נושא: כדורסל|חוקים ומילון מונחים.

חוקים ומילון מונחים בכדורסל:


מגרש, סל וכדור:

מגרש כדורסל אורכו 28 מטרים ורוחבו 15 מטרים, כאשר הוא מחולק לשני חלקים שווים, באמצעות "קו החצי". סביב כל סל יש את "קשת השלשות" שהיא חצי גורן עגולה ברדיוס של 6.25 מטר (בכדורסל בינלאומי) או 7.25 מטר (ב-NBA) מהסל. בתוך הקשת הגדולה יש רחבה בצורת טרפז (בכדורסל העולמי) או מלבן (ב-NBA) המסתיימת בקשת עגולה, הנקראת ה"בקבוק" או "הצבע" (משום שנהוג לצבוע אותה בצבע שונה משאר המגרש), בתוכו נמצא "קו העונשין" הממוקם 3.60 מטר מהסל. רוחב קווי המגרש הוא 5 סנטימטר. החישוק ממוקם בחלק העליון של השליש התחתון של הלוח, בגובה 3.05 מטרים (10 רגל במידות אמריקניות).
כדור-סל, הכדור המשמש במשחק, עשוי מחומר פלסטי, מעור או מחומר דמוי עור. בליגות הבכירות (ה-NBA או אירופה) משתמשים לרוב בכדור מעור אמיתי.


צבירת נקודות

קליעה רגילה שווה שתי נקודות.
קליעה מאחורי קשת שלוש הנקודות מקבלת ערך של שלוש נקודות. סל כזה נקרא "שלשה".
קליעת עונשין במקרה של עבירה מקבלת ערך של נקודה. אם הקליעה השנייה הוחמצה, מי שתופס את הכדור החוזר ממשיך את המשחק כרגיל.
במקרה שנשרקה שריקה באמצע קליעה לסל, אם הכדור באוויר, ונכנס לסל הסל יחשב. כך יכול להיות מקרה שבנוסף לסל הזה יקבל השחקן זכות קליעת עונשין נוספת.
קליעה לאחר ריצה לכיוון הסל בזמן שהשחקן עומד מחוץ לקשת מזכה ב3 נקודות.


עבירות

אין לבצע עבירות גופניות: להכות שחקן בכל דרך שהיא, לדחוף אותו בחוזקה, ואפילו אין לגעת בשחקן באמצעות שתי ידיים ובעיקר לא לעצור בעדו את הריצה באמצעות הידיים. כאשר אתה עם הכדור, עבירה מסוג זה נקראת "עבירת תוקף". שחקן שביצע 5 עבירות (בכדורסל העולמי, או 6 עבירות ב-NBA) מורחק עד סיום המשחק. עבירה שבוצעה על שחקן שזרק לסל, או שהיה במהלך של זריקה לסל (כלומר, אף אם רק החל במהלך כשכיוון הכדור כלפי הסל) מקנה לשחקן שבוצעה עליו העבירה 2 זריקות חופשיות מקו העונשין (אם הזריקה הייתה מעבר לקו 3 הנקודות הוא זכאי ל-3 זריקות חופשיות). גם במקרה שמספר העבירות של קבוצה ברבע אחד גדול מ-4 זכאית הקבוצה היריבה ל-2 זריקות חופשיות על כל עבירה (גם אם אינה הייתה תוך כדי זריקה). בשאר המקרים הקבוצה שעליה בוצעה עבירה תחדש את המשחק מקו האורך של המגרש ("כדור מהצד").
עבירה קשה במיוחד או עבירה שלא "ברוח המשחק" נקראת עבירה בלתי ספורטיבית ומעניקה לקבוצה היריבה שתי זריקות מקו העונשין ולאחריהן נשאר הכדור ברשותה.
התנהגות בלתי ספורטיבית של שחקן או מאמן שאינה קשורה למהלכו השוטף של המשחק, נקראת עבירה טכנית ותעניק גם היא שתי זריקות וכדור מהצד.


הפרות

הפעולות הבאות מעבירות את הכדור לקבוצה השנייה:
אי-הוצאת כדור חוץ במשך 5 שניות.
צעדים- אין ללכת עם הכדור ביד ללא הקפצה שלו (למעט "צעד וחצי") פעולה כזאת נקראת "צעדים". בעת קבלת כדור או בסיום הקפצה, נקבעת "רגל ציר" שסביבה יכול השחקן לנוע, במקרה שהוא מרים את רגל הציר מהקרקע הדבר יחשב ל"צעדים".
אין לשכב או לשבת על המגרש, כאשר מחזיקים בכדור ושתי הרגליים מנותקות מהמגרש. דבר זה מהווה "צעדים".
אין להקפיץ כדור בשנית לאחר שהוקפץ והופסק ("דאבל").
אין להקפיץ כדור בשתי ידיים (למעט בפעם הראשונה של ההקפצה).


זמנים

שעון 24 שניות- לקבוצה אסור להחזיק את הכדור יותר מ-24 שניות ללא זריקה לסל היריב הנוגעת בטבעת. (בעבר היה הזמן המותר 30 שניות).
לקבוצה אסור להחזיק את הכדור בחצי המגרש שלה יותר מ-8 שניות.(בעבר 10 שניות).
בזמן הוצאת חוץ חייבת הקבוצה התוקפת להכניס את הכדור למגרש בתוך 5 שניות.
אין להחזיק את הכדור ללא הקפצה או קליעה לסל לאחר שהשחקן כידרר יותר מ-5 שניות.
לשחקן תוקף אסור לשהות ברחבת העונשין של הקבוצה היריבה יותר משלוש שניות ללא זריקת הכדור לסל. החוק גם אוסר התמסרות של יותר מפעמיים בין שני שחקנים הממוקמים בתוך ה"בקבוק"/"צבע".


חוקים נוספים

לאחר שקבוצה תוקפת העבירה את הכדור מעבר לקו החצי אסור לאותה קבוצה להחזיר למחצית המגרש שלה ("חוק החצי").
אין להוציא כדור או שחקן עם כדור מחוץ לתחומי המגרש. במקרה שיצא כדור החוצה זריקת החוץ תהיה של הקבוצה היריבה למי שנגע אחרון בכדור.
אין לבעוט בכדור בכוונה תחילה ("רגל"), אבל מותר לבצע חסימה באמצעות הגוף.
אין להכות בכדור באגרוף.
אין לגלגל את הכדור על המגרש.
אין לחסום את הכדור לאחר שירד במעופו אל החישוק ("חסימה בלתי-חוקית"). במקרה כזה תחשב הזריקה כקליעה שנכנסה.
"החוק הרוסי" - בשנת 2006 החליטה מנהלת ליגת העל בישראל על אימוצו של כלל המקובל ברוסיה, ולפיו בכל רגע נתון תכלול כל חמישיה לפחות 2 שחקנים ישראלים. זאת, במטרה להעלות את דקות המשחק של השחקנים הישראלים. המינהלת קבעה עוד, כי קבוצה שתפר את הכלל תספוג עבירה טכנית. במקרה שהשופטים לא הבחינו בשיתופם של 4 שחקנים זרים, לא יהיה בכך בכדי להביא לפסילת מהלכים, אך הקבוצה תספוג את העבירה מייד עם עצירת המשחק הבאה.


פסק זמן

כל מאמן רשאי לעצור את מהלך המשחק בתיאום עם השופטים ולקחת פסק זמן בתוך המשחק על מנת לתדרך את השחקנים שלו. מספר פסקי הזמן ואורכם, אינו זהה בכל הליגות בעולם. בכדורסל העולמי לכל מאמן יש פסק זמן אחד בכל רבע, חוץ מאשר ברבע האחרון בו יש למאמן שני פסקי זמן, משך כל פסק זמן הוא דקה אחת ורק המאמן יכול לזמנם, ורק כאשר המשחק הופסק. בליגת האן בי איי יש פסקי זמן קצרים (20 שניות) וארוכים (שתי דקות), אשר כל שחקן יכול לזמנם גם במהלך המשחק, ובלבד שהכדור ברשותו.


שופטים

משחק הכדורסל מנוהל על ידי שופטים. בליגות הבכירות (ליגת ה-NBA, ליגת העל בארץ וכן ביורוליג), המשחקים מנוהלים על ידי 3 שופטים. בליגות הנמוכות יותר מנוהלים המשחקים על ידי 2 שופטים. השופטים, הלבושים במדים אחידים ושונים מהקבוצות המשחקות, אמונים על ניהול תקין של המשחק ע"פ חוקת הכדורסל. הם מחליטים מתי בוצעה עבירה, מתי הייתה הפרה של החוקה ומתי החל המשחק ומתי הוא מסתיים. שלושת השופטים נעזרים בשופטי המזכירות האמונים על הפן הטכני של ניהול המשחק, קרי רישום הנקודות והעבירות, שריקה וסימון לפסקי זמן וחילופי שחקן.

קפטן
כמו במשחקי ספורט אחרים, גם בכדורסל ממונה בכל קבוצה "קפטן", האחראי על ייצוגה. בניגוד לכדורגל, הוא אינו עונד סימן זיהוי חיצוני (כגון סרט על היד). הקפטן הינו שחקן אשר נבחר על ידי הנהלת הקבוצה והוא מייצג את הקבוצה באירועים (לא רק ספורטיביים). הקפטן אחראי לייצוג הקבוצה מול המזכירות במהלך המשחק, בעיקר בכדי למנוע התגודדות שחקנים רבים ועצירת שטף המשחק. לרוב, נבחר לתפקיד הקפטן שחקן ותיק ואסרטיבי שמזוהה עם הקבוצה ועם חוג אוהדיה.


שחקני ספסל

על המגרש יכולים לשחק בכל עת אך ורק חמישה שחקנים מכל קבוצה. שאר הסגל (אשר מונה בין 3 ל 8 שחקנים ללא השחקנים אשר על המגרש) נמצא על ספסל המחליפים המצוי בשולי המגרש, והשחקנים מחכים להחלטת המאמן בדבר שיתופם במשחק. בגלל שבכדורסל אין הגבלת חילופים, שחקני הספסל מחליפים בתדירות גבוהה את השחקנים ב'חמישיה הפותחת', על מנת לאפשר להם דקות מנוחה.
שחקני ספסל שלא זוכים להזדמנויות לשחק ומבלים את רוב זמנם ב'חימום הספסל' נקראים בלעג "נערי פוסטר" משום שההופעה היחידה של שחקנים אלה היא בצילומים לפוסטר של תחילת העונה.


ריבאונד (כדור חוזר)

תפיסת הכדור לאחר החטאה, נקראת כדור חוזר או בלועזית ריבאונד. ישנם שני סוגי ריבאונד: ריבאונד הגנה - כאשר קבוצה אחת זורקת והשנייה לוקחת את הכדור החוזר וריבאונד התקפה - כאשר אותה קבוצה שזרקה לוקחת את הכדור החוזר. לריבאונד חשיבות מכרעת במשחק הכדורסל מכיוון שעל מנת להשפיע על תוצאת המשחק צריכה קבוצה לאחוז בכדור ולקיחת ריבאונד היא הדרך לעשות זאת, יתרה מכך הדבר נותן הזדמנות חוזרת לביצוע התקפה מאחר ושעון 24 השניות מתאפס כשכדור פוגע בטבעת. בגלל חשיבותו הריבאונד הוא אחד מהקטגוריות המופיעות בסטטיסטיקה הרשמית בסיום המשחק ומוענקת לו חשיבות רבה הן במימד האישי והן במימד הקבוצתי.
בדרך כלל הריבאונדרים המובילים בכל קבוצה הם שחקניה הגבוהים. הדבר נובע משתי סיבות: האחת היא יתרונם הפיזי וקרבתם אל הכדור - ידם תגיע רחוק יותר. הסיבה השנייה היא שגם בהגנה וגם בהתקפה ממוקמים בדר"כ הגבוהים בקרבת הסל ולכן הם אלה שנמצאים באזור לקחת את הכדור החוזר. בין גדולי הריבאונדרים בתולדות ה־NBA ניתן למצוא את ווילט צ'מברליין, ביל ראסל, דניס רודמן וצ'ארלס בארקלי שנחשבים המובילים בלקיחת כדורים חוזרים.


אסיסט

אסיסט (מהמילה האנגלית "assistance" - עזרה) הוא מהלך שבו שחקן מעביר את הכדור לחברו, שקולע בעצמו לסל ללא תזוזה מהמקום ולכן ALLY-OOP נחשב גם אסיסט. השחקנים המובילים בקטגוריה זו הם בדרך כלל ה'גארדים'- הרכז והקלע, שהתפקיד דורש מהם 'ראיית משחק' ושליטה טובה בכדור. שחקנים בולטים בעולם בצבירת אסיסטים: בוב קוזי, ג'ון סטוקטון, ג'ייסון קיד, מג'יק ג'ונסון. מוסר האסיסטים הטוב ביותר בעולם כיום הוא סטיב נאש. שחקנים ישראליים בולטים בקטגוריה זו: מוטי ארואסטי, דורון שפר, מאיר טפירו ועוד.


חסימה

מהלך המבוצע כאשר היריב זורק לסל, ושחקן אחר חוסם את הכדור ומסיט אותו ממסלולו. את החסימה אסור לבצע מהרגע שהכדור עבר את שיא הגובה והוא מתחיל לרדת (הזריקה לסל הנה קשתית). כאשר החסימה מבוצעת מיד לאחר הזריקה, היא נקראת גם בלשון העם, "גג". באנגלית: Block. השחקן בעל מספר החסימות הגבוה ביותר בתולדות הNBA הוא האקים אולאג'ואן. חוסמים מצטיינים כיום: בן וואלאס, מרקוס קמבי, אנדריי קירילנקו ודקמבאי מוטומבו.


צעד וחצי

זוהי פעולה המאפשרת לקלוע לסל תוך כדי תנועה.בפועל ב"צעד וחצי" יש רק צעד אחד.הצעד הראשון הגדול נעשה תוך תפיסת הכדור ממסירה או לאחר הקפצה. הצעד השני הקטן הוא צעד הניתור וה"חצי" הוא כנראה המעוף לסל.


הטבעה

הטבעה היא הכנסה ישירה של הכדור לטבעת הסל באמצעות יד אחת או שתי ידיים.
הטבעות יכולות להיות מהלכים מרהיבים הדורשים יכולת אתלטית גבוהה. בליגת ה-NBA מתקיימת כל שנה תחרות ההטבעות כחלק מ"סוף שבוע האולסטאר".
אם השחקן משתמש ביד אחת כדי להעלות את עצמו לסל ובידו השנייה מטביע את הכדור, הנקודות אינן נחשבות והכדור עובר לקבוצה השנייה.
סוג מיוחד של הטבעה מרהיבה הוא הטבעת האלי הופ בו שחקן אחד זורק את הכדור לאוויר (בסביבות טבעת הסל) ושחקן אחר מקבוצתו, שנמצא באזור הסל או שמגיע בריצה לאזור הסל, קופץ, תופס את הכדור באוויר, ומטביע מהאוויר. אלי-הופ נפוץ בעיקר בהתקפות מתפרצות והתקפות מעבר, וכמעט שאינו קורה בהתקפה עומדת עקב ריבוי השחקנים באזור שמתחת לסל.

למרות שהחוקים לא קבעו קיום של עמדות ברורות, הן נוצרו כחלק מהתפתחותו של המשחק. בחמשת העשורים הראשונים של המשחק השתמשו בשני גארדים, שני פורוורדים וסנטר. מאז שנות השמונים נקבעו עמדות מפורטות יותר ושמן:
1. פוינט גארד: מארגן את המשחק ההתקפי של הקבוצה על ידי שליטה בכדור וקבלת ההחלטה למי למסור. לרוב השחקן הנמוך בקבוצה. בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי רכז שכן שחקן זה מרכז את משחק הקבוצה.
2. שוטינג גארד: תפקידו העיקרי בהתקפה הוא להגיע למצבי קליעה ולשים את הכדור בסל. לרוב שחקן נמוך וזריז. בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי קלע, שכן באופן מסורתי תפקיד זה נועד לשחקנים בעלי קליעה מדויקת.
3. סמול פורוורד: תפקידו הוא המגוון ביותר וצריך לשלוט ברוב היכולות הדרושות. לרוב קולע מחצי מרחק או חודר לסל. בהגנה דואג בעיקר לריבאונדים וחטיפות.
4. פאוור פורוורד: תוקף לרוב קרוב לסל ועם הגב אליו. בהגנה שומר מתחת לסל (באזור ה"צבע"). לרוב שחקן גבוה
5. סנטר: משתמש לרוב בגובהו ו/או ממדיו הגדולים בשביל לקלוע מתחת לסל בהתקפה או לשמור על הסל מפני חדירות בהגנה. בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי שחקן ציר, שכן הוא השחקן שנמצא קרוב למרכז "איזור הצבע" ומשחק ההתקפה של הקבוצה נע סביבו.
התיאורים הרישומים לעיל גמישים. לעתים קבוצה תשחק עם שלושה גארדים, או ששחקן יכול לשחק בכמה עמדות אם יש לו את היכולות הנדרשות.
בכדורסל ישנן שתי טקטיקות הגנה מרכזיות: הגנה אישית והגנה אזורית. בדומה לשמן, בהגנה אזורית כל שחקן מגן ישמור את התוקף המתקרב לעמדה (הקבועה מראש) בה הוא עומד, ובהגנה אישית כל שחקן שומר יריב ספציפי וקבוע. גם פה התיאור גמיש וניתן לשלב בין סוגי ההגנות.
בהתקפה לקבוצות יש לרוב מספר תרגילים מתכוננים מראש בהם הם משתמשים על מנת להגיע למצבי קליעה נוחים. לרוב הפוינט גארד הוא שקובע באיזה תרגיל תשתמש הקבוצה.


~קרדיט לפורום אחר~