נושא: פוקימון- עלייתו של דאסקוניור

קראתי את הכל, והסיפור הטוב.
רואים שיפור מפרק לפרק, האורך כבר כמו שצריך, ואולי באמצע הפרק אין מתח, אבל בסוף יצרת מתח.

Originally posted by Norg Man@Aug 29 2009, 11:19 AM
קראתי את הכל, והסיפור הטוב.
רואים שיפור מפרק לפרק, האורך כבר כמו שצריך, ואולי באמצע הפרק אין מתח, אבל בסוף יצרת מתח.
מה שכן עם היית עוצר כצל מאיים מופיע מעליהם זה היה מותח, הרבה יותר

רעיון טוב!

ברגע שהם יקראו את התגובה שלך הם יבינו שזה לא הסוף המקורי, או שתערוך את התגובה או שלא תשנה.
הסיפור יפה כדי שתמשיך, אם קצת קשה לך עם המתח אני מוכן לעזור

פרק 4- איה אתה צ'אטוט?

"צ'אטוט! צ'אטוט!" נשמעו קריאות דאגה ופחד מכל פינה בעיר. אמנם עבר הרבה זמן רב מאז קוויל ופנפ התעוררו פצועים ושמו לב שצ'אטוט נעלם, אבל החיפושים לא הפסיקו. קוויל ופנפ קראו לעזרה ובמקרה, מגבי קטן שעבר במקום ראה אותם. המגבי קרא לכמה תושבים בעיר, שתחילה כעסו עליו על שהעיר אותם אבל אז ראו את פנפ וקוויל המדממים ורצו לעזור להם.
לאחר שקוויל ופנפ הגיעו למרפאת מועדון וויגליפאף, הם קיבלו טיפול ארוך מהאחות צ'אנסי. הם הורדמו ואז התחליו לטפל בהם. לאחר זמן מה, שניהם התעוררו. הם ראו את וויגליפאף יושב לידם וידעו מה עומד להגיע- שיחת וויגליפאף, שהיא שיחה שמתבצעת רק אם עושים עבירה חמורה/נקלעים לעבירה חמורה או שאחד מחברי גילוי נחטף ושאר החברים לגילוי נפצעים. "אוקיי, אני רוצה שתספרו לי ברוגע מה קרה" אמר וויגליפאף בקול רועד.
"אנחנו הלכנו עם צ'אטוט אל מחוץ לעיר כדי לבצע את הגילוי" התחיל קוויל "צ'אטוט קיטר הרבה אבל בסוף הצלחנו לגרום לו לשמוח מהגילוי. אבל אז..." קוויל הפסיק לדבר, היה לו קשה לדבר. "ואז הבנו שאי אפשר לחפש צל בצל" המשיך פנפ "אז קוויל הדליק את האש שעל גבו כדי שנוכל לראות את הצל התוקפני. א-א-אבל אז" פנפ התחיל לבכות "אז ראינו צל עצום, גבוה יותר מהמועדון... ומאז אני לא זוכר כלום חוץ מזה ש-שהתעוררתי פצוע יחד עם קוויל וגיליתי שצ'אטוט איננו" סיים פנפ תוך כדי בכי.
וויגליפאף ישב בחדרו לאחר שסיים את שיחת הוויגליפאף עם קוויל ופנפ והרדים אותם כדי שינוחו. הוא חשב וחשב. 'זה לא צל' הוא אמר לעצמו 'צל לא יכול לתקוף, צל לא יכול לחטוף... משהו פה לא מסתדר לי...'. לפתע נפתחה הדלת ואותו מגבי שהציל את קוויל ופנפ נכנס לחדר. "סליחה על ההפרעה" הוא אמר בקול מפוחד "תהיתי אם אוכל לראות את קוויל ופנפ". "לא עכשיו" אמר וויגליפאף "הם ישנים". "אה, אוקיי" אמר מגבי "אבל יש לי משהו שאו..." "אמרתי לא עכשיו!" צעק וויגליפאף והביניין רעד. מגבי נראה פגוע והתחיל לבכות וברח מהחדר.
מגבי הבוכה והפגוע התיישב ליד המרפאה. הוא המשיך לבכות ולבכות בגלל שוויגליפאף צעק עליו. 'רק רציתי לתת להם את זה' הוא חשב לעצמו וחשף יהלום אדום שחביא מאחורי גבו. "ראיתי את זה איפה שהם היו" הוא המשיך, הפע הוא דיבר עם עצמו.
"זהו זה!" צעק וויגליפאף "אני יודע מי ביצע את הפשע המתועב הזה! אני בטוח שקוויל ופנפ עשו את זה, לא ייתכן שבאמת הצל תקף אותם, זה מגוכח."
מגבי שמע קול צעדים וראה את וויגליפאף מתקדם לעבר המרפאה. הוא רץ להתחבא מתחת ללפיד. וויגליפאף נכנס למרפאה ויצא כשביד אחת הוא אוחז בקוויל וביד אחת בפנפ. הוא התקדם לעבר היציאה מהמועדון. מגבי עקב אחריו. הוא עקב אחריו עד לאחד הבתים, שם וויגליפאף דפק על הדלת עם רגלו. צ'אריזרד יצא מהבית והחל לדבר עם וויגליפאף. לאחר מכן וויגליפאף התקדם לים וצ'אריזרד קרא לשאר העיר.
"צ'אריזרד, שני אלו הרגו את צ'אטוט" אמר וויגליפאף לצ'אריזרד. "נו באמת. תביא לי הוכחה" אמר צ'אריזרד. "הנה!" אמר וויגליפאף והעביר לצ'אריזרד בחשאי דף. צ'אריזרד קרא את הדף בצורה כזו שהיה נראה שהוא מפטפט עם וויגליפאף. לאחר מכן וויגליפאף אמר "תקרא לשאר העיר לביצוע גזר הדין!".
~כעבור שעה~

"עונשם של קוויל ופנפ, על ביצוע עבירה כו חמורה, הינו זריקה לים!" אמר וויגליפאף בקול לאחר שנתכנסה כל העיר על צוק בצורת שרפידו. "אבל לא עשינו כלום!" בכו קוויל ופנפ "אנחנו נשבעים את שבועת ארסיאוס שלא עשינו כלום!". "כן, כן, כולם עושים זאת!" קרא וויגליפאף. "השליחו אותם!"

המשך יבוא!

פרק נחמד, ההתחלה לא הכי מובנת והשם לא מתאים.
בסה"כ יש שיפור

Originally posted by Norg Man@Sep 4 2009, 05:21 PM
פרק נחמד, ההתחלה לא הכי מובנת והשם לא מתאים.
בסה"כ יש שיפור

למה שם לא מתאים? לא אמרתי שימצאו את צ'אטוט אם לזה אתה מתכוון :blink:
משם הפרק אפשר להבין שמחפשים אותו, לא מוצאים...

סיפור נחמד מאוד,עידן צינוק מסטורי חוקרי הזמן החל! מוחעחעחעחע!

בקשר לסיפור:
פיסוק אחלה.
רעיון קצת מועתק O:
אין שגיאות כתיב

סיפור נחמד O:

Originally posted by ~nitay~@Sep 4 2009, 07:06 PM
סיפור נחמד מאוד,עידן צינוק מסטורי חוקרי הזמן החל! מוחעחעחעחע!

בקשר לסיפור:
פיסוק אחלה.
רעיון קצת מועתק O:
אין שגיאות כתיב

סיפור נחמד O:

תודה D:
אבל איזה רעיון מועתק?

פרק 5- הטריקו האבוד ומערת השרפידו!
"נראה שזה הסוף קוויל" בכה פנפ בזמן שהוא וקוויל הובלו לכיוון סף הצוק. "זה לא הסוף!" אמר קוויל וחייך. "וויגליפאף, מה כל המהומה?!" נשמע קול מהקהל. כולם הסתובבו לכיוון הקול וראו את צ'אטוט עף מעליהם. "צ'אטוט?" שאל וויגליפאף "צ'אטוט זה באמת אתה!" צעק וויגליפאף וקפץ קפיצה מרשימה לצ'אטוט כדי לחבק אותו, אלה שצ'אטוט נעלם בהבזק ערפל שחור. וויגליפאף נפל על הפרצוףוקם לאט לאט. בינתיים, קוויל ופנפ ניצלו את הסחת הדעת, וקפצו לבתחבא מאחורי שיח.
"מזל שהזיוף המוזר הזה נוצר..." מילמל קוויל. "כן, אחרת היינו שוחים ואני ואתה היינו גמורים כי מים הם הצד החלש שלנו..." ענה פנפ. לפתע פנפ צעד אחורה. בלי שום אזהרה, בלי קול אבנים מתדרדרות, נפל פנפ לתהום.
-בינתיים-
טריקו אחד קפץ מעץ לעץ ביער בחינניות מרשימה. הוא נע במעגל עצים ושמר על הסוד הכמוס ביותר של היער- מחולל הזמן. הטריקו הזה לא היה טריקו רגיל- הוא יכל להשתמש בכל מתקפות העשב ובנוסף יכל להשתמש בגיצים (מתקפת אש) ובבועות (מתקפת מים). הוא היה הנציג המושלם לשמור על מחולל הזמן אבל לא היה לו מושג, שבתום היום הזה הוא יהיה חסר יכולות לחלוטין, פצוע וכאוב.
הוא עשה את משמרתו כרגיל- הציב מכשולי צמח משתולל סביב מעגל העצים שעליהם זינק וקיפץ מענף לענף בהם. לפתע, הואור כבה, כאילו מישהו קטף את השמש ושם אותה במעיל. האוויר הריח מריקנות והצמח המשתולל נוטרל וחשף בפני טריקו יער ללא עצים חיים, רק עצים מתים וכרותים. טריקו ירד מהעצים שעליו היה ורץ אל מחולל הזמן, ואחז בו חזק. לפתע יד חזקה אחזה בו ובמחולל הזמן ומשכה אותם לאפלה חשוכה יותר מהאפלה שנוצרה. היד ריסקה את מחולל הזמן כמו זרד ואילו את טריקו הניפה גבוה באוויר. לפתע נראה חור סגול בשמיים. היד הכניסה את טריקו לשם ומה שהוא ראה היה רק חושך ושמע קולות מפחידים צוחקים. לאחר מכן היד הוציאה אותו משם וזרקה אותו רחוק. כל כך רחוק עד שהוא הגיע לים, שהיה בקצה היער, כ-10 ק"מ מהמקום בו טריקו שמר על מחולל הזמן. האפלה לפתע נעלמה והשמש שוב יצאה. היער לפתע חזר לחיים והעצים כבר לא היו כרותים ומתים. אבל טריקו עוד ישב על החוף, מתנשף, מפוחד ופצוע. "אני אשתמש בסינטתזה" הרגיע את עצמו "אני אתרפע במהירות ואז אחזור לתקן את מחולל הזמן. הוא התרכז חזק אבל דבר לא קרה. "מה קורה כאן?!" שאל בבהלה וניסה שוב. דבר לא קרה. "מה הולך כאן?!" הוא שאג וניסה להשתמש בעלי תער. שום דבר לא קרה. קליע זרעים? גם לא. צמח משתולל? לא ולא. "לא!!!" זעק טריקו והחל לבכות "נעלמו לי הכוחות!!!"
-בצוק-
"אהה!" צעק פנפ ופגע בקרקע קשה. "פנפ, ששש...!" אמר קוויל "רגע, לאן נעלמת?!". "אני בבור!" לחש פנפ לכיוון הפתח. לפתע הוא אה את הים וראה מין ברזייה. "מערה משונה!" הוא המשיך "הפתח שלה נראה כמו פה פעור עם שיניים ויש פה מיטות, אש מים ואפילו אוכל!". "רגע, אני יורד!" אמר קוויל והחל לרדת בסולם שפנפ לאט ראה קודם לכן כי הוא נפל ולא ירד.
לאחר סריקה קלה קוויל התנשם בהפתעה. "פנפ, זוכר את מערת השרפידו שלמדנו עליה לפני שהאשימו אותנו?" שאל קוויל. "אתה צודק, אנחנו במערת השרפידו!" אמר פנפ כאילו קרא את מחשבותיו. "יש!" אמרו שניהם.

הפרקים הבאים-
פרק 6- לטהר את שמנו
פרק 7- פעם צוות, תמיד צוות!
פרק 8- כשחבר מצטרף!
פרק 9- קוויל לבדו

פרק נחמד, המעברים ממקום למקום טובים אבל הסיום שוב לא משהו, היית צריך למתוח ביותר תיאורים ולגמור כשבשני המקומות יש מתח לדעתי, אבל זה נתון לדעת הכותב.
בסה"כ פרק טוב

פרק 6- לטהר את שמנו

'וואו, ממש מגניב פה!' חשב לעצמו קוויל וסרק את המערה. אותה מחשבה עברה לפנפ בראש אבל לפתע הם שמעו צעקות מלמעלה. תחילה הם שמעו מילמולים חסרי הבעה כמו "טריקופצועאיפה..." ואז התקדמו יותר ושמעו-
"כולם להרגע! תנו למגנזון להסביר!" נשמע קול חזק ומוכר
"בזזזת... בזזזת... אוקיי תקשיבו כולכם, דווח על טריקו פצוע ביער בזזזת... בזזזת..." נשמע קול לא מוכר אבל העביר מין זרם חשמלי קל בקוויל (לא בפנפ כי פנפ הוא מסוג אדמה). "הטריקו היה שומר מחולל הזמן בזזזת..." המשיך הקול "מחולל הזמן נמצע מנותץ לגמרי בזזזת... הצוות שלנו מנסה לתקנו. אני צריך צוות שיציל את טריקו! בזזזת..."
"פנפ!" לחש קוויל "פנפ, תקשיב!יש לנו פה חלון הזדמנות מצויין!". "הזדמנות למה?" לחש פנפ המבולבל. "לטהר את שמנו!" אמר קוויל "תחשוב על זה, אם נציל את שומר מחולל הזמן, יסמכו עלינו שוב..." אבל המשך משפטו נקטע על ידי שאגה שלא מהעולם הזה. שניהם הביטו למעלה בפחד וצעקו. מהחור, הפוך אבל זועם, נתלה וויגליפאף והביט בשניהם. "בואו הנה!" שאג עליהם. במקום להתקרב, קוויל ופנפ התרחקו בפחד. "אני לא אחזור! בואו הנה מיד!" אמר וויגליפאף בזעם ומשלו התקדמו, ירד אליהם ותפס את פנפ בחדק ואת קוויל מהבטן. הוא התקדם לסולם וזרק אותם אל על. הם נחתו מו פוקימון עף בצבע כסוף. היו לו אנטנות, מגנטים ועין כחולה מחשמל.
"הנה הפושעים!" נשמע קולו של וויגליפאף העולה בסולם. "הם חטפו את צ'אטוט! תעצור אותם!".
"לא עשינו כלום!" החל לבכות פנפ "ברצינות, לא עשינו כלום! אנחנו גם הותקפנו. אני לא יודע למה צ'אטוט נעלם...".
"בזזזת... בזזזת... וויגליפאף, אבן אמת?" אמר הפוקימון ואז התברר שהוא המקור לקול המחשמל.
"הנה" אמר וויגליפאף והביא אבן כסופה לפוקימון שבינתיים הזדהה כמגנזון.
"אוקיי, אני אזרוק אותה עליכם" אמר מגנזון וזרק את האבן ל קוויל ופנפ. היא עברה דרך שניהם מבלי להשאיר פגע. כל הנוכחים התנשפו בתדהמה. "חפי מפשע!" אמר מגנזון.