ווילו
את מסתובבת ומתחילה ללכת, כשאת שומעת זקיף נופל ומתנפץ. משהו קר ורך פוגע לך ברגל, מרגיש כמו פרווה. את מסתובבת ורואה שאחד מהפסילים נמצא מתחתיך, כשבמקום של זקיף מנופץ נמצא גלילי. הוא מביט בחיוך שטני על סילו ושני הספילים שנותרו שם, ושני הסנורנטים עומדים מאחוריו, עם קרן קרח חצי טעונה.
אדם
אין שום סימן לפוקימון אחר באיזור. מאמנים רבים עוברים ומתעלמים ממך, ואתה מניח שבגלל זה פוקימונים פוחדים להתקרב לכאן. בדו עדיין היסטרי ובוכה בלי סוף, אתה כבר מתחיל לדאוג לו מחשש שהוא יתייבש. אתה מסוגל לראות באופק את ההתחלה של יער מונטריט, ואתה יודע שיש שם הרבה פוקימוני עשב וחרק.