נושא: חיי שכירי חרב...

Originally posted by Shūhei Hisagi@Nov 21 2009, 05:04 PM
יוסי-
XD, באמת חשבת שזה יצליח?
----------------------------
ברגע שאתה דוקר את לב האישה היא הופכת לערפל ומתפוגגת בשניות, "קגה בונשין נו ג'וטסו-למדתי את הג'וטסו הזה למקרים כאלה" נשמע קול האישה ברמקול. "כעת תגיד שלום לחייך", לפתע מופיעים שלושה אומני חרבות, כולם מכוונים חרבות אליך-הם שכירי חרב של הבחורה.

''חכו רגע, בואו נתאחד ביחד ונהרוג אותה, אני בטוח שהיא גרועה בתור בוסית.''
אני אומר, ''קיריקגורה נו ג'וטסו!'' אני עושה ערפל בחדר ומגיע מאחורייה של האישה, ואז משתמש בקמה איטאצ'י עליה.

Originally posted by Steve@Nov 21 2009, 05:02 PM
"וואו מקום ממש יפה , זה הבית שלך אדון פונג ?"
אני מתבונן מסביבי על הצריף שניראה לי מיוחד מאוד
"אתה גם המנהל של בית הספר לנינג'ות ? כל הכבוד לך אדון פונג
אתה כניראה האיש הכי חזק פה בעיירה , אבל למה בכלל פתחת בית ספר
לנינג'ות ? שמעת על אנשים שהיו בסכנה ?"
ואז אני מספר לו על סיפור הוריי , שנירצחו
ועל ג'ין , שכיר החרב ששלח אחד מחייליו כדי לרצוח את הוריי ולהפליל
אותי במרמה .

כניראה התחלת לכתוב את ההודעה לפני שאני שלחתי אותה
ככה שדילגת עליי (:

סטיב-
"אחרי 50 שנה של שכיר חרב מקצועי אני מאמין שאני מסוגל להיות מאשר 'הלוחם הכי חזק בעיירה. אני דון פונג, אמן חרבות ממעלה ראשונה ונינג'ה ברמה גבוהה ביותר" אומר הזקן ומחייך אליך, "בקשר לסיפורך אני די מופתע, ג'ין נכנס למסדר השחור-אז אל תצפה אפילו לנסות להתעסק איתו. הזקן מוציא בגדי נינג'ה חדשים ומהודרים-נראה שהם בשבילך, "תזכיר לי מהו שמך".

יוסי-
אמני החרבות הפשוטים לא הספיקו לשים מה קורה ואתה עוד בפתח הבית, אתה מתקדם אל הדלת אך מולך מתייצב בחור בחליפה פשוטה ועם גלימה. "אני מציע לך לבוא איתי" הוא אומר בחוסר רגש בעודו מכוון את חרבו אליך.

ניב-
אתה עולה במדרגות המגדלור על מנת למצוא את השד, ככל שאתה עולה שריקת רוח חזקה מתגברת לה. אתה ממשיך לך עד לסוף המגדלור-אין שום דבר למעלה. כאשר אתה סורק את המקום אור המגדלור נפתח מול עינך ואתה לא מצליח לראות דבר, אתה מרגיש שתי ידיים תופסות אותך ואז נשמע קול מחוכם אך מפוחד:"מי זה שמעז להתמודד מולי?"

Originally posted by Shūhei Hisagi@Nov 21 2009, 06:13 PM


יוסי-
אמני החרבות הפשוטים לא הספיקו לשים מה קורה ואתה עוד בפתח הבית, אתה מתקדם אל הדלת אך מולך מתייצב בחור בחליפה פשוטה ועם גלימה. "אני מציע לך לבוא איתי" הוא אומר בחוסר רגש בעודו מכוון את חרבו אליך.

''אתה מתכוון להרוג אותי?''
אני אומר בזמן שאני הולך איתו.

שם במשחק: קאי טאקאמורי
כינוי בפורום: Colossous
גיל במשחק: 17
עיר התחלתית במשחק:פסטוריה
רקע: קאי נולד במשפחה ענייה וחסרת אמצעים. מספר ימים לאחר שנולד אביו התאבד מתסכול מחייו האומללים וקאי נשאר לבד עם אמו. מאחר וחי רק עם אמו הוא היה הגבר במשפחה והרגיש צורך לדאוג לאמו, לכן הוא היה מגיל 5 מכייס כיסים ולפעמים אף נכנס לבתים של אנשים כדי לגנוב כסף או אוכל. שנים של גניבות ובריחות הביאו אותו למצב גופני טוב משאר האנשים, והוא גם אכל לא רע מאחר והיה מוצלח בעבודתו. בגיל 13 הוא ניסה להתגנב לבית של זקן מסתורי שעבר לא מזמן לאזור מגוריו כדי לבדוק אם יש לו משהו שווה ערך בבעלותו. כשקאי נכנס פנימה הוא פער את פיו ונדהם, כל הקירות היו מלאים בחרבות, קצרות ארוכות עם ידיות מזהב או מכסף. קאי ההמום התקרב לחרב שעמה גבוה מעל כולם, נוצצת ומדהימה והוא השיט את ידו לקחתה כשלפתע הזקן נעמד מאחוריו והחזיק חרב לגבו. קאי הרים ידיים והחל להתנצל אל הזקן, זו הייתה הפעם הראשונה שתפסו אותו הוא הרגיש כל כך אשם. הוא בכה לזקן שברוב טובו הסכים לעשות איתו הסכם, קאי יפסיק עם הגנבות ויבוא לעבוד אצל הזקן, שבתמורה ישלם לו ואפילו יאמן אותו בשליטה בחרב. עם השנים קאי התחבר אל הזקן וכשאמו מתה ממחלה כשהיה בן 15 הוא עבר אפילו לגור איתו. בגיל 16 קאי החליט סוף סוף לאסוף אומץ ולשאול את הזקן מאיפה יש לו את כל הכסף והנשקים, והוא הסביר לו שהוא היה בצעירותו רוצח שכיר, אבל עכשיו הוא בגמלאות. לאחר ששמע את הסיפור האימונים נהייו יותר ויותר קשים, קאי הבין שהזקן מלמד אותו איך להיות רוצח שכיר כדי לדאוג לעצמו בעולם הזה, ואולי אפילו להמשיך את השושלת של הזקן. יום אחד כשהיה בן 17 קאי חזר מריצה ומצא את הזקן שוטט דם על הרצפה, וכל החרבות נעלמו. קאי הנסער הבין שזהו גם חלק מחייו של רוצח שכיר, ומי שהרג את הזקן בטח היה לוחם מוכשר ומסוכן. הוא חיפש בכל הבית ומצא לבסוף קטאנה פשוטה ולא ייחודית, והחליט שהוא יוצא להתחיל בעבודתו ולמצוא נקמה מול ברוצח של הזקן.
נשק בסיסי:קטאנה
ג'וטסואים: סטסוגאיט נו ג'וטסו
קמה איטאצ'י
כלי נשק אחרים:

Originally posted by Shūhei Hisagi@Nov 21 2009, 06:13 PM
סטיב-
"אחרי 50 שנה של שכיר חרב מקצועי אני מאמין שאני מסוגל להיות מאשר 'הלוחם הכי חזק בעיירה. אני דון פונג, אמן חרבות ממעלה ראשונה ונינג'ה ברמה גבוהה ביותר" אומר הזקן ומחייך אליך, "בקשר לסיפורך אני די מופתע, ג'ין נכנס למסדר השחור-אז אל תצפה אפילו לנסות להתעסק איתו. הזקן מוציא בגדי נינג'ה חדשים ומהודרים-נראה שהם בשבילך, "תזכיר לי מהו שמך".

"שמי הוא סטיב אדוני..
אה..אדוני , מדוע הוצאת את החליפה הזאת אם תרשה לי לשאול אותך?"
אני משתדל להתנהג בנימוס ולא להיות מסתורי יותר מידי
הרי אדון פונג היה נדיב מאוד שהביא אותי לפה ושהקשיב לסיפור שלי .

Originally posted by Shūhei Hisagi@Nov 21 2009, 05:04 PM
רומה-
אתה מתחיל מסעך הגדול, סוף סוף יוצאים לתור סביב סינו הגדולה. בעודך מתקדם בדרכך אתה מסתכל בפומה שוריקן של אביך ומחייך-מחשבה על התהילה עולה בראשך. לפתע נשמעים קולות מין השיחים, המחשבה נפסקת ואתה מנסה להבין מה זה. אתה ממשיך להסתכל טוב טוב, לפתע משהו יוצא מין השיחים הוא נע קול כך מהר שאינך מספיק לראותו.

אניט ישר לוחש לעצמי :"הירו בנשו: בוקה נו ג'וטסו-טכניקת מניעת התקפה" בזמן שאני עושה את סימניי הידיים הדרושים.

ניב-
הוא תפס אותך אם שני ידיים, שניים נוספות נשארו לו חופשיות
-----------------------------------------------------------
אתה מנסה להשתחרר מהשד על מנת לבצע ג'וטסואים, אך השד חזק באופן מדהים להפליא ואינך מצליח להשתחרר. "ניב אה?" אומר השד בהתפלאות חסרת תכלית "שמי הוא גרדון, וכעת אתה תזכה להתהילה גדולה-כי תהיה חלק ממני, וכאשר אני אוכל מישהו כוחותיו נספגים אלי ואני גדל עוד יותר". גרדון פותח את פיו ומתקרב לכתפך הימינית-הוא מתכוון להתחיל לאכול אותך.

יוסי-
"תלוי מה תכלית גברת לואזל" אומר האיש בעודכם מתקדמים במסדרונות האדומים לעבר החדר הראשי. כאשר אתם מגיעים שוב נראת הגברת יושבת בכיסא, "מדאם, הנה הוא" אומר הבחור בעודו תופס את ידך ומגיש אותך אל הגברת. "אני ביררתי עליך יוסי, בסופו של דבר מתברר שאתה רק שכיר חרב מתחיל-לכן אני לא יחמיר איתך" אומרת הגברת, תופסת את ידך, לקחת סכין וחותכת את הזרת ואמתך מהיד. בעוד נוטף דם מידך הגברת לוקחת את אצבועתך ודורכת עליהם בחוזקה. "נבלה!" היא אומרת "כעת לך לפני שלא ארחם עליך"

קאי-
רקע מושלם, מתקבל ובברכה.
----------------------------
דמעות יורדות בכמויות מעינך, אתה משתדל לעצור אותם כמה שיותר אך אינך מצליח. מרוב כעס הינך מעיף רהיטים ומפזר דברים. אתה חוזר לסלון, איפה שהיו תלויים החרבות-איפה שהייתה החרב הגבוהה ביותר הונח לו פתק. בקפיצה חלק אתה לוקח אותו, מפסיק לבכות ומתחיל לקרוא:
"קאי היקר!
אני בטוח שאתה מופתע ממה שקורה היום בבית-ציפיתי ליום הזה.
תקשיב טוב טוב, עליך לברוח מהעיר כמה שיותר מהר, האנשים שלקחו אותי יחזרו אליך בקרוב.
מקווה שתשרוד, הזקן שלך"

סטיב-
"אני לא מחלק בבית ספרי שיעורים חינם" אומר הזקן, "לכן אני מביא לך בגדים חדשים-ואפילו אתה לא יודע אני מוכן להעביר לך שיעורים מוזרזים לנינג'ה בסיסית-מוסכם סטיב?"

רומה-
אתה במהירות נצמד לעץ ומשתמש בג'וטסו-כעת נספגת אליו. אחרי כמה דקות בהם אתה מחכה מופיעים מהעצים לנגד עיניך שני ילדים-אחד גבוה, שם רטייה ובעל שיער לבן. השני נראה כילד ובעל שיער שחור, לשניהם היה בגדי נינג'נ מעופשים. "לאן הוא נעלם" שואל הילד הקטן בפליאה, "לא יודע, אבל הוא לא יכול להתרחק" עונה הגדול.

Originally posted by Shūhei Hisagi@Nov 21 2009, 10:10 PM
קאי-
רקע מושלם, מתקבל ובברכה.
----------------------------
דמעות יורדות בכמויות מעינך, אתה משתדל לעצור אותם כמה שיותר אך אינך מצליח. מרוב כעס הינך מעיף רהיטים ומפזר דברים. אתה חוזר לסלון, איפה שהיו תלויים החרבות-איפה שהייתה החרב הגבוהה ביותר הונח לו פתק. בקפיצה חלק אתה לוקח אותו, מפסיק לבכות ומתחיל לקרוא:
"קאי היקר!
אני בטוח שאתה מופתע ממה שקורה היום בבית-ציפיתי ליום הזה.
תקשיב טוב טוב, עליך לברוח מהעיר כמה שיותר מהר, האנשים שלקחו אותי יחזרו אליך בקרוב.
מקווה שתשרוד, הזקן שלך"

אבלע את המועקה שבגרוני ואנגב את הדמעות מעיניי,
במהירות אאסוף בתיק קטן מספר חפצים בסיסיים מהבית
ובחשאיות מוחלטת אתגנב מהחלון האחורי ואתחיל לרוץ אל חוצות העיר

Originally posted by Shūhei Hisagi@Nov 21 2009, 10:10 PM
יוסי-
"תלוי מה תכלית גברת לואזל" אומר האיש בעודכם מתקדמים במסדרונות האדומים לעבר החדר הראשי. כאשר אתם מגיעים שוב נראת הגברת יושבת בכיסא, "מדאם, הנה הוא" אומר הבחור בעודו תופס את ידך ומגיש אותך אל הגברת. "אני ביררתי עליך יוסי, בסופו של דבר מתברר שאתה רק שכיר חרב מתחיל-לכן אני לא יחמיר איתך" אומרת הגברת, תופסת את ידך, לקחת סכין וחותכת את הזרת ואמתך מהיד. בעוד נוטף דם מידך הגברת לוקחת את אצבועתך ודורכת עליהם בחוזקה. "נבלה!" היא אומרת "כעת לך לפני שלא ארחם עליך"

אני הולך משם.
''אני עוד אנקום בך.''
אני אומר וארוץ משם, לאחר-מכן אחפש מקום מסתור ואנוח בו.

Originally posted by Shūhei Hisagi@Nov 21 2009, 10:10 PM


רומה-
אתה במהירות נצמד לעץ ומשתמש בג'וטסו-כעת נספגת אליו. אחרי כמה דקות בהם אתה מחכה מופיעים מהעצים לנגד עיניך שני ילדים-אחד גבוה, שם רטייה ובעל שיער לבן. השני נראה כילד ובעל שיער שחור, לשניהם היה בגדי נינג'נ מעופשים. "לאן הוא נעלם" שואל הילד הקטן בפליאה, "לא יודע, אבל הוא לא יכול להתרחק" עונה הגדול.

אני מסתכל עליהם מופתע וישר כשהם מססתובבים אלי עם הגב אני זורק עליהם שני קונואים ושני שוריקנים.

קאי-
בלי להתעכב יותר מדי אתה אורז מספר קטן של חפצים ולוקח איתך את הקטאנה הפשוטה שנישארה וקופץ מהחלון האחורי. כאשר אתה מסתכל על שאר האנשים ברחוב וזה פשוט נראה מצחיק-כולם חיים רגיל, בלי לדעת שבביתך נחטף בן אדם. אתה רץ לך ברחבי העיר במחשבות עמוקות-לאן ללכת? איפה להתחיל? מעכשיו מתחילים חייך הלא קלים כשכיר חרב.

יוסי-
בעודך משתדל לעצור את דימום אצבעותיך מידך אתה מסתובב ברחבי העיר במטרה לחפש מקום לישון. אחרי מספר סיבובים בעיר נמצא לו מלון גדול ומפואר, אך יש בעיה-אין לך מספיק כסף למלון כזה, אין לך בכלל כסף. כנראה שאתה הלילה הזה תצטרך לבלות בסמטאות האפלות של ג'ובילייף.

רומה-
בזמן שהשניים מדברים אתה זורק שני קונאים בלי שישימו לב, הילד הגדול במהירות לא נראת לעין הודף את שניהם בעזרת סכין קטן שבידו. בניסיון שני אתה זורק שתי שוריקנים נוספים, באותה מהירות מדהימה הילד הודף את הראשון, אך השני פוגע בידו ודם מתחיל לנטוף ממנה. הילד הגדול מורה לקטן ללכת מאחוריו, מניח את הסכין ואומר:"אנחנו נכנעים, בבקשה רחם עלינו"

שון-
האיש שמסתכל על החרב הענקית שלך בבהלה מתחיל לבכות. "בבקשה רחם עלי" הוא מתחיל לומר בזמן שקולו נחנק ודמעות נוטפות מעיניו, "יש לי אישה ושלושה ילדים לטפל בהם, אני מבטיח שאם תרחם עלי עכשיו אהיה איש ישר וארביח ביושר".