אני מסתכל על הפרופסור שוכב מת, ואז אני מתעצבן ומוציא את כל הפוקימונים שלי.Originally posted by Hit Man@Oct 4 2009, 10:03 PM
משלחת פוקימון סטארגייט
עדי - אתה הולך לסטארגייט ומשתגר אל כדור הארץ. אחרי שאתה משתגר אתה הולך למעבדה של פרופסור אוק.
ירין - "טוב.. רוצה מיאו?" אתה שואל אותה. ואז אתה מקבל את השיחה מפרופסור אוק ומחליט לעזוב הכל ולחזור ארצה.
עומר - אתה הולך הכי מהר שאתה יכול למעבורת ואז חוזר לכדור הארץ.
נדב - "שיט!" אתה צועק. "אנון, תשגר אותנו מהר אל הסטארגייט!" ואז אתה מגיע למעבדה של הפרופסור אוק.
עומר - אתה משאיר את הטוגפי הנגוע שלך אצל הפוקימון ריינג'ר ואתה ממהר להגיע לכדור הארץ למעבדה.
אתם מגיעים לעיר פאלט ואתה עולים בגבעה הקטנה, אתם פוגשים אחד את השני ומעבירים חוויות לגבי החוויה שלכם שבה גילו לכם שאתם צריכים לחזור לכדור הארץ ואתם תוהים מה היה כל כך חשוב שהיה מצריך את החזרה שלכם. אתם נכנסים למעבדה ולא רואים את הפרופסור בשום מקום. אתם מסתובבים ברחבת החווה שלו ואתם לא מוצאים כלום. לבסוף נדב רואה על שולחן העבודה שלו פתק.
'אני נמצא בין חיים ומוות, בין שמיים וארץ'.
אתם ממהרים לצאת מהמעבדה ואתם רואים לחרדתיכם את השמיים כבר שחורים משחור. נראה שענן או קבוצה של עננים פשוט כיסתה את הרקיע במין מעטפת שחורה ומפחידה. אתם עוטפים את עצמיכם בבגדים אבל הקור ששורר במקום פשוט מוגדר כקור כלבים. אתם מסתכלים למעלה ואתם נחרדים לראות שיש שם צללית מרחפת שבוחנת אתכם. אתם מסתכלים על אותה צללית במבט מסוקרן ואז כאב חד מפלח לכם את הראש. כל אחד ואחד ממכם חושב שעוד רגע ואתם פשוט תמותו מרוב הכאב הנוראי, וזה לא מפסיק. בנוסף לכאב מתחיל להישמע לכם בראש כל מיני קולות. קולות של פוקימון אגדי.
"לפני 350 שנה, אתם, בני האדם לקחתם את ההחלטה להשמיד כל דבר טוב על פני כדור הארץ.
לא היה איכפת לכם מהטבע ולא היה איכפת לכם מהפוקימונים. דאגתם רק לעצמיכם וכך כל שאר הדברים גססו.
אתם התחמקתם מהגורל שלכם במשך עשרות שנים עד שהחלטתם לפני 50 לבנות משלחת שתהרוס אותנו.
וכשאני אומר אותנו, אני מתכוון לשומרי הגלקסיה, מי שאתם מגדירים כל כך טוב בתור היריבים שלכם.
וכמעט שהצלחתם לעשות את המלאכה. השמדתם את כולם מלבד את המנהיג שלנו - מיוטו.
והיום הוא בנה לעצמו צבא חדש, משופר יותר, חזק יותר ואני אהיה זה שאעצור אתכם אחת ולתמיד".
אותו פוקימון אגדי חושף את עצמו ואתם מגלים שזה לא אחר מאשר גיראטינה האגדי.
אתם מסתכלים למעלה בפחד בעוד שהוא יורד בכוחות בלתי מוסברים לאדמה לאט לאט.
הקולות בראש שלכם נחלשים והכאב כבר פג ותם, אבל אתם מתחילים להזות ולשמוע את שירו של הפוקימון הזה.
http://www.youtube.com/watch?v=FSGhWTB4VNs
גיראטינה אומר לכם להתכונן לקרב הכי חשוב של החיים שלכם, אבל לפני שתתקפו אותו, יש לו בשורות בשבילכם.
הוא משגר מתקפה אחת אדירה ובודדת לעבר השמיים, ואתם לא יודעים בדיוק לשם מה הוא עשה את זה.
אבל הרגעים חולפים ואתם מסתכלים למעלה ואתם רואים שסוג של חפץ יורד במהירות מטורפת לכיוון כדור הארץ.
אותו גוף זר נוחת בעוצמה אדירה על פני האדמה ויוצר בה חור קטן. עומר (לוך) ניגש לחפץ והופך אותו.
אתם נדהמים לגלות שזה לא אחר מאשר פרופסור אוק. המורה הרוחני שלכם והחבר היקר שלכם, מונח שם, מת!
גיראטינה אומר לכם שהגורל שלכם יהיה כמו של זה ששלח אתכם להרוג אותו.
מה תעשו?
"סאלמנס תשתמש בנשימת דרקון, אמפרוס תשתמש במכת ברק, צ'ארמנדר וגיבל בלהביור, גרובייל תשתמש בכדורי זרע" אני אומר.