פרקים בהמשכים;

Kinzoku Ryuu · 02-24-2010, 05:52 PM

ראשית אני מודה לך על ההתייחסות הראוייה לביקורת כביקורת בעלת טעם ולא כדבר שנועד להעליב או לפגוע בצורה כלשהי.
כעת, מספר דברים:
1. ששכחתי במהלך כתיבת ההודעה שלי מהתיאור של הבוס בהתחלה. הזכרתי את טאי וו כיוון שבפרק שלך הבוס אמר שהוא נאלץ לעזור לכבות את השריפה ובפרק 7 מתואר שטאי וו הוא שכן עשיר. לפיכך, תהיתי האם הבוס המדובר הינו אותו טאי וו.
2. בתחילת פרק 5 מצויין שמייקל ואשטון עוברים ממקום למקום בדחיפות והוא שהוא רק התחיל להתרגל לארצות הברית לאחר שנה של שהייה שם כאשר אביו הודיע לו כי הם עוזבים.
3. אני מסכים איתך לגבי הישויות. גם אני בהחלט לא אוהב את כל עניין הישויות השולטות בעולם. אדרבה, אף המלצתי ל-LordAbizi, אותו אני מכיר מהחיים האמיתיים, לחסום את כמות הישויות מלעיל בפרק 8, לאחר שהציג לי את הסיפור והתחלתי לעקוב אחר עלילתו.
4. לא הייתה (לי, לכל הפחות) כל כוונה לבטל את העלילה של הפרק שלך, אולם על ממשיך הפרק הנטל להתמודד עם סתירות אלה. לכן, במידה והיה זה תפקידי להמשיך את הפרק, או כל פרק אחר אשר בו פרטים הסותרים את הפרקים הקודמים (כגון פרקים 3 ו-7), הייתי לוקח את הפרט הקודם ביותר בתור הנכון (לדוגמה, אילו היה רשום בפרק 5 שטמטום מנסה להרוג את הבנה ואילו בפרק 6 היה רשום שטמטום מנסה לעזור להבנה ללא כל הסבר הגיוני לשינוי המצב, הייתי ממשיך את הפרק מנקודת הנחה שטמטום מנסה להרוג את הבנה) בכל הנוגע לסתירות, אך משאיר את שאר הפרק כמו שהוא.
5. בציטוט שהבאת:

"אי אפשר!! קוביות המשחק שלי לא מרשות לכם." אמר אקראיות. ברגע הזה הייתה רעידה קלה. "אוי לא... אסור לי להיות כאן...." אקראיות חזר על עקבותיו ונעלם משם.
"רגע... מה איתנו?!" צעקה הינאטה
"זה הזקן עם המכתב! זה שפגשתי ממקודם! הוא אמר משהו על שימוש חוזר!" אמר יוקי.

מתואר: "אקראיות חזר על עקבותיו ונעלם משם." ורק לאחר מכן "זה הזקן עם המכתב! זה שפגשתי ממקודם! הוא אמר משהו על שימוש חוזר!". מכאן שאקראיות עזב לפני שהגיע הזקן עם הברקים והם לא אותה הישות.
6. אני עדיין חושב שאישיותו של אקראיות לא הובנה כהלכה ע"י מספר אנשים. אקראיות אינו רב עם ייעוד באשר למה יקרה להינאטה לאחר שתסיים את תפקידה פשוט משום שמבחינתו, אין לה או לכל דבר אחר בעולם תפקיד - הכל נוצרו בטעות וכך גם יימחו מעל פני האדמה (בטעות). חשוב לי שאנשים יבינו את העקרון הזה כיוון שהוא המפתח והבסיס להבנת התנהלותו של אקראיות.
7. אכן, ישנן מספר שיטות לישוב הסתירות לכאורה שהצגתי קודם אשר עליהן לא חשבתי, אבל אני אישית לא אוהב דרכי פתרון כגון "הדמות שיקרה\לא ידעה על מה היא מדברת" וכך לבטל את כל מה שאמרה. אף על פי כן, אהבתי את הפתרון שהוצע ע"י גיל (Man) וע"י zuran לפרק הבא.
8. אני מבין מה ניסית לעשות כדי לפתור את "סתירת ייעוד". הואיל וישנה מחלוקת כה גדולה באשר למטרתה האמיתית, החלטת שהיא רעה וערמומית וכך יישבת את הסתירה. אני מודע שדרך פתרון זו טובה מזו שהוצעה על ידי בסעיף 4 לעיל, אולם אני חושש ששימוש חוזר ונשנה בדברים כגון זה ליישוב סתירות יגרום לבלבול עצום וקשיים בהבנת העלילה.

זה הכל, אני חושב. עכשיו אחרי שדנו בזה, אני אישית מרגיש הרבה יותר טוב באשר לפרק. (אני עדיין חושב שפינצ'רים רק נובחים ולא תצליח לשכנע אותי אחרת!!

)

**norg** · 02-24-2010, 08:34 PM

Originally posted by zuran@Feb 24 2010, 03:31 PM
אל תערוך, תשאיר ככה כי הבא אחריך כבר כתב פרק וזה ישנה את הפרק שלו.
הכול ניתן לשינוי, אולי יעוד שהצגת היא בכלל לא יעוד? (רמז עבה למה שהייתי רוצה שיהיה בפרק הבא)

עכשיו אתה אומר את זה?
אני אנסה לשלב את זה, אבל גם אם כן, יראו את זה רק בסוף הפרק.
חבל, כבר חשבתי על כל כך הרבה דברים, אבל לא נורא, הרעיון שלך העלה לי רעיון חדש

**נדובי ההגי** · 02-24-2010, 10:43 PM

Originally posted by Konoha Shinobi@Feb 24 2010, 05:19 PM
עכשיו אתה אומר את זה?
אני אנסה לשלב את זה, אבל גם אם כן, יראו את זה רק בסוף הפרק.
חבל, כבר חשבתי על כל כך הרבה דברים, אבל לא נורא, הרעיון שלך העלה לי רעיון חדש

חכה רגע, אולי בכל זאת תפרסם את הפרק?

**zuran** · 02-25-2010, 04:27 PM

Originally posted by Konoha Shinobi@Feb 24 2010, 02:19 PM
עכשיו אתה אומר את זה?
אני אנסה לשלב את זה, אבל גם אם כן, יראו את זה רק בסוף הפרק.
חבל, כבר חשבתי על כל כך הרבה דברים, אבל לא נורא, הרעיון שלך העלה לי רעיון חדש

אתה לא מחוייב למה שאני אומר,
סתם זרקתי רעיון...

**נדובי ההגי** · 02-25-2010, 06:09 PM

נכון...
חוץ מזה, הכוונה שלי כשתארתי את יעוד בתור חדת שיניים ואפלה, היתה שלא יהיה כל ספק שיעוד היא הרעה בספור, ולא בשביל שיהיו שתי יעוד. :XD:

**norg** · 02-26-2010, 04:15 PM

Originally posted by zuran@Feb 25 2010, 03:12 PM
אתה לא מחוייב למה שאני אומר,
סתם זרקתי רעיון...

מה שאתה אומר זה לא בדיוק מה שאני אעשה, אבל הרעיון שהרעיון שלך העלה לי טוב מדי, אני לא יכול לחכות איתו עד לפרק הבא שלי, בייחוד כשהוא נכנס כל-כך טוב עכשיו

**Mr.Pizza** · 02-26-2010, 04:18 PM

Originally posted by Konoha Shinobi@Feb 26 2010, 03:00 PM
מה שאתה אומר זה לא בדיוק מה שאני אעשה, אבל הרעיון שהרעיון שלך העלה לי טוב מדי, אני לא יכול לחכות איתו עד לפרק הבא שלי, בייחוד כשהוא נכנס כל-כך טוב עכשיו

אז נשמח שתפרסם את הפרק שנוכל להתרשם ממנו.

**norg** · 02-26-2010, 04:53 PM

פרק 10- כשישויות נשברות

שני אנשים ישבו זה ליד זה בחדר החשוך, במין מימד שחור מוזר. אחד מהם היה צעיר, נראה כאדם אמריקאי בן חמש-עשרה. גובהו היה כמטר שבעים ועיניו הכחולות הביטו לכל כיוון. הן שידרו מבט מבולבל ומטופש לכל כיוון. האדם השני היה נמוך וזקן. הוא היה קירח, וזקנו הלבן הארוך השתלשל לאורך גופו והגיע על למרכז חזהו. האיש הזמן אמר אמר "הוא עבר על החוק ונכנס לחלק שבשלטתך בצרוה גשמית כדי להגשים את מה שהקוביות שלו אמרו. זאת עברה חמורה מאוד והוא צריך להיענש על כך." האיש הצעיר גיחח ואמר "אתה סתם דואג הבנה, ייעוד רודפת אחריו, ואתה מכיר אותה, כל-כך חשוב לה שהנבואות שלה יתגשמו שהיא תהרוג אותו כדי להגשים אותן. לומר את האמת, אני די פוחד מאלף שנים בלי אקראיות." האיש הזקן השיב בקול כועס "מטומטם שכמותך. אנו לא יכולים לתת לו להמשיך לעבור על החוקים. אקראיות צריך להיענש, הוא עשה יותר מדי. הגיע הזמן שהקוביות שלו יעצרו. אם הוא ימשיך לעבור על החוקים, הוא יהרוס את המבנה של העולם. חבל שניצטרך לצ..." האיש הצעיר קטע את מ באמצע ואמר "תקשיב לי ותקשיב לי טוב! זה שאתה גדול ממני ביותר מאלפיים שנה לא אומר שאתה יותר חכם ממני ויודע דברים יותר ממני." האיש הזקן השיב בקול עוקץ "אולי לא, אבל אתה הטימטום, מי אתה שיבין יותר טוב מההבנה עצמה?" וגיחח. המקום רעד כשייעוד הופיע שם. היא רק אמרה בקול קר "אשטון עומד למצוא את אקראיות, וברגע שהוא ימצא אותו, אני אתפוס אותו ואביא אותו לכאן למשפט. אני לא אתן לו להמשיך לערער את יציבות העולם." לרגע אחד היה שקט, ואז הבנה אמר בקול שקט ועייף "שלושתינו יודעים שאת לא באמת דואגת לאיזון, ושגם את עברת על החוק. כל מה שאת רוצה זה להגשים את הנבואה שלך, להביא למוות שלה. הבעיה היחידה שלך היא שהילדה שהייתה אמורה לשמוע את החלום וממנו, ממנו להמשיך ולמנוע את ההחלטה שאקראיות ביצע לפני חמש מאות שנה, ועכשיו מאיימת להרוג את העולם, לא בדיוק במצב שבו היא תעזור לך. את מכירה את המלאכית החדשה של מזל? אילומה? זה לא מזכיר לך במקרה את השם של הילדה מהנבואה שיצרת כדי למנוע את הקוביות שעמדו להרוס את העולם של טיפשות, איזומי?" ייעוד הופתעה. היא הביטה בשני הישויות, טמטום והבנה, ועשתה צעד מהיר לאחור, מעדה, ונפלה. החלל החל לרעוד. שלוש ישויות במקום אחד זה כבר כוח רציני, ולפי הרעידות, גם טמטום הבין בקלות שמזל עומד להיכנס. טמטום אמר במהרה "אני חוזר לפקח על החלק שלי. עם הבאלגן שקורה שם עכשיו, כדי שאגייס לעצמי עוד כמה נתינים" ונעלם. הרעידות נחלשו כשמזל הופיע שם, הביט בהבנה ואז הזיז ראשו הצידה, בהה בייעוד וכשראה את הבעת פנה, צעק על הבנה "מה אתה עשית?" הבנה רק צחק ואמר "את מה שהייתי צריך לעשות אחרי שיצרת בלאגן כזה גדול. אתה יודע, להפוך את הנבחרת של ייעוד למלאכית שלך זה דבר רע מאוד, אבל, אין שום חוק נגד זה. ייעוד, כדי שתלכי לעבוד על נבואה חדשה שתתקן את ההרס שנוצר, לא?" ייעוד הביטה בו בזלזול ואמרה "לתקן את מה שקרה? זאת כבר בערך הפעם החמש עשרה שאני מתקנת את מה שקרה. מה הטעם? כל פעם מחדש משהו יסתבך. עד שאקראיות לא יענש על מה שהוא עשה, אין טעם ליצור נבואות חדשות" וצחקה, צחוק מפחיד ואובססיבי. הבנה אמר "אם אקראיות צריך להיענש, אז גם את ומזל צריכים להיענש. כשתמצאי את אקראיות תקראי לו לבוא לכאן. אני צריך להחזיר אותו ואת שניכם לצורת עבודה רגילה, כדי שלא יקרה יותר מדי נזק לעולם של טמטום. טמטום המסכן, אני מרחם על מה שעובר עליו. חבל שפגעתם ככה באיזון בעולם שלו. בסוף זה יפגע באיזון של כל העולמות, ולא יהיה מי שיעצור את הנזק שיקרה אז." מזל אמר "אני...אני אלך עכשיו. אני צריך לוודא שהמזל שנתתי לאשטון יתקיים. חבל שאני חייב להתמקד באיזור של טמטום, במקום להתמקד בחלק שלי, בעולם שלי" ונעלם משם בהבזק של אור. הבנה הביט בייעוד ואז אמר בקול מרחם "חבל שאת עוברת את כל זה. לכי תיצרי נבואה חדשה בהתחשב במצב החדש, ותוודאי שהיא תצא לפועל." בקול אובססיבי ועצבני ייעוד אמרה "אני כבר עשיתי את הנבואה האחרונה שאני צריכה לעשות. אשטון הזה, הוא נכשל יותר מדי. הוא יביא לתפיסה של אקראיות, וימות בדרך. זה כל מה שצריך לקרות כדי שהמצב יתוקן" והחלה לצחוק יותר ויותר. היא רעדה, וסדקים הופיעו על גופה. שערה נפרעה ויופיה נעלם, כשהיא הפכה מאישה יפה לאישה מגעילה ומפחידה, שהולכת ונסדקת. בסיום כל גופה היה סדוק, עד שהיא התפנצה לרסיסים. פרץ אנרגיה עז יצאה מגופה, כשחלקי גופה הופכים לאנרגיה בעצמם. הבנה פשוט הביט בכל זה וחשב לעצמו כמה היא הייתה טיפשה, שהיא נתנה לעצמה להישבר בכזה זמן חשוב. באותו הרגע המקום החל לרעוד יותר ויותר, כאילו ארבע ישויות נמצאות בו, כשרק אחת הייתה בו. האנרגיה של ייעוד כבר נעלמה. רק הבנה היה שם, והמקום היה אמור להיות בסדר גמור. אבל הוא רעד, כאילו עוד שניה כל חמש הישויות יופיעו בו והוא יהרס, ובפעם הראשונה אי פעם, הבנה לא יכל להבין מה קורה. זה היה גדול מדי, חזק מדי, ופשוט לא הגיוני. הוא חשב שמשהו יוצא מכלל שליטה, ושאם זה לא יעצר, הכל יהרס. מה שהוא לא הבין, זה שהוא טעה ובגדול. שום דבר לא יצא מכלל שליטה באותו הרגע. להפך, המשהו שממנו הוא צריך לחשוש, רק נכנס לשליטה. והעולם, אם הבאלגן שקורה לא יעצר בקרוב, לא יהיה עולם לדאוג לו.
אשטון עבר מסמטה אחת לאחרת. בסוף, הוא נכנס לסמטה קטנה, לוח שש בש מונח על שולחן בקצה שלה. רק אדם אחד ישב לידו. הוא הלך והוציא מכיסו אקדח כסוף. הוא כיוון אותו אל האיש, וירה. לא נשמע צליל. לא היה הדף. האוויר לא זז. אבל כדור כסוף קטן היה תקוע בכתף הימינית של אותו האיש. הוא רטן ואמר "זה מה שקורה כשמשתמשים בנשק של העולם שלנו בעולם בעל זמן כמו זה. הכדור יצא מהכתף ונפל על הריצפה, והכתף חזרה להיראות בדיוק כמו שהיא נראתה לפני שהכדור נורה. אבל כף היד כבר הייתה פתוחה, הקוביות היו על הריצפה. זה מה שאשטון חיפש. הוא רץ ודרך על הקוביות, מרסק אותן לרסיסים. הוא אמר לאותו אדם "הפעם אקראיות, לא תעצור אותי. אני אקבל חזרה את העבודה שלי, והמזל הגרוע שלי יגמר. הקוביות שלך יפסיקו להרוס אותי. אני ארשים את הבוס ואזכה חזרה בעבודה שלי, ברכוש שלי ובחיים שלי." אקראיות צחק ואמר "כמה שאתה טועה" כשגופו החל להיסדק לאט לאט. הוא הרים את ידו השמאלית וגילגל שתי קוביות על לוח השש בש. סימנים מוזרים בצבע כחול הופיעו. הוא הזיז כמה מהם ואז אמר "יש לך מזל שמזל לא רוצה שהנבואה של ייעוד תתגשם במלואה. בזכותו הקוביות שלי אמרו לי רק לפצוע אותך קשות, ולא להרוג אותך. לעומת זאת, לא יהיה לך את מי להרשים. לא יהיה לך מישהו לקבל ממנו את רכושך, ואת חייך." אשטון צרח "למה אתה מתכוון?" ואקראיות צחק, צחוק אובססיבי כשהוא אמר "הבוס שלך ימות, ואתה, אתה תחייה, אבל תהיה מטרת חיסול של ייעוד, שכן אתה היית אמור למות, ובמקומך הבוס שלך ימות." אקראיות הרים את ידו השמאלית ושם אותה על החזה של אשטון. היד שלו הוקפה בברקים וזהרה, ואז במכה אחת, העיפה את אשטון למרחק, כשברק חודר לתוך חזרו. מזל צחק ובקושי רב אמר "זהו זה אשטון, אתה שרדת, והבוס שלך חוסל." והתנפץ לרסיסים, אנרגיה עפה לכל עבר. אשטון המשיך לעוף עוד קצת, ואז פגע במכונית. בצורה מוזרה, הוא לא מת. הוא נעצר במקום, והמכונית עפה ישר לתוך בניין, לוקחת איתה אל המוות אדם. בחדשות באותו הערב אשטון צפה מבית החולים, כשחזהו מנופץ לרסיסים וכמה עצמות נוספות בגופו שבורות. באותו מבזק חדשות, הוא זיהה את הבוס שלו, כאדם שנהפגע מהמכונית שהוא פגע בה, ונהרג כשהוא נמחץ בין המכונית לביניין. באותו לילה אשטון לא נרדם. מזל לקח ממנו את תוספת המזל האדירה שהוא נתן לו. הוא הביט בו מהמימד הלבן שלו, צחק ואמר "הסיבה שנתתי לך מזל הייתה שתחייה, ומעכשיו, תצטרך לחיות עם המזל הנורא שלך לאורך כל חייך, ולסבול. ייעוד תנסה לחסל אותך ברגע שהיא תחזור, אתה אבוד. אבל דבר אחד היא קיבלה ממך, השלמת את מטרתך, אקראיות יתפס ברגע שהוא יבנה מחדש. חבל שגם הוא נשבר." לפתע אקראיות נסדר כולו. הוא אמר בקול חלוש "אנחנו מחוברים, ובגללו גם אני נשבר עכשיו. המלאכים שלנו, הם ישלטו בהמשך של העולם עד שנחזור מחר בערב. יום שלם בלי ייעוד, אקראיות ומזל. אם המלאכים שלנו יטעו, מחר הסוף של העולם יבוא." מזל התפוצץ גם הוא, השאיר את העולם באחריות המלאכים. באותו לילה, איזומי ניסתה לתקשר שוב עם מזל. אבל היא מצאה עולם ריק, שברגע שהיא נכנסה אליו, היא חזרה לצורתה כמלאך, כאילומה. היא ניסתה להשתנות חזרה, אבל לא הצליחה. כשהיא התעוררה למחרת, היא גילתה שהיא תקועה בצורת המלאך, ושהיא לא תוכל ללכת לבית הספר החלופי שסיפקו לכיתתן, עד שיתקנו את הנזק שנגרם בעיקבות הפיצוץ שיצרה ייעוד. היא נלכדה בתוך ייעוד שלא נקבע, קרע שבו אין יישות השולט בגורל או במזל. היא לא ראתה את המזל של אנשים כשהיא הביטה לרחוב מחלונה. לא היה מזל. לא היה ייעוד. לא הייתה אקראיות. אילומה הבינה שמשהו לא בסדר, אבל היא לא הבינה מה. דקות ארוכות היא חשבה, כשלפתע הכתה בה ההבנה. הישויות לא נמצאות בעולם הזה מסיבה לא ברורה, וזה אומר שרק היא, והמלאכים שכל הנראה יש לייעוד ומזל, יכולים לשמור על העולם מאוזן ביום הזה. באותו זמן בחדר השחור, טמטום אמר להבנה "אני לא אשפוט אותך עכשיו על זה. אם אין ייעוד, מזל ואקראיות זה אומר שאסון קרב. אולי עשית את זה בלי לשאול אותי, אבל אם זה היה נשאר כסוד, העולם היה קורס. נקווה ששלושה מלאכים יכולים לנהל את העולם ליום שלם, כי אם לא, הכל יהרס." באותו הזמן כל המימד שלהם רעד בלי סוף. הבנה וטמטום ידעו שמשהו קורה, אבל גם שניהם ביחד לא יכלו להבין מה.
אשטון הביט בדלת, היא נפתחה באיטיות. ייעוד, בצורתה המגעילה, בעלת ניבים חדים וחיוך זדוני עמדה שם. עננים שחורים הקיפו אותה וכיסו את גופה, כך שלא ניתן היה לראותו. רק את פניה ראו. היא ניגשה לאשטון ואמרה "אתה חסר כל-תועלת. נותן לאקראיות האמיתי להרוס את הנבואה שלי. אם היית מת, אז המצב שלנו היה הרבה יותר טוב. עכשיו, אני אתקן את המצב הנוראי, מכיוון שאין מזל ואין אקראיות, אין מה שיעצור את הנבואה שלי." היא הוציא יד מתוך העננה השחורה, שהחזיקה סכין. הלהב היה קצר דק, כולו אדום, והניצב ניצב שחור וגס, שהוכן בצורה גרועה במיוחד. היא עזבה את הסכין שצנח יש לתוך ליבו של אשטון. כמה שניות לאחר מכן, הגוף של אשטון החל לזהור באור אדום. הוא זהר עד שהבזק אדיר של אור אדום העלים אותו. המיטה נשארה ריקה, וייעוד צחקה ואמרה "עכשיו אני יכולה להמשיך" כשהערפל השחור הקיף אותה לחלוטין עד שלא יכולה לראות אותה בכלל, ולאחר מכן נעלם לאוויר וייעוד לא עמדה שם. היא נעלמה כאילו האדמה בלעה אותה.

