פרקים בהמשכים;

Kinzoku Ryuu · 02-27-2010, 10:03 PM

Originally posted by Konoha Shinobi@Feb 26 2010, 11:57 PM
אם יש דיבור של שני אנשים אחד אחראי השני שמתי פסיק, יכול להיות שבמקום אחד או אחר בטעות לא שמתי, ואין מה לעשות, אני בן אדם.
בכל מקרה, בגלל שלא ממש הצלחתי להתחבר לפרק הקודם, החלטתי להשאיר חור, פתח בעלילה שלא ברור, ולעבור למקום אחר. בגלל רצף האירועים לאחר מכן, החור הזה נהפך די חסר משמעות.
בנוגע לעלילת הפרק, רוב העלילה היא הבנה יותר גדולה של הישויות, והרעיון המרכזי של הפרק מגיע בפסקה-שתיים האחרונות, אחרי שכל הישויות "נשברות".
בבקשה תנסה לקרוא את הפרק שוב ולמקד קצת יותר מה לא הבנת, וזה בה"פ אני אוכל לנסות להסביר לך את זה

צר לי להודיע לך, אבל כאשר היה בפרק שלך דיבור של שני אנשים אחד אחרי השני, לא ראיתי ולו פסיק אחד בין דבריהם, כך שלא טעית ב"מקום אחד או אחר", אלא בכל הקטע. דבר נוסף הוא בעניין השורות: היה מעבר שורה רק בין הפסקאות. זו פשוט נראית כמו חומת טקסט ולא כך צריך להראות סיפור. אני ממליץ לך לשים לב, אפוא, למבנה הסיפור כאשר אתה קורא ספר של סופר להבא.
העלילה
אנסה לעקוב אחר העלילה:

פסקה א

הבנה וטמטום יושבים יחד במימד אפל.
ישנו תיאור של הבנה ושל טמטום. הבנה אומר לטמטום שיש להעניש את אקראיות על אשר עשה. טמטום מגחך ואומר שהבנה סתם דואג ושייעוד כבר תטפל באקראיות.
ייעוד מופיעה ואומרת שאשטון עומד למצוא את אקראיות (איך היא יודעת ואיך אשטון יכול למצוא את אקראיות?) וכשהוא ימצא אותו היא תביא אותו לעולם הזה למשפט.
הבנה אומר שהם כולם יודעים שהיא גם עברה על החוק (מדוע אינו רוצה להעניש אותה? הרי הדבר אינו הגיוני, שכן העבירה שלה חמורה לא פחות) ומספר לה שאיזומי הפכה למלאכית מזל ולכן, לא תוכל להגשים את גורלה לפי תכנונה של ייעוד (מדוע הבנה מתערב בעניינים של ישויות אחרות, אשר לא נוגעים אליו? אין כל סיבה שהוא יתמוך בייעוד ויצא נגד אקראיות או להיפך. אדרבה, הוא אינו אמור לנקוט עמדה בכל הסכסוך כלל, כמו שהוא לא עשה במשך אלפי שנים).
ייעוד מועדת, טמטום נעלם, מזל מופיע. הבנה מדבר על כך שלהפוך את ה"נבחרת" של ייעוד למלאכית מזל זה דבר רע (שוב הוא נוקט עמדה לא הגיונית של תמיכה בייעוד. אם כבר יש דבר שאמור להיות רע, אזי מן הראוי שזה יהיה הפיכת אדם השייך לעולמו של טמטום למלאך, ובמקרה זה שניהם עברו על החוק). הוא אומר לייעוד שכדאי לה להכין נבואה חדשה שתתקן את "ההרס שנוצר" (כפי שנאמר בפרקים קודמים, כל ישות, כולל הבנה, רואה את עצמה כעליונה מעל כולן ושואפת לשלוט ביקום כולו. לפיכך, אין כל הגיון בכך שימליץ הבנה לייעוד לנבא נבואה חדשה, שכן מבחינתו הנבואות האלה חסרות כל ערך וחשיבות). ייעוד משיבה שהיא לא תיצור נבואה חדשה עד שאקראיות ייתפס וייענש. הבנה אומר שאם אקראיות ייענש אזי גם על ייעוד ועל מזל להיענש שהוא מרחם על טמטום. מזל אומר שעליו ללכת לוודא שהמזל שהוא נתן לאשטון לא פג (מדוע נתן לאשטון מזל ומדוע שיפוג? ובכלל, מדוע פתאום עוזר מזל לייעוד?) ונעלם. הבנה אומר לה ללכת ליצור נבואה חדשה ולוודא שהיא תתקיים (שוב, התמיכה הלא הגיונית בייעוד ובתקפות ה"נבואות" שלה).

בקול אובססיבי ועצבני ייעוד אמרה "אני כבר עשיתי את הנבואה האחרונה שאני צריכה לעשות. אשטון הזה, הוא נכשל יותר מדי. הוא יביא לתפיסה של אקראיות, וימות בדרך. זה כל מה שצריך לקרות כדי שהמצב יתוקן

הקטע לא הגיוני בעליל ולא הבנתי את פשרו ומשמעותו.
ייעוד רועדת ונסדקת. היא עוברת מעין תהליך מוזר חסר הסבר או משמעות, ככל שידוע לקורא, ובסופו נשברת לרסיסים מסיבה לא מובנת.
הבנה חושב שהיא טיפשה כיוון שנתנה לעצמה להישבר בזה כה חשוב (מה המשמעות של השבירה!?).
העולם רועד. הבנה לא מבין מה קורה.

ובפעם הראשונה אי פעם, הבנה לא יכל להבין מה קורה. זה היה גדול מדי, חזק מדי, ופשוט לא הגיוני. הוא חשב שמשהו יוצא מכלל שליטה, ושאם זה לא יעצר, הכל יהרס. מה שהוא לא הבין, זה שהוא טעה ובגדול. שום דבר לא יצא מכלל שליטה באותו הרגע. להפך, המשהו שממנו הוא צריך לחשוש, רק נכנס לשליטה. והעולם, אם הבאלגן שקורה לא יעצר בקרוב, לא יהיה עולם לדאוג לו.

עוד משפט בעל משמעות לא מובנת.

פסקה ב

אשטון הולך בסמטאות ומגיע לסמטה ובה אקראיות יושב על יד שולחן שש-בש. אשטון הלך והרים אקדח כסוף (שסתם היה מונח שם וחיכה לו) וירה על אקראיות. הכדור נתקע בכתפו של אקראיות, אך אקראיות רוטן ואומר שזה מה שקורה כאשר משתמשים בנשק מהעולם שלהם בעולם עם זמן והקליע נופל. אין סימן שהכתף נפגעה מקליע כלשהו. הקוביות של אקראיות מפלו לרצפה. אשטון רץ, דרך עליהן ושבר אותן לרסיסים (מסיבה לא ברורה ואני מקווה מעוד שלא החלטת שה"קוביות" הן מקור הכח של אקראיות). הוא אומר שהפעם אקראיות לא יעצור אותו – הוא ירשים את הבוס, יקבל חזרה את העבודה שלו והמזל הרע שלו יגמר. אקראיות מתחיל להיסדק (מסיבה לא ברורה), אומר לאשטון שהוא טועה ומטיל את הקוביות שלו. אקראיות אומר שיש לו מזל שמזל לא רוצה שהנבואה של ייעוד תתגשם במלואה (מדוע למזל יש עניין בנבואה של ייעוד?) ולכן הקוביות של אקראיות אמרו לו רק לפצוע אותו ולא להרוג אותו, אך הוא יהרוג את הבוס שלו (שוב ההתחשבות הבלתי הגיונית של ישות אחת ברצונה של אחרת. למזל אין כל השפעה על החלטותיו של אקראיות. הקוביות של אקראיות כבר נהיו דבר שמצווה עליו, כשלמעשה לקוביות שלו אין כל משמעות. הרי ההחלטות שלו מתבצעות ע"י פתרון משוואות דיפרנציאליות חלקיות בעולם שלו, ולא על ידי הטלת קוביות...).
אקראיות אומר לאשטון שהוא יחיה, אך יהיה מטרת חיסול של ייעוד (אני מקווה שייעוד לא קבעה שאקראיות יהרוג את אשטון, כיוון שהנבואות שלה לא אמורות להתייחס אליו או להכיל אותו בכלל). אקראיות מעיף את אשטון, אומר שהבוס שלו חוסל ומתנפץ לרסיסים.

אשטון המשיך לעוף עוד קצת, ואז פגע במכונית. בצורה מוזרה, הוא לא מת. הוא נעצר במקום, והמכונית עפה ישר לתוך בניין, לוקחת איתה אל המוות אדם. בחדשות באותו הערב אשטון צפה מבית החולים, כשחזהו מנופץ לרסיסים וכמה עצמות נוספות בגופו שבורות. באותו מבזק חדשות, הוא זיהה את הבוס שלו, כאדם שנהפגע מהמכונית שהוא פגע בה, ונהרג כשהוא נמחץ בין המכונית לביניין.

קטע מוזר בעליל.
מזל לוקח מאשטון את המזל שנתן לו ואמר שהוא נתן לו אותו כדי שיחיה אבל עכשיו יאלץ להסתדר בכוחות עצמו. מזל אומר שברגע שייעוד תחזור אשטון יחוסל ושאקראיות ייתפס ברגע שיורכב מחדש.

לפתע אקראיות נסדר כולו. הוא אמר בקול חלוש "אנחנו מחוברים, ובגללו גם אני נשבר עכשיו. המלאכים שלנו, הם ישלטו בהמשך של העולם עד שנחזור מחר בערב. יום שלם בלי ייעוד, אקראיות ומזל.

קטע בעל הגיון חבוי היטב שטרם מצאתי.
מזל מתפוצץ (מאיזושהי סיבה מוזרה).
איזומי מנסה לתקשר שוב עם ייעוד (איך היא מכירה אותה ומדוע מנסה לתקשר איתה?), אך לא מצליחה. היא הופכת למלאכית ולא מצליחה להשתנות חזרה ולכן מחליטה שאין היא יכולה ללכת לבית הספר.

היא נלכדה בתוך ייעוד שלא נקבע, קרע שבו אין יישות השולט בגורל או במזל. היא לא ראתה את המזל של אנשים כשהיא הביטה לרחוב מחלונה. לא היה מזל. לא היה ייעוד. לא הייתה אקראיות. אילומה הבינה שמשהו לא בסדר, אבל היא לא הבינה מה. דקות ארוכות היא חשבה, כשלפתע הכתה בה ההבנה. הישויות לא נמצאות בעולם הזה מסיבה לא ברורה, וזה אומר שרק היא, והמלאכים שכל הנראה יש לייעוד ומזל, יכולים לשמור על העולם מאוזן ביום הזה. באותו זמן בחדר השחור, טמטום אמר להבנה "אני לא אשפוט אותך עכשיו על זה. אם אין ייעוד, מזל ואקראיות זה אומר שאסון קרב. אולי עשית את זה בלי לשאול אותי, אבל אם זה היה נשאר כסוד, העולם היה קורס. נקווה ששלושה מלאכים יכולים לנהל את העולם ליום שלם, כי אם לא, הכל יהרס." באותו הזמן כל המימד שלהם רעד בלי סוף. הבנה וטמטום ידעו שמשהו קורה, אבל גם שניהם ביחד לא יכלו להבין מה.

קטע בלתי מובן. דרוש הסבר.

פסקה ג

איזומי מחפשת את מזל בזמן שהיא ישנה (לא ממש מתקשר לסצינה הקודמת, בה היא מחפשת את ייעוד). הקטע הבא דיי חוזר על הקטע הלא מובן לעיל וגם הוא דורש הסבר.
ייעוד מופיעה לפני אשטון, אומרת לו שהוא חסר תועלת ושהוא נותן לאקראיות להרוס לה את הנבואות ותוקעת בו סכין. אשטון נעלם באור אדום. ייעוד נבלעת בערפל.

עוד

חסרה התייחסות למייקל ודולו. נדמה שאפילו הינאטה נהייתה דמות חסרת חשיבות.
אקראיות לא דיבר כמו שהוא תמיד מדבר מסיבה לא מובנת.

**norg** · 02-27-2010, 10:51 PM

Originally posted by LordAbizi@Feb 27 2010, 08:37 PM
אתה ממש טוב בזה הא?

והנה הקטע בו מופיע ייעוד

לקראת הסוף של גוש הטקסט הענקי השני.

ממש טוב במה?
ואני אתקן את זה, כנראה התבלבלתי.
Kinzoku Ryuu- יכול להיות שלא שמתי פסיק אבל זה מה שחשוב עכשיו? תראה, אני אפילו לא מתכוון להגיב לכל ההערות שלך, מהסיבה הפשוטה שחלקן הגדול נובעות מאי הבנה של הפרק.
חלק מההערות שלך הן גם הערות על דברים שאני עשיתי בכוונה, בין השאר לפערי מידע או לדברים שלא רציתי לחשוף.
עריכה: ראיתי עכשיו את ההערה האחרונה, והרבה קטעים קטנים שרציתי להוסיף בסוף לא נכנסו בגלל שהייתי קצר בזמן, ואיבדתי יום שלם מהזמן הזה בשונה מהתכנון

Kinzoku Ryuu · 02-28-2010, 12:56 AM

Originally posted by Konoha Shinobi@Feb 27 2010, 09:36 PM
Kinzoku Ryuu- יכול להיות שלא שמתי פסיק אבל זה מה שחשוב עכשיו? תראה, אני אפילו לא מתכוון להגיב לכל ההערות שלך, מהסיבה הפשוטה שחלקן הגדול נובעות מאי הבנה של הפרק.
חלק מההערות שלך הן גם הערות על דברים שאני עשיתי בכוונה, בין השאר לפערי מידע או לדברים שלא רציתי לחשוף.
עריכה: ראיתי עכשיו את ההערה האחרונה, והרבה קטעים קטנים שרציתי להוסיף בסוף לא נכנסו בגלל שהייתי קצר בזמן, ואיבדתי יום שלם מהזמן הזה בשונה מהתכנון

ראשית, באשר לשאלת ה"זה מה שחשוב עכשיו": זוהי ביקורת בונה. לי זה בטח לא "מה שחשוב עכשיו" ולא נמצא בראש מעייני. אם תתייחס למה שרשמתי או לא זה עניין שלך עם עצמך.

בכל שאר התגובה שלך אין כל תוכן אינפורמטיבי. אתה בסה"כ אומר לי את מה שרשמתי מפורשות קודם ובגללו כתבתי את תגובתי לעיל: אני לא מבין את הפרק. ביקשת פירוט ונתתי לך פירוט מדויק של מה שלא הבנתי.
אין זה מעניין אותי אם כך התכוונת לכתוב את הפרק או שמא נפלה שם שגיאת כתיב. מה שמעניין אותי זה להבין את הפרק למען המשך הסיפור.

בעניין פערי המידע: לפי דעתי זה בסדר להשאיר פערי מידע, אך במידה ובטוב טעם - לא ייתכן שהפרק שלך יהיה מורכב כולו מפערי מידע ותשאיר לבא אחריך לכתוב את העלילה. מה גם שעליך לזכור את אחד מעקרונות המפתח של הסיפור הזה: אתה לא יכול להשאיר דברים חבויים ולחשוף אותם בעוד העלילה מתפתחת, פשוט כיוון שהעלילה אינה שייכת לך.

**norg** · 02-28-2010, 01:26 AM

Originally posted by Kinzoku Ryuu@Feb 27 2010, 11:41 PM
ראשית, באשר לשאלת ה"זה מה שחשוב עכשיו": זוהי ביקורת בונה. לי זה בטח לא "מה שחשוב עכשיו" ולא נמצא בראש מעייני. אם תתייחס למה שרשמתי או לא זה עניין שלך עם עצמך.

בכל שאר התגובה שלך אין כל תוכן אינפורמטיבי. אתה בסה"כ אומר לי את מה שרשמתי מפורשות קודם ובגללו כתבתי את תגובתי לעיל: אני לא מבין את הפרק. ביקשת פירוט ונתתי לך פירוט מדויק של מה שלא הבנתי.
אין זה מעניין אותי אם כך התכוונת לכתוב את הפרק או שמא נפלה שם שגיאת כתיב. מה שמעניין אותי זה להבין את הפרק למען המשך הסיפור.
בעניין פערי המידע: לפי דעתי זה בסדר לעשות פערי מידע, אך במידה ובטוב טעם - לא ייתכן שכל הפרק שלך יהיה מורכב מפערי מידע ותשאיר לבא אחריך לכתוב את העלילה. מה גם שעליך לזכור את אחד מעקרונות המפתח של הסיפור הזה: אתה לא יכול להשאיר דברים חבויים ולחשוף אותם בעוד העלילה מתפתחת, פשוט כיוון שהעלילה אינה שייכת לך.

תראה, מה שאני אומר ב"זה מה שחשוב עכשיו" זה זה שאתה צריך להבדיל בין עיקר לטפל, ולא להמשיך להעיר על זה ולתת לזה דגש כשזה דבר טכני ושכבר הערת לי עליו.
ובנוגע לחלק השני, רק שתבין, בלי פערי המידע האלה הייתי בונה כבר קו אחד סגור מאוד וחסר פתיחות, והייתי מקשה מאוד על הבא למשוך את הסיפור לכיוון שלו. אני לא מתכנן להשלים את המידע הזה בעתיד, אני מתכנן לתת כיוון כללי ולתת לזה להתקדם הלאה. יש שם דברים שבכוונה קרו אחרת ממה שציפית, יש דברים שהם פערי מידע, יש גם קצת דברים טפלים שהחלטתי לדלג עליהם בגלל מחסור בזמן לא צפוי ויש דברים שלא היו מובנים, גם את זה אני יכול לומר שיש. זה בלתי אפשרי לכתוב פרק שהכל מתאים בו לעלילה של הפרקים הקודמים במאה אחוז והכל מובן לא, בטח ובטח בפרוייקט כזה.
אני אנסה לעשות על השאלות שלך.
כל הקטע שלך של פסקה א' עד הציטוט נובע מאי הבנה גמורה. מזל לא עוזר לייעוד, הוא מפריע לה. הסיבה היחידה שהבנה אומר לייעוד ליצור נבואה חדשה נחשפה בהמשך הפרק, אני גם מסביר אותה בסוף פסקה אחת. הסיבה היא בעצם סיבה סמויה שמצריכה מחשבה כדי להסיק את זה. ורק שיהיה ברור, הבנה לא תומך בייעוד, הוא פשוט מבין משהו שאף אחד אחר לא מבין. חוץ מזה, אין לך שום דבר לדעת שהוא לא אמר דברים כאלה גם לפני כן, מכיוון שהפרק שלי הוא הפרק הראשון שבאמת מראה את הבנה וטמטום וחושף אותם כדמויות.
בקול אובססיבי ועצבני ייעוד אמרה "אני כבר עשיתי את הנבואה האחרונה שאני צריכה לעשות. אשטון הזה, הוא נכשל יותר מדי. הוא יביא לתפיסה של אקראיות, וימות בדרך. זה כל מה שצריך לקרות כדי שהמצב יתוקן-הקטע הזה מראה את הזעם של ייעוד. היא כועסת על אשטון שנכשל פעמיים ובגלל זה היא כתבה נבואה אחרונה, נבואה שתהרוג אותו כשהוא ימצא את אקראיות. היא חושבת שזה יתקן את הבאלגן שנוצר. מאוחר יותר אשטון באמת מוצא את אקראיות, אבל הנבואה לא מתגשמת.
המשמעות של השבירה לא ידועה, וזה אחד מפערי המידע הכי חשובים בפרק הזה. עצם העובדה שישויות נשברות ומלאכים צריכים לנהל את העולם במקומם, אבל לא ברור מה זו השבירה הזאת.
ובפעם הראשונה אי פעם, הבנה לא יכל להבין מה קורה...אם הבאלגן שקורה לא יעצר בקרוב, לא יהיה עולם לדאוג לו- הבנה לא מבין מה הסיבה לכל הבאלגן שנוצר. החדר נכנס למצב נוראי, כאילו כמעט כל הישויו נמצאות בו, כשרק הוא נמצא בו. הוא מבין שמשהו רע מאוד קורה, אבל הוא לא מסוגל להבין מה זה. הוא בטוח שמשהו יצא משליטה, אבל בעצם מה שקרה זה שמשהו תפס במושכות והתחיל ליזום ולנסות לקחת שליטה. המצב הזה שנוצר, ההבנה שהבנה הבין, הם גם הסיבה שלו לנסות ולשכנע את יעוד לכתוב נבואה חדשה, ולכעוס על מזל שלקח את איזומי שהייתה חלק מהנבואה של ייעוד והפך אותה למאלכית. הוא חשש שזאת הסיבה למה שקורה.
פסקה ב'
בנוגע לאקדח- להיות שכתבתי בטעות הרים במקום הוציא, לא היה לי זמן לבדוק בצורה יסודית את הפרק ולעלות על כל הטעויות האלה.
הקוביות הן לא מקור הכוח של אקראיות, כמובן שלו. אבל אשטון חושב שהן מקור הכוח שלו. בהמשך גם רואים את זה שהוא משתמש בכוח שלו למרות שהקוביות מנופצות לרסיסים.
ההיסדקות של אקראיות היא בעצם ההתכלה של תהליך ההישברות שלו, שניתן להבין בעזרת קצת חשיבה שהכדור של האקדח הכסוף הוא הסיבה לכך.
בנוגע לקשר של מזל וייעוד- כמו שנאמר בפרק, מזל הוסיף למזל של אשטון. מסיבה כל-שהיא הוא לא רצה שהוא ימות, בשונה מהנבואה שייעוד ניבאה בפרק.
ההחלטה של אקראיות- אקראיות ומזל משפיעים זה על זה, ובגלל זה מזל הצליח לוודא שאשטון לא יהרג. בעיקרון ניתן לראות שהתוכנית של מזל לא הצליחה, כי בסוף הפרק אשטון נהרג, לפני שהוא הספיק לעשות משהו.
ייעוד קבעה שאשטון ימות במהלך המשימה שלו, מבחינתה שציפור תיתקע לו בגרון, זה לא משנה מי, מה או איך.
הקטע ה"מוזר בעליל"- לא ממש הבנתי מה לא הבנת. אשטון עף, פוגע במכונית, נעצר במקום ונופל על הריצפה, באורך פלא חי. המכונית עפה ופוגעת באדם בדרכה אל ביניין, מוחצת אותו והורגת אותו. אשטון צפה בחדשות מבית החולים בלילה שלאחר האירוע, וגילה שהבוס שלו הוא האדם שנפגע מהמכונית.
הקטע בעל ההיגיון החבוי לא מובן בגלל עוד טעות שלא מצאתי בגלל שלא הספקתי לעשות מעבר יסודי עד הסוף. לא אקראיות אמר את זה, מזל אמר את זה.
מזל מתפוצץ- הישות השלישית שמתפרקת
איזומי מתקשרת עם ייעוד- קודם כל, איזומי מכירה את ייעוד כי היא ראתה אותה כשהיא ניסתה לחסל את הינאטה. דבר שני, אתה יכול לראות שזאת טעות שכבר תוקנה, היא ניסתה לדבר על מזל.
היא נלכדה בתוך ייעוד שלא נקבע, קרע שבו אין יישות השולט בגורל או במזל. היא לא ראתה את המזל של אנשים כשהיא הביטה לרחוב מחלונה. לא היה מזל. לא היה ייעוד. לא הייתה אקראיות. אילומה הבינה שמשהו לא בסדר, אבל היא לא הבינה מה. דקות ארוכות היא חשבה, כשלפתע הכתה בה ההבנה. הישויות לא נמצאות בעולם הזה מסיבה לא ברורה, וזה אומר שרק היא, והמלאכים שכל הנראה יש לייעוד ומזל, יכולים לשמור על העולם מאוזן ביום הזה. באותו זמן בחדר השחור, טמטום אמר להבנה "אני לא אשפוט אותך עכשיו על זה. אם אין ייעוד, מזל ואקראיות זה אומר שאסון קרב. אולי עשית את זה בלי לשאול אותי, אבל אם זה היה נשאר כסוד, העולם היה קורס. נקווה ששלושה מלאכים יכולים לנהל את העולם ליום שלם, כי אם לא, הכל יהרס." באותו הזמן כל המימד שלהם רעד בלי סוף. הבנה וטמטום ידעו שמשהו קורה, אבל גם שניהם ביחד לא יכלו להבין מה.- אם לא הבנת את הקטע הזה אני מצטער, אבל אני לא אצליח להסביר אותו. החלק הראשון על איזומי לא כזה חשוב, רק הקטע שנאמר שלא היה מזל, לא היה ייעוד ולא הייתה אקראיות חשוב. ובקטע השני כל מה שקורה זה שהבנה וטמטום מדברים זה עם זה כשהעולם מושפע מאנרגיה שלא ברור מאיפה היא הגיע, כאילו בכל מקום בו נמצאים כמה ישויות.
הקטע שבו איזומי שוב מחשפת את מזל הוא כפילות שלא ברור לי איך קרתה. אני אוריד אותו מחר, עכשיו אני לא משנה כלום כי אין לי כוח לעבור על כל זה.
את הנושא של העוד כבר הסברתי לך, ככה שאני מניח שעכשיו לא אמורה להיות בעיה

**zuran** · 02-28-2010, 09:35 AM

אין לי כל כך מה להגיד על הפרק.
מפריע לי שמתעסקים יותר מידי בישויות וםחות בבני האדם. הדמות הראשית שלהזכירכם בפרק 1 מדברת בגוף ראשון, הינאטה, נעלמה לגמרי.
שוב הישויות טובות ורעות, שוב יש ישות שמחליטה בשביל כולם אחרי שכבר הבנו שהישויות מרגישות את עצמן כל יכולות והן לא חיבות דין וחשבון לאף אחד.
זהו.

Kinzoku Ryuu · 02-28-2010, 11:42 AM

Originally posted by Konoha Shinobi@Feb 28 2010, 12:11 AM
תראה, מה שאני אומר ב"זה מה שחשוב עכשיו" זה זה שאתה צריך להבדיל בין עיקר לטפל, ולא להמשיך להעיר על זה ולתת לזה דגש כשזה דבר טכני ושכבר הערת לי עליו.
ובנוגע לחלק השני, רק שתבין, בלי פערי המידע האלה הייתי בונה כבר קו אחד סגור מאוד וחסר פתיחות, והייתי מקשה מאוד על הבא למשוך את הסיפור לכיוון שלו. אני לא מתכנן להשלים את המידע הזה בעתיד, אני מתכנן לתת כיוון כללי ולתת לזה להתקדם הלאה. יש שם דברים שבכוונה קרו אחרת ממה שציפית, יש דברים שהם פערי מידע, יש גם קצת דברים טפלים שהחלטתי לדלג עליהם בגלל מחסור בזמן לא צפוי ויש דברים שלא היו מובנים, גם את זה אני יכול לומר שיש. זה בלתי אפשרי לכתוב פרק שהכל מתאים בו לעלילה של הפרקים הקודמים במאה אחוז והכל מובן לא, בטח ובטח בפרוייקט כזה.
אני אנסה לעשות על השאלות שלך.
כל הקטע שלך של פסקה א' עד הציטוט נובע מאי הבנה גמורה. מזל לא עוזר לייעוד, הוא מפריע לה. הסיבה היחידה שהבנה אומר לייעוד ליצור נבואה חדשה נחשפה בהמשך הפרק, אני גם מסביר אותה בסוף פסקה אחת. הסיבה היא בעצם סיבה סמויה שמצריכה מחשבה כדי להסיק את זה. ורק שיהיה ברור, הבנה לא תומך בייעוד, הוא פשוט מבין משהו שאף אחד אחר לא מבין. חוץ מזה, אין לך שום דבר לדעת שהוא לא אמר דברים כאלה גם לפני כן, מכיוון שהפרק שלי הוא הפרק הראשון שבאמת מראה את הבנה וטמטום וחושף אותם כדמויות.
בקול אובססיבי ועצבני ייעוד אמרה "אני כבר עשיתי את הנבואה האחרונה שאני צריכה לעשות. אשטון הזה, הוא נכשל יותר מדי. הוא יביא לתפיסה של אקראיות, וימות בדרך. זה כל מה שצריך לקרות כדי שהמצב יתוקן-הקטע הזה מראה את הזעם של ייעוד. היא כועסת על אשטון שנכשל פעמיים ובגלל זה היא כתבה נבואה אחרונה, נבואה שתהרוג אותו כשהוא ימצא את אקראיות. היא חושבת שזה יתקן את הבאלגן שנוצר. מאוחר יותר אשטון באמת מוצא את אקראיות, אבל הנבואה לא מתגשמת.
המשמעות של השבירה לא ידועה, וזה אחד מפערי המידע הכי חשובים בפרק הזה. עצם העובדה שישויות נשברות ומלאכים צריכים לנהל את העולם במקומם, אבל לא ברור מה זו השבירה הזאת.
ובפעם הראשונה אי פעם, הבנה לא יכל להבין מה קורה...אם הבאלגן שקורה לא יעצר בקרוב, לא יהיה עולם לדאוג לו- הבנה לא מבין מה הסיבה לכל הבאלגן שנוצר. החדר נכנס למצב נוראי, כאילו כמעט כל הישויו נמצאות בו, כשרק הוא נמצא בו. הוא מבין שמשהו רע מאוד קורה, אבל הוא לא מסוגל להבין מה זה. הוא בטוח שמשהו יצא משליטה, אבל בעצם מה שקרה זה שמשהו תפס במושכות והתחיל ליזום ולנסות לקחת שליטה. המצב הזה שנוצר, ההבנה שהבנה הבין, הם גם הסיבה שלו לנסות ולשכנע את יעוד לכתוב נבואה חדשה, ולכעוס על מזל שלקח את איזומי שהייתה חלק מהנבואה של ייעוד והפך אותה למאלכית. הוא חשש שזאת הסיבה למה שקורה.
פסקה ב'
בנוגע לאקדח- להיות שכתבתי בטעות הרים במקום הוציא, לא היה לי זמן לבדוק בצורה יסודית את הפרק ולעלות על כל הטעויות האלה.
הקוביות הן לא מקור הכוח של אקראיות, כמובן שלו. אבל אשטון חושב שהן מקור הכוח שלו. בהמשך גם רואים את זה שהוא משתמש בכוח שלו למרות שהקוביות מנופצות לרסיסים.
ההיסדקות של אקראיות היא בעצם ההתכלה של תהליך ההישברות שלו, שניתן להבין בעזרת קצת חשיבה שהכדור של האקדח הכסוף הוא הסיבה לכך.
בנוגע לקשר של מזל וייעוד- כמו שנאמר בפרק, מזל הוסיף למזל של אשטון. מסיבה כל-שהיא הוא לא רצה שהוא ימות, בשונה מהנבואה שייעוד ניבאה בפרק.
ההחלטה של אקראיות- אקראיות ומזל משפיעים זה על זה, ובגלל זה מזל הצליח לוודא שאשטון לא יהרג. בעיקרון ניתן לראות שהתוכנית של מזל לא הצליחה, כי בסוף הפרק אשטון נהרג, לפני שהוא הספיק לעשות משהו.
ייעוד קבעה שאשטון ימות במהלך המשימה שלו, מבחינתה שציפור תיתקע לו בגרון, זה לא משנה מי, מה או איך.
הקטע ה"מוזר בעליל"- לא ממש הבנתי מה לא הבנת. אשטון עף, פוגע במכונית, נעצר במקום ונופל על הריצפה, באורך פלא חי. המכונית עפה ופוגעת באדם בדרכה אל ביניין, מוחצת אותו והורגת אותו. אשטון צפה בחדשות מבית החולים בלילה שלאחר האירוע, וגילה שהבוס שלו הוא האדם שנפגע מהמכונית.
הקטע בעל ההיגיון החבוי לא מובן בגלל עוד טעות שלא מצאתי בגלל שלא הספקתי לעשות מעבר יסודי עד הסוף. לא אקראיות אמר את זה, מזל אמר את זה.
מזל מתפוצץ- הישות השלישית שמתפרקת
איזומי מתקשרת עם ייעוד- קודם כל, איזומי מכירה את ייעוד כי היא ראתה אותה כשהיא ניסתה לחסל את הינאטה. דבר שני, אתה יכול לראות שזאת טעות שכבר תוקנה, היא ניסתה לדבר על מזל.
היא נלכדה בתוך ייעוד שלא נקבע, קרע שבו אין יישות השולט בגורל או במזל. היא לא ראתה את המזל של אנשים כשהיא הביטה לרחוב מחלונה. לא היה מזל. לא היה ייעוד. לא הייתה אקראיות. אילומה הבינה שמשהו לא בסדר, אבל היא לא הבינה מה. דקות ארוכות היא חשבה, כשלפתע הכתה בה ההבנה. הישויות לא נמצאות בעולם הזה מסיבה לא ברורה, וזה אומר שרק היא, והמלאכים שכל הנראה יש לייעוד ומזל, יכולים לשמור על העולם מאוזן ביום הזה. באותו זמן בחדר השחור, טמטום אמר להבנה "אני לא אשפוט אותך עכשיו על זה. אם אין ייעוד, מזל ואקראיות זה אומר שאסון קרב. אולי עשית את זה בלי לשאול אותי, אבל אם זה היה נשאר כסוד, העולם היה קורס. נקווה ששלושה מלאכים יכולים לנהל את העולם ליום שלם, כי אם לא, הכל יהרס." באותו הזמן כל המימד שלהם רעד בלי סוף. הבנה וטמטום ידעו שמשהו קורה, אבל גם שניהם ביחד לא יכלו להבין מה.- אם לא הבנת את הקטע הזה אני מצטער, אבל אני לא אצליח להסביר אותו. החלק הראשון על איזומי לא כזה חשוב, רק הקטע שנאמר שלא היה מזל, לא היה ייעוד ולא הייתה אקראיות חשוב. ובקטע השני כל מה שקורה זה שהבנה וטמטום מדברים זה עם זה כשהעולם מושפע מאנרגיה שלא ברור מאיפה היא הגיע, כאילו בכל מקום בו נמצאים כמה ישויות.
הקטע שבו איזומי שוב מחשפת את מזל הוא כפילות שלא ברור לי איך קרתה. אני אוריד אותו מחר, עכשיו אני לא משנה כלום כי אין לי כוח לעבור על כל זה.
את הנושא של העוד כבר הסברתי לך, ככה שאני מניח שעכשיו לא אמורה להיות בעיה

אוקיי, אז תקן אותי אם אני טועה:
הבנה "מתחמן" את שאר הישויות כדי למלא אחר משהו שהוא רוצה לעשות מסיבה לא ידועה שאולי תומצא על ידי מישהו בהמשך ואולי לא, או שהוא חושב שהוא מציל את היקום.
הדבר הזה עונה על רוב הדברים ששאלתי על הבנה, כיוון שכל הדברים שעשה הם מניפולציה אחת גדולה שנועדה לבצע דבר מה שלפי האידיאולוגיה שלו אמור להתבצע. המחשבה עלתה במוחי לפניכן, אך הייתי צריך לבדוק שלכך התכוונת.
מזל אינו עוזר לייעוד, הוא מנסה לחבל בתוכניות שלה, שוב מסיבה פתוחה.
האקדח הוא נשק מוזר שהשפעתו נתונה לפרשנות.
משמעות השבירה היא דבר שנתון לפרשנות הכותב הבא.
איך אשטון מצא את אקראיות זה פער מידע, אם כי די גדול, יש לציין.
בקשר לחלק ה"מוזר בעליל" מה שאני הבנתי במהלך הקריאה זה שרכב פגע באשטון משום מקום, העיף אותו למקום כלשהו, עף לתוך המשרד של הבוס והרג אותו. הבעיה הייתה שלא הבנתי קודם לכן את הניסוח של הקטע.

איזומי מכירה את ייעוד כי היא ראתה אותה כשהיא ניסתה לחסל את הינאטה

הערה: איזומי מעולם לא ראתה את ייעוד מנסה לחסל את הינאטה.

בעיה קטנה עליה לא ענית היא איך זה שישות נכללת בנבואה שנוגעת בעולם בני האדם, אולם בעיה זו זניחה ואין טעם לדון בה.
דבר נוסף הוא שאני מניח שכוונתך הייתה שאקראיות שמצא אשטון אינו אקראיות האמיתי, אך יש עם זה בעיה. הסיפור, במקרה זה, נכתב בגוף שלישי ואינו נכתב מנקודת מבט של דמות מסוימת. לפיכך, כאשר נמסר מידע מסוים על ידי המספר, יש להתייחס אליו כעובדה ולא כדעה. זו הסיבה שבגללה שללתי את האפשרות שמדובר באקראיות מזויף (רשום "אקראיות אמר" או משהו בסגנון). אילו היה רשום "אמר הזקן" במקום, אזי כל הבעיה הייתה נפטרת, אבל אני מניח שגם את הבעיה הזו ניתן להזניח, כיוון שזו לא שגיאה חמורה מדי.

**norg** · 03-01-2010, 08:05 PM

Originally posted by Kinzoku Ryuu@Feb 28 2010, 10:27 AM
אוקיי, אז תקן אותי אם אני טועה:
הבנה "מתחמן" את שאר הישויות כדי למלא אחר משהו שהוא רוצה לעשות מסיבה לא ידועה שאולי תומצא על ידי מישהו בהמשך ואולי לא, או שהוא חושב שהוא מציל את היקום.
הדבר הזה עונה על רוב הדברים ששאלתי על הבנה, כיוון שכל הדברים שעשה הם מניפולציה אחת גדולה שנועדה לבצע דבר מה שלפי האידיאולוגיה שלו אמור להתבצע. המחשבה עלתה במוחי לפניכן, אך הייתי צריך לבדוק שלכך התכוונת.
מזל אינו עוזר לייעוד, הוא מנסה לחבל בתוכניות שלה, שוב מסיבה פתוחה.
האקדח הוא נשק מוזר שהשפעתו נתונה לפרשנות.
משמעות השבירה היא דבר שנתון לפרשנות הכותב הבא.
איך אשטון מצא את אקראיות זה פער מידע, אם כי די גדול, יש לציין.
בקשר לחלק ה"מוזר בעליל" מה שאני הבנתי במהלך הקריאה זה שרכב פגע באשטון משום מקום, העיף אותו למקום כלשהו, עף לתוך המשרד של הבוס והרג אותו. הבעיה הייתה שלא הבנתי קודם לכן את הניסוח של הקטע.

הערה: איזומי מעולם לא ראתה את ייעוד מנסה לחסל את הינאטה.

בעיה קטנה עליה לא ענית היא איך זה שישות נכללת בנבואה שנוגעת בעולם בני האדם, אולם בעיה זו זניחה ואין טעם לדון בה.
דבר נוסף הוא שאני מניח שכוונתך הייתה שאקראיות שמצא אשטון אינו אקראיות האמיתי, אך יש עם זה בעיה. הסיפור, במקרה זה, נכתב בגוף שלישי ואינו נכתב מנקודת מבט של דמות מסוימת. לפיכך, כאשר נמסר מידע מסוים על ידי המספר, יש להתייחס אליו כעובדה ולא כדעה. זו הסיבה שבגללה שללתי את האפשרות שמדובר באקראיות מזויף (רשום "אקראיות אמר" או משהו בסגנון). אילו היה רשום "אמר הזקן" במקום, אזי כל הבעיה הייתה נפטרת, אבל אני מניח שגם את הבעיה הזו ניתן להזניח, כיוון שזו לא שגיאה חמורה מדי.

זה שהסיפור נכתב בגוף שלישי לא אומר שכל מה שכתוב שם הוא עובדה.
וחוץ מזה, האדם הוא הוא אקראיות, כמו שהאישה שהרגה את אשטון היא ייעוד, אף על פי שעליה נאמר שהיא לא ייעוד שנראתה ברוב הסיפור עד עכשיו

**zuran** · 03-05-2010, 01:31 PM

ניסיתי בפרק להשאיר את הישויות מחוץ לסיפור, אז שימו לב שהן מופיעות אך ורק בחלום ולא באופן גשמי.

פרק אחד עשר/השולחן העגול
הבוקר זרח מעל העיר. הינאטה התעוררה בבית של איזומי ליום שבת נעים, אך משום מה משהו ניקר במוחה. היא ניסתה להעיר את איזומי אך איזומי מלמלה שהיא עייפה וחזרה לישון. הינאטה הלכה לצחצח שיניים ובאותו רגע הכה בה הזיכרון, חלום נוסף היא חלמה. בחלום היא ראתה חמש דמויות יושבות סביב שולחן עגול, היא הכירה את כל חמשת הדמויות אף על פי שהיא לא פגשה את חלקן מעולם. הייתה אישה כבת עשרים שהיא זיהתה כייעוד. גבר כבן עשרים שהיא זיהתה כמזל. גבר זקן, אולי בן 60, שהיא זיהתה כאקראיות. אדם קשיש אף יותר מאקראיות, שנראה אולי בן 100 ויותר, שלא פגשה מעולם אבל ידעה שהוא הבנה. והחמישי היה נער כבן גילה שגם אותו לא פגשה אך ידעה שהוא טמטום.
"אני יודע שאתם לא כל כך אוהבים להקשיב לי, אבל לא הייתה לנו ברירה. שלושתכם התחלתם לעשות בלאגן בעולם של טמטום והייתי חייב לעצור אתכם." אמר הבנה. "אני לא מוכן יותר למסעות ההרג וההרס של שלושתכם."
"תעשו את זה בעולם שלכם, לא שלי!" צעק טמטום.
"תירגע, טמטום, אני לא אשמה שהוא משתמש בזהות שלי למזימות שלו. אני לא מוכנה לתת לו להמציא נבואות שקר ולהשתמש בשם שלי לקיים אותן." אמרה ייעוד.
"בינתיים אתם נשארים כאן יחד איתי ועם טמטום בארמון שלו." אמר הבנה, "מזל וייעוד, עליכם לשחרר את מלאכי העזרה שלכם. מיקארו איבד את אביו בגלל הרשע ההוא ובגללך, אקראיות, ואילומה צריכה לעזור לחברתה בלי אינטרסים מלאכיים. זהו הקרב של בעלת החלומות והרשע ההוא. אסור לנו להתערב יותר."
"נתפלל שהיא לא תהיה מטומטמת והיא תבין שיש לה יעוד ושלא הכול אקראי. נאחל לה מזל." אמר טמטום בגיחוך קל.
באותו רגע התחלף החלום ובמקומו הופיעו לרגע שני מלאכים, זכר ונקבה, ואחרי מעט זמן הם נעלמו והחלום נגמר אבל הינאטה הייתה בטוחה שהיא יכלה לזהות אותם. המלאך היה דומה לשכן המוזר שלה, מייקל שעבר לא מזמן מאמריקה והמלאכית הייתה דומה משום מה לאיזומי.
הינאטה סיימה לצחצח שיניים ובאותו רגע איזומי נכנסה לשירותים. "בוקר טוב…" מלמלה איזומי ושפשפה את עיניה.
"בוקר טוב." ענתה הינאטה והוסיפה: "חלמתי עוד חלום ואני צריכה לספר לך עליו."

שתי הבנות ישבו בסלון והינאטה סיפרה לאיזומי על מה שקרה בחלום. "מעניין שהחלום שלך הפעם ברור יותר מהחלום הקודם על הטבעת, אבל מה הוא רוצה להגיד? שהישויות המוזרות האלה לא יופיעו שוב?" שאלה איזומי בקול מעט חושש ובתוך תוכה היא באמת חששה שעכשיו מזל נטש אותה.
"כנראה, אבל החלום גם אומר שהאסונות שהיו עד עכשיו לא יפסקו. הרשע ההוא ימשיך לרדוף אותי ואני חייבת למצוא דרך להתגונן מפניו עד שאני אבין מה אני צריכה לעשות ולמה הוא תוקף אותי. אני חושבת שהזקן ההוא, הבנה, רמז שאני צריכה למצוא את המלאכית הזאת, אילומה, שרק היא יכולה להגן עלי." אמרה הינאטה.
"אל תטרחי לחפש אותה, " ענתה איזומי בקול רועד מעט, "אני בטוחה שהיא מחפשת אותך עכשיו והיא תהיה מוכנה לתת הכול כדי לעזור לך. אני בטוחה."

דפיקה בדלת. איזומי פתחה אותה ובדלת עמד אדם לבוש בבגדי דוור ובצידו בגדי דוור. "בוקר טוב." אמרה איזומי בחיוך, "חשבתי שלא מחלקים דואר בימי שבת..."
"יש יותר מידי דואר שצריך לחלק לכן אנחנו עובדים גם בשבת." ענה הדוור וכל הזמן הביט אל הרצפה. הוא הגיש לאיזומי מעטפה לבנה ואיזומי הודתה לו וניסתה לסגור את הדלת אך הוא לא נתן לה לסגור. איזומי התעלמה מהעניין והפכה את המעטפה. היא ראתה שכתוב משהו על המעטפה ובדיוק כשהחלה לקרוא נשמע קולו של הדוור לוחש את מה שכתוב. "בשם הגבירה והנבואה, בעלת החלום חייבת למות." לחש ובאותו רגע הרים את ראשו והישיר מבט אל איזומי. איזומי ראתה שעיניו היו שחורות לגמרי, בלי שמץ של לובן ורוע ננשף מגרונו. הוא עקר את הדלת ממקומה ביד אחת ובידו השניה העיף את איזומי הצידה וצעד הישר אל הינאטה שרצה במהירות להתחבא במטבח.

הדוור נכנס בסערה למטבח, העיף את השולחן ממקומו ותפס את הינאטה בגרונה. "היכוני להיפרד מהעולם הזה, חולמת החלומות." אמר הדוור והכין את ידו השנייה להלום בהינאטה אך באותו רגע עף דבר מה לתוך החדר תוך הריסת הקירות שמצידי הדלת והעיף את הדוור ממקומו. הייתה זו אישה בעלת שני כנפיים גדולות והילה זהובה. היא נתנה לדוור אגרוף בבטן שהעיף אותו לתקרה ולאחר שפגע בה בעוצמה נחת בכוח על הרצפה, דבר שהרעיד את קירות הבית. המלאכית תפסה את הדוור המעולף, יצאה איתו מהמטבח וזרקה אותו מהחלון. לאחר מכן המלאכית חזרה אל המטבח ודיברה אל הינאטה תוך שהיא מפנה את גבה. "את בסדר?" שאלה המלאכית.
"אני בסדר." אמרה הינאטה, "את אילומה, נכון? איזומי אמרה שאת תבואי לעזור לי והיא צדקה. אוי! איזומי! היא גם נפגעה. את חייבת לעזור לה!"
"איזומי תהיה בסדר." אמרה אילומה בקרירות.
"לא! את חייבת לעזור לה!" אמרה הינאטה וסובבה את אילומה אליה ואז ראתה את פניה. הינאטה צווחה צווחה קטנה" לא יכול להיות!"
אור לבן הופיע סביב אילומה וכשהוא נסוג במקום אילומה עמדה שם איזומי. "זה כן יכול להיות." אמרה איזומי בייאוש קל, "אני היא אילומה."

**נדובי ההגי** · 03-05-2010, 02:34 PM

יצא פרק טוב.
נראה שאור הזרקורים חזר סוף סוף להינאטה ולדמויות הראשיות המקוריות.
ויש כבר פחות התמקדות על הישויות, ש''השתלטו'' על עלילת הסיפור בפרקים האחרונים.
הכי טוב ככה.

אגב, אני מעונין להתחלף בתאריך הכתיבה שלי עם Konoha Shinobi. כלומר שהוא יכתוב ב26.3 ואני אכתוב ב2.4

**zuran** · 03-05-2010, 03:45 PM

בסדר. אני אחליף ביניכם, בתנאי שזה בסדר מצידו.

**norg** · 03-05-2010, 04:55 PM

Originally posted by נדובי ההגי@Mar 5 2010, 01:19 PM
יצא פרק טוב.
נראה שאור הזרקורים חזר סוף סוף להינאטה ולדמויות הראשיות המקוריות.
ויש כבר פחות התמקדות על הישויות, ש''השתלטו'' על עלילת הסיפור בפרקים האחרונים.
הכי טוב ככה.

אגב, אני מעונין להתחלף בתאריך הכתיבה שלי עם Konoha Shinobi. כלומר שהוא יכתוב ב26.3 ואני אכתוב ב2.4

אני מעדיף לא לכתוב בתאריך הזה בגלל שיש לי טיו"ש שבוע אחד לפני זה, ואני לא אוכל לכתוב בשבת, אולי גם בראשון לא. אני מעדיף להישאר בתאריך הנוכחי שניתן לי.
ובנוגע לפרק- הפרק טוב מאוד, אבל יש בו שתי סטירות לפרק הקודם. בפרק הקודם נאמר שאיזומי השתנתה לאילומה, ולא הצליחה לחזור לעצמה, ביום שבו לא היה מזל, לא הייתה אקראיות ולא היה ייעוד. המטרה העיקרית של זה היה ליצור פרק בלי שלושת הישויות, אבל פתאום בפרק הזה איזומי לא תקועה בצורה של אילומה, כל הישויות חזרו לעצמן, והמצב נראה כאילו לא קרה כלום באותו יום, שמין הסתם קרה בו משהו. כמו כן, בפרק הקודם נאמר שהבנה לא היה קשור לשבירה באופן עקיף, כשהוא אמר שזה היה תזמון רע מאוד בשביל ייעוד להישבר. כשהבנה אמר שהוא היה חייב לעצור את מזל, ייעוד ואקראיות, הדבר היחיד שניתן היה להבין שהוא דיבר עליו הוא השבירה, כאילו הוא גרם להם להישבר, כשבפרק הקודם נאמר שהוא לא גרם לזה

**zuran** · 03-05-2010, 05:43 PM

בסדר. אז אני אתחלף איתך.

בקשר למה שאמרת
שים לב שעבר לילה בין שני הפרקים. אולי זה היה חלום של איזומי? אולי היא נתקעה בגלל משהו אחר?
ועניין השבירה בכלל לא מוסבר בפרק שלך. זה משהו לא מובן בכלל. וחוץ מזה אני לא אמרתי משהו שסותר את מה שאתה אמרת. הבנה אומר אצלך שהוא צריך לעצור אותם לפני הבירה וזה מה שהוא עשה אצלי. זה לא אומר שהוא זה ששבר אותם...

**Mr.Pizza** · 03-10-2010, 07:19 PM

אני פורש מהפרויקט.
מה שחשבתי שיקרה קרה, כל אחד מאיתנו מנסה למשוך את הסיפור לכיוון שלו, בלי להתחשב במה שהאחרים עשו ובלי להיצמד לעובדות.
אני מתחרט שהמצאתי את מזל, כי אחר כך נוספו גם הבנה וטמטום וזה הפך לחגיגה.
לפתע כולם התעמקו בשאלות כמו מי מהישויות מנסות להרוג את הינטאה.
בהתחלה זה היה אקראיות, ואז כשהבינו שייעוד היא מי שמנסה להרוג את הינטאה לפתע היא הפכה מדמות נחמדה למרשעת של ממש שכל רצונה זה להגשים את הנבואות שלה.
ואז הישויות התחילו להישבר....
חברים, ככה לא כותבים סיפור
בכל פרק יש לפחות שלוש טוויסטים בעלילה כשאחד מהם קיצוני, הסיפור הזה יותר מבלבל מהתנ"ך.
כל אחד מנסה למשוך את הסיפור לכיוון שרצה.
למשל בדוגמא שנתתי עם ייעוד, שהפכתם אותה למרשעת, היא לא כזאת! הרשע האמיתי בסיפור הזה אמור להיות "זקן הברקים" שלא קיבל הופעה בסיפור מאז פרק ארבע! וגם אז זה היה לכמה שניות.
שלא לדבר שהפכתם את יוקי (שהיה לו הרבה פוטינציאל להיות דמות ראשית) ואת מזל לזוג אהבלים.
וכמובן שמזה דיי הרבה פרקים הינטאה לא מקבלת תפקיד ראשי במיוחד(חוץ מפרק 11 כמובן).
אני מצטער, אני לא יכול לכתוב את הפרק הבא.
אני פורש מהפרויקט.

**נדובי ההגי** · 03-10-2010, 08:18 PM

חבל שבחרת לראות את הדברים באור שלילי כל כך.
בתור אחד שכמעט כל הסיפורים שכתב באינטרנט היו בשתוף עם אנשים אחרים, אני יכול להעיד בפניך שהיו המון מקרים שהשותף שלי לסיפור לא המשיך את הסיפור בדיוק בדרך שבה רציתי שהוא ימשיך. הוא היה רוצח דמויות באכזריות, יוצר טוויסטים מפתיעים שלא תמיד מצאו חן בעיניי, או שבחר להמשיך את הסיפור לכיוון שלו, בלי כל התיחסות לכיוון שלי.
אני חושב שזה טבעי שזה מה שיקרה כשכותבים סיפור משותף.
אבל אתה יודע מה החוכמה האמתית? החוכמה האמיתית היא לדעת לאהוב את הסיפור ואת התקדמות העלילה שלו, גם אם זה לא בדיוק כפי שתכננת שיהיה.
כיום, כשאני קורא סיפורים ישנים שלי, אני חושב לעצמי שאלמלא השותפים שלי היו כותבים את הטוויסט הזה , שפחות מצא חן בעיניי ופחות התחברתי אליו, סביר להניח שהעלילה של הסיפור לא היתה מתקדמת מי יודע מה.
כלומר, כל הטוויסטים הקצוניים האלה, והמשיכות של הסיפור מכיוון אחד לכיוון אחר, זה בסופו של דבר מה שמכניס את העלילה לסיפור המשותף.
זה אולי כל העקרון בספור משותף. אם העלילה היתה מקדמת בקו אחד אחיד...זה היה משעמם.
כשאני כתבתי את פרק 9, שהפך את יעוד לדמות מאד מרושעת, והפכתי את מזל ל''אהבל'' כפי שכינית אותו, ידעתי שזה יהיה צעד מאד לא שגרתי, שונה מקו העלילה שהיה עד כה בסיפור...אבל זו בדיוק היתה המטרה שלי!
כי שוב, זה כל הרעיון בסיפור המשותף.

אני חושב שהבהרתי את הנקודה שלי. חבל שבחרת לא לכתוב פרק, אולי הוא היה יכול לתרום לעלילה...

**zuran** · 03-10-2010, 08:36 PM

הרעיון של הפרוייקט הוא שכל אחד מושך לכיוון שלו.
אני לא יכול להגיד שהייתי מאושר מהשינויים האלה, ת'אמת די התבאסתי.
אבל אנחנו צריכים, כל הכותבים, להתגייס וכל אחד בתורו להחזיר את הסיפור למסילה שלו. וזה בדיוק מה שניסיתי לעשות בפרק 11.
חבל שאתה פורש. אם תתחרט תגיד לי.

נושא: פרקים בהמשכים;

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות