נושא: סיפור חדש : מייפל סטורי !

אמנם פרשתי אבל זה לא מונע ממני לפרסם סיפורים נכון ? אז הינה אחד : תקראו אותו בהנאה ובבקשה רק תגובות בונות !

פרק ראשון : איי מייפל – ביתי האהוב אך חלומי טוב יותר !

ציוץ ציפורים מתנגן באוזני וזה סימן בשבילי לקום .
קמתי והסתכלתי בזריחה,היא הייתה צהובה מתמיד ונראתה קרובה כ"כ ...פיהקתי פיהוק גדול ורצתי למטה בכדי לשטוף את פני בחדר האמבטיה .
שלום ! שמי אקנה . ואני ילדה רגילה שחיה בעיירה קטנה בשם שרווד ויליג',אני בת 16 ויתומה מהורים . אבי מת לפני 5 שנים ואימי מתה כשנולדתי ... כמו כל בוקר בעודי אוכלת את ארוחת הבוקר הכללה באותו יום :
חלב עיזים מהעיר לפריי ,תפוח רוג'ר יפה ואדום,ביצה קשה מעיר המזח וכריך יפה של עגבנייה וחתיכת נקניק .
אני ישבתי ואכלתי ובעודי אוכלת מהרהרת על החלום שהיה לי בליל אמש , שחזר על עצמו כמו כל לילה.
אני חולמת עלי בתור אישה יפת תואר המחזיקה בכפפה אשר רצה לה חופשייה בשדה של חמניות ובשמיים קשת מלאת צבעים ולאחר שאני רצה אני נופלת לתוך ערמה רכה ונעימה של פרחי סבא ואז מהנפילה אני מתעוררת כל פעם מחדש כשאני אוחזת בכרית ואני על הריצפה.
" חבל שזה רק חלום ... " הרהרתי בקול רם
" מה רק חלום ? "
" אופס, חשבתי בקול רם מידי "
זאת הייתה ווינטר חברה שלי שבאה כל בוקר ,אנחנו שכנות והחברות הכי טובות !
הצעתי לה חתיכת כריך ומזגתי לה כוס חלב , ולאחר שלגמה מין החלב סיפרתי לה על החלום והיא האזינה לי עד שסיימתי לדבר והיא כתגובה אמרה לי שהיא חולמת בערך אותו דבר רק בלי החלק של הכפפה או של הנפילה. בהתחלה חשבתי שזהו צירוף מקרים שטותי אבל אז חשבתי שוב בקול רם ושיתפתי אותה בשמועות על מתקן סודי שנמצא בסבך היער של הכפר , החלטנו ללכת ולבדוק על מה כל המהומה אבל הצטיידנו למקרה והאימונים אמיתיים וכל אחת הלכה להתכונן בביתה : לבשתי את החולצה הצהובה שלי ואת החצאית האדומה שלי (תמיד חשבתי שהיא מביאה מזל כי פעם מצאתי איתה 12 מסוס אבל זה סתם צירוף מקרים שאני חושבת על זה עכשיו) אבל אז הגיעה הדילמה האמיתית , מה אני אקח בתור נשק ? לא היה לי כלום ! הלכתי למטבח וחיפשתי במגירות סכינים חדים שיוכלו לתקוף , אבל חוץ מכמה סכיני מריחה ואחד חד אבל קטן לא היה לי כלום . ישבתי על המיטה וחשבתי.. "אני כמעט בטוחה שהיה לי נשק ! " לפתע היה לי "דה ז'ה וו" ונזכרתי שאבא השאיר ל חרב כדי שאוכל להתגונן ויהי מה מתחת למיטה בתוך לוח העץ ! מיד הזזתי את המיטה וראיתי את הלוח הרופף . הזזתי אותו וראיתי את החרב החלודה ביותר שראיתי מימי : חרב עם להב באורך של כ- 40 ס"מ לא עבה במיוחד ומאד חלודה , הנדן שלה לא היה שם ונאלצתי לחבר אותה לחגורה שלי עם חוט. "לפחות מצאתי נשק .." אמרתי. ארזתי מהר את הארוחה שלא סיימתי ,מימת מים של 2 ליטר ואת הכסף שתמיד החבאתי בתוך גרב ישנה (סך הכול 100 מסוס ...). רצתי לחדר האמבטיה לאסוף את שערי החום לשתי קוקיות נחמדות וכדי לצחצח את שיני (מי יודע ..אולי בפעם האחרונה? ) ולאחר שסיימתי הכנסתי גם את המברשת האדומה ואת המשחה שלי (בטעם מנטה עדינה ועל השפופרת יש ציורים של יצורים ירוקים בצורת טיפה ירוקה ועם מעין אנטנה על הקצה הנקראים סליימים , חמודים למדיי! ) . סיימתי להתארגן והחלקתי על מעקה המדרגות (ושוב,אולי בפעם האחרונה?) יצאתי מין הבית ,נעלתי את הדלת והכנסתי את המפתח לתיק . פגשתי את ווינטר ליד הנחל שבכפר וראית שגם לה יש חרב שנראת כאילו היא נשמרה הרבה יותר טוב משלי . לה היה שיער שחור בוהק וארוך שאסוף בגומייה ירוקה ,עיניים סגולות יפות (בניגוד לשלי שהיו חומות וגדולות ) חולצתה ירוקה וחצאית כחולה . היא נראתה טוב (אבל לא כמוני) . התחלנו ללכת ובדרך דיברנו בייננו על הנושאים ה"חמים" בכפר : על זה שטייסון ולייטנינג הבנים הכי חתיכים בכפר סופסוף פנויים אבל הם עזבו את האי ואיש לא יודע מה עלה בגורלם, על המאפייה שנסגרה בגלל פשיטה של חלזונות כחולים , על זה שכל הבנים בכפר רק רוצים כבר לעזוב את הכפר ואת האי (אה כן ... שחכתי להגיד , אנחנו חיים על אי שנקראה "אי מייפל")כדי להגיע ללא נודע אבל את הנושא האחרון שהיא העלתה לפני שהגענו עניין אותי יותר , היא דיברה על אי נוסף חוץ מאי מייפל , היא אמרה שזה מסתובב בכפר מאז שגולד (מנהיג הכפר) עזב לפני שנה אבל אני לא שמעתי על זה היא הסבירה שיש כל מיני דברים מסתוריים ושכלום לא התברר עדיין . עוד לפני שהיא סיימה להסביר לי מה יש שם שהיא יודעת ופי נפער לרווחה למראה המתקן העצום שהופיע לפני . זו הייתה קרחת יער גדולה ומעוגלת בצורה מושלמת למדי ובדיוק באמצע המעגל היה עץ גדול וסולם מסתרך עד לאדמה שלפנינו ומוביל עד לרצפת עץ –מעין מרפסת לפני ביתן גדול . היה שלט גדול לפני הביתן "מתקן אימונים" . אני וווינטר הסתכלנו זו בעיניי השנייה וכל אחת פחדה להתקדם , אני הראשונה שעזרתי אומץ להתקדם צעד ראשון וווינטר מיד אחרי הלכנו צעד ,צעד אל הסולם וכאשר סיימנו לטפס בדרך עצרה בעדנו אישה ואמרה:
" אתן בטוחות שאתן רוצות לצאת למסע ? זהו כביש חד צדדי- אין דרך חזרה ! "
היססנו מאד , כל החיים בכפר חלפו לפני . זה היה הימור גדול . לעזוב דבר כ"כ טוב – החיים הרגילים והטובים שלי ושל ווינטר בשביל דבר לא נודע ? שיכול להיות טוב ורע ?
לקחתי אוויר וחשבתי בשנייה האחרונה לפני התשובה שלי,הסתכלתי על ווינטר והיא שלחה לי מבט של הסכמה ובבת אחת שתינו ענינו : "כן !" היא הנהנה בראשה ומסרה את חליפות האימון שלנו הן היו חליפות צמודות ירוקות ומין הראש יצא עלעל , נראינו כמו עציצים ... האישה זזה ונכנסנו לחדר מדרגות , ירדנו בהן ובחדר התחתון היה גרם מדרגות קצר שממנו ,בכמה צעדים של הליכה , יש סרט נע שבכל כמה דקות אתה רואה סירטון קצר המציג עבודות(?) "מה זה לעזאזל ?! " שאלתי את האישה שבכניסה והיא הסבירה שישנו עוד אי שבו ישנן אפשרויות להפיכת מקצועות (שהם בעצם הגורל, כל אחד חסרונות ויתרונות משלו): גנב – אלגנטי ,זריז ,ערמומי מאד יפה חזק ובעל חוש הומור נהדר.
קוסם- חכם , ישר, בעל קסם אישי ,טוב לב ובשלן מצטיין
קשת- מדויק ואמיץ , גאה ,יפי תואר לרוב וקולעי מטרה מצטיינים
לוחם – המקצוע הכי חזק , גיבור , שרירי , רגוע ומשתמשים בקרב מגע .
לכל אחד מהמקצועות יש כלי מלחמה שונים וברמות חוזק שונות וגם בגדים שונים הייחודיים רק למקצועות להם הם שייכים . ניתן לבחור רק מקצוע אחד שיישרת אותך למשך כל הזמן שלך בחייך , ועל המסלול נוכל לראות הדגמות למקצועות ואת הכישרונות שלהם ואת כל יתר המידע נקבל אחר כך באי. אני וווינטר הוקסמנו מין הסיפורים של האישה ועלינו על המסלול : בהתחלה ראינו קוסמת המחזיקה שרביט גדול המצופה זהב ודמוי ברק (כמו של האל זאוס) פניה היו מושלמים למראה – כאילו ייצרו אותם מלאכים! עיניה היו כחולות כמו מי האוקיינוס ושיערה היה זהוב וגלש מאחורי כתפיה .ובגדיה היו יפהפיים : הייתה לה שמלה לבנה מדהימה עם ציורים של פרחי שושנה בשולי השמלה היא נעלה נעליי סירה לבנות ולראשה זר ורדים אדומים כדם . היא נראתה כמו אלה, לפתע היא הרימה את המטה , לחשה מילה מסוימת היכתה את האדמה ובהפתעה גמורה יצא ענן של ברקים מין הקצה העליון של השרביט וחישמל למוות עדר נוהר של סליימים (זוכרים ? היצורים ממשחת השיניים שלי ! ) ווינטר מאד נמשכה אל האישה והתחילה לרוץ כנגד התנועה של הסרט הנע כדי לראות את הסירטון שוב ושוב , ואני המשכתי. זאת נראת עבודה יפה אבל אני רציתי להמשיך ולראות עוד.
לבסוף ווינטר התעייפה מהמרדף ונפלה אפיים ארצה לידי תשושה מתנשפת ונושפת ואני מצחקקת ואומרת " נהנת מהמרדף אחרי כרכרה חונה ? " והיא רק רטנה בתשובה .
המשכנו לסרטון הבא וראינו קשת . הוא היה חמוד ויפה מראה , הייתה לו קשת אדומה גדולה שנראתה מאד חזקה והוא חבש כובע גדול אדום של מוסקטרים בעל נוצה רכה ובגדיו היו נאים מאד , ווסט אדום שתאם לכובע שמתחתיו חולצה לבנה ומכנסיים אדומות שהשלימו את מראה הרובין הוד הקלאסי והנעליים היו נעלי עור משובחות , פניו היו עגולים ועיניו היו חומות וחכמות למראה , שיערו היה שחור כפחם ומסודר מאד . גם הוא כמו הקוסמת מתח חץ ושלח אותו במהירות של ברק – החץ פגע בליבו של חזיר בר – בדיוק בליבו ! השתנקתי למראה החץ המהיר שתנועתו לא הייתה נראת לעין ! אבל עדיין לא השתכנעתי ,היה נראה שגם ווינטר לא התלהבה כמו שהתלהבה מהקוסם המשכנו לסרטון הבא . הסרטון היה על לוחם . הוא היה מאד שרירי וחסון לבוש כולו בחליפת אביר מברזל טהור שנראתה מאד כבדה והוא החזיק בידו האחת מגן שעליו סימן של נשר חרוט בו ובידו השניה חרב מברזל נוסף על המשקל של השריון . כל הציוד הכביד על המשקל אבל הוא זז בקלילות יתרה וניכר מכך שהוא מאד חזק . הוא הרים את חרבו ולחש משהו לחרב המורמת ובתוך שנייה עטפה את החרב הילה אדומה , הוא התקרב בריצה לגזע עץ זז ופגע בו פגיעה ישירה שחצתה אותו לשני חצאים . הוא הסיר את קסדתו והניח את חרבו על כתפו , שיערו היה אדמוני ובלורית קוצנית יצאה מין המצח שלו , הוא חייך למצלמה ואני הסמקתי למראה חיוך המלאך שלו ,את ווינטר זה לא עניין במיוחד אבל היא שרקה כשראתה אותי מסמיקה ואני בתגובה החדרתי בה מבט מסוכן אבל משועשע . המשכנו לקראת הסרטון האחרון - גנב

קצת ארוך אבל יפה ... מה דעתכם ?

כתוב יפה
אני לא מת על סיפורי מייפל...

בלי קשר, חבל שפרשת...

לא נורא .. יש סיכוי שאני אשאר אבל רק לחופש הגדול , זה סתם סיפור שכתבתי כי חזרתי למייפל השנה ... עוד 4 תגובות ואני אפרסם את הפרק השני.

סיפור יפה!
אני מיפליסט לשעבר אבל אדיין אוהב את זה!
ותוסיפי גם את עבודה הפיראט(אקדח או אגרופנים)

אין מצב, זה יגיע כשזה יגיע .

Originally posted by charizard kun@Jun 7 2009, 06:41 PM
אין מצב, זה יגיע כשזה יגיע .

אז שיגיע...
יש לי רעיון לדמות מישנית בסיפור><

יש מלא דמויות כאלו , עוד 3 תגובות ואני עוברת לפרק השני

סיפור נחמד&#33; אני ממש אהבתי את זה&#33;

עוד 2 תגובות לפרק השני&#33;

סיפור יפה
אני מיפלסט לשעבר
איזה יופי כתוב

קדימה &#33; עוד תגובה אחת לפרק השני &#33;

אחלה סיפור אני חזרתי מייפל לפני שבוע.
אהבתי.
אני כבר לא יכול לחכות לפרק הבא.

קיבלתי תגובות יפות לפרק הקודם והחלתתי לשים פרק נוסף , אני בנתיים כותבת את פרק 14 אבל מפה ועד פרק 14 יש זמן ... תהנו &#33;

פרק 2 : מתקן האימונים – סיומו של סיפור

הרקע היה עיר אפופת עשן סמיך ואתרי בנייה מרובים לאורכה , זהו היה גנב ממש חמוד &#33; הוא חבש בד שחור עם סמל ממתכת על מצחו שעליה חרוטות מילים מסוימות בלתי מובנות , הוא לבש חולצה שחורה ומעליה ווסט שחור מלא כיסים שנראו מלאים בכל מיני חפצים לא ידועים,מכנסיו היו מכנסי חאקי שחורות ובעלי קרעים מסוימים באזורי הברכיים ומטה ,על ידו הייתה כפפה כחולה בעלת אצבעות מתכת בקצותיה , הוא אחז בשני סכיני מתכת שבקצותיהם מחובר סרט אדום ,שיערו היה לבן אפרפר ולא מסודר כלל בשום תסרוקת – רק קוצים קלים ששימשו כבלורית נחמדה ועיניו היו חשדניות מאד ועל עינו השמאלית הייתה צלקת אדומה שגרמה לו להראות קשוח ומאיים לפתע הופיע מולו תמנון סגול וורוד מרחף באוויר ובעל שש עיניים– הוא אחז בסכינים בצורה מאסיבית יותר ושלח אותם לכיוונו של התמנון בזריזות אדירה – הסכינים עטו הילה אדומה ופגעו פגיעה ישירה באמצע גופו של התמנון וכאשר התפוגג העשן מההתרסקות של התמנון על הפיגום הגנב לא היה שם יותר אלא זז במהירות עצומה של 55 קמ"ש לשנייה בעודו מקפץ בין בניין לבניין בקפיצות קלות כשל ארנב , כאשר לא נראה עוד באופק החל סכין נוסף להתקרב אל המצלמה אבל פגע בפיגום העץ שלידו – המצלמה עשתה תקריב לסכין ונראה היה שמחובר עליו פתק בו היה כתוב "בחרו בגנב – אתם לא תתחרטו &#33; "ולידו סמיילי קטן . זהו , פה כבר ידעתי מה אני הולכת להיות . רציתי לראות את הסרטון שוב ושוב עד שימאס לי ממנו אבל כל פעם שניסיתי לרוץ נפלתי מרוב הלם, לא האמנתי שאדם יכול להיות בעל כריזמה ואלגנטיות ברמה כ"כ גבוהה. ווינטר החזירה אותי למציאות מין ההלם שלי בעזרת ניעור הגוף שלי בשתי ידיה
" הי ?&#33; אקנה ? כדור הארץ לאקנה ? " הודתי לה על העזרה שלה להוציא אותי מין ההלם והמשכנו במסלול אך היה רק עוד סרטון אחד לעבור ונמשיך לחדר הבא – כל העבודות לחמו ביחד במפלצת אחת גדולה, היה זה ענק אבן גדול ושחור שעל ראשו עשבים מתים וידיו נראות כאילו הן יכולות להרים בית שלם - הגנב תקף במרץ מאחורי כולם ,בעזרת אותם הסכינים מין הסרטון הקודם ,הקוסמת לחשה מילים בקצב וכל פעם המילים האלו מילאו את כולם בהילה ירוקה שכנראה ריפאה אותם מפציעותיהם שגרם להם הענק , הקשת לקח לידו שני חצים כל פעם וירה אותם בקצב מהיר כשל הגנב והלוחם תקף בצורות ובתנועות יצירתיות וחזקות את הענק מלפנים . כאשר חוסל הענק כולם עמדו זה לצד זה וצעקו ביחד את המשפט – "ויקטוריה איילנד &#33; תחילתו של מסע מופלא &#33; " ולאחר מיכן נעלמו כולם במהירות , כל אחד לדרכו האישית . אני הסתכלתי על ווינטר שהחזירה לי מבט שאמר שגם היא כבר יודעת מה היא הולכת להיות והתחלנו לרוץ עם כיוון המסלול כדי להגיע לסופו ושם ראינו איש בלבוש של עלה מייפל מוזר :
" הי אתן בנות &#33; " צעק איש מלפנינו .
" וואו אתן הבנות הכי אמיצות שאני רואה בימים האלו" " מה הכוונה ? " שאלתי בקול מאיים והרמתי את החרב כדי שהשוביניסט הזה ידע שאני לא אוהבת את המילים האלו.
"הכוונה היא שהמתקן נטוש כבר זמן רב ואף אחד לא מעז לעבור לוויקטוריה &#33; " הוא אמר , כנראה פחד מהתגובה שלי.
" קחו, זה תפוח רוג&#39;ר מרפא , אם תאכלו אותו הוא יגרום לכם לרפא חלק מהפצעים והשריטות שתקבלו והוא יעזור בהמשך ,בהצלחה יפיפיות " אמר וקרץ לי בכוונה כדי להרגיז
" תודה "אמרה ווינטר ומיהרה לעצור אותי מהתקף זעם על האיש . כאשר עברנו לחדר נוסף במורד עוד כמה מדרגות ראינו עוד סרט נע אך הפעם בלי סרטונים . כל פעם עברנו ליד כלוב מסוים שהראה ערים של אי נוסף שקיים בעולמנו הנקרא "אוסריה" ובו מפלצות שונות כמו : ארנבי צעצוע שמתופפים על תוף מהעיר לודיבאום , וליט&#39;י : כדורי פרווה קטנים שמרחפים באוויר מהעיר אל נאט&#39; . המשכנו בהתפעלות מהעולם הרחב שלא ידענו ממנו עד היום ולבסוף הגענו לסוף המסלול בו עמדה אישה וברכה אותנו ושאלה עם ברצוננו לצאת אל עולם רחב בעל סכנות מכל עבר אך גם הרפתקאות מדהימות. ענינו בבת אחת "כן &#33;" יצאנו דרך השער ובגדינו חזרו לעצמם,המשכנו בדרכנו וראינו כמה חלזונות , הם היו גדולים מאד &#33; הגיעו לי למותן ובנוסף הם היו בצבעים לא רגילים : אדום , כחול וירוק. הם נראו די נחמדים וחמודים אך כשהתקרבתי וניסיתי ללטף את שריונו של חילזון ירוק אחד השמעתי צעקה לא חזקה של : אווץ&#39; ואמרתי "הוא נשך אותי&#33;"
ומיד התרתי את החרב מין הנדן המאולתר שלה , החזקתי אותה בשתי הידיים והתרכזתי ביצור הקטן שנשך אותי , הרמתי את החרב והכיתי בעוצמה מרובה את שריונו הקשה, נראה היה שהוא ספגה נזק רציני מאד כי במכה השנייה קונכייתו התנפצה לרסיסים ולפני עמדו מספר מטבעות שיצאו מתוך הקונכייה ,אני לא יודעת איך הם הגיעו לשם אבל מצד שני זה היה סכום קטן אבל שימושי של 15 מסוס , אספתי אותם מהר ורצתי לכיוון ווינטר שלא יצאה מטומטמת כמוני והרגה אותם ישירות, אולי בגלל סלידתה מיצורים קטנים, ירוקים שמשאירים אחריהם שובל של ריר מוזר .
בעודנו ממשיכות ראינו אישה שביקשה עזרה מעוברי אורח לעזור לה ,ניגשנו מבלי לחשוב יותר מדי ושאלנו מה היא צריכה. היא בקשה מאתנו כך : " תוכלו להעביר את המכתב הזה ללוקס שבאמרהסט ? עם כן תודה &#33; "הסכמנו אבל שכחנו דבר אחד קטן – שאף פעם לא יצאנו מגבולות שרווד ויליג&#39; ואנחנו לא יודעות איפה זה &#33; החלטנו לחפש בדרך מורה דרך ישירות לשם אך בדרך שמענו זעקת עזרה: "אהההה &#33; הצילו &#33;&#33;&#33; " הן בקעו מין התל שהיה במרחק של ריצה קלה מאיתנו והחלנו לרוץ במהירות הכי גדולה שיכלנו.

טוב מאוד כמו הפרק הקודם ^___^

יאי ^^ תודה ~
עוד 4 תגובות לפרק השלישי