נושא: לכודים בזמן-הפרק האחרון

למרות שהחלטתי לפרסם רק בסופי שבוע ,אמרתי לעצמי ,נצ'פר אתכם בעוד פרק ,כי מחר מילא יום חמישי ואני לא יספיק לסיים כל כך הרבה פרקים ,אז הנה לכם פרק 5!

פרק 5:צרות של עשירים!

שיש לך הכול אבל הכול ..
אתה מרגיש שאין לך מטרה ואתה רוצה פשוט לאבד את רכושך..
אני אישית לא מכיר את זה..
אבל יש אחת שיש לה סיפור דומה... רוצים לשמוע? לא שאלתי אתכם..

שנת 2009 ,1 בספטמבר ,אנגליה ,לונדון ,השעה 14:00 .

"מריאנט? האם תרצי עוד תה ועוגיות?" שאל יוג'ין המשרת של מרי.
"לא תודה רבה לך יוג'ין ,אני באמת לא צריכה שום דבר " ענתה מרי מסיפוק יתר.
הבית של מרי היה גדול ,גדול מאוד אפילו ,הכי גדול באנגליה זה לא הגזמה להגיד
מרי אולי עשירה והכול אבל החיים לא יפים כמו שאתם חושבים ,היא לא יוצאת מהבית כמעט כל היום ,היא לומדת בבית עם המורים הכי טובים שיש באנגליה כולה,והיא לומדת רק מה שהיא אוהבת ,נשמע נחמד אבל זה לא כזה נחמד שהבעיות במשפחה הרבה יותר רציניות.


שנת 2009 ,7 בספטמבר ,ישראל ,המוסך של ניק וטוני ,השעה 15:00

"אתה מתרגש?" שאלתי את טוני לקראת המפגש שלנו עם חברינו למשימה ולמסע אל הלא נודע.
"קצת .. יש לי חשש מסוים" אמר טוני שהוא עם פרצוף מעוקם ולא נוח
"ממה אתה חושש?" שאלתי אותו.
"אולי בנינו את המכונה לא טוב או משהו...,תחשוב על זה ,כל דבר יכול לקרות " אמר טוני שהפעם הפרצוף שלו השתנה
"אם התחושות שלך יהיו חיוביות ,הכול יהיה חיובי" אמרתי לטוני והתארגנו לקראת המפגש...

באותו זמן...

"אני לא מאמין שנכשלתי " אמר לעצמו אנדרסון בדירתו הענקית שהתריסים סגורים ואין אור כלל בחדר
הוא עדיין לבוש בחליפה ולא החליף בגדים מאז השידור .
הוא חשב לעצמו על הבדיחה שעשה מעצמו באותו שידור.
וביינתים הפלאפון שלו מהבהב בשולחן ואחרי שהוא מהבהב ,כתוב" 135 שיחות שלא נענו."
"אני חייב להוכיח להם שאני באמת ... אפס!"
התחיל לבכות סטיוארט על הברכיים שלו..
ולפתע .. צלצול בפלאפון...
אנדרסון חשב לעצמו איך זה הגיוני שהפלאפון סינן שהוא על שקט כל כך הרבה שיחות ודווקא עכשיו הוא מצלצל ,הוא הבין שזה מקרה מוזר. המספר שהוא ראה הפלאפון היה 066-1666166
אף פעם הוא לא ראה מספר מוזר כזה.. הוא ענה.

"הלו?" שאל אנדרסון בחשש מי יענה מהצד השני.
"שלום סטיוארט" אמר הקול השני מהצד האחר של הקו.
"עם מי יש לי העונג לדבר?" שאל סטיוארט .
"אני מכיר אותך אבל אתה לא מכיר אותי .... שמי ארמגדון ,ואני מישהו חשוב מאוד במערכה הזאת של הסיפור של החיים שלך ,המחקר שלך צודק ,עשו ממך צחוק בשידור ,ואני יכול להוכיח לך שהמחקר שלך צודק בהחלט"
אנדרסון היה בשוק מהצד השני של הקו .. הוא הבין שהוא ניצל והקריירה שלו כבר לא בסכנה..
"מה אני צריך לעשות?" שאל אנדרסון.

שנת 2009 ,5 בספטמבר ,אנגליה ,לונדון ,השעה 20:00 .

"מריאנט?" שאלו ההורים של מרי וביקשו ממנה לגשת אל חדר האורחים.
חדר האורחים הוא המקום האהוב על מרי בכל הבית חוץ מהגינה כמובן ,בגלל זה ההורים רצו לעשות את השיחה הזאת איתה.
"אנו חייבים לספר לך משהו"
מריאנט כבר יכלה לשמוע את המילים "אנו מתרגשים " שידעה שזה יגיע כבר הרבה זמן ,למרבה הפתעתה ,המריבות של ההורים לא היו על זה.
"הריבים שלנו כל הימים הגיעו לקיצן,והחלטנו שאנו חייבים לגלות לך את האמת ,את לא בת יחידה "
מרי הייתה בשוק טוטאלי ,אחרי כל השנים שהיא חייתה לבד וחשבה שהיא בת יחידה היא הבינה שבעצם יש לה אח או אחות בקצה השני של העולם ,אנו שולחים אותך לישראל כדי שתפגשי את אחיך"
מרי הבינה שהיא סוף סוף לא תהיה בת יחידה ועכשיו אפילו יהיה לה טיול קטן
אל מחוץ לבית ויותר טוב.. מחוץ לארץ.


שנת 2009 ,7 בספטמבר ,ישראל ,המוסך של ניק וטוני ,השעה 18:00 בערב.

-ניק וטוני ערכו תיקונים יחידים במכונה ,והיו מוכנים להביא אותה אל המערה ,לא רק שהם שיפצו מכונת זמן ,בהסוואה מבחוץ הם נראים כמו אופנוע הארלי דווידסון ובלחיצת כפתור זה משתכלל למכונת זמן.
הם עלו על האופנוע ,שני ילדים בלי רישיון ויצאו לדרך בכבישים העמוסים ...
"חחחחח! זה גדול! "אמר טוני ועשה טריק מיושן של אופניים על כידון האופנוע
"תיזהר אחי.. זה מסוכן מאוד ,זכור שאלו לא אופניים " אמרתי לטוני ונסענו במהירות אל המפגש שלנו .

-"מיי? מיי? את באה כבר? "
שאלה דון את מיי שהתגנדרה לעצמה מול המראה וביינתים דון סתם זרקה על עצמה איזה משהו שהיא מצאה בארון...
"למה את מתגנדרת ככה בכלל?" שאלה דן את מיי כאשר מיי יוצאת מהחדר ואומרת :"ארמגדון אמר לנו שנפגוש את החברים החדשים שלנו.. ,אז בטוח יהיו גם בנים."
חשבה על זה דון מחדש ונכנסה שנייה לחדרה להתאפר ולעשות משהו עם השיער.

-"קונימו או ט'צה ,מי הזע קי טונומי"
אמר תאי בפלאפון לאימו שהוא מתגעגע והוא מקווה שיחזור כמה שיותר מהר...
ואמר לה כמובן שתמסור ד"ש לסבא.
תאיצ'י התקשר אל ארמגדון אבל לא הייתה תשובה הוא שלח לו מסרון שהוא יאחר קצת ...
ותאי יצא מחדרו באחסנייה אל כיוון המערה.

-"גברת מריאנט?" שאל יוג'ין בנימוס את מרי על המטוס אם היא רוצה משהו מהכיבוד הקל..
"לא לא תודה רבה יוג'ין .
"אימא ? " שאלה מרי את אימה..
"מה מרי ?"
"לאן אנחנו הולכים כדי למצוא את אחי?"
"קודם כול אנחנו נפגוש איש נחמד ששמו ארמגדון ,יותר נכון את תפגשי אותו ,היום .."
"באמת? ,למה?" שאלה מרי בסקרנות ורצתה לפגוש את האדם שנשמע לה מעניין

מרי לא הייתה אמורה להיות בשישייה הזאת... לעומת זאת אחיה כן היה אמור להיות בצוות ,ההורים שלה מצאו את ארמגדון ואת אחיה ושינו את הצוות בכך שמרי תחווה את המסע ולא אח שלה
מרי היא היחידה מכל הצוות שלא ידעה לפני שהיא מגיעה לישראל שיש לה משימה לעשות..


מעניין מה היא תגיד?

בפרק הבא:
פרק 6:מפגשיה של שישייה!

פרק טוב!
הוא כזה הקדמה של מה שהולך להיות..אהבתי!
אז אתה תפרסם ביום שישי עוד פרק?

Originally posted by Dingo@Nov 4 2009, 11:18 PM
פרק טוב!
הוא כזה הקדמה של מה שהולך להיות..אהבתי!
אז אתה תפרסם ביום שישי עוד פרק?

כן כן כן כן!

תודה דינגו ,אתה הקורא האהוב עליי!

מתי אתה מפרסם!?

פרק 6:מפגשיה של שישייה!

ארמגדון חיכה במערה לבואנו וסוף סוף למפגש שכולם חיכו לו כל כך הרבה זמן
ארמגדון עצמו התרגש מאוד לקראת בואנו ,בדיוק כשהוא רצה להכין לעצמו כוס תה חם כדי להרגיע את עצמו ,הדלת של המערה נפתחה לאט לאט ,ואז הוא כבר ראה אותנו.

"ניק! טוני! כמה טוב שבאתם " שמח ארמגדון לראות אותנו כפי שראינו ועוד יותר הוא שמח לראות את מכונות הזמן המרשימות שהוא ראה ...
"אלה המכונות " אמר טוני בהשווצה רבה וכמובן הייתה לו סיבה טובה
"אז מתי כולם אמורים לבוא? " שאלתי בסקרנות את ארמגדון וראיתי על הדלפק הקרוב במערה מין מכשירים מוזרים כאלו והייתי בטוח שהם קשורים אלינו איכשהו..

בזמן שאני וטוני ישבנו וחיכינו לחברינו ,
ארמגדון בדק את המכונות ...
הכול הרגיש כאילו זה נגמר..
אבל הסיפור רק מתחיל... אבל באמת.. הוא רק מתחיל או שיותר נכון להגיד ,עדיין לא התחיל.
יש מצב שאני יספר לכם את הסיפור שקרה לחבריי בטיסה? כן.

סין ,7 בספטמבר ,12:00 בצהריים.

"פיס אני יכולה שאלה?" שאלה אימו של תאיצ'י שהיא מפנה את ראשה המסוקרן אל פניה.
"כן ,כמובן" אמר פיס סבו של תאי וחיכה לשאלה.
"לפני כמה זמן.. כשנעלמת לנו לכמה ימים ,לאן הלכת?" שאלה אימו של תאי שהיא מבינה שפיס מסתיר משהו.
כמובן שהוא ניסה להתחמק אבל ידע שהוא חייב לספר לה.
"נסעתי לניו יורק" אמר פיס.
"ניו יורק?" שאלה בהפתעה רבה אימו של תאיצ'י.
"מה יש לך לעשות בניו יורק ?" התחילה לחקור אותו.
"אני אספר לך הכול" אמר פיס .
אני וחבר שלי ארמגדון מישראל נפגשנו שם. היינו חייבים להשלים משימה שבלעדיה לא יכולנו להוציא 2 בנות למשימה.
"ארמגדון נכנס לאוטו ודרס את דון... כמובן שישר הוא ברח." אמר פיס והאימא של תאיצ'י?
בהלם מוחלט מנסה להבין לאן שלחו את הבן שלה"

זה כבר לא סוד עכשיו שארמגדון ופיס עובדים ביחד.


המערה של ארמגדון ,19:00

"נו..." טוני התעצבן על זה שרק אני והוא שם מחכים לכל השאר.
"איפה הם?" שאלתי את ארמגדון.
"קראתי לכם לבוא קצת לפני בגלל שאני צריך לדבר איתכם." אמר ארמגדון והתחיל להראות רציני בנושא.
"זוכרים שסיפרתי לכם.. על הפעם הייתם תינוקות כולכם נעלמתם לכמה שעות או דקות והוחזרתם להוריכם על ידי אלמוני. שעד היום אני לא יודע מי הוא היה.
האלמוני לקח אתכם למקום שפעם ב10 שנים הוא נפתח ומתגלים בפניו 7 הירחות הידועים.
לכל ירח יסוד אחר.
אתם נחשפתם לקרינה של הירח.
ומאז יש לכם כוחות .." סיים את המשפט שלו עם 'כוחות' ארמגדון .
"כוחות? אילו בדיוק?" שאל טוני בסקרנות אבל גם בפחד.
"כוחות ,של כל היסודות ,אני לא יודע איזה בדיוק " אמר ארמגדון.
"אז מה אנחנו? חייזרים?" שאלתי את ארמגדון.
"לא... אין .. אני לא יכול.. " סיים כך את דבריו ארמגדון ואז הדלת של המערה המשוכללת נפתחה .
וממנה נכנסו הילדים.

כולם נכנסו, ראינו שלושה. שני בנות ועוד ילד.
ארמגדון אמר לכולנו לשבת..
"וואו יש כאן בנים חתיכים" לחשה מיי לדון ושמחה קלילות.
"לא עכשיו מיי ,ארמגדון מדבר" ענתה לה דון כאילו שלא אכפת לה .
"אחי ,קלטת את הבנות?" שאל טוני וידע שאני עומד לענות לו בחיוב.
"חחח ,אחי ,תן לארמגדון לדבר ואז נדבר על זה." עניתי לו.
ראינו עוד ילד ,סיני כזה .. בעיניים ,הוא ישב לבד ולא תקשר עם אף אחד ורק חיכה לשמוע את ארמגדון מדבר.
"אנחנו רק נחכה לחבר האחרון בצוות ונוכל להתחיל" אמר ארמגדון בהתרגשות אחרי שאנחנו סוף סוף רואים את הצוות שאיתו אנו אמורים להציל את הזמן ואף את העולם.
ישר קלטתי את מבטי העיניים של הילדה היפה הזאת. עוד לא ידעתי איך קוראים לה אפילו וכבר נדלקתי עליה.היא הייתה נורא יפה
היה לה משהו בעיניים שגרם לי להסתכל עליה ואף לא לשמוע את ארמגדון .
"ניק? ניק? ניק?" שאל שלושה פעמים ארמגדון וראה שאני חולם בהקיץ.
"מה? מה? אה מה יש ארמגדון?" התעוררתי מהחלום ועניתי לארמגדון כאשר הוא מכוון על מכונת הזמן ומורה לי ולטוני להגיע ולחבר אותה אל הדלק שלה.

"נו מריאנט? מתרגשת? " שאלה אימה .
"קצת.." ענתה מרי.
"אז שתיכנסי?" אמר אביה.
מרי נפרדה מההורים ועם השמלה היקרה שלה אמרה את הסיסמה :"אלמנט" אשר הוריה גילו לה את הסיסמה והיא נכנסה למערה..
משם הכול כבר היה אור גדול.
אפשר היה לראות שזה הסוף של ההרפתקאות האישיות.
ואפשר כבר להתחיל את המסע המשותף שלנו.

מרי קצת התביישה כשהיא נכנסת ורואה סביבה 6 זוגות עיניים מסתכלים עליה
היא לא ידעה מה להגיד וארמגדון שבר לה את השתיקה שאמר:"מרי ,למה שלא תשבי?"
מרי התיישבה ליד טוני שכנראה נראה לה הכי נחמד ביינתים.

"התכנסנו כאן היום ,בשביל המון מטרות אישיות ,אך גם מטרה משותפת אחת
לעצור את סילאטון מלהשתלט על הזמן ,סילאטון הוא חסר כוחות לא כמוכם ,אבל דבר אחד הוא יכול לעשות ,לנסוע בזמן כשכל הירחים מופעלים ,הצבא שלו לעומת זאת מאוד חזק ,יש לו סוכנים בכל מקום ,אז לכן לא מומלץ לדבר עם דמויות היסטוריות שאתם לא מכירים."
כל ארמגדון התחיל להסביר לנו ,הבנתי ישר שכל אחד היה פה לפחות פעם אחת ,אולי רק מרי לא.. היא נראתה כאילו הכול חדש לה ..
"אבל איך אנחנו נבצע את המשימה הזאת?" שאלה דון.
"אני כבר אסביר. ,ראשית נציג את כולנו." אמר ארמגדון.
"אני ארמגדון ,הגיל שלי הוא לא מה שחשוב ,אני הבאתי אתכם הנה כדי שנעזר בכם" אמר וסיים את הצגתו.
הבנתי שהגיע הזמן להציג את עצמי...
"שלום .. אני ניק ,עוד מעט בן 16 " לא היה לי מה להגיד יותר אז ויתרתי וחזרתי למקום.
טוני קם ועמד מול כולם בביטחון אך גם נלחץ...
"היי אני טוני ,חברו של ניק ,אולי הכי טוב שלו ,לא יודע ,אני עוד
מעט בן 16 " סיים את דבריו
ואז קמו שני הבנות להציג עצמן ביחד.
"שלום ,אני מיי " "ואני דון" אמרו זו אחר זו.
"אנחנו תאומות לא זהות ,אני יותר גדולה" אמרה מיי בשחצנות
"ואני יותר חכמה " אמרה דון. "אנחנו בנות 15 ו10 חודשים " אמרו את זה ביחד.
הן חזרו למקומן אבל כשהגיע תורו של תאיצ'י הוא החליט לא לקום.
הוא פשוט ישב ואמר :"אני תאיצ'י ,אתם יכולים לקרוא לי תאי ,אני בן 16 וחצי" סיים את דבריו בצורה הזאת.
"מריאנט? לא תרצי להציג את עצמך?" שאל ארמגדון.
מרי נעמדה מול כולם וראתה איך טוני בוהה בה ,היא נדלקה עליו ולא יכלה לדבר כל עוד הוא מסתכל עליה.
"אני מריאנט ,ואני מאנגליה ,תקראו לי מרי ,אני אהיה בת 15 וחצי עוד כמה ימים."

מרי הכי קטנה בינינו ,ותאי הכי גדול ,לי לא היה אכפת מכלום הרגשתי מאוהב כזה...
הסתכלתי כל הזמן על מיי,היא הייתה באמת יפה ...

"אוקיי ,אני אסביר מה תעשו." אמר ארמגדון וכולם הקשיבו לו.
יש לי פה את המכשירים האלו בשבילכם ,אלה צירי זמן ,כל מקום שתהיו בו תראו את התאריך והשעה.
שעונים רגילים ופלאפונים לא יעבדו." אמר ארמגדון.

"אבל איך אנו ניסע בזמן?" שאל תאי.
"ניק וטוני דאגו כבר לעניין הזה ,הם בנו מכונת זמן שמורכבת מהאופניים שלהם" אמר ארמגדון והתגאה בנו.
שאלתי אותו משהו שלא הסתדר לי.
"אבל ..אנחנו לא יודעים איך לתפעל אותם .. איך אנחנו נלמד?" סיימתי את שאלתי.

"גם לזה דאגתי ,שיהיה מישהו שילמד אתכם הכול על זמן "אמר.
כולם שאלו .. "מי?"
"תיכנס" אמר ארמגדון.

אני בהחלט מסכם את הקטע הזה כאן ואומר שזו באמת הייתה "מפגשיה של שישייה"

בפרק הבא:פרק 7:השיעור הראשון עם אנדרסון!

חזק!
אבהתי את האבות וזה וגם איך הכל מתקשר..מעניין מי הילד השביעי..

Originally posted by Dingo@Nov 6 2009, 05:19 PM
חזק!
אבהתי את האבות וזה וגם איך הכל מתקשר..מעניין מי הילד השביעי..

קדימה !
עוד תגובות

פרק ע-נ-ק!מחכה לשבוע הבא

אם יהיו לי עוד כמה תגובות אני מפרסם את הפרק הבא -היום!!

פרק 7:השיעור הראשון עם אנדרסון!

"תיכנס" אמר ארמגדון.
כולנו היינו בפה פתוח ,רק אני וטוני הבנו מי זה היה ...
זה היה סטיוארט אנדרסון מהחדשות עם חקר הזמן ושכולם חשבו שהוא משוגע
"מה הוא עושה כאן?" שאל טוני בחשד שאולי נגמר הכיף והתחיל להיות שיעור תנ"ך משעמם
ארמגדון חיכה לשקט מאיתנו ורצה להתחיל לדבר
"זה הוא סטיוארט אנדרסון ,סטודנט מארצות הברית ,הוא בא הנה כדי להסביר לכם קצת על הזמן ומה היא המשימה הראשונה שלכם" אמר ארמגדון וציפה שלא נשאל שאלות מיותרות
החדר היה שקט ,בתוך המערה היה קריר כאשר מרי קופאת מקור ואומרת :"מה זה הקור הזה!?"
תאי הוריד את הסוודר שלו ושם על הכתפיים של מרי והיה שקט ולא רצה לקבל כלום בתמורה רק שקט כדי שיוכל לשמו את אנדרסון.
"תודה" אמרה מרי בחיוך לכיוון תאי.
תאי לא ענה והמשיך להביט באנדרסון.

אנדרסון התחיל את דבריו ואמר:
"הגיע היום ,היום שכולכם נפגשים ,שישה בני נוער שלא ממש משתלבים בחברה ומחפשים קצת אתגרים ,ואולי הגיע הזמן שבאמת תדעו למה אתם פה ,ומה היא בעצם המשימה הכול כך חשובה שאמורה להיות לכם"
אמר אנדרסון ועמד כמעט לבכות שהמחקר שלו שכל כך הרבה זמן עבד עלינו עומד להתגשם בעזרת חבורת ילדים.
"ישנו בן אדם ,ששמו סילאטון ,ארמגדון כבר הסביר לכם מי הוא ומה הוא רוצה ,אבל כנראה דבר אחד הוא לא אמר ,סילאטון כבר התחיל את המסע שלו בזמן ,הוא מחפש את הקמעות כבר הרבה זמן והסיכויים שלו למצוא אותם הם ממש גבוהים " סיים את דבריו שדון עצרה אותו בשאלה.
"כמה קמעות יש למצוא?" שאלה דון
אנדרסון התחיל להזיע ואמר לה :"ישנם 10 קמעות "
הקמעות במקומות הכי חשובים בהיסטוריה ,אמנם לא חייב שהם יהיו כתובים בספרי ההיסטוריה אבל האירועים הללו הביאו למאורעות עתידיים חשובים מאוד ,ואולי גם כדאי שאני אציין שאין לי מושג לאיזה זמן אתם תיסעו ,אני רק יודע שהזמן הזה הוא לא קבוע ."

"אבל נתחיל מהקטע שלכם.. ,הכוחות שיש לכם הם כוחות מיוחדים במינם
לא לכל בן אדם יש כוחות אלו ,אתם קיבלתם אותם בטעות.. אבל הטעות הזו היא מה שהביאה אתכם הנה ,למפגש הזה.הכוחות שלכם גלויים אולי לי ולארמגדון ,ואולי אפילו אתם נתקלתם בהם פעם...
אבל כל מה שיש לי להגיד לכם ,שעם הכוח הזה אתם יכולים לחסל צבא שלם ,אתם הצבא"

אחרי שסטיוארט הסביר לנו את המתרחש וכל הסיפור הוא ניגש וחנך את מכונות הזמן וראה שהן תקינות ואפשר לנסוע בהן.
"אתם רואים? "שאל אנדרסון שהוא מכוון על מד הזמן שאני וטוני הוספנו.
"כאן אתם מכוונים את הזמן והתאריך שאליו תרצו להגיע.." אמר אנדרסון.
"רגע שנייה ,רגע .. מה זאת אומרת זמן ותאריך? מה עם המקום? " שאלה מיי.
"שאלה מצוינת ,המקום שאליו תגיעו הוא בדיוק אותו מקום רק מלפני או אחרי שנים. זה אותו מקום בדיוק אבל בזמן אחר." ענה לה אנדרסון .

אנדרסון אמנם היה בטוח בעצמו אבל ראו על פניו שהוא לחוץ כשהוא שולח חבורת ילדים לטייל בזמן.
"כמה חוקים פשוטים ישנם ,שאסור לעבור עליהם!"
אמר אנדרסון וכולם שמעו כדי לא להיות אלה שיהרסו את המשימה.

"חוק מספר 1!" אמר אנדרסון והרים קצת את קולו.
"אסור בשום פנים ואופן לנסוע לעתיד מהעבר! ,תחזרו להווה קודם ורק אז סעו לעתיד ותעשו מה שאתם צריכים ,מהעבר לא נוסעים לעתיד ..מובן?!" –"מובן" אמרנו כולנו יחד.
"חוק מספר 2 ,לא משאירים שום חבר צוות מאחור ,אתם יוצאים שישייה ,אתם חוזרים שישייה.ברור?"
-"ברור" שוב אמרנו כולם יחד.
"חוק מספר 3 ,לא משאירים את מכונת הזמן בשום מקום ,תחביאו אותה מצידי ,אבל אתם לא משאירים אותה מאחור ולא שוכחים אותה ,תלוי בזמן ואיפה אתם נמצאים! זה מובן?"
והפעם אף אחד לא אמר ורק מרי ענתה ואמרה:"מובן"!

"אלה שלושת החוקים שאתם צריכים לדעת " אמר אנדרסון ופינה את הדיבור לארמגדון שהגיע עם ששת השעונים שהיו על אותו שולחן ...
"עכשיו אתם תקבלו ,כל אחד שעון זמן.. עם השעון הזה אתם תדעו בדיוק באיזה זמן אתם ובאיזה תאריך אתם נמצאים.. " אמר ארמגדון והביא לכל אחד את השעון שלו..
"בשעון ישנו ביפר מיוחד ,כפתור קטן שאם תלחצו עליו אתם תחזרו לזמן שממנו הגעתם לפני זה. לכן אמרנו לכם לא לנסוע ממקום למקום אלא לחזור לפה קודם.

לאף אחד מאיתנו לא היו שאלות ,החדר היה מלא התרגשות מרוב שידענו שהמשימה שלנו הולכת להתחיל ואולי כבר ממש על הקצה.
כל שנייה הסתכלתי על מיי ובחנתי את המבט שלה בי.. ראיתי שטוני מסתכל על משהו אבל לא הבנתי על מה.
אנדרסון התקרב ועמד לפנינו והתחיל להגיד:
"כפי שאתם יודעים ,סילאטון כבר מטייל בזמן ,הוא הגיע לתקופה מאוד בעייתית מבחינת אנושיות.
הוא הגיע לתקופת התנ"ך ,ולשם אתם תלכו ותמצאו את הקמע הראשון "

אז מה יש לי להגיד לכם?
שיהיה לנו בהצלחה!

בפרק הבא:
פרק 8:המשימה מתחילה!

פרק יפה..
אני כבר מחכה שיתחילו את המסע!
באמת חבל שלא קוראים סיפור כזה יפה..

שמעתם את דינגו?!
תתחילו לקרוא

פרק מצוין,המשך כך
הם יסעו לתנ"ך וכנראה יפגשו דמות חשובה-נשמע מעניין

Originally posted by אספיאון גדול מהחיים@Nov 10 2009, 07:49 PM
פרק מצוין,המשך כך
הם יסעו לתנ"ך וכנראה יפגשו דמות חשובה-נשמע מעניין

תודה ,
אנסה לעשות את זה מעניין

פרק 8:המשימה מתחילה!


אוהל במדבר יהודה ,3000 שנה קודם

דמות חשוכה עם מעיל ארוך התקרבה אל אוהל באמצע המדבר ,האוהל היה אוהל סככה ,בתוך האוהל היה זקן שבאותה תקופה היה קראו לו "החכם הזקן"
"שלום" אמרה הדמות.
"את מי הינך מחפש? " שאל הזקן את הדמות.
"אני צריך מישהו שקוראים לו "הזקן החכם " אמרה הדמות מהאפלה ,כאשר השמש כבר לא מסתירה את פניו אפשר היה לראות את פרצופו ,היה לו שיער קצוץ בצבע לבן ,היה לו עגיל באוזן שנראה כמו חוד של עיפרון רק יותר גדול .. מסביב למותניו הייתה רצועה שהיו שם כל מיני סכינים ואבקה בצבע ירוק בתוך בקבוקון.
"אני הזקן החכם " אמר הזקן ושאל את הבחור :"מה שמך כדי שאוכל לסייע לך?"
הדמות לא ענתה ,הוא רק הסתכל ,חייך לזקן ואמר :"קוראים לי פיס"

כמובן שהבחור שיקר הוא ניסה להפליל מישהו אחר בכך שביקר באוהל
"מה רצונך ? במה אתה צריך את עזרתי?" שאל החכם את הבחור.
"אני צריך לדעת איפה הקמע שמכונה 'חיפושית פרעונית' " אמר הבחור וסיים את דבריו לפני שפלט עוד כמה דברים לא נחוצים.
"בשביל מה לך קמע זה? " החזיר החכם בשאלה .
"הקמע הזה שייך לי" הסתכל הבחור על הזקן במבט מאיים.

המערה של ארמגדון ,21:00 בערב ,ישראל

"המכונות מכוונות? " שאל אנדרסון אותי ואת טוני.
"לאיזה תאריך אנו צריכים לכוון אותן? " שאלתי את סטיוארט.
"פשוט תכוונו אותו 3000 שנה אחורה " אמר אנדרסון .
"אוקיי ילדים " התחיל להגיד ארמגדון.
"עכשיו אתם נוסעים בעצם למשימה הראשונה שלכם ,אתם תיסעו עכשיו בזמן ... הרבה זמן אחורה ושם תצטרכו למצוא את הקמע הראשון ,על הקמע הזה אמור להיות ציור של חיפושית" סיים את דבריו ואז הגיעו השאלות.
"איך אנחנו ניסע כולנו אם יש רק שני מכונות? " שאלה מיי.
ארמגדון חיכה לשאלה ואמר :" כל שלושה יהיו על מכונה וכך תגיעו למקום המבוקש"
"אוקיי " אמרה מיי והשתתקה.
כנראה היא לא רצתה ממש להיות קרובה אלינו ,כמה שהיא לא נראתה סנובית ,ידעתי שיש בה משהו ביישני.

"אוקיי ,המכונות מכוונות " אמר טוני אשר סיים לכוון את התאריך .
"שימו לב שזה מסוכן ,אתם נוסעים למדבר ,זה אמנם נורא קשה ללכת את זה אבל אנו סומכים עליכם" אמר ארמגדון.
"תנסו שלא להתיידד עם זרים " אמר סטיוארט.
"כולנו אמורים לצאת? למה אי אפשר להתפצל?" שאלה דון
"המשימה הזאת בנויה מראש לצוות של שישה" אמר ארמגדון אשר עמד עם הידיים מאחורי הגב .




אוהל במדבר יהודה ,3000 שנה קודם

"מניין לי שהוא שייך לך?" שאל החכם את הבחור המפחיד.
"תאמין לי שהוא שייך לי" אמר הבחור וחיכה לתשובה מהזקן.
"כמה מאות קילומטרים מכאן לכיוון דרום ,ישנו את קבר הפרעה ה-3 ,שמכונה 'סרקת'
על הקבר אמור להיות כתב חידה קדום שהחידה שלו היא :"על הדברים האלה בנוי העולם" .
כשתגלה את כתב החידה הקמע ייצא מתוך הקבר" אמר הזקן לבחור.
"ומה התשובה לחידה?" שאל הבחור.
"אפילו אני לא יודע... אף אחד אף פעם לא ידע מה התשובה " ענה החכם לבחור.

"טוב... תודה ..עזרת לי מאוד אדוני הזקן החכם " הבחור המתחזה ל'פיס' התחיל לצאת מהאוהל אבל מכיס מעילו הארוך נפל נייר קטן שבו היה כתוב באות גדולה :'S' .

מסלול אופניים ,22:00 בערב ,ישראל

"בכוונה הבאנו אתכם למסלול אופניים ,כדי שתוכלו ליצוא מהירות ולעבור את הזמן" אמר סטיוארט בחיוך רב כאשר הוא מאוד מתרגש .
על המכונה הראשונה עליתי אני ,אחרי זה עלה תאי ואז דון ,על המכונה השנייה עלו טוני ,מיי ומרי.
דווקא רציתי שמיי תשב מאחוריי ,קינאתי קצת בטוני אשר צחק איתה על כל מיני דברים במהלך הזמן שחיכינו על המכונות.
"שיהיה לכם בהצלחה " אמר ארמגדון וחייך.
אני וטוני התחלנו לדבש צברנו מהירות ,הדבר האחרון שזכרנו היו אלה סטיוארט וארמגדון עומדים ונראים לחוצים במבטיהם.
ואז זה קרה..
הגיע אור חזק ,והדבר האחרון שראיתי היה הפרצוף שלי על חול מדבר...

בפרק הבא
פרק 9:
מפגש מצמרר מעולם אחר!