נושא: פוקימון צינוק מסטורי - מקדש הפוקימון המעופף

murkrow
הרעיון הוא 100 אחוז שלי ואף אחד לא עשה אותו עדיין, אני יודע את זה, זה כן זכויות שלי ואני לא חייב לעשות על זה C כדי שזה יהיה שלי, זה מעליב שאנשים לא מקוריים בפורום הזה, אבל לא משנה אני לפחות משקיע.

חלקתי את פרק 8 לשני חלקים בגלל שהוא היה אחרוך מאוד, את הפרקים כתבתי לפני חודש וחצי אבל הוספתי להם שיפורים וכל מני תוספות לעלילה להפוך אותה למעניינת, השם קצת לא קשור לעלילה אבל לא מצאתי שם יותר טוב, החלק השני יפורסם ביום שני יהיה לו שם אחר.

פרק 8 : משימה להצלת חיים, סטליקס חוסם את הדרך!
צ'ימי ישב על ריצפת החדר דמעות זלגו מעיניו ללא הפסקה, צ'אנסי פחדה להתקרב עליו היא יצא באטיות מן החדר כדי לא להפריע לו, קריקטוט הציץ מבעד לדלת הוא התקשה לקבל את זה שאחד מן הנבחרים מת.
לפתע צ'ימי קם מן הרצפה ונגב את פניו עם ידו, עם מבט עצוב במיוחד ומושפל מטה הוא התחיל ללכת אל הספרייה כדי לדעת מה יש בספר שפיפ אמר לו, צ'ימי עבר דרך המסדרון לפתע ויגלי הבחינה בו.
"צ'ימי אל תדאג." אמרה ויגלי, צ'ימי חלף על פניה בלי לומר מילה, הוא התקדם באטיות לכיוון הספרייה, אחרי כמה דקות הוא הגיעה אל הכניסה.
"שלום לך פוקימון צעיר אפשר לעזור לך?" שאל הוט.
"הוט איפה הספר סודות המקדש המעופף?" שאל צ'ימי.
"אתה צ'ימי?" שאל הוט.
"למה אתה שואל?" שאל צ'ימי.
"משהו בא לפה אתמול הוא היה מכוסה סדין שחור הוא ביקש לשמור לך את הספר עד היום בדיוק בשעה זו ועם לא תגעה אז שאני אחזיר את הספר למדף ולא אתן לך אותו באתה בדיוק בדקה ה90" אמר הוט.
"יופי תן לי אותו בבקשה" אמר צ'ימי, הוט הוציא מן המגירה את הספר והשיט אותו לידיים, צ'ימי לקח אותו במהירות ואז הניח אותו על אחד השולחנות בספרייה וחיפש את עמוד 78 כעבור כמה דפדופים הוא מצא את העמוד.
בעמוד הייתה תמונה ענקית של דיאלוגיה, ואז הוא התחיל לקרוא את הכתוב.
"אומרים כי רק כאשר דיאלוגיה נוצר הזמן החל לזוז, במקרה שלכם רק כשתצטרכו לחזור אחרוה או קדימה הוא יוכל לעזור לכם בזה עם תעברו את כל מגדלי טירת המתכת ואת הסטליקס הזוהר.
לא הרבה שרדו את סודות הזמן אבל אומרים שעם משנים משהו אחד קטן כל העתיד ישתנה."
לפתע צ'ימי הבחין במן פתק קטן שהיה מאחורי התמונה של דיאלוגיה, היא פתח במהירות את הפתק והתחיל לקרוא אותו במהירות, לפתע פניו הפכו קפואות מפחד, הוא הבין שעכשיו או לעולם לא.
לפתע הוא החזיר להוט את הספר ואז התחיל לרוץ במהירות אל החדר של ויגלי, הוא ניראה מזיעה במיוחד, משהו הציק לו.
" ויגלי אני חושב שאני יודע איך להחזיר את פיפ" אמר צ'ימי שניראה מוטרד במיוחד.
"מה הרעיון שלך?" שאלה ויגלי.
"ידוע לך שדיאלוגיה שלוט בזמן, אולי אני וקריקטוט נלך לטירה שלו ונבקש ממנו שיחזיר אותנו אחורה בזמן, הבעיה היא שאין קריסטלים, דיאלוגיה הוא לא נבחר אז הוא לא יכול להשתמש בכוח שלו" אמר צ'ימי.
"אני חושבת שיש לי משהו שיכול לעוזר לך מאוד" אמרה ויגלי ופתחה את אחת המגירות, היא הוצא מן כיס מבד חום, ובתוכו היה משהו בהיר ונוצץ הוא ניראה כמו אבן.
"מזה?" שאל צ'ימי שניראה מסוקרן
"בתוך הכיס הבד הזה יש וולט, עם אני אגע בה היא תשאב לתוכי ותיתן לי כוח ליומיים, אל תוציא את האבן הזו מהכיס הזה כי אז היא תשאב עליך, תעשה עם דיאלוגה עסקה ככה הוא יסכים להחזיר אותך בזמן אחורה, אבל תזהר עם מה שאתה עושה כל שנוי קטן שלא קשור לכך שאתה מנסה להציל את פיפ יכול לגרום לשינוי בכל העתיד." אמרה ויגלי.
"כן אני יודע" אמר צ'ימי ולקח את כיס הבד שהיה על השולחן.
"אז אנחנו נצא מחר בבוקר עם היאנמגות ואז נעוף לטירה שלו אני מקווה שנעבור את כל המכשולים שנמצאים בטירה" אמר צ'ימי והלך אל חדרו, כאשר הוא עבר הוא ראה ששני הצ'אנסיות לוקחות את פיפ הם מעבירות אותו לחדר מתים עד למחר.
"פיפ אל תדאג עכשיו אתה יכול לנוח אבל מחר אני אחזור להציל אותך" אמר צ'ימי בלב, ואז הלך לחדרו, הוא נשכב על המיטה שלו והתחיל להביט על התקרה, לפתע ליד החדר שלו עבר אוזריל הוא ניראה עייף במיוחד, אחריו כמו מן שומרת ראש הלכה באפי הבת של ויגלי, היא מאוד אהבה את האוזריל הקטן.
למחרת...
עיניו של צ'ימי נפתחו, השעה הייתה מוקדמת, הוא קם מן המיטה ויצא מהחדר, הוא הלך לכיוון החדר של קריקטוט שעוד ישן, צ'ימי התחיל לטלטל אותו מצד לצד וניסה להעיר אותו.
"מה קרה?" של קריקטוט.
"קדימה צריך לזוז הטירה היא מלאת קומות וייקח לנו זמן להגיע לקומה של דיאלוגיה, אין אף חלון בטירה ובגלל זה אי אפשר לעוף לקומה העליונה ולהיכנס" אמר צ'ימי.
"טוב תן חמש דקות ואני אהיה מכון" אמר קריקטוט שקם והלך לכיוון המקלחת, צ'ימי יצא מן החדר לפתע הוא ראה את ויגלי שבא לכיוונו.
"צ'ימי אתה וקריקטוט לא תצאו לבד לטירה, באפי ואזוריל יבואו איתכם, בחיים לא חשבתי שאני אסכן את הבת שלי אבל יש לנו מטרה חשובה יותר" אמרה ויגלי.
"זה לא נשמע לי רעיון טוב, אזוריל הוא עוד תינוק, ובלי להעליב הבת שלך קטנה, בטירה יש סכנות הם יכולים להיפגע." אמר צ'ימי, לפתע ליד צ'ימי וויגלי עברה באנירי קטנה וחמודה.
"סליחה מה שמך?" שאלה ויגלי.
"בון, למה את שואלת?" שאלה בון בקול חמוד במיוחד, צ'ימי הביט עליה והרגיש כאילו הוא התאהב, ואז הוא קיבל מן פלשבק.
"עם תפגוש באנירי והיא תנסה לנשק אותך או לפתות אותך אל תיתן לה, היא מסוכנת מאוד מאוד, אני לא יכול להסביר לך למה היא קשורה עליך במשהו, אבל זה עדיין לא הסיבה שכדי לך להתקרב עליה." אמר פיפ
"אני רוצה שתצאי עם קריקטוט וצ'ימי לטירה של דיאלוגיה" אמרה ויגלי.
"לא!, לא צריך" אמר צ'ימי, ולפתע הוא קיבל חזיון.
"עכשיו אני אראה לך מזה לבגוד בי" אמרה בון ועיניה היו אדומות, לפתע היא דחפה את צ'ימי בעזרת הרגל שלה מצוק אחד שלידו הייתה הטירה של דיאלוגיה.
"צימי אתה בסדר?" שאלה ויגלי שראתה את מבט המוזר על פניו של צ'ימי.
"כן כן הכול בסדר פשוט נזכרתי במשהו, אז עדיף שהיא לא תבוא איתנו" אמר צ'ימי.
"אין לך על מה להתווכח איתי היא באה איתכם תארגני תיק וקדימה תצאו לדרך" אמרה ויגלי, אחרי חמש דקות שלושת הפוקימונים עמדו בכניסה חיכו לויגלי.
לפתע ויגלי יצאה מן החדר שלה ואחריה הלך אביו של שלישיית הסטארלי, רק אתמול הוא שמע אל מות בנו.
"טוב זה סטארפטור הוא ייקח אתכם לטירה של דיאלוגיה אבל יש לו בקשה." אמרה ויגלי.
"בבקשה תחזירו את הבן שלי, הוא המנהיג של האחים שלו בלעדיו הם לא יסתדרו" אמר סטארפטור.
"אין סיכוי שאני אציל את הבן שלו, זה יכול לבוא על חשבון פיפ, היה כתוב בספר ששנוי קטן יכול להרוס את העתיד, אז לשנות עוד יותר בחיים לא" חשב לעצמו צ'ימי.
"טוב קדימה צאו לדרך" אמרה ויגלי, צ'ימי קריקטוט ובון עלו על גבו של סטארפטור שהלך לעוף במהירות, הוא עף כל כך מהר שהם היו צריכים להחזיק בנוצות שלו כדי לא לעוף מגבו, תוך שעה הם הגיעו אל הטירה שהייתה רחוקה מאוד מהם, סטארפטור נחת והשלושה ירדו מגבו.
"תודה לך, נקווה שנצליח להציל את בנך" אמר קריקטוט.
"דבר בשם עצמך" אמר צ'ימי בליבו.
"תודה לכם" אמר סטארפטור ועף מן האזור חזרה לבית ויגלי, השלושה הלכו לכיוון הכניסה של הטירה, בכניסה לטירה ישב מנצ'לאקס שמנמן הוא חצי ישן.
לפתע צ'ימי קיבל עוד פלשבק.
"בקרוב תפגוש מנצ'לאקס שמן במיוחד, הוא יעזור לך במשימה, תיקח אותו איתך הוא יהיה גורם חשוב מאוד בעתיד הוא לא נבחר אבל הוא יגלה משהו שיציל אתכם." אמר פיפ.
"סליחה אתה יכול לפנות לנו את הדרך בבקשה?" שאל צ'ימי את המנצ'לאקס.
"מה.. אה, לא כדי שתעברו פה מסוכן פה מאוד, אתם בטוחים שאתם רוצים להכנס?" שאל מנצ'לאקס.
"כן , אבל רק עם אתה תלווה אותנו לאורך כל הדרך" אמר צ'ימי.
"למה אתה חושב שהוא יוכל לעזור לנו?" שאל קריקטוט.
"בטח שאני יכול לעזור, אני מכיר את הטירה הזו כמו שאת הבטן הגדולה שלי, אבל היא מאוד מסוכנת בפעם האחרונה שנכנסתי לטירה תקף אותי איזה סטליקס עצבני הוא מגן על דיאלוגיה מפני פולשים" אמר מנצ'לאקס.
"אין לנו בעיה אנחנו נבחרים יש לנו כוחות" אמר צ'ימי.
"אה באמת! יופי אז קדימה בוא אחרי" אמר מנצ'לאקס שקם מהרצפה וניכנס אל תוך הטירה ואחריו כל השלושה, הטירה היא בעצם כמו מערה, הקירות הם מברזל וחלקם מאדמה קשה במיוחד או מסלעים, כאשר החבורה הלכה עברו לידם הרבה פוקימוני מתכת וסלע וגם אדמה.
"איפה כל המלכודות?" שאל צ'ימי.
"כרגע אין אבל ההמשך מלא כאלה" אמר מנצ'לאקס, החבורה המשכה ללכת לפתע הם הגיעו למן חדר מוזר, הוא היה מלא סלעים, החבורה ראתה שבחדר אין תקרה, לפתע הסלעים החלו לעוף לגובה ונעלמו בחשכה שהגיע מהקומות הגבוהות, מה שהעיף את האבנים זה מן גייזר שמוציא אוויר חם חזק שמעיף כל מני סלעים לגובה.
"הגענו לחדר שיקצר לנו את הדרך" אמר מנצ'לאקס, הוא עמד על אחד החורים של הגייזרים.
"3 2 1" אמר מנצ'לאקס לפתע הוא עף לגובה במהירות ונעלם באפלה של הקומות העליונות.
"טוב אני אקח סיכון" אמר צ'ימי הוא עמד מעל אחד הגזיים ולפתע גם הוא עף לגובה, אחריו הלך קריקטוט ואז בון.
שלושת הפוקימונים עפו לגובה במהירות ואז נתקעו בתקרה ונפלו על מן אדמה בוצית, מנצ'לאקס עמד מולם וצחק.
"נבחרים אבל אתם לא עומדים בקפיצה כזו" אמר מנצ'לאקס.
"היי אני לא נבחרת" אמרה בון.
"קדימה באו נתקדם" אמר מנצ'לאקס, החבורה המשיכה ללכת, לפתע נשמעו רעשים של שאגות.
"מממזה?" שאלה בון בגמגום.
" סטליקס הוא שומר על הקומה הזו, קומה שלישית זו הקומה שלו וברגע שהוא יתפוס אותנו הוא יהרוג אותנו, למרות ששמעתי שהוא נחלש בגלל שהקריסטלים נעלמו." אמר מנצ'לאקס.
"לא הוא בטח חלש מאוד אין סיכוי שהוא ינצח אותי" אמר קריקטוט.
"אה באמת בוא נבדוק את זה" אמר קול ששונה מן הקולות של האחרים, כולם הביטו לכיוון הקול ורואה שזה סטליקס, הוא עמד מאחורי קריקטוט שפחד להזיז את גופו אחורה.
"אני אראה לך מזה חלש, אומנם אני לא יכול לתוקף במתקפות אנרגטיות אבל פיזיות הם דווקא כן" אמר סטליקס ולפתע תקף את קריקטוט בעזרת זנבו והעיף אותו על קיר המערה.
"אוי לא, אוי לא!!" צעק מנצ'לאקס בבהלה.

הפרק היה מגניב מאוד.
אבל אתה די חוצפן בכך שאתה אומר שיש לך זכויות. אין לך זכויות על צורת "עיגול" בזיופים.

פרק טוב, ובנוגע לזכויות, עיגול זאת צורה מוכרת שמשמשת למצבים כאלה לכן אין פה שום זכויות

כן, מתי?
אני מחכה לו בקוצר רוח!

Grass-Man
וואו תודה זה אחד הדברים היפים שכתבו לי, לקח לי הרבה זמן להגיע לרמה כזו של כתיבה.

תשמעו בימים האחרונים אני מקבל הרבה הודעות שמבקשות ממני לפרסם את הפרק כמה שיותר מהר, הבעיה היא שאין לי חשק לתקן עכשיו את החלק השני ולתקן עוד כמה דברים שראיתי שאני צריך לתקן, אין לי גם זמן בגלל הלימודים אני מגיב במשחק שלי בקושי, בדרך כלל אני משפר את הפרקים בשישי שבת, אבל בגלל שאתם מאוד רוצים את הפרק הוא יצא או מחר או ביום שישי, אני רוצה לקבוע 2 ימים בשבוע בהם יפורסמו הפרקים, תגידו איזה הכי טובים לכם, השבת אני אתקן את רוב הפרקים ככה שנוכל לגמור את הסגה הזו במהירות, לא נשארו עוד הרבה פרקים עד סוף הסגאה הראשונה.

ימים זה לא דבר חשוב, העיקר שיצא.
ימים ראשון וחמישי נוח לך? תפרסם בהם.
מה שנוח לך נוח לי לפחות, ואני מקווה שככה זה גם לכולם

אתה באמת תותח ראית כבר כמה צפיות יש לך !! יותר מ 1000!! לדעתי כדאי לך לפרסם כל אמצע שבוע וכל סופשבוע ככה לא יהיה עליך עומס

~הודעה חשובה~
טוב עוד 13 פרקים תיגמר הסגאה הראשונה, פרק הסיום יהיה מן שני פרקים, והוא יהיה מפתיע מאוד את זה אני מבטיח

פרק 9 יפורסם היום, בין השעות 5 ל7

עכשיו יש תאריכים בהם יפורסמו הפרקים ככה שנדע את התאריך הסופי של סיום הסיפור.

הינה התאריכים
~ 10/9/09 ~ פרק 9
~ 12/9/09 ~ פרק 10
~ 16/9/09 ~ פרק 11
אחרי פרק 11 אני אתחיל לפרסם 2 פרקים בכל פעם
~ 21/9/09 ~ פרק 12 ו 13
~ 24/9/09 ~ פרק 14 ו 15
~ 29/9/09 ~ פרק 16 ו 17
~ 4/10/09 ~ פרק 18 ו 19
~ 9/10/09 ~ ספיישל סיום סאגה שני פרקים אחרונים פרק 20 ו21 ~ הסיפור יוצא להפסקה של חודש
עד לסגאה הבאה.
~ כעבור חודש~
~ 9/11/09 ~ הסיפור חוזר לסגאה שניה ומפתיע עם פרק פתיחה מותח במיוחד.

אז עכשיו תדעו מתי יצא כל פרק, אני אנסה כמה שיותר לעמוד בלוח הזמנים.