עליית הכוכב הסגול

**norg** · 11-03-2009, 05:48 PM

אם תביטו טוב אפילו לא קראתי לפרק הזה פרק מספר 6.
הפרק הזה הוא פרק מתוך סדרת פרקים לא קשורה לכלום שעוזרת להבין את העלילה אבל ממש לו בשלבים האלה.
לא צריך לקרוא אותו כדי להבין את הסיפור, ועיקר הרעיון בו זה הצגת הדמות של אלכס ועוד קצת הופעות של גיא.
פרק הבא מחר ככל הנראה

**elekid** · 11-03-2009, 06:32 PM

סיפור יפה!אהבתי אותו

**norg** · 11-07-2009, 05:25 PM

פרק 6- עבר חסר

שון בדיוק יצא מהטיפול הרפואי שהוא קיבל, בטנו חבושה היטב. הוא הלך והרגיש רע עם עצמו, עם החולשה שלו. הוא התקדם לכיוון הטירה של עומר, זכרונות שהוא ניסה לשכוח במשך כל כך הרבה זמן מציפים אותו. הוא המשיך ללכת, כשצעקת "מה?" ענקית זיעזעה אותו. הוא עצר לרגע, מביט על הארמון של עומר ממנו בקעה הצעקה, ואז התחיל לרוץ במהירות. בהתעלמות מוחלטת מכל מי שהיה בארמון הוא רץ, שולח יד לפסל ומושך אותו למטה. הוא משך לכיוונו את הפסל ופתח דלת ענקית, חושף מסדרון אפל עצום לנגד עייניו. הוא נכנס פנימה וסגר את הדלת אחריו, והתחיל לרוץ במהירות לאורך המסדרון האפלולי.
אורי ואיתי יצאו כעוסים ומופתעים מהחדר של עומר. איתי טרק את הדלת בעוצמה ואורי רקע בחוזקה. צעדי ריצה מהירה נשמעו מצד ימין של המסדרון הארוך, ותוך כמה שניות שון הגיע ונעמד ליד איתי ואורי, מתנשף. בקושי רב הוא שאל "מה קרה?", כשהוא בקושי נושם. אורי אמר "עומר יודע מה נב עשה כשהוא נעלם פעמיים ביום בחצי שנה האחרונה. והוא גם יודע מאיפה הגיעו הברקים הסגולים. ניב, הוא האדם שמפקד על האומנים. יום אחרי שחיסלנו שני לוחמים של הכוכב הסגול, האומנים התחילו להופיע דרך ברק סגול. ניב, ניצל את הכוח שלהם כדי לעזור לחיילים שלו. כל הסיפורים שלו על הזעם שלו והכעס שלו והשנאה שלו לאירגון הכוכב הסגול, היה רק כיסוי למטרה שלו, הכוחות שלהם. כל הזמן הזה ניב הוליך אותנו שולל." וקימץ את אגרופיו בכוח. שון בהה בו מופתע. הוא אל ידע איך להגיב. הוא לא ידע איך להגיב לכל מה שקורא לו עכשיו, לכל האסונות שקורים לו עכשיו, אחד אחרי השני, הקשורים לעברו. הוא עצם את עינייו ולקח נשימה עמוקה, ואז הלך מהר ופתח את אחת מדלתות העץ העצומות של החדר של עומר, מתעלם לחלוטין ממה שאורי ואיתי אומרים לו, וסגר מאחורי את הדלת. הוא עמד בכניסה לחדר ובהה בקצה השני שלו. שולחן עץ מרובע קטן עמד שם, ומאחוריו ישב עומר. שניהם בהו זה בזה ארוכות, ואז עומר אמר בארסיות "מה מביא אותך לפה אחרי כל-כך הרבה זמן? לא הבנת שאתה לא רצוי פה?" שון פשוט עמד שם ובהה בו, בלי להשיב תשובה. עברו דקות ארוכות של דממה מוחלטת שהעיקה על שני האנשים, ששבר שון כשהוא אמר "הבנתי את זה. אבל מסתבר שהמנהיג של האומנים שהורסים את השדות שלך הצליח לפתות אותי לבוא הנה."
אורי הלך לגלריית התמונות, חושב שניב בטח נמצא שם, מתדרך את האומנים. הוא נכנס לגרייה וראה שהיא ריקה. הציורים נעלמו, ביחד עם כל מה שהיה שם, ועל הקיר היה כתוב בדם '$%&%@ #^&@ @#$^^$@ &*$ %^$#!^&% !#$^%&& %#^)*#* #!^$*^#%*!' אורי הביט בזה מופתע, לא ידע איך להגיב לסימנים המוזרים שכתובים בדם על הקיר. ופשוט נשער לעמוד שם ולבהות בהם, לנסות להבין מה פשרם.
מור יצא לטייל בשדותיו מודאג, כשחץ פגע לו בכתף. הוא הוציא במהירות את החץ מכתפו, תוך כדי הסתובבות והנחת היד הפצעה על ידית חרבו. לא היה אף אחד בסביבה. המקום היה שומם. הוא הביט בחץ, וראה שזה חץ עץ פשוט שהוכן ממקל שמצאו ביער, אין לו חלק מתכת קטן ורק במזל החץ פגע בו. על החלק האחורי של החץ היה מגולגל נייר קטן. מור פתח את הנייר וקרא. היה כתוב בו "גורל ממלכתך הוא מוות. בעוד יומיים בדיוק בשקיעת החמה, הטירה שלך תיפול לאבדון. אתה תאבד את כל מה שאתה אוהב, את כל מה שאתה שונא, את הכל. גם את החיים החופשיים שלך תאבד. אתה תהפוך להיות לא יותר מעבד, כמו שאני הייתי לך לפני כל-כך הרבה זמן. אתה תהייה לא יותר מצעצוע קטן שלי. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח"
מור לא ידע איך להגיב, הוא הביט בנייר ולא האמין למה שכתוב שם, חיכה כמה דקות באותו מקום בלי לזוז כדי לעכל את מה שקרה. הוא זרק לריצפה את הנייר והחל לרוץ בכל מהירותו לארמונו, לשלוח אבירים להודיע לעומר על הגזרה ולקרוא לניב, איתי, אורי ושון, לספר להם על הגורל הנורא שנקבע לו ע"י אדם שהיה פעם עבד שלו.
עומר אמר "עכשיו, אם חזרת אז בוא ותחזור למקום הטבעי שלך, בתור עבד עלוב" וקם מהכיסא, מחזיק חרב בידו. הוא קפץ מעל השולחן והסתער לכיוון שון, עובר ליד השולחן העגול בדרך. הוא הרים את חרבו וניסה להוריד אותה למטה, אבל פגש את החלק הכהה של חרבו של שון. שון אמר "אני לא רוצה להילחם בך. באתי כדי לדבר" ובעט לעומר בבטן, מעיף אותו לאחור בעוצמה. עומר התרסק על השולחן העגול שהתנפץ, ואז קם ואמר "אתה יותר חזק ממה שחשבתי. אבל בכל זאת, אני צריך עבד חדש ואתה מושלם לכך. לא לדבר על זה שזה הגורל שלך, להיות עבד עלוב. שומרים! בואו והחזירו לנו את העבד הבוגדני הזה שברח לפני כל-כך הרבה זמן!"
אורי המשיך לבהות בכתב המוזר, מנסה להבין מה הוא אומר. הוא שמע קול זקן מאחוריו שאמר "אוי לא. עוד פעם משחיתים את המקום. נראה שהאומנים החליטטו לחסל אותנו." אורי הסתובב לאחור מופתע וראה שם אדם זקן לבוש בלבוש עור מפואר עם עיתורים מכסף וזהב. הזקן של האיש היה כה ארוך שהוא הגיע עד לריצפה, ועינייו היו עיניים כחולות קסומות. הוא אמר "זה כתב עתיק מאוד. כתוב שם סוף סוף. שתי הטירות יפלו. אני אזכה בנקמתי ואהפוך את מור שהייתי לו לעבד, לעבד שלי. הוא יהיה לבובה וממלכתו תיקרוס. בעוד יומיים בדיוק בשקיעת החמה, כל הממלכה שלו תיקרוס ותיפול, וכל ממלכתך עומר, תימחק. אתה ואנשיך תאבדו רק את המעמד והמגורים שלכם, אבל אנשי הממלכה של מור יאבדו את הכל, כולל את חייהם. רק מור ישרוד, ויהיה לי לעבד" והרכין את ראשו לריצפה. הוא הוסיף "בבקשה תגנו עלינו מפני גורל אכזר זה, אתם המפלט האחרון שלנו מפניהם."

**@Shon@** · 11-08-2009, 12:12 AM

פרק יפה שהשאיר אותי במתח כרגיל
אהבתי את הקטעים של העבר שלי
מחכה להמשך

**norg** · 11-08-2009, 12:22 AM

תודה רבה על התגובה.
לומר את האמת אין פה יותר מדי על העבר שלך, אפשר לשער מיליון ואחת השערות על המסרים המעורפלים שאני מעביר פה על העבר.
זאת אחת הסיבות שקראתי לפרק עבר חסר, בעצם מגלים פה המון נתונים על העבר, אבל בעצם בקושי לומדים משהו, הכל לכוד בערפל.
אני מאמין שעד יום שלישי עוד פרק

**norg** · 11-10-2009, 11:18 PM

פרק 7- היום שלפני הסוף

"סוף סוף. שתי הטירות יפלו. אני אזכה בנקמתי ואהפוך את מור שהייתי לו לעבד, לעבד שלי. הוא יהיה לבובה וממלכתו תיקרוס. בעוד יומיים בדיוק בשקיעת החמה, כל הממלכה שלו תיקרוס ותיפול, וכל ממלכתך עומר, תימחק. אתה ואנשיך תאבדו רק את המעמד והמגורים שלכם, אבל אנשי הממלכה של מור יאבדו את הכל, כולל את חייהם. רק מור ישרוד, ויהיה לי לעבד?" אורי הביט בזקן מופתע, מנסה לעקל את מה שהרגע אמרו לו. הזקן אמר "כן. הסיכויי היחיד שלנו הוא שתצילו אותנו." אורי הביט בו מופתע ואמר "אם נתפוס את ניב זה יוכל לעזור לנו נכון?" והזקן הביט בו מופתע, כאדם שהרגע קיבל התקף לב. הוא אמר בקול קטוע ורועד "ני..ניב? חשבתי שהוא חלק מכם, מה קרה?" ואורי אמר לו בקול המנסה להעביר חוסר רגש בצורה לא מוצלחת "גם אני. אבל מסתבר שהוא המפקד של האומנים." האיש הזקן בהה בו כמה רגעים בשקט ואז פרץ בצחוק אדיר.
עומר הרים את חרבו וריסק אותה בריצפה ליד שון, שברגע האחרון זינק הצידה. שני שומרים נכנסו פנימה והלכו לכיוון שון עם חרבות שלופות, שו הבין שאין לו סיכוי בקרב הזה. לפתע הוא זיהה את השיריון, השריון שבו הוא אהב להסתתר כשהוא שיחק בילדותו, השיריון שבו הוא גילה לחצן הפותח מעבר סודי. שון שלח את היד לתוך השיריון ולחץ על הלחצן. הוא שמע משקולת נופלת ופוגעת במשהו, ואז השיריון וריבוע רצפה בגודל מטר ממנו נסנכו לתוך הקיר, חוספים מעבר סודי. שון עמד ליד המעבר. הוא החל לרוץ בשיא מהירותו, מקווה להגיע למקום שבו יהיה לו סיכוי להילחם בשומרים.
איתי טייל בחצרות הגן של מור, חושב לעצמו איך הם עומדים לעצור את המתקפה הבאה של האומנים. לפתע הוא שמע צעקות "מהר! מהר! תשלחו שליח לטירה של עומר! חייבים להודיע לו ששתי הטירות יושמדו בקרוב!" וקולות כבדים של ריצה בשריון עצום וכבר. הוא הסתובב לאחור וראה את מור נופל על הריצפה בשיריונו מותש, כשכתפו פצועה. איתי רץ אליו במהירות והביט בו מופתע, הוא שאל "מה קרה?" מור סיפר לו על החץ והפתק, מתנשם ועוצר כל מילה שניה כדי לנוח. איתי קרה לכמה אבירים שלקחו את מור ואז רץ לספר לאורי ושון מה קרה, מה התוכנית של ניב.
אורי שאל "למה לעזאזל אתה צוחק?" וה איש הזקן כבש את צחוקו לאט לאט. אחרי שנרגע הוא אמר "ניב? המפקד שלהם? לא נשמע לי סביר. אם ניב היה המפקד שלהם אז עומר היה יודע על כך, והוא היה מורה עלינו, זקני הממלכה, לתכנן תוכנית ללכוד אותו ואז להוצי אותה לפועל. אני לא יודע מי סיפר לך את זה, אבל מי שלא עשה את זה, שיקר לך ובגדול." אורי עמד והביט בו מופתע. הוא אל ידע מה לומר. האיש הזקן שאל אותו "מה קרה?" בקול רציני במיוחד ואורי ענה לו בפחד "האדם שסיפר לנו שניב הוא מפקד האומנים שהורסים את השדות, הוא עומר עצמו."
האיש הזקן פל על הריצפה ואמר "עומר? למה שהוא יסתיר מאיתנו את זה? זה לא הגיוני. הוא מסתיר מאיתנו משהו, זה בטוח. יש צד אפל בסיפור הזה, צד אפל שהוא מסתיר." לאורי הרמז הספיק. הוא הבין את מה שנסתר מעינייו כל הזמן. ניב לא אשם. הוא רכן על הריצפה והכה בה בכל כוחו, זעם רב מציף את גופו. לפתע מתחת לאחד המעמדים הריקים הוא ראה את זה, את הפיגיון המיוחד של ניב, מרוח בדם. הוא תפס את הפגיון מביט בו מופתע והבין את הכל, הוא לא מצא את ניב, כי תקפו אותו וחטפו אותו, כי עומר רצה שהם יחפשו את ניב בזמן שהוא מתכנן את התוכנית שלו לפרטי פרטים, את התוכנית שתמוטט את שתי הממלכות. אורי לא הבין למה, אבל הוא הבין מי ומתי, והוא ראה את השמש שוקעת, מה שאמר שיש לו עוד יום אחד לפני שהפלישה הסופית תתחיל, יום אחד לטהר את שמו של ניב, לשחרר אותו מהמקום שבו הוא כלוא ולעצור את עומר ותוכניתו, לפני שהכל יהרס.
שון יצא לשדות ההרוסים של עומר. הוא חשב לעצמו 'אז לכאן המעבר הזה מוביל' כשהוא סגר מאחורי את הדלת הנעה. בוא לקח מקל אקראי שמצא בשטח ותקע אותו בדלת, מונע ממנה לזוז. באותה זמן הוא שמע מאחורי את הצעקה של איתי. "שון! טוב שמצאתי אותך! מחר בשקיעת החמה צבא יתקדם להרוס את שתי הטירות! ניב עומד להוציא את התוכנית שלו לפועל!" שון הביט בו מופתע ואמר "לניב יש תוכנית איך לעצור את הצבאות? מה היא?" איתי אמר "לא! כבר סיפרנו לך שניב הוא המנהיג של האומנים, והתוכנית שלו היא הריסת הממלכות." שון הביט בו מופתע ואמר "לא. עומר הוא זה שמנסה להשמיד את הממלכות. הוא ידע שמחר הממלכות יושמדו עוד לפני שהודיעו על גזר הדין. תחשוב על זה רגע, איך הוא יכל לדעת את זה? הוא זה שקבע את גזר הדין. הוא זה שמנסה להשמיד את הכל מסיבה לא ברורה. הוא האדם שמושך בחוטים של כולם פה, ומבלבל את כולם כדי להשיג עוד זמן. יש לנו יום אחד לעצור אותו, יום אחד." איתי הביט בו מופתע ולא ידע איך להגיב, לצחוק או לבכות. הוא אמר "אתה לא רציני נכון? אתה באמת מאמין בכזה דבר? באמת, עד כמה טיפש אתה יכול להיות? למה שעומר ירצה להשמיד את הממלכה של עצמו?" ופרץ בצחוק גדול.
אורי התקדם לשם בריצה ונפגש איתם, הוא עצר מתנשף ואמר "ניב לא אשם. עומר מנסה להרוס את הכל" והראה לשון ואיתי את הפגיון. איתי הפסיק לצחוק ושון הביט בו במבט שאומר 'אמרתי לך'. האווירה הייתה גרועה, הם הבינו שהוליכו אותם שולל, ושיש להם פחות מיום לטהר את שמו של ניב, לגלות איפה הוא נמצא ולשחרר אותו, להשיג מספיק ראיות נגד עומר כדי לעצור אותו ולהבי מה המטרה שלו שלושתם ידעו שיום אחד זה לא הרבה זמן, וכולם ידעו שהם צריכים זמן לנוח. הם הלכו לטירה של מור ועלו לחדריהם, לנוח לקראת היום הקשה שמצפה להם.
באותו זמן במרתפי הצינוק של עומר, אדם ניסה להירדם. הוא אמר לעצמו "אחרי כבר הגיעו הנה עשרה אנשים שחשדו בעומר וסיכנו אותו. האחרון, הוא עדיין לא התעורר. המסכן, הוא כל-כך צעיר, אך הקרב והניסיון ניכרים על פניו. בקרוב הוא לא יישרוד, כשמחר, עומר ישמיד את הכל. חבל שאיש צעיר כמוהו הגיע לכזה מצב גרוע, אבל אני לא יכול לעשות כלום עכשיו, חוץ מלקוות שהכל יהיה בסדר בסוף. חחח, מה אני אומר? הכל אבוד, אין שום סיכוי להינצל." לפתע הוא שמע קול רציני מהצד השני של הצינוק "אתה טועה. יש לי עוד שלושה חברים שאולי הולכים שולל בשקרים של עומר, אבל מהר מאוד הם יבינו שעומר הוא המושך בחוטים ולא אני ויבואו להציל אותנו. מי יודע אם הם לא גילו את זה עד עכשיו" ונצמד לסורגים, חושף את פניו לכל. זה היה ניב, והוא היה רציני יותר ממה שהוא היה אי פעם.

**@Shon@** · 11-11-2009, 12:43 AM

כל פרק נהיה יותר מעניין ומותח מהקודם בסאגה הזאת
אהבתי איך שזה מתקדם
שוב מחכה להמשך

**Erwin** · 11-11-2009, 12:53 AM

אישית אני לא אוהב סיפורים על אנשים בפורום ,
אבל את העלילה שלך אני אוהב.
פעם ראשונה שקראתיי את הספר שלך.

**A$ap~Roma** · 11-11-2009, 07:08 PM

תפסיק להיתמקד בפילרים ולעשות פרקים משעממיםן כאלה שהכל ברור בהם מראש זה כאילו לקרוא את מה שאני כבר מנחש לבדי והקריאה רק מוכיחה את הניחוש תנסה להימנע מפילרים וליתמקד יותר בעלילה המקורית.

**norg** · 11-11-2009, 07:34 PM

Originally posted by ErWiN-C.r.d@Nov 10 2009, 11:49 PM
אישית אני לא אוהב סיפורים על אנשים בפורום ,
אבל את העלילה שלך אני אוהב.
פעם ראשונה שקראתיי את הספר שלך.

זה לא סיפור על אנשים בפורום, אני פשוט משתמש בשמות של אנשים בפורום ובאופי שהם ממציאים.
ורומה- אלה לא פילרים, כשקראתי לפרקים האלה פילרים טעיתי. אלה פרקים שלא חייבים לקרוא כדי להבין את העלילה אבל הם חלק ממנה, ובקרוב מאוד הם יהיו קצת יותר מעניינים. כבר אמרתי לך שאתה חושב כמוני אז אני לא יכול להפתיע אותך, אין מה לעשות. עכשיו בבקשה תנסה להתנסח בצורה קצת יותר נחמדה
שון- תודה רבה

~TyLeR~ · 11-13-2009, 06:24 PM

פרקים מעניינים בטירוף אהבתי!!

כל הכבוד לך!

תמשיך ככה D:

**norg** · 11-13-2009, 06:41 PM

תודה רבה רבה אלכס.
את הפרק הבא יש לי בראש מילה במילה, נשאר לי רק להעלות אותו על המחשב.
לדעתי מחר או יצא, אולי אפילו היום

**norg** · 11-14-2009, 01:07 AM

פרק 8- ריצה אל הסוף! השמש העולה מביאת החורבן

השמש התחילה לזרוח. אף אחד לא התעורר בשתי הממלכות, חוץ משלושתם. הם עמדו בדרך הראשית המובילה לשדות ומחברת בין הממלכות. שלושה אנשים, אחד עם חנית גדולה, השני עם רחב עצומה והשלישי עם שתי קאטנות חדות. אורי אמר "טוב, כולנו יודעים מה התוכנית. אני נשאר כאן ומשיג כמה שיותר מידע מעוברי האורח. שון הולך לטירה של עומא לחפש את המעבר לצינוק, ואיתי ילך להודיע למור מה אנחנו יודעים ולקבל ממנו כמה שיותר מידע. כשהשמש תהייה במרכז השמיים שלושתנו נפגשים כאן, לא משנה מה. הכל ברור?" שון ואיתי אמרו בבת אחת "ברור" בקול רציני אך חלש ורצו משם, כל אחד למקומו. אורי שלף את החרבות שלו ואמר בשקט "אף אחד לא עובר פה בלי לתת לי את כל המידע שאני צריך."
איתי נעמד מול הדלת של החדר של מור. הוא דפק עליה שוב ושוב, אבל לא הייתה תשובה. אחרי כחמש דקות הוא ראה את השמש מתחילה לזרוח ונלחץ, אז הוא פשוט בעט בדלת והעיף אותה לאחור. מור קם נבהל ושלף את חרבו בעודו אומר "מה אתה רוצה?" בלחץ. איתי אמר "תירגע, אני פה כדי לעזור לך. שתי הממלכות עומדות..." "... לההרס בשקיעת החמה היום" השלים מור את המשפט. הוא המשיך "אני יודע. אתה בטח בא לפה כדי לחפש אחר מידע ועזרה." איתי אמר "כן. עומר מחזיק בניב בשבי בצינוק שלו ואנחנו צריכים לשחרר אותו, לעדכן אותו במה שקרה ולעצור את עומר עד שהוא יתקוף. אין לנו הרבה זמן." מור חשב לרגע ואז אמר "אני לא יודע איך המעברים בנויים בטירה של עומר כי הוא חידש אותם, אבל אני יודע איפה הצינוקים, שבאחד מהם ניב כלוא. יש נקודת חיבור אחת בין הצינוק שלי לצינוק של עומר, ורק דרך שם תוכל להגיע לצינוק בלי לאתר את המעבר החדש של עומר. הנפח יתן לך חנית מיוחדת שתעזור לך במשימה ואם תרצה גם ישפר את החנית שלך, שתוכל לצאת עם מתנה קטנה." הוא שלף עט נוצה וכתב על קלף, ואז נתן אותו לאיתי, שרץ החוצה תוך כדי צעקות תודה.
החמה כבר נחשפה במלואה, לא עד הרבה זמן עד תחילת ההוצאה לפועל של גזר הדין. שון רץ וניתקל באחד השומרים. הוא אמר "אני חייב לעבור. אין לי זמן לבזבז!" השומר לא התייחס, הוא המשיך לומר "הפקודות של עומר היו למנוע כניסה של זרים לטירה. אתה חייב לצאת עכשיו. אסור לי לתת לך להרוס את התוכנית של עומר." שון צעק "התוכנית של עומר? התוכנית של עומר להשמיד את שתי הטירות? אני חייב לעצור אותה! אני חייב למצוא את חבר שלי!" האביר שלח יד ותסף את שון מהצוואר, הוא הרים אותו באוויר וחנק אותו. הוא אמר "אני קיוויתי שלא אצתרך להשתמש בכוח" והתחיל למחוץ את הצוואר של שון בחוזקה. שון פלט "ואני אמרתי שאני צריך למנוע מהתוכנית של עומר להצליח ולמצוא את חבר שלי. המטרות שלי, הרבה יותר, הרבה יותר חשובות משלך" ותקע את חרבו בין חלקי השיריון, באחת הנקודות החסופות היחידות בכולו.
איתי הגיע לנפחייה ונתן לנפח את הפתק. הנפח הביט בו במשך כמה דקות, עייניו כמעט סגורות וגופו חלש ושברירי, הבעת פניו משקפת עייפות רבה. הוא הנהן בראשו ולקח את החנית של איתי, ואחרי קצת זמן יצא עם חנית גדולה, אשר בקצה שלה נמצא פטיש גדול, וממנו יוצא חוד החנית. איתי התאמן עם החנית זמן מה, ואז יצא למשימה שלו, למצוא את המעבר.
חלקי השיריון נפלו על הריצפה, לא ירד דם. השיריון היה מוקף בעלתה סגולה. שון כבר הבין מה זה אומר, אבל לא היה לו זמן לבזבז. הוא ראה את השמש, כמעט במרכז השמיים. רוב האנשים כבר יוצאים לעבוד. הוא נכשל במשימה הגורלית שלו, ועכשיו הוא רק יכול לחכות עם אורי, לחכות לדיווח של איתי.
איתי הגיע לאיזור הקטן שבו הוא יוכל לעבור. רק קיר אחד קטן הפריד בינו לבין הצינוק של עומר. הוא הכה בחוזקה בקיר בעזרת הפטיש והוא נשבר, מרסק קרקת יער רבה פנימה. אחריקצת זמן הוא הצליח לעבור, אבל זה היה מאוחר מדי, חמישה שומרים עמדו שם, מוכנים לתפוס אותו. הוא הסתובב ורץ לתוך היער שמעל הצינוקים, בורח חזרה לכיוון הטירות. השומרים לא יכלו לרדוף אחריו בשריונות שלהם ולכן ויתרו מהר מאוד, אבל הוא ברח, נכשל במשימה שלו, ונשאר לקוות ששון הצליח.
השמש כבר עמדה במרכז השמיים. אותם שלושה אנשים נפגשו שוב. הם עמדו בדרך הראשית המובילה לשדות ומחברת בין הממלכות. שלושה אנשים, אחד עם חנית גדולה, השני עם רחב עצומה והשלישי עם שתי קאטנות חדות. הפעם הדרך לא היית ריקה, הרבה אנשים עברו בה. איתי סיפר "קיבלתי חנית עם פטיש בקצה, הרבה יותר יעילה. כבר הצלחתי לפרוץ לצינוק. אבל איך שנכנסתי השומרים עלו עלי והבריחו אותי. בטוח הגבירו שם את השמירה. אין מצב שניכנס משם." אורי אמר "כאן לא השגתי שום מידע. אפף אחד לא יודע שום דבר, אפילו האבירים של עומר. זה נראה מוזר, כל האבירים של עומר צריכים לשתף פעולה כדי שיהיה לעומר סיכוי להצליח בתוכנית, אבל כבר הרגתי חמישה מהם באיומים על אחרים ועדיין, לא אמרו כלום. זה כאילו הם באמת לא יודעים כלום." שון אמר "אני רק פגשתי באביר מוזר. לא היה גוף בתוך השיריון, וכשפגעתי הוא השיריון התפזר והילה סגולה הקיפה את החלקים שלו. עוד דבר מוזר בו זה שהוא התנהג בצורה מאוד דפוקה, תמיד אמר את אותו דבר והתעלם לגמרי מה שאמרתי. כאילו הוא איזה זומבי מהאגדות שנשלט ע"י אדם אחר. זה היה מוזר, ולא היה לי זמן להמשיך לחפש. אז, אחרי ניצול רוב הזמן שלנו, התוצאות הן כלום אחד גדול." אבל אורי מיהר לומר "לא בדיוק" ולהתקופף עם מבט ערמומי במיוחד על פניו.
בצינוק שבו ניב היה כלוא כבר ראו את השמש במרכז השמיים. האיש שנכלא מול ניב אמר לו "אתה עדיין מאמין שהחברים שלך יצליחו? אין להם עוד הרבה זמן. כמו שאמרתי, הם גמורים ואנחנו גמורים וכל מי שנמצא במקום הזה גמור, הסוף שלנו קרב." "לא בדיוק." ניב אמר. לפני שהתעלפתי בחדר הציורים של עומר ראיתי מסר סודי בכל התמונות. כל מה שאני זוכר זה 'הגיע העת'. גם אתה התעלפת שם נכון? אתה ראית חלק מהכיתוב הסודי?" האיש ההוא אמר "רק 'העת ל', זה כל מה שראיתי. זה אומר שאנחנו יודעים ש'הגיע העת ל', אבל העת למה?" ניב אמר "אני לא יודע, אני רק יודע שאם לא נגלה למה ונצא מכאן, מהר מאוד שנינו נמות, ביחד עם שתי הממלכות האלו."

**@Shon@** · 11-14-2009, 02:36 AM

הפעם הפרק היה פחות מותח מהקודם
אבל היו כמה דברים שלא נראים לי הגיוניים עכשיו
בכל מקרה מחכה להמשך

**norg** · 11-14-2009, 08:14 AM

תודה שון.
רק שתדע, הפרק הזה לא אמור להיות יותר מדי מותח, הוא סוג של מעבר.
זה למה המשכתי לשחק עם הזמן לאורך כל הפרק, ואני מקווה ששמת לב למשחקים האלה, כי הם כל העלילה והמתח נכון לעכשיו

נושא: עליית הכוכב הסגול

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות