שרשור לי ולעמית- המוטאנטים הצעירים

הטופס הרשמה-
שם (האלטר-אגו): רצוי אמריקאי (או שאתה עולה חדש LOL)
גיל: בין 17-16
מראה: תתפרע
אופי: תתפרע
כינוי: כינוי למוטאנט/גיבור על (אתה יכול להוסיף גם כינויים נוספים)
כוחות: כל היכולות של הדמות.. אבל אל תגזים, לא לעשות אובר פאוור.
רקע: הקווים הרגילים שתיכננו.. אנחנו חיים בתיכון שנינו, שנינו מוטאנטים (יודעים אחד על השני), נלחמים נגד האויב הזה, מה שסגרנו..
הערות:


שלי-
שם: לוק קאסטלאן
גיל: 16
מראה: בעל שיער שחור פרוע, ועיניים אדומות שמאפיינות את אישיותו. די גבוה לגילו, שרירי וחזק יחסית.
אופי: ילד מצחיק, חוצפן כשהוא רוצה, ציני הרבה פעמים, מתחכם, וילד מתלהב.
כינוי: מולטי-סימביוט קיד. (כינוי נוסף-דה רד איי מן, זוחל הקירות, והמשתכפל)
כוחות- כוחות לשכפל את עצמו, ולדבוק לכל משטח. חוזק על וסיבולת על. בעל יכולת גמישות גבוהה יחסית.
בעל חליפת שריון מתכתית שחורה המעניקה לו אפשרות לירות אנרגיה.
רקע: שלום, קוראים לי לוק, לוק קאסטלאן. לפני ההשתנות למוטציה הייתי ילד רגיל, עם חיים נורמליים. גדלתי לצד אימי בילדותי, בן יחיד. ידעתי שאבא שלי לפני שמת עבד בסוכנות shield, בתור מדען ומכונאי בכיר. חוץ מזה לא שמעתי על shield כלום. טוב לפחות עד אחרי שהשתניתי. לא סיפרתי לאף אחד על הכוחות שלי, כי ידעתי לשלוט עליהם טוב יחסית, אז יכולתי להפעיל ולהפסיק אותם מתי שאני רוצה, בלי שאף אחד יידע מה קרה.
כשהתחלתי להשתמש בזה כדי לעזור לאנשים, כולם כבר ידעו איך קוראים לי, דה רד איי מן. זה בגלל העיניים שלי, מן הסתם.
אני תמיד לובש חליפת שריון שחורה, שאבא שלי הכין לי, אחרי שביקשתי ממנו. הוא היחיד שידע את הסוד שלי.
העיקרון הוא, שהמסיכה שלי לא מסתירה את העיניים שלי, ובגלל זה כולם קוראים לי ככה.
כל יום ויום התאמנתי ושיחקתי בכוחות שלי, לשכפל את עצמי ליותר שכפולים, לחזק את עצמי, וללמוד לתפעל את השריון שלי, איך לירות אנרגיה קוסמית, להפעיל מאתר אוטומטי לאויבים, להקליט דברים וכ'ו.
לאחר הרבה זמן, שגדלתי יותר. אבא שלי רצה לגייס אותי לshield, הוא כל הזמן צחק ואמר שבתור גיבור על צעיר אני מתאים לדברים האלה.
אבל סירבתי לו, אמרתי שאני לא רוצה להיות שום סוכן של שום דבר, טוב, לפחות בינתיים.
יש עוד ילד שאני מכיר, בתיכון שלי. גם לו יש כוחות על. מאז אנחנו עובדים יחד.

הערות: קו זמן, עדכני. יעני, יש עדיין מלחמה בין אקסמן והאוונג'רס.
לי לא אכפת בסוף אם יגייסו אותנו לshield או אקסמן, נזרום.. אה ואני יתחיל.

שם (האלטר-אגו): ג'וני אלטון

גיל: 16

מראה: [SPOILER][URL=http://www.siz.co.il/][IMG]http://up353.siz.co.il/up1/j1wqimzmyze0.jpg[/IMG][/URL][/SPOILER]

מראה בצורת גיבור: בגדים כמו אקווה מן רק יותר מגניב

אופי: חכם, היפר ברמות מפחידות, פזיז, לא חושב פעמיים, לא אוהב שאומרים לו מה לעשות, חברותי, מצחיק, ואתלטי ברמה גבוהה

כינוי: אקווה בוי או AB

כוחות: יכול לשלות במים ויכול לנשום גם מים במקום אוויר, יכול לשנות את הגוף שלו למים וגם כל חלק נפרד, שולט בכול מה שקשור למים כולל קרח אדים וכד', יכול לדבר עם יצורים יממיים ועם חיות בכללי, יכול לשנות צורה לכול דבר אבל הוא כמעת ולא משתמש בזה, שליט היבשת אטלנטיס, וגם יכול ליצור כל דבר שהוא נוזל ולשלוט בו.

רקע: הי אני לן ואיך שגיליתי על כוחותיי זה סיפור די מצחיק תמיד שנתי את המשפחה שלי וחיי היו אומללים לכן בהיותי בן 10 הלכתי לאגם הקרוב ופשוט קשרתי משקולת לגופי וזרקתי את עצמי למים וכך בניסיוני להתאבד גיליתי שאני מסוגל לנשום מים!

לאחר היום הזה התחלתי להתאמן על הכוחות שלי ושלתתי בהם מצוין ואז בגיל 15 עשיתי את המבחן הגדול שיקבע את רמת השליתה בכוחות שלי אני הלכתי למצוא את אטלנטיס לאחר שהיה מרובה של חודשים במים מצאתי אותה והכתרתי לשליט בה בגלל כוחותיי

ועכשיו אני בן 16 ולומד בתיכון עם עוד ילד שהוא מוטאנט!

הערות: שתתכיל

סאן פרנסיסקו, קליפורניה. השעה 14:00.
יצאתי משיעור ביולגיה, למדשאות. התיישבתי שם, מחכה לחברה שלי, אמי, שתצא גם היא.
השקפתי מרחוק על גשר שער הזהב, בפתח העיר, המחבר בין סן פרנסיסקו לבין מחוז מרין. תמיד אהבתי להביט בו בשעות החופשיות שלי, הוא היה כזה גדול ועוצמתי. הוא היה הגשר התלוי הכי גדול בעולם, עד בניית הגשר ורזנו בניו יורק.
נקודה קטנה הפריעה לי ממרחק, משהו ניתק שם לפתע.
זה היה כבל, כבל שנקרע. הבטתי לצד, מלא ילדים ישבו במדשאות ופיטפטו, אבל לא נראה שאף אחד שם לב לזה.
כנראה דמיינתי, חשבתי לעצמי. חזרתי לתנוחה הרגועה שלי, וחזרתי להשקיף על השער.
אבל לא, ניתק שם שוב כבל, בזה הייתי בטוח הפעם. עוד כבל ועוד כבל. השער התחיל לקרוס.
נראה שעוד ילדים הבחינו, היו כמה התלחששויות והצבעות, ולאחר מכן התחילו צרחות אימה ומבטים מפוחדים.
קמתי כאינטסטינקט. 'איפה ג'וני?' חשבתי לעצמי בדאגה. הבטתי על התיק שלי ורצתי למקלחות. בזריזות הלבשתי לעצמי את השריון, שהותקן אוטומתית בתוך התיק שלי, המצאה של אבא.
יצאתי שוב לבחוץ וטיפסתי על הקיר, הבחנתי שכמה מורים ונהר של תלמידים יצאו עכשיו. כשהייתי על הגג של בית הספר הבחנתי בג'וני.
הוא הסתכל עליי והינהן, ויצאנו לדרך.

[QUOTE=Spider Man;1354873]סאן פרנסיסקו, קליפורניה. השעה 14:00.
יצאתי משיעור ביולגיה, למדשאות. התיישבתי שם, מחכה לחברה שלי, אמי, שתצא גם היא.
השקפתי מרחוק על גשר שער הזהב, בפתח העיר, המחבר בין סן פרנסיסקו לבין מחוז מרין. תמיד אהבתי להביט בו בשעות החופשיות שלי, הוא היה כזה גדול ועוצמתי. הוא היה הגשר התלוי הכי גדול בעולם, עד בניית הגשר ורזנו בניו יורק.
נקודה קטנה הפריעה לי ממרחק, משהו ניתק שם לפתע.
זה היה כבל, כבל שנקרע. הבטתי לצד, מלא ילדים ישבו במדשאות ופיטפטו, אבל לא נראה שאף אחד שם לב לזה.
כנראה דמיינתי, חשבתי לעצמי. חזרתי לתנוחה הרגועה שלי, וחזרתי להשקיף על השער.
אבל לא, ניתק שם שוב כבל, בזה הייתי בטוח הפעם. עוד כבל ועוד כבל. השער התחיל לקרוס.
נראה שעוד ילדים הבחינו, היו כמה התלחששויות והצבעות, ולאחר מכן התחילו צרחות אימה ומבטים מפוחדים.
קמתי כאינטסטינקט. 'איפה ג'וני?' חשבתי לעצמי בדאגה. הבטתי על התיק שלי ורצתי למקלחות. בזריזות הלבשתי לעצמי את השריון, שהותקן אוטומתית בתוך התיק שלי, המצאה של אבא.
יצאתי שוב לבחוץ וטיפסתי על הקיר, הבחנתי שכמה מורים ונהר של תלמידים יצאו עכשיו. כשהייתי על הגג של בית הספר הבחנתי בג'וני.
הוא הסתכל עליי והינהן, ויצאנו לדרך.[/QUOTE]


אחי הפצצת עם ההתכלה תמשיך כך!
------

"קדימה בוא נלך" אמרתי ללוק וסמתי את ביגדי הגיבור שלי "גל מים" אמרתי ויצרתי גל ענק שלכח אותי על הגשר "לוק" אמרתי "תיכח את כבלים ותסים אותם ליד המקום שלהם ואני יחבר אותם אם קרח חזק" אמרתי לו

[QUOTE=Amitlv;1354909]אחי הפצצת עם ההתכלה תמשיך כך!
------

"קדימה בוא נלך" אמרתי ללוק וסמתי את ביגדי הגיבור שלי "גל מים" אמרתי ויצרתי גל ענק שלכח אותי על הגשר "לוק" אמרתי "תיכח את כבלים ותסים אותם ליד המקום שלהם ואני יחבר אותם אם קרח חזק" אמרתי לו[/QUOTE]

"עליי." אמרתי וטיפסתי על הגשר בדילוגים. "אני מקווה שאני מספיק גמיש בשביל זה.." מילמלתי ותפסתי את שני החלקים.
"בסימן שלי לוק- שלוש ארבע.. ו-" צעק לי ג'וני, הצלחתי לעכל בזמן את הפקודה, כי שנייה אחרי זה רסיסי מים מהימה מתחתינו עלו וחיברו על הכבל הענקי שנפרם בגביש קרח גדול.
ג'וני חייך. "שמע, אחי, העובדה שהאוקיינוס השקט מתחתינו זה די מקנה לי את האפשרות לכוח אולטימטיבי."
חייכתי והבטתי סביב, "טוב, בוא נגמור עם האחרים ונחזור, יש לי שיעור עוד מעט.." מילמלתי והתנשפתי.
אבל הבחנתי פתאום במשהו שחור מעופף מטושטש מרחוק מתקרב אלינו. הוא התקרב אל החוט וניפץ את גביש הקרח שחיבר בין שני חוטי הכבל.
אני וג'וני הצלחנו לקלוט אותו בשנייה אחת, הייתה לו מסיכה ירוקה בלי פנים ומין גלשן מוזר שהוא רכב עליו .
הוא התחיל לחתוך את כל שאר הכבלים, לא היה לנו מה לעשות, הגשר קרס.
רק במזל ג'וני הצליח להפוך את השטח הימי שלנו לקרח בזמן, המכוניות שננטשו ששהו על הגשר התרסקו בקול מצלצל.
"אחי, מה זה אמור להיות..?" שאלתי את ג'וני בפחד, והצבעתי על האיש עם המסיכה ללא הפנים עומד על הגלשן מרחוק וצוחק עלינו.

[QUOTE=Spider Man;1354935]"עליי." אמרתי וטיפסתי על הגשר בדילוגים. "אני מקווה שאני מספיק גמיש בשביל זה.." מילמלתי ותפסתי את שני החלקים.
"בסימן שלי לוק- שלוש ארבע.. ו-" צעק לי ג'וני, הצלחתי לעכל בזמן את הפקודה, כי שנייה אחרי זה רסיסי מים מהימה מתחתינו עלו וחיברו על הכבל הענקי שנפרם בגביש קרח גדול.
ג'וני חייך. "שמע, אחי, העובדה שהאוקיינוס השקט מתחתינו זה די מקנה לי את האפשרות לכוח אולטימטיבי."
חייכתי והבטתי סביב, "טוב, בוא נגמור עם האחרים ונחזור, יש לי שיעור עוד מעט.." מילמלתי והתנשפתי.
אבל הבחנתי פתאום במשהו שחור מעופף מטושטש מרחוק מתקרב אלינו. הוא התקרב אל החוט וניפץ את גביש הקרח שחיבר בין שני חוטי הכבל.
אני וג'וני הצלחנו לקלוט אותו בשנייה אחת, הייתה לו מסיכה ירוקה בלי פנים ומין גלשן מוזר שהוא רכב עליו .
הוא התחיל לחתוך את כל שאר הכבלים, לא היה לנו מה לעשות, הגשר קרס.
רק במזל ג'וני הצליח להפוך את השטח הימי שלנו לקרח בזמן, המכוניות שננטשו ששהו על הגשר התרסקו בקול מצלצל.
"אחי, מה זה אמור להיות..?" שאלתי את ג'וני בפחד, והצבעתי על האיש עם המסיכה ללא הפנים עומד על הגלשן מרחוק וצוחק עלינו.[/QUOTE]

"אני שמעתי אליו" אמרתי "זה הגובלין הירוק" הוספתי ולפתע 2 פצצות בצורת דלעת נזרקו לכיוון לוק "תיזהר" צעקתי ושלחתי זרם מים שיגן אליו "ואו זה היה קרוב" הוא אמר "תודה" לוק חייך לכיווני "הי תראה את זה" אמרתי והצבעתי על דמות אדומה כחולה מתכרבת אלינו אשר מרחוק נראת כיאילו היא מרחפת אך היא מחזיקה במשהו "מה זה?" שאלתי

"זה הוא!" אומר ואחייך. "ספיידרמן! האליל שלי!" צעקתי כשהשקפתי עליו.
בלי אזהרה התחלתי לרוץ לעבר הגובלין הירוק וספיידרמן. "לוק, מה אתה עושה?" שמעתי את ג'וני אומר. "הולך לעזור לספיידרמן!" עניתי לו.
"טוב, למה שתיקחו את כל הכיף?" שמעתי אותו במעומעם מרחוק והוא סחף את עצמו אלינו עם המים. "אללה וואכבר!" צעקתי, ושיכפלתי את עצמי לעוד שלוש אנשים והסתערתי איתם על הגובלין.
~~~~~
זה ספיידמן החדש, מיילס מוראלס, רק שתדע.

איזה מיקריות שגם אנכנו פוגשים את ספיידרמן על ההתכלה וזה גם הכינוי שלך!

----------

"לוק תיזהר" צעקתי "מה?" ענו שלושת הלוקים ביחד אך רעש עצום נשמע "הוא השתמש ברימון על קולי" אמרתי "אתם בסדר?" שאלתי את שלושת הלוקים "לא כול כך" הם ענו לי "אף אחד לא נוגע בחבר שלי!!" צעקתי ונהפכתי למפלצת מאגם לוך נס אשר נראית כמו דינוזאור ארוך צוור עם סנפירים ענקיים וזנב ענק וארוך אשר בקצה שלו עצם חזקה "וההאהאאאא" שעגתי בחוזקה והצלפתי בגובלין עם הזנב "מי אתה חושב שאתה" אמרתי והצלפתי שוב אך לפתע חללית הגיחה מהשמיים

[QUOTE=Amitlv;1355013]איזה מיקריות שגם אנכנו פוגשים את ספיידרמן על ההתכלה וזה גם הכינוי שלך!

----------

"לוק תיזהר" צעקתי "מה?" ענו שלושת הלוקים ביחד אך רעש עצום נשמע "הוא השתמש ברימון על קולי" אמרתי "אתם בסדר?" שאלתי את שלושת הלוקים "לא כול כך" הם ענו לי "אף אחד לא נוגע בחבר שלי!!" צעקתי ונהפכתי למפלצת מאגם לוך נס אשר נראית כמו דינוזאור ארוך צוור עם סנפירים ענקיים וזנב ענק וארוך אשר בקצה שלו עצם חזקה "וההאהאאאא" שעגתי בחוזקה והצלפתי בגובלין עם הזנב "מי אתה חושב שאתה" אמרתי והצלפתי שוב אך לפתע חללית הגיחה מהשמיים[/QUOTE]

ג'וני התעניין בחללית והגובלין צחק. הוא השליך על ג'וני פצצת דלעת שספיידרמן בדיוק התערב.
הוא שלך קורי עכביש לפצצה וזרק אותו לאוויר. פיצוץ עז נשמע מלמעלה ואפר נפל על כולנו.
החללית נעלמה, והגובלין צחק, "הדמיה..!" הוא גיחך וג'וני התעצבן. "אל תדאגו, ספיידרמן הגיע." מיילס התערב.
"אוי שתוק כבר, חיקוי עלוב.." רטן הגובלין והביט על שלושת הלוקים, בהבנה שהם הטרף הקל לבינתיים כי הם לא במצב להילחם. הוא נחת אליהם בריחוף קל, "עכשיו.. מי הלוק האמיתי..?" הוא שאל בנבזיות.
"אף אחד מהם." השמעתי קול מאחוריו. "נו באמת גובלין, קצת חוכמה.. נראה לך שהייתי מסכן את עצמי ככה על ההתחלה?" שאלתי אותו. "כולם היו שיכפולים" הגובלין הסתובב אליי כרפלקס ושלף טפרי מתכת מהזרועות שלו. (לא זוכר איך קוראים להם.. S: )
ג'וני חזר לצורה הרגילה שלו והתקרב אלינו, כך גם מיילס. "בוא נראה מה אתה מעז לעשות כשכולנו כאן.." מילמל ג'וני בחיוך.

[QUOTE=Spider Man;1355104]ג'וני התעניין בחללית והגובלין צחק. הוא השליך על ג'וני פצצת דלעת שספיידרמן בדיוק התערב.
הוא שלך קורי עכביש לפצצה וזרק אותו לאוויר. פיצוץ עז נשמע מלמעלה ואפר נפל על כולנו.
החללית נעלמה, והגובלין צחק, "הדמיה..!" הוא גיחך וג'וני התעצבן. "אל תדאגו, ספיידרמן הגיע." מיילס התערב.
"אוי שתוק כבר, חיקוי עלוב.." רטן הגובלין והביט על שלושת הלוקים, בהבנה שהם הטרף הקל לבינתיים כי הם לא במצב להילחם. הוא נחת אליהם בריחוף קל, "עכשיו.. מי הלוק האמיתי..?" הוא שאל בנבזיות.
"אף אחד מהם." השמעתי קול מאחוריו. "נו באמת גובלין, קצת חוכמה.. נראה לך שהייתי מסכן את עצמי ככה על ההתחלה?" שאלתי אותו. "כולם היו שיכפולים" הגובלין הסתובב אליי כרפלקס ושלף טפרי מתכת מהזרועות שלו. (לא זוכר איך קוראים להם.. S: )
ג'וני חזר לצורה הרגילה שלו והתקרב אלינו, כך גם מיילס. "בוא נראה מה אתה מעז לעשות כשכולנו כאן.." מילמל ג'וני בחיוך.[/QUOTE]

"אגרף קרח" אמרתי כאשר יצרתי באוויר מקרח אגרוף והעפתי אותו על הגובלין "עכשיו תורי" אמר לוק וירה אנרגיה על הגובלין "היי היא האויב שלי" אמר ספיידר מן (המזויף והלא שווה בכלל) וירה בו רשת והדביק אותו לעמוד "אוקי מה עכשיו?" שאלתי

הפנים המדממים של הגובלין התרפו מעט, והתרככו . (יש לו כוח כזה) וענה לג'וני בפנים מרושעים, "עכשיו זה."
הוא סימן בעיינים שלו אל הרחף שלו, שהתחיל לרעוד. שני טילים מונחי חום בקעו מאחד המטולים שלו.
"ג'וני, תכסה אותנו בקרח.." מילמלתי בפחד. ג'וני, במזל, הגיב כמעט מיד. בשריון הקרח שהוא יצר, לטילים מונחי החום לא היה לאן לפנות, והם פשוט התפוצצו.
"זה רק אחת ההמצאות שלי.." אמר הגובלין, כמעט משועשע.
קול בעירה ענק מילא את אוזניינו. "אחד מהם זה להביור, אגב." הוא הוסיף, והתחיל לצחוק ללא לשליטה.
שריון הקרח נמס שניות ספורות אחר כך, וכך גם הקרח שעמדנו עליו.
ג'וני ניסה להיאבק בגל חום וליצור מחדש קרח מוצק, אבל הוא לא הצליח, הקרח התחיל להישבר.
מיילס התחיל לדבר "תפסו בי, עכשיו!" הוא צעק. אני וג'וני קפצנו מיד. מיילס שלח חוט קורים על תוך העיר והטיס אותנו משם.
אבל הייתה בעיה אחת, הגובלין הירוק, שכנראה הצליח להשתחרר מהקורים, רכב על הגלשן שלו והתקדם לעברנו.
"אני לא יכול, אני מסיע יותר משלושה אנשים, הוא ישיג אותנו!" הוא צעק בהתאמצות.
המחשבה היחידה שעלתה לי בראש הוא שהלך עלינו.
~~~~
אל תוסיף עוד גיבורים פתאום, תזרום עם זה זה קטלני. D:

[QUOTE=Spider Man;1355174]הפנים המדממים של הגובלין התרפו מעט, והתרככו . (יש לו כוח כזה) וענה לג'וני בפנים מרושעים, "עכשיו זה."
הוא סימן בעיינים שלו אל הרחף שלו, שהתחיל לרעוד. שני טילים מונחי חום בקעו מאחד המטולים שלו.
"ג'וני, תכסה אותנו בקרח.." מילמלתי בפחד. ג'וני, במזל, הגיב כמעט מיד. בשריון הקרח שהוא יצר, לטילים מונחי החום לא היה לאן לפנות, והם פשוט התפוצצו.
"זה רק אחת ההמצאות שלי.." אמר הגובלין, כמעט משועשע.
קול בעירה ענק מילא את אוזניינו. "אחד מהם זה להביור, אגב." הוא הוסיף, והתחיל לצחוק ללא לשליטה.
שריון הקרח נמס שניות ספורות אחר כך, וכך גם הקרח שעמדנו עליו.
ג'וני ניסה להיאבק בגל חום וליצור מחדש קרח מוצק, אבל הוא לא הצליח, הקרח התחיל להישבר.
מיילס התחיל לדבר "תפסו בי, עכשיו!" הוא צעק. אני וג'וני קפצנו מיד. מיילס שלח חוט קורים על תוך העיר והטיס אותנו משם.
אבל הייתה בעיה אחת, הגובלין הירוק, שכנראה הצליח להשתחרר מהקורים, רכב על הגלשן שלו והתקדם לעברנו.
"אני לא יכול, אני מסיע יותר משלושה אנשים, הוא ישיג אותנו!" הוא צעק בהתאמצות.
המחשבה היחידה שעלתה לי בראש הוא שהלך עלינו.
~~~~
אל תוסיף עוד גיבורים פתאום, תזרום עם זה זה קטלני. D:[/QUOTE]

ואז הגיע אירון מן סתם סתם
---------------

"אז בואו נתפצל" אמרתי "לא" לוק קפץ "אין לי איך לעוף הוא פגע לי בחליפה" הוא אמר "אוקי אז ספיידר מן אתה תיכח את לוק שמולה ואני אלך ימינה" אמרתי "עכשיו" אמרתי ועזבתי את ספיידר מן ויצרתי גל מים שיכך אותי 'עכשיו אני אתגנב מאחורי הגובלין ויפגע בו מאחור' אחשוב לעצמי

"איך הוא מעצבן אותי כל הזמן שהוא שוכח שאני יכול לקפוץ ולטפס על קירות.." מילמלתי בכעס שראיתי אותו עוזב. "סניורה, מיילס." אומר לו ואעזוב אותו. "איך..? - איך אתה יודע את השם שלי?" שמעתי אותו אומר.
אחייך 'אבא שלי יודע הכל על כל מי שבshield או היה בו, חמוד' אענה לו בלב שלי ואצנח למטה. נחתתי על בניין גבוה יחסית. התאוששתי והתחלתי לקפוץ מבניין לבניין, עוקב אחרי הגובלין. "אין לך שום סיכוי ילד.." הוא מחייך אליי, "מי אתה שתנצח אותי..?" הוא הוסיף ושלח אליי פצצת קלעת שפוצצתי אותה באוויר כשיריתי על קרן אנרגיה מדויק. 'אבא עם כל השיפורים האלה במגן, אני לא יכול שלא לדייק!' חייכתי.
הבטתי עליו בדממה. "מי אני שינצח אותך?" אענה לשאלתו, "או מי[B] אתם[/B] שתנצחו אותי..?"
השכפול שלי ירה קרן אנרגיה על הגובלין מהצד השני, שמעד והחליק. הוא תפס בשולי הגלשן והמשיך להתעופף במזל.
המשכנו לירות עליו משני הצדדים בצחוק נבזי, אבל הוא כבר היה מוכן לפגיעות נוספות. הוא התחמק מרב המתקפות ועלה למעלה.
התחלנו לאבד אותו, בדיוק שמשהו נוזלי גרם לו לאבד שליטה. 'ג'וני..' חייכתי, והגובלין התחיל להתרסק עם הגלשן. העלמתי את השכפול שלי וירדתי למטה, צופה בעיצומו, של קרב בין ג'וני לגובלין.
"יש לי עוד טריקים בשרוול.." הוא מילמל, וחטף בעיטה מג'וני, שחיכה לו למטה. "יש לי עוד.."

"קבל את זה" אמרתי והנחתתי רגל מקרח על הגובלין המכוער "הי מכוער" אגיד לגובלין "אתה מתעסק עם הצוות הלא נכון, אומר לו ואשלך כמה כדורי קרח עם קוצים חדים מקרח אליו "לוק בוא תעזור לי" עצעק ללוק

"אתם קוראים ל[B]זה[/B] צוות?" הוא התחיל לצחוק. "שני ילדים, בני עשרה, אחד יכול לעשות ממנו שני אנשים והשני יודע להיות מקרר, איזה פחד.." הוא מגלגל עיניים. התחלתי להתעצבן, וירית עליו קרן אנרגיה לאזור הבטן, אבל הוא היה מוכן, והתגלגל לצד. הוא התגלגל פעם נוספת שג'וני כיוון אליו נטיף קרח חד שחדר את הרצפה.
הוא ראה שזה מעצבן אותנו והמשיך, הוא קם על הרגליים ועלה הגלשן פעם נוספת. "אני בליגה של הגדולים, חמודים שלי.. נלחמתי באנשים שהיו כופלים את שניכם ביחד, כולל הספיידרמן הכושי העלוב הזה.." הוא התחיל לדבר.
אבל משהו עצר אותו.
חללית דמויות מטוס נחתה מעלינו, מסמנת את הגובלין באור קלוש.
מישהו שחום עור בעל רטייה שחורה יצא מהחללית ביחד עם כמה אנשים מצוידים ברובים. הוא היה מוקף.
"ניק פיורי.. אני מכיר אותך." מילמלתי והצבעתי על האיש שחום העור "אבא שלי סיפר לי עלייך". הוא הביט עליי ופנה אל הגובלין. הוא אמר לו בקול תקיף ומלא ביטחון "הגובלין הירוק.. נתפסת ע"י shield, אתה מוקף! אל תעשה שום דבר פזיז. ואנחנו בעלי שריון אל-חדיר, אל תנסה אפילו להשתמש באחת מהפצצות דלעת שלך.."
~~~~~
תעשה שהם יעלו אותו למטוס ושניק פיורי יצרף אותנו כי אנחנו יעילים וניצחנו אחד מהאויבים החזקים שיש בעולם מארוול (במילים אחרות אבל).. סוף סוף זה קורה XD

[QUOTE=Spider Man;1355299]"אתם קוראים ל[B]זה[/B] צוות?" הוא התחיל לצחוק. "שני ילדים, בני עשרה, אחד יכול לעשות ממנו שני אנשים והשני יודע להיות מקרר, איזה פחד.." הוא מגלגל עיניים. התחלתי להתעצבן, וירית עליו קרן אנרגיה לאזור הבטן, אבל הוא היה מוכן, והתגלגל לצד. הוא התגלגל פעם נוספת שג'וני כיוון אליו נטיף קרח חד שחדר את הרצפה.
הוא ראה שזה מעצבן אותנו והמשיך, הוא קם על הרגליים ועלה הגלשן פעם נוספת. "אני בליגה של הגדולים, חמודים שלי.. נלחמתי באנשים שהיו כופלים את שניכם ביחד, כולל הספיידרמן הכושי העלוב הזה.." הוא התחיל לדבר.
אבל משהו עצר אותו.
חללית דמויות מטוס נחתה מעלינו, מסמנת את הגובלין באור קלוש.
מישהו שחום עור בעל רטייה שחורה יצא מהחללית ביחד עם כמה אנשים מצוידים ברובים. הוא היה מוקף.
"ניק פיורי.. אני מכיר אותך." מילמלתי והצבעתי על האיש שחום העור "אבא שלי סיפר לי עלייך". הוא הביט עליי ופנה אל הגובלין. הוא אמר לו בקול תקיף ומלא ביטחון "הגובלין הירוק.. נתפסת ע"י shield, אתה מוקף! אל תעשה שום דבר פזיז. ואנחנו בעלי שריון אל-חדיר, אל תנסה אפילו להשתמש באחת מהפצצות דלעת שלך.."
~~~~~
תעשה שהם יעלו אותו למטוס ושניק פיורי יצרף אותנו כי אנחנו יעילים וניצחנו אחד מהאויבים החזקים שיש בעולם מארוול (במילים אחרות אבל).. סוף סוף זה קורה XD[/QUOTE]

'מה הוא חש את עצמו' חשבתי לעצמי 'רטייה איזה אפס' חשבתי אך לפתע הגובלין השתגע והתכיל לזרוק לכול כיוון פצצות "הצהרנו אותך" אמר האיש עם הרטייה "חסלו אותו" הוא הורה וקרני ליזר הרגו את הגובלין אך לפתע אור כחול שוגר אלי ואל לוק ושוגרנו לחללית "אז את עם כוחות" אומר לנו האיש עם הרטייה "כן" ענינו פה אחד "יש לי כמה מבחנים בשבילכם" הוא אומר ומוביל אותנו לחדר אחר