אני ומאי-fairy tail

טופס הרשמה ריק:
שם אמיתי:
שם משתמש:
שם בשרשור:
רקע:
גיל:
קסם:
מראה\תמונה:
אופי:

שלי:
שם אמיתי:טל
שם משתמש:Anime
שם בשרשור: מנמה
רקע: י''ב
גיל: 13
קסם: water dragon slayer!!!
מראה\תמונה:[IMG]http://t2.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcQyM3lUyR5brkl07vdOVJTFF0FkNKGh1g2ONQidc1t4efMiactwPA[/IMG]
אופי: חייכנית, פטפטנית, תמימה, חושבת בלי לפעול ולקחת בחשבון את כל התוצאות, לא קלה להרגזה, לא אוהבת להשאיר את חבריה מאחור

[B]שם אמיתי[/B]: שמוליק
סתם, מאי D:
[B]שם משתמש[/B]: SHIZUCHAN
שם בשרשור: לן קאגאמינה
[B]רקע[/B]: י''ב
[B]גיל[/B]: 15
קסם: f Requip Magic
[B]מראה\תמונה[/B]:
[url]http://media.animevice.com/uploads/1/10200/341832-konachan.com___91563_kagamine_len_kagamine_rin_len_append_rin_append_vocaloid.jpg[/url]
[url]http://1.bp.blogspot.com/-Z87eqbhMleI/T4ED-S3rlAI/AAAAAAAAAB0/qh6AFNkHo90/s1600/26285592.jpg[/url]
[url]http://s4.zerochan.net/Yumekui.Shirokuro.Baku.full.672242.jpg[/url]
ושאר תמונות כאלו ואחרות XD
[B]אופי[/B]: לן הוא נער נחמד, אמיץ, נחוש בדעתו, בעל חוש הומור גרוע ביותר, ולפעמים נערים
חושבים שהוא אישה. הוא נוטה להתעצבן במהירות, הוא נוטה לשבור את כל מה שהוא מחזיק, אבל
הוא יכול להיות רציני.



התחלה~~
היום, זהו היום בו הגיע הזמן שאכנס לגילדה. כל הזמן הזה חיפשתי אחר אחת.. אך לא מצאתי.
גילדת פיירי טייל מצאה חן בעיניי מאוד, וגם גילדת פור אנג'ל הייתה נחמדה.. תהיתי לאן ללכת.
התיישבתי על הספסל באנחה, בתהיה של "מה אני אעשה עכשיו?" בהיתי בשיח שמולי.
לפתע, הוא החל לזוז.. הכנתי את עצמי למצב כוננות נשק, אך מיד הורדתי אותו, כי מין השיח
יצאה נערה צעירה בעלת שער לבן. "הא?.. את..?"

''אאוץ'' מילמלתי והעפתי את העלים משיערי שלפתע הבחנתי בנער צעיר בעל שיער בלונד מביט בי בהפתעה ''או סליחה, קצת הלכתי לאיבוד אתה יודע במקרה איפה גילדת פיור אנג'ל?'' אשאל מעט בביישנות ומבוכה ''הייתי כבר בחמש גילדות, שש ערים ועדיין לא מצאתי! חוש הכיוונים שלי נוראי'' אוסיף ואצחקק במבוכה.
לפתע אשים לב שג'ין-טאן לא איתי ''ג'ין-טאן?!'' אצעק בלחץ ''אני פה!'' נשמע הקול הילדותי המוכר ודמות חתולית הופיע בכנפיים פרושות לידי
[IMG]http://uploads.upng.co.il/bc3031e9d8076658afd40f.png[/IMG]

ג'ין-טאן נשך את אצבעו של הנער הסקרן שהזיז אותה במהירות בצעקה ''אהה'' קטנה ''ג'ין-טאן! תתנצל!'' הורתי בכעס ''סליחה'' אמר ג'ין-טאן בגלגול עיניים ילדותי ''אני מצטערת הוא לא אוהב שאנשים שהוא לא מכיר נוגעים בו, לי קוראים מנמה וזה השותף שלי-ג'ין-טאן אנחנו בדרך לגילדת פיור אנג'ל, תוכל להראות לנו בבקשה את הדרך?'' אשאל שוב בנימוס ואסטור לג'ין-טאן שגילגל עיניים שוב

"אמ... למען האמת״ אמרתי בחיוך אפוף מסתורין, שנייה לאחר מכן היינו בגובה השמים והעיר נפרשה מתחתינו כקן נמלים, גין טאו סינן מבין שיניו ״לן, אתה חייב לעשות דיאטה״ ״קדימב גין גין זה לא רחוק!״ אמרתי בעידוד שלפתע שמתי לב להבעתו של לן ״הכל בסדר? יש לך פחד גבהים? אני מצטערת הייתי צריכה לשאול אותך קודם עם זה בסדר״ אמרתי ודמעות עלו בעיניי ״ זה בסדר זה רק... ההלם תני לי רגע״ הוא אמר ובלע את רוקו

[QUOTE=Anime;1425805]"אמ... למען האמת״ אמרתי בחיוך אפוף מסתורין, שנייה לאחר מכן היינו בגובה השמים והעיר נפרשה מתחתינו כקן נמלים, גין טאו סינן מבין שיניו ״לן, אתה חייב לעשות דיאטה״ ״קדימב גין גין זה לא רחוק!״ אמרתי בעידוד שלפתע שמתי לב להבעתו של לן ״הכל בסדר? יש לך פחד גבהים? אני מצטערת הייתי צריכה לשאול אותך קודם עם זה בסדר" אמרתי ודמעות עלו בעיניי ״ זה בסדר זה רק... ההלם תני לי רגע״ הוא אמר ובלע את רוקו[/QUOTE]

"א-אה.." בלעתי את רוקי והבטתי על העיר שנפרשה לפניי. מאז שהייתי קטן היה לי פחד גבהים..
ראייתי החלה להיטשטש. "מ-מתי יורדים?" שאלתי את החתול המעופף. "כמעט הגענו!" אמרה
מנמה והצביעה על הרכבת. יותר.. מידי.. גבוה..
לאחר מספר דקות הוא הוריד אותנו על הרצפה. "אדמה!! ;;;;;_;;;;; " אמרתי ונפלתי על הרצפה.
"אוה! הנה זה, כאן." אמרתי לה והצבעתי על הרכבת. היה כתוב שהיא יוצאת בעוד שעה. יש לנו שעה.
"אה.." בטנו של ג'ין החלה להשמיע קולות מביכים.

''אוי ג'ין קון אכלת רק לפני שעה-_-'' אמרתי בקול עצבני-ילדותי ''ומה אתך לן סאן אתה רעב?'' שאלתי והוא הנהן בביישנות. ''אמ... טוב יש חנות פיצה לא רחוק מקובל?'' שאלתי את ג'ין ואת לן, לן וג'ין הנהנו ''אני יחזור בעוד רגע'' אמרתי בחיוך ורצתי אל עבר חנות הפיצה הקרובה ''שלום'' בירך אותי המוכר ''שלום, אני רוצה שלוש פיצות'' ''בשמחה'' אמר המוכר ונתן לי את הפיצות, הוצאתי את הג'ולים מהארנק שלי ושילמתי. ''חזרתי פיצה עם זיתים זה בסדר?'' שאלתי את לן ''וג'ין קון חיפשתי בשבילך פיצה עם...'' התחלתי לומר אך זה לא ממש שינה כי הפיצה של ג'ין כבר נעלמה למעמקי בטנו כבר מזמן ''הרכבת יוצאת! קריאה אחרונה לרכבת!'' הודיעה הכרוז

[QUOTE=Anime;1425890]''אוי ג'ין קון אכלת רק לפני שעה-_-'' אמרתי בקול עצבני-ילדותי ''ומה אתך לן סאן אתה רעב?'' שאלתי והוא הנהן בביישנות. ''אמ... טוב יש חנות פיצה לא רחוק מקובל?'' שאלתי את ג'ין ואת לן, לן וג'ין הנהנו ''אני יחזור בעוד רגע'' אמרתי בחיוך ורצתי אל עבר חנות הפיצה הקרובה ''שלום'' בירך אותי המוכר ''שלום, אני רוצה שלוש פיצות'' ''בשמחה'' אמר המוכר ונתן לי את הפיצות, הוצאתי את הג'ולים מהארנק שלי ושילמתי. ''חזרתי פיצה עם זיתים זה בסדר?'' שאלתי את לן ''וג'ין קון חיפשתי בשבילך פיצה עם...'' התחלתי לומר אך זה לא ממש שינה כי הפיצה של ג'ין כבר נעלמה למעמקי בטנו כבר מזמן ''הרכבת יוצאת! קריאה אחרונה לרכבת!'' הודיעה הכרוז[/QUOTE]

"קדימה!" נתתי את ידי למנמה ורצתי, היא רצה איתי, הרכבת כמעט התחילה לנסוע, אבל הצלחתי
לקפוץ לבפנים בזמן ולמשוך איתי את מנמה. ג'ין עף אחרינו ונכנס אחרי מנמה.
נפלתי על הרצפה ונאנחתי, "איזה מזל.."
התיישבנו בכיסאות.
"אממ, אז, את רוצה ללכת לגילדה פור אנג'ל?" אמרתי למנמה בתהייה, "אני עדיין לא יודע לאיזה
גילדה כדאי לי ללכת."
לפתע נשמע רעש מהדלתות.

[QUOTE=Shizu-Chan;1425891]"קדימה!" נתתי את ידי למנמה ורצתי, היא רצה איתי, הרכבת כמעט התחילה לנסוע, אבל הצלחתי
לקפוץ לבפנים בזמן ולמשוך איתי את מנמה. ג'ין עף אחרינו ונכנס אחרי מנמה.
נפלתי על הרצפה ונאנחתי, "איזה מזל.."
התיישבנו בכיסאות.
"אממ, אז, את רוצה ללכת לגילדה פור אנג'ל?" אמרתי למנמה בתהייה, "אני עדיין לא יודע לאיזה
גילדה כדאי לי ללכת."
לפתע נשמע רעש מהדלתות.[/QUOTE]

''האמת שכן, התלבטתי בינה לבין פיירי טייל אבל החלטתי ללכת לפיור אנג'ל'' התחלתי לומר שלפתע נשמע רעש מהדלתות, הדלתות נפרצו וזוג אנשים נכנסו פנימה לשניהם סימן גילדה שחור בצורת גולגולת *מקוריות* על היד. ''תנו לנו את כל הג'ולים שלכם!'' הם אמרו בחיוך ''לא יכולתם למצא משפט יותר מקורי?'' שאלתי וקמתי בגלגול עיניים

[QUOTE=Alice;1425892]''האמת שכן, התלבטתי בינה לבין פיירי טייל אבל החלטתי ללכת לפיור אנג'ל'' התחלתי לומר שלפתע נשמע רעש מהדלתות, הדלתות נפרצו וזוג אנשים נכנסו פנימה לשניהם סימן גילדה שחור בצורת גולגולת *מקוריות* על היד. ''תנו לנו את כל הג'ולים שלכם!'' הם אמרו בחיוך ''לא יכולתם למצא משפט יותר מקורי?'' שאלתי וקמתי בגלגול עיניים[/QUOTE]

קמתי ביחד עם מנמה, ושיניתי את בגדי ואת כלי הנשק שלי. "קנסר: מהוא שונאן, נייט!" אמרתי.
בגדי זהרו בלבן, והשתנו ( [url]http://www.zerochan.net/400488[/url] )
אחזתי בידי את החרב היפנית, ורצתי במהירות רבה אל עבר זוג האנשים, אך בטעות נפלתי והחלקתי
על ג'ין. "מה אתה עושה@!" צעקתי על החתול.

''ג'ין קון-_-'' מילמלתי והוא זז הצידה בגלגול עיניים.
''אוקיי!'' אמרתי בחיוך והושטתי יד ללן כדי לעזור לו לקום. נשמתי נשימה עמוקה ואז חייכתי ''roar of the dragon water slayer!'' צעקתי והרגשתי את המים יוצאים מפי תוך שאני זזה לאחור בקפיצה גבוהה ''מה לעזא...'' צרחו האנשים ועפו לאחור. נפלתי על הרצפה (בכמו שמתשחווים כזה) ואז קמתי על הרגליים ''רוצה לסיים את העבודה לן סאמה?'' שאלתי את לן והבטתי על האנשים ההמומים מכך שאנחנו קוסמים

[QUOTE=Alice;1426875]''ג'ין קון-_-'' מילמלתי והוא זז הצידה בגלגול עיניים.
''אוקיי!'' אמרתי בחיוך והושטתי יד ללן כדי לעזור לו לקום. נשמתי נשימה עמוקה ואז חייכתי ''roar of the dragon water slayer!'' צעקתי והרגשתי את המים יוצאים מפי תוך שאני זזה לאחור בקפיצה גבוהה ''מה לעזא...'' צרחו האנשים ועפו לאחור. נפלתי על הרצפה (בכמו שמתשחווים כזה) ואז קמתי על הרגליים ''רוצה לסיים את העבודה לן סאמה?'' שאלתי את לן והבטתי על האנשים ההמומים מכך שאנחנו קוסמים[/QUOTE]

"המ," אמרתי לה, הפכתי את החרב שלי לקצה הלא-חד, ותקעתי אותו בנקודה מיוחדת שנמצאת באיזור החזה, שגורמת לאיבוד הכרה למספר דקות. "וזה נגמר." אמרתי, ושני האנשים נפלו על הרצפה זה על זה כשהכרתם מאובדת.
"אז, מה את חושבת שהם?" אמרתי לה, והבטתי על הגולגולות (המקוריות) שעל גופם.

''אומ... הם בטח מהגילדות הרעות הפחות מוכרות, החלשות יותר'' הרהרתי , ''בוא נעזוב אותם פה הם לא יחזור בזמן הקורב'' אמרתי והלכנו לקרון פנימי יותר.
''אז.. לן אני רואה שיש לך ריקוואפ מאג'יק'' אומר כדי לשנות נושא ''בחיים לא יצא לי לראות מישהו עם קסם כזה, אתה יכול בעזרתו לזמן חפץ בתמורה לחפץ אחר שיש לך לא? או שאתה יכול גם בלי תמורה? סליחה שאני שואלת כל כך הרבה אבל אני ממש רוצה לדעת הכל, אפשר לומר ש..לא חייתי את רוב חיי בחברת אנשים'' אומר בחיוך ואצחק

[QUOTE=Alice;1426886]''אומ... הם בטח מהגילדות הרעות הפחות מוכרות, החלשות יותר'' הרהרתי , ''בוא נעזוב אותם פה הם לא יחזור בזמן הקורב'' אמרתי והלכנו לקרון פנימי יותר.
''אז.. לן אני רואה שיש לך ריקוואפ מאג'יק'' אומר כדי לשנות נושא ''בחיים לא יצא לי לראות מישהו עם קסם כזה, אתה יכול בעזרתו לזמן חפץ בתמורה לחפץ אחר שיש לך לא? או שאתה יכול גם בלי תמורה? סליחה שאני שואלת כל כך הרבה אבל אני ממש רוצה לדעת הכל, אפשר לומר ש..לא חייתי את רוב חיי בחברת אנשים'' אומר בחיוך ואצחק[/QUOTE]

"הממ." הנהנתי, ואני ומנמה הלכנו לקרון פנימי יותר.
צחקקתי, "כן, אני יכול לזמן חפצים בלי תמורה למשהו. האמת היא, שיש רק שלושה כמוני בכל הארץ,
אני חושב. אני, ארזה סקרלט, ועוד מכשף אחד, שלא מגלה את שמו. " אמרתי לה.
"זה בסדר, גם אני חייתי את רוב חיי לא בחברת אנשים." אמרתי, אך קצת הופתעתי-
הנערה הצעירה הזאת נראת נחמדה, ולא הבנתי למה אנשים לא רצו להיות בסביבתה, הרי לא להיות בסביבתי זה עוד בסדר.
"אה- סליחה אם השאלה הזאת פרטית מידי, אבל למה חיית את כל חייך לבד? כלומר, לא בחברת אנשים?" שאלתי בתמיהה

''בגלל שאני ואמא חיינו ביער'' אמרתי בחיוך רחב, נזכרת באמא. ''אבל..לפני שלוש שנים קמתי ופתאום היא לא הייתה לידי, חיפשתי וחיפשתי אבל.. לא מצאתי אותה'' אמרתי וניגבתי כמה דמעות. ''סליחה, פשוט אני די מתגעגעת אליה היא מגדלת אותי.. טוב פחות או יותר מאז שנולדתי'' הוספתי בחיוך. ''שהבנתי שהיא לא תחזור יצאתי מהיער וככה הגעתי לעיר. זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי על גילדות, ומאז אני במסע לפיור אנג'ל. קצת אחרי שיצאתי מהיער פגשתי את ג'ין קון'' אמרתי בחיוך ''ולמה אתה לא?'' שאלתי את לן

[QUOTE=Alice;1426896]''בגלל שאני ואמא חיינו ביער'' אמרתי בחיוך רחב, נזכרת באמא. ''אבל..לפני שלוש שנים קמתי ופתאום היא לא הייתה לידי, חיפשתי וחיפשתי אבל.. לא מצאתי אותה'' אמרתי וניגבתי כמה דמעות. ''סליחה, פשוט אני די מתגעגעת אליה היא מגדלת אותי.. טוב פחות או יותר מאז שנולדתי'' הוספתי בחיוך. ''שהבנתי שהיא לא תחזור יצאתי מהיער וככה הגעתי לעיר. זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי על גילדות, ומאז אני במסע לפיור אנג'ל. קצת אחרי שיצאתי מהיער פגשתי את ג'ין קון'' אמרתי בחיוך ''ולמה אתה לא?'' שאלתי את לן[/QUOTE]

[B]וואו.. מסכנה. היא הייתה עם אמא שלה לבד, ואז יום אחד אמא שלה, כל מה שהיה לה נעלם.. [/B]חשבתי לעצמי, מבטי היה עצוב. "אני? אה, בעיקרון, אני הייתי הילד שאף אחד לא התחבר אליו, לא היו לי כלכך הרבה חברים, גם בכלל הכוח המוזר שלי וגם בכלל זה שאני יתום,
ו.. טוב.. קרה לי בגיל 10 מקרה מסויים.." אמרתי, והרכנתי את ראשי.
"אני.. רצחתי בטעת את ההורים המאמצים שלי," אמרתי לה, והבטתי לצד.

''או..'' פלטתי בטעות והרכנתי ראש. הבנתי שמותר להחליף נושא ומהר. ''טוב אמ.. בכל מקרה אני בטוחה שאמא בסדר עכשיו ושלא קרה לה כלום. אמא הכי חזרה! היא בגובה 10 מטר אם לא יותר!'' נעמדתי על רגליי וליוותי את התיאור בתנועת ידיים עם חיוך רחב ''ויש לה את העיניים הכי יפות בעולם! הם כחולות כמו המים והכנפיים שלה בכלל! הם בצבע הכי יפה שיש!'' בשלב הזה דמעות החלו לזלוג מעיניי ללא שליטה למרות שהייתי עם חיוך על הפרצוף, הזיכרון פיעפע בי

[QUOTE=Alice;1426900]''או..'' פלטתי בטעות והרכנתי ראש. הבנתי שמותר להחליף נושא ומהר. ''טוב אמ.. בכל מקרה אני בטוחה שאמא בסדר עכשיו ושלא קרה לה כלום. אמא הכי חזרה! היא בגובה 10 מטר אם לא יותר!'' נעמדתי על רגליי וליוותי את התיאור בתנועת ידיים עם חיוך רחב ''ויש לה את העיניים הכי יפות בעולם! הם כחולות כמו המים והכנפיים שלה בכלל! הם בצבע הכי יפה שיש!'' בשלב הזה דמעות החלו לזלוג מעיניי ללא שליטה למרות שהייתי עם חיוך על הפרצוף, הזיכרון פיעפע בי[/QUOTE]

חיבקתי אותה. "אל תדאגי, אני בטוח שיהיה בסדר ושהיא חיה, אני אעזור לך למצוא אותה!" אמרתי לה,
ואז הבנתי מה היא אמרה.
"אמא.. בגובה... עשר.. מטר?... כנפיים..? הא? OuuuO"" " אמרתי בשוק. ממתי אמהות
הן בגובה עשרה מטרים ויש להם כנפיים? רגע.. יכול להיות..
"..אמא שלך היא במקרה דרקון?"

''כן'' השבתי בלי להבין למה לן מתלהב מזה כל כך. ''אני הwater dragon slayer'' אמרתי וחייכתי חיוך רחב כהרגלי. ''אמא היא הכי טובה!'' אומר שוב בהתלהבות וחיוך.
''אפצ'י'' התעטשתי לפתע ''סליחה, אני מצוננת קצת'' אמרתי בחיוך והבטתי מהחלון עם אותו חיוך ממקודם מתפלאת מהנוף של היער, תמיד אהבתי את הנסיעות האלה ליד היערות שהזכירו לי כל כך את הבית. ''עוד חמש דקות אנו עוצרים, נוסעים התכוננו לרדת'' נשמע לפתע קול הכרוז


[IMG]http://www.hobby-frontier.com/phpThumb.php?src=/images/detailed/KT240112-4_img07.jpg&q=90[/IMG]

[QUOTE=Alice;1426903]''כן'' השבתי בלי להבין למה לן מתלהב מזה כל כך. ''אני הwater dragon slayer'' אמרתי וחייכתי חיוך רחב כהרגלי. ''אמא היא הכי טובה!'' אומר שוב בהתלהבות וחיוך.
''אפצ'י'' התעטשתי לפתע ''סליחה, אני מצוננת קצת'' אמרתי בחיוך והבטתי מהחלון עם אותו חיוך ממקודם מתפלאת מהנוף של היער, תמיד אהבתי את הנסיעות האלה ליד היערות שהזכירו לי כל כך את הבית. ''עוד חמש דקות אנו עוצרים, נוסעים התכוננו לרדת'' נשמע לפתע קול הכרוז


[IMG]http://www.hobby-frontier.com/phpThumb.php?src=/images/detailed/KT240112-4_img07.jpg&q=90[/IMG][/QUOTE]

"באמת?!" התפלאתי, "דרגון סלייר? וואו, לא ראיתי המון כמוך!" אמרתי,
"אז.. אמא שלך נעלמה.. המ, מנמה-סאן, אני יכול ל הצטרף אלייך אל המסע? אני אנסה לעזור לך
למצוא את אמא שלך ^^" חייכתי אליה, והרכבת נעצרה.
ירדנו שנינו מן הרכבת.
"הייייי, כולם לפנות דרך, תזהרו, היי, אתם-" אמרה נערה שרצה כשבידיה קופסא גדולה וכבדה,
אך לפתע נתקלה בכם, וכולכם נפלתם. כל התפוחים שהיו בקופסא של הנערה נפלו.
"תסתכלו לאן אתם הולכים!" היא אמרה בכעס, אך לפתע הבחינה בפרצופכם, "המ.. אתם לא מהעיר הזאת... הא? חדשים? " אמרה בפרצוף תמהה.

''לא, לא זה בסדר טעות שלנו היינו צריכים להסתכל לאן אנחנו הולכים'' אמרתי בהתנצלות ועזרתי נערה לאסוף את התפוחים ''אני אמ..לא ממקום מוגדר'' אמרתי בחיוך מתנצל.
''אני מנמה וזה לן'' הצגתי אותנו ''איך קוראים לך?'' שאלתי את הנערה ''מיסאקי'' ענתה הנערה וקמה לאחר שעזרנו לה להרים את התפוחים ''לאן אתם הולכים?'' שאלה אותנו מיסאקי ''לגילדת פיור אנג'ל'' אמרתי בחיוך. ''אמ..מנמה'' אמר לי לן והצביע לכיוון כלשהו. מיד הבנתי-ג'ין קון נכנס לאחת החנויות והתחיל לאכול פיצה בזמן שהוא מתעלם מצעקות בעל הבית ועושה בלאגן ''חכו כאן'' אמרתי כרגילה *חיוך מפחיד*

[IMG]http://fc00.deviantart.net/fs70/i/2011/108/1/9/menma_by_tehkhar-d3ebz3i.png[/IMG]

[QUOTE=Alice;1426914]''לא, לא זה בסדר טעות שלנו היינו צריכים להסתכל לאן אנחנו הולכים'' אמרתי בהתנצלות ועזרתי נערה לאסוף את התפוחים ''אני אמ..לא ממקום מוגדר'' אמרתי בחיוך מתנצל.
''אני מנמה וזה לן'' הצגתי אותנו ''איך קוראים לך?'' שאלתי את הנערה ''מיסאקי'' ענתה הנערה וקמה לאחר שעזרנו לה להרים את התפוחים ''לאן אתם הולכים?'' שאלה אותנו מיסאקי ''לגילדת פיור אנג'ל'' אמרתי בחיוך. ''אמ..מנמה'' אמר לי לן והצביע לכיוון כלשהו. מיד הבנתי-ג'ין קון נכנס לאחת החנויות והתחיל לאכול פיצה בזמן שהוא מתעלם מצעקות בעל הבית ועושה בלאגן ''חכו כאן'' אמרתי כרגילה *חיוך מפחיד*

[IMG]http://fc00.deviantart.net/fs70/i/2011/108/1/9/menma_by_tehkhar-d3ebz3i.png[/IMG][/QUOTE]

אספנו את התפוחים ביחד, " אני בזמן האחרון נמצא בריבאל סיטי.. אז אני מריבאל-סיטי, אני מניח" אמרתי לה וגמרנו לאסוף את כל התפוחים לקופסא.
"נעים להכיר, לן קאגאמינה." אמרתי ולחצתי את ידה.
"אמ.. מנמה.." הצבעתי על ג'ין- ומנמה חייכה חיוך מפחיד והלכה אל עבר ג'ין, ולאחר מספר דקות חזרה כשג'ין נמצא בידה חצי מעולף (@_@)
"אז, אמרתם שאתם רוצים להצטרף לפיור אנג'ל?" אמרה מיסאקי,
"אה, כן," אמרתי לה. "יש לי בגילדה הזאת קשרים מאוד טובים. אני אוכל לעזור לכם ^^" היא
אמרה בנחמדות. "או, תודה רבהלך!" אמרתי לה וחייכתי.
התחלתנו ללכת אל עבר בית הגילדה. הוא היה ענק ומפואר, ועליו נכתב "Pure Angel" ולצידו כנף מלאך לבן. אנשים רבים היו בפנים.
מיסאקי נכנסה אל הגילדה, "הוי! טסוקישימה! הבאתי לך את התפוחים שרצית!" אמרה.
"הא?" נשמע קול חלוש, ומיד הופיעה מולכם נער בעל שער לבן-כסוף-בלונדיני, עיניים אדומות, משקפיים, חליפת ברמן וצעיף. "אוה, חדשים?"
"אה, כן, הם רוצים להצטרף, זה לן וזוהי מנמה." אמרה מיסאקי.
"הממ..." אמר טסוקישימה ובחן אתכם.
"אתה.. ריקוואפ מאג'יק.. ודרגון סלייר.. וואטר.. אני טועה?" אמר, ואני ומנמה הנהנו לשלילה. "מעניין.." הוא מלמל.
"ברכותיי, התקבלתם! אני הוא טסוקישימה שיזואו. מיסאקי, תובילי אותם לחדר ההדרכה
ותביאי להם את כל המכשירים של פיור אנג'ל,"

''וואוו!'' אמרתי בחיוך למראה החדר. מיסאקי נכנסה והביאה לי קופסא שבא היה עלון קטן,חולצה של פיור אנג'ל, כמה ספרים ועוד דברים שלא זיהיתי. ''איפה את רוצה את הסמל.?'' שאלה אותי מיסאקי ''אוממממ על הרגל קצת מעל הקרסול'' אמרתי בחיוך. מיסאקי הצמידה את החותמת לרגל שלי וסמל הגילדה-כנף מלאך יפייפיה הופיע על רגלי והחליפה צבעים כל שנייה מורוד-לסגול-לאדום-לשחור-לאפור-לצהוב וכך הלאה עד שהיא נעצרה לפתע על כחול בהיר, צלול כמים ''וואוו! איזה צבע יפה'' אמרתי בהתלהבות.
החדר היה גם כן מדהים. הייתה בו מיטה רכה וארון לבן ויפה. שטיח תכול ומקלחון.
''אומ..אולי אלך לחקור קצת'' אמרתי לעצמי ויצאתי מדלת החדר והלכתי לכיוון האולם הראשי של הגלדה ''וואוו!'' אמרתי מופתעת מגודל המקום הוא היה ענק, מעולם לא ראיתי דבר כזה ''צריכה עזרה?'' נשמע קול שקט מאחוריי, זה היה שיזואו

[QUOTE=Alice;1426917]''וואוו!'' אמרתי בחיוך למראה החדר. מיסאקי נכנסה והביאה לי קופסא שבא היה עלון קטן,חולצה של פיור אנג'ל, כמה ספרים ועוד דברים שלא זיהיתי. ''איפה את רוצה את הסמל.?'' שאלה אותי מיסאקי ''אוממממ על הרגל קצת מעל הקרסול'' אמרתי בחיוך. מיסאקי הצמידה את החותמת לרגל שלי וסמל הגילדה-כנף מלאך יפייפיה הופיע על רגלי והחליפה צבעים כל שנייה מורוד-לסגול-לאדום-לשחור-לאפור-לצהוב וכך הלאה עד שהיא נעצרה לפתע על כחול בהיר, צלול כמים ''וואוו! איזה צבע יפה'' אמרתי בהתלהבות.
החדר היה גם כן מדהים. הייתה בו מיטה רכה וארון לבן ויפה. שטיח תכול ומקלחון.
''אומ..אולי אלך לחקור קצת'' אמרתי לעצמי ויצאתי מדלת החדר והלכתי לכיוון האולם הראשי של הגלדה ''וואוו!'' אמרתי מופתעת מגודל המקום הוא היה ענק, מעולם לא ראיתי דבר כזה ''צריכה עזרה?'' נשמע קול שקט מאחוריי, זה היה שיזואו[/QUOTE]

שיזואו לקח אותי לחדר שלי, שבידו קופסא קטנה. הוא הניח את הקופסא על המיטה, ופנה אליי
"אה, זה הזמן לשים לך גם את הסמל. היכן אתה רוצה אותו?"
"הסמל?"
"של הגילדה,"
"אה, כמובן. אממ.. אני חושב שאני אשים אותו בגב העליון, מצד שמאל." אמרתי, והורדתי את
חולצתי. שיזואו הצמיד את החותמת אל גופי, הרגשתי מגע חם לרגע, ותוך שניה סמל הגילדה -כנף מלאך יפייפיה - הופיע על רגלי, והחליפה צבעים כל רגע, עד שנעצרה בצבע אדום ארגמני.
"תודה." אמרתי לו, והחזרתי את חולצתי. "אני לבנתיים אתארגן כאן," אמרתי, ושיזואו
הנהן וחייך ויצא מהחדר.


~
שיזואו החל ללכת אל עבר חדרה של מנמה, ותוך כדי הליכתו הוא מצא אותה במסדרון.
"צריכה עזרה?" אמר לה. "אני אוכל להכיר לך את המקום ^^" חייך, וסידר את משקפיו.

''אתה ראש הגילדה נכון?'' אומר בחיוך ''כן'' הוא השיב שוב בקול שקט יחסית ''אמ...טוב רק רציתי לדעת. בגילדות יש לוח עבודות נכון? איפה הוא?'' שאלתי ושיזואו הוביל אותי לחדר קטן קצת יותר מהאולם הראשי אבל עדיין גדול עם לוחות מפוצצות בהודעות מכל עבר ''וואוו!'' אומר בהתלהבות ''ג'ין קון בוא הנה!'' אקרא לג'ין קון.
''וואוו!'' אמר ג'ין-טאן שהוא הגיע ''תקרא ללן!'' אומר לו בהתלהבות

[QUOTE=Alice;1426970]''אתה ראש הגילדה נכון?'' אומר בחיוך ''כן'' הוא השיב שוב בקול שקט יחסית ''אמ...טוב רק רציתי לדעת. בגילדות יש לוח עבודות נכון? איפה הוא?'' שאלתי ושיזואו הוביל אותי לחדר קטן קצת יותר מהאולם הראשי אבל עדיין גדול עם לוחות מפוצצות בהודעות מכל עבר ''וואוו!'' אומר בהתלהבות ''ג'ין קון בוא הנה!'' אקרא לג'ין קון.
''וואוו!'' אמר ג'ין-טאן שהוא הגיע ''תקרא ללן!'' אומר לו בהתלהבות[/QUOTE]

הייתי בחדר שלי והסתכלתי במגזינים ששיזואו הביא לי, כשלפתע ג'ין נכנס לי לחדר.
"הא?"
"מנמה קוראת לך ד_ד " אמר ג'ין טאן. החלפתי בגדים מהר לבגדי הרגילים, מכנסיים שחורים צמודים,
חולצה שחורה מאותו הבד של המכנסיים, צווארון ורוכסן.
ירדתי במהירות האפשרית אל מנמה אחרי ג'ין, והגעתי לחדר עם לוח גדול.
"--מנמה, קראת לי?" אמרתי לה. ראיתי את שיזואו גם בחדר.

''לא היית צריך למהר כל כך'' אמרתי והתחלתי לצחוק למראה לן הסמוק מריצה. ''זה בסדר'' הוא אמר בחיוך ''ג'ין טאן בו הנה'' קראתי לג'ין ואז ללן ''תראו! זה לוח המודעות בואו נבחר עבודה אני די קצרה בכסף *בלי כסף בכלל* '' אמרתי ללן בחיוך.
הבטתי על המודעות אחת אחת שלפתע ליבי נעצר ולא הצלחתי להוריד את מבטי מאחת המודעות.

[IMG]http://25.media.tumblr.com/tumblr_melk9nFK5t1ruuu4oo1_500.gif[/IMG]





[IMG]http://25.media.tumblr.com/tumblr_melk9nFK5t1ruuu4oo1_500.gif[/IMG]

''אוקיי'' אמרתי והלכתי לחדרי. את השעות הבאות ביליתי בחשיבה על אמא, על היום בו הלכתי לאיבוד ביער והיא מצאה אותי והחלה לגדל אותי. את השיעורים בהם היא לימדה אותי כיצד דרקון חי, וכיצד להשתמש בdragon slayer magic, את הזיכרונות הטובים והרעים, הצחוקים והמריבות. לא הייתה בשבילי אף אמא טובה ממנה. אף פעם לא עניין אותי לדעת מי הוריי הביולוגים, הם היו רק זיכרון רחוק ומטושטש. כן, אני מרגישה רע בשבילם שהם איבדו את ביתם אבל אני זכיתי לאם מושלמת, אם דרקונית.
''מנמה יוצאים!'' שמעתי לפתע את לן קורא לי ''אוקיי איפה זה?'' שאלתי ''כפר טוג'וינטיקה'' אמר לן, מתקשה לקרא. 'מוזר, השם הזה מוכר לי מעניין מאיפה' חשבתי במוחי מנס להיזכר. בסופו של דבר נכנעתי ויצאנו לכיוון התחנה

[IMG]http://2.bp.blogspot.com/_8HMX2B5pOs4/S9ZwQCt5jfI/AAAAAAAAAR0/SARsbLZzHVQ/s1600/500full.jpg[/IMG]

''בסדר'' אמרתי וקמנו מהמקום שלנו.
הלכנו דרך הקרון ונעמדנו מול הדלת ''נא לצאת'' נשמע קול נשי והדלת נפתחה אני ולן יצאנו מיד ונגלה לפנינו מראה של כפר גדול ויפה אשר שדות ירוקים ומרבדי פרחים נפרשים לכל עבר, כאב ראש הכה בי בהתפעה, בפעימות של כאב ''איי'' נפלטה צעקה קטנה מפי ''את בסדר?'' שאלו אותי לן וג'ין-טאן ''כן, זה רק כאב ראש קטן'' השבתי בחיוך ודפקתי על ראשי בחיוך מתנצל.
''בואו הלך לבית שממנו ביקשו'' אמרתי והתחלנו ללכת עמוק יותר לכפר


[IMG]http://25.media.tumblr.com/tumblr_melk9nFK5t1ruuu4oo1_500.gif[/IMG]

[QUOTE=Alice;1426998]''בסדר'' אמרתי וקמנו מהמקום שלנו.
הלכנו דרך הקרון ונעמדנו מול הדלת ''נא לצאת'' נשמע קול נשי והדלת נפתחה אני ולן יצאנו מיד ונגלה לפנינו מראה של כפר גדול ויפה אשר שדות ירוקים ומרבדי פרחים נפרשים לכל עבר, כאב ראש הכה בי בהתפעה, בפעימות של כאב ''איי'' נפלטה צעקה קטנה מפי ''את בסדר?'' שאלו אותי לן וג'ין-טאן ''כן, זה רק כאב ראש קטן'' השבתי בחיוך ודפקתי על ראשי בחיוך מתנצל.
''בואו הלך לבית שממנו ביקשו'' אמרתי והתחלנו ללכת עמוק יותר לכפר


[IMG]http://25.media.tumblr.com/tumblr_melk9nFK5t1ruuu4oo1_500.gif[/IMG][/QUOTE]

התחלנו ללכת אל עבר הבית, ובדרך שמתי לב להתנהגות מוזרה אצל מנמה.
"הנה זה!" אמר ג'ין-טאן, והבטנו על הבית שניצב מולנו. הוא היה גדול, לבן עם גג שחור. ילד קטן
עמד בכניסה וסילק עלים יבשים מהחצר.
"הא?" הוא אמר שהבחין בכם, "באתם בשביל העבודה?"
"ממ, כן" אמרתי לו.
"אני אקרא לאבא שלי, רגע" הוא אמר ונכנס לבית, וכעבור חמש דקות יצא ביחד איתו איש מבוגר
בשנות הארבעים לחייו.
"כן, מה אתם רוצים?"

''אמ..שלום אדוני אני מנמה ואלו לן וג'ין טאן'' הצגתי אותנו. בזמן שאמרתי את שני האיש נראה מעט לא נינוח למשמע שמי מסיבה לא ידועה. ''אמ..טוב אז באנו לכאן מגילדת פיור אנג'ל'' הסברתי את עצמי והראתי את סמל הגילדה על רגלי. ''ראינו את המודעה שפירסמת-על הדרקון ובאנו לכאן'' המשכתי. ''כן, אנחנו רוצים למלא את הבקשה'' הוסיף לן.
אישה נכנסה לחדר היו לה עיניים כחולות ושיער בצבע דומה לשלי. היא נעמדה מולנו והתחילה לומר ''אה. אתם בטח באתם לפה מגילדה למלא את הבקשה נכון?'' ואז לפתע עיניה נחתו עליי והיא עמדה ללא מילים

[IMG]http://aniphiles.files.wordpress.com/2011/05/menmamother.jpg[/IMG]

[QUOTE=Alice;1427010]''אמ..שלום אדוני אני מנמה ואלו לן וג'ין טאן'' הצגתי אותנו. בזמן שאמרתי את שני האיש נראה מעט לא נינוח למשמע שמי מסיבה לא ידועה. ''אמ..טוב אז באנו לכאן מגילדת פיור אנג'ל'' הסברתי את עצמי והראתי את סמל הגילדה על רגלי. ''ראינו את המודעה שפירסמת-על הדרקון ובאנו לכאן'' המשכתי. ''כן, אנחנו רוצים למלא את הבקשה'' הוסיף לן.
אישה נכנסה לחדר היו לה עיניים כחולות ושיער בצבע דומה לשלי. היא נעמדה מולנו והתחילה לומר ''אה. אתם בטח באתם לפה מגילדה למלא את הבקשה נכון?'' ואז לפתע עיניה נחתו עליי והיא עמדה ללא מילים

[IMG]http://aniphiles.files.wordpress.com/2011/05/menmamother.jpg[/IMG][/QUOTE]

"מנמה-סאן.." לחשתי למנמה והסתכלתי על האישה.
"אה, קרה משהו?" אמרתי לאישה, והיא הביטה על מנמה בהלם.
"מנמה.. מנמה, זאת את?" היא אמרה, ודמעות החלו לזלוג מעיניה.

''אמ..'' מילמלתי וצעדתי כמה צעדים אחורה ''אמ..סליחה נראה לי את מבלבלת אותי עם מישהי אחרת-קוראים לי מנמה אבל טוב..אני לא מכירה אותך'' מילמלתי ''אני מכיר את מנמה כבר שלוש שנים ואף פעם לא ראיתי אותך!'' אמר ג'ין טאן שעמד לידי.
''[SIZE="5"][COLOR="Red"][B][U]מיקאן..[/U][/B][/COLOR][/SIZE] את לא חושבת שזאת..?'' התחיל בעלה של האישה שמסתבר כי שמה מיקאן לומר ''אני לא חושבת! זאת היא'' צעקה מיקאן בבכי ''היית בקושי בת שנתיים שזה קרה.. אין פלא שאת לא זוכרת. מנמה אנחנו ההורים שלך!'' אמרה מיקאן