שרשור לי ולטל פוקימון טי אר

שם משתמש:
שם בשרשור:
רקע:
גיל:
פוקימון(לשותף):
פוקימון(להפיכה):

תירשמי הטופס שלי הוא

שם משתמש:מאסטר ליאון
שם בשרשור:אייס סטארנייט
רקע:י"ב
גיל:16
פוקימון(לשותף):זורואה
פוקימון(להפיכה):אברה

שם משתמש:Miku Hatsune
שם בשרשור: מישל אטוסן
רקע:י''ב
גיל:15
פוקימון(לשותף):צ'יקוריטה
פוקימון(להפיכה):איווי

טוב אני אתחיל ומצטער שזה קצר

קמתי מהמיטה וראיתי שמישל עדיין ישנה הלכתי למטבח לאכול ארוחת בוקר כשאני רואה שני כרטיסי טיסה לאונובה ואת צ'יקוריטה אומרת שוב ושוב:"צ'יקוריטה צ'יקוריטה!!" הבנתי שזה הפתעה ואז מישל התעוררה, אכלנו ארוחת בוקר ארזנו והלכנו לנמל התעופה. שיעמם לי אז בדקתי שאין אף אחד בסביבה והפכתי לאברה(בגלל שאנחנו לא נראים סתם פוקימונים היה לי על השריון הזה שעל הבטן מגני דוד כתומים ועל המצח היה כוכב זהוב, תעשי שינויים בך כשתהיי איווי) עד שבאו חבורת מאמנים ומהטראומה השתנתי לעצמי בפיצוץ על חושי ואז הדיילת (שהייתה יפה ונחמדה) הובילה אותנו אל המטוס. רציתי לומר למישל היום שאני מאוהב בה אבל יצאו לי גמגומים שאחד מהם הפך לנשיקה לצ'יקוריטה.

תמשיכי

זה לא קצת, האורךך מושלם :)

''אייס.... תפסיק...'' אמרתי, אייס לא הבין על מה אני מדברת, ואז קלט שהוא מחבק בכוח את צ'יקוריטה ומנשק אותה, ''אופס..'' הוא גמגם והניח לצ'יקוריטה, צחקתי מעט, חיבקתי את צ'יקוריטה שלי, ונכנסתי יחד עם אייס למטוס, התיישבתי במושבי ואייס התיישב במושב שעל ידי, ''b32'' אמר אייס בקול כאשר קרא את מס' המושב שלו, נאנחתי וגלגלתי את עייני, ושקעתי בשינה עמוקה, התעוררתי לקול שמי, אייס ניער אותי, ראיתי את הזריחה, את השמש עולה ממש על יד החלון של המטוס, ''עוד שעתיים נוחתים מישל'' אמר לי אייס, הוא הניח עליי מגש ועליו ארוחה וגם הוא החל לזלול, ''מה פספסתי?'' שאלתי את אייס

"לא פספת הרבה אבל הלכתי לשירותים בתור אברה בטעות ואז חשבו כמה ילדים לנסות לתפוס אותי ואז ברחתי לחזור לבן אדם ונישקתי אותך כי אני אוהב אותך מישל" אמרתי למישל ונישקתי אותה פעם נוספת עד שהיא הסמיקה והוצאתי מכיסי אוכל פוקימונים והתחלתי לזלול ממנו בנוסף אבל צ'יקוריטה רצתה גם אז ויתרתי לה(גם על פנקייק!:cry::cry::punch::cry::cry:). שמתי לב שיש מחלקת וי איי פי ושם יש קבוצה של מאמנים על חושיים אז חשבתי להפוך לאברה. הלכתי בלי שמישל שמה לב וראיתי בחורה שאמרה:"הנה אתה אברה".

'הוא... הוא אוהב אותי...' חשבתי לעצמי, הרגשתי שאני במין טראנס כזה, אני לא יודעת כמה זמן הייתי ככה, או איך נראתי, כל מה שאני יודעת הוא שחזרתי בבת אחת למציאות, הסתכלתי על המושב שלידי וראיתי שאייס לא נמצא שם, ראיתי גב של פוקימון, לא יודעת איזה, היה לו שיריון צהוב עם מגני דוד כתומים, 'הוא שוב השתנה...' חשבתי לעצמי, נערה אחת באה מאחוריו ואמרה לאייס ''הנה אתה אברה'', 'היא מכירה את אייס?!' חשבתי לעצמי, ניגשתי אל אייס, ואמרתי ''אברה... שוב יצאת מהפוקדור... אויש באמת..'' מלמלתי, ''אל תצא יותר! זה שנרדמתי לא נותן לך רשות להסתובב בכל המטוס'', הרמתי את אייס אשר נאבק בי מעט והולכתי אותו בחזרה למושבים, הנערה הסתכלה בגבי, כל כך קיוויתי שלא תגיד לי דבר.

ברגע האחרון מישל באה והחזירה אותי ואז הבחורה ההיא באה ואמרה:"אני מכירה את מי שעושיים את זה אבל יש לך טעות אני גידלתי אותו מביצה או תינוק תלוי איך תרצי השם שלי הוא אליס ואני מזמינה אותך לקרב" מישל נלחצה ואמרה:"אין פה זירות ודרך אגב השם שלי הוא מישל" הדיילת באה והצביעה על חדר עם זירת פוקימונים. מישל הוציאה את צ'יקוריטה ואליס הוציאה פוקימון שלא זיהיתי אבל הזכיר דוברמן חום ושחור עם קולר קוצני ועיניים אדומות שאליס קראה לו דוברייק(אני ממציא כמה) צ'יקוריטה הפסידה בשניה כשדוברייק השתמש בשיסוע צל ואז מישל הלכה ולחשה:"טוב הגיע הזמן להפוך לפוקימון".(תשני כמה חלקים באיווי רגיל)

''אני הולכת דקה לשירותים, עד שאחזור אני אקרא לאיווי שלי שתילחם בך'' אני אומר לאליס, ''אוקיי..'' אמרה אליס בביטחון עצמי מופרז, הלכתי לשירותים ושיניתי את עצמי לצורת האיווי שלי, הסתכלתי על עצמי במראה, נראתי כמו איווי רגיל, רק.. חמוד יותר (xd), בפרוותי, ממש מתחת לאוזן שמאל, היה תקוע פרח לילך שלא ניתן להוציא, הוא פשוט היה חלק מגופי, כפות רגליי היו לבנות ולא חומות (עם אתה מכיר, זה נקרא גרב, נגיד לסוס יש ארבע כפות רגליים לבנות אז אומרים שלסוס יש ארבע גרביים לבנות), 'טוב....נקווה רק שמירה לא כאן' חשבתי לעצמי, מירה היא מאמנת קשוחה מאוד, שפעם אחת ראתה אותי משנה צורה, וראתה עד כמה אני חזקה בקרב, ומאז היא תמיד מנסה ללכוד אותי למרות שהיא יודעת שני פוקימון, הלכתי לזירת הקרב, ונעמדתי מול דוברייק.

חיכיתי ושמתי לב שאליס מנסה לזרוק עליי פוקדור אבל איזה מזל שמישל בצורת איווי הצילה אותי מלהיתפס והתחילה להילחם נגד דוברייק. היא הוציאה מפיה כדורי צל שלא נתנו לדוברייק זמן לזוז ולכן הפסיד אבל אז אליס המשיכה לזרוק עליי פוקדור שנתפס בראשי ואמרה:"הפוקדור נשבר אז תפסתי אותו מחדש" ומישל רצה להציל אותי לפני שהתחלתי להישאב.

'על מה לעזעזל היא מדברת...' חשבתי בראשי, העפתי את הפוקדור ושברתי אותו בעזרת ראשי לפני שאייס החל להישאב, אני חושבת שחטפתי זעזוע מוח מעוצמת המכה, אבל אני לא בטוחה כל מה שאני זוכרת הוא שהתחלתי לראות נק' שחורות בעיינים, אייס עמד מולי מודאג וכך גם אליס שרצה לעברי מודאגת, הדבר שהכי הפחיד אותי וגרם לי סיוטים במשך כל הלילה, הוא שהייתי בטוחה שראיתי את מירה מגיע ועומדת מולי, כאשר חיוך שטני על פניה ופוקדור בידיה.

רצתי אל מישל ופתאום זהרתי והתפתחתי! הכי מוזר זה שלמישל עף פוקדור שנשאר לה ושאב אותי אליס עמדה לקחת אותו אבל מישל נשכה אותה וחזרה לבת אדם בשירותים. בינתיים נשארתי בפוקדור והצצתי בחריצים.

חח.. תתקדם לאט יותר בבקשה
________________________
''אאוץ....'' מלמלתי כאשר פקחתי את עייני, מירה לא הייתה שם כבר, היא הלכה, אבל ידעתי שהיא זוממת משהו, חזרתי לצורת בת-אדם ולקחתי את הפוקדר של אייס, ''אני, מישל בעלת הפוקדור הזה משחררת רותך'' מלמלתנ תוך כדי החזקת הפוקדור הפוקדור נפתח למשמע קולי ושחרר את אייס, ''אתה בסדר?'' שאלתי אותו, הוא הנהן, ''זאת..הייצה מירה..?'' שאלתי אותו בגמגום בכדי לוודא.

מירה שאלה אותי חלושות האם אליס הייתה מירה ושאלתי אותה:"מי זאת מירה זאת הייתה אליס וראית אני התפתחתי!!!!!!!!!!???" בזמן שאמרתי ושאלתי את זה חזרתי לאברה ומישל אמרה:"זה נקרא צל התפתחות הפוקימון מתפתח לכמה רגעים ואז חוזר".

חחח התגובה שלך הייתה מבולבלת לגמרי חח
_______________
''אוף...'' מלמל אייס בצער על כך שהוא לא נשאר בהתפתחותו, לפתע ראיתי מישהי נועצת בי מבט, 'ידעתי..' מלמלתי, קמתי והרתי לאייס להישאר במקום והתקרבתי לנערה ''מה את עושה פה מירה?'' שאלתי את אותה נערה אשר כל כך תיעבתי, ''מחכה לרגע שבוא תהיי שלי'' היא השיבה לי, ''אני בן-אדם\ עזבי אותי כבר!'' אמרתי לה חזרה כמעט בצעקה, ''כן, אבל מיוחדת מאוד, ראיתי מה עשית לאורסארינג הזה, אפילו אני לא הצלחתי להביס אותו, את חזקה מאוד ועל כן..'' היא אמרה ושלפה פוקדור מכיסה, על הפוקדור הייתה תמונה שלי כאיווי שמירה בטח צילמה שלא ראיתי ''ועל כן יום יבוא והפוקדור הזה יהיה ביתך החדש'' סיימה מירה את משפטה, ''אנחנו עוד נראה...'' מלמלתי וחזרתי למושבי,''שימו לב אנחנו נוחתים!'' נשמע קול קפטן המטוס, המטוס נחת ואני ואייס יצאנו החוצה- אל המחוז החדש.

"אוקיי עכשו מי זאת מירה כבר את מדברת עליה כבר חמישים שנה ואני רוצה לדעת עליה" שאלתי את מישל בזעם אבל אז נחתנו והיא אמרה:"זה סיפור ארוך אז טוב מאיפה להתחיל?".

''אמ....בואי נלך דבר ראשון אל מרכז הפוקימונים וניקח מפה של המחוז'' אמר לי אייס, ''אוקיי'' הסכמתי, הלכתי עם אייס למרכז הפוקימונים שבשדה התעופה, ''שלום'' אמרה לנו אישה בעלת שתי צמות ורודות אשר עלו למעלה והתחברו לראשה ויצרו שתי עיגולים באוויר, '''שלום'' ענינו, ''אני האחות ג'וי, איך אפשר לעזור לכם'' היא שאלה, ''אמ...יש לכם פה אולי מפה של המחוז?'' שאלתי, ''כן, כמובן'' היא ענתה והגישה לי מפה, הסתכלתי על המפה ואמרתי ''נתחיל...פה'' הראתי לאייס באצבע את דרך 1 (יאלה! תגובה של 4 שורות!xd)

התחלתי ללכת לכיוון דרך 1 כשאחזתי במפה ואמרתי למישל:"נו אז מי זאת מירה? ושמתי לב להבעה שלך כשראית את אליס הנה ההסבר : אז טוב לפני שפגשתי אותך הייתי במכון לילדים בעלי כוחות על חושיים כבר אז הפוקימון האהוב עליי היה אברה, כולם קינאו בי כי היה לי את הכוח העל חושי הכי חזק ואני ואליס היינו מאוהבים יום אחד ניסיתי לשתנות לפוקימון והצלחתי להפוך לצורת אברה בפעם הראשונה ואז היה ביקור של מנהיג המכון במחוז סטארטו(המצאתי מחוז) כולם הראו את הפוקימונים שלהם ואני הייתי היחיד בלי פוקימון על חושי אבל עם ביצה אז עזבתי כעבור שנה והלכתי למסע בודד עד שפגשתי אותך, מהביצה שנתתי לאליס בקע אברה שובב והיא ידעה שהאברה היה אני היא כעסה עליך וגם היא ביו פוקימונית ביו פליקס אולי הוא תינוק אבל אם היא תתפתח זה יהיה נורא בשבילך לפי איך שהיא התבגרה זה אומר שהפליקס שבה התפתח לנוקטריו" והוספתי בול חלש ועייף:"מי זאת מירה נו?"

''אמ...טוב בפעם הראשונה ששיניתי צורה לאיווי, מירה די ראתה אותי, היא ידעה שאני בן אדם אבל גם ראתה עד כמה חזקה אני שהתמודדתי וניצחתי אורסארינג שאפילו היא לא הצליחה ללכוד, ומאז היא רודפת אותי פעם אחת היא'' אמרתי עם דמעות בעייני ''גם הצליחה'' המשכתי, ''אבל שברתי את הפוקדור וברחתי, הוקדור המיוחד שהיא רוצה ללכוד אותי בוא, הוא פוקדור לא ניתן לשבירה ולפריצה'' סיימתי את דבריי וחיכיתי לתגובותו של אייס

אמרתי למישל:"זה הכול? אם רק היית יודעת מה עבר עליי לא היית חושבת שלך רע אבל תתעודדי פגשנו זה את זה" אומר בזמן שאמחה את הדמעות מעיניה של מישל. ראיתי את אליס בצורת הנוקטריו ואז היא באה אלינו מישל נבהלה והפכה לאיווי בזמן שאני לאברה (ולמקרה שתהית איך פליקס נראה אז הוא טוגטיק קטן עם ידיים ורגליים אדומות, בטן ירוקה, ראש סגול-ורוד ועליו חלקי ביצה שהופכים כמעט לביצה שלמה, לביו פליקס יש גם כנפי מלאך קטנות ועיניים צהובות) נוקטריו נראה כמו לוחם בינוני עם בטן וחזה כתומים רגליים וידיים אדומות כנפי ציפור בינוניות זנב זוחל צהוב בעל נוצה ורודה בסופו(רק אצל בנות) ואמרה:"שנינו נלחם עוד פעם".

''אמ...לא נראה לי'' עניתי לאליס בתקיפות (תפסיק להמציא פוקימונים חח אחד שניים סבבה אבל די ני לא מצליחה לעקוב חח)
''עם לא אכפת לך, אנחנו באמצע מסע עכשיו'' אמר אייס לאליס, ''אז ככה'' אמרה אליס ותקפה אותי במתקפת ניקור שהעיפה אותי לאחור, ''אאוץ...'' אמרתי בכאב למראה החבלה שבגבי, ''חצית את הקו האדום'' מלמלתי, ויריתי כדור צל עוצמתי אל עבר אליס שעפה אחור מיד והתקשתה לקום, ''את באמת חזקה מאוד..'' היא מלמלה, היא לקחה פוקדור ועמדה לסרוק אותו לעברי, ''לא עוד אחת..'' מלמלתי, אמרתי לאייס לבוא והתחלתי ללכת משם, מותירה את אליס שוכבת פצוע על המדכה, ''בוא נלך למרכז הפוקימונים'' מלמלתי לאייס

*סליחה יש לי מדריך שלם של פוקימונים כאלה ואני מוציא אותם אבל גם לך מותר

אליס חזרה לבת אדם ושיחררה ארכאוס(!!!!!?????!!!!!!??) שהפך לזורוארק כועס עם שריטה בעין שרירים שחורים וטבעת על הזנב שרץ אל מישל והפך למירה שאמרה:"אני גם ביו פוקימון נתפסתי כדי לתפוס אותך" ואז מישל התפתחה לאספיאון חלש וממנו יצאו כל האפשרויות להתפתחות של איווי. אני קיבלתי חפץ מיניאטורי של החפץ ההוא ששיחרר את האלקאזם הענק פעם(עוד עם ברוק) והכפית שפותחת אותו.

*תבחרי אופציה

אל תגזים עם הביו פוקימון בבקשה, ובבקשה תשתדל לכתוב מסודר יותר קצת קשה לעקוב אחרייך
_______________________________
''או... לא את לא'' מלמלתי, אך היה מאוחר מידי מירה כזרוראק זרקה עליי פוקדור סגול ''מאסטר בול!'' השתנקתי, אך היה מאוחר מידי ונלכדתי, כל מה שהספקתי לראות הוא את אליס זורקת על אייס איזשהו כדור גז, את אייס מתעלף ונלכד גם כן במאסטר בול ואז חשכה, התעוררתי במקום חשוך, הרגשתי תנועה, את האוויר נכנס, את העלים והרוח מרשרשים, ניסיתי לקום, אל לא יכולתי הייתי תקועה במקום קטן וצר... ועגול וסגול, לפתע הכל חזר אליי, התחלתי להאבק אך ללא הועיל, שמעתי את קולה של מירה ''......כה....מאוד היא בטוח תנצח האיווי שלי הכי טובה...'', ''כה בטח שלה..'' מלמלתי, לפתע יצאתי מהפוקדור, עמדתי על הדשא מול מירה, ''או או'' מלמלתי....

*בקשר לה"פ קראתי תקציר של משחקי הרעב ועוד יותר מה שבה"פ והתכוונתי המה שצריך לדעת ולקרוא בסדר


התחלתי להתכווץ ולגדול עד שמילאתי את המאסטר בול לגמרי המאסטר בול שלי נשאר שלם ואליס לקחה אותו. כהוא נפתח אחר כך הייתי קדברה שנראה אדיש חסר לב וחסר רגשות.

''אז... איך היה בתוך הפוקדור איווי?'' שאלה מירה בחיוך שטני תוך כדי הדגשת המילה ''איווי'', 'המף...'' השבתי לה חזרה, ''מה את רוצה ממני מירה?! תשחררי אותי כבר!'' צעקתי עליה בכוננות תקיפה-בריחה, ''את יודעת טוב מאוד, מאותו היום בוא ראיתי אותך מביזה את האורסארינג בעזרת ה...מתקפה הזאת, נשבעתי שאת תהיי שלי, למה את לא יכולה לשתףף פעולה?! יחד אנחנו צוות מושלם, הכי חזקים שיש'' אמרה לי מירה בצעקה, ''למתקפה הזאת לידיעתך קוראים קרן אופל ו...'' מירה קטעה אותי ואמרה ''את היחידה שיכולה להשתמש בא'', ''תני לי לסיים'' אמרתי, ''אני לא רוצה להיות כלואה בפוקדור, ולהילחם כל חיי, ממש לא, אני בן- אדם מירה בדיוק כמוך, אני פשוט ביו פוקימון!'', ''גם אני'' מלמלה מירה, ''אבל את הביו פוימון החזקה בעולם ואת יודעת בדיוק למה!'' היא אמרה כמעט בצעקה, הרמתי את ראשי אל מירה וצרחתי ''שחררי אותי!'', בתגובה היא בעטה בראשי.

הייתי חסר רגשות וחזרתי לבן אדם אליס חזרה לבת אדם גם ושברה את הפוקדור. איכשהו חזרתי להיות עם רגשות אבל כל מה שקשור למישל היה בשבילי שום דבר ושמתי לב שהיינו במכון העל חושי ואופל במחוז סטארטו, אליס אמרה:"עכשו אני מנהיגת המכון אבא שלי היה מנהיג המכון ובקרוב שנינו נהיה מנהיגי המכון". אליס התקשתה להאמין שזה אני בדרך כלל אני שטותי ורגיש אבל עכשו הייתי בוגר יותר, מופנם יותר ופחות רגיש שמתי לב שהייתה שם שערה של דירלינג מוכתמת בדם ודירלינג היא הפוקימון החסר תועלת בשביל מירה היא קוראת לו" בזבוז של עור ובשר" "יצור אומלל" ועוד.

*תעשי שניפגש אחרת זה יתקע

בסדר חכה עוד טיפה
_______________________________________
''אח..'' מלמלתי ושפשפתי את ראשי, ניסיתי לחזור לצורת בן-אדם אך משום מה זה לא התאפשר לי, מירה הבינה מה ני מנסה לעשות ואמרה ''הפוקדור הזה מיוחד, כל עוד את קשורה אליו לא תוכלי להשתנות, ועכשיו בואי יש לנו מכון על-חושי לנצח'', היא החזירה אותי לפוקדור בזמן שנסיתי לברוח, שוב הייתי שם, אותו מקום חשוך ועגול, ללא שום יכולת תזוזה, הפעם רק הרגשתי נענועים, מההליכה של מירה, נרדמתי.
התעוררתי בקול טריקת דלת וצעקת של מירה ''אני מאתגרת אותכם!'', לאחר מען עמדתי בזירה, שבקצה השני שלה עמדו אליס ואייס...

נדהמתי לגלות בתוכי שמישל שם אבל הגוף שלי הפך לקדברה שעיניו זהרו ואמרתי:"זעם אופל על טבעי" ויריתי אנרגיה עצומה אל מירה עד זוב דם והמשכתי עד שהרגישה סבל מוחלט ואז השתמשתי בכוחות העל חושיים להפוך אותה לילדה(טכנית רק הפכתי את זורוארק לזורואה) ואז יריתי קרן על חושית ישר אל מישל כשחשבתי:"מישל תברחי!!!!!!!!!".

*פרסמתי התחלה במ"ת

הייתי המומה, גם עם שנאתי את מירה זה לא הגיע אלייה, ניגשתי אליה בזריזות והוצאתי אותה מהזירה, מירה חזרה לבן-אדם וישבה המומה בצד, ''אל תדאגי'' מלמלתי בדיוק שראיתי את המתקפה בדרכי אליי, הייתה לפניי דילמה- להתחמק- אך ידעתי שעם אני יעשה זאת מירה תיפגע, או לא לספוג את המתקפה, לא רציתי שמישהו יפגע בגללי, גם עם זאת מירה, עצמתי את עייני וצעדתי צעד אחד קדימה, ספגתי את המכה בכל עוצמתה, ''אאוץ..'' מלמלתי, לא הבנתי מדוע אייס עושה זאת, הוא התנהג מוזר זה בטוח, לא יכולתי לעשות דבר מבלי לדעת מה קרה לא, אך לבסוף, כאשר עמד לפגוע בי שוב השתמשתי במכה הכי חזקה שליף מתקפה שרק אני יכולה להשתמש בא- קרן צל, המתקפה פגעה באייס בחוזקה לא נורמאלית והוא עף לאחור, הוא התחיל לקום מתאושש מן העוצמה בזמן שהדפתי את מירה החוצה ונותרתי מולי לבדו

זעמתי ורציתי נקמה שאבתי את כל האנרגיה ממישל ומירה ויצרתי ממנה חרב אנרגיה שכוונה אל לבה של מישל יכולתי להרוג אותה בשניה אבל לא הייתה לי יכולת השתלטתי על עצמי ואמרתי לה בלחץ:"תברחי עוד שניה אני לא אשלוט בעצמי ואת תמותי תברחי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!". חזרתי לבן אדם והלכתי משם עם אליס חסר רגישות כמו קודם רק שהפעם גם מבפנים ועם לב שבור.

הכל קרה מהר כל כך, רגע אחד הדפתי את מירה אל מחוץ לדלת ורגע אחד הייתי על הרצפה חסרת כוחות לחלוטין, נראה כי אייס כיוון גם אל מירה, אך הצלחתי להציל אותה בזמן, ''מישל!'' הספיקה לומר מירה לפני שסגרתי את הדלת, ראייתי היטשטשה, ראיתי דמות צהובה עם חרב ביד מכוונת לליבי קוראת לי לברוח, ידעתי, הפוקדור ההוא עשה לו משהו, אני חייבת לשבור את הפוקדור!, קמתי, מתנדנדת בשארית כוחותיי, ראיתי את הפוקדור, הוא היה שם על יד התיק, אך הוא היה מרוסק, מיד הבנתי מה זה, זה פוקדור מבטל רגשות, ידעתי שעליי להשמיד את החלקים, השתמשתי בשארית כוחותיי בכדור צל על החלקים, ועוד לפני שהמתקפה פגעה התמוטטתי, התעוררתי בחדר אפור בעל קירות סדוקים, שכבתי על משטח מתכת, עדיין כאיווי, ניסיתי לקום, אך לא הצלחתי ארבע כפות ידיי היו קשורות למשטח המתכת, שמעתי צחוק, אליס ואייס נכנסו פנימה, ''אייס החמוד שלנו פה עצר את המתקפה שלך'' פתחה אליס, ''ועכשיוו שראיתי את כוחך, אשתמש בדיוק באותו פוקדור עלייך, רק שבמקום להיות אחת ממנהיגי המכון, את תהיי הפוקימון שלי, ותאמיני לי אני יטפל בך ביד רמה, אמרה אליס בחיוך מרושע, ''אייס!!!'' צרחתי שאליס בדיוק עמדה להזריק לי חומר מרדים בכדי שאני לא יאבק בהשפעת הפוקדור

אני לא יודע איך אבל פתאום הרגשתי כל כך הרבה כוח ובמקום להישאר חסר רגשות הצלתי את מישל ומירה על ידי זה שהעברתי אותן למקום הראשון שחשבתי עליו(היער ליד) ומתתי בזמן שגופתי נשארה ואליס זהרה בזמן שנפלה על הרצפה. הרוח שלי יצאה מגוף האברה וסחבה אותו בזמן שמצאה את מישל

''אה..'' מלמלתי בכאב, ראיתי את אייס כאברה, אבל...הוא היה בהיר, שקוף כמעט, ''כל כך הרבה פעמים עברתי את זה..'' מלמלתי, כבר לא התרגשתי, כבר חמש פעמים לפחות יצא לי להחזיר אנשים\פוקימונים לחיים בכוח המוזר אשר יש לי, עצמתי את עייני בחוזקה, ונגעתי ברוחו של אייס, אור כחול בצבץ בקצה כפת האיווי שלי, לרגע היה הבזק, ואז התעלפתי מחוסר אנרגיה, כאשר קמתי, אייס היה מולי- בריא ושלם, הוא עמד לומר משהו אבל אמרתי במהירות ''אתה כבר לא של מנהיגת המכון, ברגע שהצלחת לגרום לרגשותייך לחזור... הפוקדור נהרס לחלוטין'', חיכיתי לתגובתו של אייס

[QUOTE=Miku Hatsune;1283970]''אה..'' מלמלתי בכאב, ראיתי את אייס כאברה, אבל...הוא היה בהיר, שקוף כמעט, ''כל כך הרבה פעמים עברתי את זה..'' מלמלתי, כבר לא התרגשתי, כבר חמש פעמים לפחות יצא לי להחזיר אנשים\פוקימונים לחיים בכוח המוזר אשר יש לי, עצמתי את עייני בחוזקה, ונגעתי ברוחו של אייס, אור כחול בצבץ בקצה כפת האיווי שלי, לרגע היה הבזק, ואז התעלפתי מחוסר אנרגיה, כאשר קמתי, אייס היה מולי- בריא ושלם, הוא עמד לומר משהו אבל אמרתי במהירות ''אתה כבר לא של מנהיגת המכון, ברגע שהצלחת לגרום לרגשותייך לחזור... הפוקדור נהרס לחלוטין'', חיכיתי לתגובתו של אייס[/QUOTE]

"אני יודע אבל אני לא מאמין שהיינו פעם החברים הכי טובים והיא לא רעה כשעזבת ראיתי שאליס נשלטה על ידי פוקימון והוא היה גאסטלי" עניתי למישל והוספתי"אני הולך להציל אותה אני מכיר אותה ויודע שהיא לא כזאת שנינו היינו לבד כמעט לגמרי בילדותנו ואני מציל אותה את באה איתי?".

אקח נשימה עמוקה, ואקום ''לאן שתלך, אני אלך''אומר בחיוך, ואלך אחריי אייס.
אייס הוביל אותי למכון, ''והנה זה מתחיל..'' חשבתי לעצמי, אייס פתח את דלתות המכון,
נכנסנו, ואליס עמדה מולינו, כנראה הייתה בדרכה לצאת, כאשר גסטלי מאחוריי רגלה

חשבתי שהיא נרפאתה אבל אז מישל הראתה לי את גאסטליי ותקפתי בעזרת אותה מתקפה שתקפתי איתה נגד מירה ומישל כשהיא הייתה איווי.

גאסטלי צרח מכאבחם כאשר כל אנרגיית גופו נעלמה, והוא נפל מעולף על הקרקע, לפתע אליס הביטה סביבה כאילו התעוררה מחלום ואינה מבינה היכן היא, אתה מסביר לה מה קרה והיא מודה לנו ''ובנוגע לך..'' אומרת אליס לגסטלי המעולף, וזורקת עליו פוקדור אשר לוכד את גאסטלי תוך מס' שניות

הפכתי לבן אדם ואליס אמרה:"כל מה שאני זוכרת זה שקבוצה של אנשים בשחור תפסו אותי ואת אברה.

''אומ...מוזר'' מלמל, ואז רעיון מברק יעלה במוחי, ''היי, אליס אולי נהיה שותפים למסע?! בתנאי שתפסיקי לנסות ולללכוד את אייס כמובן'' הוספתי במהירות, ''אומ...כן בטח'' ענתה לי אליס בחיוך הכרת תודה, ''מה?!'' אמר לי אייס, ''יש בעיה עם זה אייס?''ש אלתי בתמימות

עניתי למישל:"אין בעיחה אבל חשבת שהיא רוצה ללכוד אותי?.?! היא רק רצתה שנהיה ביחד שוב" ואליס אמרה:"כן" והתחילה לצחוק גם.

''המף......................'' מלמלתי, ''תפסיקו..'' אמרתי והם הפסיקו, יצאנו לדרך, ''היי תראו הנה דרך 1!'' קראה לפתע אליס, ראינו שלט עץ טחוב ועליו הכיתוב ''דרך 1'', ''נכון כל הכבוד אליס'' אמרתי, ושלושתינו נכנסנו אל תוך דרך אחת, לפתע שמענו קול, הוא היה דומה לינשוף, אבל צורם יותר