Story Of Power - פרק 4 ו3 פורסמו!

סיפור שני שלי.
מקווה שתאהבו.
[CENTER][IMG]http://up353.siz.co.il/up3/gv1dnmmh0zzz.png[/IMG][/CENTER]

[COLOR=black][B]כמה פרטים חשובים~ [/B](*בהמשך אני עוד אערוך)[/COLOR]

[LIST][*]העולם מתרחש בעולם ללא בני אדם, רק פוקימונים. לפחות כך נראה כעת.[*]פוקימונים יכולים [U]למות.[/U] פשוטו כמשמעו, למות ולא להתקיים יותר, בשונה מהמשחקים.[/LIST]__________________
[B]הקדמה קצרה~[/B]
ניקו הוא מיאנפו צעיר, אשר גר לו בעמק ירוק ליד אגם קטן.
הוא אמיץ במיוחד, ועקשן, עם זאת הוא גם פזיז במחשבותיו.
הדבר המיוחד אצל ניקו, או שאולי אפשר לקרוא לזה בעיה קטנה, טוב לא קטנה..גדולה- הוא אחד ממספר פוקימונים ספורים בעולם שלא קיבלו כוחות. מה זה אומר?
שאם לדוגמא כל מיאנפו קיים יוכל להשתמש במתקפה "מדיטציה" או "כפת כוח", ניקו לא יוכל להשתמש בה. הוא נתקע רק עם הגוף שלו, הנשק היחיד שלו.
ניקו נחוש בדעתו להשיג את הכוח שלו.
__________________
[B]דמויות~[/B]
[spoiler]
[IMG]http://img.pokemondb.net/sprites/black-white/normal/mienfoo.png[/IMG]
[B][COLOR=darkred]ניקו~[/COLOR][/B]
[SIZE=1]דמות ראשית.[/SIZE]
[SIZE=1][U]אופי:[/U] אמיץ, טוב לב, פזיז, עקשן.[/SIZE]
[SIZE=1][U]חשוב לדעת:[/U] [/SIZE][SIZE=1]חסר כוחות. [/SIZE]
[SIZE=1][U]גר ב:[/U] עמק.[/SIZE]
[SIZE=1][U]זן\פוקימון:[/U]מיאנפו[/SIZE]
[SIZE=1][IMG]http://img.pokemondb.net/sprites/heartgold-soulsilver/normal/smoochum.png[/IMG][/SIZE]
[B][COLOR=magenta]סוזן~[/COLOR][/B]
[SIZE=1]דמות ראשית.[/SIZE]
[SIZE=1][U]אופי:[/U] משכנעת בדיבוריה, נאמנה לחבריה, דאגנית, מפחדת מחרקים.[/SIZE]
[SIZE=1][U]חשוב לדעת:[/U] [/SIZE][SIZE=1]חסרת כוחות. [/SIZE]
[SIZE=1][U]גר ב:[/U] מערת קרח.[/SIZE]
[SIZE=1][U]זן\פוקימון: [/U]סמוצ'אם.[/SIZE]
[/spoiler]

[B]קרדיטים~[/B]
תמונות- לאתר pokemondb

[b]פרק ראשון~ ההחלטה[/b]
ניקו התעורר כשמצחו חמה, ראשו מטיף טיפות זיעה וגופו התחתון רועד.
"מה קרה לי?" הוא שאל, מולו עמדו מספר מינשאו מבוגרים שהחליפו מבטים דואגים זה לזה. "אתה התעלפת, התאמצת על מנת לעורר בעצמך את הכוח, אבל כעבור כמה דקות ניסיון התעלפת בשל מאמציך הרבים".
ניקו הביט בהם, מבולבל מעט, ואז נזכר איך שהתחיל להתאמן בחצר, והתעלף מהחום.

ניקו החליט ללכת לטייל בחוף האגם, לעשות הפסקה מהאימונים.
"למה? למה אני לא מצליח? החלום שלי היה להיות רגיל.. למה אני לא רגיל תגידו לי?! למה!?" הוא קרא בעצבון, ולאחר מכן לקח אבן וזרק אותה אל האגם, היא קפצה עליו שלוש פעמים ושקעה.
"אחח זה כאב" נשמע קול, ניקו הסתכל אל האזור ממנו הקול הגיע, והבחין בקינגדרה מבוגר מציץ מהמים, הוא הסתכל על ניקו ושחה לעברו. בהתחלה ניקו חשב שהוא הולך להפציץ אותו בזרם מים שמסוגל להעיף אותו עד לשמש ואף יותר, אך קינגדרה רק נאנח ואמר "צעירים".
קינגדרה התבונן בניקו ושאל "מה הבעיה שלך?", ניקו הסתכל עליו במבט בוחן ולבסוף החליט שזה לא יזיק יותר ממה שעכשיו אם יספר לדרקון המים הזקן על בעיותיו.

ניקו סיפר לקינגדרה על הבעיות שלו, קינגדרה נאנח ואמר "אני מבין.. פעם הכרתי בחור כזה, קראו לו רקס. הוא היה טורטרה, עצבני במיוחד. הוא לא יכל להתאפק וניסה להחזיר את הכוחות, לשם כך יצא למסע ארוך-. בקיצור.. הסוף שלו היה לא טוב, הוא נהרג מפיצוץ הר געש" אמר קינגדרה, ניקו חשב שהבחין בדמעה זולגת על פניו, אם כי לא ידע אם זוהי אכן דמעה או סתם מים.
"אמרת משהו על..מסע? על מה אתה מדבר?" שאל ניקו בחוסר איפוק, קינגדרה מלמל בשקט, כנראה הצטער על שהזכיר זאת.
"הוא יצא למסע במחשבה שאולי יוכל למצוא נוגדן, עד שחשב שכמעט והצליח, כמה פוקימונים לא נחמדים.. אתה מבין" אמר קינגדרה והסתכל על ניקו. "מסע.." ניקו עדיין מלמל.

"תודה" אמר ניקו לאחר שניות ספורות, והחל לרוץ בחזרה לעמק. בלי לשים לב ששכח את התיק שלו על שפת האגם.
"אמא אבא!" הוא קרא אליהם ורץ אליהם הכי מהר שיכל, "אמא אבא, אני רוצה לצאת למסע!!" קרא ניקו בהחלטיות ובטחון.

פרק נחמד, הוא נראה קצת יותר כמו אקספוזיציה לסיפור עצמו.
אני מחכה לפרק 2, מקווה שהוא יהיה ארוך יותר.

אחלה פרק אך כמו שדור אמר לפני, הוא נראה קצת כמו אקספוזיציה

טוב תודה. פרק הבא בקרוב.

פרק ראשון מצוין,או כמו שאמרו רבים וטובים לפניי,נראה קצת כמו אקספוזיציה,אבל זה בסדר.אחלה רעיון,אבל זה נראה קצת מוזר,שהבעיה המרכזית בסיפור היא פוקימון בלי התקפות,לא?בכל אופן בהצלחה,אני עוקב על בטוח ואשמח אם תעקוב בסיפור שלי.

זה היה ממש קצר אבל ממש אהבתי אני עקוב

[quote=bugoji1;1257625]פרק ראשון מצוין,או כמו שאמרו רבים וטובים לפניי,נראה קצת כמו אקספוזיציה,אבל זה בסדר.אחלה רעיון,אבל זה נראה קצת מוזר,שהבעיה המרכזית בסיפור היא פוקימון בלי התקפות,לא?בכל אופן בהצלחה,אני עוקב על בטוח ואשמח אם תעקוב בסיפור שלי.[/quote]
תודה. וזה הקטע, שיהיה מיוחד, לא היה כזה ולכן זה נראה לך מוזר, לבינתיים.

[quote=ttrrtte;1257628]זה היה ממש קצר אבל ממש אהבתי אני עקוב[/quote]
תודה רבה.



פרק הבא בקרוב [U]מאד[/U].

[center][b]הערה 1- פרק קצת יותר ארוך. אני מקווה שתקראו אותו בכל זאת, יש בו קטעים חשובים ביותר.[/b][/center]

[center][b]פרק 2 - אן דן דינו[/b]
[i]"תודה" אמר ניקו לאחר שניות ספורות, והחל לרוץ בחזרה לעמק. בלי לשים לב ששכח את התיק שלו על שפת האגם.[/i]
[i]"אמא אבא!" הוא קרא אליהם ורץ אליהם הכי מהר שיכל, "אמא אבא, אני רוצה לצאת למסע!!" קרא ניקו בהחלטיות ובטחון. [/i]
*[/center]
ניקו הגיע בריצה אל הוריו וסיפר להם על המסע, ועל מה שקינגדרה אמר לו, על רקס הטורטרה והנוגדן. הוא היה כלכך נלהב, שלא חשב על ההשלכות שיכולות להיות למסע.
"אבל מה יקרה אם תיפגע? מה יקרה אם תאבד בעולם הגדול? איך תכוון? אתה יודע מה אתה מחפש בכלל? איך תילחם באחרים?.." שאלו הוריו, הרבה שאלות שניקו אפילו לא ידע כיצד לענות עליהן.
לבסוף הוא התאפס על עצמו וקרא "אמא, אבא! תקשיבו, אני מעדיף לצאת למסע ארוך, מצדי שיימשך ימים, שבועות, חודשים ואפילו שנים! מצדי זה עדיף על פני להירקב כאן בעמק חסר כל כוח! אני רוצה לדעת שאני שווה משהו, שיוכלו להעריך אותי! וגם אולי שיחזור אליי הכוח! בבקשה, בבקשה תסכימו לי לצאת למסע, אני אפילו ייקח איתי חברים!" קרא ניקו.
הוריו הביטו זה בזה מבטים נבוכים, ולבסוף הנהנו. "בסדר, בתנאי ששני חבריך יהיו זוג פוקימונים חזקים, בעלי יכולת קרבית, ושיישמרו עליך בן מתוק" אמרה אמו של ניקו, ניקו הנהן במבוכה וחיבק את הוריו, לאחר מכן הוא יצא בריצה מהבית.


ניקו הרגיש רע, אמנם הוא שמח שנותנים לו לצאת, אבל באותו רגע הוא חשב על חברתו, סוזן.
סוזן הייתה סמוצ'אם, היא בעצם הייתה החברה הכי טובה שלו, אף על פי שהיא גרה רחוק ממנו, במערת קרח ענקית.
ניקו המשיך להרגיש רע, סוזן הייתה כמוהו, סמוצ'אם חסרת כוחות, גם גופה היה קטן ולא חזק כך שלא נשאר לה כלום להתקפה או הגנה, לכן ניקו אמר שאם היא תצטרף אליו למסע.. ההורים שלו לא יאהבו את זה. מצד שני, ניקו חשב שאם הוא יימצא נוגדן, הוא חייב פשוט חייב שגם היא תהיה שם, בתוך תוכו ניקו גם דאג לסוזן, ותמיד הרגיש טוב יותר כשהיא איתו.
ניקו הלך אל אחד העצים, והחל לטפס עליו במהירות רבה, הוא התיישב על הענף העבה והחל לחשוב. העץ הזה, הוא עץ שניקו תמיד היה הולך עליו בכדי לחשוב, למעלה כשהוא רואה את כולם, והיה מסתכל על המשיים הצלולים. זה היה מרגיע אותו.

עברו כמה דקות, כשלפתע ניקו שמע קול, וכמעט נפל מהנעף מהבהלה. זה היה קולה של סוזן, לא סתם הקול שלה, אלא צרחה.
ניקו החל לרדת מהעץ ורץ אל עבר הקול, זה שלא היה לו כוחות לא אומר שחוש השמיעה שלו לא יכול להיות מפותח עד מאד. הוא רץ במהירות וראה את סוזן כשסביבה עומדים שלושה פוצ'יינה, ומייט'אנה גדול מאחוריהם.
ניקו קפץ אל סוזן ועמד מלפניה, "מה אתם רוצים ממנה?" הוא שאל, וניסה להיות תוקפני בקולו ולהראות בטחון, אף עך פי שלא חשב ככה בתוך תוכו.
"היא נכנסה לשטח שלנו!" נהם אחד הפוצ'יינה וקפץ אל עבר ניקו וסוזן, והטיח אותם כמה מטרים אחורה.
"ניקו תודה לאל שאתה פה, הייתי בדרך אליך, ולפתע הם תקפו אותי.." היא לחשה, "אני לא בטוחה שננצח אותם..הם חזקים מידי" מלמלה סוזן.
"אני בטוח שנצליח" אמר ניקו, שוב בבטחון מזויף. ניקו הרים ענף והחל לרוץ אל אחד הפוצ'יינה והצליף בו עם הענף, הוא עף אחורה. "אתה תשלם על זה!" הוא קרא, כשלפתע המייט'אנה עצר אותו והלך כמה צעדים אחורה. "תן לי לטפל בילד הזה, חושב שהוא כל יכול, הא?" הוא אמר, זנבו בהק באור מתכתי והוטח בגופו של ניקו שעף כמה מטרים אחורה ונחבט בעץ. "מייט'אנה, חתיכת בריון גדול טיפש שכמוך" אמרה סוזן בכעס ורתחה מרוגז, דבר שלא מתאים למזג האוויר הקר של פוקימוני הקרח. לא היה בידה של סוזן לעשות דבר, אך התחילה להתקדם אל עבר מייט'אנה בבטחון, דבר שמצא חן בעיניי ניקו שראה את כל זה במטושטש.

ניקו הצליח לקום, וראה את סוזן, כבר קרובה מאוד למייט'אנה, כולם התחילו לצחוק בקול רם.
"שהילד ינצח אותנו.. אז את? קרעת אותנו" אמר אחד הפוצ'יינה, והביט באחיו אשר מתגלגלים מצחוק.
לפתע, רוח קפואה הגיחה מאחורי סוזן, ניקו התחמם תוך כדי שמתחבא מאחורי עץ, הפוצ'יינות לא אהבו לעומת סוזן את הקור, והרגליים שלהם קפאו, הם התחילו לרוץ במקום.
"סוזן! אבל חשבתי שאת לא.. את יודעת" אמר ניקו והביט בפוצ'יינה הקופאים בתדהמה, "נכון, אני ל-" התחילה סוזן לומר, כשלפתע מגבי קפץ מעל סוזן, והטיח בזאבים להבי אש חזקים, שגרמו להם להידחף אחורה כמטר-שניים.
"אה?" שאל מייט'אנה, אך בדיוק הגיחה מדיטייט ונתנה לו אגרוף, הוא עף אחורה בבלבול. מהצד השני גם הגיח סניזל, הזאבים התחפפו מהמקום.

לאחר שסוזן וניקו התחילו להרגיש מעט יותר טוב, וניקו דיבר עם סוזן על מה שעבר עליו בזמן האחרון, מגבי סניזל ומדיטייט פנו אל ניקו במהירות.
"שמעתי שאתה יוצא למסע ; תן לי לצאת איתך! ; אני אעזור לך במה שתרצה! ; אני כלכך רוצה לצאת למסע, תן לי לצאת איתך ; אני חזק מאוד, אני אגן עליך!.." התחילו לומר שלושת הפוקימונים, וככל שהמשיכו כך התחילו להתרברב יותר ויותר.
סוזן שלחה מבט עצוב, כנראה שהבינה שהיא לא תצא עם ניקו למסע, לפחות לא עד שתהיה חזקה יותר.
"אז אני..אלך" אמרה סוזן בעצב, ודמעה זלגה מעיניה, ניקו הבין מה עובר עליה. "סוזן לא" אמר ניקו, והיא הרגישה רעד בדבריו. "אני רוצה שתצאי איתי למסע" אמר ניקו, והלך לכיוונה, לאחר מכן טפח על כתפה.
"אני רוצה למצוא את הנוגדן, ואת תהיי שם. כל הדרך עד לשם, נהיה ביחד. אני את, ועוד מישהו, שנצטרך לבחור.." אמר ניקו והביט בשלושת הפוקימונים שמאחוריהם.
אכשהוא הלב של ניקו אמר לו שאף אחד מהם לא יעזור לו כמו סוזן, או בכלל.
"מצטער" אמר להם והחל ללכת עם סוזן, אשר ניסתה להודות לניקו על בחירתו, אך מרוב התרגשות רק גמגמה. "סוזן ואני יוצאים למסע, אתם.. תישארו פה, אם תוכלו, תודיעו להוריי שכבר יצאתי" אמר והחל לרוץ עם סוזן מאחוריו. הוא האמין שאם כבר ידעו שהוא יוצא למסע.. לדעת שהוא יצא אליו כבר לא ייקח פחות זמן לעבור בכל העמק.
ויחד הוא וסוזן החלו לרוץ, בלי ידיעה לאן, או מה הם מחפשים.
[b]~~~~~~~[/b]
[b]הערה 2-אולי יש פעמים שקראתי לסוזן "סמוצ'אם" בטעות, זה רק מפני שזה חדש לי. תתעלמו.[/b]

פרק חביב, אני מצפה לפרקים הבאים לראות איך העלילה מתפתחת באופן גדול יותר...

מחכה לפרק 3...

תודה.
פרק 3 היום או מחר.

סיפור יפה אהבתי את הרעיון אבל כמו שאמרתי לך אתה מתקדם מהר מדי.
אותה טעות אני עשיתי בסיפור הראשון שלי, קח את הדברים טיפה יותר לאט ותתאר יותר.
מחכה לפרק הבא :)

אני מגיב על פרק ראשון כי הרגע קראתי אותו

פרק די קצר, אם זאת מלא תוכן ועלילתיות.
היה עדיף שלא היית מזכיר שפוקימונים יכולים למות, על מנת שאפקט ההפתעה יעזור לך ברמת הסיפור.
כמו כן יש כמה מילים שלא התאימו, אני ממליץ לך לעבור על הפרק שוב ולתקן כמה מילים כמו "עצבון", שאני חושב שכעס או זעם יהיה יותר מתאים.
גם עוד דבר שממש הציק לי, לא הכרתי חצי מהפוקימונים שבסיפור. ודווקא אני מאשים אותך, כי היית צריך לתאר יותר את מראם של הפוקימונים, במקום לסמוך רק על הידע הכללי. כך יצא שאני לא יודע מי זה בכלל הגיבור הראשי, והיחיד שהכרתי הוא קינגדרה.
לפעם הבאה תוסיף תיאורים ותאריך. בינתיים אני נותן 6\10, כמובן שאם תשפר הציון הזה ישתפר.

טוב, עכשיו אני מגיב כאן כדי שאני אוכל לעקוב בקלות.

הפרק מצוין, אם כי זה קצת מוזר שהוא לא לקח אחד מהפוקימונים החזקים האלה

תודה רבה לכולם.

אוהד-
הפרק הראשון בהחלט קצר, אך זה רק כי היה לי עומס. השאר לא יהיו כאלו קצרים, אך גם לא ארוכים מדי על מנת לקרוא אותם בקלות.
ידעתי שאם אני אפתיע במוות, יתחילו להגיע כל מיני תגובות וכו'.. בנוסף לכך שהוספתי זאת לאחר יציאת הפרק השני, שם מתואר מקרה כזה פחות או יותר.
חוץ מזה, תודה רבה על התגובה הבונה.

מגל-
זה על מנת להראות שלמרות זאת הוא בוחר בסמוצ'אם, אף על פי שהשאר חזקים, היא חסרת כוחות, וההורים שלו לא מסכימים. מאחורי כל האירועים האלו אני מנסה להדגיש את הדברים לעומק :)
תודה.

[QUOTE=Alon :P_hanpy;1258911]תודה רבה לכולם.

אוהד-
הפרק הראשון בהחלט קצר, אך זה רק כי היה לי עומס. השאר לא יהיו כאלו קצרים, אך גם לא ארוכים מדי על מנת לקרוא אותם בקלות.
ידעתי שאם אני אפתיע במוות, יתחילו להגיע כל מיני תגובות וכו'.. בנוסף לכך שהוספתי זאת לאחר יציאת הפרק השני, שם מתואר מקרה כזה פחות או יותר.
חוץ מזה, תודה רבה על התגובה הבונה.

מגל-
זה על מנת להראות שלמרות זאת הוא בוחר בסמוצ'אם, אף על פי שהשאר חזקים, היא חסרת כוחות, וההורים שלו לא מסכימים. מאחורי כל האירועים האלו אני מנסה להדגיש את הדברים לעומק :)
תודה.[/QUOTE]

חוק שכדאי לך לזכור, אף פעם אל תכתוב כשיש לך עומס.
הסיבה העיקרית לכך שלא כתבתי שבועיים זה בגלל שהייתי בעומס, ולא רציתי שהרמה תרד.
טיפ קטן, אני תמיד קם בערך בשש וחצי, ועד שעה שבע ועשרה אני יושב על המחשב עם כוס קפה וכותב. מומלץ לנסות.

[b]פרק 3 - נחש הכסף א'[/b]
ניקו וסוזן הגיעו אל אחו ירוק וצונן.סוזן התנשפה במהירות, מכל הדרך שעשו מהיער. "נעצור כאן" הודיע ניקו, סוזן הפנתה לעברו את ראשה וראתה שגם הוא תשוש מהדרך.
ניקו נח לו על עץ זית, ואילו סוזן שכבה על הדשא והתבוננה בשמיים התכולים.
"אני הולכת מעט לטייל באזור" אמרה סוזן, והחלה לצעוד באחו, "חכי, אל תלכי לבדך, זה מסוכן מדי" אמר ניקו ורץ אחריה.
"אל תדאג, אני מסתובבת רק באחו, רק כמה דקות.. אתה תנוח פה" הודיעה סוזן, ניקו הרגיש שהוא באמת די תשוש, והחליט לבטוח בה, הוא עלה על עץ הזית ונח. בינתיים סוזן החלה ללכת על האחו הירוק.

סוזן המשיכה לצעוד באחו הירוק, היא ראתה מישורים וגבעות. בינתיים ניקו כבר נרדם.
סוזן החלה ללכת כשלפתע התגלגלה בטעות באחו, היא נהנתה כלכך שלא הבחינה שהיא מדרדרת במדרון..כשסוזן עצרה, היא ראתה ניצוץ מבריק, כשהתקרבה מעט היא ראתה כי זו אבן כסף ענקית. היא רצה אליה וכשהגיעה הבחינה בפוקימון ענקי דמוי קרנף, עם קרן על הראש. [ריידון]
הריידון נראה היה עטוף שכבות של כסף. "אה.. שלום?" שאלה סוזן ונקשה אל ריידון תוך כדי שהסתובבה סביבו, הוא המשיך להיות באותה תנוחה כל הזמן. 'זה מפחיד' חשבה לעצמה סוזן, 'טוב אני רק אמשיך לי ב-' חשבה, כשלפתע נקטעה. מולה היו עשרות ריידונים וריהורנים, וגם מספר פוקימונים אחרים. כולם נראים כאילו קפאו במקומם, והיו עטופים בכסף. לראשונה סוזן הבחינה באדמה שעליה היא דורכת, האחו הירוק נגמר לפני כמה מטרים, והיא החלה ללכת על רצפה מתכתית.
"רוצי!" היא שמעה קול, לפני שהבחינה מאין הוא הגיע היא ראתה מולה רובוט נחש מתכתי וגדול, איך זה שהיא לא הבחינה בו קודם? היא חשבה. לנחש היו שלושה קרניים גדולות וחדות על גבו, זנבו היה מלא תערים חדים, שכל אחד מהם בערך בגודלה של סוזן. הוא פתח את פיו וסוזן הבחינה בהמון שיני סכין חדות, שבינהן עוד 2 גדולות שיכולות לנפץ אבנים ענקיות.

'אוי ואבוי לי' היא חשבה, הנחש ריסס עליה מים אפורים שניתזו מאחד החורים בראשו המתכתי, לפני שהספיקה להגיב מישהו צעק "אמרתי לך לעוף מפה!", ודבר קשה כאבן ודוקר כחנית פגע בגבה, היא עפה אחורה וחטפה מכה בראשה.
היא ראתה מולה גוש אפור עם קרן, לאחר שהוא התבהר והמכה שחטפה בראשה התפוגגה היא ראתה שהוא דמוי קרנף. [ריהורן]
"מהר!" קרא הריהורן, והרים את סמוצ'אם עם הקרן שלו תוך כדי שאדי מים כסופים ניתזים במהירות מעליהם, הריהורן היה מהיר כלכך עד שהצליח לחמוק מכל אדי המים, רוח קרירה ומהירה חלפה על פניהם, דבר שריענן את סוזן.
ריהורן נכנס לאחת המערות והסתתר מאחורי אבן. הנחש החל לרסס וסוזן הבחינה שהאבן מאחוריהם נהפכה לכסף. "ז..זה...ז-" מלמלה סוזן, בדיוק הנחש הסתער לעברם אך נתקע בפתצח המערה. "יש.." מלמל הריהורן.
הנחש יצא מפתח המערה וצווח בקול מתכתי ומחריד, עד כדי כך שסוזן לא התפלאה אם וניקו התעורר כבר. הנחש הסתלק מהמקום, נבוך שלא הצליח להערים עליהם.
"פיו.. אני ג'וני, נעים להכיר" אמר ריהורן, "אנ-ני סוזן" מלמלה סוזן. "מה חשבת לעצמך כשבאת לפה?! לא שמעת עליו?" שאל ג'וני, "על מי?" שאלה סוזן.
"על הנחש מ-" החל למלמל ג'וני, אך הפסיק כששמע צעדים מבעד למערה. הוא הסתובב לבדוק ונדהם לגלות פוקימון קטן, בצבע ורוד-צהוב, דמוי סמור. סוזן ראתה אותו ורצתה לרוץ אליו, זה היה ניקו. "בקיצור, הנחש הזה הוא רובוט.. רובוט שנוצר לפני עשרות שנים, כמו שאת רואה יש לו יכ-" אמר ג'וני בלחישה וקטע את עצמו כשהבחין בפרצוף מתכתי מאחורי הסמור.
"סוזן את כאן?" ניקו שאל, הפרצוף המתכתי התבהר יותר וסוזן ראתה שזהו של הנחש, "ניקו תיזהר!" צעקה סוזן ודמעות בעיניה, הנחש ריסס אדי מים כסופים שניתזו על ניקו, והוא מיד החל להתקשות במתכת כסופה, עד שמה שנותר בפתח המערה רק פסל כסוף של ניקו, מחפש אחר סוזן.
הנחש הצליף בניקו עם זנבו עד שמההדף הפסל של ניקו עף לכיוונם, מיד ג'וני קפץ ותפס את ניקו עם גופו, והניח אותו מאחורי האבן גם. דמעות מילאו את עיניה של סוזן.
"כן, אני רואה" אמרה סוזן חנוקה מדמעות, "יש לו יכולת להפוך פוקימונים לפסלי מתכת" היא אמרה בעצב.

פרק מעולה, לא ראיתי טעויות או דברים לשפר חוץ מדבר אחד שלכד את העין,
החלק האחרון, שבו הנחש מצליף במיאנפו, נשבר ה"שריון" או שהמיאנפו עף? זה מאוד מבלבל...

פרק מצוין! אין לי הרבה מה להעיר... חוץ ממשהו אחד קטן, תחלק את הפרק לפסקאות, זה נורא מציק ככה בעין

[quote=Woodstock;1261188]פרק מעולה, לא ראיתי טעויות או דברים לשפר חוץ מדבר אחד שלכד את העין,
החלק האחרון, שבו הנחש מצליף במיאנפו, נשבר ה"שריון" או שהמיאנפו עף? זה מאוד מבלבל...[/quote]
ניקו*
ניקו עף, מההדף של הזנב שהוטח קרוב אליו.
תודה רבה.
[quote=Z.J.H;1261190]פרק מצוין! אין לי הרבה מה להעיר... חוץ ממשהו אחד קטן, תחלק את הפרק לפסקאות, זה נורא מציק ככה בעין[/quote]
תוקן :)
תודה רבה.

פרק יפה מאוד.
אני אוהב את האופן שבו אתה כותב, אבל יש בו משהו לא ברור. אני בטוח שאוהד יוכל להסביר את זה טוב ממני לכן אני אשאיר לו את החלק הזה.

פרק ממש יפה :) מתי יצא הבא?

תודה רבה על התגובות החמימות.
פרק הבא בקרוב :)

וגלעד, תוכל לומר את ההערה בכל זאת?

[B][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]פרק 4 - נחש הכסף ב[/FONT][/COLOR][/B][B][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]'[/FONT][/COLOR][/B]
[SIZE=1][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]"[/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]סוזן את [/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]כאן?" ניקו שאל, הפרצוף המתכתי התבהר יותר וסוזן ראתה שזהו של הנחש, "ניקו תיזהר[/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]!" [/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]צעקה סוזן ודמעות בעיניה, הנחש ריסס אדי מים כסופים שניתזו על ניקו, והוא מיד החל [/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]להתקשות במתכת כסופה, עד שמה שנותר בפתח המערה רק פסל כסוף של ניקו, מחפש אחר[/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]סוזן[/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR][/I][/SIZE]
[SIZE=1][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הנחש הצליף בניקו עם זנבו עד שמההדף הפסל של ניקו עף לכיוונם, מיד ג'וני [/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]קפץ ותפס את ניקו עם גופו, והניח אותו מאחורי האבן גם. דמעות מילאו את עיניה של[/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]סוזן[/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR][/I][/SIZE]
[SIZE=1][I][FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]כן, אני רואה" אמרה סוזן חנוקה מדמעות, "יש לו יכולת להפוך פוקימונים [/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]לפסלי מתכת" היא אמרה בעצב[/FONT][/COLOR][/I][I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]. [/FONT][/COLOR][/I][/SIZE]
[I][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]~~~~~~~~~[/FONT][/COLOR][/I]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a][/COLOR][/FONT]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a][/COLOR][/FONT]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]מה נעשה עכשיו?!" שאלה סוזן את ג'וני בדאגה, ג'וני [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הסתכל אחורה אל המשך המערה, והסתכל קדימה אל הנחש[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]אם את יודעת מתקפת קרח אולי [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]נוכל ל-" אמר ג'וני, אבל סוזן קטעה אותו "אני לא.. אני חסרת כוחות" היא[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]אמרה[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]אה.. טוב" אמר ג'וני, נראה שהוא לא כזה מופתע, או שהוא לא מודהם לגלות [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]דבר כמו זה[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]אז יש לי רעיון" הוא אמר, הוא קפץ מספר פעמים במקום, ואבנים גדולות [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]חסמו את המערה. "קבר אבן.. מתקפה שתמיד עוזרת" הוא אמר, סוזן עלתה על גבו של ג'וני [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]וניסתה להעלות את ניקו אך הוא היה כבד מדי. "תוכל להעלות אותו?" היא שאלה, "לא [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]להרבה.. אני רק ג'וני קטן לא מאצ'מפ ענקי וחזק, גם בשבילי מתכות זה כבד" הוא אמר [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]והרים את ניקו, סוזן עזרה לו[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]ג'וני החל לדהור אל המשך המערה, "אתה יודע מה יש [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]שם?" סוזן שאלה בחשש, "לא.. אבל זה בטח יותר טוב מלהיתקע עם הנחש!" הוא אמר והמשיך לרוץ[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial], [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]עד אשר ג'וני התעייף[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הם עצרו באולם אבן גדול ועגול שנחצב בתוך המערה[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]תוכל [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]לספר לי?" שאלה סוזן[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial],[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]-"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]על מה[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]?",[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הסיפור על הנחש.." ענתה סוזן, וניסתה [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]להתגבר על הדמעות[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]-"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]אוקיי.. האגדה מספרת, שפעם אחד הפוקימונים ניסה ליצור [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]רובוט-פוקימון, שילוב בין השניים. על מנת לעזור לעמו לנצח באחת המלחמות שהיו[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]אז. אך הדבר השתבש ונוצר פיצוץ, הפוקימון שיצר אותו לא שרד אך הרובוט כן, הוא שיקם [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]את עצמו ושידרג את גופו, יש האומרים שהפיצוץ נוצר ממי כסף, מים שהופכים אותך לפסל [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]כסף. ולכן לאחר ששרד, מי הכסף נשאבו לתוך גופו, ויש לו יכולת להפוך את יריביו [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]לפסלים.." ענה ג'וני ונראה שגם מהלחי שלו זולגת דמעה[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]זה מה שקרה.. לכל העם [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]שלך?" שאלה סוזן, ג'וני הנהן. "הריהורנים והריידונים חיו על ההר, ואילו הנחש חי [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]מתחתיו, כל פעם היו יורדים קבוצות של פוקימונים ללמטה לחזור ומעולם לא חזרו, עד [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]שיצאו לבדוק את זה.. ואז החל קרב, קרב קשה ביותר. מאז אף אחד לא עובר בדרך [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הזאת[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]".[/FONT][/COLOR]

[COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]כעבור כמה זמן של שתיקה סוזן שאלה "יש דרך לרפא את הפסלים?", והסתכלה[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]על ניקו בדאגה[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]לצערי..אין, לפי מה שידוע לי" אמר ג'וני. "שקר" נשמע קול [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]שהרעיד את כל המקום, סוזן וג'וני הסתובבו וראו מספר פוקימונים דמויי פילים עם ניבים [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]ארוכים וחדים. [דונפאן[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]][/FONT][/COLOR]
[COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]בראש בקבוצה עמד דונפאן עם רטייה בעינו הימנית, ואחד [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הניבים שלו חצי שבור. "זהו שקר! קיימת תרופה אחת לכל אלה" אמר הדונפאן המנהיג[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]. "[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]ומי..אתה?" שאל ג'וני[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]אני הסמל פרובו, אני מנהיג את העם שלנו כאן, בתוך ההר[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]. [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]אחד מאבות אבותינו, אחד מהדונפאן יצר את הרובוט, הוא יצר אותו כשהרכיב הסודי היה מי[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]כסף שהיו בתוך אחד מהתהומות בתוך ההר. אמנם נגרם פיצוץ ואותו דונפאן לא שרד, והנחש [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]השתחרר ונהיה פראי לגמרי. אבל דבר אחד ידוע לנו בוודאות והוא התרופה, הדונפן המדען [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]חרט על אחד מהקירות את התרופה.. אני מוכן להראות לכם, אבל קודם כל תאמרו מי אתם[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]" [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]אמר הסמל פרובו[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]

[COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]לאחר שסוזן וג'וני סיימו להציג את עצמם ואת ניקו, הסמל [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]פרובו הנהן. "אני מוכן להראות לכם מהי התרופה, אבל אם תסכימו לתנאי אחד.. תהרסו את [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הרובוט ותצילו את כל הפאנפי והדונפאן המסכנים שהנחש הפך לפסלים" הוא אמר[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]בזעם[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]סוזן הסתכלה על ג'וני במבט מתחנן ואז הביטה בניקו, עם המבט שחיפש אחר[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]סוזן. "בסדר" אמרו ג'וני וסוזן בפה אחד[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]. [/FONT][/COLOR]

[COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הם החלו ללכת, סוזן הודהמה לגלות [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]את כל החפירות מתחת לאדמה וכל הבתים למינהם, לעומתה ג'וני התלהב מכל דבר הרבה יותר [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]ממנה. לפתע ג'וני מצא מכסה לניב של דונפאן צעיר, אך כששם אותו על הקרן שלו זה התאים [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]לו בדיוק. הוא ניגש אל הסמל פרובו בריצה ושאל "אפשר את זה? בבקשה!", עד שהצליח [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]לשכנע אותו והסמל פרובו הנהן. לבסוף הם הגיעו לחדר, מיד כשסוזן נכנסה לאותו חדר היא [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הרגישה משהו שונה, הטמפ' השתנתה, והתחושה להיות בתוך חדר שכולו מכוסה בכסף הייתה [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]מעט מוזרה עבורה[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הנה" הצביע הסמל פרובו על אחד הקירות, שם היו חרוטות על הקיר [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]מילים[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]:[/FONT][/COLOR]
[FONT=Fixedsys][COLOR=#2a2a2a]לגעת-שן-נחש-פסל[/COLOR][COLOR=#2a2a2a]-[/COLOR][COLOR=#2a2a2a]להתעורר[/COLOR][/FONT]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]לגעת..שן..ניקו..חוזר" מלמלה סוזן, ג'וני נראה מודהם בדיוק [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]כמוה[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[FONT=Arial][COLOR=#2a2a2a]"[/COLOR][/FONT][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הוא מגיע! במקום היווצרותו הוא אמור להיות חזק ביותר.." הודיע אחד [/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]מהדונפאן לסמל פרובו. "מי?" שאלו ג'וני וסוזן יחדיו[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial].[/FONT][/COLOR]
[COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]הסמל פרובו נאנח ואמר[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial] "[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]היכונו לאחד הקרבות הקשים בחייכם, הנחש מגיע[/FONT][/COLOR][COLOR=#2a2a2a][FONT=Arial]". [/FONT][/COLOR]

וואו! הפרק מותח.... פשוט מצוין! רק אל תגיד לי שיש חלק ג'....

הפרק מעולה, תשתדל לשים לב יותר לרווח, כי יש כמה מילים מחוברות.
לא אמרת שיהיו רק 2 פרקים? O.o

[quote=Z.J.H;1261317]וואו! הפרק מותח.... פשוט מצוין! רק אל תגיד לי שיש חלק ג'....[/quote]
תודה רבה.
חכה ותראה.
[quote=Woodstock;1261318]הפרק מעולה, תשתדל לשים לב יותר לרווח, כי יש כמה מילים מחוברות.
לא אמרת שיהיו רק 2 פרקים? O.o[/quote]
1. לא אמרתי שיהיה חלק ג', אמנם גם לא שללתי זאת. איפה אמרתי זאת?
2. כן.. אני העברתי לWord ואכשהוא כשהעברתי זה חיבר לי כמה.. במקור זה לא היה, בכל מקרה ניסיתי לתקן את הרוב.

תודה.

פרק יפה, יישר כוח.

תודה רבה (:
פרק הבא בקרוב.