עליית הכוכב הסגול

**Golden Eagle** · 11-30-2009, 07:12 PM

אחלה פרקים,
לא מצאתי שום טעות כתיב וזה בנוי באחלה צורה.
מחכה לבאים שלך D:

~TyLeR~ · 12-04-2009, 12:35 AM

האם אתה מתכוון להמשיך את הסיפור שלך בזמן הקרוב?

**Golden Eagle** · 12-04-2009, 12:30 PM

בתור אחד שבקשר שוטף עם ניב אלכס, אני רואה שניב די עסוק לאחרונה ובגלל זה הוא לא פירסם פרק.
אני מאמין שכאשר הוא יהיה פנוי הוא יפרסם פרק

**norg** · 12-06-2009, 08:01 PM

פרק 12- הגיע העת לנקום

ניב ואורי הגיעו לדלת גדולה וזוהרת. היא הייתה שחורה וזהרה באור סגול. במרכזה היה כוכב גדול, ובו עברו קווים.

סידור הקווים:
____-___-____

במקומות בהם עברו הקווים היה שקע. הרבה אבנים מרובעות קטנות היו מפוזרות בצדדים, עליהן היו כתובות אותיות. ניב הרים שתי אבנים ובחן אותם כשאורי ניסה להזיז את הדלת. לא הייתה לה ידית ווהצירים שלה היו חלודים. היא לא זזה. שאורי ניסה לשבור את הצירים ולהעיף את הדלת עם כובד משקלו, הוא לא הצליח. הדלת עמדה אייתנה כהר מולו, ולא נתנה לא לעבור.
הצחוק הנוראי של עומר נשמע בכל רחבי השטחים של הטירה. לא ברור מה קרה ואיך, אבל נוצר מצב שבו שון ואיתי הפילו את הלוחם האחרון של עומר. שמונת האומנים, עומר, הבובה שלו ופיליפ עמדו מולם וחיכו. הם חייכו ועומר צחק בקול גדול. הקרב נראה כקרוב להסתיים. מור רץ לכיוון שון ואיתי, מרים את חרבו ומתכונן לשסע אותם. שון חסם את חרבו של מור ואיתי בעט בו והעיף אותו לאחור. הם היו בבעיה. הם לא רצו לפגוע בו. מור נפל על הריצפה ושון קפץ עליו. הוא ריתק אותו לריצפה והעיף את החרב שלו. הם התחילו להתגושש על הריצפה, נאבקים זה בזה בכל כוחם. עומר, פיליפ והאומנים צחקו למראה המחזה.הם נראו כזוג ליצנים חסרי עבודה, שבאו להצחיק את הצד המנצח במלחמה הנוראית. הכל נהרס, זה כבר היה מאוחר מדי. הטירה של עומר כמעט וקרסה לחלוטין, כמעט ומעכה למוות את ניב ואורי. הטירה של מור כבר נהרסה. השדות בערו והתמלאו בדם, ולוחמים היו זרוקים בכל מקום. הייתי בטוח שזה אבוד. שכבתי שם, גוסס למוות, אחרי שצפיתי, צעד אחר צעד, בהתקדמות הקרב הזה. אני סתם חייל עלוב, למה אני צריך לראות את כל זה? למה אני צריך להיות האחד שגוסס ורואה את מה שהוא הגן עליו קורס אל מול עיניו. אני זה שזוכר את שון ואת עומר האמיתי, ולא את הזיוף העלוב שאירגון הכוכב הסגול שטל פה. אז למה אני, צדיק יחיד בסדום, שיצא נגד הצבא של ממלכתו כדי להציל אותה, צריך לגסוס פה למוות ולסבול, בשביל שום דבר.
ניב הניס את אחד הריבועים לקווים. הוא הכניס עוד ועוד ריבועים, עד שהוא הכניס את כולם. כולם היו מתוך החלק שהוא ידע. התמונה שהוא קיבל הייתה:

הגי_-_עת-ל___

הוא אמר לאורי "צריך למצוא את השאר, ולנסות לפענח את המילה האחרונה. הם מצאו עוד עשרות אבנים ברחבי הדרך, הרבה יותר ממה שהם היו צריכים. ניב הרכיב את כל מה שהוא ידע מהצופן. כל האותיות נשארו לו, כל אחת הופיע בערך שלוש פעמים בתחילת הדרך. לא היה רמז מה המילה האחרונה, וניב לא הצליח להשיג אותה בכלא. אורי חשב לרגע ואמר "נקמה!" ניב בחן את האותיות. האות ה' הופיע רק פעמיים, והם כבר הכניסו אותה פעמיים. ניב ואורי חשבו קצת ואז הרכיבו את המילה שהם עלו עליה. הדלת עפה ממקומה החוצה באורך פלא, והם קפצו מהטירה לשדות הבוערים, קצת לפני שהטירה קרסה על המקום שבו הם היו.
שכבתי שם, גוסס למוות. ראיתי את הסוף קרב. עומר צעק "הגיע העת לנקום!" וצחק, כשלפתע דלת שחורה הזוהרת באור סגול, ובמרכזה כוכב שבתוכו כתוב 'הגיע העת לנקום' פגעה בו והעיפה אותו קדימה. הוא נפל, הדלת מוחצת אותו, וצעק "לא!!! לא יתכן שהם ברחו ופתחו את השער!" פיליפ והבובה הורידו ממנו את הדלת. האש סגרה את עצמה מחדש במקום שבו הדלת חצתה אותה, מסתירה את ניב ואורי. עברו מאז רק כמה שניות, ומור כבר היה על הריצפה, קשור בחבל שלא ברור לי מאיפה הגיע. כנראה אחד החיילים המתים החזיק בו. שון ואיתי מתחילים לרוץ. הבובה של עומר יורה קרניים סגולות מידיה לכיוונם, אבל שון קופץ קדימה ובולם את שתיהן עם החרב. איתי קופץ מעליו, כשלפתע האש מתפזרת בפתאומיות, כשדלת עפה במהירות למקומה. תשומת הלב של כולם מועברת לאש הנפתחת, כשניב ואורי רצים בתוכה לכיוונינו. אורי צועק "זיידל, עכשיו!" ולפני שאני מצליח להבין מה קורה, דם מכסה את כל הפנים שלי ואני לא רואה דבר. אני שומע כמה צעקות, ואז מרגיש חרב נתקעת בבטני. הפצע עמוק, אני יודע את זה. אני אמות סוף סוף, הייסורים שלי יגמרו. אני מאחל לכם בהצלחה, לוחמים המנסים לשרוד את המלחמה ולאפשר תקומה במקום הזה, האנשים שמנסים להעיר את הממלכות, שכולם היו בטוחים שגורלם נחרץ. אותו אדם מת שתי שניות אחרי שגמר לדבר לעצמו. זה היה סופו, אבל לא הסוף של הלוחמים. הדם שעף היה דמו של עומר, והחרב שננעצה בבתנו של החייל, חרבו. איתי עמד שם, חניתו תקועה בידו של עומר, ופיליפ רץ לכיוון ניב ואורי, שיצאו מאיזור האש, הלכה ודעכה. שון כבר לא בלם את הקרניים, הוא אחז בבובה של עומר ואמר לה "עומר, אני יודע שאתה שם. אל תיתן לו לשלוט בך. אתה יכול לגבור על השליטה שלו. אתה תמיד רצית לקשור קשרי שלום ולהיות חבר של כולם. אל תתן לאדם המרושע הזה לקחת ממך את השלום והשמחה הזאת. אל תתן לו!"

לקראת הלילה הלבן! ספיישל סאגת מג הפרא!
לכבוד הלילה הלבן סאגת מג הפרא תתקדם בפרק-שניים. ולכבוד הלילה הלבן אני מציע ספיישל מיוחד! ספיישל יצירת דמויות. בסאגת מג הפרא מופיעות דמויות מצבא הנקרא 'צבא נורקיוס'. דמויות אלה הן חיילים ומפקד יחידה שפשטו על כפר שכלל בתוכו פליטים של ממלכה שהוכרזה עליה מלחמת חורבה. מאז אותה הכרזה, יחידה מיוחדת בצבא חיפשה אחר הנמלטים. במסגרת הספיישל אתם תמציאו דמויות של חיילים, מפקדי פלוגות, סגן היחידה ומפקד היחידה. הפלוגות הינם כוחות קטנים של 3-4 אנשים שמונהגים ע"י מפקד הפלוגה ופושטים על הכפר. מספר הפלוגות ישתנה לפי מספר הדמויות שתיצרו.
ולסיום, מה צריך לפרסם פה לצורך הכנסת הדמות לסיפור:
שם הדמות:
תפקיד הדמות:
אופי הדמות:
מראה הדמות:
נשק מועדף: חיילים רק חרב, מפקדי פלוגה יכולים גם רובה קשת, הסגן יכול גם חנית והמפקד חייב פלשיון.

**@Shon@** · 12-06-2009, 09:21 PM

פרק מעולה
בהתחלה לא הבנתי מי מדבר לעצמו
רק לקראת הסוף הבנתי שזה סתם חייל
בכל מקרה היה ממש מותח במשך כל הפרק
מחכה לפרק האחרון בסאגה

**A$ap~Roma** · 12-06-2009, 09:35 PM

אהבתי פרק נחמד =]

**norg** · 12-06-2009, 11:05 PM

Originally posted by Uchiha Brothers@Dec 6 2009, 06:57 PM
שכבתי שם, גוסס למוות, אחרי שצפיתי, צעד אחר צעד, בהתקדמות הקרב הזה. אני סתם חייל עלוב, למה אני צריך לראות את כל זה? למה אני צריך להיות האחד שגוסס ורואה את מה שהוא הגן עליו קורס אל מול עיניו.

שון זה כתוב בתחילת הפרק שהוא חייל.
ותודה לשניכם על התגובה.
מה עם הספיישל?
מישהו מתכוון להיכן דמות?

**A$ap~Roma** · 12-09-2009, 08:04 PM

שם הדמות:ריימונדו בלוד-ריין
תפקיד הדמות:מפקד
אופי הדמות:זהיר,מתוחכם,מיסתורי,רגוע,שקט,חושב לפני שעושה משו,תחמן,שקרן,קומבינתור,משחק אותה תמים\חף מפשע ואז תוקף,חרוץ,נאמן,וזאב בודד
מראה הדמות:שיער שחור קצר,עיניים אפורות-כחולות,גבוהה,גוף בנוי טוב ,לובש שיריון קל עורו שחום.ו
נשק מועדף:הנשק הזה של המפקדים פילשיון, וחרבות חדות ומהירות..

**norg** · 12-09-2009, 08:23 PM

Originally posted by Hitsugaya Toshirou@Dec 9 2009, 07:00 PM
שם הדמות:ריימונדו בלוד-ריין
תפקיד הדמות:מפקד
אופי הדמות:זהיר,מתוחכם,מיסתורי,רגוע,שקט,חושב לפני שעושה משו,תחמן,שקרן,קומבינתור,משחק אותה תמים\חף מפשע ואז תוקף,חרוץ,נאמן,וזאב בודד
מראה הדמות:שיער שחור קצר,עיניים אפורות-כחולות,גבוהה,גוף בנוי טוב ,לובש שיריון קל עורו שחום.ו
נשק מועדף:הנשק הזה של המפקדים פילשיון, וחרבות חדות ומהירות..

איך חרבות חדות ומהירות?אני לוקח אותו בלי החרבות

~TyLeR~ · 12-18-2009, 12:57 PM

ווואי אהבתי D:

מחכה לפרק הבא D:

**A$ap~Roma** · 12-26-2009, 03:05 AM

מה זרקת תסיפור??
מקווה שלא ושתמשיך לכתוב

**norg** · 01-07-2010, 11:20 PM

ספיישל מג הפרק!
פרק ב'- אחד על אחד! מג הפרא מתפרץ ביערות האדומים

"אתה עוד לא מסוגל להשתמש בכוחות שלך. זה הסוף שלך." גיא הושיט את ידו קדימה, והיא התאדתה ונעלמה. אור מוזר בקע מהמקום שבו היא הייתה, בצבע כחול. אלכס לא הגיב. העיניים שלו נסגרו לאט לאט. היד של גיא הופיע מאחורי אלכס כמים, ואז כיד מקרח. היא הפכה ליד עצמה ותפסה את אלכס מאחורה בצוורו, חונקת אותו ומרימה אותו באוויר. הוא לא הגיב. היד החלה לזהור באור ירוק, ואז התנפצה לרסיסי קרח, שהתאדו והתאבו בחזרה, כיד המחוברת לגוף של גיא. הוא הביט בו מופתע ואמר "אז זה כבר התחיל. טוב, כנראה שבנתיים אני צריך לחכות."
אלכס עמד ביער, וגיא התאדה כולו. גופו היה רגיל, אותם בגדים עלובים, ולא הייתה עליו צלקת אחת או סימן אחד. העלים הפכו אדומים והיער התמלא בדם, והפך ליער אדום של כאב ושנאה. אלכס צרח "מה זה המקום הזה? מה אתה רוצה ממני? למה הבאת אותי לכאן, ולמה אני מרגיש כל-כך קשור לכאן?" הקול של רונקולונדוס אומפרדינוטוס נשמע שוב. הוא אמר "אלכס, אתה המג הירוק החדש, שומר היערות, והלוחם נגד המג הסגול הנורא. אתה הוא התלמיד שלי, רונקולונדוס אומפרדינוטוס, אבל אתה יכול לקרוא לי רון. אתה צריך להתכונן, הקרב הראשון שלך כבר מחכה לך, ואין לך זמן רב ללמוד על הכוח. כנראה שלא תבין את הכל רק בגלל שאיבת הכוכב, כי לא יהיה לי זמן להסביר לך. זה יהיה קשה, אבל אם תסמוך עלי, נוכל לעשות את זה." אלכס צעק "למה לי לסמוך עליך? למה לי להאמין לך?" "יש לך בררה אחרת?" אמר רונקולונדוס אומפרדינוטוס בקול קר וקשה. הוא המשיך "אתה חייב להאמין לי. העולם סומך עליך. אם אתה לא תאמין בי, לא יקום מי שיצליח לעצור את המג הסגול" שאגות נשמעו ביער. אלכס לא היה בטוח מי שאג, נמר, או אולי אריה. הדמיון שלו התחיל לפעול. הוא דמיין דרקונים, כלבים בעלי שלושה ראשים, זאבים עם שיני חומצה, אריות ענקיים, וכל מיני מפלצות נוראיות נוספות, כולם חיות, מעוותות או מומצאות. הוא ענה בפחד "למה אני? למה אין אדם אחר שיכול לעשות את זה?" רונקולונדוס אומפרדינוטוס גיחח ואמר "אתה זה שהגעת הנה, אתה זה שבחר לשאוב את הכוכב. יכולת ללכת, להשאיר את הכוכב לאדם אחר. יכולת לתת לאדם ההוא, שכבר יש לו כוחות משלו, לקחת את הכוכב. אולי הייתי מצליח לטהר את גופו מהכוח האפל שעיוות אותו, פגע בו, והחליש אותו. אולי הוא התחזק כשהוא קיבל את הכוח, אבל עכשיו הוא רחוק מלהגיע לפוטנציאל שלו, אבל טוב, זה די לא הנושא שלנו. אתה צריך לשלוט בכוחות שלך, או שאתה גמור." "למה אני?" אלכס צעק. רונקולונדוס אומפרדינוטוס אמר בקול חלש, מאוכזב, קצת מופתע, ומודאג "כי רק אדם השרד מתקפת חורבן של כוח עליון, כגון צבא נורקיוס, יכול להפוך למג הטבע." אלכס צעק "צבא נורקיוס?"
אלכס לא צעק רק בתוך אותו עולם. עד אז, כל מה שאלכס ביצע ביער האדום והנורא, לא קרה במציאות, מול גיא שפשוט חיכה. אבל הפעם הוא צעק, צעק בכל כוחו, הוציא את נשמתו. גיא שנשען על עץ וחיכה הופתע. הוא איבד את שיווי משקלו ונפל. הוא התרסק על הריצפה וכאשר ניסה לקום, מלמל "צבא נורקיוס? זה שם שלא שמעתי במשך הרבה זמן. ולומר את האמת, הייתי מעדיף גם לא לשמוע אותו עוד הרבה זמן. למה השם הנורא הזה מוזכר שם? אלה אם כן, לא! הכפר!" הוא התחיל לרוץ במהירות, שוכח מהמשימה שלו, לכיוון הכפר. הוא כבר לא חשב על הסכנות, הוא פשוט רץ, מפחד מהגורל הנורא. באותו זמן יחידה של חמישה אנשים יצאה ליער לחפש פליטים. ארבעה אנשים נשאו חרב. הם היו לבושים בשריון לוחות שחור, שכיסה את כל גופם, פרט לראשם. על ראשם נחה קסדה שחורה, שרק חרכים קטנים לעיניים ולנשימה היו בה. אפילו לא היה סוגר לפתוח, למקרה שרוצי לראות קצת יותר טוב או לנשום. לעומתם, האדם החמישי היה לבוש בשריון עור שחור, מחוזק בעזרת מתכות בצבע כחול ככה מאוד באיזורים הרגישים יותר, כמו הלב והריאות. הוא חגר חגורת עור, בתוכה נחו פגיון בנדנו ורובה קשת. על גבו היה מין סיר המונח באלכסון, עמוק וצר, המלא בחצים. ראשו כוסה ע"י קסדה שחורה שיש לה רק חריצים לעיניים, הנמצאים על מכסה הניתן לפתוח ולסגור. הוא סימן לשאר האנשים משהו, והם הינהנו בראשם והרימו את חרבותיהם. הוא נראה כמנהיג. גיא רץ ישר לכיוונם, ישר לכיוון סופו ומותו, שכן הוא רץ ישר לכיוון הצבא שניסה להרוג אותו ואת כל כפרו בעבר, וחיסל כמעט את כולם. צבא נורקיוס, שהטיל עליהם מלחמת חורמה, לא וויתר. הוא מצא אותם, ועכשיו רק גיא, ואלכס שנולד לכפר הקטן שהתייסד לאחר הבריחה, שרדו. הם האנשים האחרונים שנשארו לחוסל, עד שמלחמת החורמה שנמשכת כבר שלושים שנה, תיגמר סוף סוף. יחידה מובחרת של צבא נורקיוס יצאה לגמור את המלחמה, וכעט, אחרי שלושים שנה מחוץ לביתם וממלכתם, הם עומדים לנצח. הם מפנטזים על משפחותיים, ביתם, וחבריהם, ובקרוב הם יחזרו לשם. אם רק יהרגו את אלכס וגיא, הסיוט הנורא שלהם יגמר. בזמן שכל זה קרה, רונקולונדוס אומפרדינוטוס סיפר לאלכס על מלחמת החורמה, עליה גילה בעצמו רק כאשר אלכס שאב את הכוכב. הוא אמר לאלכס "עכשיו זה הזמן. כוחותי שלך, אבל תצטרך ללמוד להשתמש בהם. החיות יעזרו לך ויגנו עליך, אבל תיזהר, הכפר שלך חוסל. היער מלא בלוחמים של צבא נורקיוס, הרוצים לגמור את מלחמת החורמה שערכה שלושים שנה ולחזור לביתם. ההישרדות לא תהיה קלה, אבל אם תמצא את גיא ותשתפו פעולה, תוכלו לעשות את זה.
בנתיים גיא הרג את ארבעת החיילים. רק המפקד, לבוש בשיריון עור מחוזר ומחזיק רובה קשת דרוך, נשאר עומד. הגוף של גיא התאדה. הוא הופיע מאחורי המפקד של הפלוגה ותקע את חרבו בליבו. הוא אמר "סבא, חברי הכפר, ממלכת אובלרון, בשבילכם, אני אהרוג אותם ואנקום. הצטרפתי לאירגון הכוכב הסגול כדי להתחזק ולנקום בשם הממלכה, ועכשיו אנקום בשם כולכם בעזרת הכוח שניתן לי. קודם כל אחסל את היחידה שנשלחה להרוס אותנו, ואז ארסק את כל הממלכה. היא לא תשרוד, זה סופה. צבא נורקיוס של ממלכה נורקיוס עומד לחוסל, ולהביא לקריסת המעצמה הצבאית שהורסת הכל. אני מבטיח לכם, אני אנקום."

~TyLeR~ · 01-08-2010, 12:45 AM

פרק משגע אהבתי מיאו D:
מחכה לפרק הבא.

**norg** · 01-08-2010, 06:47 PM

פרק 13- חברות שוקעת! התגשמות הנבואה האחרונה

הכל קרה מהר. בשנייה הראשונה, המצב נראה כאילו הסיכויים לטובת עומר ופיליפ. שנייה לאחר מכן, הכל השתנה. שתי היידיים של עומר היו פצועות, ורגלו הימינית הייתה מעוכה, בזכות עבודה מהירה וטובה של איתי. פיליפ נאלץ לברוח לאחור, כשניב ואורי הדפו אותו ביחד. הוא רק צחק ואמר "זה כבר לא שווה את זה", כשהבובה, עומר, עפה במהירות לאוויר וירתה קרני אנרגיה סגולות. בשניה השלישית, המצב כבר לא נראה כל-כך טוב. שון שכב על הריצפה, מחזיק את חרבו מעליו וחוסם בקושי רב את קרני האנרגיה של עומר, שריחף באוויר. עומר, השולט, זז לאחור, ונתן למור להיכנס להילחם באיתי פנים אל פנים מולו. בהנפת חנית מהירה איתי העיף את חרבו של מור, ובמכת פטיש העיף אותו וקיפל אותו, מנע ממנו להמשיך. אבל עומר כבר הספיק להגיב, ובצורה מוזרה הוא יצר כף יד סגולה שתפסה את איתי והתחילה למחוץ אותו. פיליפ הרים את ידו הימינית, ובידו השמאלית הוציא סכין מכיסו, הוא שם את להב הסכין על כף היד המורמת, אבל ניפץ אותו בכוח בסגירת כף ידו. אור סגול בוהק סינוור את ניב ואורי, וכשהוא עבר, ידו של פיליפ הפכה ללהב של סכין. טיפת דם אחת לא הייתה שם, כאילו הוא לא נשרט ונפגע כתוצאה מהמעיכה של להב הסכין בכף ידו החשופה. הוא הלך כמה צעדים הצידה לגופה של אביר. הוא תפס את המגן, ושוב פעם אור בוהק סינוור את ניב ואורי. ידו השמאלית הפכה למגן. ניב רץ לכיוונו ושלף את סכינו כשאורי התחיל להתקדם לכיוון עומר, אבל לפתע, במהירות אדירה, פיליפ הופיע מולו ניב ואורי לא הבינו מה קרה, איך הוא זז כל-כך מהר, ובהנפת יד ימין שלו, פיליפ חתך את אורי בבטנו והעיף אותו לאחור. בזמן הזה ניב רץ לשם. הוא הניף את סכינו מהצד במטרה לדקור את פיליפ, אבל פיליפ הרים את ידו השמאלית, שהפכה למגן, ובלם את הסכין. הוא התחיל להסתובב לכיוון ניב ותוך כדי הסיבוב בעט לו בצלעות והעיף אותו כמה מטרים לאחור. הבעיטה הייתה מהירה וקטלנית, לניב לא היה סיכוי.
המצב השתנה בלי סוף, אבל באותו רגע, כולם היו בטוחים שהסיפור נגמר. אבל התעוששות פתאומית של מור, ובעיטה מדויקת לבטן של עומר, שהעלימה את כף היד השגולה שאחזה
באיתי. איתי קפץ ובעזרת מכה מדויקת של פטישו, העיף את הבובה ישר לריצפה. מור קם והתחיל לתת לעומר אגרופים, אבל לרגע אחד עצר ואיבד את שיווי משקלו, לאחר האגרוף החמישי, ובזמן הזה, כששערו פרוע ובעודו זעוף פנים ועצבני, הוא הרים את ידו במהירות ויצר עוד כף יד סגולה, שהכתה במור מלמטה והעיפה אותו לאוויר, ואז עלתה מעליו, ובהורדת יד מהירה של עומר, ריסקה אותו לריצפה. מור נמעך, היה ברור שהוא לא ישרוד את זה. הבובה נעמדה ליד עומר. היא ירתה קרן אנרגיה אחת שהעיפה את איתי לריצפה ואת החנית שלו כמה מטרים קדימה.
שון חשב לעצמו "עומר. עשית כל-כך הרבה. תמיד חיפשת שלום וחברות. מה ההיגיון בזה שעכשיו תהרוס את הכל? אני אנקום, לא אכפת לי במה זה כרוך. אני אהרוג את המתחזה העלוב הזה, ואפסיק להיות אפס שתלוי בכולם, ולא יכול להילחם בעצמו. אני אפסיק להיתלות בכולם ולא לעזור, ובעתיד אשים לב לשינוי מהיר ולא הגיוני של חבר, ואמנע אסון כזה. עומר, בשבילך!" את שתי המילים האחרונות שהוא צרח. הוא קם, מעוור מדמעות, ורץ. ניב ואיתי צעק משהו, אבל הוא לא הבין מה. הוא הרים את חרבו ושם אותה לצד גופו, מופנת קדימה, ואז שלך אותה קדימה במהירות. הוא הרגיש אותו ננעצת בבשר. הוא הרגיש דם פוגע לא בפרצוף, אבל הוא לא שמעה צעקה.אורי אמר משהו, אבל שון לא הבין מה הוא צעק. זה לא עיניין אותו. אם עומר לא צעק, סימן שהמכה הרגה אותו במקום, הוא נשען על הגופה ונפל. הוא עזב את החרב ונשכב ליד, צורח צרחת ניצחון. רק לאחר מכן הוא מחכה את דמעותיו מעיניו והביט לידו, ואז, הוא הבין מה חבריו צעקו. עומר עדיין עמד שם לידו, והוא הביט בו מופתע. על הריצפה, שכבה הבובה, עומר האמיתי, החבר של שון. פיליפ הופיע ליד עומר במהירות אדירה ולחש לו משהו באוזן. עומר אמר "אתה רציני? נו טוב, אם זה מה שהוא רוצה. יש בזה משהו, חייבים לוודא שלא ימצא נבחר אחר. במחשבה שניה, להרוג אותם עכשיו באמת לא יתן כלום. בוא נלך." חוץ משניהם, לא היה שם אדם שיכל להבין על מה הם מדברים. אבל מסיבה לא ברורה, ניב נראה כאילו הוא מבין על מה עומר מדבר, בדיוק מוחלט. זה היה מוזר.
עומר ופיליפ הלכו משם, במהירות רבה הם נכנסו לתוך היער הקרוב ונעלמו. המצב היה רע מאוד, אבל בכל זאת- הגיבורים שרדו. ניב, אורי ואיתי התחילו לחפש אבירים שנשארו לשכב מפוחדים על הריצפה ועדיין חיים, בזמן ששון נשאר לשכב ליד עומר. העיניים של עומר, הבובה של עומר מאירגון הכוכב הסגול, והיורש האמיתי של אחת משתי הממלכות המפורסמות, נחו להן סגורות. שון שכב לידו, גופו מלא בדם, ואמר "עומר. עומר, אני מצטער. אני מצטער, עומר, רק בגללי, כל החלומות שלך והבחירות שלך נהרסו. כל מה שרצית להשיג, וכל העקרונות שלך, הכל נרמס ונהרס. אני מצטער עומר, שעזבתי בדיוק כשעומר האחר התחלף איתך, ושלא הייתי כאן כדי לעצור אותו. אני מצ" "לא, אל תצטער שון" קול רח ונעים נשמע. העיניים של עומר נפקחו, עיניים כחולום מנצנצות, המזכירות קריסטלים. "אתה לא אשם" עומר אמר, והמשיך "אתה לא אשם בנפילת הממלכות. עומר האחר היה צמית של מור, כשעוד היינו ילדים. הוא שנא את מור וניסה לברוח כמה פעמים. אבא של מור לא אהב את זה, אז במסגרת החלפת צמיתים, הוא החליף את עומר. באותה החלפה עומר ברח. לא ברור לי מה קרה אחרי זה, אבל הוא חזר כחלק מאירגון הכוכב הסגול, וביחד עם עוד אדם יותר מאוחר, הכה בי עם כדור סגול מוזר בלילה אחד, כשבוע לאחר מכן. הוא השתלט על גופי ומאז אני לא זוכר דבר. עד הקרב הזה, שבו שחררת אותי."

~TyLeR~ · 01-08-2010, 08:43 PM

ואהה יפה,העלילה מתקדמת D:
מיאו D:

מחכה לפרק הבא =]

נושא: עליית הכוכב הסגול

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות