המאמנים היה חדר עצום שנראה כמו לובי של בית מול, הוא היה מלא ספות וכיסאות וכיבוד קל.[/B]
[B]"אז כמו שהבנתם האייקים שפה הם בעצם השומרים, מהרגע שאתם נכנסים לטירה אתם לא תצאו ממנה, לפחות לא עד שהפרופסורים יחזרו, כרגע הם הלכו לעשות מחקר בהרים שבאי, אז הם יחזרו מחר, עד אז אתם יכולים להסתובב רק בטירה, מי שינסה לצאת החוצה האייקים לא יתנו לו, גם לא מומלץ לצאת מפה החוצה כי הפוקימונים באי הזה מאוד מאוד פיראיים. אז עכשיו תיגשו לחדר האוכל הוא בהמשך המסדרון ישר, האוכל כבר מחכה לכם וחבל שיתקרר" אמרה טיפני, כל המאמנים החלו ללכת במהירות לחדר האוכל, רק עומרי החל לרוץ אחרי טיפני.[/B]
[B]"טיפני, טיפני!!" צעק עומרי לטיפני כדי שתעצור, טיפני נעצרה שניה לפני שהיא עלתה במדרגות והיא הביטה על עומרי במבט מוזר, כאילו לא הבינה מה הוא רוצה ממנה.[/B]
[B]"תקשיבי אני צריך לקבל את הפוקימון הראשון שלי, ואחד הפורפסורים אמר שהוא השאיר את הפוקימון שלי בחדר שלו, והוא אמר שהוא יביא לי אותו כשנגיעה לפה, אבל הפרופסור לא פה, את תוכלי להביא לי את הפוקימון שלי?" שאל אותה עומרי כאשר ליבו החל לפעום בחוזקה מרוב התרגשות.[/B]
[B]"מצטערת , אני לא יכולה לעשות דברים כאלה על דעת עצמי, אני גם לא יודעת איפה בדיוק הפקדור, עדיף שתחכה שהפרופסורים יחזרו ואז תקבל את הפוקימון שלך, תחכה עד מחר, עכשיו תיגש לאכול משהו, חבל שהאוכל שלך יתקרר" אמרה טיפני והחלה לעלות המדרגות, עורמי השפיל מבט לריצפה ונראה שהוא מבואס, הוא לא יחל יותר כבר לחכות, הוא החל ללכת לחדר האוכל, עובר בין הספרות שבלובי של הטירה, כאשר הוא נכנס לחדר האוכל הוא ראה מלא מלא שולחנות, כל המאמנים כמו מלאו אותם ואכלו, עומרי הסתובב בחדר האוכל וראה שיש מגשים מלאים כערות מלאות באכול, הוא ניגש לקח צלחת והלך למלאות אותה באוכל, נראה שהוא היה רעב מאוד, אחרי שהוא סיים למלאות את הצלחת הוא החל ללכת, הוא עבר בין כל השולחנות ונראה שבאף אחד מהם אין מקום פנוי, לפתע הוא שמע משהו קורא לו המשולחן האחרון.[/B]
[B]"היי אתה, פה שב פה איתנו" אמר אותו קול, עומרי התקדם במהירות וראה שזה אש, הוא התיישב במהירות בשולחן לפני שזה יתחרט. בשולחן ישבה עוד נערה, היא הייתה מאוד שקטה, היא לבשה חולצה בצבע שחור לבן עם ג'ינס ארוך, היו לה שערות שחורות ארוכות והיא לבשה גם כפפות שחורות, היא אכלה את המרק שהיה בצלחת שלה בשקט, בקושי את רעש הלגימות של המרק שמעו. ובקצה השולחן ליד אותו אש היה פוקימון דמוי עכבר בצבע צהוב, היה לו זנב קפיצי מוזר כזה שבתחילתו היה צבע חום ובסופו צבע צהוב, הפוקימון הזה היה טיפה שמנמן אבל נוראה חמוד עם שתי העיגולים האדומים שהיו לו עם הלכיים והמבט השמח על הפנים שלו.[/B]
[B]"היי אני אש, אני מהעיר פלאט, וזה פיקאצ'ו שלי, והיא סטלה, היא הגיעה ממחוז קנטו גם, היא לא מדברת הרבה, מי אתה?" שאל אש כאשר פיקצ'ו קפץ לפתע אל כתפו.[/B]
[B]"אני עומרי, הגעתי ממחוז הוואן, המשפחה שלי לא במצב הכי טוב מבחינה כלכלית אז אמא שלי שלחה אותי לפה כדי שלפחות אני אהיה במקום בטוח שאולי ממנו יהיה לי עתיד טוב יותר" אמר עומרי[/B]
[B]"תגיד יש לך פוקימונים?" שאל אש בסקרנות כאשר הוא מלטף את ראשו של פיקאצ'ו.[/B]
[B]"לא עוד לא קיבלתי, הייתי אמור לקבל היום מהפרופסור כאן, אבל בגלל שאף פרופסור לא נמצא אני אקבל רק מחר את הפוקימון שלי" אמר עומרי ונראה טיפה מבואס.[/B]
[B]"ראיתה שזוכה ליגת ג'וטו של השנה נמצא פה, זה ההוא שיושב שולחן הזה" אמר אש בהתרגשות והצביעה עליו, עומרי הביט וראה שבשולחן אחד ריק בקצה החדר ישב מאמן בעל מעיל ירוק, הוא נראה בעל מבט זועף בפניו כאשר זלל כל כך הרבה מן האוכל שהיה על השולחן שלו.[/B]
[B]"הוא לא מתנהג היפה, רציתי לדבר איתו אבל הוא התעצבן עלי בלי שעשיתי לו בכלל משהו" אמר אש שנראה טיפה עצבני בגלל מה שקרה באותוה רגע שניסה לדבר עם טום. [/B]
[B]הזמן חלף והמאמנים המשיכו לאכול, עד שדלת חדר האוכל נפתחה וטיפני נכנסה שוב, היופי שלה פשוט גרם לאנשים להפסיק לזוז, היה לה מראה מושלם כאילו היא הייתה סוג של אלה, היא עמדה באמצע חדר האוכל.[/B]
[B]"אז אני מבינה שסיימתם לאכול, אז בואו אחרי אני רוצה להראות לכם את החדרים שלכם" אמרה טיפני וכל המאמנים והמאמנות קמו במהירות מהכיסאות והחלו ללכת אחריה, כולם עברו שוב דרך הלובי עד שהגיעו למדרגות שבהם הם עלו לקומה השניה, הקומה השניה הייתה סוג של מסדרון ארון מלא מלא דלתות.[/B]
[B]"עכשיו תבואו אחד אחד ואני אביא לכם מפתח לחדר שלכם" אמרה טיפני, המאמנים הסתדרו בשורה ולקחו ממנה כל אחד מפתח , כעבור מספר דקות הגיעה גם הטור של עומרי, הוא חטף במהירות את המתפתח מהיד של טיפני והביט במספר שהיה כתוב עליו, המספר היה מספר עשרים ואחת, כניראה שזה מספר החדר, שלו, הוא התחיל לרוץ במהירות עבר בין כל הדלתות שעל כל דלתה הי כתוב מספר אחר, ולבסוף הגיעה לחדר שלו, הוא הכניס את המפתח אל החריץ שבדלת וסובב, הדלת נפתע כאשר היא משמיעה רעש של צירים ישנים, החדר היה דווקא מאוד גדול, לפחות בהשוואה לזה שהיה לעומרי בבית. [/B]
[B]עומרי נכנס לחדר וסגר במהירות את הדלת, בחדר הייתה מיטה גדולה מעט עם מזרון שנראה נוח, היה גם חלון שהשקיף ליער, עומרי הביט החוצה וראה שהוא בדיוק מעל הכניסה לטירה, הכניסה שממנה הם נכנסו לטירה, בחדר גם היה ארון גדול, עומרי פתח את הארון וראה את התיק שלו, כניראה שטיפני כבר שמה את התיקים של כל אחד לחדר שלהם. עומרי קפץ על המיטה ונשכב על הכרית הנוכה, הוא הביט על התיקרה חשב על המשפחה שלו, על היום שעבר, על הפוקימון הראשון שהוא הולך לקבל מחר, השמש החלה לשקוע ועיניו של עומרי החלו להיסגר, הוא היה עייף מדי כדי לזוז או לקום.[/B]
[B]רעש חזק נשמע מבחוץ עומרי התעורר בבהלה, לפתע הוא רע מערבולת מים ענקית מהחלון שנראה משהו מסתובב בה, הוא רץ במהירות לחלון, לפתע מערבולת המים התפוצצה ולפתע שני האייקים שהם השומרים נפלו ממנה החוצה ונראה שהם התעלפו, עומרי הביט מפוחד החוצה, הוא ראה מן דמות שחורה של בן אדם, היה קשה לזהות בגלל שהיה חשוך בחוץ, הוא ראה גם פוקימון גדול, הוא נחש שזה פוקימון מים בגלל המערבולת הגדולה, לפתע הדמות השחורה הזו החזירה את הפוקימון לפוקדור והחלה לרוץ במהירות אל תוך היער, עומרי חזק במהירות מיטה שלו, הוא נראה מופחד, הוא לא ידע מה לעשות, הוא בדק בפוקע שלו מה השעה ורעה שהשעה שלוש וחצי לפנות בוקר, הוא המשיך לחשוב עד שנירדם שוב.[/B]
[B]קרני שמש ראשנות פגעו בפניו של עומרי, והוא פקח את עיניו, הכל נראה מוזר, זה היה חלום מה שהוא ראה בלילה, הוא ידע שזה היה מפחיד, עומרי לקח את הפוקדע שלו וראה שהשעה כבר שבע בבוקר, הוא קם מהמיטה וניגש אל הארון ולקח בגדים והחליף את הבגדים אשר הוא לבש אתמול, הוא יצא מהחדר במהירות לכיוון החדר האכול , הוא ירד במהירות במדרגות כאשר ראה את הפרצוץ המבוהל של המאמנים שכניראה דיברו על משהו בדרכם לחדר האוכל, עומרי נכנס עם כולם חדר האוכל וראה את טיפני ואת שולשת המאמנים שפניהם זועפות מאוד, כל המאמנים התיישבו, עומרי התיישב בשולחן עם אש ועם סטלה.[/B]
[B]"אתמול בלילה התרחש פה משהו משהו שאסור לעשות, אחד המאמנים הוציא את הפוקימון שלו ששבר את דלת הכניסה וגם תקף את האייקים השומרים, אנחנו יודעים שזה אחד מפה. אני דרשתי ממכם בפירשו לא להתעסק עם השומרים, שברתם את המילה שלי, כרגע אנחנו עדיין לא יודעים מי זה, אבל ברגע שנגלה הוא יסולק מכאן על טיל, אנחנו לא יכולים לסכו אתם, הכי הזה הוא מקום מסוכן, ואתם צריכים ללמוד עליו ולחכות כדי שהפרופסור יתנו לכם אישור לצאת מפה, מה נעשה עכשיו" אמרה טיפני כאשר דמעה של כעס זלגה מפניה, נראה כאילו הפרופסורים איבדו בה אימון כאחת שצריכה לשמור על הילדים. הפרופסור הצעיר החל לנזוף במאמנים בכעס כאשר לפתע יד טפחה בכתפו של עומרי, עומרי הזיז את הראש הצידה וראה שזה הפרופסור המבוגר.[/B]
[B]"בוא איתי בבקשה" הוא אמר כאשר חיוך של בוקר טוב על פניו, עומרי קם מהשולחן והחל ללכת אחרי הפרופסור לכיוון היציאה כאשר הוא רואה את אותו פרופסור צעיר נוזף במאמנים האחרים, נראה שעומרי הרגיש הקלה כי ידע שהוא יצא מרשמית החשודים כי אין לו פוקימון בכלל. הפרוספור ועומרי יוצאו החוצה אל הלובי, ולפתע הפרופסור נעצר, הוא התחיל לחטט בכיסים ואז לפתע שלף פוקדור אדום ויפיפה.[/B]
[B]"הפוקימון הראשון שלך כמו שהבטחתי לך" אמר הפרופסור ונתן לעומרי את הפוקדור, עומרי לקח אותו באיטיות מהיד של הפרופסור, כל גופו רעד, הוא התרגש מאוד.[/B]
[B]"למה אתה מחכה, קדימה תוציא את החבר החדש שלך" אמר הפרופסור, עומרי לא יכל לחקות, כל הגוף שלו רטט מרוב שמחה.[/B]
[B]"פוקדור צא" אמר עומרי וזרק את הפוקדור לגובה, הפוקדור הסתובב כמה שניות באוויר ואז נפתח, והאור האדום שלו מילא את כל החדר.[/B]

[CENTER][IMG]http://img715.imageshack.us/img715/783/78746696.png[/IMG][/CENTER]

פרק טוב התמונה בסוף זה האייקים?

[quote=JARI95;1026471]פרק טוב התמונה בסוף זה האייקים?[/quote]
כן!
הינה התמונה שלהם כמו שהכנתי במקור
[IMG]http://img534.imageshack.us/img534/233/70255568.png[/IMG]

פרק יפה!
אהבתי ששילבת את אש בסיפור
האייקים יצאו ממש יפה
אך יש לך שגיאות כתיב ושגיאות הקלדה
נסה לתקן אותם

פרק נחמד תגיד אתה מתכנן לגרום לאש להיראות נוב? כי אם תעשה זאת אתה פשוט גאון

אחלה פרק , אבל שים לב לשגיאות כתיב (שנובעות מהקלדה מהיר)

סך הכל סיפור ממש נחמד

[quote=Ilan;1026479]פרק נחמד תגיד אתה מתכנן לגרום לאש להיראות נוב? כי אם תעשה זאת אתה פשוט גאון

אחלה פרק , אבל שים לב לשגיאות כתיב (שנובעות מהקלדה מהיר)

סך הכל סיפור ממש נחמד[/quote]
אני מנסה להוציא את אש כמאמן טיפש יהיר ואחד הולך לסבול במיוחד בסדרה, אני הולך להראות לו מזה החיים האמיתיים

[quote=po Zon;1026485]אני מנסה להוציא את אש כמאמן טיפש יהיר ואחד הולך לסבול במיוחד בסדרה, אני הולך להראות לו מזה החיים האמיתיים[/quote]

אוי אדיר!
יופי סוף סוף משהו שיגרום לו להראות מטומטם!
תודה שאתה עושה משהו כזה!
אהבתי תפרק שהיה לו תפוקימון פגסוס שלי חח

אחי אחלה סיפור כרגע קראתי את פרק 1 ובהמשך את שתים כי אתה כותב ארוך ומפורט אני לא אומר שזה רע אבל זה מעיף קצת

[quote=elios;1026887]אחי אחלה סיפור כרגע קראתי את פרק 1 ובהמשך את שתים כי אתה כותב ארוך ומפורט אני לא אומר שזה רע אבל זה מעיף קצת[/quote]
אני אקצר את הפרקים ככה שיתאימו יותר לקהל, אבל בתכלס אני חושב שזה פחות מעצבן לקרוא פשוט עלילה ארוכה ולהבין יותר, אבל אם אתם רוצים קצר אז בכיף

[CENTER][B][COLOR=red]כמה מילים על הפרק: [/COLOR][/B]
[B][COLOR=red]טוב הפרק הזה קוצר מאוד, בגלל שהמשתמשים רוצים קצר, חלק מהפרק הפך להיות פרק 4, בתכלס העלילה השאלות הגדולות יתחילו לעלות מהפרק הבא.[/COLOR][/B][/CENTER]

[RIGHT][B]פרק 3: הסילוק[/B][/RIGHT]
[B]הפרופסור הצעיר צעק על כולם, כל פעם הוא איגרף מחדש את ידו והכה בשולחן בזעם, טום לא הקשיב לו כל כך, הוא היה עסוק בלהסתקל על טיפני שהמבט הזועם בפניה הלהיב אותו, הוא רצה להכיר אותה יותר, אבל פחד להתקרב עליה, למרות שנראה שיש לו ביטחון גובה לטום אין בכלל ביטחון. לפתע דלת חדר האוכל נכנסה, טום הביט וראה איזה ילד קטן נכנס עם הפרופסור, הילד הזה חייך כאילו הפרופסור הביא לו סוכרייה או משהו, הילד הזה אחז בידיו פוקדור ולא יחל להפסיק להביט בו.[/B]
[B]הפרופסור המבוגר ניגש אל הפרופסור הצעיר ונכנס בדבריו "תשמעו, מה שקרה לא יכול לחזור על עצמו, אני ממליץ למי שעשה את זה להודות עכשיו אחרת אם נגלה את זה בצורה עקיפה אותו מאמן או מאמנת יסולקו מכאן" הפרופסור הביט על כולם שנראו כאילו הם אל מבינים מה הוא רוצה מהם, אלו היה כמה דקות של שתיקה כאילו הייתה גופה בחדר וכולם היו המומים ממנה.[/B]
[B]"אז אני מבין שאף אחד לא עשה את זה, טוב, אני מרחם על מי ששיקר, עכשיו תבואו אחרי" אמר הפרופסור והלך לכיוון דלת היציאה מחדר האוכל, כל המאמנים קמו במהירות, טום נשאר לשבת, הוא שתה את כל החלב של הקורנפלקס, לפתע טיפני התיישבה בשולחן שלו, מרוב הבהלה טום הפיל את הצלחת על השולחן וכל החלב נשפך.[/B]
[B]"הכל בסדר? אתה לא נראה טוב משהגעתה, משהו מפריעה לך?" שאלה טיפני בכל מתוק, ליבו של טום פעם בחוזקה כאשר היא הדברה עליו.[/B]
[B]"הכל בבבסדר" אמר טום בגימגום וקם במהירות מהשולחן והחל ללכת לכיוון היציאה, כל הביטחון שלו נשבר מול טיפני, טיפני נשארה לשבת בשולחן היא קצת צחקקה, טום יצא מהחדר האוכל אל הלובי וראה את כל המאמנים יושבים, לפתע הפרופסור המבוגר ירד במדרגות, הוא הלך כניראה להביא תיק, כי כאשר הוא ירד הוא אחז בתיק גדול שדמה מאוד למזוודה, בצבע אדום לבן, ועליה היה ציור של פוקדורים מכל מני סוגים, הוא התקרב לכיוון היציאה הכין שהאייקים שמרו וחסמו את היציאה, לפתע הוא שרק להם ואז לפתע הם הזיזו את המקלות הברזל היה אפשר לצאת החוצה.[/B]
[B]"קדימה אתם באים? הגיעה הזמן לתפוס פוקימונים" אמר הפרופסור בהתרגשות והלך ללכת ויצא מהטירה, כל המאמנים הלו אחריו בריצה, טום הזדנב אחריהם, כאשר עבר ליד האייקים נראה שהם מביטים עליו במבט מוזר, טום נסה כמה שיותר להתעלם מהם, הפרופסור הלך וכל המאמנים אחריו, כולם הלכו על דרך עפר כזו, טום הביט לצדדים ראה את כל העצים שהיו במקום, עצים שגורמים למקום להראות טרופי ומיוחד, הוא לא ראה פוקימונים בכלל, הוא רק שמע פה ושם ציוצים של פוקימונים או שאגות כאלה, אבל לא ראה כמעט פוקימונים. אחרי כמה דקות של הליכה הפרופסור נעמד במקום וכל המאמנים הפסיקו גם ללכת ועמדו מולו.[/B]
[B]"טוב אז הגענו לאזור האימונים שלכם להיום, אני ארשה לכם להסתובב טיפה ביער, אבל יש כמה דברים שאתם צריכים לדעת, ליער פה יש גובל, גבול שאסור לעבור אותו, לפחות לא כרגע, כאשר תכלו ביער תראו באיזה של מלא עצים אדומים, אל תעקפו אותם, העצים האדומים הם הגבול שלכם, מי שיעקוף אותם יקח סיכון גדול שאני לא מאשר שתקחו אותו, אז בבקשה גם אל תתרחוק, מאחורי נמצאות כמה זירות קטנות למי שרוצה להתאמן, באזור הזה, יש לא מעט פוקימונים גם לתפיסה ככה שאם אתם רוצים לנסות לתפוס איזה פוקימון זה הזמן, בקרוב תתחיל תחרות קרבות בין המאמנים פה אז כדי שתתפסו פוקימונים וגם כדי שתתאמנו, אז קדימה צאו להסתובב" אמר הפרופסור המבוגר שהתרגש מאוד מן המעמד, נראה שכל המאמנים היו להוטים, עומרי רצה להילחם סוף סוף עם הפוקימון שהוא קיבל. הוא הביט באש שהיה מאחוריו וניגש עליו.[/B]
[B]"הי אש רוצה קרב?" שאל עומרי את אש, כאשר פיקאצ'ו יושב על כתפו.[/B]
[B]"לא נראה לי אני רוצה לתפוס פוקימונים, תוך חמש דקות אני בונה פה אחלה שישיה לקרבות" אמר אש שנראה בטוח בעצמו.[/B]
[B]"אמרתה שאתה מאמן חזק, מה אתה לא עומד במילה שלך?" שאל עומרי את אש כאשר הוא מנסה לעצבן אותי קצת.[/B]
[B]"אתה יודע מה, לא יזיק לי איזה קרב" אמר אש, עומרי ואש ניגשו לכיוון הזירה כאשר רוב המאמנים ניגשו ליער עצמו, ביניהם גם טום שכניראה הלך לחפש גם פוקימונים לתפיסה. אש ועומרי הלכו אל הזירה כל אחד מהם עמד בצד אחר של הזירה, עומרי היה לחוץ והתחיל טיפה להזיעה.[/B]
[B]"אז זה יהיה קרב של אחד על אחד" אמר אש ופיקאצ'ו שלו קפץ לזירה וניצוצות יצאו מהלחי, פיקאצ'ו נראה בטוח בעצמו מאוד, הוא היה מוכן לקרב.[/B]
[B]"עכשיו תתכונן להפסיד, כי למרות שזה הקרב הראשון שלי אני ידוע הרבה על פוקימונים, צא עכשיו אלפסוורד , תקוף בחתך עכשיו" אמר עומרי וזרק את הפוקדור לגובה, הפוקדור נפתח ויצא ממנו פוקימון דמוי פיל, במקום חדק היה לו חרב שהייתה עשויה ממתכת, וגם החלק התחתון שלו היה מוגן עם שכבת מתכת, עייניו הירוקות זהרו, בכל צד מעל לפה היו שתי שיניי שנהב קטנות, והאוזניים שלו היו ענקיות, נראה שאלפסוורד לא כזה חזק לפי איך שהוא נראה, אש שלף במהירות את הפוקדע שהוא קיבל מהפרופסורים כאשר הוא ירד מהספינה.[/B]
[B]"אלפסוורד הפיל הקטן, נמצא בדרך כלל בעליות כאשר עולים להרים, אבל אפשר גם למצוא אותו סתם מסתובב ביערות, במקום חדק יש לו סוג של חרב ממתכת, למרות שנראה שהחדק שלו קשה ולא יכול לזוז הוא מאוד גמיש ורק כאשר אלפסוורד מרגיש סכנה החדר שלו מתקשה, אזור הבטן שלו והחלק האחורי של הראש מוגנים בשכבת עור קשיחה שעשויה מסוג של מתכת. אלפסוורד בעל משקל גוף גדול אבל נע במהירות גבוה לעמות המשקל שלו, רק בהרים בדרך כלל הוא מתפתח. יש לו חוש שמיעה מפותח ולכן פוקימונים מתקשים מאוד להפתיע אותו במתקפות כי הוא תמיד שומע אותם מתקרבים" אמר הקול שיצא מהפוקדע, אש נראה מוכן לקרב.[/B]
[B]"פיקאצ'ו השתמש במתקפה מהירה כדי לחמוק ואז זנב ברזל" אמר אש, פיקאצ'ו נעמד במקום ולא זז, אלפסוורד החל לרוץ אל פיקאצ'ו במהיות כאשר החדק שלו מתחיל לזהור הוא קפץ במהירות לכיוונו של פיקאצ'ו, לפתע יצאה רוח מהירה מפיקאצ'ו והוא חמק, פיקאצ'ו תקף במתקפה מהירה והצליח לחמוק מאלפסוורד שפגע בריצפה במקמום בפיקאצ'ו וחטף מכה רצינית בחדק שלו. פיקאצ'ו ניצל את המהירות של המתקפה המהירה הוא החל לרוץ בחזקה אל אלפסוורד כאשר זנבו מתחיל לזהור ואז הוא תקף את אלפסוורד בזנב ברזל בחוזקה וגרם לאלפסוורד התגלגל לאורך כל הזירה כאשר נוצר חיכוך בינו לבין הריצפה, אלפסוורד נפצע קשה, נראה שהוא בעצמו לא הבין מה קורה בקרב. עומרי הביט על אלפסוורד כאשר הוא חסר אונים.[/B]
[B]"אלפסוורד תקוף בחבטת ראש" צעק עומרי לאלפסוורד, אלפסוורד קם מהריצפה במהירות והחל לרוץ במהירות אל פיקאצ'ו שעמד באמצע הזירה וחייך חיוך זדוני.[/B]
[B]"פיקאצ'ו תקוף במכת ברק, זה פוקימון עלוב ואנחנו עומדים לנצח" אמר אש בלהט, אלפסוורד התקרב במהירות שיא אל פיקאצ'ו , פיקאצ'ו קפץ במהירות לגובה ואז תקף מכת ברק.[/B]
[B]"אלפסוורד מתקפת הגנת ברזל מהר" צעק עומרי בלחץ, לפתע אלפסוורד נעצר באמצע הזירה, ולפתע מכת הברק של פיקאצ'ו פוגעת בו ישירות ויוצרת פיצוץ חזק שיוצר מלא עשן ולא רואים את אלפסוורד, פיקאצ'ו יורד לריצפה אחרי שקפץ, אש ניראה שמח. לפתע אלפסוורד יוצא מהעשן בהפתעה ענקית לפיקאצ'ו ותוקף אותו בחבטת ראש ומתיך את הראש של פיקאצ'ו בתוך האדמה חזק, פיקאצ'ו חוטף מכה רצינית ונראה שהוא מסוחרר.[/B]
[B]"פיקאצ'ו הגיעה הזמן לגמור את הקרב הזה סופית, וולט עם זנב ברזל" צעק אש בזעם, הוא נראה מופתע מאלפסוורד. פיקאצ'ו קם במהירות ורץ לכיוונו של אש, ואז לפתע הוא הסתובב לכיוונו של אלפסוורד ואז לפתע הוא התחיל לרוץ במהירות אל אלפסוורד כאשר הוא תוקף בוולט.[/B]
[B]"אלפסוורד שלב הגנת ברזל עם חתך" צעק עומרי בזעם, כל גופו רעד, הוא רצה מאוד לנצח בקרב הזה, להראות למאמנים האחרים שהוא חזק, אלפסוורד הלך לרוץ אל פיקאצ'ו כאשר החדק שלו מתחיל לזהור , זה עקב שהוא עומד לתקוף בחתך, השניים התקרבו זה אל זה, לפתע זנבו של פיקאצ'ו הלך לזהור ואז לפתע פיקאצ'ו השתובב כאשר הוא מפנה את הגנב שלו לכיוונו של אלפסוורד ואז לפתע כל אנרגיית הוולט נבלע אל תוך הזנב של פיקאצ'ו, אלפסוורד נעצר ואז תוקף בהגנת ברזל. זנב הברזל הוולט של פיקאצ'ו פוגע הישר בחדק החרב של אלפסוורד שמשלב בין הגנת הברזל לחתך, השניים מביטים זה על זה בזעם ואנרגיית הוולט של פיקאצ'ו עפה לכל הצדדים, החשמל שיוצא מהזנב שלו פוגע בעצים, באדמה, נראה שהשניים לא זזים, לפתע פיקאצ'ו צווח בחוזקה, לפתע אנרגיית חשמל חזקה יוצאת מהזנב שלו ונוצר פיצוץ אדיר שיוצא גם מלא עשן, נראה שזה הרגע המכריעה של הקרב, לא חולף הרבה זמן והעשן מתפזר, פיקאצ'ו עומד באמצע הזירה ומולו אלפסוורד, שניהם נראים תשושים אבל נראה שמצבו של אלפסוורד יותר טוב בגלל שהשתמש בהגנת ברזל .[/B]
[B]"פיקאצ'ו חסל את אלפסוורד בעוד זנב ברזל" אמר אש שנראה בטוח בעצמו, פיקאצ'ו נראה מותש הוא השתמש ברוב הכוח שלו מתקפת זנב ברזל הוולט.[/B]
[B]"אלפסוורד חתך עכשיו" אמר עומרי בלחץ, הוא איגרף את ידיו כאשר כל גופו רעד, אלפסוורד הלך לרוץ אל פיקאצ'ו שעמד במקום ולא זז, החדק של אלפסוורד הלך לזהור ואז לפתע כאשר הוא עמד קרוב לפיקאצ'ו הוא לפתע עמד על 2 ואז החדק שלו החל להתקשות ולזהור יותר.[/B]
[B]"פיקאצ'ו מתקפה מהירה בשביל לחמוק לפחות אתה חייב" צעק אש כאשר לפתע כל חיוך הביטחון נעלם מפניו, פיקאצ'ו ניסה לתקוף אבל זה היה מאוחר מדי, אלפסוורד ירד במכה אחת על 4 כאשר הוא מכה את ראשו של פיקאצ'ו בחוזקה במתקפת חתך בעזרת החדק שלו, פיקאצ'ו עף מהזירה על אחד מגזעי העצים, נראה שפיקאצ'ו חטף מכה רצינית בגב שלו, פיקאצ'ו החלק על גזע העץ עד שהגיעה לאדמה ונראה שהוא מחוסל, אש רץ אל פיקאצ'ו בבהלה, היא ישר תפס אותו בין ידיו, נראה שאש צריך עוד לעבוד על המהלכים שלו. אלפסוורד רץ במהירות אל עומרי וקפץ עליו, שניהם נפלו על הריצפה, עומרי חיבק את אלפסוורד מרוב שמחה.[/B]
[B]"נצחנו אלפסוורד, עשינו את זה, כל המאמנים שנלחמו בזירות ליד היו המומים, חלק מהם שצפו בחלקים מהקרב ראו את התפרצויות האנרגיה השונות שהיו בקרב, חלק מהמאמנים אפילו מחאו כפיים.[/B]
[B]לפתע נשמע רעש של צעקות, לפתע אחד המאמנים הגיעה בריצה, הוא היה שמח, לאותו מאמן היה שער בלונדיני והוא לבש סוודר שהיו עליו פסים כתומים ולבנים , נראה שהוא תפס פוקימון טוב.[/B]
[B]"פרופסור אתה לא מבין איזה פוקימון תפסתי" אמר אותו מאמן כאשר התנשם בכבידות, לפתע מהשיחים הגיעה הפוקימון שאיתו הוא בא לאי, זה היה פוקימון דמוי צב ענקי, על גבו היו שתי שיחים ונראה שהקונכיה שיש לו על הגב נראת כמו איזה קדסה ארוכה בצבע צהוב, הוא זז לאט מאוד, נראה שמשקל גופו גדול.[/B]
[B]"נו אז תראה לי אותו" אמר הפרופסור בהתרגשות, נראה שהוא שמח שהמאמנים התחילו לתפוס פוקימונים באי.[/B]
[B]"ואוו אתה לא מבין איזה קרב קשה עברתי עם גרוטל בשביל לתפוס את הפוקימון הזה, צא רוטיני" אמר המאמן וזרק פוקדור לאוויר, וממנו יצא פוקימון דמוי נשר, הוא נראה עצבני במיוחד, הפרופסור הביט במבט של חשד ושל בהלה. עומרי שהיה ליד רצה לדעת מידע על הפוקימון אז הוא הפעיל את הפוקדע שלו.[/B]
[B]"רוטיני פוקימון הנשר המפלצתי, הוא טורף רע מאוד, כדי לשתק את האויבים שלו הוא תוקף במתקפות לחימה ואז בעזרת המקור החדש שלו והמסוכן הוא הורג אותם סופית.[/B]
[B]הוא עף במהירות בעזרת הכנפיים הקטנות שלו, ניתן לתפוס אותו באזור ההרים בלבד.[/B]
[B]הוא פוקימון נאמן מאוד, במיוחד למאמנים שלו, כאשר בוקעים לו גוזלים אין דבר אשר יעצור אותו מכדי להסיג להם אוכל אפילו עם זה יעלה לו בחיו." אמר הקול שיצא מן הפוקדע.[/B]
[B]"איפה מצאתה אותו?" שאל הפרופסור כאשר קולו נהיה גבוה יותר ועצבני יותר[/B]
[B]"על אחד העצים ביער" אמר בתמימות המאמן, והביט על הגרוטל שלו שהתקשה מעט לנשום[/B]
[B]"אתה שקרן, רוטיני נמצא רק בהרים, נדרים לראות אותו באזורים רגילים, אתה זה שיצא אתמול בלילה מהטירה, הריי על פי מה שהבנתי אותו מאמן יצא מהטירה עבר את הגבול של העצים האדומים והלך לכיוון ההרים"[/B]
[B]"תגיד אתה חושב שאני עד כדי כך מטורף לעבור את הגבולות ולצאת בלילה" צעק אותו מאמן בזעם, עומרי ידע שזה לא המאמן שיצא בלילה, כי המאמן יצא בלילה היה בעל פוקימון מים ולא פוקימון עשב, ועומרי ידע שכל המאמנים שבאו לאי השאירו את הפוקימונים האחרים שלהם אצל הפרופסורים והביאו רק פוקימון אחד, ככה שגרוטל לא יכול לתקוף במערבולת, אבל עומרי ידע שאסור לו להגיד כלום בעניין, אחרת ידעו שהוא ראה את מה שקרה ושהוא לא אמר על זה לאחד מהפרופסורים או לטיפני באותו הרגע שהוא ראה את זה.[/B]
[B]"אני חייב להזעיק לפה את כל המאמנים" אמר הפרופסור בקול של אכזבה, הוא הוציא את הפוקדע שלו ולחץ על הכפתורים שלו כמה פעמים, לאחר כמה שניות עומרי הרגיש רטט בפוקדע שלו וראה שהפרופסור קרא לכל המאמנים להחזור למקום.[/B]
[B]לא חלף הרבה זמן וכל המאמנים חזרו והתאגדו סביב הפרופסור, הפרופסור לקח את הפקדור של רוטיני מהיד של אותו מאמן, הפרופסור נראה עצני, הוא לא ידע מה לעשות עם מה שהולך שם. לא חלף הרבה זמן והגיעה גם הפרופסור הצעיר למקום.[/B]
[B]"טוב, מה שקרה עכשיו זה הטעות הגדולה של ג'ון, הוא תפס פוקימון שאין מצב שהוא יכול לגדול ביערות פה, אנחנו יודעים טוב טוב את המידע על כל פוקימון פה, חקרנו פה את האי במשך שנה, ג'ון הוא זה שיצא בלילה, ולכן הוא יסולק" אמר הפרופסור המבוגר בזעם[/B]
[B]"אבל אני לא יצאתי אתמול בלילה" צעק בזעם ג'ון[/B]
[B]"תהיה בשקט, אין לך זכות לדבר, זו ההוחכה שמראה שאתה אכן יצאתה אתמול בלילה מהטירה, עכשיו אתה תילך עם פרופסור מורגן לטירה תיקח את החפצים שלך ואנחנו כבר נדאג שתחזור הביתה.[/B]
[B]"בוא איתי עכשיו ג'ון" אמר פרופסור מורגן שהיה הפרופסור הצעיר, ג'ון החזיר את גרוטל לפוקדור והלך אחרי פרופסור מורגן כאשר פניו מושפלות, ג'ון התחיל טיפה לבכות אבל ניסה להסתיר את זה, עומרי ידע שזה אי צדק, ואכן ג'ון לא עשה כלום, אבל הוא לא יחל להגיד כלום בנושא, נראה שטום מחייך קצת, הוא שמח שאחד מהמאמנים ירד, וככה יהיה יותר שקט.[/B]
[B]"טוב אז בואו נעשה תחרות קטנה, אני רוצה שתי מאמנים שילחמו בקרב, ומנצח מביניהם יקבל את רוטיני, מי תנדב" שאל הפרופסור, המאמנים שתקו, ואף אחד מהם לא רצה להתנדב.[/B]
[B]"אני הייתי שמח להלחם, אבל פיקאצ'ו שלי מחוסל כי עומרי ניצח אותי בקרב, אתה תוכל לרפא את פיקאצ'ו שלי?" שאל אש, לפתע כל המאמנים פרצו בצחוק ולא, חלקם אפילו בכו מרוב צחוק.[/B]
[B]"איזה עלוב אתה, הפסדתה לילד הזה, אתה באמת מאמן חלש" אמר טום כאשר דמות של צחוק זלגו מעיניו, לפתע עלה על פניו של אש מבט זועם.[/B]
[B]"תגיד מה יש לך נגדי, אז הפסדתי לו, אף מאמן לא מושלם" צעק אש בזעם.[/B]
[B]"אתה מאמן גרוע, אתה לא יודע להתשמש במהלכים של קרב אפילו" אמר טום בזעם[/B]
[B]"אתה לא רציתה להלחם מולי זו עובדה, אתה פוחד ממני" אמר אש כאשר על פניו עלה חיוך מתחכם[/B]
[B]"אתה יודע מה, בוא נלחם, אתה הולך לאכול השפלה שלא תראה כמוהה בחיים שלך" אמר טום כאשר מבט של ניצחון על פניו.[/B]
[B]"אז נראה שיש לנו כאן קרב רציני, אני תמיד אוהב קרבות שמשולב בהם קצת כעס" אמר הפרופסור.[/B]
[CENTER][IMG]http://img266.imageshack.us/img266/9639/pre3y.png[/IMG][/CENTER]

אהבתי את הפרק הוצאת את אש בדיוק כמו שהוא [b]ל ו ז ר[/b]
אהבתי הפוקימון שדימייתי הוא ההתחלתי של הדמות הראשית :)
אגב מתקפות פלדה לא פוגעות טוב במתכת עוד הוכחה שאש נוב

ואו פרק מעולה!
חח גם אני אהבתי איך שהוצאת את אש שהוא מפסיד למאמן שהרג קיבל ת'פוקימון שלו

[center][b]התלהבתם מהקטע של אש, רק שתדעו זה לא יהיה ככה להרבה זמן, עם הזמן אש יבין שהוא מתנהג כמו איזה עלוב, ואחרי מה שהולך לקרות לו בפרק הבא ובפרקים הבאים הוא יהפוך להיות טיפה רע, או הרבה מאוד רע.[/b][/center]

אני אוהבת רוע (!)
אני מקווה שתעשה שאש יתקוף עם הפוקימונים ילדים באמצע הלילה. (חה חה חה!!!)
אש הוא פשוט מפסידן עלובבב והוא יצא כמו שהוא בדיוק.
פרק יפה יצא.
פרק הבא ומהר!

[QUOTE=PO ZON;1028327][center][b]התלהבתם מהקטע של אש, רק שתדעו זה לא יהיה ככה להרבה זמן, עם הזמן אש יבין שהוא מתנהג כמו איזה עלוב, ואחרי מה שהולך לקרות לו בפרק הבא ובפרקים הבאים הוא יהפוך להיות טיפה רע, או הרבה מאוד רע.[/b][/center][/QUOTE]
ספוילר O:
--
הגזמת, שינצחו את אש על הקרב הראשון?
ועכשיו אש יהיה נגד אלוף הליגה, אחרי הקרב הקודם דיי ברור מי ינצח, הרסת את המתח שאמור להיות בסיפור
--
הרעיון בין ספרייטים לסיפור יפה מאוד ומקורי מאוד
--
תשתדל לתקן שגיאות כתיב

קראתי עכשיו את שלשת הפרקים.
אתה כותב יפה מאוד אבל יש לך כמה שגיאות כתיב/הקלדה.
אשתדל לקרוא בקביעות.
ד.א. אני דווקא לא אוהב את זה שאש יהיה רע,
אבל אם הקרב הזה היה באנימה אש היה מנצח בטוח...

קראתי בינתיים את הפרק הראשון ולא ממש הבנתי מה הקטע של הילד הזה