**נדובי ההגי** · 02-26-2010, 05:32 PM

מאד אהבתי את הפרק שלך.
כתוב כהלכה, עשיר בתוכן וברעיונות חדשים.
די התאכזבתי שבחרת להרוג את הבוס. היו לי תכניות גדולות מאד בשבילו, תכננתי שהוא יהיה הדמות הרעה בסיפור לצד יעוד. אבל זו בחירה שלך.
אבל חוץ מזה-יצא אחלה פרק!

**norg** · 02-26-2010, 05:33 PM

Originally posted by נדובי ההגי@Feb 26 2010, 04:17 PM
מאד אהבתי את הפרק שלך.
כתוב כהלכה, עשיר בתוכן וברעיונות חדשים.
די התאכזבתי שבחרת להרוג את הבוס. היו לי תכניות גדולות מאד בשבילו, תכננתי שהוא יהיה הדמות הרעה בסיפור לצד יעוד. אבל זו בחירה שלך.
אבל חוץ מזה-יצא אחלה פרק!

אתה יודע מה הרעיון בפרוייקט הזה?
התכנון שלך כמעט תמיד יהרס.
בסופו של דבר רק בחלק קטן מאוד מהפרקים באמת ניתנים המוטיביים הראשיים.
ואם היית קורא טוב טוב את הפסקה האחרונה, היית מבין שהרעיון שלך במילא לא היה עובד

Kinzoku Ryuu · 02-27-2010, 01:07 AM

אני חושש שאצטרך הסבר על עלילת הפרק הזה, כיוון שלא הבנתי כלום. לא הצלחתי לקשר את הפרק לפרק הקודם ואף לא לעקוב אחרי רצף האירועים בפרק עצמו.

דרך אגב, כדאי מלשון "כדאי לך לעשות את זה לטובתך" זה עם א. שוב, כמו שאמרתי על הפרק הקודם, העובדה שציטוטי שיחה של דמויות שונות נמצאים ברצף, ללא מעבר שורה וללא סימני פיסוק גורמת למעט תסכול וקשיי קריאה במהלך קריאת הפרק.

**norg** · 02-27-2010, 01:12 AM

Originally posted by Kinzoku Ryuu@Feb 26 2010, 11:52 PM
אני חושש שאצטרך הסבר על עלילת הפרק הזה, כיוון שלא הבנתי כלום. לא הצלחתי לקשר את הפרק לפרק הקודם ואף לא לעקוב אחרי רצף האירועים בפרק עצמו.

דרך אגב, כדאי מלשון "כדאי לך לעשות את זה לטובתך" זה עם א. שוב, כמו שאמרתי על הפרק הקודם, העובדה שציטוטי שיחה של דמויות שונות נמצאים ברצף, ללא מעבר שורה וללא סימני פיסוק גורמת למעט תסכול וקשיי קריאה במהלך קריאת הפרק.

אם יש דיבור של שני אנשים אחד אחראי השני שמתי פסיק, יכול להיות שבמקום אחד או אחר בטעות לא שמתי, ואין מה לעשות, אני בן אדם.
בכל מקרה, בגלל שלא ממש הצלחתי להתחבר לפרק הקודם, החלטתי להשאיר חור, פתח בעלילה שלא ברור, ולעבור למקום אחר. בגלל רצף האירועים לאחר מכן, החור הזה נהפך די חסר משמעות.
בנוגע לעלילת הפרק, רוב העלילה היא הבנה יותר גדולה של הישויות, והרעיון המרכזי של הפרק מגיע בפסקה-שתיים האחרונות, אחרי שכל הישויות "נשברות".
בבקשה תנסה לקרוא את הפרק שוב ולמקד קצת יותר מה לא הבנת, וזה בה"פ אני אוכל לנסות להסביר לך את זה

**LordAbizi** · 02-27-2010, 08:40 PM

מר. שינובי, קראתי פרקך והמילים והמשפטים שבו נראים נכונים מבחינה תחבירית ומנוסחים היטב, אם כי נתקלתי בבעיות הבאות:
1. הפרק נראה כמו חומה סינית גדולה של טקסט, וככזו היא בצעה את תפקידה כראוי וחסמה אותי מלהבין את הפרק במלואו (לכן אולי שאר הדברים שאני אכתוב נובעים מאי יכולת לקרוא את הפרק כראוי)
2. הישויות התפרקו באופן בלתי מוסבר, שגרם לי לפחות לסוג של פער בקריאה כי בראש הייתה לי תקועה השאלה "למה? איך הוא עשה את זהההה?"
3. אופן הדיבור של אקראיות שונה מאיך שהוא הוצג בפרקים הקודמים (אולי זה לא אקראיות?)
4. מאוד הפריעה לי העובדה שהידע על קיומם של הישויות והמפגש איתם הפך לדבר שבשגרה, כיצד יכול אשטון ללכת במכוון ולחפש את אקראיות, ו/או לקבל הוראות באופן ישיר מייעוד?
5. נשגבת מבינתי העובדה, מדוע אקראיות צריך לשבת ברחוב ביפן ולשחק בקוביות, בזמן שיש לו מימד משלו בו הוא צריך לטפל בכל המשוואות הדיפרנציאליות החלקיות (הסימנים המתמטיים המורכבים מהפרק האחרון שלי)
6. מאיפה אילומה/איזומי מכירה את ייעוד, ומדוע היא צריכה בכלל לתקשר איתה?
7. דברים רבים שנראו די מהותיים הפכו לזניחים והתעלמו מהם בפרקים האחרונים, כגון דולו, מיקארו, המטבע, הטבעת (המטבעת בקיצור), הזקן עם הברקים.
8. הסיפור הפך מעין אופרת סבון בה כולם כל היום כולם מתלוננים ומתווכחים על מי צודק, מי אשם במה, ואיך כולם ייענשו בסוף.
אני מקווה שתעיין בהערותיי ואשמח אם תבהיר לי מעט מהנקודות שהפריעו לי בקריאת הפרק.

**norg** · 02-27-2010, 09:42 PM

Originally posted by LordAbizi@Feb 27 2010, 07:25 PM
מר. שינובי, קראתי פרקך והמילים והמשפטים שבו נראים נכונים מבחינה תחבירית ומנוסחים היטב, אם כי נתקלתי בבעיות הבאות:
1. הפרק נראה כמו חומה סינית גדולה של טקסט, וככזו היא בצעה את תפקידה כראוי וחסמה אותי מלהבין את הפרק במלואו (לכן אולי שאר הדברים שאני אכתוב נובעים מאי יכולת לקרוא את הפרק כראוי)
2. הישויות התפרקו באופן בלתי מוסבר, שגרם לי לפחות לסוג של פער בקריאה כי בראש הייתה לי תקועה השאלה "למה? איך הוא עשה את זהההה?"
3. אופן הדיבור של אקראיות שונה מאיך שהוא הוצג בפרקים הקודמים (אולי זה לא אקראיות?)
4. מאוד הפריעה לי העובדה שהידע על קיומם של הישויות והמפגש איתם הפך לדבר שבשגרה, כיצד יכול אשטון ללכת במכוון ולחפש את אקראיות, ו/או לקבל הוראות באופן ישיר מייעוד?
5. נשגבת מבינתי העובדה, מדוע אקראיות צריך לשבת ברחוב ביפן ולשחק בקוביות, בזמן שיש לו מימד משלו בו הוא צריך לטפל בכל המשוואות הדיפרנציאליות החלקיות (הסימנים המתמטיים המורכבים מהפרק האחרון שלי)
6. מאיפה אילומה/איזומי מכירה את ייעוד, ומדוע היא צריכה בכלל לתקשר איתה?
7. דברים רבים שנראו די מהותיים הפכו לזניחים והתעלמו מהם בפרקים האחרונים, כגון דולו, מיקארו, המטבע, הטבעת (המטבעת בקיצור), הזקן עם הברקים.
8. הסיפור הפך מעין אופרת סבון בה כולם כל היום כולם מתלוננים ומתווכחים על מי צודק, מי אשם במה, ואיך כולם ייענשו בסוף.
אני מקווה שתעיין בהערותיי ואשמח אם תבהיר לי מעט מהנקודות שהפריעו לי בקריאת הפרק.

אוקיי, אני אגיב לכל הדברים אחד אחד.
1. אין לי ממש מה לומר, אני מקווה ששאר התגובות יעזרו
2.זה הרעיון, אין הסבר למה הן התפרקו. מיסתורין ופערי מידע, שמעת על זה?
3. יש מספיק רמזים בכל רחבי הפרק כדי להעלות מספיק השארות לסיבה שמזל דיבר אחרת ולא היה במימד שלו
4. אשטון קיבל משימה מ"אקראיות", ויש סיבה לגרשיים. אם היית קורא את הפסקה האחרונה היית מבין איך זה יתכן
5. כמו שלוש, הרמזים פזורים ברחבי הפרק ובפסקה האחרונה
6. יכול להיות שכתבתי יעוד במקום מזל, בבקשה תגיד לי איפה זה קרה ואני אתקן את זה.
7.אני לא בטוח מי זה דולו בגלל שהלכתי על צד אחר של הסיפור, ובנוגע לשאר (חוץ מהזקן אם הברקים) אני לא התייחסתי מבחירה, בגלל שנכון לעכשיו הם חסרי משמעות, לפחות מבחינתי כשאני חושב על הפרק המסוים הזה. בנוגע לזקן אם הברקים, יש פה התייחסות אליו, אבל באופן אקיף, בפסקה האחרונה.
8.אני לא זה שהתחיל אם זה ואני רק זרמתי אם זה, כי אני לא יכול לנגוד את מה שכתבו בפרקים הקודמים.
אני מקווה שהתשובות שלי עונות על שאלותיך.

**LordAbizi** · 02-27-2010, 09:52 PM

Originally posted by Konoha Shinobi@Feb 27 2010, 08:27 PM
3. יש מספיק רמזים בכל רחבי הפרק כדי להעלות מספיק השארות לסיבה שמזל דיבר אחרת ולא היה במימד שלו

6. יכול להיות שכתבתי יעוד במקום מזל, בבקשה תגיד לי איפה זה קרה ואני אתקן את זה.

אתה ממש טוב בזה הא?

והנה הקטע בו מופיע ייעוד

באותו לילה, איזומי ניסתה לתקשר שוב עם ייעוד.

לקראת הסוף של גוש הטקסט הענקי השני.

נושא: פרקים בהמשכים;

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות