ממ''ת-משחק תפקידים שבועי

[IMG]http://srv1.jpg.co.il/10/50b3d1aee45fc.png[/IMG]

[COLOR="Blue"][B]ממ''ת? מה זה?[/B]
ממ''ת זהו משחק תפקידים שבועי, שנעשה מידי שבוע-שבועיים, כל זמן מוקצב עלילה שונה.
לכל ממ''ת יש עלילה אחרת, שאיתה כולם משחקים; זהו מין "סיפור בהמשכים" שכל
משתמשי הפורום משתתפים בו.
עכשיו, מה זה עוזר? המשחק בנוי, כך שכל אחד יכול ליצור נקודת מפנה חדשה והמשך מקורי
לעלילה משלו, המשתמשים יכולים לקחת רעיונות מהממ''תים, וגם, זה עוזר להם לפתח את החוש
השה''מי שלהם (ק-קיים בכלל חוש כזה..?) בכך שכל אחד הוא שה''מ ושחקן
משל עצמו.


[B]אז, איך המשחק הולך?
[/B]המשחק הולך כך:
ציטוט:
מנהלים: העלילה היא- השנה היא שנת 2003. אתם, נערים ששטו על ספינה בדרכם לנופש מיוחד,
שאיש מסוים הציע לכם.
במהלך הנסיעה בספינה לאי המיועד, נשמע קול פיצוץ. על הספינה הושתל חומר נפץ מסוכן, על ידי
מישהו. אתם, מגיעים לאי, עם עוד מספר אנשים ,וצריכים לשרוד. לשרוד, או למות.
איש X: שלום, שמי הוא ___ __, ואני בן __. הגעתי לאי המוזר ההוא, כולו היה מלא חולות
ומאחוריו עצים רבים. לא הבנתי כיצד הגעתי לשם, ומה מעשיי שם. אך לפתע, נשמע קול
הקורא לי מרחוק.
איש V: שמי הוא _______. ואני בת _, שהיתי כבר יום שלם באי, לאחר הפיצוץ. השגתי לי מקור
מים ומחסה ללילה, עד אז. יצאתי קצת לחוף, וישבתי והבטתי על הגלים. ראיתי לפתע נער צעיר
שכנראה רק עכשיו הגיע לאי. "הי! אתה!" צעקתי לו, והתקרבתי אליו. "אתה חדש ?" שאלתי.
(כמובן שזה יהיה יותר נורמלי)
וכך זה ממשיך וממשיך עד סוף השבוע.


[B]במה המשחק יעזור לי? אני חושב שאני כבר מספיק טוב.
[/B]המשחק יעזור לך בכך שהוא יפתח לא רק את כישוריך הספרותיים, אלא גם יוסיף לך מילים לאוצר המילים שלך, יתן לך רעיונות חדשים, ואפילו ילמד אותך על שיטות תגובה של שה''מים שונים.
בנוסף לכך, תוכל לנסות בעזרת המשחק לגוון את הדמויות שלך ; לנסות לעשות להם אופי שונה,
סגנון מראה שונה וייחודי, ותחביבים שונים וכו'.


[B]אז.. מה העלילה?
[/B]
השנה שנת 2060,
העולם השתנה פלאים מימים עברו. הטכנולוגיה תפסה נפח גדול בחיי בני האדם ושיפרו המון בחייהם. כמו: בריאות, אקלים (החור באוזון), חיי חברה ונושאים אחרים.. אך בשנת 2031 באחד מניסיוני המדענים של בנייני אוסקורפ בניו-יורק טעות חישוב בכמות החומר שחררה ננו-חלקיקים שגרמו לפריצת מוטציות בכל רחבי העולם. נראה כי רוב המוטציות לוקחים חלק בקבוצה משלהם שנקראת "השינוי". מודיעין סודי מספר שסוף כל סוף הם מחליטים לצאת אל הרחובות ביום "הדין" הם מתכננים לכבוש חלקים גדולים בכדור הארץ ולהעביר את כל בני האדם במתקן שינוי כך כל בני האדם יהפכו למוטציות נוראיות. אתם סוכנים חשאיים בסוכנות החשאית ביותר בכל רחבי כדור הארץ. אתם יחידת העלית של כל העולם, ורק עליכם העולם יכול לסמוך. לכל אחד יש יתרון שרק בזכותו נבחר להיות סוכן עלית.

אתם, אשר ספגתם חלק מהננו-חלקיקים אבל לא מספיק בשביל להפוך למוטציה מלאה קיבלתם כוחות מיוחדים עקב שינוי מוטציוני בשרשראות הדי אן איי שלכם.
רק אתם יכולים לעצור את המוטציות המלאות, רק אתם יכולים להציל את העולם- אבל החיים לא פשוטים לאנשים כמוכם, אתם אולי יחידה עלית אבל רבים מאנשי העולם לא בוטחים בכם, זהותכם סודית ולא ידועה-נסו לשמור על הסודיות הזאת ואל תחשפו את עצמכם.
*קרדיט לEZ-Style על הרעיון*


[B]הרשמה
[/B]ניתן להצטרף בכל זמן ועת למשחק.
אין הגבלת משתמשים. המשחק הוא לכולם.
הטופס הוא קצר, לכן לא לדאוג.

שם:
שם הדמות:
מראה/תמונה:
אופי:
עבר/רקע: לא חובה
הערות/הארות/בקשות:

[SIZE="6"]שימו לב הממ''ת הוא כמו שרשור ענקי ואין בו סדר הגבות קבוע, רק בלי דאבל פוסטים ואתם יכולים להרשם בכל שלב של המשחק בהצלחה!
[/COLOR][/SIZE]

שם: דניאל
שם הדמות: סטסונה אף סייסיי |Setsuna F Seiei
מראה/תמונה: [URL="http://moe.animecharactersdatabase.com/images/gundam00/Setsuna_F_Seiei.png"]איך אני נראה[/URL]
אופי: נחמד, תמיד חושב על אחרים,
עבר/רקע: סטסונה נולד בעיר וושינגטון בארצות הברית. ביום המאורע, סטסונה בילה עם חבריו ושמע קול פיצוץ ענק בזמן משחק הכדורסל שלו משב רוח חזק מאוד-הדף העיף אותו אחורנית בחוזקה. מאז הוא הרגיש מאוד שונה בגופו. כשחזר לביתו ראה בחדשות את כל מה שקרה בבינייני אוסקורפ. יום למחרת סטסונה נשאר בביתו והלך למזוג לו מים. חיזיון תקף אותו בו הכוס שלו נופלת מן השולחן ונשברת. לאחר החיזיון הכוס באמת עמדה ליפול והוא תפס אותה. הסוכנות עקבה אחריו ואחרי הכוח שלו וצירפה אותו אל הסוכנות.
הערות/הארות/בקשות: ראיית הנולד וקרני לייזר כחולות מהאצבעות.

שם :טל
שם הדמות: סול (sol)
מראה/תמונה: (עם השיער השחור) [IMG]http://images2.layoutsparks.com/1/243524/anime-girl-twins-cutie.jpg[/IMG]
אופי:מבחוץ: ילדה קטנה בת שמונה מלאה בשמחת חיים וילדותית, אוהבת לשחק משחקים ילדותיים ומדברת בקול של ילדה קטנה, לא חושבת על דברים מנקודת מבט של בוגרים אלה מנקודת מבט של ילדה קטנה. מבפנים(שתקראו את הרקע תבינו): אוהבת לריב הרבה עם אחותה אך אוהבת אותה מאוד, עצובה ומדוכאת עקב מה שקרה לה ולאחותה, רואה הכל ב''אפור'' ורוב הזמן אוהבת לשבת בשקט ולדבר עם אחותה.
עבר/רקע: סול נולדה יחד עם אחותה התאומה, לה לפני כשמונה שנים, שם הן גדלו באושר וכמו כל זוג ילדות קטנות רגילות עד ה[B]יום ההוא[/B].
זה קרה בדיוק שזוג הוריהם של הבנות ישבו בסלון וצפו בבנותיהם, סול ולה בונות יחד ארמון קוביות, הן היו אז בנות שש, בקושי התחילו את כיתה א'.
משב רוח חזק פרץ דרך החלון והדף אותן אחורנית, סול נחתכה ברגלה ולה מיד הגישה יד לאחותה אך לפתע, היד התפוגגה, מול עיניה של סול לה נעלמה! 'מה..מה קורה פה?!' שמעה סול קול בראשה 'לה?' שאלה סול חושבת במוחה 'סול מה קורה פה!?' אמר קולה המבוהל של לה 'אני שומעת דרך אוזנייך, רואה דרך עיניך והגוף שלי לא פה!' אמרה לה המבוהלת 'אני חושבת ש..' התחילה לומר סול בעיניים פעורות שלפתע זוג התאומות קלטו משהו, הוריהם לא נראו כרגיל-צורתם התעוותה והשתנתה ליצורים חלקלקי עור ועיני זוחלים, לשונות ארוכות השתרברבו מפיותיהם והם התקרבו במבט רעבתני אל סול ''לא!'' צעקה סול ולה צעקה גם כן במוחה שלפתע חשו סול ולה הרגשה מוזרה בגופן המשותף, עיניה של סול זהרו באור סגול בוהק וזוג היצורים המוזרים קפא במקומם, השעון עצר את תקתוקו ומחוגיו קפאו-הזמן נעצר, לפתע אמרה לה במוחה של סול 'משהו מכאיב לי' 'אני לא מרגישה דבר' אמרה סול ולפתע גל של מים קפואים נשלח מגופם וחורר את גופם של הוריהם המוטציות.
סול ברחה במהירות מהבית, יום לאחר מכן היא ולה שמעו על מה שקרה 'הננו חלקיקים נכנסו אלינו-הם גרמו למוחות שלנו להשתלב באותו גוף ונתנו לנו את היכולת לעצור את הזמן ולשלח גלי מים' אמרה לה בתבונה לאחותה, לאחר מכן הסוכנות עקבה אחרי התאומות המסכנות והחליטה לצרף אותן לסוכנות, הם ידעו שדבר כזה יהרוס לחלוטין את ילדותם וגדילתם של הבנות אך הסוכנות החליטה לאסוף ולצרף כל בן אדם בעל כוחות.
הערות/הארות/בקשות:

[B]תתחילו:)
[/B]

שם: מתן
שם הדמות: ג'ייסון (בקיצור ג'סי)
מראה/תמונה: [url]https://fbcdn-sphotos-b-a.akamaihd.net/hphotos-ak-snc6/182122_109959465846262_115309768_n.jpg[/url]
אופי: האופי שלי .
עבר/רקע: ג'סי נולד בעיר ניו יורק ולמד בבית הספר בלומברג , משפחתו הייתה גדולה והיו לו 2 אחים ו3 אחיות (תמציא אתה את השמות) והוא היה ה3 כך שהוא היה ה"סנדוויץ" .
אימו לא התייחסה אליו ואביו עזב את הבית , כך שהדבר היחיד שהיה לו לעשות הוא להיות עם ג'ין חברו .
ג'סי הכיר את ג'ין בגיל 5 כשהסתובב ברחוב וראה כמה אנשים מציקים לו , ג'סי התעצבן ולפתע צינור המים הראשי בביוב התפוצץ וכל המים נשפכו על האנשים ועל ג'ין , ג'ין שחשב שג'סי עשה את זה הודה לו ומאז הם מסתובבים כמעט כל הזמן .
בגיל 5 וחצי אימו של ג'סי אמרה לו שהוא מאומץ , מיד לאחר מכן ג'סי ברח מהבית ולבסוף נלקח לבית יתומים , בבית היתומים פגש את ג'סי והכיר הרבה חברים חדשים אבל הוא תמיד היה עם ג'סי , בגיל 7 אימו הביאה לו חרב שעשויה מכסף , ג'סי שאל את אימו עם הוא באמת מאומץ והיא אמרה לו שזה נכון ושאימו האמיתית מתה , לאחר מכן ג'סי שאל את אימו בשביל מה החרב והיא אמרה לו שהוא יגלה יום אחד .
כשג'סי היה בן 9 המנהלים של בית היתומים הוציאו את בית היתומים לטיול ולאחר מכן ברחו חזרה לבית היתומים , ג'סי וג'ין שהיו ביחד לא ידעו את הדרך חזרה , בזמן שהם חיפשו את הדרך חזרה לפתע מפלצת בגובה של 3 מטרים תקפה אותם , ג'סי שפחד ברח והתחבא מאחורי העץ וראה את ג'ין מוציא חרב מגבו , לאחר כ2 דקות של לחימה המפלצת נתנה לג'ין אגרוף והעיפה את ג'ין לצמרת העץ , באותו רגע ג'ין התעצבן ולפתע פרץ מים פגע במפלצת והעיף אותה כ10 מטרים מהם , ג'ין התאושש מהאגרוף וירד מן העץ , לאחר מכן שניהם ברחו ובאותו זמן ג'סי הבין שהוא זה שזימן את המים , באותו רגע סיפר לג'ין את מה שהוא חושב .
בגיל 10 ג'ין סיפר לג'סי שהוא גם שונה ובגלל זה כל המפלצות באות אליהם .
ביום הולדת ה14 של ג'סי המפלצת הכי חזקה שהם פגשו הופיעה , מפלצת עם חולצה קרועה , בגודל של 2 מטרים ומעלה ועם 2 קרניים בראשה , ג'סי וג'ין חשבו שהם לא יצליחו לנצח אותה ובכל זאת ג'סי תקף , לפתע המפלצת נתנה לו אגרוף והעיפה אותו כמה מטרים לכיוון ג'ין , לפתע לג'סי היה רעיון והוא סיפר אותו לג'ין , ג'ין הוציא את חרבו הזהובה ותקף את המפלצת , בזמן הזה ג'סי רץ מאחורי המפלצת וניסה לשלוט במים ללא הצלחה , לפתע המפלצת נתנה לג'ין אגרוף ואז ג'סי דקר את המפלצת עם חרבו בגב , המפלצת התעצבנה ונתנה לג'סי אגרוף שהעיף אותו וג'סי התעלף , כשהוא קם הוא וג'סי היו בתוך מערה שבתוכה הייתה המפלצת , בלי שהמפלצת ראתה הוא וג'ין ברחו והתרחקו מהמערה , לאחר כיום יומיים הם מצאו חוף שיש בו בקתה , על החוף גם היה שלט שהיה רשום בו לונג איילנד , ג'סי וג'ין החליטו להתמקם בתוך הבקתה לזמן מה .
כמה זמן אחרי שהם הגיעו לביקתה ג'ין התעלף.
כעבור כמה שעות ג'סי ראה שאין לו דופק , "הוא מת."אמרתי , ולפתע מפלצת שברה את קירות הבית.
"איפה ג'סי?!?!?!?!" המפלצת אמרה , "אני כאן!!?" מלמלת , לפתע ראיתי שאני מאחוריה בכלל , "יש לה גוף גם מאחורה." חשבתי , לפתע האש שבאח התאספה סביבי , "אז הוא יכול לשלוט באש." המפלצת אמרה , ואז שרפתי את המפלצת.
הערות/הארות/בקשות: המפלצות הן מוטציות של בני אדם.
ויש לי כוחות שליטה באש .

שמישהו יתחיל :)

את הרוב אני יגיד בלשון רבים כי שמדרים לסול אז סוג של גם מדברים אל לה...
_________________________________
''סול ולה'' אמר לנו המפקד ג'ייקוב, ראש יחידת הסוכנים ''יש לכן משימה חדשה- דווח על Mt בלוס אנג'לס'' הוא אמר, Mt היה שם קוד למוטצייה מהסוג הנחות ביותר- הם היו כמו המוטציות אליהם ההורים שלנו הפכו-בעלי עור חלק ועייני זוחלים שהדבר היחיד שנותר להם מצורתם כבני אדם הוא השיער שלראשם.
''כן אדוני'' אמרנו יחד, כמובן שהמפקד שמע רק אותי ולא יכל לשמוע את לה, משאלת חיי הייתה לשחרר את לה מהלא הנוראי שלה ולהחזיר לה את גופה המקורי ''בסדר גמור סוכנות, אתן תצאו עם שחר עכשיו צאו לשחק'' הוא אמר ומבטו התרחק ''כן אדוני, תודה אדוני'' השבנו מיד.
יצאתי החוצה תוך כדי שהתווכחתי עם לה במה לשחק-ים-יבשה או קלאס, לאחר ריב מתיש הוחלט על ים יבשה, יצאנו לחצר ושם שירטטתי על האדמה ריבוע רחב וחציתי אותו באמצע 'החלק שקרוב יותר לפרחים הוא יבשה, והשני הוא ים עשינו עסק?' שאלה אותי לה 'כן' עניתי לה במחשבתי 'ים' היא אמרה לי וקפצתי מיד מצחקקת ל''ים'' 'יבשה' אמרה לה וקפצי מיד ליבשה 'ימבשה' היא אמרה במהירות ועמדתי עם רגל אחת מכל עברי הקו, לפתע אמרה לי לה 'תראי' הבטתי לכיוון אליו לה אמרה לי במוחי וראיתי שם נער בעל שיער בלונדיני ועיניים כחולות הוא היה לבוש ז'אקט פשוט וג'ינס והביט בנו בסקרנות, כנראה לא ציפה ולא הבין מה עושה כאן ילדה בת שמונה שמשחקת עם עצמה ים-יבשה ללא קול. (מתן זה אתה) המפקד ג'ייקוב יצא לקראתו

"ג'ייסון , אני מצטער על מה שקרה לג'ין." המפקד ג'ייקוב אמר , ומיד התעצבנתי , וכמו תמיד שאני מתעצבן הידיים שלי היו מתחילות לעלות באש.
"תירגע ג'ייסון!!" ג'ייקוב אמר , "ג'ייסון , יש לך משימה עכשיו." ג'ייקוב אמר ,"כן , מה המשימה?" שאלתי אותו.
"בלונג איילנד יש חבורת מפלצות שמטרידות את האנשים שם, אתה צריך לטפל בהן." הוא אמר , "כן המפקד!" אמרתי ונכנסתי לאופנוע שקיבלתי כשהגעתי למפקדה , יחד עם הרישיון המיוחד ונסעתי ללונג איילנד , למקום קבורתו של ג'ין.

הנער נראה מרוגז ולהבות ניצתו בידיו 'הוא יכול להשתמש באש' אמרה לי לה בראשי 'שונאת אותם, משום מה הם תמיד חמומי מח כאלה אל תשכחי מה קרה בפעם האחרונה שפגשנו אחד שכזה' הוספתי ולפתע צמרמורת חלפה בגבי-לה הצטמררה.
'כדאי שנלך לחסל את הmt שבלוס אנג'לס' אמרה לי לה 'צודקת' השבתי ועזבתי את לוח המשחק ''הלכנו ג'ייקוב'' הודעתי למפקד ויצאתי בריצה מהאחוזה של הסוכנות 'איך נגיע לשם הפעם?' שאלה אותי לה 'אני חושבת שבמטוס' השבתי, הלכתי אל שדה התעופה ''שלום חמודה, האם יש אתך מבוגר כלשהו מעל גיל 18?'' שאלה אותי האישה שבדלפק ''לא'' אמרתי וגילגלתי עיניים ''אז את חייבת לטוס עם דייל מלווה'' עם אמרה בחיוך, זרקתי מיד את תעודת הסוכנות שלי ושל לה על השולחן, שני מסמכים בעלי תמונות זהות-שלי ושמות שונים-סול ולה, פניה של האישה החווירו ''כן..כמובן בלי דייל שני כרטיסים'' היא אמרה והושיטה לי שני כרטיסים.
הטיסה עברה בנעימים, אני ולה שיחקנו יחד משחקים וניהלנו שיחות, לבסוף הגענו ללוס אנג'לס בדיוק שעמדהו ללכת לכיוון אליו אמר לנו המפקד שהMT הלך אליו קיבלתי שיחת טלפון ''הלו?'' שאלתי ''סוכנת S וסוכנת L הMT עלתה על מעבורת ללונג איילנג לכו עכשיו!'' הוא אמר וניתק, מיד קיבלנו נתונים למיקום הMT 'נו באמת' אמרתי ללה בעצבים 'אין מה לעשות' השיבה לה גם כן בקול מעט עצבני, עלינו מיד למטוס הבא.
שהגענו ללונג איילנד הלכנו לפי המפה שנשלחה לנו עד שהגענו לבית קברות 'הנה הוא!' אמרתי ללה שראיתי את הMT מתקרב מאחור לבחור מול קבר בעל שיער בלונדיני 'רגע זה לא בחור האש ההוא?' שאלה לה 'זה כן והוא עומד למות נראה שאין לנו בררה' אמרתי בקול עייף, ריכזתי את כוחי והזמן נעצר, הMT קפא במקומו וכך גם הנער 'מוכנה לה?' שאלתי 'מוכנה סול' היא ענתה ומיד חשתי בהרגשה המזורה של גלי מים חדים יוצאים מגופי ומחוררים את גוף המפלץ 'אני לא רוצה לדבר איתו ואני לא רוצה שיראה אותנו לפני שאת מורידה את הזמן בואי נתחבא מאחוריי המצבה הגדולה ששם' אמרה לי לה 'מסכימה' אמרתי ורצתי אל מאחוריי המצבה הענקית שהסתירה את כל גופי, הסרתי את הזמן והצצתי מאחוריי המצבה ראיתי את הנער מסתוב, מופתע מאוד לגלות את גופת הMT מאחוריי, הוא הביט לכיווני ומיד חזרתי למאחוריי המצבה, מקווה שהוא לא ראה אותנו ולא יבוא.

שם: איתמר
שם הדמות: טריין הארטנט
מראה/תמונה: [URL="http://i.animecrazy.net/Train_Heartnet.jpg"]http://i.animecrazy.net/Train_Heartnet.jpg[/URL]
אופי: לא מתחבר בקלות, מעדיף להיות לבד מאשר עם אנשים, חושב בדרך לא שגרתית
עבר/רקע: אני אביא בהמשך, מה שכן היה לו עבר לא נעים
הערות/הארות/בקשות:

סידרתי את העניבה שבחליפה שלי ונכנסתי אל המעלית. "שטות גמורה, יום מבוזבז." סיננתי לעצמי שאני מטעין את האקדח שלי. יצאתי מן המעלית. "בוקר טוב הסוכן סטסונה, המפקד ג'ייקוב מחכה לך במשרדו." המזכירה לולה הודיעה לי והמשיכה להתרכז בעבודתה הסייברית. "אוקיי.." שוב סיננתי ונכנסתי אל חדרו של המנהל ג'ייקוב. "הסוכן S, יש קריאה לMT באזור חוף הים בניו ג'רזי" הוא אמר. תקף אותי חיזיון בו אני רואה את ה-mt יצור ימי דמוי תולעת ענקית מחוסלת על ידי. "ראה זאת כמטופל המפקד ג'ייקוב." אמרתי לו ורכבתי עם הרכב שלי עד החוף. צעקות המונים נשמעו ברקע וכל שאר האנשים על החוף התחילו לרוץ בפאניקה הרחק מהחוף. "מפלצת ארורה" סיננתי. ראיתי שהחוף ריק ואף אחד לא הולך לגלות אותי. "אוקי, לצאת לפעולה." אמרתי והצבעתי אל המפלצת מיד קרן כחולה יצאה מהאצבע שלי וחתכה את ה-MT לשניים. "קלי קלות.." אמרתי ונכנסתי אל תוך הרכב שלי חזרה.

'פיה' חשבתי במוחי, הנער לא ראה אותנו 'שנחזור?' שאלתי את לה 'כן' היא ענתה.
הלכנו חזרה למפקדה ושוב בגלל הפקידה המטומטמת הזאת זה לקח לנו שלושה ימים במקום עשר שעות.
''ברוכה השבה סוכנת So וסוכנת L'' בירך אותנו המפקד ''שמחות לחזור המפקד'' עניתי ולפתע ראיתי נער-סוכן יושב בצד היה לו שיער שחור ועיניים חומות הוא הביט בנו בסקרנות (זה אתה דניאל) ''טוב הלכ[u]נו''[/u] אמרתי והוא הרים גבה למשמע ההברה של הרבים במקום היחיד, גילגלתי עיניים ואמרתי ללה 'בואי נשחק קלאס' 'בסדר' היא ענתה ויצאנו החוצה

שם:אייל
שם הדמות:ג'ייס ארוו
מראה/תמונה:[url="http://jpg.co.il/view/5105462a9412d.png/"][img]http://srv2.jpg.co.il/9/5105462a9412d.png[/img][/url] (יש במראה הזה סוד)
אופי:אדיש,חכם,חסר חוש הומור.(כל זה אלא אם הוא מצליח להתחבר עם מישהו ברמה ענקית)
הערות/הארות/בקשות:

כל הנרשמים והנרשמות למיניהם אתם יכולים לכתוב תגובה עם הטופסxd

"ג'ייס" קרא לי המפקד ג'ייקוב."מצאנו Mt חזק מזן חדש ואנחנו רוצים שתביא אותו למפקדה חי ואנחנו נצרף אותך לילדה כפולה,שתי ילדות בגוף אחד רק שבניגוד אלייך שתיהן תקועות ושתיהן חיות." ג'ייקוב קרא לה\ן ואמר שקוראים ל"זה" סול ולה וסיפר לי את הסיפור שלהן. שיחררתי את הגוף שלי וסיפרתי לסולה שיש לי כוחות פנטום ושהגוף ההוא הוא לא הגוף האמיתי שלי ואחרי זה הלכתי אל הmt.

לא קוראים לנו סולה אלה סול ולה-_-
____________________________
''ג'ייקוב אבל מה עם הmtr שבפריז?'' שאלתי את ג'ייקוב, הכל כדי לא ללכת עם אדון ''פאנטום'' הכליא אותנו המחשבה על כך שהוא בכוונה עובר מגוף לגוף-שיגיד תודה שיש לו גוף.
''או כן אבל..'' התחיל לומר ג'ייקוב ''בבקשה המפקד אנחנו רוצות ללכת ולחסל את הmtr הם די נדירים ומזמן לא יצאנו לנו להלחם בmt מאתגר כמו Mtr'' אמרתי בטחינה ''בסדר אבל רק בתנאי שג'ייס בא איתכם'' אמר ג'ייקוס 'אוף' רטנתי במוחי 'חבל... כל כך רציית ללכת לבד' אמרה לה במוחי.

"נמצא מוטציה מסוג WA ברומא, רצינו שתדע" שמעתי באוזנייה שלי ורצתי מהר לכיוון המטוס של הסוכנות. WA הם סוג נפרד של המוטציות שנוצר על ידי מדען שקיווה להשתמש בכח של המוטציות נגדן ונכשל, הם מאופיינים בכנפיים לבנות ולכן שמם WA- white angel. עליתי על המטוס וטסנו לכיוון רומא, הטיסה הייתה קצרה כי באותו היום הייתי בדיוק באלזס לורן אז לקח לנו שעה בערך טיסה. שהגעתי הלכתי לכיוון האזור בו הוא נראה לאחרונה והוא בהחלט השאיר אחריו מהומה, גופות מתות בכל האזור ונוצות לבנות על הרצפה

*שילבתי את השמות של סול ולה

שמתי לב שהבחור שממנו לקחתי את הגוף מתחיל להתעורר ולכן נכנסתי לגופו בחזרה ואמרתי לסול ולה "תקשיבו אני מוכרח לדלג בין גופים כדי לשרוד,בניגוד אליכן אני לא קיבלתי גוף מתנה אם ההורים כבר לא ההורים שלך. לי אין הורים או משפחה בכלל." סול או לה התפלאה אבל המשיכו ללכת והגענו לשדה תעופה שם פקידת אחת אמרה לסולה "חמודה,בן כמה אח שלך?" סולה אמרה "בן 19 וד"א אני ממליצה לך להתרחק מהעמדה שלך בעוד 1...2...3..." ואז לטאה ענקית בעלת שריון קוצני ולשון ארוכה שיש לה 6 ידיים ואחת מהן היא כמו יד של בן אדם פרצה מהקיר וכולם ברחו.

''גוף מתנה...?'' רגזתי ''זה הגוף שלי ואחותי המסכנה ננשאבה לתוכו ואיבדה את הגוף שלה!'' הלכתי מרוגזת לפקידה.
הלטאה הופיע למרות שציפיתי זאת ''מצטערת ג'ייס זו העבודה שלנו, תראה ותלמד'' אמרתי בחיוך 'מוכנה לה?' שאלתי 'כן' ענתה לי לה, ריכזתי את כוחי ועיניי זהרו בסגול, הזמן נעצר-ג'ייס, המפלץ, הפקידה-כולם קפאו 'קדימה לה זה תורך' אמרתי ושוב אותה הרגשה מוזרה של גלי מים שלה שולטת בהם, לא אני יוצאים שלשלאות על שלשלאות של מים בלחץ גבוהה עטפו את הלטאה ולא נתנו לה לזוז, הפסקתי את עצירת הזמן נראה כי ג'ייס עמד לומר משהו כמו ''בואו נצא'' ואז הוא קלט את הלטאה הכלואה בכלא המים שלה ''וכך זה נעשה Mt מסוג חדש-נתפס'' אמרתי בעוקצנות

המוטציה המוזרה שברה את שרשראות המים ובלעה את סולה או יותר נכון, המוטציה בלעה את סולה ואז ניפחה בועה מהעור שלה ושם היו סול ולה מעולפות ומופרדות כשהלטאה ירקה את הגוף. נפרדתי מהגוף שלי ואז יצרתי רעד סביבתי ענק שהקפיא הכול כולל הלטאה ואז שיחררתי את הקרח על האנשים והשארתי אותם מחוברים לקרח שעל הרצפה, הפכתי לבלתי מוחשי ומשכתי את סול ולה מהבועה. העברתי סול לגוף שלה ונתתי ללה את הגוף שהשתמשתי בה,וחיכיתי שהן יתעוררו.

פקחתי את עיניי, בשנייה שעשיתי זאת שמתי לב שגופי זוהר, וגם גוף נוסף לא רחוק ממני, ראיתי משהו צף באוויר משהו שהזכיר לי את..לה ואז הוא נכנס לתוכי 'סול?!' שאלה לה במוחי 'לה! כל כך דאגתי' אמרתי וקמתי מעט מטושטשת, ראיתי שג'ייס ריתק את הלטאה לקרקע ''סול את יכולה?'' הוא שאל ''אל תשאל אותי-אני יכולה לעצור את הזמן לה היא זאת שיוצרת את המים'' אמרתי הוא גלגל עיניים ''[b]לה[/b] את יכולה בבקשה לכלוא את הmt?'' הוא שאל 'כן' ענתה ללה במוחי ויצרה כלא מים סביב הלטאה

לאחר חיפוש קצר מצאתי את המוטציה, היא עמדה על קצה של עמוד בפארק שהיה מכוסה בגוויות, הפכתי את היד הימנית שלי לרובה, כל האמה שלי נהפכה לגליל אפור והתארכה, בקצה של הגליל היו 6 קנים שעבדו בשיטה של סיבוב, עדיין יכולתי לקפל את המרפק, והשימוש לא עלה לי בכדורים, כיוונתי על המוטציה ויריתי, היא פתחה כנפיים ועפה הצידה, המשכתי לרסס אותה בכדורים עד שהיא נפגעה בכנף ונפלה, היא נחתה על הרגליים והפכה את האמה שלה לחרב, יריתי בה שוב והיא הדפה את זה, המשכתי לרסס אותה ותפסתי את היד עם היד השנייה נגד ההדף, לבסוף פגעתי לה ברגל לפני שהיא הגיע אלי והיא נפלה על הגב, הלכתי עליה ודרכתי לה על החזה (אני משתמש בנקבה כי זה מוטציה, אבל זה בן). "מה השם שלך" אמרתי למוטציה. "למה זה מעניין אותך" הוא ענה לי חזרה וירק לי על הרגל, נאנחתי ופתחתי את הכנפיים שלי, הם נראו כמו של Wa אבל היו שחורות וטיפה יותר קטנות "טריין" הוא אמר מופתע "אחרי מה שעשינו לך אני מופתע שלא צדת אותנו אחד אחד". "אני לא מסוגל לבד" אמרתי "בכל מקרה מי היית?". "אני הייתי ג'ון" הוא אמר. "איפה האחרים?" שאלתי אותו. "אין לי מושג, אם אתה רוצה תהרוג אותי, אני חייב לך לפחות את זה". הוא ענה, יריתי בו בין העיניים והחזרתי את הכנפיים והנשק. ניגבתי את הרגל והתחלתי ללכת חזרה לכיוון המטוס.

"בבקשה תגיד לי שהיא הבת שלך או משהו ולא מה שאני חושב.." אשאל בגיחוך את המפקד ג'ייקוב על אותה ילדה שיצאה מן המשרד שלו ואתיישב על הכיסא במשרדו. "טוב לנושא הmt הושמד כליל" דיווחתי לג'ייקוב והבאתי לו תמונות מוכיחות. "מצוין, ובנוגע לאותה "ילדה", הן זוג הסוכנות בעלות הפוטנציאל מהגבוהים ביותר שיש לנו בסוכנות כיום. נראית תמימה אבל הזמן בידיה." הוא אמר לי וקם מכסאו. "טוב לפני שאני משחרר אותך, תגיד לי מישהו אולי צפה בך בזמן פעולתך?" הוא שאל ונעמד ליד הדלת. "לא המפקד ג'ייקוב." עניתי לו. "אוקיי, משוחרר." הוא אמר ופתח בשבילי את הדלת. לפתע צליל אזעקה נשמע. "קריאה 356, המפקד ג'ייקוב!" לולה הפקידה הכריזה. "קריאה 356?!" ג'ייקוב חזר על דבריה בפליאה ונראה די בלחץ. "לרגע הזה חיכיתי די הרבה זמן." הוא אמר ועבר אל המחשב שלו. "wa הופיעה סוף-סוף. אני צריך שתלך לשם ותלכוד אותו בזה" הוא אמר והעביר לי מן קובייה כחולה.
"בלחיצה קטנה על הקובייה, הקובייה אמורה להתנפח וללכוד את ה-wa, אל תדאג היא אמורה רק ללכוד מוטציות בעלות Dna של Wa" הוא הסביר לי על הקובייה. "במהירות טטוס לרומא במטוס הסילון החדיש שלנו ותגיע לשם במהירות האפשרית. ובשום אופן אל תהרוג את ה-wa" הוא אמר וסגר את דלת משרדו. "א..וקיי" סיננתי ועפתי בעזרת מטוס הסילון אל רומא. ראיתי עוד אדם שנראה כמו סוכן והמון אנשים רצים בבהלה.

המפלצת מתה לאחר גל ענקי .
אז חזרתי למפקדה והמפקד נתן לי נקודת ציון חדשות למשימה , הלכתי למשימה וראיתי כמה ילדות וילד.
ראיתי מפלצת גדולה בתוך כלא עשויי מים ,"אני אגמור את זה." מלמלתי , מעגל של אש הסתובב מסביב למפלצת ושרף אותה במיידי , כעבור כמה דקות לא נשאר מהמפלצת שום דבר חוץ מאפר.
"איך זה קרה?" השלושה שאלו אחד את השני , אני גרמתי לאש להעיף אותי למעלה ככה שהם לא ראו אותי , לאחר מכן אני חזרתי למפקדה .
"יש לך עוד משימה בשבילי , הקודמת הייתה קלה מדי." אמרתי למפקד ג'ייקוב.
"אין לך עוד משימה היום." הוא ענה לי , "נו טוב." אמרתי , "וכך את האופנוע , אני יכול לנוע במהירות עם האש." אמרתי ונתתי למפקד את המפתחות שלו , לאחר מכן הלכתי לחדרי במפקדה.

''אתה בינתיים תחזיר את בmt הזה לסוכנות אני ולה רוצות ללכת לרומא ג'ייקוב אמר לנו שהם זקוקים לתגבור שם'' אמרנו לג'ייס והוא הנהן.
עלינו על מטוס מהיר לרומא והגענו בלי בעייה 'רק לא הוא..' אמרתי ללה למראה הסוכן בעל השיער החום שראינו ממקודם, הוא הביט בנו כאילו אנחנו בדיחה בדיוק שמאחוריו הגיח My, אחת מהמוטציות בדרגה הבינונית 'מוכנה?' שאלה אותי לה 'תמיד' עניתי וריכזתי את כוחותיי, הזמן נעצר 'קדימה לה' אמרתי ורצתי לכיוון הmy הקפואה באמצע הזינוק, לה השתמשה בכוחות שלך ושוב אותה הרגשה מעצבנת של מים חדים יצאה מגופי ושיספה את המפלצת, רצתי מיד אל מאחוריי אחד העמודים בתקווה שהסוכן לא יראה אותי, לא רק שהוא חושב שאנחנו בדיחה, הוא לא יודע כלום עלינו-אני לא רוצה שום קשר אליו אז שיסתום ויודה שהצלנו את חייו, הסרתי את הסרת הזמן, ראינו בהצצה מאחוריי העמוד שהוא מסתובב מופתע לראות את המפלצת המשוספת

"זה בסדר" אמרתי לילדה הקטנה "הwa מת". אחד האנשים מאחור שנראה גם הוא כסוכן רץ אלי "הוא מת? אתה בטוח?" הוא שאל. "כן" עניתי באדישות "עשיתי גם וידוי הריגה" (כי אנחנו לא בישראל אז מותר). הוא נראה מיואש "אז שלחו אותי סתם ככה ללכוד מישו מת". "כן" אמרתי לו "אל תתיאש יש עוד 13, הרי כבר הרגתי 5". הוא נראה עוד יותר מופתע. "אופס" אמרתי. "עוד משו ששלחו אותם בשבילו חוץ מללכוד Wa?"

sm=strong monster
---------------------------
לפתע המורה שלי ושל ג'ין עצר אותי , "המפקד לא ראה , אבל יש לנו sm מערב למפקדה , אתה חייב לטפל בזה." הוא אמר , נזכרתי שהוא תמיד היה אומר את זה לג'ין וזה העציב אותי , אבל יותר עיצבן אותי , עפתי לכיוון המפלצת וראיתי שזאת אותה מפלצת , אותה מפלצת שהרגה את ג'ין.
לא יכולתי לשלוט בעצמי ואז התעלפתי.
כשהתעוררתי היה מעגל ענק של אש מסביבי והמפלצת הייתה שכובה על הרצפה , מתה .
לפתע אני והמפלצת שוגרנו לאיזה מקום , ראיתי את הילדות , 'כמה פעמים אראה אותן ביום.' חשבתי לעצמי , כשלפתע המפלצת קמה , רק אחרי זה הבנתי שעילפתי מפלצת שהבגובה של 10 מטרים .
היו לידי עוד כמה אנשים חוץ מהילדות , וכולם נראו המומים .
רק אחרי זה הבנתי שהגוף שלי מכוסה באש , "מה לעזאזל קורה כאן?" שאלתי , 'אולי אני שולט באש , אבל אני לא חסין לה.' חשבתי בתדהמה.

"באסה!" אמרתי שראיתי את הסוכן יורה על הwa. לפתע הכול נהיה בשבילי בצבע כחול והכול נעצר. "מה לעזעא.." סיננתי וראיתי את אותה ילדה. 'הזמן הוא בידיה' פלאשבק של המפקד ג'ייקוב אומר זאת נראה מול עיניי. מגוף הילדה יצאו מים ששיספו את המפלצת שהייתה מאחוריי והכול חזר להיות כרגיל. "אני הוזה?" שאלתי את עצמי והסתובבתי לראות את הmt. "לא לא אני לא הוזה." אמרתי לעצמי. הסתובבתי חזרה, "היי! את מאחורי העמוד!" קראתי לאותה ילדה שמנסה להתחבא. "ראיתי הכול!" קראתי לה. תקף אותי עוד פעם חיזיון העיניים שלי נהיו כחולות והילה כחולה הייתה מסביבי ראיתי את הילדה נוסעת ברכב בו היא מחזיקה מן רובה בעל מחסנית שקופה שיש בה חומר ירוק כלשהו. חזרתי לעצמי והלכתי אליה. "סוכנת צעירה, ניסיון נחמד להתחמק." אמרתי לה וחייכתי חיוך זדוני. "טוב נראה לי שאני צריך להגיד לך "תודה" על שהצלת אותי. או שאני צריך להגיד אתן." אמרתי לה. "הסוכן סטסונה" "הסוכנת סול" נשמע הקול של לולה מן השעונים שלנו. "יש לנו מזל הפעם" היא אמרה. "קריאה 365 שוב פעם. אך הפעם מהצד השני של העיר" היא אמרה. "אני שולחת לכם נקודות מיקום." היא אמרה ומפה של העיר הופיעה מולי ומול סול. "הפעם לא להרוג את ה-wa זאת יכולה להיות ההזדמנות האחרונה שלנו!" היא אמרה, עכשיו תמהרו. "אוקיי!, תעלי!" אמרתי לסול ועליתי על אופנוע שהיה בצד החוף במיוחד למצבים כאלו. שמתי קסדה עליי ונתתי לה גם קסדה.

''זה לא אומר שאנחנו בוטחות בך'' אמרתי לסוכן ''כן כמובן'' הוא אמר וגילגל עיניים ''לה מוסרת ''אתה תמיד מתנהג כל כך בקרירות למי שהצילו הרגע את החיים שלה?'' '' ''לה?'' שאל הסוכן ''כן היא אחותי התאומה'' השבתי.
נסענו עד לקצה השני של העיר ונראה שהיה שם חתיכת נזק גדול ''אתה רואה את העתיד נכון?'' שאלתי ''כן'' הוא ענה ''אז אתה יכול להגיד לי עם הסוכן הבוער הזה חסין אש או לא? הוא נראה די מבוהל הוא לא נראה לי אחד שאמור לעלות באש'' אמרתי ''לה תוכל לכבות את האש עם צריך'' הוספתי ''איפה לה נמצאת?'' הוא שאל, נראה שהוא חושב שלה היא חברה דמיונית או משהו

'זה אפילו לא פוגע בי.' חשבתי וחייכתי , עליתי למעלה בעזרת האש , למעלה לראשה של המפלצת , "את הולכת למות." אמרתי לי ,נתתי לה אגרופים בפרצוף שרק שרפו אותה מעט (מכיוון שאני כולי באש) , ואז יריתי לכיוון ראשה פרץ גדול של אש שלא השעיר כלום מהפרצוף שלה לאחר כחצי שעה שבה כולם ניסו להביס את המפלצת מרגלייה .
המפלצת נפלה ולפתע הרגשתי קריר , משהו שפך עלי מים , הבנתי שאני כבר לא מוציא אש מהרגליים , "זה לא כל כך טוב." אמרתי ונפלתי , לפני שנפלתי לאדמה הבנתי שאני בכלל אפגע בבטן של המפלצת , אז כעבור כמה דקות כבר עמדתי על האדמה.

'אופס?' אמרה לה בראשי 'לה! אמרתי לך שלא לשלוח מים עדיין!' אמרתי בעצבנות 'זאת הייתה לה!' אמרתי בקול מאשים-ילדותי שהנער הביט בי מעט עצבני 'העיקר שהמלצת מתה' אמרה לה מנסה לפייס אותי 'אבל עכשיו יכעסו עליי ולא עלייך' השבתי.
''זה הזמן שלנו ללכת good by'' אמרתי ועצרתי במהירות את הזמן, רצתי אל מאחוריי בניין לא רחוק שם עצרתי והסרתי את עצירת הזמן ''שונאת אנשים אי אפשר לבטוח באף אחד! כולם חושבים שאני ילדה מטורללת עם חברה דמיונית אני חושבת שאפילו ג'ייקוב חושב כך!'' אמרתי בקול רם-רוטן עם דמעות בעיניים, אחרי הכל נלקחנו לסוכנות בגיל צעיר ללא כל אפשרות לסירוב-זה הי קצת יותר מידי

'היי זה הכל בגלל הסוכן ההוא! הוא אמר לי להשתמש בכח שלי!' אמרה לה, מתגוננת 'אבל למה הקשבת לו?! הוא אפילו לא מאמין שאת קיימת!' השבתי בעצבים 'אוקיי בואי נרגע, קודם כל תנגבי את הדמעות סול את יודעת שאני שונאת שאת בוכה!' אמרה לי לה 'ספרי לי על זה, בפעם האחרונה שבכית זה היה באמצע ישיבה ומשום סיבה התחילו לרדת לי דמעות! 'אני התנצלתי על זה!' הטיחה לה גם היא כבר מעוצבנת 'אוקיי בואי נרגע..' נכנעתי ונשמתי עמוק, אבל הדמעות לא הפסיקו לרדת, היה נמאס לי מהחיים האלה-כולם חושבים שאני סתם ממציאה, שאני סתם ילדה קטנה שמשחקת עם חברה דמיונית אבל זה לא נכון-אולי אני ילדה קטנה אבל עברתי בחיים יותר ממה שכל מבוגר עבר-אני לא יכולה לשמור את המחשבות שלי לעצמי- כי אחותי שומעת אותם, אני לא יכולה לראות את אחותי וכל רגש שהיא חשה מורגש גם אצלי-אנחנו חולקות את העצב, השמחה, הכעס ובכלל אנחנו מנסות להתנהג כמו ילדות רגילות אבל זה לא ילך! הבטתי לשמים 'הי לה..?' לחשתי 'כן?' היא השיבה בלחישה 'את רואה את הכוכב הגדול ששם? זוכרת אותו?' שאלתי והדמעות המשיכו לזלוג 'כן..זה הכוכב שאמא ואבא אמרו לנו להסתכל עליו אם אנחנו מרגישות עצובות-ואז הם מיד יחייכו אליהו ויעזרו לנו לא משנה איפה הם נמצאים' השיבה לה בלחישה, הדמעות התעצמו-גם לה התחילה לבכות 'זה כבר לא תקף..אה?' שאלתי ואז נשמע רחש מצד הבניין, הסתובבתי וראיתי את הסוכן בעל יכולת חיזוי העתיד הוא היה מופתע לראות את הדמעות הזולגות מעיניי

סליהח שמחקתי את ההודעה
;;;;;;;;
"ל..ה?" שאלתי בחשש. "עזבי, עדיף לי לא לדעת." אמרתי לה. "ובנוגע לילד. יש דברים שאני לא אומר גם אם הם יובילו לאסונות" הוספתי בקרירות. "אוקיי, הגענו אמרתי וירדתי מהאופנוע. זרקתי את הקסדה באוויר ושיסעתי אותה בעזרת קרן לייזר כחולה. [סתם לכיף], העיניים שלי נהיו כחולות שוב וההילה חזרה. ראיתי את הwa במורד הרחוב. היא לא כל כך גבוהה והכנפיים שלה מאוד קצרות. היא בגובה של אדם. חזרתי לעצמי. "טוב. היא שם" הודעתי לה והתחלתי לרוץ למורד הרחוב. "עצור שם אחרת אני אפוצץ את הביניין מלא באזרחים הזה בעזרת הרובה שלי." הwa אמרה לי, הטעינה את הרובה שלה וכיוונה אותו לביניין. "טוב, הנה עצרתי" אמרתי לה זרקתי את הנשק שלי הצידה ואת הקוביה החזקתי בידי. "זה מסוכן מידי להשתמש בקוביה היא תירה לפני שהקוביה בכלל תשאב אותה." חשבתי לעצמי. "אוקיי, להירגע." אמרתי לה שהידיים שלי מורמות. "קצת עזרה כאן סול.." אמרתי לה מופתע מזה שהיא בוכה. "לא אמרתי שאני לא מאמין בלה.." ניסיתי לנחם אותה. "בבקשה בואי נדבר על זה אחר-כך, עכשיו אם תוכלי, אתה יודעת לעצור את הזמן" לחשתי לה כדי שהWA לא תשמע.

ידעתי שלא דמיינתי את התגובה ההיא!xd
_________________________
ניגבתי את הדמעות אך הן המשיכו לרדת כל הלחצים מהשנה האחרונה התפרצו-לא רק שלי אלה גם של לה ואמרתי ''לא אתה לא'' ריכזתי את כוחי ועייני זהרו באור הסגול אך הפעם הוא היה כהה יותר, חשוך יותר-אפל יותר 'לה..?' אמרתי בקול רועד 'כן..' היא אמרה גם כן בקול רועד ושילחה זרם מים חד לעבר הwa, הwa נפגע ועף לאחור יחד עם הרובה שלו שהתרסק לרסיסים 'קדימה לה עוד פעם אחת' אמרתי והרגשתי שכוחי אוזל, משהו שבחיים לא הרגשתי ממקודם, לה שילחה גל מים נוסף-המפלצת נחתכה לחתיכות ודם מגעיל וסמיך נשפך לכל עבר, לפני שהבנתי מה קורה, התעלפתי מקווה שעצירת הזמן עברה עם התעלפותי

הwa התאושש מהמתקפה הקודמת למרות שהוא בקושי החזיק את עצמו עומד. "זה ההזדמנות שלנו לתפוס אותו" אחד הסוכנים אמר והוציא כדור כחול (כי פוקימון זה בכל מקום), "סליחה אבל זה לא אישי" אמרתי ויריתי בכדור, הוא נשבר ורצתי לכיוון הwa, "אותך קל לזהות דין" אמרתי לwa וריססתי אותו אבל הוא התחבא מאחורי אבן "טריין בא לנקום". הוא הסתובב החוצה לירות בי אבל ירדתי על הברך ויריתי בו בכתף, הוא נפל אז הלכתי אליו ויריתי בו בראש פעמיים עד שהוא מת

"לא שוב!!" אמרתי למראה הwa שמת. "היינו צריכים ללכוד אותו סול לא להרוג אותו." לקחתי את הנשק ואת הקובייה שקיבלתי מן המפקד מהריצפה. "עכשיו.. איך נחזור אל ג'ייקוב בידיים ריקות.." אמרתי לסול בנימה מאוכזבת. לפתע החלקים של ה-wa התחברו ובנו מחדש את הגוף שלה. "חשבתם לעבוד עליי" היא אמרה. "עכשיו תשאי בתוצאות." היא הוסיפה וכיוונה את הנשק אל סול שהתעלפה. ראיתי חיזיון נוסף בו הwa הורגת את סול. "הו לא את לא." אמרתי ולקחתי במהירות את הנשק שלי, העברתי אותו למצב משתק ויריתי בה. "אוקי קוביה, אל תאכזבי" אמרתי ולחצתי עליה הקובייה התנפחה לגודל די ענק ושאב את הwa, היא חזרה לגודלה המקורי ונפלה על הקרקע. "מפלצות איומות" סיננתי והרמתי את הקובייה מהריצפה. "אוף בייביסיטרר" נאנחתי והרמתי את סול על כתפיי. זימנתי מכונית בעזרת שעוני ושמתי אותה במושב האחורי. נסעתי אל הסוכנות והבאתי ללולה את הקובייה. "הנה מה שג'ייקוב היה צריך. תעדכני אותי אחר-כך למה הוא היה צריך את זה.." ביקשתי ממנה והלכתי למכונית מקווה שסול התעוררה.

פקחתי את העיניים 'לה..?' שאלתי 'מה..?' שאלה לה בקול מנומנם 'מה קרה כאן הרגע? למה אנחנו פה? איפה הwa?' שאלתי 'אני לא יודעת' היא ענתה מבולבלת גם כן, לפתע הסוכן שהיה איתנו (תגיד כבר את השם שלךxd ) פתח את הדלת ''תודה שהתעוררתן'' הוא אמר והרים גבה ''מה קרה? לא היינו לפני רגע ליד הwa ההוא?'' שאלתי מבולבלת 'ותשאלי אותו מה עם הwa ההוא' הוסיפה לה בראשי 'זה מה ששאלתי0-ם' עניתי לה 'אופס' היא ענתה וציחקקה

אני לא סול אתה יודע, אתם פשוט התעלמתם לי מהתגובה נכון?
-------------------------
"שכחתי שהוא מחדש את עצמו" אמרתי לעצמי בעוד אני יושב בחדרי בסוכנות "אבל הוא איבד את הזיכרון כי יריתי לו בראש, זה אומר שהוא לא יעזור להם עכשיו, לי יש יותר מידע ממנו". קמתי והלכתי לכיוון החדר מבצאים. שמה חיכו לי כמה מהסוכנים שהיו איתי ברומא ועוד כמה אנשים שלא הכרתי בנשקים שלופים. "הצלחנו להוציא מהwa רק משו אחד שמסביר למה הרגת אותם" אחד מהם אמר "זה טעות אבל תמשיך" אמרתי. "אתה אחד מהם" הוא אמר "אמרתי לך שזאת טעות".אמרתי לו "תתפסו אותו" הוא אמר. "לא הפעם" אמרתי התחלתי לרוץ מחוץ לבניין בעוד כולם רודפים אחרי, ראיתי סילוני מים עפים לידי וליזרים, בנוסף אש ועוד כמה כיורי מטבח (זה ביטוי) והצלחתי להגיע בשלום החוצה, הוצאתי את הכנפיים השחורות ועפתי "אין בעיה אני פשוט אצוד אותם לבד!" אמרתי ועפתי משם