נושא: פוקימון צינוק מסטורי - מקדש הפוקימון המעופף

הקדמה:
הכול התחיל באי הכנף, באי זה נימצא מקדש הפוקימון המעופף.
בתוך המקדש היו 17 קריסטלים, כל קריסטל היה של סוג מסוים, במקדש היה קריסטל אש וקריסטל מים וקריסטל עשב ועוד.
אתמול פרץ אל תוך המקדש דארקראי וניסה לשאוב את כל הכוח שנימצא בקריסטלים הוא הצליח אבל הגוף שלו לא המצליח לא החזיק מעמד והוא נעלם, כל הקריסטלים נשברו ואיתם האיזון בעולם הפוקימונים.
שמועות מספרות כי דארקראי השתלט על גוף של פוקימון אחד ודרכו הוא הולך להשתמש באנרגיה הגדולה שהוא קבל ולהשתלט על עולם הפוקימונים.
עכשיו צריך למצוא את הפוקימונים הנבחרים שיחזירו את הקריסטלים אל המקדש ואת האיזון לעולם הפוקימונים.

הפרק הראשון יפורסם ביום ראשון מבטיח שהוא יהיה ממש יפה.

פרק 1 : שובו של דארקראי!
הכול התחיל בלילה אחד אפל במיוחד שהירח היה מלא, מקדש הפוקימון המעופף היה ריק.
אפילו השומרים ישנו כי לא היה על מה לשמור, כבר הרבה שנים שאף פוקימון לא ניסה לפרוץ למקדש.
אבל באותו הלילה הוא חזר, צל מפחיד התקרב אל המקדש הוא סרק את האזור וראה שהשומרים ישנים, הוא התגנב לאט לאט אל תוך המקדש.
בתוך המקדש היה חדר ענקי ובוא 17 קריסטלים כל קריסטל היה מסוג מסוים קריסטל אחד היה עשוי אש וקריסטל אחד היה עשוי עלים.
בכל קריסטל היה כוח עצום והם הקריסטל ייהרס הפוקימון מאותו הסוג יאבד את כוחותיו.
הצל ניכנס אל החדר הענקי לפתע הוא הפך לרוח שחורה ומפחידה, היה לה מן עשן לבן שיצא לה מהראש, וסביב הראש היה לה מן שרשרת אדומה ומוזרה.
הוא הושיט את ידיו לצדדים ולחש כמה מילים שאמורות להפעיל את הקריסטלים.
בעבר הרבה פוקימונים נסו לעשות את מה שהפוקימון עושה הוא מנסה לשאוב את הכוחות מהקריסטלים, אבל הם לא שרדו האנרגיה שיצאה מהקריסטלים הייתה גדולה מדי מכדי להכיל אותה בתוכם.
אבל הפוקימון השחור ידע שהוא יכול לאגור את האנרגיה בתוכו, הוא המשיך לומר את הלחש שוב ושוב וכעבור כמה דקות המקדש התחיל לרעוד והקריסטלים החלו לזהור.
לפתע ניצוצות קטנים החלו לעוף לעברו של הפוקימון, הוא המשיך לומר את הלחש, ואז הוא התחיל לצעוק אותו.
המקדש רעש והתקרה החלה ליפול לפתע יצאו מן ברקים מוזרים מן הקריסטלים ופגעו בפוקימון הוא התחיל לזהור בצורה מוזרה.
הפוקימון התחיל לצחקק ואמר לעצמו "עכשיו אני הולך לשלוט על עולם הפוקימונים!"
לפתע הוא התחיל להרגיש כאב חזק, הוא הביט על הידיים שלו וראה שהם נעלמות לאט לאט כמו כל חלקי הגוף שלו, כעבור כמה שניות כל הפוקימון נעלם ואיתו כל הקריסטלים.
לפתע השומרים של המקדש התעוררו ונכנסו אל תוך חדר הקריסטלים, השומרים היו שני צפרדעים כחולות על פניהם היו שני עיגולים כתומים וידיים ורגליים היו שחורות ועל כל יד היה להם פס כתום.
"קרון מה קרה פה, איפה הקריסטלים?" שאל אחד השומרים את חברו המכונה קרון.
"אני ממש לא יודע, ידעתי שאסור לנו להירדם בשמירה שלנו, כנראה שהוא הגיע לכאן קרורו." אמר קרון לחברו המכונה קרורו.
"מה אתה חושב שדארקראי פרץ לכאן?" שאל קרורו את קרון.
מה ששני השומרים לא ידעו שאולי גופו של דארקראי נעלם אבל נשמתו עדיין קיימת, דארקראי התקרב לשומר קרון ולפתע חדר אל תוך גופו, קרון לא הגיב לכמה שניות.
"קרון מה קרה לך למה אתה לא עונה לי?" שאל קרורו את חברו.
לפתע גופו של קרון רעד ועיניו הפכו אדומות ופסים הכתומים על ידיו הפכו שחורים.
"קרון אתה בסדר?" שאל קרורו והתחיל לצעוד אחורה
"סוף סוף הגיעה ההזדמנות שלי לחסל את אתכם!!" אמר קרון, לפתע הוא יצר כדור צל וירה אותו על קרורו, קרורו חטף את כדור הצל בראשו והתעלף, קרון ברח מן המקדש בריצה ונעלם.
למחרת..
" ויגלי מצב חירום!!" צעק פוקימון דמוי תוכי בעל ראש שחור בצורת תו וכנפיים כחולות, כל גופו רעד.
"ויגלי הוא חזר והפעם הוא מצליח במשימה שלו!!" אמר הפוקימון.
"אני לא מאמינה לך צ'אט!!" אמרה ויגלי וקפצה מהכיסא שלה בבהלה.
"אתמול בלילה הוא פרץ למקדש ושאב את כל הקריסטלים אז הוא השתלט על אחד השומרים ופגע שומר אחר, ועד עכשיו לא מצאנו את השומר שהוא השתלט עליו." אמר צ'אט.
"טוב צריך ללכת לספריה העתיקה ולבדוק מה צריך לעשות במצב הזה, כי בלי הקריסטלים אני ואתה וכל הפוקימונים האחרים \ לא נוכל להלחם לעולם ונהיה ממש חלשים ולא מוגנים מפניו, צריך לגלות איך מחזירים את הקריסטלים!." אמרה ויגלי ורצה במהירות אל הספרייה וצ'אט עף אחריה.
ויגלי וצ'אט רצו מהר אל הספרייה הגדולה שלא הייתה רחוקה מהם כל כך.
הם רצו כמה דקות ואז הגיעו אל הספרייה, הם נכנסו במהירות ויגלי התחילה להתנשף בכבדות.
"מה קרה ויגלי?" שאל הוט הספרן של הספרייה, שניראה כמו ינשוף בעל משקפיים שחורות ומחזרות ועניים אדומות.
"הוט אני צריכה את הספר על מקדש הפוקימון המעופף דחוף!!" אמרה ויגלי והמשיכה להתנשף.
"אגף חמש מלא ספרים על המקדש, קחי את הספר "סודות הקריסטלים" הוא מסביר הכול על המקדש" אמר הוט.
ויגלי וצ'אט רצו במהירות אל האגף חמש, היו בו מלא ספרים על המקדש אבל הם חיפשו את הספר ספציפי שהוט אמר להם עליו.
צ'אט התחיל לעוף לאזור הגבוה של המדפים וחל לחפש שם, ויגלי תחילה לחפש באזורים שהיו בגובה שלה, הם חיפשו כחצי שעה עד שלפתע צ'אט הבחין בספר.
"מצאתי את הספר!!" צעק צ'אט בשמחה ותפס את הספר במקור, צ'אט נחת על האדמה והניח את הספר על אחד השולחנות.
ויגלי פתחה את הספר והתחילה לחפש את הפרק שקשור למצב שהמקדש נימצא בו, לפתע היא מצא את הפרק הנכון "הדרך להחזרת הקריסטלים, כוח הנבחרים".
ואז ויגטלי התחילה לקרוא " במקדש הפוקימון המעופף קיימים 17 קריסטלים כל קריסטל מייצג סוג אחד של פוקימון, ברגע שאחד הקריסטלים נעלם הסוג שקריסטל ייצג מאבד את כוחותיו.
כדי להחזיר את הקריסטל צריך למצוא את הפוקימון הנבחר מאותו הסוג רק הוא יכול להחזיר את הקריסטל, אבל בשביל להחזיר אותו הוא צריך לבצע משימה, המשימה היא לפתור את הבעיה שגרמה לקריסטל להעלם כמו למשל: סכסוך בשבט של הסוג שלו, פוקימון אשר שאב את כוחות הקריסטל שלו, הפוקימון האגדי שמיצג את השבט עושה מעשים רעים , ועוד, במצב כזה רק הנבחר יכול לעזור.
יש סמנים שאומרים שפוקימון מסוים הוא הנבחר, הינה כמה מהם:
1.עם מניחים ליד הפוקימון את יהלום הכנף היהלום משנה את צבעו מלבן לזהב הפוקימון הוא נבחר.
2.הפוקימון הוא היחיד שיכול לתקוף במתקפות מים מבני שבטו, ברגע שהיהלום נעלם.
3.הפוקימון בעל יכולות מיוחדות כמו: הפוקימון יכול לזהות פוקימון שבצרה מבני שיבטו, הפוקימון יכול לקרוא לפוקימון האגדי המיצג את שבטו, אם הפוקימון ברמה מאוד גבוה הוא יכול להשתלט על פוקימונים מבני שבטו ולעשות בהם כרצונו. "
כעבור כחצי שעה ויגלי סיימה לקרוא, "צ'אט צריך לכנס את כל פוקימוני הכפר עכשיו, וצריך לדבר עם מנהיגי האי שידווחו לפוקימונים אחרים על המתרחש." אמרה ויגלי.

לקחתי אותם מקפטן קררו, כי כל הדמויות שם הם של צפרדעים, קרון זה הכוכב של קפטן קררו.
וקרורו זו הצפרדע האדומה ההיא.

מה זהו זה כל התגובות, מה הסיפור שלי כזה גרוע?
אם זה ימשיך ככה אז אני מפסיק לכתוב סיפורים.

פרק 2: הכינוס, מוצאים את נבחר הראשון!
"טוב ויגלי אני העוף למרכז הדואר ואבקש מהם לשלוח הודעות לכל המנהיגים." אמר צ'אט ועף דרך חלון הספרייה אל מרכז הדואר.
ויגלי יצא מהספרייה והלכה אל חדרה היא זמנה אל החדר שלה את שלושת עוזריה לשיחה.
כעבור כמה דקות הגיעו אל החדר של ויגלי שלושת העוזרים שלה, הוא היו שלושה ציפורים קטנות המכונות האחרים סטארלי.
"חבורת סטארלי תלכו אל הפוקימונים בעיר ותגידו להם לבוא אל הבמה המרכזית בעוד כחצי שעה אני עולה לבמה יש לי משהו חשוב להגיד לפוקימוני הכפר, אה ותלכו גם לבתים של הפוקימונים ותקראו לפוקימונים שם לבוא גם." אמרה ויגלי.
חבורת הסטארלים החלו לעוף אל העיר, רק אחד מהם התקשה לעוף הוא היה ניתקל בכל מני דברים בדרך שלו.
ויגלי נשארה בחדרה והחלה לכתוב את מה שהיא הולכת לומר עוד כחצי שעה, כעבור כמה זמן צ'אט חזר "ויגלי שלחתי את הודע לכל המנהיגים, אבל אני חושב זה לא יעזור את יודעת שלא כולם מחזיקים באבן הכנף, הם חייבים אותה אחרת הם לא ידעו אם הפוקימון שהם ראו תוקף במתקפה הוא דרקראי או שהוא אחד מהנבחרים." אמר צ'אט.
"אני יודעת, נבקש מחבורת הבידופים שעובדים במכרה לחפש לנו עוד כמה אבני כנף, וברגע שהם ימצאו אותם נשלח אותם למקומות שבהם אין אותם." אמרה ויגלי.
"טוב, ויגלי קדימה צריך כבר ללכת אל הבמה המרכזית, בטח כל הפוקימונים כבר שם." אמר צ'אט.
"כן אתה צודק." אמר ויגלי, וויגלי וצ'אט הלכו אל הבמה.
הם יצאו מבית ויגליטאף והמשיכו ללכת הם עברו את שוק הפוקימונים וכעבור כמה דקות הם הגיעו אל הבמה, ויגלי וצ'אט עלו על הבמה.
ליד הבמה כבר היו מלא פוקימונים שהתאספו, כל פוקימונים באזור התאספו חוץ מפוקימון אחד שעוד ישן בביתו.

בבית אחד בכפר ישן לו פוקימון דמוי פינגווין קטן, זה עוד אחד מהבקרים שהוא קם בהם מאוחר, מאז עזב אביו את ביתו וחזר אל הקוטב הצפוני.
הפינגווין ישן לו בשקט עד שלפתה הוא התחיל להתגלגל עד שהוא נפל אל תוך הבריכה שבבית שלו והתעורר, "אה מה השעה?" אמר הפינגווין, הוא יצא במהירות מהבית שלו והביט בשעון השמש שבחצר שלו.
"אוי לא השעה כבר 9 בבוקר אני חייב לרוץ לעבודה." אמר הפינגווין הוא לקח את התיק שלו מהבית והתחיל לרוץ אל העיר.

"טוב אז אתם בטח שואלים למה קראתי לכם, אז כמו ששמתם לב אתם לא מצליחים לתקוף, זה קורה בגלל שהקריסטלים נשאבו אל תוך דארקראי." אמרה ויגלי
"מה!!" צעקו הפוקימונים בקהל בבהלה והחלו להתלחשש ביניהם.
"שקט שקט המנהיגה שלכם מדברת אז תקשיבו!!" צעק צ'אט.
"טוב אז מה שאני אומרת זה כך, כנראה שדרקראי עדיין מסתובב בעיר שלנו, אז עם אתם רואים בפוקימון שתוקף במתקפה מסוימת תדווחו מיד לאחד השומרים שנמצאים בעיר." אמרה ויגלי וירדה מהבמה.
לפתע כל הקהל של הפוקימונים התחיל לצעוק לויגלי לחזור לבמה הם רצו לשאול אותה כמה שאלות, צ'אט עלה במהירות על הבמה ואמר "אם יש לכם שאלות אל ויגלי תבואו אל בית ויגליטאף" אמר צ'אט וירד מהבמה והלך אחרי ויגלי, אחריהם רצו חבורה של פוקימונים ששאלו אותם מלא שאלות.
לפתע אל אזור הבמה רץ במהירות הפינגווין הקטן שעבר שם כל בוקר כשהלך לעבודה שלו, לפתע הוא נעצר כשראה את הקהל הגדול שהתאסף באזור.
"מה קרה?" שאל הפינגווין הקטן.
לפתע חבורת פוקימונים הסתובבה לכיוונו של הפינגווין ובראשה פוקימון לטאה ענקי שניראה כמו דרקון צבעו כתום והוא בעל כנפיים ענקיות ועל זנבו יש להבה.
"תראו תראו מי נזכר להתעורר, מה קרה פיפ עשתה פיפי מרוב פחד לצאת מהבית." אמר פוקימון הלטאה המכונה צ'אר .
"היי אל תעליב אותי לא עשיתי לך כלום צ'אר, אני מזהיר אותך עוד פעם אחד שתפגע בי אני אלמד אותך לקח שלו תשכח." אמר הפינגווין המכונה פיפ.
"אוי אני רועד מפחד." אמר צ'אר ודחף את פיפ שנפל על האדמה.
"איה, עכשיו הגזמתה!!" צעק פיפ ותקף את צ'אר בבועות, צ'אר חמק במהירות מהמתקפה.
"אוי לא זה דרקראי!!" צעק צ'אר וצעד אחורה בפחד, לפתע כל הקהל הביט אחורה והקיף את פיפ הקטן.
"תקראו לשומרים עכשיו אנחנו לא ניתן לו לזוז." אמר אחד הפוקימונים.
"מה אתם רוצים ממני מה עשיתי אתם ראיתם שהוא דחף אותי, זה לא הוגן." אמר פיפ.
"אנחנו יודעים שאתה דארקראי." אמרו הפוקימון.
"אני דארקראי , מה פתאום מי סיפר לכם את השטות הזו" אמר פיפ.
לפתע הגיעו שני קרוגנאקים ותפסו את ידיו של פיפ והתחילו לסחוב אותו אל בית ויגלי.
"רגע עצרו בבקשה אני לא דארקראי!!" צעק פיפ אבל אף אחד לא הקשיב לו כולם חשבו שהוא דארקראי.
הקרוגנאקים סחבו את פיפ כמה דקות ואז הגיעו אל בית ויגליטף הם נכנסו וזרקו את פיפ על אחת הקירות.
לפתע צ'אט עבר במקום, "מה אתם עושים לפוקימון המסכן?" הוא שאל.
"אנשי העיר אמרו שהם ראו אותו תוקף את אחד הפוקימון במתקפה." אמר אחד הקרוגנאקים.
"טוב תכניסו אותו למשרד לי ואני אטפל בו עד שויגלי תתפנה לטפל בו בעצמה." אמר צ'אט, הקרוגנאקים תפסו את פיפ והכניסו אותו אל החדר של צ'אט, צ'אט ניכנס לחדר והקרוגנאקים יצאו ממנו.
"אז מה דארקראי אני רואה שמצאתה לך גוף סוף סוף." אמר צ'אט.
"אני לא דארקראי, למה אתם חושבים שאני הרוח הזו שמפחידה את כולם?" שאל פיפ.
"נו באמת דארקראי לא נולדתי את אתמול, אתה דווקא מאוד הפתעתה אותי חשבתי שתשתלט גוף של פוקימון חזק יותר, אבל אם פיפלאפ זה הפוקימון שבחרתה אז בבקשה." אמר צ'אט.
"אני לא דארקראי!! מה אתם לא מבנים חברות פוקימונים פגומים." אמר פיפ.
"אולי תתקוף אותי בכדור צל ותפגע בי כמו שפגעת בקרורו." אמר צ'אט, לפתע ויגלי יצאה מחדרה ונכנסה לחדרו של צ'אט.
"מה קרה צ'אט? מה הפיפלאפ הזה רוצה ממך?" שאלה ויגלי.
"הפיפלאפ הזה הוא דארקראי." אמר צ'אט בקול רציני.
"נו באמת." אמר ויגלי והתחילה לצחוק.
"אני רציני!!" צעק צ'אט.
"מאיפה העלתה בדעתך שהוא דארקאי?" שאלה ויגלי.
"אנשים בעיר ראו אותו תוקף במתקפה." אמר צ'אט.
"תגיד בדקת אותו עם אבן הכנף?" שאלה ויגלי.
"לא." אמר צ'אט.
"נו באמת." אמרה ויגלי ורצה במהירות אל החדר שלה ולקחה ממנו את אבן הכנף, היא רצה במהירות אל החדר של צ'אט והניחה את האבן על השולחן.
"פיפלאפ שם את הילד שלך אל האבן הזו עכשיו." אמרה ויגלי, פיפ המפוחד הניח באטיות את היד שלו על האבן, לכמה שניות לא קרה כלום.
"ידעתי שהוא דרקראי." אמר צ'אט, לפתע האבן שינתה את צבע מלבן לזהב.
"יש!! מצאנו את הנבחר הראשון." צרחה ויגלי מרוב שימחה.
"יש אני הנבחר הראשון!!, רגע מה זה ניבחר?" שאל פיפ, לפתע ויגלי וצ'אט פרצו בצחוק.

יש שגיאות כתיב ושגיאות הקלדה, ואתה מורח את הפרק.
יכולת לעצור כששמו את האבן מולו, או כשהאשימו אותו בזה שהוא דארקראי.
כדי לך לעבור על הפרק ולעשות הגעה, כי השגיאות הרבות מורידות את החשק לקרוא.
5/10