פוקימון- בעקבות האלים 2

**Pen Draig** · 10-05-2009, 05:33 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 05:31 PM
נדב-
אחת מהאחיות ג'וי ניגשות אליך במבט מאיים "לקחת מספר!" היא אומרת בטון מאיים והולכת משם במהירות.
אתה מיסתכל מסביבך ורואה גלגלת עם מספרים תלושים.
המספר שלך הוא '1893' אתה מיסתכל סביבך ורואה שהמספר עכשיו הוא '1020'.
אתה מתבאס מאוד ומתיישב על אחת מהכסאות. הדקות עוברות באיטיות. השיעמום והרעב מחרפנים אותך.

"נווו באמת!!!" אני צועק ויוצא ממרכז הפוקימונים, אחפש פירות בשדות שליד, ואם אמצא אוכל אותן. לאחר מכן אחזור אל מרכז הפוקימונים ואבדוק מה המספר שעכשיו מטפלים בו.

**TaL~** · 10-05-2009, 05:47 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 05:31 PM

טל-
תן לי לדאוג למה שקורא :huh:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בלספורט מיסתכלת עליך במבט רציני ומנידה בראשה להסכמה.
אתם מתחילים ללכת לכיוון היציאה מהעיר. שם אתה פוגש ברוני . "היי כריס, אתה גם מתחיל את המסע שלך?" הוא שואל בחיוך.
"כמה אנשים כבר התחילו מלפני כמה ימים, אבל אם תמהר אני בטוח שתוכל להשיג אותם" הוא אומר ופותח את השער לעיר "בהצלחה!" הוא מוסיף ומנופף לך לשלום.

"כן גם אני מתחיל..הגיע הזמן כבר לצאת מהעיר הזאת..
אני מקווה שאני אוכל להשיג אותם" אני אומר ועובר את השער
"תודה רבה רוני!" אני צועק לו ומנופף לשלום "אני בטוח שעוד ניפגש"
אני אומר לעצמי,מאז שהגעתי לפה רוני היה כ"כ נחמד אליי..אני אחזיר לו
טובה מתישהו.
אני ממשיך ללכת ומחפש פוקימונים..

**Flupy** · 10-05-2009, 05:52 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 05:31 PM
תומר-
זה התפקיד שלי ^^
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"הוא היה דיי חזק, אבל עדיין" היא אומרת "בכל מקרה ניראה לי שסיימנו, אתה רוצה לבוא איתנו בחזרה לעיר?" היא שואלת בזמן ששאר האנשים מסדרים ועולים על האופניים שלהם.

מרושע =@
---------------
"אני בדרך לשם "אומר בחיוך "אבל אין לי אופניים אז נראה לי שאני לא אעמוד בקצב שלכם "הוסיף .

**Combusken** · 10-05-2009, 05:59 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 04:42 PM
תמיר-
333>
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה ממשיך ללכת ורואה שדה קטן וריק, אתה מתחיל להלך בו ורואה משהו מבצבץ מתוך האדמה.
אתה מתחיל לחפור ומוצא שם טיליון שבתוכו ישנו מים מוזרים למראה ().

"יכול להיות שאלה מים מיסטיים??" אני ממלמל ומסתכל עליהם שוב "יש!" אני קורא ומחליט להוציא את בויזל החוצה "קח את זה" אני אומר לה, ונותן לה אותם "זה יעזור למתקפות המים שלך" אני אומר לה.

**Ritsuka kun** · 10-05-2009, 06:30 PM

איציק-
"לא זה בסדר, היא שלך" היא אומרת בחיוך "הספוינק הזה היה ממש חמוד והוא היתנהג כאילו הוא כבר הכיר אותי!" היא אומרת. לפצע , אתה רואה שוב את האישה הזקנה

ואיתה עומד גרמפיג (

) שמן במיוחד. "היציאה היא שם" היא אומרת ומצביעה על קיר מאחוריכם, מה שלא היה שם מקודם. "אבל אני לא בטוחה מה הזמן שם" היא מוסיפה "אבל זה יהיה קרוב לזמנכם"

נדב-
אתה יוצא בסערה מהמכון ומתחיל לחפש בעיר שדות. אבל במהרה אתה מגלה שאין בכלל שטחים בעיר וכל העיר מכוסה בגורדי שחקים ענקיים. אתה ממשיך להיסתכל בעיר ורואה מבנה קטן וחבול שרשום עליו 'מכון'. אתה מיתקרב אבל הדלת לא ניפתחת בכלל.
אתה חוזר למרכז ומגלה שהמספר כרגע הוא '1865'.

