עומר ודניס- אנימלנד

שם:
גיל:
רקע:
ממוזג עם:
נשק:
אופי:
תיאור/תמונה:

אתה יכול לבחור דמויות שהמצאתי למשחק, כמו שאני בחרתי. (למרות שטכנית המצאתי אותו לסיפור בספרות XD)
ושהנשק יהיה קר כי חוץ מלסיא אין לאפחד נשק חם כמו אקדח.

שם: אייס
גיל: 16
רקע: הגיע לאנימלנד בגיל 12, שם פגש בxxx (הדמות של עומר) ואיתן יצא למסעות רבים, להחזיר את האבנים האבודות.
נרדף על ידי דינאקס ומשרתיו מאז שהשיג את האבן הראשונה, הגיע מהמימד הרגיל (שכל השחקנים במשחק מגיעים ממנו), אם כי מוקדם מכולם.
ממוזג עם: ינשוף
נשק: מלבד טפרייו, אייס בעל חרב סמוראים.
אופי: בדחן, ציניקן, פסימיסט, עקשן, לא חושב לפני מעשיו, אמיץ.
תיאור/תמונה: יש אווטר מאנימלנד, במשחק עצמו

שם:קרטר
גיל:16
רקע:הגיע יחד עם אייס,במטרה להשיג את האבנים,נרדף אחרי צבא האופל של דינאקס,הגיע מהמימד הרגיל.
ממוזג עם:בז
נשק:סכין קטנה [חרב קצרה כמו שהשחקן משתמש באסיסין קרייד]
אופי:קר רוח,אדיש,חכם ואמיץ.
תיאור/תמונה:עיניים ירוקות,שיער שחור,גבוה,צנום,חיוור מאוד ובעל צלקת מתחת לעין שמאל.

שם:קרטר
גיל:16
רקע:הגיע יחד עם אייס,במטרה להשיג את האבנים,נרדף אחרי צבא האופל של דינאקס,הגיע מהמימד הרגיל.
ממוזג עם:בז
נשק:סכין קטנה [חרב קצרה כמו שהשחקן משתמש באסיסין קרייד]
אופי:קר רוח,אדיש,חכם ואמיץ.
תיאור/תמונה:עיניים ירוקות,שיער שחור,גבוה,צנום,חיוור מאוד ובעל צלקת מתחת לעין שמאל.

אז אני אתחיל את השרשור:
"זהו, זאת האבן האחרונה" קרטר אמר, אני עמדתי ליד גופתו של טיטאן האופל האיום, שולף את חרב הסמוראים שלי ואת הסכין של קרטר בגועל.
"יש לו דם! איכס!" ניערתי מידיי את דמו הכחול של אותו טיטאן אשר מכנה אותו בשם 'האדון של האופל'.
טיפה אחת ניתזה לתוך עינו של קרטר, שמיד צווח בבהלה "שורף!" ויצא למסע הרג שלי. [xd]
פרצתי בצחוק, נרגעתי לקול סטירה חזקה ועצבנית של קרטר, על הלחי השמאלית שלי.
"טוב, מה עכשיו?" שאלתי, החזקתי את האבן, וקרטר ענה "אמורים לאחד את כל האבנים לא?"
לפתע, יצור בברדס חלף על פנינו במהירות, הוא הביט על הגופה, ואז חטף מידיי את האבן הטיטאנית השחורה.
הוא נעלם מהמקום בריצה, בעוד אנחנו- במעמקיי דארקניה, אשר מלאה בנתינים של דינאקס ושל האדון של האופל.
---
בבקשה שרשורים ארוכים, בוא נראה לפורום מה זה שרשור על רמה [;

*אוקיי,אני צריך לצטט בגלל שזה רק אני ואתה...
אומר לאייס:"נראה לי אכלנו אותה,אבל היי,זו התחלה של הרפתקאה חדשה לא?" אייס עונה לי:"כן אבל בוא נחסל אותם קודם ואז נרדוף אחרי בעל הברדס המסתורי".
אשלוף את טפריי הבז שלי [זה לא הנשק,זה חלק מהגוף שלי] ואת הסכין הקצרה שלי ואתחיל להתקיף את החיילים של הלורד של האופל,אחרי שאני אחסל כמה אנסה לבדוק מה מצבו של אייס.
אייס נלחם בעזרת החרב שלו בחמישה עשר חיילים,הוא מצליח להרוג אותם אך אחד מצליח לברוח.

"אם נדע איפה הוא" קרטר עונה לי, הוא מרים את חרב הסמוראים שלי אשר הייתה תקועה באדמה.
הוא משליך אותה לכיוון החייל האחרון, מעין יצור קטן ושחור, הוא מתפוגג כאשר החרב משסעת אותו.
"ברור לך שיש לדינאקס עוד חיילים, אלו אפילו לא עשירית מצבאו" הזכרתי והתחפפנו משם.
הגענו למקום אשר ערפל שורר בו, ביצה אשר עצם הידיעה על המקום שאנו נמצאים בו צמררה אותנו.
"זה.." בלעתי את רוקי בחשש "עמק הביצות הנשכחות, אתה יודע.. המקום שבו רצחו את המאסטר".

אסתכל בצער על הביצה ואומר:"אני יודע,ניצחנו בקרב אבל לא במלחמה,בסיבוב הראשון הם רצחו את המאסטר,בסיבוב השני בנס שרדנו,בסיבוב השלישי,אם נפסיד זה 'גיים אובר' אם ננצח העולם יהיה יותר טוב".
נשמע צעד שקט אך שמיעת הינשוף החזקה [לינשוף יש שמיעה טובה חזקה במיוחד נכון?] של אייס הוא מסתובב,אחרי זה אני מסתובב גם ואנחנו רואים יצור מסתורי חצי עקרב חצי אדם הוא אומר:"אני הוא סרקת סגנו של השליט האפל,חצי הדינוזאור וחצי האדם,אני הוא סגנו של דינאקס ומלך העקרבים!".
*במקור סרקת היא אלת העקרבים במיתולוגיה המצרית,ראיתי שיש דמות שהיא חצי נחש חצי אדם אז חשבתי להפוך את סרקת לבחור ולהפוך אותו לרשע.

"אני לא מכיר אותו" מלמלתי אל קרטר "דלטוקוס הוא לא הסגן של דינאקס?"
"טוב, ומה אתה רוצה ממנו?" קרטר צעק על סרקת "אין לנו את האבן! לקחו לנו אותה!"
"לא באתי בשביל האבן" סרקת ענה באותו קול עבה ומצמרר "באתי כי אני רעב, וכי אתם בשטח שלי".
"אולי יש לנו טונה או משהו" התבדחתי, קרטר הביט עליי ברצינות.
"טוב זה הזמן לאכול מרק עקרבים!" קראנו והסתערנו עם טפריינו לכיוון עינייו של סרקת.

*יש לו יותר בכיוון של קול לחששני וצורם כמו של נחש.
"אני לא אוכל לאכול עקרבים,זה עושה לי כאב בטן" אנסה להתבדח עם אייס,אשלוף את צפריי הבז שלי 'אקסלייבר הסכין שלי רק למקרי חירום' אחשוב לעצמי,אנסה להתקרב אל סרקת' המרושע במהירות הבז שלי,סרקת' מצליח לברוח ואומר בקולו הלחששני והאפל:"אני הוא סגנו השני,הסגן שאף אחד לא יודע על קיומו של השליט דינאקס".
סרקת' מוציא שלושה עקרבים שחורים בגודל בינוני [חצי מטר עד מטר {זה די ענק לעקרב}] ובורח משם.
רוח מוזרה בצורת זאב יוצאת מהביצה ומבריחה את העקרבים,הוא מסתובב אלינו ואומר:"התגעגתם?" אני אומר בלא יאומן:"סטן!אתה לא מת?" רוחו של סטן מסבירה:"אחרי שהרגו אותי ואת המאסטר עלינו לשמיים,הוא בחר לנוח בשקט ואני בחרתי לרדוף את המקום בו נרצחתי,במטרה לפגוש אתכם שוב חבריי,תיזהרו!" הוא מצביע על הקצה שני של הביצה ממנה יוצאים חמישה עשר עקרבים שחורים בינוניים ועוד עשרים בגודל רגיל.
*דפקתי עלילה טיפה מוזרה לא?

תכתוב בעבר
נמחק לי מה שכתבתי אז אני כותב את ההתחלה מתומצתת (4 שורות נמחקו לי! אייפוד מטומטם!)
---
עפנו משם כמה קילומטרים כדי לחמוק מהעקרבים, בגלל הערפל התרסקנו בעץ, קרטר ציין שצריך להזהר ובטעות דרך על זרד.
יללה משונה הדהדה בסביבתנו, מלמלתי ''זה מוכר לי, הדבר הזה כמעט הרג אותי פעם! זה הדרקון הלבן, אתה יודע, זה שנושף גל רוח תכול שמקפיא אותך''.
מאחורינו עומד מזדקר דרקון כסוף~לבן מגודל, סוג של מחושים צהובים מעל ראשו, הוא מתעופף למרות שאין לו כנפיים.

*זה די מוזר לי לכתוב בעבר,אי אפשר בהווה יותר פשוט...
הסתכלתי על הדרקון הלבן בחשש ואחרי זה אמרתי לאייס:"זה היה אז שהתפצלנו,אתה אחרי האבן שבהר הגעש ואתה חיפשת את האבן בהר סנוי,כי חוץ מהפעם הזו לא התפצלנו כמעט".
הדרקון נושף לעברנו סוג של אש לבנה-כחולה לכיווני,הצלחתי להתחמק בנס,ואז כול מוכר ושנוא הופיע ואמר:"אני רואה שפגשתם את אחד מבעלי הברית שלנו,בלואייס הדרקון האגדי" אמר סרקת' שעקב אחרינו,הוא נראה כאילו הוא נשרף במשך שעות,פניו מצולקות,עיניו אדומות,בגדיו החומים נראים חרוכים.

''וואק?!'' צעקתי בבהלה ''ממתי אתה לא מתעב את דינאקס?''
''שיט'' סרקת הבין שעלו על שקר שסיפר ''לא חשבתי שפגשתם בו''.
בנשיפה אחת מקפיאה, סרקת הוקפא בידיי אותו דרקון אגדי, שומר הביצות.
''יש לי תחושה שבקרוב גם לנו יהיה גורל דומה'' קרטר אמר בעוד סרקת הקפוא נשבר לרסיסים.
<כן, אתם הבאים בתור, טעיתם טעות מרה כשנכנסתם לטריטוריה שלי!> שמענו קול מהדהד בתוך ראשינו.

שלפתי את סכיני הנאמנה 'אקסלייבר' ובאתי אל סרקת' ודקרתי אותו בגבו,בליבו השחור משחור ואחרי זה ערפתי לו את הראש,מלמלתי אל אייס:"אין לו שום סיכוי לחיות אחרי פגיעה של הסכין הזו,המאסטר נתן לי אותו,הוא אמר לי למרות שהיא קטנה היא חזקה במיוחד ומסוכנת במיוחד,היא הייתה שייכת לו במשך עשרות שנים ואחרי שמצא את מותו רוחו העבירה לי את הסכין הזו" אחרי זה קרטר אמר לי:"שמע הוא הולך להרוג אותנו" אחרי זה שנינו ברחנו מביצת השכיחה במהירות לכיוון ג'ונגל הצללים,דרקון הקרח הפסיק לרדוף אחרינו אך התגלה לפנינו אויב חדש,יצור בעל גוף אדם אך שדומה לנחש,עמד מולנו אחד ממשרתיו של סיק,בידו הייתה סכין מעוגלת נוטפת רעל,הוא לחשש בקול חלקלק וארסי:"שמעתי מה עשיתם לאדון סרקת',אחיו של אדוני סיק,שמעתם על נקמת דם,זה מה שאני הולך לעשות לכם!".

''סיק לא הייתה בת בפעם האחרונה שבדקתי?'' התחלתי לצחקק, הוא הסתער לכיווני.
קרטר ניסה לנעוץ בו את סכינו, אך פספס וכמעט פגע בי.
מרוב שצחקקתי בפראות, השלכתי בטעות את חרבי, בצליל מצמרר ידו הימנית נעקרה ממנו.
הוא עצמו נעלם לתוך הצללים באומרו את המילים 'אני עוד אנקום'.
הרמתי את היד שלו, בוחן אותה.

*עכשיו אתה אומר לי?הייתי בטוח שסיק הוא בחור!:punch:
הסתכלתי על אייס ואומר לו:"וואי אתה בסדר?" ראיתי שהפציעה של אייס לא כזו קשה,נשמעה צעקה מוזרה וארסית,אחרי כמה שניות סכינו המורעלת של משרתה של סיק עפה על הרצפה וכמעט ננקבה לי ברגל,אחרי זה זאב רוח יצא דם טרי וירוק נוטף ממנו,מלמלתי אל אייס:"הוא טרף את הנחש,אם הדם שלו מורעל אז..." הזאב פתח את פיו למען התקפה אך בגלל הארס בדמו של הנחש,הזאב מתמוטט ומת.

''יש לנו אבן להשיג, אבל קודם נלך לביקור אצל רסטאם, חייבים לבדוק אם הכל בסדר'' אמרתי ברצינות, קרטר הנהן.
''הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לעוף בערפל הזה'' קרטר אמר במרירות.
התקדמנו קצת במעמקיי הסבך של הביצה הרטובה והמעורפלת, שמענו קול <חשבתם שתצליחו להתחמק?>
מאחורינו עמד הדרקון הלבן.

*אתה בכוח רוצה שנמות?
הדרקון הלבן התקרב אלינו,הוא הכין כבר את ההתקפה שלו,גופתו של סרקת' שכבה על האדמה בלי ניע,נחשית מוזרה יצאה מהיער במהירות,שתי חרבות בגודל בינוני,מושחזות ברעל קטלני נאחזו בידה,הייתה זו סיק,היא ליחששה:"הדרקון הלבן!אתה תשלם על מה שעשית לאחי!" היא התנפלה עליו,שניהם נלחמו בקרב אימתני,אמרתי לאייס:"תגיד,אכפת לך שננסה לברוח במקום שאחד מהם ימות ומי שישאר בחיים יחסל אותנו,רק חסר לנו שהנחשית תגלה שאנחנו..." אייס הסתכל עליי במבט של 'אנחנו?' ותיקנתי את עצמי:"תגלה שאני חיסלתי את אחיה,היא תחסל את שנינו בלי לחשוב על זה,אם הדרקון ישרוד,הוא יחסל את שנינו".

לא, אבל אי אפשר להמשיך בהתקדמות הכל כך מהירה הזאתי
---
''טכנית, הדרקון הרג אותו, אתה רק עשית את מה שאני מכנה בתור 'לשבור את הקרח', אבל פיזית'' גיחכתי.
''אין סיכוי שהיא תנצח, לדרקון אין חוש ראייה כל כך טוב כדי לראות איזו מכוערת היא'' התגרתי בסיק.
''תבחר את מי אתה רוצה לחסל- סיק או הדרקון, את הדרקון צריך להשאיר חיי ולא פצוע קשה מדי'' מלמלתי לקראש כשהם התחילו להתקדם אלינו.
''לפי מה שראיתי עד עכשיו, לשמור דברים בחיים זה לא הצד החזק שלך'' קרטר אמר ''אבל גם להרוג אותם בלי לטנף אותי לא''.
אתה מוזמן לבחור על מי כל אחד ילך, ותתחיל לעשות קרב [=

*מי זה קראש?
התקרבתי בזהירות רבה אל סיק,אייס הכין את חרב הסמוראי שלו למקרה שמשהו ישתבש,סיק הצליחה לברוח מהדרקון לפני שהיא מתה,במהירות רבה היא הצליחה להפוך לנחש קטן מאוד להיכנס לתוך היער,הדרקון הסתובב אלינו ואמר:"שוב פעם אתם,הפעם אני מוותר לכם,אבל אם עוד פעם אחת אתם תיכנסו לשטח שלי בלי כול האבנים אצלכם אני אחסל אתכם בלי לחשוב פעמיים,לכו" ברחנו במהירות לכיוון יער הצללים,"היה לנו מזל הפעם" מלמלתי אל אייס,שמעתי קול מוזר מאוד,קול חצי חייתי חצי אנושי,היצור המסתורי אמר בקול מחוספס וגס מאוד:"אתם חיסלתם את הלורד של האופל,הוא חיסל את אחותי הקטנה והמסכנה,אני חייב לכם את חיי" יצא מהשיחים חצי אדם חצי דוב קוטב לבן,בעל עיניים ירוקות-כחולות בוהקות,טפריים עבים ושחורים,הרגליים שלו היו רגלי דוב אבל הידיים היו של אדם,הוא המשיך:"שמי יוליוס,הגעתי מכדור הארץ לפני חצי שנה,למדץי לחיות פה ביער הזה,כול החיות פוחדות ממני,אני יודע בדיוק לאן צריך ללכת,אני גם השליח של ראסטם,הוא דואג לכם".

"הוא לא, לי לקח לפחות שנתיים להפוך לשליח של המאסטר, אתה לא יכול לדעת כי אתה לא שליח, השליח תפקידו הוא לגייס חדשים לצוות" מלמלתי לקרטר.
"ודרך אגב, אין דבר כזה שליח של רסטאם" חייכתי, קרטר הבין שיוליוס הסגיר את עצמו.
"אתה בטוח שאתה שליח מר עבד של דינאקס" קרטר חייך אל יוליוס, שהחזיר לו מבט עצבני.
"אתה צודק, ואני עומד לגרום לכך שלא תהיו כאן כדי להיות צודקים יותר!" הוא הסתער עלינו.
---
שהקרב הזה לא ייגמר כל כך מהר..

*אוקיי,בתגובה הזו הקרב לא יגמר,איך אתה תמשיך אותו,אני לא יודע.
הדוב-אדם ששמו כנראה יוליוס חשף את שיניו החדות כתער,אני ואייס הראנו ליוליוס בתגובה את ציפורי התער החדות שלנו,הדוב שאג שאגה רמה מאוד שגרמה לכמה עצים שהיו בסביבה לרעוד.
שלושה דובים חומים כמו האדמה יצאו כדאי לחזק את יוליוס,זה היה קרב של ארבעה על שניים,הייתי בטוח שהפעם אנחנו הולכים להפסיד,שסוג של עורב שחור די גדול לעורב רגיל הגיח מהשמיים,העורב אמר בקול אנושי:"אם אתם לא זוכרים אותי,אני ג'ון,למדתי איתכם בקיק אצל סנסיי אורינוס בשיעור תורת התעופה,בקיק שמעו על זה שחיסלם את הלורד של האופל והאחים המורעלים,סיק וסחמת' יוצאים נגדכם,שלחו אותי לעזור לכם,אם אתם צריכים אותי" הדוב אדם שאג:"מספיק עם שיחות החולין,אתם תוקפים או מדברים?" אמרתי:"ברור שתוקפים" אחד מהדובים שהדוב-אדם זימן יסתער על ג'ון שהצליח לשפד אותו על ציפרוני העורב השחורות שלו.
שני הדובים האחרים הסתערו על אייס והדוב אדם הסתכל עליי במבט מוכן להתקפה.
*הפעם תעשה שג'ון הוא לא סוכן כפול אלא תזרום עם זה שהוא סוג של חבר שלנו,k?

''ג'ון!?'' אגיד בקול ''אני לא הכרתי אותך כל כך, אתה החניך שהפך לעורב?''.
''זה הזמן לשיפודי דובים!'' צעקתי וניסיתי לעקור את עינייו של אחד הדובים.
במקביל, קרטר והאדם דוב התחילו לתקוף אחד את השני בפראות, הדוב ניסה לשסע את קרטר, שכל הזמן חמק לו לאוויר ובצלילה מהירה שיסע את עורו.
לאחר שאגה, הם המשיכו בדרך התקפה זו, לפעמים הדוב הצליח לפגוע ולפעמים קרטר.
ג'ון הסתדר מעולה, והיה באמצע קרב אימתני עם הדוב.
התרוממתי לאוויר והסתחררתי, טפריי מושטים, כדי לפגוע בשני הדובים.

הדוב שנלחם נגד ג'ון איבד את ידו האחורית השמאלית,היד הזו עפה על הרצפה,הדוב שוטט דם וגוסס לאט לאט.
אייס הצליח להבריח את אחד הדובים שיטפל בג'ון שנלחם נגד הדוב השני,אייס נאבק בקושי רב בשביל להפיל את הדוב על הרצפה ולגמור את חייו.
הדוב-אדם יוליוס הצליח להפיל אותי בקלות רבה,הצלחתי לקום ולבעוט בבטנו של הדוב אדם הקטלני,נשמעה שאגה קטלנית ביותר,יוליוס צוחק ואומר:"עכשיו אתם גמורים,לאדון הדיאנקס יש צבאות שלמים,וזהו המפקד של צבא הזאבים וצבא הדובים!תכירו את האיש דוב-זאב האגדי,ברייוולף!" יצור דמוי אדם,עם גוף של דוב,חוטם וניבים של זאב,טפרים קטלניים של דוב,שני הדובים והמפקד שלהם,יוליוס הלכו כמה צעדים אחורה,בשביל לא להפריע לאדונם.
האדם דוב-זאב נתן אגרוף לאיזה עץ והפיל אותו בקלות,ג'ון מלמל:"באסה",אייס שלף את חרב הסמוראי שלו,אני שלפתי את טפריי וג'ון הוציא גם הוא נשקו,חרב ארוכה ודקה שיכולה בשימוש הלא נכון לפצוע עד מוות את מי שנפגע ממנה.

חחח חשבתי שזה איש-דוב-חזיר מסאות'פארק ואז קלטתי שזה זאב בפעם השנייה שקראתי..
---
"לא ידעתי שהוא אסף לצבאות האלו מפלצות כל כך עלובות" התגרתי בהם, המנהיג בחן אותי במבטי.
"אני רוצה לטפל בו, אם לא אכפת לכם" חייכתי אל קרטר וג'ון והתקרבתי אל אותו מנהיג אימתני.
ג'ון וקרטר החלו להלחם נגד יוליוס והדובים, הבטתי בעיניי האדם דוב-זאב התוקפני.
הוא ניסה לשפד אותי בשיסוע, זינקתי ובתנועה חיננית התחמקתי לאוויר, צללתי במטרה לעקור את עינייו.
באותו זמן יוליוס נע בתנועה מסחררת שמתקרבת לקרטר ולג'ון, ויכולה לכרות את רגליהם.

*לא זה מדרגוניקה,זה מיני-בוס מעפן בשלב 14.
יוליוס רץ אלינו ברגלי הדוב הכבדות והקטנות והמגושמות שלו,ג'ון הצליח להתחמק לכיוון העצים,בזמן שאני פרסתי את כנפיי וניסיתי להתחמק,יוליוס כמעט תפס אותי אך בשנייה האחרונה הצלחתי להתחמק.
הדוב-זאב-אדם נלחם באייס צמוד מאוד,ציפורניו שורטות את ידיו של אייס בזמן שטפרייו השלופים פוצעים עמוק מאוד את ידיו של הדוב-זאב,נשמעה סוג של שאגה חייתית רובוטית,כול החיות נאספו ביחד ויוליוס אמר:"המאסטר קורא לנו,עד הפעם הבאה,מכונפים" וכול החיות בורחות אל היער,ג'ון אומר לכם:" היה קרב נחמד,ביער הזה שלט פעם הדרקון הירוק,אחיו של הדרקון הלבן,אם אתם לא יודעים בכול אחד מהאזורים עומד דרקון חבוי,הדינוזאור המתועב כלא את הדרקון השחור וקיבל את כוחותיו,הדרקון הירוק נעלם,והדרקון הלבן נשבע לנקום בכול אחד אשר ינסה לעבור בשטח שלו,אבל אני גולש לדברים אחרים,איפה הייתי,אהה כן,הדרקון הירוק נעלם,אבל בדיוק אז התחיל לשלוט דוב הזאב,הדובים הפכו להיות הצבא של האזור והזאבים היו אוכפי החוק,אם הדוב-אדם הלך,סימן שמשהו גדול ומסוכן מאוד כנראה קרה".

"טוב, נשמע שממש כיף בלעדינו" צחקקתי, ואז הבחנתי בפרצופו הזועם של הדרקון הלבן.
יכולתי לדעת מה הוא אומר, אף על פי שהוא לא מסוגל לדבר, כמוני גם קרטר 'הפעם אני פצוע, תסתלקו, בפעם הבאה, אתם לא תחזרו שלמים אחרי התגרה איתי'.
"טוב, אמא שלנו קוראת לנו" אמרנו לפני שהדרקון יחליט לשנות את דעתו ולהרוג אותנו עכשיו, והתחמקנו משם בטיסה.
התרסקנו בג'ונגל הצללים, כנפינו המותשות לא יכלו לשאת אותנו יותר, מג'ון כבר נפרדנו אחרי 'מילותיו' של הדרקון.
'ראר!!!' נשמע צליל מהדהד ביער, ווש מהיר, עינינו החדות קלטו שזה יצור הדומה מאוד לצ'יטה, ברדלס, דבר שעינייו אנושיות לא היו רואות אלא רק פס צהבהב.
"האטי, גם אחד כזה פגשתי פעם, גור, שהיה דיי חברותי למען האמת" קרטר אמר "אבל לא בוגר, אם זו אמא, אכלנו אותה".
"נכון, אסור לפצוע אותה, אבל לה אין שום חוק שאוסר עליה לעשות ממנו שיפודי עוף" גיחכתי, אך הבעתי הייתה רצינית.
*תמונה יש בדף הראשי של המ"ת שלי, אם היא עדיין פועלת*

*זה דמות טובה או אחד מהמשרתים של הדינוזאור הרובוטי?
עצרתי את אייס מלעשות משהו טיפשי,אמרתי לו:"אולי היא מחפשת אחרי אחד הגורים שלה,אם לא נזיק לה היא לא תזיק לנו" שמעתי קול מלחשש:"נכון,היא לא תפגע בכם אבל אני כן" מהשיחים יוצא סוג של חתול ערבות שחור בעל עיניים אדומות מלמלתי:"סיירונו" אייס אמר לי:"אתה מכיר אותו?" עניתי לו:"באחת המשימות שהיינו לכוד נתקלתי בו,הוא נלחם נגד עשרות דובים לבנים,המשימה שלי הייתה למצוא את אבן הקרח,לא מצאתי אותה בסוף,הוא אמר לי שהפעם הוא מרחם עליי,אבל בפעם הבאה הוא יחסל אותי" סיירונו שלף את ציפורניו החדות כתער והתקרב,האשת ברדלס מזנקת ואומרת לנו:"תברחו,אני אעקב את סיירונו,נסו לברוח כמה שיותר רחוק,אם תמצאו את הילדים שלי תגידו להם שאני מתתי למען שהעולם שלהם יהיה יותר טוב".
*בבקשה אל תעשה שהברדלסית תתקיף אותנו.