פוקימון ~ תעלומת מצרים
~ מדריך דמויות ~
~ מדריך פרקים ~
הפרק הראשון מיד יפורסם.
פרק 1: תחרות הפוקימונים! הסיפור מתחיל!
"מחר תתקיים תחרות היופי לפוקימון מספר ה100, אלפי מאמנים ומתאמים נרשמו עליה." אמר המנחה בתוכנית שבטלביזיה.
"פיקאצ'ו אתה מוכן מחר ליום הגדול שלנו." אמר המאמן בעל השער מלא הג'ל ומעיל ירוק, המאמן סירק את הפיקאצ'ו שלו.
לפתע נשמע רעש מן המחשב בבית, "או פיקאצ'ו קבלנו הודעה מאד." אמר המאמן ורץ אל המחשב.
"היי גולדן הצלחתי להסיג את הדי-אן-אי של הפוקימון האגדי ההוא." אמר אד בעל שער הליפה והסינר שדיבר עם גולדן דרך מצלמת האינטרנט.
"אדי מתי הספקתה לקנות מצלמת אינטרנט?" שאל גולדן.
"מזמן פשוט לא היה לי כוח לחבר אותה, תקשיב חברתי את כל המידע של הפוקימון והדי-אן-אי לפוקדור אחד אולי אני אצליח לשחזר את הפוקימון האגדי ולהחזיר אותו לחיים." אמר אדי.
"אתה בא היום לתחרות?" שאל גולדן.
"בסדר, אני אפעיל את המכונה שלי ואז אני אקח אוטובוס לתחרות, אני לא יודע כמה חשמל המכונה הזו הולכת לקחת אבל אני יודע שזה יהיה הרבה חשמל." אמר אדי.
"טוב אז נתראה בתחרות." אמר גולדן וכיבה את המחשב.
טוב פיקאצ'ו אתה מוכן לתחרות." אמר גולדן והחזיר את פיקאצ'ו לפוקדור.
בזמן שגולדן הלך לתחרות אדי עבד במעבדה.
"פסיידק עוד חצי שעה הפעולה תסתיים ואולי הפוקימון יחזור לחיים, אז תישאר פה, עם יקרה משהו רע תלחץ על הכפתור שליד הדלת ואני כבר אקבל הודעה לפלאפון." אמר אדי ויצא מן המעבדה.
בחזרה אל גולדן.
"אתה גולדן אפשר חתימה." אמר הפקיד.
"כן" אמר גולדן וחתם על פתק ההרשמה.
"מה אתה מבקש מהמאמן הזה חתימה היא לא כזה טוב, אז הוא הגיע לחצי הגמר בליגת סינו ביג דיל." אמרה המאמנת שעמדה מאחורי גולדן בעלת החולצה הורודה והקוקיות.
"ביג דיל הא? אני אראה לך מזה את תפסידי היום את המכנסיים שלך!!" אמר גולדן בכעס.
"כן אנחנו עוד ניראה מי תהיה אלופת התחרות הזו." אמרה המאמנת הצעירה ותחילה לצחקק לה.
"טוב מאמנים תעלו לזירה עוד חמש דקות מתחילה התחרות." אמר הפקיד.
גולדן והמאמנת עלו לאזור של מאחורי הקלעים, כל אחד בחר לו שולחן והתחיל לטפל בפוקימון שלו.
לפתע אל המקום ניכנס אדי "גולדן סליחה על האיחור." אמר אדי.
"טוב המתמודד הראשון שלנו הערב הוא גולדן אשר הגיע לחצי הגמר בליגת סינו." אמר מנחה התחרות והקהל התחיל למחוא כפיים.
"טוב זה הזמן שלי לעלות לבמה, אז תאחל לי לשבור רגל." אמר גולדן ועלה לבמה.
בזמן שגולדן עלה לבמה והתחיל להופיע המכונה במעבדה הגיע לשלביה האחרונים.
לפתע המנורות במעבדה נשברו והחשמל פגע במגנט שעל המכונה והכניס עליה כמות חשמל גבוה.
לפתע הפוקדור התחיל לזהור וחשמל התחיל לצאת מימנו, פסיידק רץ במהירות אל הכפתור אבל הוא חטף מכת חשמל מן המנורה והתעלף.
"טוב פיקאצ'ו בו נסיים את המופע עם זנב ברזל ומתקפת ברק" אמר גולדן.
פיקאצ'ו עמד לבצע את המתקפה, לפתע הייתה הפסקת חשמל וכל אולם המופע היה חשוך.
כל הקהל התחיל לצעוק בבהלה, לפתע נשמע רעש חזק וכל הפוקימונים רצו החוצה אפילו פיקצ'ו.
הפרק ה-1... הוא דיי סביר..
אין לי איך להסביר ..הרעיון יפה ,הדמויות יפות..
אבל משהו חסר
סיפור חדש ,עלילה חדשה ,דמויות חדשות .
אחרי 5 סיפורים מצליחים :
לכודים בזמן
אסון הזמן
עולם אחר
החולם
אסון הטבע 1+2 +3 :עידן חדש
ועכשיו !
בפורום ספרות !
"פרשי התקווה" ,סיפור חדש ומרתק על סודות המחקר הגדול בעולם.
ועל ארבעת הגיבורים שהיו אמורים בעבר להציל את העולם אך לא הופיעו כדי לעזור ,וכאן אתם נכנסים לתמונה!
פרשי התקווה !
http://myforum.co.il/showthread.php?t=54134
מחכה להמשך...Originally posted by momo3@Jun 23 2009, 12:58 PM
הפרק הראשון הוא מאוד קצר כי רק שם מתחילה העלילה הפרק השני הוא ארוך יותר.
סיפור חדש ,עלילה חדשה ,דמויות חדשות .
אחרי 5 סיפורים מצליחים :
לכודים בזמן
אסון הזמן
עולם אחר
החולם
אסון הטבע 1+2 +3 :עידן חדש
ועכשיו !
בפורום ספרות !
"פרשי התקווה" ,סיפור חדש ומרתק על סודות המחקר הגדול בעולם.
ועל ארבעת הגיבורים שהיו אמורים בעבר להציל את העולם אך לא הופיעו כדי לעזור ,וכאן אתם נכנסים לתמונה!
פרשי התקווה !
http://myforum.co.il/showthread.php?t=54134
מחכה להמשך!
פרק יפה אפילו כמה שגיעות כתיב קטנטנות, בכל זאת תזכור לעבור על זה לפחות פעמיים שלי שאתה מפרסם!
<span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'><span style=\'color:red\'>בברכה ירין</span></span>
--------
![]()
<span style=\'color:purple\'><span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'>קרדיט ענק לרומה!</span></span>
<span style=\'color:green\'>קרדיט לאליאב</span>
<span style=\'color:orange\'><span style=\'font-size:21pt;line-height:100%\'>פרשתי!!!!</span></span>
<span style=\'color:blue\'><span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'>כנראה לתמיד!!!!</span></span>
-------
![]()
<span style=\'color:red\'><span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'>תודה ענקית על הפייק לmamoswine ולמפעל שלו!(מימין)</span></span>
<span style=\'color:red\'><span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'>ותודה ענקית על השילוב של קיבוצניק מתוסכל!(משמאל)</span></span>
<span style=\'color:orange\'><span style=\'font-size:8pt;line-height:100%\'>אני שום סוג??</span></span>
פרק 2:התעוררות!
"פיקאצ'ו חזור." צעק גולדן והתחיל לרוץ אחרי פיקאצ'ו.
"ואוו כמה פוקימונים ברחו למאמנים שלהם, אבל לאן הם רצים." חשב לעצמו גולדן והמשיך לרוץ אחרי הפוקימונים.
"היי גולדן חכה לי." צעק אדי שרץ אחרי גולדן.
" תגיד אדי לאן אתה חושב שהם רצים?" שאל גולדן והמשיך לרוץ.
"אני חושב שלמעבדה שלי כנראה שהפוקימון האגדי חזר לחיים." אמר אדי שהמשיך לרוץ אחרי גולדן.
"איך אתה יודע שקרה משהו במעבדה?" שאל גולדן.
"אמרתי לפסיידק ללחוץ על כתור במעבדה ברגע שקורה משהו." אמר אדי שהתחיל כבר להתנשף.
אדי וגולדן ראו מן ההר שקרוב למעבדה את העשן שיוצא ממנה.
"אוי לא כנראה שליבור () באמת התעורר!" אמר אדי בבהלה.
"ליבור?" שאל גולדן.
"ליבור הפוקמון האגדי שאני גרמתי לו להתעורר, הפוקימון מאגדת הפוקימונים המצריים." אמר אדי.
"אה נכון, טוב כדי שנרוץ מהר אל המעבדה אחרת יקרה משהו רע." אמר אדי והמשיך לרוץ.
" היי המנחה איפה גולדן?" שאלה הנערה שלעגה לגולדן.
"הפיקאצ'ו שלו ברח באמצע הקרב." אמר המנחה.
"מעניין לאן גולדן הלך." חשבה לעצמה הנערה.
"טוב אדוני המנחה תתקשרו אלי ברגע שהחשמל יחזור ותמשיכו בתחרות." אמרה הנערה והלכה.
ובחזרה אל אדי וגולדן שהגיעו כבר למעבדה.
"טוב אני ממש לא הולך להיכנס למעבדה, הפוקימון האגדי הזה ניראה לי מסוכן מאוד." אמר גולדן.
"בסדר, אבל אתה יכול להביא לי פוקדור ריק אחד בבקשה." אמר אדי.
" מה אתה רוצה לנסות לתפוס את הליבור הזה, אין סיכוי שתצליח לנצח אותו עם פסיידק שלך." אמר גולדן והתחיל לצחוק.
"מי אמר שאני הולך להלחם מולו אני הולך לשכנע אותו שיהיה הפוקימון שלי." אמר אדי וניכנס אל תוך המעבדה בצעדים איטיים.
אדי פתח את הדלת והציץ אל תוף המעבדה, לפתע הוא ראה את כל הפוקימונים הם סוגדים לליבור.
ליבור ניראה זוהר במיוחד הכתמים הכתומים שעל הפרווה הסגולה שלו זהרו וגם שלושת המשולשים הכתומים שעל ראשו הירוק.
"אוי לא איך אני נכנס למעבדה בלי שליבור ישם לב עלי, רגע אלי אני ארכוש את אמונו בכך שאני אתן לו אוכל הוא נכחד לפני 3000 שנה אז אלי הוא יהיה רעב." חשב לעצמו אדי.
אדי פתח את התיק שעל גבו והוציא את מזון הפוקימונים שהוא הכין לפסיידק, הוא נכנס אל המעבדה באיטיות.
ליבור מיד הבחין בו, אדי זז לאט ולא עשה תנועות חדות כדי שליבור לא יתקוף אותו, אדי הניח את מזון הפוקימונים על הרצפה ויצר שביל שמוביל עליו.
ליבור התקדם לאט והתחיל לאכול ממזון הפוקימונים, אדי התכופף טיפה כדי שברגע שליבור יבוא הוא יוכל ללטף אותו.
ליבור התקדם לאט לאט, וכאשר הוא הגיע אל חתיכת המזון האחרונה הוא הביט אל תוך עיניו של אדי, אדי הביט גם הוא בעיניו של ליבור.
בזמן שאדי ניסה לרכוש את אמונו של ליבור גולדן חיכה לו בחוץ בציפייה.
לפתע גולדן שמע את קולה של הנערה, הוא הביט לאחור לראות עם זו באמת היא והוא ראה אותה היא רצה לעבור.
"היי למה ברחת מהתחרות? אתה מפחד להפסיד?" שאלה הנערה.
"אני לא מפחד! פשוט הפיקאצ'ו שלי ברח לא באמצע ההופעה, למה את עוכבת אחרי? ואיך ידעת שאני פה בכלל?!" שאל גולדן בכעס.
לפתע התרחש פיצו ענקי במעבדה ומההדף כל החלונות של המעבדה נשברו.
גולדן והנערה נכנסו אל תוך המעבדה במהירות לראות מה קרה שם.
ובמקום רחוק אשר נימצא בהרים.
"פרופסור ברונו אחד מפוקימוני המפתח שחיפשנו התעורר, הוא הפעיל את הכוח שלו והוא לא רחוק מפה כל כך." אמר אחד מעובדיו של פרופסור ברונו.
על הכיסא בחדר ישב עיש בעל זקן ושפם ושער חלק וטלטל גדול באזור המצח שלו.
"סוף סוף הצוות שלנו מתעורר לחיים אחרי תקופה שאנחנו מחפשים את הפוקימונים האלו, תוציא את הפלוגה מהר, חייבים לתפוס את הפוקימון הזה." אמר ברונו בקול נחוש.
פרק יפה...
סיפור חדש ,עלילה חדשה ,דמויות חדשות .
אחרי 5 סיפורים מצליחים :
לכודים בזמן
אסון הזמן
עולם אחר
החולם
אסון הטבע 1+2 +3 :עידן חדש
ועכשיו !
בפורום ספרות !
"פרשי התקווה" ,סיפור חדש ומרתק על סודות המחקר הגדול בעולם.
ועל ארבעת הגיבורים שהיו אמורים בעבר להציל את העולם אך לא הופיעו כדי לעזור ,וכאן אתם נכנסים לתמונה!
פרשי התקווה !
http://myforum.co.il/showthread.php?t=54134
פרק יפה!
עשית מתח טוב ואהבתי איך שאתה מתאר שעוברים מדמות לדמות
תמשיך!
<span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'><span style=\'color:red\'>בברכה ירין</span></span>
--------
![]()
<span style=\'color:purple\'><span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'>קרדיט ענק לרומה!</span></span>
<span style=\'color:green\'>קרדיט לאליאב</span>
<span style=\'color:orange\'><span style=\'font-size:21pt;line-height:100%\'>פרשתי!!!!</span></span>
<span style=\'color:blue\'><span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'>כנראה לתמיד!!!!</span></span>
-------
![]()
<span style=\'color:red\'><span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'>תודה ענקית על הפייק לmamoswine ולמפעל שלו!(מימין)</span></span>
<span style=\'color:red\'><span style=\'font-size:14pt;line-height:100%\'>ותודה ענקית על השילוב של קיבוצניק מתוסכל!(משמאל)</span></span>
<span style=\'color:orange\'><span style=\'font-size:8pt;line-height:100%\'>אני שום סוג??</span></span>
טוב פרק שלוש הוא פרק חשוב מאוד לכן הכותרת של הפרק מסומנת באדום, כל פעם שיהיה פרק חשוב הכותרת שלו תהיה מסומנת באדום.
פרק 3: פוקימון מפתח!
"אדי!!" צעק גולדן, והוא והנערה רצו במהירות אל תוך המעבדה.
גולדן פתח את הדלת במהירות וראה את אדי שוכב על הרצפה, הוא התחיל לדמם מן הפצעים שהיו על גופו.
הנערה שנראתה המומה שאלה "מה קרה פה?"
"אדי גרם לכך שפוקימון אגדי בשם ליבור התעורר, הפוקימון גרם לפוקמונים אחרים לבוא לפה , ולפני כמה דקות אדי ניכנס למעבדה כדי לרכוש את אמונו של הפוקימון אבל אני רואה שהוא לא הצליח." אמר גולדן.
"אז בגלל זה ברחת מהתחרות, אבל רגע איפה הפוקימון האגדי?" שאלה הנערה.
"אני לא יודע, הוא כנראה ברח וכול הפוקימונים הלכו איתו, עכשיו אני חייב להתקשר לבית החולים ולהזמין אמבולנס." אמר גולדן.
בזמן שגולדן התקשר לבית החולים הנערה לקחה את אחד הבגדים של אדי ועטפה איתם את החלקים המדממים של אדי כדי שלא יאבד הרבה דם.
במזמן שגולדן והנערה מטפלים באדי במפקדה של הפרופסור ברונו.
"טוב פלוגה היום זה יום חשוב, היום מצאנו את אחד מפוקימוני המפתח שחיפשנו כמה חודשים.כל פלוגה עכשיו תקבל מסוק ומכשיר שיגיד לכם היכן נימצא הפוקימון, הפוקימון חזק מאוד אז יהיה לכם כשה מאוד לתפוס אותו ולכן אני מעניק גם לכל קבוצה רובה מיוחד שברגע שיורים אותו יוצא ממנו רשת מיוחדת שמבטלת את הכוחות של הפוקימון וככה הוא לא יכול השתחרר ממנה." אמר ברונו.
"אז כמו שפרופסור ברונו אמר המשימה הולכת להיות לא קלה הפוקימון מסוכן והוא יכול לפגוע בכם חזק מאוד, אז שיהיה לכולם בצלחה וקדימה צאו למשימה שלכם." אמר עוזרו של הפרופסור המכונה מוריס יש לו שער ארוך ולבן ובגדיו מלוכלכים משמן מכונות.
הפלוגות לקחו את הפריטים ועלו על המסוקים וטסו מן המפקדה.
"היום יום חג מוריס הגיעה הזמן לחגוג." אמר ברונו והוציא מאחד התאים בשולחן שלו בקבוק שמפניה, הוא פתח אותו ומזג לו ולמוריס את המשקה.
"לחיים ברונו." אמר מוריס והרים את הכוס .
ובחזרה אל גולדן ואל הנערה, בזמן שחברי הפלוגה של ברונו יצאו לפעולה כבר הגיעה האמבולנס ופינה את אדי גם גולדן והנערה נסעו עם האמבולנס, ואחרי כמה זמן הם הגיעו אל בית החולים אדי פונה לטיפול נמרץ וגולדן והנערה נשארו מחוץ לחדר.
"לא אמרת לי מה השם שלך." אמר גולדן.
"השם שלי הוא שחף ." אמרה הנערה.
"שם יפה" אמר גולדן והתיישב ליד שחף כל גופו רעד.
"אתה רועד אולי תלך לבקש כדור הרגעה" אמרה שחף.
"לא אין סיכוי שאני זז מכאן." אמר גולדן.
"טוב אני הולכת לקנות שתייה אתה רוצה משהו?" שאלה שחף.
"תביאי קפה בבקשה." אמר גולדן.
"רגע מה עכשיו אני העשה גם פיקצ'ו שלי וגם פסיידק של אדי, אני חייב לגלות על הפוקימון הזה יותר מידע." חשב לעצמו גולדן והלך אל הפקיד בבית החולים "תגיד אתה יכול לתת לי שנייה את המחשב שלך זה עניין של חיים ומוות." אמר גולדן.
"בסדר" אמר הפקיד ונתן לגולדן את המחשב
גולדן הקליד על המשחב את שמו של הפוקימון ומצא עליו מידע.
"ליבור פוקימון אגדי אשר נכחד, מצאו הוא ממצרים, ליבור היה הפוקימון של תות-אנח- המון.
ברגע שתות- אנח – המון נהרג ליבור להשתגע והרס את כל האזור, לוחמים מצריים כלאו אותו בתוך פירמידה ואחר תקופה שבאו לשחרר אותו הוא נעלם המדענים מצאו שרידים שלו וניסו להחזיר אותו לחיים אבל לא הצליחו.
לליבור יש כוחות מיוחדים איתם הוא יכול להשתלט על פוקימונים ולהפוך אותם לעבדים שלו.
ליבור הוא פוקימון מפתח "
ברגע שגולדן ראה את המושג פוקימון מפתח הוא חיפש גם עליו מידע והוא מצא
"פוקימון מפתח, פוקימון מיוחד אשר יכול לפתוח שערים לעולמות אחרים כמו לדוגמא : לטיאס ולטיאוס.
מומלץ להיזהר מפוקימונים כאלה כי הם מסוכנים מאוד ויכולים לקחת אותך לעולמות או מימדים אחרים.
כיום פועל צוות לאיתור הפוקימונים האלה, הצוות מנצל את כוחות הפוקימונים האלה, שמו של הצוות לא ידוע ואף אחד לא הצליח למצוא אותם, אבל על פי עדויות של פרופסורים אשר חקרו פוקימונים כאלה קיים צוות אשר גנב מהם ממצאים ומידע חשוב על הפוקימונים הללו. "
"אוי לא מצב ממש שלנו ממש גרוע" חשב לעצמו גולדן וגופו התחיל לרעוד עוד יותר.
ובזמן זה באחת מן הפלוגות שהיו באחד המסוקים.
"המפקד איתרנו את ליבור באזור אחד הוא נימצא קרוב למבנה שמימנו קבלנו את האות הראשון ממנו." אמר אחד מחברי הפלוגה למפקד של הפלוגה.
"בסדר, כמה אנחנו קרובים לאזור?" שאל המפקד
"אנחנו כבר כמעט מעליו." אמר האיש.
"בסדר את תנחיתו את המסוק!" אמר המפקד.
המסוק התחיל לנחות ואחרי שהוא נגע באדמה חברי הפלוגה יצאו עם הרובים.
"הוא במערה הזו" אמר אחד מחברי הפלוגה והצביע על המערה.
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)