טל-
אתה מתחיל להיסתובב בשטח עצום מימדים של שדות פרחים ועצים. ריחות הפרחים עולים באפך ומעלים חיוך על פניך. אתה ממשיך להיסתובב בדרך ורואה להקה של הופיפ (

) המרחפים קרוב אליך.

תומר-
אוסיף...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה בטוח?" שואלים אותך כמה מהאנשים "אין לי בעיה ללכת איתך" אומרת מליסה בחיוך ויורדת מהאופניים שלה ומחכה לתשובה.

תמיר-
אתה מוציא את בוייזל ותולה על צווארה את המים המיסטיים. היא ניראת מסופקת מעצמה ומחייכת אליך. אתה מחזיר אותה וממשיך לטייל בשדה. אתה מבחין שם סנטרט (

).

**Pen Draig** · 10-05-2009, 06:32 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 06:30 PM

נדב-
אתה יוצא בסערה מהמכון ומתחיל לחפש בעיר שדות. אבל במהרה אתה מגלה שאין בכלל שטחים בעיר וכל העיר מכוסה בגורדי שחקים ענקיים. אתה ממשיך להיסתכל בעיר ורואה מבנה קטן וחבול שרשום עליו 'מכון'. אתה מיתקרב אבל הדלת לא ניפתחת בכלל.
אתה חוזר למרכז ומגלה שהמספר כרגע הוא '1865'.

"אה, התור התקדם מהר!" אגיד ואחייך.
'עוד מעט תורי'*אחשוב לעצמי ואמשיך לחכות.

**Combusken** · 10-05-2009, 06:33 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 06:30 PM
תמיר-
אתה מוציא את בוייזל ותולה על צווארה את המים המיסטיים. היא ניראת מסופקת מעצמה ומחייכת אליך. אתה מחזיר אותה וממשיך לטייל בשדה. אתה מבחין שם סנטרט ().

"בויזל, רוצה להילחם מולו?" אני שואל אותה "השתמשי באקדח מים לעברו!" אני קורא.

**TaL~** · 10-05-2009, 06:38 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 06:30 PM

טל-
אתה מתחיל להיסתובב בשטח עצום מימדים של שדות פרחים ועצים. ריחות הפרחים עולים באפך ומעלים חיוך על פניך. אתה ממשיך להיסתובב בדרך ורואה להקה של הופיפ () המרחפים קרוב אליך.

אני מסתכל על הנוף היפה שמזכיר לי את ארץ הולדתי ואני מבחין בלהקת ההופיפים שהיו נדירים בארצנו.
"בלסטראוט,אנחנו הולכים להילחם נגד אחד ההופיפים האלה ולתפוס אותו את מוכנה?" אני שואל אותה ואז אומר :"תשתמשי בכריכה על אחד ההופיפים ואז תרדימי אותו באבקת שינה!" אני אומר אל בלספסראוט

**Flupy** · 10-05-2009, 06:39 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 06:30 PM
תומר-
אוסיף...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה בטוח?" שואלים אותך כמה מהאנשים "אין לי בעיה ללכת איתך" אומרת מליסה בחיוך ויורדת מהאופניים שלה ומחכה לתשובה.

"תודה "אומר והתחיל ללכת לידה .
"אז בטח יש הרבה ציפיות ממך אחריי שאח שלך היה מאמן מכון אני צודק ?"אשאל אותה .

