החטיפה ששינתה את חיי!

הפעם ניסיתי לשנות לגמרי את כיוון הכתיבה אני מקווה שיותר טוב מפעמים אחרות,אבל נראה לי הישתמשתי ביותר מידי פסיקים חח :)

[size="4"]פרק 1[/size]

הייתי בת 7, טיילתי בגן הסמוך לביתי וראיתי פוקימון קטן חמוד וירוק,זה היה באדו. קראתי לו בילי,בדיוק כמו לאחי הקטן שרק נולד.אני ובילי שיחקנו כל היום היינו חברי טובים מאוד. שנתיים מאוחר יותר ביום הולדתי ה9,אני ובילי יצאנו לשחק בפארק,אותו אחד שבוא נפגשנו. פתאום כאילו משום מקום הגיחו שני אנשים לבושים מדים שחורים עם האות B על החולצה שלהם. השמאלי בעל שיער חום קצר ועיינים ירוקות,חסרות הבעה. הימני היה בעל שיער שחור ארוך עם עיינים כחולות יוקדות. בלי לומר מילה הם הוציאו פוקדורים מוזרים,הם לא היו בצבעי אדום לבן כמו הפוקדורים שתמיד ראיתי בחנויות,הם היו שחורים עם מעט ירוק מלמעלה. מתוך הפוקדורים יצאו שני פוקימונים- אחד ענק בצבע ירוק עם שחור,זהיתי אותו מיד מבית הספר כטיירניטר. הפוקימון השני היה בצבעי סגול-אדום ודמויי עכביש, גם עליו למדתי זה היה אריאדוס. בהיתי כמהופנטת בשני הפוקימונים שמולי עד שאפילו לא שמתי לב שהאיש השמאלי צעק ''אריאדוס,יריית חוטים!'' ובין רגע מצאתי את עצמי דבוקה לעץ הקרוב בלי יכולת לזוז. ואז שמעתי את המילים שהידהדו באוזניי כל לילה מאז ''טיירניטר תחסל אותו,קרן על!!!!!'' וזאת הייתה הפעם האחרונה שבא ראיתי את בילי. נשבעתי לעצמי שברגע שאראה אותם שוב אנקום את ניקמתי.

זה היה קצר כי זה סוג של הקדמה....

נשמע אחלה סיפור כהקדמה

נחמד, השתפרת בכתיבה שלך, מתי פרק 1?

פרק 1 היום עוד חצי שעה בערך א ני אכתוב בסביבות 5-5 וחצי

שמחה שאהבתם :)

[b]פרק 1!!-יוצאים לדרך[/b]

בלילה הזה לא נרדמתי ,רק חשבתי לעצמי ''איזה פוקימון אבחר? יש כל כך הרבה!''
ב7 בבוקר כבר הייתי מוכנה לצאת למסע הגדול אפילו את התיק כבר ארזתי.
אכלתי ארוחת בוקר של חביתה וסלט והתכוונתי לצצאת מהדלת אבל אז לכדה את עיני תמונה ובא אני ובילי שהייתי ילדה, התמונה הזאת צולמה יום לפני שבילי נהרג על ידי שני האנשים האלו.דמעה ירדה לי על הלחי, מיד נזכרתי בהבטחה שלי לבילי,שאני עוד אנקום!

הגעתי למעבדה של פרופסור טימוטי בהתרגשות גדולה מאוד. נכנסתי פנימה ונתקלתי בילדה מוזרה בעלת שיער כחול ושמלה אדומה. היא ההציגה את עצמה בתור לילה ואמרה שבפעם הבאה שניפגש אצטער על זה. לא הבנתי על מה היא דיברה. ניכנסתי למעבדה וראיתי מיד עשרות פוקדורים,היה שם אחד מכל סוג,חוץ מאגדיים כמובן. מיד ידעתי את מי אני אקח. התקרבתי למדף עם השלט ''ב'' עליו,אבל פתאום עצר אותי איש כהה שיער בעל עיינים חומות וחלוק לבן. זה היה פרופסור טימוטי ששאל ''היי,את בטח טל בחרת כבר פוקימון?'' ואני עניתי לו מיד ''כן,אני אבחר בבאדו!!!'' אמרת תוך כדי שנזכרתי בתמונה שלי ושל בילי. הפרופסור נתן לי את הפוקדור של באדו,10 פוקדורים ופוקדע.
וכך יצאתי לדרכי.....


המשך הפרק הבא הצעות לשיפור בבקשה

הפרק הבא יהיה הרבבבבבבה יותר ארוך פשוט לא רציתי להתחיל את המסע על הפרק הראשון....

פרק קצר,אם זה ימשיך ככה הסיפור יהיה משעמם.
הפרק נורא נורא קצר ודמאת תחילת המסע בטוח יש תחושות או רגשות.
היא לא לוקחת תמונה של בילי?

שידרוג של הפרק-
[b]
פרק 1-המסע מתחיל!!![/b]

בלילה הזה לא נרדמתי ,רק חשבתי לעצמי ''איזה פוקימון אבחר? יש כל כך הרבה! ....''
המשכתי לחלום ולדמיין על הפוקימון הראשון שלי,ובלי ששמתי לב כבר היה 6 בבוקר,קמתי מהמיטה והלבשתי-לבשתי שמלה ארוכה וירוקה עם ציור מודפס של באדו. לקחתי את התיק שכבר ארזתי אתמול וירדתי במדרגות למטה.
אכלתי ארוחת בוקר של חביתה וסלט ירקות,לא ממש אהבתי סלט אבל ידעתי שעם לא אוכל אמא תכעס עליי,היא תמיד אמרה לי ''תוכלי את כל הירקות או שלא תהיי בריאה'' .גמרתי את הסלט במהירות והתכוונתי לצאת מהדלת אבל אז לכדה את עיני תמונה ובא אני ובילי שהייתי ילדה קטנה, התמונה הזאת צולמה יום לפני שבילי נהרג על ידי שני האנשים האלו.דמעה ירדה לי על הלחי, מיד נזכרתי בהבטחה שלי לבילי,שאני עוד אנקום!

יצאתי מהדלת והתחלתי ללכת לכיוון המעבדה,אבל פתאום ברק הכה בי,זה היה כאילו כל העולם נעצר הברק הכה ואני התעלפתי. התעוררתי בחדר חשוך שהואר רק על ידי מנורה קטנה. שהבטתי טוב יותר ראיתי ש''המנורה'' היא בעצם פיצ'ו קטן שהשתמש במכת ברק לכל הכיוונים. ואז.. הכה בי עוד ברק. שהתעוררתי שוב עמדו מולי שני אנשים מוכרים,לא ידעתי מאיפה ואז נזכרתי!! הם השניים שהרגו את בילי. האחד בעל השיער החום אמר ''תיזהרי מאיתנו כל פע שתראי את האות B תיזכרי שכל עוד צוות ברק בסביבה לעולם לא תהיי בטוחה'' ואז... שוב הכה בי ברק והפעם התעוררתי מול המעבדה של הפרופסור.

קצת המומה ניכנסתי למעבדה של פרופסור טימוטי בהתרגשות גדולה מאוד וגם בפחד מהחוויה. שפתחתי את הדלת נתקלתי בילדה מוזרה בעלת שיער כחול ושמלה אדומה. היא ההציגה את עצמה בתור לילה ואמרה שבפעם הבאה שניפגש אצטער על זה. לא הבנתי על מה היא דיברה. ניכנסתי למעבדה וראיתי מיד עשרות פוקדורים,היה שם אחד מכל סוג,חוץ מאגדיים כמובן. מיד ידעתי את מי אני אקח. התקרבתי למדף עם השלט ''ב'' עליו,אבל פתאום עצר אותי איש כהה שיער בעל עיינים חומות וחלוק לבן. זה היה פרופסור טימוטי ששאל ''היי,את בטח טל בחרת כבר פוקימון?'' ואני עניתי לו מיד ''כן,אני אבחר בבאדו!!!'' אמרת תוך כדי שנזכרתי בתמונה שלי ושל בילי. הפרופסור נתן לי את הפוקדור של באדו,10 פוקדורים ופוקדע.
וכך יצאתי לדרכי.....


המשך הפרק הבא הצעות לשיפור בבקשה

ממ... מתי הפרק הבא?

מחר או היום בסביבות 10

אני [b]ממש[/b] לא מרגישה טוב אז הפרק יצא כנראה היום ב7 או מחר מקסימום מחרתיים כי ני לא יכולה לזוז :(

[b]פרק 2-חתול ועכבר-חלק א'!!![/b]

הוצאתי את באדומהפוקדור,הוא כל כך הזכיר לי את בילי,ההבדל היחיד היה שלבילי היו עיינים כחולות הוא היה הבאדו היחיד בעל צבע עיינים שכזה. אמרתי לבאדו שלום והסברתי לו שאני המאמנת החדשה שלו,והוא הגיב בשמחה. התחלתי ללכת אל תוך יער ''שלינים'' זה היה היער שליד העיר שליין. לאחר כחצי שעה הליכה אני ובאדו החלטנו לעשות הפסקה. פרשנו שמיכה ישנה והתיישבנו עליה ואז הוצאתי מהתיק שקית קוסקוס וסיר. הדלקתי אש וחיממתי את הקוסקוס. באותו זמן באדו מצא עץ מלא תפוחים אדומים וטריים והלך לקטוף כמה. כשבאדו חזר הוא הביא איתו 6 תפוחים. שמתי לו בקערת האוכל -אוכל פוקימונים,3 תפוחים ומעט קוסקוס ואני אכלתי 3 תפוחים וקסקוס. לאחר שהתחלנו לאכול שמענו רעש מוזר מאחורנו והסתובבנו,שלא ראינו כלום חזרנו לאכול ואני ובאדו גילינו שלשנינו חסר תפוח. לא הבנו מה קרה ואז פתאום שוב שמענו רחש והסתובבנו, ששוב לא ראינו כלום וחזרנו לאכול גילינו שכל שאר התפוחים שנותרו לשנינו נעלמו. אני ובאדו החלטנו לבדוק מה פשר העניין. הסתובבנו קצת באזור עד שפתאום ראינו צללית קטנה בין השיחים,כשהתקרבנו אני ובאדו ראינו פוקימון סגול קטן דמויי עכבר,הוצאתי את הפוקדע וכיוונתי אותו אל הפוקימון,ברגע שכיוונתי את הפוקדע הוא מיד ''זימר'' ואמר ''רטטה פוקימון העכבר,רטטנה הוא פוקימון נבון שמצוי בעיקר בשדות ויערות'',בהיתי בפוקימון המוזר ואז הרגשתי משיכה בשרוולי וראיתי שבאדו מצביע לאיזה כיוון מסויים כשהסתכלי מקרוב ראיתי את כל התפוחים שלנו!!! ניסיתי לקחת אותם אבל אז שמעתי ת רטטה זועק כשהסתובבתי לאחור ראיתי פוקימון אפור בעל זנב מסולסל,אותו הכרתי כי המבחן שלי בבית ספר היה עליו. זה היה גלמיאו פוקימון החתול. ברגע שדעתו של גלמיאו הוסחה כשראה אותנו ברח רטטה וגלמיאו התחיל לרדוף אחריו. ואז כאילו משום מקום נזרקו על שניהם שני פוקדורים שחורים ומוכרים.....

חלק ב' בהמשך היום כי ני צריכה לשתוף כלים....

נחמד אבל קצר

כה הייתי צריכה לשתוף כלים אז הפסקתי באמצע אני עכשיו כותבת את ההמשך

[b]החתול והעכבר חלק ב'[/b]

הפוקדורים המוזרים החטיאו בקת את שני הפוקימונים ונחתו לידי ,מיד זיהיתי אותם פוקדורי שחורים עם ירוק מלמעלה ומיד ידעתי שצוות ברק בסביבה!! עמדתי לאת ולהילחם בהם אבל אז יד תפסה בי,וגררה אותי אל מערה ניסתרת כשהסתכלתי במי שגרר אותי ראיתי שזה גבר בשנות ה25 בערך. ניסיתי לברוח ולצעוק אבל הוא חסם את פי בידו ואמר לי להיות בשקט. ואז שידו עדין על פי הוא אמר לי ששמו עידן והוא חבר בצוות רעם שנלחמים בצוות ברק. לא הבנתי על מה הוא מדבר אבל הנחתי לו להמשיך והפסקתי להאבק בוא. עידן סיפר לי שמטרת צוות ברק היא (אלה מה....) להשתלט על העולם (צפוי...) אבל הם עושים את זה בדרך נוראית. עידן סיפר לי שכל פוקימון שנתפס בפוקדורי השחורים של צוות ברק נותנים לצוות שליטה מלאה על ההתקפות שלהם כלומר,הם יכולים לקחת לדוגמא צ'יקוריטה ולגרום לעלי התער שלה בעצם להיות שיגור אבל השיגור יראה כמו עלי תער. הוא סיפר לי שכל הפוקימונים שהם תופסים ה נותנים יכולת שיגור אחת. ואז הם יוצאים בצוותים של 2-3 לתפוס פוקימונים מיוחדים כמו למשל טוטודייל עם מתקפת עשב או טיילו בצבע זהב.. ואז בדיוק באותו רגע נפל לי האסימון!!! וכמעט בכיתי מהתרגשות ואז בלי לשי לב צרחתי כל כך חזק עד שהיד של עידן לא חסמה את הצעקה ''בלי חי!!!!!!!!!!'' מיד שאלתי אותו מה הם עושים בפוקימונים האלה? ועידן ענה לי שזה תלוי עם הפוקימון יודע מתקפות שימושיות הבוס של הצוות מקבל אותם אחרי שכמה מחברי צוות בכירים מחזקים אותם קצת יותר ממה שהם. עם הם לא חזקים אז לוקחים אותם למכון מיוחד ובוא מנסים להקנות להם יכולות מיוחדות ועם הם תופסים פוקימון רגיל הם ממירים את אחת המתקפות שלו לשיגור ונותני אותו לאחד מחברי הצוות. וברגע זה תוך כדי בכי אמרתי שאני אתפוס אותם ואציל את בילי!!! ידעתי איפה שמו אותו,בילי היה חלש הוא אף פעם לא נלחם ופעם אחת שאמרתי לו להשתמש בעלי תעל על תפוח שלא הגעתי עליו כי היה גבוהה מידי על עץ הוא לא הצליח. ולכן ידעתי שהוא במכון. סיפרתי לעידן על בילי והוא אמר שעברו 3 שנים וזה אומר שבטוח שמו אותו במתקן ושמו נס,זהו מקום שבוא אורחים ניסויים על הפוקימוים אחרי שהיו במכון וקיבלו יכולות .

ואז.... חח המשך בפרק הבא!!

מתי הפרק הבא?

עכשיו!!!

[b]פרק 3-בדרך לנס[/b]

שאלתי את עידן עם הוא יוכל לבוא איתי ולהציל את בילי,הוא ענה לי בחיוב. שמחתי מאוד על כך שיש לי שותף,ואז שאלתי את עידן עם הוא יודע איפה נס נמצאת. עידן נראה כאילו הוא מנסה להיזכר לרגע ואז אמר ''ברור שאני יודע איפה נס נמצאת!'' שמחתי למרות שהבעת פניו של עידן לא נראתה לי בסדר. עידן אמר ללי לחכות במערה שבא היינו. חיכיתו לו כ4 שעות עד שהוא חזר קמתי לברך אותו לשלום אבל אז שמתי לב לגדוד שלם מאחוריו. ואז עידן אמר מילים שעדיין מהדהדות בראשי ''כל פוקימון מיוחד כזה כמו באדו שלך,[b]תמיד[/b] נולד כאשר יש לו ''אמציק'' שאלתי אותו בחשש מה זה? והוא ענה לי,האמציק של הפוקימון הוא בן אדם. לבן אדם הזה יש אותם מתקפות כמו לבאדו אנחנו אוספים את כל האמציק כדי לערוך ניסויים וכ'ו... וכמו שבטח הבנת נפלת בפח!!!! כי אני מצוות ברק לא רעם!!!. נתקפתי רעד בילתי נשלט הייתי מכותרת,אבל לא הבנתי עדיין אני יכולה להשתמש במתקפות? מה קורה כאן? אני לא פוקימון!!!! ואז הבנתי לאן הם חתרו,הם רוצים לכבוש את העולם עם אמציקים!!! לא נתתי להם את הסיפוק להיכנע בלי קרב חיפשתי את הפוקדור של באדו אבל אז עידן שלף מכיסו פוקדור חצי שקוף ובתוכו ראיתי את באדו כלו!!!. עידן אמר שייפגעו בוא וינפצו את הכדור עם לא אבוא איתם בשקט ,מיד נכנעתי. מכל הצוות דווקא אלה שלקחו ממני את בילי באו ותפסו את ידיי. הם החזיקו אותי חזק כל שלא אוכל לזוז. עידן ניגש אל החלק העמוק במערה ומילמל משהו ואז דלת סתרים ענקית נפתחה,ועיר שלמה נגלתה לפניי!! זאת הייתה העיר של צוות ברק,הבסיס להם. על כל בית ובניין היה סמל של ברק הכל שם היה צצהוב אפילו הפרחים והעצים!! חבורת האנשים הובילה אותי לבניין ענק וצהוב עם ברק שחור עליו. נתקפתי פחד. נכנסנו פנימה וראיתי מלא פוקימונים בכלובים קטנטנים ,ומדענים עוברים מאחד לאחד ורושמים הערות. החבורה שלקחה אותי בשבי נעצרה מול כלוב קטן וחשוך,הדבר היחיד שיכולתי לראות הוא עייני תכלת בהירות, מלאות עצב ויגון, ואז הדמות התקדמה אל קדמת הכלוב,פרצתי בבכי זה היה בילי,בילי שלי!!!! עידן לחץ על כפתור כלשהו בקיר וקבוצת מדענים מיהרה לעברי. הם התחילו למדוד אותי מכל כיוון רוחב,אורך גובהףאיזה סוג דם אני מה לא? ואז הכניסו אותי לתוך מכונה ירוקה שלא יכולתי לזוז בא רגליי היו באוויר ויידי מעל לראשי. נראה שזה היה מין מכל חשמלי כזה שמענה ממני לזוז!!! כמה מדענים הורידו את הכלוב של בילי מהמדף עליו היה לקירבו את הכלוב אליי,ואז דבר מוזר קרה.... בלי זהר באור ירוק וכך גם אני,הרגשתי חמימות מתפשטת בכל גופי ואז...

המשך בפרק הבא!!

פרק טוב!

חח תודה :)

חח נחמד מאד!
אני ינסה לעקוב,אחלה פרקים ! :d

פרק יפה מחכה לפרק הבא

סיפור טוב