הזעם של הזמן והמרחב - סיפור קצר!

[CENTER][U][COLOR=Plum][SIZE=3][B]הזעם של [COLOR=RoyalBlue][COLOR=Plum]הז[/COLOR]מן והמרחב[/COLOR][/B][/SIZE][/COLOR][/U]

[IMG]http://www.up2me.co.il/images/60251015.png[/IMG]

[I]"שנים של שנות מימדים, היוצאים כסיבוך אינסופי במתמטיקה, מימד הזמן ומימד המרחב עבדו יחד לתוצרת היקום, כמו שני אחים בלתי ניתנים להפרדה. אם הזמן היה משתנה גם המרחב - אם המרחב היה משתנה, כך גם הזמן. אך מה קורה כאשר אחד מהשליטים של המימדים יוצא מדעתו ופותח שער להרס מוחלט?"[/I]


[URL="http://scratch-the-hedgie.deviantart.com/art/PSE-Palkia-153998873?q=boost%3Apopular%20PALKIA&qo=157"][IMG]http://fc07.deviantart.net/fs70/i/2010/044/f/2/PSE__Palkia_by_scratch_the_hedgie.gif[/IMG][/URL][IMG]http://fc06.deviantart.net/fs49/f/2009/186/8/b/Dialga_repose_by_klnothincomin.png[/IMG]
[U][COLOR=Plum][SIZE=3][B]הזעם של [COLOR=RoyalBlue][COLOR=Plum]הז[/COLOR]מן והמרחב[/COLOR][/B][/SIZE][/COLOR][/U][U][COLOR=Plum][SIZE=3][B][COLOR=RoyalBlue]
[/COLOR][/B][/SIZE][/COLOR][/U][B][COLOR=Plum][SIZE=3][COLOR=RoyalBlue][SIZE=2][COLOR=Black][FONT=Tahoma]פרק ראשון:קרב אלוהי.[/FONT][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/B]

מימד הזמן - המימד שאחראי על שעון הזמן, שבו שולט הפוקימון דיאלגה. מימד המרחב - המימד האחראי על שינויי המרחב, שבו שולט הפוקימון פאלקיה. יחד, הם יוצרים את האיזון העולמות של היקום ויוצרים צדק אוניברסלי. אבל עכשיו, כאשר אחד הפוקימונים מאבד את דעתו הנורמאלית, המימדים רועדים ומפירים את האיזון בינהם, מה שיוצר לכאוס מוחלט בעולמות היקום.

[RIGHT][B][I]מיקום: המימד החלופי[/I][/B]
[CENTER]"דאונג"... זהו הצליל של דפיקות פעמוני הגורל האכזרי, אשר מחזק את הזעם שרץ באוויר ופורץ בהודעה אל התוהו ובוהו. המימד החלופי, מקומם של האנונים, מאבד את שלוותו ע''י נוכחותם הזועמת של שניי פוקמונים אגדיים. בחושך, מוארים ע''י ברקי המימדים שלהם, נראים כמו בדו קרב אימתני וחסר מעצורים, כמו אויבים מרים ונצחיים שמחכים לחסל את נשמתו של האחר. תחושת כעס שמאבדת שליטה שלא נראת מעולם. פאלקיה, שליט המרחב, מרחף כולו טעון בכעס ועצבים. דיאלגה, שליט הזמן, מרחף גם הוא ועומד מול פאלקיה במבטו מלא השנאה. השניים זוהרים בצבעם ומאירים את אפלת המימד הזה, יחד עם הברקי הרגשות העזים שמתפרצים.

השניים רוצים מלחמה, מלחמה שתפסיק את התערבות של השני ובמצבם, הם שוכחים שהם אחראים על היקום. הם שואגים בזעם ומתחילים את המלחמה האכזרית בהתנגשות ברוטאלית! כל אחד מהם מנסה להשתלט על השני, אך הדף חזק מרחיק אותם בשל ההתנגשות הכוחנית, אך זה לא נספק כאן. פאלקיה יוצר כדור הילה ורוד ומשגר אותו אל דיאלגה, אשר איטי יחסית כדי לשים לב למהירות שכזו ובכך פוגע ישירות. עשן סמיך מקיף את דיאלגה לאחר הפיצוץ שחטף מכדור ההילה, אך זה לא מפריע לו לזנק על פאלקיה ולנשוך אותו בצאוורו. פאלקיה שואג מכאב אך גם הוא אינו מתכנן לוותר כל כך מהר ונותן לו מספר נגיחות בראש החזק כפנינת ענק ודיאלגיה לא יכול להתמודד עם הכאב הרב מפאלקיה ועוזב אותו. דיאלגה מרחף לו באוויר ומתרחק מפאלקיה, אך זו הייתה רק תיכנון חכם ונועז שנותן לדיאלגה את הזמן לפוצץ את יריבו הענק במטאורי דרקון פצצתיים. לא מעט מטאורים פגעו בפאלקיה, אך הקרב הזה לא נגמר כאן ופאלקיה משחרר אחוז ממטענו בזנב רעם שמחשמל את יריבו כהוגן. דיאלגה משותק, אך חוזר לתקפוד בקלות ואז, הוא דוהר את הדהירה המוכרת. פאלקיה לידו מניף את ראשו בהנפה האגדית שלו, אשר מסמלת את האסון הבא.

הפנינה של פאלקיה זוהרת ויהלום של דיאלגה גם הוא. השניים שואגים את שאגתם הניצחית וטוענים את העתיד. דיאלגה יוצר כדור כחול וזוהר מול פיו ל'שאגת הזמן', ידו של פאלקיה טוענת אנרגיה ורודה ועצמתית במיוחד ל'קריעה מרחבית' ואז, בבום גדול, באותו זמן ובאותו מקום, הם שולחים את נשק יום הדין שלהם אל השני במהירות מופרזת וקטלנית כל כך, שיכולה להשמיד כל דבר שעומד בדרכה, אך רגע לפני שהם מתנגשים אחד עם השני, נפתח שער חדש באותו מימד אל מימד אחר! שניי המתקפות משתגרות אל המימד האחר וזה הדבר שיוצר פיצוץ כל כך חזק וקטלני, שהוא מאיר את כל המימד החשוך הזה ומרעיד אותו בעוצמה רצחנית! פאלקיה ודיאלגה עפים לצדדים מהעצומה ומהפיצוץ שנוצר. הפיצוץ נרגע, אך המימד חטף זעזוע מוחלט! כולו לבן ומלא עשן שחור כזפת. פאלקיה ודיאלגה נראים תשושים, אך זה לא מספיק אותם! הם שואגים שוב את שאגתם הנצחית ומטעינים שוב פעם את התקפותהם אך לפתע, שאגה זרה ומחרישת אוזניים תוקפת את אוזניהם של השניים! פאלקיה ודיאלגה נאבקים על אוזנייהם ובאותו רגע, משמיע השאגה החדשה יוצא מתוך העשן הסמיך ומפתיע אותם כיצור מפלצתי וענק, מעורר חשש ואימה, גיראטינה האכזרי!
[/CENTER]
[/RIGHT]







[/CENTER]

אהבתי אבל די ארוך
מאוד אהבתי שאתה מוסיף תאורים
הרבה מאוד
לא הבנתי את הרעיון אבל עדיין אהבתי

סיפור מאוד מושקע וטוב.
ממש אוהב את התיאורים ואת ההשקעה, אבל גם מאוד את העלילה של הפרק.
למרות שאין לי מושג לאן זה יוביל.
אני עוקב.

כמו כל סיפור שלך הוא פשוט מעולה! (יחסית לפרק ראשון)
קראתי את "אלף הפנטזיות" ופשוט התאהבתי בסיפור, הייתי ממש מבואס שסגרת אותו..
אני מקווה שזה יהיה דומה בכתיבה לאלף הפנטזיות כי אתה כותב מעולה!

קודם כל, תודה רבה לכם.
אני סיגרתי את הסיפורים הקודמים מכמה סיבות ובינהם מפני שלא היה לי כוח ואיבדתי את החשק, שזה בא גם מהאורך.
אז החלטתי לפתוח סיפור עם פרקים קצרים, סיפור עם רעיון די מקורי שלא מתבסס על מסע, אלא במשהו חדש. קרב טריטורילי בין פאלקיה לדיאלגה מתחיל וזה מתחיל לבלגן את היקום כולו ואז, כשהפוקימונים שמים לב למשהו שונה, הם לא מקבלים את זה ויוצאים איכשהו גם למסע משלהם כדי לעצור את הטירוף. (לא כמו מסע של גיבורים, אלא מסע של מצבים)

כל הכבוד! זה סיפור מאוד מעניין ומרתק!
אהבתי במיוחד את הרעיון!

תודה רבה.
נוסף לוגו!

אהבתי ( לפני שהיה לי משתמש קראתי את אלף הפנטזיות)

[CENTER][URL="http://scratch-the-hedgie.deviantart.com/art/PSE-Palkia-153998873?q=boost%3Apopular%20PALKIA&qo=157"][IMG]http://fc07.deviantart.net/fs70/i/2010/044/f/2/PSE__Palkia_by_scratch_the_hedgie.gif[/IMG][/URL][IMG]http://fc06.deviantart.net/fs49/f/2009/186/8/b/Dialga_repose_by_klnothincomin.png[/IMG]
[U][COLOR=Plum][SIZE=3][B]הזעם של [COLOR=RoyalBlue][COLOR=Plum]הז[/COLOR]מן והמרחב[/COLOR][/B][/SIZE][/COLOR][/U]
[B][COLOR=Plum][SIZE=3][COLOR=RoyalBlue][SIZE=2][COLOR=Black][FONT=Tahoma]פרק שני:התערבות חיצונית.[/FONT][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/B]
[/CENTER]
[B][COLOR=Plum][SIZE=3][COLOR=RoyalBlue][SIZE=2][COLOR=Black][FONT=Tahoma]
[/FONT][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/B][I][B]מיקום: המימד ההפוך. רגעים לפני קרב המימדים.[/B][/I]
כמו בשגרתו של המימד הזה, הוא נראה אבוד, חסר נפשות ועזוב, אך למעשה, המימד הזה מכיל נפש עצומת מימדים, אשר בתחתית האנסופי הוא כצל בעל עיניים צרובות באדום ולמעלה, הוא נקלט כגירטינה, שליט המימד ההפוך, המשמש חלק בלתי נפרד מהעולם האנושי. בעת תנועתו המרפת של היצור האימתני, גל עשן שחור ומר מקיף את כל גופו הענק של היצור הגדול. בין כל השחור, עיניו בולטות ושאגת הזעם שלו נשמעת מפני שהוא יודע שכאשר מגיע אל עולמו גלים של אותו עשן שחור, התוהו ובוהו חוזר לשלטון המלוכה של המימדים ובכך, מערער את תפקידו על מוות המימד שבו הוא חי. הוא פורץ במהירות מתוך מסך העשן ופותח את הפורטל למימד החלופי כדי לעצור את הגורם לכך.

[B][I]מיקום: המימד החלופי.[/I][/B]
לאחר שגריטינה נכנס והתחיל קרב אימתני ומשולש, הוא פורץ בברוטאליות ותוקף את שנייהם באגרסיביות. הוא מוריד את דיאלגה במהירות מעל פני השטח, אך כשהיה ממוקד בדיאלגה, הוא לא שם לב לשיגור של קרן העל מפאלקיה שפוגעת בו ישירות! גריטינה עף אחורה כתוצאה מהעוצמה וההדף של קרן העל, אך זה לא נותן לו לשכוח את המטרה שלו והוא חוזר אלייהם עם כדור צל תוך כדי שפאלקיה שולח את כדור ההילה שלו אל גרטינה וכשתיי הכדורים מתנגשים, הם יוצרים פיצוץ המשמיע רעש חזק ומעורר עצבים אצל דיאלגה שחוזר אל הקרב עם טפרי דרקון עוצמתיים שמורידים את השניים מפסגת ההיתרונות וכשגירטינה מחזיק מעמד תוך כדי התקפתו של דיאלגה, הוא תופס פיקוד על המצב ונע באוויר המרחב ההרוס ונעלם, כשניצוץ סגול נראה מרחוק.

[I][B]מיקום: העולם האנושי. רגעים לפני קרב המימדים.
[/B][/I]מרחוק העתיד הנורא, משחקים להם הפוקמונים מסוגים שונים בכפרים, הרים, תהומים, נהרים, אוקיינוסים, עצים ועוד. העולם האנושי מחולק לארבעה צדדים; הצפון, הדרום, המזרח והמערב. במספרים וירטואלים, ללא שמץ של מושג על המספר המדויק של הפוקימונים בעולם האנושי, הם נמצאים בעולם, ללא אנוש, אלא רק נפשם, כוחם, נכוחותם ורגשותם. זה יום יפה לעולם האנושי, שמזה שנים לא היה כך בכל העולם. ריח הטוב מסתובב סביב העולם כולו ומראה את הטעם המעולה שאפשר להפיק כאן. פוקמונים עוזרים אחד לשני, משחקים אחד עם השני, רבים ומשלימים. בצפון בוקר, במזרח צהריים, בדרום ערב ובמזרח לילה. אך בכל העולם כולו, באותו הזמן, מתחילה תופעה משונה וקטלנית שהורסת כל דבר שהגורל לא תפס בו חלק שמור.

בין יום אחד, בין שעה אחת, בין מקום אחד בשם העולם האנושי, ניהיה הרס מוחלט של אותם הרים, תהומים, אוקיינוסים, עצים, מקדשים וכל דבר שרק אפשר לחשוב עליו! רקע ההרס, כאילו העולם הזה עבר את מלחמת העולם השלישית, נראה כמו חורבן גדול! ריח ההתפוצצות נוכח, שרפות של אחר ההשמדה, שמיי התוהו ובוהו השולטים עכשיו על השמיים הכחולים והמוכרים לכולם ובכי הפוקימונים שקורע את נשמתוהם של השומעים. מה כבר הם יכולים לעשות עכשיו? זו שאלה טובה.
[CENTER][IMG]http://fc06.deviantart.net/fs46/f/2009/185/c/f/cfe6ebc8bf4a40cc8b1e74d333fac206.gif[/IMG]
[/CENTER]

הקפצה -
חבר'ס, כל תגובה תתקבל בברכה.

עברתי על הפרק הראשון. קודם כל הערות לשוניות:
טקסט אדום מסמל טקטס שאני ממליץ למחוק, וטקסט כחול מסמל טקסט שאני רוצה להוסיף.
[QUOTE]שתפסיק את [COLOR=navy]ה[/COLOR]התערבות של השני ובמצבם[/QUOTE]
[QUOTE]אך זה לא נ[COLOR=red]ס[/COLOR]פ[COLOR=navy]ס[/COLOR]ק כאן. [/QUOTE]
[QUOTE]למהירות שכזו ובכך פוגע ישירות[/QUOTE] קצת לא ברור מי זה "פוגע" כי שניהם ממין זכר. אם היית מוסיף פסיק אחרי "למהירות שכזו", אז זה אכן נכון. אבל מכיוון שלא שמת לב זה מתייחס לנפגע (אני לא מבדיל בין הפוקימונים האלה) ולכן זה צריך להיות נפגע ולא פוגע.
[QUOTE]אך ז[COLOR=red]ו[/COLOR][COLOR=navy]ה[/COLOR] הי[COLOR=red]ית[/COLOR]ה רק תיכנון חכם ונועז שנותן לדיאלגה [/QUOTE]
וכעת להערות אחרות:
הקרב מפורט היטב ובצורה טובה. קשה קצת לראות לאן זה מוביל, ולכן יש סיבה להמשיך לקרוא את זה.
אני רוצה להעיר עם זאת שאין היגיון רב בקרב (אם כי כנראה אין לך מה לעשות עם פיסת המידע הזו שכן כל הסיפור מבוסס על זה כנראה). שליטים של הזמן והמרחב צריכים להיות יצורים רציונליים לחלוטין שמבינים הכל, ולכן מבינים גם את חוסר התועלת בקרב שלהם, וקרוב לוודאי שהיו יכולים לפתור כל סכסכוך ביניהם מבלי להרוס את העולם.

לא מדויק. אם נביא את הסרטים והמשחקים, נשים לב שבכלל כל הקבוצה של "יוצרי היקום" היא טריטורילית מאוד בקשר לשטח שלה וכן משליחה רגשות (זעם, שנאה) בכל הנוגע לזה. כלומר, במילים יותר פשוטות "לכל דבר יש גבול, זה הגבול שלי", זה מה שאמור להביע. כמו שכתוב בהקדמה; "מה קורה כשאחד מהם יוצא מדעתו?". חוץ מזה, זה סיפור, לא אמור להיות רציני (לפי תפסתך) אך בדיוק כמו שאמרת, הכל פתוח. הסיבה לקרב שלהם כרגע לא ידועה במפורש. אני ממליץ לך להמשיך לקרוא אם תרצה לדעת.

קראתי את הפרק הראשון ואהבתי:) יש סיבה לזה שאהבתי כי אני לא רואה לאן הסיפור יכול להתקדם מהנקודה ההיא וזה הופך את זה ללא צפוי:)
משהו לא מובן:
״כולו לבן ומלא עשן שחור כזפת״ איך זה יכול להיות גם לבן וגם שחור?

נחמד מאוד.

[QUOTE=buizel שולט;1229794]קראתי את הפרק הראשון ואהבתי:) יש סיבה לזה שאהבתי כי אני לא רואה לאן הסיפור יכול להתקדם מהנקודה ההיא וזה הופך את זה ללא צפוי:)
משהו לא מובן:
״כולו לבן ומלא עשן שחור כזפת״ איך זה יכול להיות גם לבן וגם שחור?[/QUOTE]
המימד עצמו הפך ללבן כתוצאה מזעזוע, אך הוא מלא בעשן שחור כתוצאה מהפיצוץ.
אני מתחיל עם הפרק ותצפו לפרק השלישי.

בנוגע לתגובתך על התגובה שלי:
אני לא מחוייב להיגיון של המשחקים/הסדרה/כל דבר אחר. בכל פעם שאני איכשהו מתייחס לפוקימון (במקרה שלי זה בעיקר במשחקי תפקידים כי אני לא כתבתי סיפורים בנושא) אני משתדל לשמור על כמה שיותר היגיון בריא, וכמה שיותר חוקים של עולם הפוקימונים. אבל הדיון פה לא עליי, ולכן לכל זה אין חשיבות.
כעת תגובה על הפרק השני:
הפרק שוב מתואר בצורה טובה. חלק מהניסוחים במקומות מסויימים תמוהים ומעורפלים, ונשמעים כאילו גוגל טרנסלייט יצר אותם (אפשרות אחרת היא שאני לא כל כך הצלחתי להתרכז ולכן ככה קראתי את זה). עוד משהו שיש לי לאמר זה שבינתיים אין כל כך עומק. כל מה שקורה זה שיש שניים נלחמים, ואז עוד אחד בא להלחם, כי כל אחד טוען שמגיע לו הכל והשאר מפריעים לו או משהו כזה. בסופו של דבר, הקרב יגמר בתוצאה מסויימת, ואז מה? במחשבה שנייה, העובדה ששילבת את עולם בני האדם בסוף אולי יכולה לעזור איכשהו. (קל יותר להזדהות עם בני אדם מאשר עם פוקימונים-אלים שמתחרים על השליטה ביקום.)
אני מניח שגם הניסוחים שבהם השתמשתי כדי לכתוב את התגובה הזאת הם תמוהים ומעורפלים הרבה יותר ממה שכתבת בסיפור, אבל קשה לי למצוא את המילים הנכונות כדי להבהיר את הדעה שלי. זו אחת הסיבות שאני בדרך כלל לא מגיב לסיפורים, זה כי קשה לי להבהיר בדיוק מה אני חושב.

אוקיי, כל אחד והתפיסה שלו. הגיון בריא זה טוב, אך קשה לי להפעיל אותו כי זה לא ממש אני.
אני מנסה לתת לדמיון להתפתח בעזרת התיאורים והניסוחים. כמו שאני מדמיין לעצמי, ככה אני שולח אל הקוראים.
כמו שאמרתי לך, הסיבה עדיין לא ידועה למה השניים נלחמים, ידוע למה גירטינה כאן (פגעו במימד שלו).
הסיפור לא מתרכז רק בקרב שלהם, אלה גם בעלילה השנייה שתתפרסם בפרק השלישי.

[CENTER][URL="http://scratch-the-hedgie.deviantart.com/art/PSE-Palkia-153998873?q=boost%3Apopular%20PALKIA&qo=157"][IMG]http://fc07.deviantart.net/fs70/i/2010/044/f/2/PSE__Palkia_by_scratch_the_hedgie.gif[/IMG][/URL][IMG]http://fc06.deviantart.net/fs49/f/2009/186/8/b/Dialga_repose_by_klnothincomin.png[/IMG]
[U][COLOR=Plum][SIZE=3][B]הזעם של [COLOR=RoyalBlue][COLOR=Plum]הז[/COLOR]מן והמרחב[/COLOR][/B][/SIZE][/COLOR][/U]
[B][COLOR=Plum][SIZE=3][COLOR=RoyalBlue][SIZE=2][COLOR=Black][FONT=Tahoma]פרק שלישי:החושך שבקצה השמש א'.

[/FONT][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/B][RIGHT][I][B]מיקום: המימד החלופי.[/B][/I]
לאחר שגריטינה נעלם, דיאלגה מפסיק את לתקוף ותוהה לאן גירטינה נעלם. הוא מרים את ראשו שמאולה וימינה, אך לא רואה דבר. לפתע, אותו ניצוץ סגול מופיע שוב בשמיי התוהו ובוהו של המימד החלופי במהירות שלא ניתנת לתיאור, גירטינה חוזר במפתיע להשלמת התקפתו 'עוצמת הצל' שפוגעת ישירות בחוזקה עצומה ומדהימה מאחורי דיאלגה ומשתקת אותו לחלוטין! גירטינה כבר לא זועם כמו בהתחלה, מפני יודע שהוא עומד לגמור את זה. אך באותו הרגע, מנצל פאלקיה את המצב וטוען אנרגיה למתקפתו 'קריעה מרחבית', גירטינה קולט את זה שניות מספר לפני שפאלקיה שולח את התקפתו והוא מתחיל לנוע אל פאלקיה במהירות, אך בדיוק לפני שגירטינה מתנגש בשליט המרחב, פאלקיה פורס את כנפיו ומתחמק מגריטינה, ואז במהירות הוא משחרר את הקריעה המרחבית שלו! גריטינה מספיק להרים את ראשו ומופתע לגלות שהוא עדיין ייכול להספיק להתחמק באמצעות כוח הצל, אך לפתע פתאום, במפתיע, שאגת הזמן של דיאלגה משתגרת משתגרת אל גריטינה שהיה מרוכז בהתחמקות מדבר אחד בלבד וברגע אחד, שניי המתקפות ההרסניות האלו פוגעות ביצור הענק בכוח עצבני שיכול להשמיד כל דבר! המימד חוטף זעזוע נוסף כתוצאה מהתנגשות המתקפות הללו והופך את צבעיו! האור השורף שנגרם כתוצאה מזה גורם לפאלקיה ודיאלגה להסתנוור כהוגן ושנייהם בכוח מחליטים לפתוח את שער המימדים שלהם ולברוח.

[I][B]מיקומים: [COLOR=Blue]צפון, [COLOR=Red][COLOR=SeaGreen]מזרח.[/COLOR][/COLOR][/COLOR][/B][/I]
[COLOR=SeaGreen]במזרח, היערות הרוסים כולם. העצים, הדשא, הנהרות והשמיים הנקיים הושמדו ויצרו בלאגן ענק. ה"שקט" של אחרי הסערה, כך אפשר לקרוא לזה. אפשר לראות עשרות ואפילו מאות פוקימונים חסרי הכרה, פגועים, לכודים מתחת להריסות וחסרי שליטה עכשיו. אפשר לראות את האפר נע באוויר, את הצבע האפור התופס את השמיים וחוסם את השמש, הרקע ההרוס והנוראי ואת דמעותם הטריות של הפוקימונים. מתחת לאדמה, ישנו מגרש קטן שיצרו הפוקימונים מהמזרח כדי להשתעשע, אך עצוב לראות שכיום הם נמצאים שם בתור מקלט. קבוצה של גרובייל יחד עם קבוצה של 5 פוקימונים יושבת שם, עם בנדה ירוקה הקשורה לצווארם: נדירינו זכר, פיג'יוט, סנאורנט, אלקטרובאז וקורפיש. מולם, עומד סרפוריור זקן וגדול מצביע בזנבו על שניי תמונות: הראשונה, שיקום ועזרה למקום ולפוקימונים והשנייה חיפוש אחר יסוד המזרח שנעלם או נגנב להם מהשטח. סרפוריור מצביע על קבוצת הגרובייל והם מצדיעים לו ויוצאים כמו נינג'ות מהמגרש אל חוץ. כעת, הוא מצביע על קבוצת הפוקימונים ולאחר מכן על יסוד המזרח המתואר בתמונה כמו כדור אור לבן ותהור. הם זזים אל כיוון היציאה מהמגרש, אך סרפוריור עוצר אותם ונותן להם חפץ מיוחד בשם "עין תהורה" אשר יכולה למצוא את יסוד המזרח. סרפוריור מבהיר להם בשפת הפוקימונים שאם הם לא ימצאו את יסוד המזרח תוך 100 ימים, המזרח יכחד מהעולם ושיקום המקום והפוקימונים יהיה לשווא. הקבוצה מצדיעה לסרפוריור והם יוצאים לדרך של מאה הימים.

[COLOR=Blue]בצפון, בשונה מהדרום, לא היה מה להשמיד מפני שהתקופה הייתה חורפית, בה יורד שלג וכל העצים, הבתים, הקרחונים מוגנים, אך כן היה את מי להשמיד. כיותר מ-90% מהפוקימונים שחיו בצפון הקר, הלכו לעולם בשל הכאוס שנוצר מהמלחמה של השליטים. כל הפוקימונים שהיו בחוץ כבר לא כאן. אפשר לראות את גופתהם של הפוקימונים קבורים תחת הקרח הקשוח. במנהרה אחת ליד האגם הגדול, יושבים קבוצה של פוקימונים קרח, מים, סלע ורעל ומולם, עומד אבומאסנו הזועם ומלא טינה על מה שקרה. הוא מלמל משהו בשפת עמו ודורש מהקבוצה לקום על רגלייהם. מאמוסווין, טוקסיקרוק, טוטודייל, אוניקס וסנובר עומדים ליד אבומאסנו אשר מזקף את גופו כמו מפקד צבאי ונע בדיוק כמו מפקד צבאי. הוא רואה את הקבוצה כצבא טוב. הוא מרים את ראשו אליהם, פונה אחורה ומרים סלע כבד על הקיר שנשבר מהמכה החזקה ופותח דלת נסתרת. בתוך חדר הסתרים, ישנו סוג של מקדש קטן שבתוכו היה אמור להיות משהו, אבל אין. מעל המקדש כתוב בכתב עתיק "יסוד צפון". הקבוצה מתפלא מאוד לראות שיש חדר כזה שמעולם לא ראו. הוא צועק בקול ואומר להם שהיום הגורל תלוי בהם. הוא נותן להם בנדנה שהם חובשים על הצוואר ומיד לאחר מכן אומר להם שהגורל תלוי בהם מפני שרק הם יכולים עכשיו להחזיר את יסוד הצפון ולהחיות את כל הפוקימונים. סנובר נראה מפוחד, מפני שהוא הכי קטן בקבוצה ולא ממש יכול לעשות משהו. אבומאסנו צועק עליו ואומר לו שאם הוא לא יביא את את היסוד תוך 100 ימים, הוא יסולק מכאן ובכלל, הצפון יכחד. סנובר פוחד מאוד ויוצא מהמנהרה. אבומסנאו נראה מיואש כבר מסנובר. אבומסנאו מביא אל הקבוצה מצפן עתיק שמגלה איפה יסוד המזרח. טוקסיקרוק לוקח אותו והם יוצאים מהמערה אל הדרך.

[/COLOR][/COLOR][I][B]מיקום:האי ניומון - ברגעי סיכסוך השליטים.
[/B][/I]גלי הלם הרסנים בצעי וורוד וכחול מכים את העולם כולו ויחד את זאת, את האי ניומון, אך למרות שאין מה להרוס במקום, אפילו את שלולית הקרה הם העלימו כלא הייתה. אך באופן מוזר, הנשמה המוזרה שחייה כאן, לא נמצאת כאן. דארקראי האפל נעלם.
[/RIGHT]
[/CENTER]

התגובה שלי לפרק הזה תהיה די דומה לתגובה שלי על הפרק הקודם.
הפרק מתאר היטב את האירועים שקורים בו. יש מספר שגיאות כתיב / טעויות הקלדה (לא טרחתי כל כך לעקוב אחרי כולן, אבל אחת מהן זה טהורה עם ת, או ניסוח בסגנון "הפסיק את לתקוף"). ואני עדיין מרגיש די מנוכר מהסיפור. אמנם זה קצת השתפר. עכשיו כבר יש דמויות שסובלות כתוצאה מכל המעשים האלו, והם מנסים איכשהו להלחם על הקיום שלהם. אולי היית יכול לנסח את השיחות בין הפוקימונים כדיאלוגים של ממש, ואולי זה היה משפר את החיבור בין הקורא לסיפור.

אני שמח שלפחות אתה קורא, חשבתי כבר שאין לי קוראים.
אני מנסה לעשות תיאורים חזקים, כמו שאמרתי לך, כדי לפתח לקרואים את הדמיון, אבל אם יש טעויות קצת, כנראה שזה דורש יותר ריכוז. דיאלוגים חשבתי לעשות באמת, אבל חשבתי על זה קצת ואמרתי שלא כדאי, בגלל שאני הצבתי סיגנון חדש לי לפחות, שבו פועלים ואין ממש דיאלוגים. אני יוצר שלושה עלילות: 1. הסיכסוך בין פאלקיה לדיאלגה. 2.המרוץ נגד הגורל על ההישרדות. 3.התגלה בפרק הבא.

[CENTER][URL="http://scratch-the-hedgie.deviantart.com/art/PSE-Palkia-153998873?q=boost%3Apopular%20PALKIA&qo=157"][IMG]http://fc07.deviantart.net/fs70/i/2010/044/f/2/PSE__Palkia_by_scratch_the_hedgie.gif[/IMG][/URL][IMG]http://fc06.deviantart.net/fs49/f/2009/186/8/b/Dialga_repose_by_klnothincomin.png[/IMG]
[U][COLOR=Plum][SIZE=3][B]הזעם של [COLOR=RoyalBlue][COLOR=Plum]הז[/COLOR]מן והמרחב[/COLOR][/B][/SIZE][/COLOR][/U]
[B][COLOR=Plum][SIZE=3][COLOR=RoyalBlue][SIZE=2][COLOR=Black][FONT=Tahoma]פרק שלישי:החושך שבקצה השמש א'.[/FONT][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/SIZE][/COLOR][/B] [/CENTER]
[I][B]מיקום: מימד המרחב הראשי.[/B][/I]
מימד המלוכה של פאלקיה. בו הכל ורוד וכאינספור פנינים צפים ומראים את כל תמונות המרחב של היקום. מקום זה קדוש לפאלקיה המוטרד והמוטש כתוצאה מהקרב. הוא יוצר לו שדה אנרגיה עגול סביבו כדי לנוח ולעזר כוחות, אך לפתע פתאום, חור גדול ושחור בעל הילה אדומה נפתח במימד ומפתיע את פאלקיה שמבטל את מנוחתו ומגיע לעמדת הקרב. מן החור השחור והארור, פולש אל המימד כמו פורץ אל טירה, דארקראי בכבודו ובעצמו! פאלקיה שואג מכעס לראות שמישהו מעז לפלוש אל מימדו, הוא לא ממתין כלל ומתחיל בזריקת כדורי הילה קטלנייים בכמות שמעולם לא נראתה! דארקאי מכניס את ראשו אל תוך השאול שנמצא בתוך הטבעת האדומה העוטפת את צווארו כדי להתגונן מהמתקפה אך הוא עף מהדרף האנרגיה האיסטרי הזה כמה מאות מטרים! פאלקיה מתקרב אל דארקאי שנעלם בתוך עשן הפיצוץ עם זנב דרקון, אך בפתאומיות ובעוצמה רבה, דארקראי מחזיר מלחמה עם דופק אפל שמעיף את פאלקיה חזרה אל מקומו בצורה שמפחידה מחשבות. דארקראי לא משאיר לפאלקיה שום ברירה להאיר את פנינותיו ולזמן את הדין. אנרגיה ורודה מתאספת בידו הקשוחה של פאלקיה ל'קריעה מרחבית', אך שכאן, לא כמו במימד החלופי, העוצמה היא פי 100! דארקראי לא טיפש ולא נותן לזה לקרות. הוא נע במהרה כמו צל רוחות וזורק אל פאלקיה 'ריק שחור', אך בקלות רבה, מעלים פאלקיה את ההתפקה וזורק במהירות הרסנית את התקפתו אל דארקראי! דארקראי לא יודע מה לעשות, אז הוא מחליט לברוח ולהתחיל מרוץ נגד מטען האנרגיה הזה! פאלקיה כבר לא אותו דבר, הוא עצבני ונחוש יותר לתפוס את אויבו ולרתק אותו! פאלקיה פורס כנפיו ונע במהירות במימד המרחב כדי להשיג את דארקראי ולחסל אותו.
[I][B]
מיקום: הדרום והמערב.[/B][/I]
כמו במקומות אחרים בעולם, גם בדרום היה טרור. הדרום, המתואר כמקום חם, סלעי, כמו קניון, נראה כמו הר של סלעים מותחים חסרי חשיבות ומפרישים דאגה רבה. בן היתר, זה מקום ביתם של פוקימוני האש, החשמל, האדמה, הסלע והלחימה, או לפחות כך היה. הר של הריסות כבר את כל היופי הפשוט שהיה כאן. במרחק כ-80 ק''מ, מהלכים להם פצועים קלות ומלוכלכים מאבק מאצ'וק, ריידון, מגמוטאר ולוקסריי, כמו חיילים שהופצצו. דם נוזל ממאצוק', ריידון עייף ומוטש מהליכה של מרחק שכזה, מגמורטאר ולוקסריי, רק הם מחזקים את הקבוצה להיות בחיים. לכל מקום יש צבע משלו וסמל משלו, צבעם של הדרום הוא אדום וסמל מנהיגם הנוכחי הוא כסלע בוער, שמופיע בגבו של ריידון המחזיק סלע מרובע ודק שעליו מצויר כדור זוהר ומלא חיים, יסוד הדרום. לפתע, הסלע המרובע מתנפץ על הרצפה ויחד איתו מתמוטט ריידון המוטש, אך החבורה מחזיקה אותו במהרה וסוחבת אותו בחום ההורג הזה. כנראה, הם הניצולים היחידים. [על חברי הקבוצה בנדנה אדומה].

וכשהשמש שוקעת במערב, "האורות כבאים" החושך מכה את השטח ומעלים אותה. לא כמו הדרום, הצפון והמזרח שבהם המראה החיצוני של השטח הוא תיאור אחד ויחיד, במערב, כמו במערב, מתרכזים כאן עשרות נושאי נופים, מהשעורורייתים כמו העיר הגדולה, עד המריהיבים ביותר כמו ההרים המרעידי רגשות. למעלה, מול הירח הענק, עף לו האונצ'קרו האפל והנחוש, שעליו מר.מיים שמצביע אל הדרך אלייהם הם צריכים להגיע, יחד עם סיזור שמחרף בכנפיו והאנטר שמרחף לו באוויר במהירות, אשר מחזיק דראפיון מזניו שמתקיף בפלאש על המערב הלילי ורואה שכל הפוקימונים השתגעו לגמרי. צפיפות האולוכסין במערב היא הכי גבוהה בעולם ואחד מתפקידיו של יסוד המערב הוא לשמור על איזון בין הפוקימונים. אך זה נראה שזו לא המטרה היחידה שלהם. [על חברי הקבוצה בנדנה סגולה].

[I][B]מיקום:המימד החלופי.[/B][/I]
לאחר הרגעים בהם פאלקיה התקיף את גירטינה הזועם בקריעה מרחבית יחד שדיאלגה שלח אל גירטינה את שאגת הזמן, המימד הזדעזע שוב והחליף צבעים, אך זה לא הדבר שמדאיג כאן. בין כל העשן הכבד והחום-אפור, אנחנו כבר לא שומעים שום שאגה, שום נוכחות, שום נשימה. זמן מה עבר עד שהעשן נעלם לחלוטין ואיתו ריח המוות של גירטינה חסר האונים. היצור הגדול שניסה רק לשמור על ביתו נמצא עכשיו חסר פעימות לב, חסר נשימה, ממותט באוויר החלל ומחכה להגיע אל יוצרו.

הקפצה

קראתי את הפרק הראשון, רעיון נחמד ומקורי :)
אבל אתה משתמש יותר מדי במילה "אך".
קראתי תגובה מהעמוד הראשון שאומרת שהסיפור ארוך מדי, אני לא מסכים עם זה, אל תקצר את הסיפור.

הפרקים מנוסחים בקלילות, קל לקרוא אותם, הכתיבה שלך יפה ומושכת, ממש מזמינה לקרוא.
שאר הסיפורים שלך מדהימים, אני מקווה ומצפה שגם זה יגיע רחוק :)