החיים על פי לן

[B][COLOR="Navy"]תודה על כל העזרה לבטא המדהים שלי ♣Gogeta ssj4♣ מגל!![/COLOR][/B]


פרק א'


[COLOR="RoyalBlue"]13.5.2010

יומני היקר,
עבר שבוע מאז שמצאתי אותך, אך לא כתבתי כלום. היום קמתי כמו כל בוקר, בגלל הטל שהרטיב את קופסאת הקרטון שלי. בהרגלי, הלכתי לחפש קופסא חדשה שהיא עדיין יבשה. אתה לא מאמין מה קרה היום! העירייה החליטה להקדים את שעת אסיפת הזבל והכול, אבל הכול היה ריק ולא היה לי מה לאכול. אני הייתי צריך לחכות עד הערב שאנשים יועילו בטובם לזרוק את הזבל שלהם ולתת לי לגנוב קצת אוכל. עד שסוף סוף זרקו אוכל הייתי צריך להילכם עליו עם כל החתולים... טוב, זה כל מה שאני מוכן לספר לך היום, אז ביי. החלטתי לכתוב עוד השעה. עכשיו הירח באמצע השמיים בערך ואני לא נרדם. הקופסא שלי די מסריחה, נראה לי שמשהו מת פה היום. אני גילתי שזה לא כזה קשה לגנוב עט. הלכתי היום לנהר כדי לשטוף את עצמי, לצערי גם השבוע לא מצאתי סבון אז אני עדיין מסריח. אוי, יומן, אם רק היית יודע מה אני עברתי בחיים שלי... אני בחיים לא דיברתי עם מישהו על מה שעברתי... כל מה שאני מוכן לספר לך עכשיו זה שהייתי בבית יתומים מגיל אחד וחצי עד גיל חמש והיום אני בן ארבע-עשרה. מחר אני צריך לנדוד למקום אחר בגלל שאסור לי להישאר באותו מקום יותר משבוע, אם אני אשאר באותו מקום בסוף ימצאו אותי ויחזירו אותי לבית היתומים. למרות שיש שם אוכל טוב, המקום הזה הוא די גיהנום! כבר כמעט תפסו אותי פעם אחת, אבל ברחתי שוב... אה..! אתה לא תאמין מה מצאתי היום! מצאתי שני גפרורים בקופסא והצלחתי לעשות מדורה! זה היה ממש כיף, כל החתולים באו לאש ואחד כמעט נשרף! זה היה כל כך מצחיק! אוי, זה היה לילה ממש כיפי, מזמן לא היה לי כזה כיף! אכלתי היום מקדונלס, או יותר נכון שאריות של מקדונלס... אתה לא קולט כמה אוכל טוב ושתיה זורקים! זה ממש בית מלון! טוב, זה בית מלון עד שתופסים אותך וזורקים אותך משם... נראה לי שמחר אני אחפש מסעדה עם פסטות ואני אוכל שם. היום, כשהשמש הייתה באמצע השמיים, פתאום התחיל גשם ולא מצאתי קופסא אחת יבשה! רק בחושך הם היו יבשות ועכשיו יש לי קופסא די גדולה.[/COLOR]

לכל רעיון על מה יעבור לן בחייו אפשר לפנות אלי בפרטי

תן קרדיט לבטא שלך!
פרק מצוין, להבא תנסה להאריך טיפה (לא ראיתי את האורך בסקייפ...)

זה לא צריך להיות ארוך כי מי שכותב את היומן הוא ילד בן 14 שגר ברחוב והוא לא אוהב כל כך לשתף אנשים ברגשות

סיפור נהדר, הרווחת קורא קבוע

תודה עוד תגובות?

[QUOTE=Amitlv;1316006]תודה עוד תגובות?[/QUOTE]

אני מצטער אם זה ספאם אבל אתה זוכר שאני בטא גם , נכון?(שני בטא טובים מן האחד)

אני אשמח להבין את הרעיון בסיפור.
כמובן אל תבין אותי לא נכון, יש פה משהו חדש ומרענן. לן הזה מעניין אותי ללא כל ספק.
אך מה מטרת הסיפור, אני מאמין שאגלה רק בהמשך.

כל הכבוד! אני שמח שהתחלת לכתוב!

וליאון אם הוא לא צריך עוד בטא אז אין לו צורך גם בך -_-'

תתרכז בסיפור שלך שפתחת!

[quote=מאסטר ליאון;1316010]אני מצטער אם זה ספאם אבל אתה זוכר שאני בטא גם , נכון?(שני בטא טובים מן האחד)[/quote]

זה ספאם יכולת להגיד בה"פ



תודה אדם ואתה תגלה בהמשך שלן יפתך יותר ליומן שלו

אני משוכנע, פשוט יש לי חשק לקרוא את זה עוד ועוד!

אני אכתוב את הפרק הבא מחר בזמן הלימודים

אהבתי את הרעיון, מקורי מאוד.
יש לי רק משהו אחד שהציק לי-
זה יומן, אתה לא אמור לכתוב את הכול בפיסקה אחת אלא בכמה פסקאות, אחת לכל יום (ואולי עם תאריך)ץ אחרת זה דיי מבלבל להבין שעברו כמה ימים.
יש עוד משהו שאולי כדאי לך לשנות, אולי תרשום את צורת הפנייה שלך באופן כללי, ולא ליומן עצמו. לומרות שגם ככה אפשר...
תחשוב על זה.
בסך הכל יופי של רעיון. אני אמשיך לעקוב.

את כל זה הוא כתב באותו יום

[b]סיפור נהדר.[/b]

זה לא נראה ככה. אתה רושם היום..... ואחרי כמה שורות שוב היום.....
תרשום את הדברים בסדר כרונולוגי, ככה יהיה יותר קל להבין מה לן עושה

תודה רבה אם יש לכם רעיונות על מה שלן יכתוב ויעבור בחיים תשלחו לי בפרטי


[QUOTE=r03e;1316057]זה לא נראה ככה. אתה רושם היום..... ואחרי כמה שורות שוב היום.....
תרשום את הדברים בסדר כרונולוגי, ככה יהיה יותר קל להבין מה לן עושה[/QUOTE]

כל מה שכתוב בפרק הזה הוא עשה באותו יום הכול קרא באותו יום הוא שפות הפסיק בעמצה לכתוב ואז הוא המשיך כי הוא לא מצליך להירדם

איך הוא יאכל פסטות? אין לו גרוש
קצת לא הגיוני. וגם, יש לך בטאים גרועים- לא אומרים "להילכם"

בכל מקרה.. סיפור בסדר.

הוא אוכל את השאריות כמו שהוא אכל במקדונלס

מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תודה

[b][SIZE="5"]כל מי שיש לא רעיון מה לן יעבור ביום יום שלו שיפנה אלי בפרטי ואולי זה יופיע בפרק הבא[/SIZE][/b]

פרק ב'

[size="3"]15.5.2010

"סליחה שלא כתבתי, פשוט אנשי הרווחה מצאו אותי והכניסו אותי לבית היתומים האזורי. יש פה כל מיני ילדים עם כל מיני סיפורים." אגיד בשקט את מה שאני כותב. 'אוף, אני חייב למצוא דרך לברוח מפה!' אחשוב לעצמי. 'אני לא מסוגל להישאר פה!' לפתע נכנסת אישה זקנה "כולם למיטות!" היא צועקת "מיד!"
כולם כמו רובוטים נכנסו למיטה ושיחקו כאילו הם ישנים.
"לא רוצה." עניתי לה כשלפתע שמעתי את התלחששויות של הילדים, "מה הוא אמר? למה הוא עשה את זה? היא תהרוג אותו!"
"שקט!" היא צועקת "מה אמרת?" היא שאלה אותי.
"אמרתי, גברתי הזקנה שלא שומעת, אני לא רוצה!" חזרתי על דברי שוב בתוקף.
"נראה לי שמשהו רוצה לנקות עכשיו."היא אמרה באיום.
"לא כל כך," עניתי בקול מזלזל. "אבל את יכולה לנקות, אם בא לך." "חוצפן!" הזקנה החלה לצעוק, היא משכה אותי מחוץ למיטה אל חדר המדרגות. "בא איתי! אני הולכת לעשות לך משהו שמזמן לא עשיתי"היא מלמלה, מצחקקת לה צחקוק מרושע "בוא למטבח."
"איפה שמתי את זה?" היא אומרת ספק לעצמה ספק שואלת, בזמן שהיא פותחת את כל ארונות המטבח.
'מה היא הולכת לעשות לי?' הרהרתי בחשש קל, עד שלפתע נשמע קולה "הנה זה! אוף, כמה אבק!" ראיתי שהיא החזיקה שוט מאובק בידיה.
"רד על ברכיך!" צעקה לעברי.
"כ..כן המפקדת!" צייתי בפחד ועושה מה שהיא אמרה. הבנתי שאין כל דרך אחרת.
"עכשיו תתכונן לחוות כאב כמו שמעולם לא חווית!" היא אמרה בקול מרושע והחלה להצליף בי.
"די!!" אני זועק בכל נשמתי "זה כואב הפסיקי!!"
"חשבת שתוכל לברוח מפה ולא לקבל עונש?" היא אומרת בזמן שהיא מצליפה בי שוב ושוב.
"סוף סוף דם" היא הוסיפה. "זה בדיוק מה שרציתי לראות"
היא חדלה להליף ועזבה את החדר, מפטירה משפט אחרון "עכשיו תנקה, ואל תשכח את שלולית הדם הזו."

המשך יבוא!![/size]

פרק מדהים!

השוט מוסיף המון עניין,לן בדיוק כמו שצריך,התיאורים נהדרים,שגיאות הכתיב והאורך מתאימים לילד בדיוק. הפכת רעיון משעמם של יום יום להרפתקה מדהימה!, תמשיך

[quote=מאסטר ליאון;1317203]פרק מדהים!

השוט מוסיף המון עניין,לן בדיוק כמו שצריך,התיאורים נהדרים,שגיאות הכתיב והאורך מתאימים לילד בדיוק. הפכת רעיון משעמם של יום יום להרפתקה מדהימה!, תמשיך[/quote]

איפה ראית שגיאות כתיב? הכל כתוב בצורה מושלמת.
דבר אחד עמית, הקפד שמילת המתאר של ההברה תישאר בלשון עבר.

תודה רבה


עוד תגובות?

הרעיון הכללי מאוד יפה
אך יש עדיין קצת מה לשפר
אני ממליצה לך לנסות לתאר מעט יותר, מה לן חושב, מה עובר לו בראש?
איך לקחו אותו לבית היתומים?
עם תתאר יותר זה יכניס קצת יותר עניין לסיפור
מקווה שעזרית^^

יש לי ת"ב סוף סוף:

לדעתי הפעם אתה צריך לכתוב בשגיאות, כי ילד כותב את זה, לילדים אין כוח לכתוב כמו ברמה שלך(זה מחמאה על מה שאולי יפורש כהעלבה),הרעיון של יומן באמת נשמע משעמם והפכת אותו לסיפור מדהים,כמו שטל אמרה, תחושות מוסיפות עניין ומימד נוסף לכל הסיפור והמומנטום המושלם למשיכת קוראים בפרק הזה הוא למשל:איך הביאו אותו לבית היתומים ועוד שאני אודיע לך בהמשך. הרעיון שמי שקורא יוכל להשפיע על הסיפור בעצמו הוא רעיון נהדר באמת. בקיצור, תמשיך כך ותתייחס לכל מה שאומרים לך

לוין, זה מדהים!!!!