גשם כחול, ברק סגול
אש אדומה, סופה אפורה
להב חד, לוחם עמוד
פן תיפול, לתהום אבדון
הפחד העז, פוגע מיד
וקולות המתים קמים נועזים.
קוראים לחזור, לשכוח הכל,
לוותר על הכל, בשביל לשרוד
שלוף חרבך לוחם אמיץ,
פן חושך יפול על טירת העבר.
שלוף חרבך לוחם אמיץ,
כי תקווה תולים בך
החרב שלופה האויב מתקרב,
הזמן כבר נגמר, החושך קרב.
מקרה אחרון זה, רק אחד יצא,
רק אחד יחיה, רק אחד יבכה.
שלוף חרבך לוחם אמיץ,
פן חושך יפול על טירת העבר.
שלוף חרבך לוחם אמיץ,
כי תקווה תולים בך
עם חרב שלופה, מרוחה בדם,
נכנס לטירה, העיר המולה
כולם שמחו, כולם ניצלו,
אבל גבורת הלוחם, כולם שחכו.
נפל בשער, בשקיעת החמה,
ומת כאחד, שלא עשה מאומה.
שלופת חרבך לוחם גיבור,
הצלת את טירת העבר.
שלוף חרבך לוחם אמיץ,
אך אף אחד לא יזכורך.
גשם ששכח, ברק שנשכח,
אש שכבתה, סופה שחלפה.
הכל כבר ניגמר, הכל כבר עבר,
הצלת הכל, אך לא קיבלת דבר.