סורגים - הסיפור חוזר !

[SIZE="6"][COLOR="Red"][B][I][U]סורגים[/U][/I][/B][/COLOR][/SIZE]
h[IMG]http://i55.tinypic.com/2r5uupt.jpg[/IMG]

[B]טריילר לסיפור :[/B]
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=CjX5rRzlch8[/YOUTUBE]


[B][I][U]מדריך פרקים :[/U][/I][/B]

[URL="http://www.myforum.co.il/showthread.php?p=1247342#post1247342"]פרק 1 - הקזחי מהכלא הצפוני [/URL]
[URL="http://www.myforum.co.il/showthread.php?p=1252425#post1252425"]פרק 2 -ידידות בלתי צפויה [/URL]

[B][I][U]הקדמה :[/U][/I][/B]


קולות של סירנות זה מה שהפחיד אותי באותו הרגע , לא ידעתי איך להגיב , נעמדתי ומאחוריי החומה ועליי האורות
הכחולים של ה"מלשינים" ומה שנתן לזה גיבוי זה האור האדום והמאיים נורא שתקף אותי מבלי שידעתי מאיפה זה מגיע
האורות האלה שבחיים אני לא אשכח ,הצליל הזה של הסירנות שנדמה לי שאני אתעורר כל בוקר עם אותו הצליל
אותו הפחד שעבר בי באותו הרגע והקול הזה שצעד במכשיר המטורף הזה שנקרא "מגפון"
הקול הזה היה עבה מאוד והדבר שהוא אמר הוא הדבר שחרץ את גורלי
"אל תזוז ,אתה מוקף" זה מה שהוא אמר במגפון כשעשרות ניידות מקיפות אותי ואין לי אוויר בגוף לאחר הריצה והמילוט
לשווא .
לא ידעתי מה להגיד ,המילים האלה "חף מפשע" לא יצאו לי מהפה
שני שוטרים אזקו אותי והכניסו אותי לניידת גדולה ומשוריינת , על הראש שמו לי כיסוי מבד שחור שהסריח מזיעה של
אסירים אחרים , נכנסתי לתוך הניידת בתקווה שעוד מעט אולי אני אתעורר מהחלום הנורא הזה

שתי דפיקות עם הפטיש הזה , "בית המשפט שקט !" צעק השופט באותו רגע שאני לבוש באותם הבגדים כבר שבוע שלם
אני עומד לקבל את הדין וקיבלתי עורך דין שנחשב אחד הטובים בארץ
אני יושב ומחכה לשמוע מה השופט יגיד
עיניו היו רותחות מזעם ,זקנו הלבן והקטן שליטף את סנטרו ושיערו הלבן בשילוב עם המשקפיים העגולות שעל פרצופו
בחיים לא חשבתי שככה אני אסיים את הדקות האחרונות שלי בתור בן אדם חופשי
"רפאל תום אנדרסון " הוא קרא בשמי
"אני מעמיד אותך לדין של מאסר עולם על רצח , גניבה ואיום " אומר השופט הוא הקיש בפטיש בפעם האחרונה
עוד צליל שנוסף למאגר הצלילים שאני אשחזר כל חיי
מפה בעצם , התחלתי את חיי מאחורי סורגים .

שמי תום , השם המלא שלי הוא רפאל תום אנדרסון נולדתי בלוס אנג'לס , כיום אני בן עשרים וחמש , אני יושב בכלא כבר
שבע שנים .
ככה בעצם אני מתחיל לספר לכם את הסיפור של חיי , החיים מאחורי ה"סורגים".

הקדמה יפה ונחמדה,מתי הפרק הראשון?

וואו, נשמע ממש טוב, אני עומד לעקוב אחרי זה. תוכל לשלוח לי ה"פ בכל פעם שיוצא פרק חדש?

וואוו!!! נשמע סיפור ג-ד-ו-ל! גם אהבתי מאוד את הטריילר אני יעקוב :)

הפרק הראשון אמור לצאת ביומיים הקרובים על פי החוקים כמובן.
סנדשרו -כן אני יכול לשלוח לך

ותודה לכם אני מבטיח שהסיפור יהיה מעניין

הקדמה טובה,אבל די קצרה. בכל מקרה,מחכה בקוצר רוח לפרק הבא :)

תודה :)

[SIZE="3"][U][I][B]פרק 1 :הקזחי מהכלא הצפוני [/B][/I][/U][/SIZE]

[COLOR="Red"]-העבר-2011-[/COLOR]


השקט הזה ,אני לא יודע איך להסביר ,למדתי שבבית הכלא , השקט הזה הוא שקרי , אין בו אפילו אמת אחת
הוא משקר לכולם , ומאיים על כולם .
השקט הזה לא אמיתי וכל מי שיגיד שכן , משקר .
באמצע הלילה , אסירים "הולכים לישון" בזמן כיבוי האורות , אך האורות נכבים רק בכלא עצמו ,האסירים עדיין ערים
אף אחד לא יכול ללכת לישון , כי הוא לא יודע איזה אסיר , או אולי שותף לתא בוגדני ינקום בך ויקח את חייך תוך כדי שנתך.
השקט , הוא שקר , למה אתה בטח שואלים..
השקט הזה הוא שקט חיצוני ,מבפנים כולם רועשים , גועשים וכועסים , מחכים למחר , לעוד יום ארוך שמרגיש כמו נצח.
אני הגעתי לכאן לפני כמה חודשים , מאז שנכנסתי הייתי בהסגר , בבידוד , ומחר זה היום הגדול שלי , מחר אני יוצא מהתא
ונכנס לבית הכלא , משהו שאני לא יודע אם הוא נחשב כפרס או כמתנת פרידה .

"כיבוי אורות" הסוהרים צעקו והאורות בבית האסירים נסגר .
בית הכלא שלנו , הוא בית הכלא הגדול ביותר במחוז , האסירים כאן , הם האסירים הכי מסוכנים שיש חוץ מאלה
שלפי השמועות שאומרות שבבית הכלא הצפוני הם פי עשר יותר מסוכנים ורעים.
האורות נכבו וידעתי שמחר כשהאור ידלק ,אני אקום ואהיה רשמית "אסיר".

הבוקר בבית הכלא הוא תמיד אותו הבוקר , אני קם ואני רואה שהסוהרים כבר חילקו את העיתונים של הבוקר
התעוררתי בקושי רב כאשר המיטה של הכלא כבר הורגת אותי שבוע שלם .
אני רואה על העיתון את התאריך ,הדבר הכי כואב לאסיר הוא לראות כמה זמן נשאר לו ,ולהתנחם בעובדה שאולי עד
שהוא ייצא מכאן ,הוא ייצא מכאן מת .
התאריך היה כתוב בגדול "ה1 לדצמבר 2011 " ולחשוב שלעולם לא אשכח את התאריך שבוא נכנסתי הנה , זה כאילו
הוא חרוט לי בראש או על כף היד , למקרה שאשכח , התאריך הזה הוא ה12 לאוקטובר, 2011 .
בעוד חודש חגיגות הסילבסטר ואני לא מאמין שאני לא אזכה להתנשק עם מישהי בשעה 12 .
כולי רעדתי וחיכיתי לסוהרים שיבואו ויקחו אותי אל חדר האוכל.
"סוהרים , צאו לחדר האוכל !" הסורגים של כל התאים נפתחו והסוהרים יצאו בשקט ובאיטיות ,ללא ציוץ אל עבר חדר
האוכל .
"לפתוח את תא 88 ! " צועק הסוהר
התא שלי נפתח והסוהר קם ועומד לפניי כאשר אני יושב על מיטתי בידיים שלובות ומחכה לשמוע את הבשורה .
"קדימה ,קום " אומר לי הסוהר
אני קם וניגש אליו באיטיות ולא יודע אם בכלל מותר לי לדבר .
"מה אתה עושה פה ?" שואל אותי הסוהר כאשר כף ידו נוגעת בצוואר שלי כאילו הוא רוצה לתת לי כמה מכות
"אני אסיר כמו כולם" אני אומר
"מה עשית שאתה פה?" שואל אותי הסוהר , שלרגע התבלבלתי והבנתי שזה הסוהר בראד , פשוט כולם פה דומים אחד לשני
"אני מואשם על רצח ,גניבה ואיום" אני אומר
בראד מתחיל לצחוק בצחוק מזלזל , "אתה איימת? על מי איימת על חתול ?" שואל אותי בראד בציניות וזלזול ולא מצפה
שאענה לו .
"יאללה לך לך לאכול", אומר לי בראד כאשר נותן לי סוג של מכה בצוואר וצוחק ואני ממשיך ללכת
"אמממ אנדרסון !" הוא צועק לי כאשר אני מסתובב אליו כדי לראות מה הוא רוצה
"בהצלחה "

אני מגיע אל חדר האוכל ,כל האסירים עם העיניים עליי , הם לא יודעים עליי כלום ,הם לא יודעים שאני חף מפשע ועדיף
שהם גם לא יידעו את זה ,בבית הכלא , אני צריך להתנהג כרגיל , אני כבר מזמן להילחם על חפותי , עכשיו הגיע תקופת
ה"הישרדות".
אני לוקח מגש ויושב במקום פנוי כשפתאום מעליי עומד בחור גבוה , טיפה כהה עור , עם זקן צרפתי ומגולח בשיער
על ידיו השריוריות היו קעקועים שרשום עליהם "נצח" ו"דממה" .ועל היד השנייה קעקוע ענק של טיגריס אפריקני מזן נדיר
אני זוכר אותו כי פעם אהבתי לצפות בנשיונל ג'יאוגרפיק .
"היי אתה" הוא אומר לי
"איך אני יכול לעזור ?" אני שואל אותו
"ישבת לי במקום" הוא אומר
"לא רשום פה שזה המקום שלך " אני משחק אותה גבר ואומר לו את המשפט , למרות שבחיים האמיתיים הייתי קם ומוותר
לו כבר מזמן .
"מה אמרת ?!" הבחור הגדול לוקח ומרים אותי בשתי הידיים ואגרופו קרוב להיות משוגר לתוך פניי .
"היי ! שחרר אותו !" צועק בחור גדול אחר מהצד השני של החדר ואז אני שומע כל מיני התלחששויות בחדר האוכל של
האסירים והסוהרים גם הסתכלו עליו , הוא נראה יותר מאיים מכל האסירים שם .
"אמרתי לך שחרר אותו !" חוזר הבחור הזה על מילותיו ואכן הוא משחרר אותי ונותן לי לשבת במקום שלי .
הבחור הזה מחייך ואומר "יופי , ככה יותר טוב " .
מבפנים אני הייתי מבוהל ועוד שנייה השתנתי במכנסיים אבל משהו אמר לי שאולי אני יכול להסתדר פה בעזרת פסיכולוגיה
אני מסיים את האוכל והולך להחזיר את המגש שלי ושואל את הטבח "תגיד ,מי זה הבחור הזה ?" אני שואל את הטבח
על הבחור שכביכול הציל אותי "זה?" שואל ומצביע עליו בעדינות
"זה הקזחי מהכלא הצפוני".

המשך יבוא...

פרק נחמד אבל לא ברור

תודה לך עומר , מה לא ברור ?

למשל הקזחי מהכלא הצפוני,מי זה?

בהחלט השארת פה ניצוץ של מסתורין לגבי הקזחי, אבל אני חושב שהכותרת לא מתימה לפרק.
בכל זאת, הרי הזכירו אותו רק בתקרית שקרתה בסוף הפרק, וכל השאר היה על החיים הרגילים שלו בכלא.
אני חושב שמתאים לזה שם יותר כמו "היום האחרון בתא המעצר" או משהו כזה.
כי כנראה שכחת, כותרת לפרק לא אמורה להיות על 8 השורות האחרונות, אלא כותרת שמסכמת לך את הפרק. הכותרת הזאת אולי תתאים לפרק הבא, כשאני מתאר לעצמי שיותר תתאר אותו ותפרט עליו, והתקרית המרכזית תקרה איתו. אבל כרגע התקרית המרכזית היא היציאה מתא המעצר וההפיכה לאסיר.
9\10, על הסיפור עצמו זה 10 אבל מהמבט הכללי על הכל כולל כותרת זה 9.

תודה לכם על התגובות שלכם ,אני לוקח הכל לתשומת ליבי

[b]פרק 2 :ידידות לא צפויה [/b]

העבר -2011

"הקזחי מהכלא הצפוני?" אני שואל את הטבח
"הוא אחד האנשים המסוכנים ביותר בניו יורק " אומר לי
"למה הוא כזה מסוכן ?" אני שואל .
"הוא הצליח להימלט מהמשטרה במשך כמה שנים טובות , לאחר מכן אהובתו הסגירה
אותו למשטרה ומאז הוא כבר שנים בכלא הצפוני וכולם מפחדים ממנו שם פחד מוות.
"אני מבין למה " אני אומר ומחייך חיוך עצבני.
"אז למה הוא בעצם הגן עליי?" אני שואל את הטבח
"את האמת אני יגיד לך ? אני לא יודע ."

זה היה מוזר ,בן אדם שאני לא מכיר מגן עליי ומצליח להוריד ממני כמה פציעות טובות עסיסיות
בדיוק ביום הראשון שאני עובר להיות אסיר רשמי .
החלטתי לעשות מעשה , מעשה שאנשים בכלא היו קוראים לו "מעשה שדורש ביצים".
אני מתקדם אליו אט אט ,הוא יושב בשולחן לבד ואוכל לעצמו ארוחה ענקית
"שלום קזחי" אני אומר לו מבלי לדעת איך לפנות אליו
"מישהו הרשה לך לדבר?" הוא שואל אותי ומסתכל עליי במבט של מוות
"לא לא ,סליחה אני מצטער" אני אומר לו
הוא מביט בי כמה שניות מסתכל על האוכל ואומר "סתם , בוא תשב" אומר לי .
אני מתיישב מולו והוא מביט וכנראה מחכה לראות מה אני רוצה ממנו .
"איך קוראים לך ?" אני שואל את הקזחי
הוא מסתכל עליי שוב במבט הזה , מבט שאני שונא לראות "בשביל מה לך המידע הזה?"
שואל אותי הקזחי
"אני רוצה לפנות אלייך באופן רשמי" אני אומר לקזחי
"אז אתה יכול לקרוא לי אקסום" אומר הקזחי וחושף את שמו
"אקסום? נעים לי מאוד " אני אומר
"ואתה ?" שואל אותי אקסום
"אני תום " אני אומר לו
"ומה אתה עושה בכלא ילד ?" שואל אותי אקסום
"אני יושב על רצח , איום ועל עוד כמה סעיפים " אני אומר לו
"אתה רצחת ? אתה איימת ? " שואל אקסום וצוחק לעצמו כאשר הלחם עוד שנייה
נתקע לו בתוך הגרון .
"מה זה משנה מה עשיתי , רציתי לשאול אותך למה הגנת עליי" אני שואל את אקסום את
השאלה שבאמת כבר רציתי לשאול .
"למה הגנתי עלייך ? שאלה טובה" אומר אקסום וצוחק ומסיים את המנה שלו .
"אתה רציני לא יודע למה ?" אני שואל
"אני יודע אני יודע זה רק היה בצחוק " אומר לי אקסום
"כי אני יודע לזהות חפים מפשע , אני אחד כזה , ואתה גם נראה לי אחד כזה" אומר לי
"אתה חף מפשע?" אני שואל אותו
"בעיקרון כן ,הסיפור שלי לא יעניין אותך" אומר לי אקסום
"כמובן שכן , אתה יכול לספר לי הכל" אני אומר לו
"אספר לך אבל לא כאן ,בהזדמנות אחרת" אומר לי אקסום וגם לעבר החצר של בית הכלא

חשבתי שאחרי שאזרתי אומץ פעם אחת לדבר איתו אני כבר לא אוכל להיות איתו לבד
ובאמת לברר מהי הסיבה שהוא נכנס לבית הכלא ,ואולי זאת אותה סיבה שאני נכנסתי,
אולי באמת עדיף שהוא ימשיך בחייו האישיים בכלא ואני ימשיך בשלי ,אבל אלוהים רוצה
אחרת.
אני יושב לי על מיטתי בחושך הקל וחושב לעצמי איך ייראו כאן החיים ורק היום הראשון
שלי עבר פה וכבר אני מוצא פה סוג של "חבר " ומתקרב בראד לתא וצועק "לפתוח את 88"
אני לא מבין מה קורה שם כאשר לפתע אני רואה את אקסום ,הקזחי .
"מזל טוב קיבלת שותף חדש לתא " אומר לי בראד
"היי ילד " אומר לי אקסום ומחייך .

בהחלט , מכל התיאורים שהיו לי על בית הכלא , לא חשבתי שאני אתיידד עם אקסום ,
מישהו בהחלט מאיים ,הקזחי מהכלא הצפוני שכל פעם שהוא עובר במסדרונות הכלא
כולם מפוחדים , זה היה בהחלט רגע שבו הרגשתי שאני והוא זו בהחלט ידידות שלא הייתי
מצפה לה.

המשך יבוא..

סיפור מעולה,
קראתי את שני הפרקים..
אני יעקוב..

וואו
תודה רבה לך על התגובה המעודדת
אני ממליץ לך לעקוב כי הסיפור מתפתח בצורה נורה יפה ואיטית וכך אתם תרגישו את התהליך ביחד עם האסיר

פרק מעולה,עדיין לא מסביר כמה דברים,אבל יותר מעניין אותי מה זה "קזחי" [פירושה של המילה הכוונה],אני תמיד אומר שאסור לעצבן כאלה שיכולים להוריד לך כמה איברים וכדאי לשמור אותם בצד שלך,כנראה תום חושב כמוני Xd

כל הכבוד על הפרק.
יש פה הרבה עניין.
אבל אל תרד כל משפט שורה, זה מקשה על הקריאה.
וגם תוסיף נקודות סבסוף, שמתי לב ששכחת הרב פעמים.
חוץ מזה, הכל מעולה.

תודה רבה לכם על התגובה .
קזחסטן - מדינה באסיה אחת ממדינות הרי קווקז
קזחי זה אזרח מקזחסטן ומי שנולד שם .

מתי הפרק הבא?

מחר אני אפרסם אותו .

היום הוא מחר,תפרסם עכשיו

אני מבקש ממך לא להלחיץ ,הפרק חצי כתוב , אני רוצה להפתיע אתכם , ממש ממש בקרוב .

[b][i][u]פרק 3 :מצא את ההבדלים.[/u][/i][/b]

העבר -2011-

"מזל טוב קיבלת שותף חדש לתא " אומר לי בראד
"היי ילד " אומר לי אקסום ומחייך .
חייכתי אליו בחזרה אחרי שראיתי מה קרה בחדר אוכל
הבנתי שאולי אקסום הוא לא יכול להיות כזה נורא בתור שותף.

בראד עזב אותנו והלך מן התא כאשר הוא צועק " לסגור את 88"
אקסום עומד ומסתכל עליי "איפה אתה ישן ?" הוא שואל אותי
"איפה שאתה לא " אני אומר
"מה זאת אומרת ?" שואל אותי אקסום
"אין לי בעיה שתיקח איזה מיטה שאתה רוצה" אמרתי לו דיי בפחד ונתתי לו לעשות כרצונו
"זה לא מה ששאלתי" אומר לי אקסום בטיפה עצבים
"שאלתי איפה אתה ישן" אומר לי
"אני ישן למטה " אני אומר לו בזריזות לפני שהתעצבן עוד יותר
"אז אני אשן למעלה זאת לא בעיה " אומר לי אקסום .

כמה דקות של שקט היה בתא , כאשר אני נשכב על המיטה שלי וחושב "מעניין מה קורה
עכשיו בחוץ " אומר לעצמי .
"על מה אתה יושב?" שואל אותי אקסום בהפתעה והוא דיי הרס לי את המחשבה .
"אני... חף מפשע , כמו שאמרת בחדר אוכל " אני אומר לו
"כן ,אבל על מה מאשימים אותך?" שואל אקסום
"רצח ,גניבה ואיום " אני אומר
"וואו "
"כמה קיבלת?" הוא שואל אותי ,כל השאלות שלו היו בשפה של כלא , סלנג לא מובן
אבל ניסיתי להבין כמה דברים ולהיכנס לדמות החדשה שלי ,לחיים החדשים ,ולא לבכות.
"מאסר עולם".
אקסום צוחק ואומר "עקפתי אותך" .
"למה כמה קיבלת ?" אני שואל אותו
"קיבלתי כמוך מאסר עולם רק שבעוד חודשיים אני עובר לשבת על הכיסא החשמלי"
אומר לי אקסום
"אני ... מצטער" אני אומר כאשר אומר את זה לאט ובעדינות ומבין שבעצם הדין של אקסום
הוא עונש מוות .
"על מה אתה מואשם?" אני שואל אותו
"רצח " אומר לי
"אז איך זה שאני לא קיבלתי עונש מוות?" שואל אותו
"בן כמה אתה?" הוא שואל אותי
"אני בן 18" אני אומר לו
"עכשיו זה מובן , ריחמו עליך " .אומר לי אקסום.
"בן כמה אתה ?" אני שואל את אקסום ומשער בראש שהוא יענה לי שהוא בן שלושים בערך
"אני בן 24" אומר לי אקסום
"באמת ?!" אני שואל אותו
"אני יודע שאני נראה יותר " אומר לי אקסום וצוחק .
אקסום היה מנופח מכף רגל ועד ראש הוא היה נראה כמו בלוק ענקי שאי אפשר לעבור אותו
חוץ ממשקלו 120 קילו שכל המשקל הוא שרירים וגובה , הייתי בטוח שיש לו ותק בכלא.
"כמה זמן אתה יושב?" אני שואל אותו
"בדיוק כמוך" אומר לי אקסום
"אני יושב מאז שהייתי בגילך , כבר כמעט 7 שנים " אומר לי אקסום.
"ואת מי חושבים שרצחת?" אני שואל אותו
"חושבים שהרגתי בכוונה תחילה את אחד מהשגרירות הרוסית בארה"ב."
"ואיך הפלילו אותך ?" אני שואל אותו
"אני לא יודע ,אבל נשבר לי , אני כבר לא חושב על זה ,פה צריך לשרוד ." אומר לי .
"טוב אני עייף אני הולך לישון " אומר לי אקסום
"לילה טוב " אני אומר לו .

משונה , מוזר , ועוד מילים רבות שאין לי איך לתאר את המצב היוצא דופן הזה.
שני חפים מפשע , שנכנסו בגיל 18 לבית הכלא , במקרה שניהם יושבים על רצח ,
ומה שהכי מוזר ,שגם אותי , תום אנדרסון שפטו על רצח שגריר ...

[b]המשך יבוא...[/b]

א-אני מבין שנמאס לך שאני כול הזמן שואל "מה עם הסיפור" Xd
ב-פרק נחמד ומוזר מאוד אבל כבר התרגלי,זה סיפור שלך אז ברור שהוא יהיה מוזר,מעניין ומותח עם טוויסט בסוף.

יפה מאוד, אבל חוץ מהשיחה בין שניהם לא היה כאן כמעט כלום, אני לא בטוח אם אפשר בכלל לקרוא לזה 'פרק' בפני עצמו. העובדה שאתה יורד שורה כל משפט גורמת לזה להיראות ארוך יותר, אבל זה עדיין יחסית קצר.
את הפרק עצמו אהבתי, כתוב טוב ומעניין.

תודה לשניכם .
סאנדלסש - לא סיימתי לכתוב פשוט נמאס לי לראות את הסיפור ריק . אז אני אפרסם קצת תוך כדי הכתיבה.

[b]פרק 4 :7 שנים .[/b]

ההווה -2018 -

היום בדיוק , אני חוגג שבע שנים בכלא .
הזמן הזה עבר לאט , כאילו זה היה בכוונה מלמעלה , כל יום בכלא
הוא כמו חודש בחוץ , הכל עובר לאט , הכל לא זז ,אין עלילה במקום הזה.
אני מרגיש כמו דמות בספר שאמור להיות רב מכר אבל הוא לא מצליח בכלל.
לפעמים אני חושב שאולי הייתי צריך כבר מזמן לברוח מכאן ,רק אם הייתי יכול לעשות את זה ,הייתי עושה את זה .
אני שוכב על מיטתי ומרים את הראש ,לפעמים אני חושב אם אקסום היה פה ,הכל היה שונה ?
המיטה שלו ריקה כבר הרבה זמן ,לא יודע בדיוק כמה זמן ,אבל מאז שהרגו אותו אני יודע דבר אחד , אותי הם לא יצליחו להרוג .
אתמול הייתי בוועדה ,פעם בשנה יש כנס וועדה שמכנסים כל אסיר ואסיר בתורו ודנים על עתידו בכלא .

"שלום לך .. תום אנדרסון ?" מקריא עורך הדין של הכלא
"כן זה אני " אני אומר באדישות
"שב בבקשה " אומר לי עורך הדין
בוועדה היו 3 אנשים ,מנהל בית הכלא ,עורך הדין של הכלא ועוד אישה אחת צעירה ,נורא יפה , שאני לא יודע מה תפקידה.
אני מתיישב והם מציגים לי דף .
"מה זה ?" אני שואל אותם .
"זה דף הסכם סודיות ,שכל מה שאנחנו נאמר לך כאן ,ישאר בינינו " אומר לי עורך הדין
"למה אני צריך לשמור את זה בסוד ?" אני שואל
מנהל הכלא אומר לי "מומלץ לך " ושותק .
אני חותם על הטופס ומגיש לעורך הדין את הדף בחזרה הוא מעיין בחתימה ומאשר .
"אוקיי , אתה יודע למה קראנו לך לפה ?" שואל אותי עורך הדין
"או שתקצרו לי כמה חודשים מהישיבה או שתשלכו אותי לבית כלא אחר ,או שתשלחו אותי לכיסא החשמלי ,אני לא ממש יודע".
אני אומר לו.
עורך הדין צוחק "יש לך חוש הומור ממש חד" אומר לי .
"פיתחתי אותו בכלא " אני אומר לו והוא שוב צוחק בצחוק קצת מוגזם ."אוקיי ,אז אתה לא ממש קרוב" אומר לי עורך הדין
"אנחנו שמענו מה קרה לך לפני קצת יותר מ7 שנים " אומר לי עורך הדין
"נו ו... כולם שמעו " אני אומר
"בדיוק ,אנחנו יכולים לעזור לך " אומר לי עורך הדין
"אנחנו ?" אני שואל אותו
"לא הצגתי את עצמי בפנייך , שמי קייל , וזאת ג'ן" אומר לי ומציג את עצמו ואת הבחורה היפה שיושבת לידו
"אתה טענת שאתה חף מפשע זה נכון?" שואל אותי
"טענתי ,זה לא ממש עזר לי" אני עונה לו ."תקשיב ,אתה זוכר את שותפתך לתא ? שנהרג ? אקסום ?" שואל אותי
לרגע זה העליב אותי ,פגע בי מאוד שהוא חושב שאני לא זוכר את שמו שלא החבר הכי טוב שלי איי פעם .
"אני זוכר" אני אומר לו .
"גילינו לפני כמה חודשים את הרוצח האמיתי של השגריר שהוא רצח " אומר לי
"מה זאת אומרת ?" אני שואל
"אחרי שהוא מת ,הגיע לבית המשפט בחור שכיוון לעצמו אקדח על הראש ואמר שאם לא יזמינו שופט , סנגורים ,את התקשורת
ואת כל מי שאמור להיות עד בבית המשפט תוך 10 דקות ,הוא יורה לעצמו בראש " אומר קייל .
"ומה קרה?" אני שואל אותו
"הוא זימן לעצמו ישיבה בבית המשפט והודה שהוא רצח את השגריר שרצח אקסום ושהוא בעצם חף מפשע .
[b]ובעצם , שהוא חלק מארגון , ארגון של חיסול המנהיגים בעולם ." אומר קייל
"מה אתה רוצה ממני .. אני עוד לא הבנתי " אני אומר לו .
"הארגון הזה הורג את האנשים ומפליל בחורים צעירים מגילאי 18-20" .
לפתע הבנתי מה קורה פה , הבנתי שאני סוף סוף חף מפשע ,לא רק בשבילי ,אלא בשביל כל העולם .[/b]

המשך יבוא...

הרגע, בגלל התגובות של אוהד והסתכלות מחדש על הפרקים אזרתי אומץ וקראתי את כולם!
כולם מצויים! אהבתי בפרק את המעבר החד מהעבר להווה

תודה לך .

אז ככה נגמר הסיפור?
פרק נחמד,טיפה מוזר אבל נחמד
לא הבנתי את הקטע שהוא הודה שהוא רצח את השגריר שרצח אקסום,מה הכוונה פה?

הסיפור עוד לא נגמר , הסיפור יגמר בקרוב ,כמה פרקים בודדים ובסוף מפתיע ביותר.

הרוצח האמיתי הגיע לבית המשפט והודה .

רגע, אז כמה פרקים יש לזה?
כי נראה שהתקדמת קצת יותר מדי קדימה.
פרק יפה, אין הערות.

התקדמתי קדימה כי זה קפץ להווה .
זה יחזור לעבר , אל דאגה .
יהיו עוד כמה פרקים . אני אודיע מתי אלו האחרונים .