**zombimonky** · 10-05-2009, 07:07 PM

Originally posted by zombimonky@Sep 26 2009, 05:10 PM
שם בפורום:zombimonky
שם במשחק:רונלד פאיין
גיל: 15
רקע: רונלד הינו ילד חכם, לא חזק במיוחד אשר כל חייו אהב פוקימונים.עולמם של הפוקימונים ריתק אותו והעסיק אותו.הוא הקדיש חלק גדול מחייו ללמידה על פוקימונים וחקירתם.ביחד עם חברו קייל הם ערכו תצפיות,חקרו פוקימונים וסיכמו את המידע שלהם בספר בעל חומר רב מאוד על עולם הפוקימונים.ביום התקיפה שבה נהרג קייל,נאבד העותק היחיד של עבודת חייו של רונלד וקייל,הוא נשבר ונכנס לדיכאון עמוק.לאחר התקיפה האחרונה שבא מתו הוריו,נשבע רונלד לנקום בתנואות הערורות שהרסו את חייו.
אופי:רונלד הוא בן אדם סקרן מאוד ומנסה ללמוד כל דבר אפשרי.הוא חם מזג ומתעצבן מקלות,בנוסף לכך הוא נוטר טינה
פוקימון התחלתי: דסקול(נוסטלגיה)
הערות ובקשות:אורסרינג,פראליגטר וגליקסור

ספרייט:

נרשם מחדש

שם בפורום:zombimonky
שם במשחק:רונלד פאיין
גיל: 15
רקע: רונלד הינו ילד חכם, לא חזק במיוחד אשר כל חייו אהב פוקימונים.עולמם של הפוקימונים ריתק אותו והעסיק אותו.הוא הקדיש חלק גדול מחייו ללמידה על פוקימונים וחקירתם.ביחד עם חברו קייל הם ערכו תצפיות,חקרו פוקימונים וסיכמו את המידע שלהם בספר בעל חומר רב מאוד על עולם הפוקימונים.ביום התקיפה שבה נהרג קייל,נאבד העותק היחיד של עבודת חייו של רונלד וקייל,הוא נשבר ונכנס לדיכאון עמוק.לאחר התקיפה האחרונה שבא מתו הוריו,נשבע רונלד לנקום בתנואות הערורות שהרסו את חייו.
אופי:רונלד הוא בן אדם סקרן מאוד ומנסה ללמוד כל דבר אפשרי.הוא חם מזג ומתעצבן מקלות,בנוסף לכך הוא נוטר טינה
פוקימון התחלתי: דסקול(נוסטלגיה)
הערות ובקשות:אורסרינג,פראליגטר וגליקסור

ספרייט:

**Thunder** · 10-05-2009, 07:22 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 06:30 PM
איציק-
"לא זה בסדר, היא שלך" היא אומרת בחיוך "הספוינק הזה היה ממש חמוד והוא היתנהג כאילו הוא כבר הכיר אותי!" היא אומרת. לפצע , אתה רואה שוב את האישה הזקנה ואיתה עומד גרמפיג () שמן במיוחד. "היציאה היא שם" היא אומרת ומצביעה על קיר מאחוריכם, מה שלא היה שם מקודם. "אבל אני לא בטוחה מה הזמן שם" היא מוסיפה "אבל זה יהיה קרוב לזמנכם"

"תודה רבה לך אליס!" אני אומר לאישה המבוגרת...
"אני מקווה שהסייטר הזאת תיהיה בסדר.." אני אומר בזמן שאני מחזיר את בלדום לפוקדור..
אני מתקדם עם טוגאפי על הידיים...
"תתחדשי על הספויינק החמוד.." אומר לה ואתקדם ליציאה.

**Ritsuka kun** · 10-05-2009, 09:32 PM

נדב-
אתה יושב ומחכה עוד חמש דקות עד שקוראים במספרך.
אתה ניגש לאחות ג'וי אחת "כן, במה אוכל לעזור לך?" היא שואלת בקור.
"לרפא" אתה אומר ומגיש לה את הפוקדורים.
כעבור כמה שניות היא מגישה לך את הפוקדורים "יום טוב" היא מוסיפה בקור וקוראת למספר הבא.

תמיר-
בויזל עוד חלשה מהקרב האחרון שלה אבל מוכנה לנסות היא נעמדת מולך ומחכה להוראות.

טל-
בלספורט נעמדת מולך ברצינות ושולחת גפן על אחד מההופיפים ותופסת אותו ומתחילה להתכרך סביבו, מה שגורם לשאר ההופיפים לברוח משם במהירות.
הכריכה של בלספורט מתחילה להדק סביב הופיפ והוא פולט קריאת כאב ומנסה לברוח, אבל בלספורט רק מחזיקה יותר חזק.
בלספורט שולחת עליו אבקת שינה ומרדימה אותו.

80% (רדום)

VS.

100%

תומר-
"כבר לא כל כך" היא אומרת מיסתכלת על האופק. "אח שלי כיום כבר לא מאמן מכון כבר חמש עשרה שנה. אנחנו לא מדברים כ"כ על הזמן הזה" היא מוסיפה בשקט.
"אז מה גרם לך לצאת למסע?" היא שואלת "חוץ מהנקמה"

איציק-[/COLOR]
אתה מודה לאליס הזקנה ומתחיל ללכת לכיוון היציאה. "מי זאת?" שואלת אותך בשקט אליס בזמן שאתם מיתרחקים ממנה יותר ויותר. אתה מחייך.
אתם יוצאים דרך היציאה והקור המקפיא בחוץ גורם לך לצמרמורת "מה קורה פה?!" קוראת אליס.
אתם מיסתכלים סביב וכל המקום, שהיה לפני מי יודע כמה זמן ירוק ופורח, עכשיו נימצא תחת סופת שלגים רצינית.
"איך בפנים אין שלג וממש חם? ואיך הגענו לחורף?" שואלת אותך אליס בחשש.

zombimonky
מה השם שלך?
וההתחלה בעמוד 2

**Combusken** · 10-05-2009, 09:35 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 09:32 PM
תמיר-
בויזל עוד חלשה מהקרב האחרון שלה אבל מוכנה לנסות היא נעמדת מולך ומחכה להוראות.

"בסדר בויזל, בום על קולי!" אני מצווה.

**Pen Draig** · 10-05-2009, 09:39 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 09:32 PM
נדב-
אתה יושב ומחכה עוד חמש דקות עד שקוראים במספרך.
אתה ניגש לאחות ג'וי אחת "כן, במה אוכל לעזור לך?" היא שואלת בקור.
"לרפא" אתה אומר ומגיש לה את הפוקדורים.
כעבור כמה שניות היא מגישה לך את הפוקדורים "יום טוב" היא מוסיפה בקור וקוראת למספר הבא.

אני יוצא החוצה וחוזר אל דרך 26, בודק איזה פוקימונים מסתובבים שם כרגע.

**Thunder** · 10-05-2009, 09:45 PM

Originally posted by The Cheshire Cat@Oct 5 2009, 09:32 PM

איציק-[/color]
אתה מודה לאליס הזקנה ומתחיל ללכת לכיוון היציאה. "מי זאת?" שואלת אותך בשקט אליס בזמן שאתם מיתרחקים ממנה יותר ויותר. אתה מחייך.
אתם יוצאים דרך היציאה והקור המקפיא בחוץ גורם לך לצמרמורת "מה קורה פה?!" קוראת אליס.
אתם מיסתכלים סביב וכל המקום, שהיה לפני מי יודע כמה זמן ירוק ופורח, עכשיו נימצא תחת סופת שלגים רצינית.
"איך בפנים אין שלג וממש חם? ואיך הגענו לחורף?" שואלת אותך אליס בחשש.

"לא משנה כרגע" אני משיב לה ושומר לעצמי שזאת היתה היא רק בעוד כמה עשרות שנים..
"אני לא יודע מה הולך פה.. אבל זה משהו מוזר.. זה כנראה עיניין של הזמן!" אני מנסה להסביר מה שגם אני לא מבין..
שנמשיך בדרכינו?

נושא: פוקימון- בעקבות האלים 2

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות