שיר שכתבתי בסגנון שכל שורה מתיחלה במשפט שמתרכז לאורך כל הבית או בתים נוספים.
אף פעם לא כתבתי שיר בסגנון הזה, אז אל תרדו עלי יותר מידי ><
אגב, זה די מתאר את מה שקרה לי, רק שפיברקתי כל מיני דברים. הילדה הזאת הציעה לי חברות ולא אני לה, וכל מיני דברים אחרים, אבל זה די דומה.
הוא אהב אותה כשהם היו רבים,
הוא אהב אותה בזמנים הכי קשים,
הוא אהב אותה, הוא היה מוכן לעשות הכל בשבילה,
הוא אהב אותה, ולא קיבל כלום בחזרה.
הוא חשב עליה כשמתחת לשמיכה התכרבל,
הוא חשב עליה, על כמה שבגללה הוא סובל,
הוא חשב עליה ולא היה כלל מאושר,
הוא חשב עליה, על איך שהלב שלו נשבר.
הוא אהב אותה, סוף סוף הייתה לו הזדמנות,
הוא אהב אותה והציע לה חברות,
הוא אהב אותה, כשהיא אמרה לו כן,
הוא אהב אותה, רצה איתה להזדקן.
הוא חשב עליה, על כמה שהמצב רע,
הוא חשב עליה, הא ידע שאין ברירה,
הוא חשב עליה, אם הם יישארו בקשר טוב,
הוא חשב עליה, הסוף היה קרוב.
הוא אהב אותה זמן כה רב,
הוא אהב אותה, אך היה כה מאוכזב,
הוא אהב אותה גם אחרי שממנה הוא נפרד,
הוא אהב אותה גם כשהוא נאלץ להיות לבד.
הוא חשב עליה, על הדברים שהוא צריך לתקן,
הוא חשב עליה, אם הזדמנות שנייה לו היא תיתן,
הוא חשב עליה, ורק אז הבין שלא,
הוא חשב עליה, והבין שהיא כבר לא איתו.
הוא צפה בה, כשעם אחר היא התנשקה,
הוא צפה בה, למרות שלא דיבר איתה מילה,
הוא צפה בה, וכל-כך כאב ליבו,
הוא צפה בה, והבין שהלכה אהבתו.
הוא כבר לא אהב אותה, הוא הבין שזה נגמר,
הוא כבר לא אהב אותה, הוא הביט לעבר המחר,
הוא כבר לא אהב אותה, הוא רצה למצוא אחרת,
הוא כבר לא אהב אותה, הוא חיפש מישהי שתאמר לו "אותך אני אוהבת".
--
אין מה לרדת על עלילה, בגלל שכתבתי את מה שקרה.
אין מה לרדת על הקטע של הפתיח של כל שורה, בגלל שזה הפתיח המיוחד שבחרתי לשיר הזה, ויש לו סיבה, אבל היא לא ממש קשורה עכשיו.
פשוט תתייחסו לשיר =]