היה לכם חבר דימיוני?

נתקלתי עכשיו בכתבה שטוענת שלרוב הילדים יש חבר דימיוני ושזה נורמלי וחמוד.

[url]http://www.washington.edu/news/2004/12/09/imaginary-friends-most-kids-have-one-or-more/[/url]

מה איתכם? היה לכם חבר דימיוני? האם לדעתכם זה נורמלי וחמוד או שזה פשוט מראה על בעיה חברתית?

לי אישית לא היה :sorry:

מיכאלנג'לו, על שם צב הנינג'ה.

אני חושב שזה לחלוטין לגיטימי.
גם עכשיו, אני לפעמים מנהל שיחות עם אף אחד. כלומר אני סתם חושב בקול רם, מודע לכך שאף אחד לא מקשיב לי. לחשוב בקול רם אפקטיבי יותר מלחשוב. אז הכל לגיטימי לחלוטין.


אה נו ולא לשכוח את הלמה של סאותפארק - זה שמשהו דמיוני לא הופך אותו ללא קיים.

לא.

בטח שכן
תמיד כשמשעמם לי אני מדמיין פוקימונים חברותיים

כמובן.
לא אפרט, אבל עד היום. זה לא בדיוק חבר דמיוני.. מוזר להסביר.

המצאנו זן יצורים, אני וחברה, ולכל מאחד מאיתנו היה אחד שהוא שלנו, לא זוכר בדיוק איך קראו להם
הם היו קצת דומים לנמלים..
ופה שם גם מדמיין דמויות שעוזרות לי לחשוב בקול רם
[QUOTE=סוייפר הנחש;1491626]בטח שכן
תמיד כשמשעמם לי אני מדמיין פוקימונים חברותיים[/QUOTE]
כנ"ל

לא ממש
לפעמים כשהייתי משועמם הייתי מדמיין דברים כמו פוקימונים וכאלו בדרך שלי (כאילו שהייתי בדרך ללכת/לנסוע לאנשהו, לפני שנים)
לא מעבר

כן..
ואז נהייתי אתאיסט

הייתי מה"מקובלים" באותה תקופה.. אז היו לי חברים אמיתיים :x

יש לי חבר דמיוני קוראים לו אלון
@סוייפר^הנחש

סתם, יש אבל זה לא בדיוק חבר דמיוני אלא צד שני במטבע כזה אם אני מתלבט בין דברים

מבחינתי אתם כולכם דמיוניים :]

הייתי מדמיין עולם שלם, והיו שם הרבה דמויות
אז נראלי שזה נחשב חח

[QUOTE=Edgar;1491653]יש לי חבר דמיוני קוראים לו אלון
@סוייפר^הנחש ;

סתם, יש אבל זה לא בדיוק חבר דמיוני אלא צד שני במטבע כזה אם אני מתלבט בין דברים[/QUOTE]

האמת ששאפו ממש הצחקת אותי
רק חבל על התיוג הכושל

[QUOTE=LordAbizi;1491616]מיכאלנג'לו, על שם צב הנינג'ה.

אני חושב שזה לחלוטין לגיטימי.
[B]גם עכשיו, אני לפעמים מנהל שיחות עם אף אחד. כלומר אני סתם חושב בקול רם, מודע לכך שאף אחד לא מקשיב לי. לחשוב בקול רם אפקטיבי יותר מלחשוב. אז הכל לגיטימי לחלוטין.
[/B]

אה נו ולא לשכוח את הלמה של סאותפארק - זה שמשהו דמיוני לא הופך אותו ללא קיים.[/QUOTE]

מעולם לא היה לי חבר דמיוני בהגדרה.
הייתי משחק עם אחים שלי משחקים בהם אנחנו בני אלים, ובתאכלס כל השאר מבוסס על יכולת המשחק שלנו ועל הדמיון שלנו.

אבל כשאני לא מבין משהו אני פשוט אומר אותו. ואז פחות או יותר מסביר לעצמי יותר טוב מכל אחד אחר

מה אני קשור לתגובה שלך?
בכל מקרה, כשאני מדבר בקול רם, אני אמנם מודע לכך שאני לא מדבר עם אף אחד אבל אני כן משתמש ב"אתה" וזה כן חצי דיאלוג. אבל כן, עכשיו (לעומת ~15 שנה אחורה) אני לא קורא לזה חבר דמיוני ואני מודע לזה שאני לא מדבר עם אף אחד.

לא יודע איך זה מתקשר לתגובה שלך אבל ציטטת אותי אז אני חש צורך כפייתי לענות.

היה לי שהייתי קטנה.

[QUOTE=LordAbizi;1491712]מה אני קשור לתגובה שלך?
בכל מקרה, כשאני מדבר בקול רם, אני אמנם מודע לכך שאני לא מדבר עם אף אחד אבל אני כן משתמש ב"אתה" וזה כן חצי דיאלוג. אבל כן, עכשיו (לעומת ~15 שנה אחורה) אני לא קורא לזה חבר דמיוני ואני מודע לזה שאני לא מדבר עם אף אחד.

לא יודע איך זה מתקשר לתגובה שלך אבל ציטטת אותי אז אני חש צורך כפייתי לענות.[/QUOTE]

אה
כשאני קורא איזה טקסט שאני לא מבין, אני פשוט קורא אותו בקול ומדבר עם עצמי. נותן דוגמאות בקול וכולי.
כאילו לומד עם עוד מישהו, אבל עם עצמי

[QUOTE=LordAbizi;1491712]מה אני קשור לתגובה שלך?
בכל מקרה, כשאני מדבר בקול רם, אני אמנם מודע לכך שאני לא מדבר עם אף אחד אבל אני כן משתמש ב"אתה" וזה כן חצי דיאלוג. אבל כן, עכשיו (לעומת ~15 שנה אחורה) אני לא קורא לזה חבר דמיוני ואני מודע לזה שאני לא מדבר עם אף אחד.

לא יודע איך זה מתקשר לתגובה שלך אבל ציטטת אותי אז אני חש צורך כפייתי לענות.[/QUOTE]
זה ידוע שלחשוב בגוף שלישי/שני עוזר לארגן את המחשבות