נושא: The Pokemon From The Other World- חזרה חגיגית

Originally posted by Konoha Shinobi@Dec 27 2009, 09:49 PM


סם
גליגר מביט עליך במבט קצת חושש ולא עונה לך. בנתיים הספויינקים מתרחקים לאט לאט ומתחילים לצאת מטווח הראיה שלך

אני עומד במשך כמה שניות וצופה בספוייניקים המתרחקים לעתם,
לאחר מכן אני פונה לגליגר בשקט,
"תקשיב גליגר,אני מבין למה חששת,אבל...כל הקטע הוא- אין לך ממה לחשוש,לפי מה שראיתי עד עכשיו אתה נראה חזק מאוד, וכן מותר לך לחשוש,גם אני חששתי לא פעם בחיי,כל אחד חושש,אבל אתה יודע מה צריך לעשות שחוששים?,להתמודד,כן, רק ככה אתה לא תחשוש יותר שתבין,שזה לא כל כך מפחיד"אני אומר לו בחיוך.
"ועכשיו אחר שהפנמת את דבריי,מה דעתך להתאמן קצת?"אני ממשיך לחייך אליו.

שם בפורום: tal262
שם במשחק: ג'ונתן
גיל (במשחק): 13
רקע: מאז שדודי נעלם,הלכתי כל שנה להלוויה שלו. באחת מהן, ראיתי משהו מוזר: חבורת אנשים, לבושים אדום ושחור, מסתובבים בין האנשים בלוויה ולוקחים אותם אל הצד בשביל לשאול אותם שאלות. כל האנשים שנלקחו חזרו, מלבד אבא שלי. מאז לא ראיתי אותו. עברתי לגור בפנימייה לאחר שרבתי עם אמי כשגיליתי שהיא בגדה באבי כשהוא עוד היה בבית. בינתיים אמי והגבר ההוא התחתנו. בפנימייה הכרתי חבר טוב ששמו קיימל, אבל הוא יצא למסע כמאמן פוקימונים בשנה הקודמת. יצאתי השנה למסע לאחר שאמי סוף סוף הסכימה לתת לי את האישורים הנחוצים. לפני שיצאתי לקחתי איתי תמונה של אבי ואת הפוקדור הראשון שלו.ל אחר מספר ימים, מצאתי את גופתו של קיימל ועליה מכתב. זה היה מכתב התאבדות, שבו הוא כתב שהוא מעדיף למות מאשר לספר את מה שהוא יודע. כך היה המכתב הקצר, ללא שום הסבר. נשבעתי לפתור את כל השאלות שנקרו בדרכי.
תמונה/ ספרייט:
תגים/סרטים:
כסף:
ציוד:
הערות/הארות:

גונתן
אתה ממציא הרגע פרטים לעולם, והפרטים האלה פוגעים בעלילה. אני מבקש שתערוך את הרקע בלי המצאת פרטים על העולם ועל הדוד

סם
גליגר מניד בראשו מצד לצד בפחד. הוא קופץ לאחור על זנבו ורועד, מביט בך ביראה ובחשש.
נראה שהוא לא הפנים את מה שאמרת לו, ושהוא רק מפחד יותר ויותר.

אדוארד
אתה רץ למרכז הפוקימונים ופוגש את הפיני בכניסה למרכז, היא מביטה עליך במבט מודאג ולא מחזיקה בווידל. אתה נכנס פנימה וחדר הטיפול הנמרץ סגור, הפיני נעמדת לידך, מביטה על החדר ואז עליך בחשש.הדלת של החדר נפתחת ואחות גוי יוצאת, ווידל זוחל אחריה לאט לאט ובקושי זז. הוא נראה חיוור וחלש, וכשהוא מגיע לשולחן של האחות גוי הוא מתמוטט. האחות גוי מניחה אותו על השולחן ושתי צנסי מטפלות בו, כשהיא מתפנה לעזור לאנשים שבאו למרכז.

ווילו
את מסתובבת ומתחילה ללכת על השביל חזרה למונטריט, כשאת שומעת את שני הסנורנטים צועקת צעקות כאב וסבל. את מסתובבת במהירות ורואה את סילו, זורק עליהם כדורי קרח שוב ושוב, בזמן ששלושת הסילים תוקפים אותם ברוח קרה. הסנורנטים צורחים ומטפתלים בכאס בזמן שהסילו ושלושת הסילים נראים מרוצים מהמצב, שמחים שהם עושים את זה וגורמים להם לסבל רב.

<div align="Center">המשחק מוקפא עד יום רביעי הבא</div>

יוסי
כרצונך

ווילו
את וצעקת עליהם אבל הם מתעלמים ממך, נראה שהם אפילו לא שמעו אותך. הם מרוכזים בתקיפת הסנורנטים, וככול שהסנורנטים נפגעים יותר ויותר וסובלים יותר ויותר ככה החיוכים על הפנים של הספילים והסילו הולכים וגדלים. אחד מכדורי הקרח של סילו פוגע באחד הסנורנטים ומועך אותו לריצפה. הסנורנט השני מנסה לעזור לו אבל לא מצליח לזוז, ואת רואה שהסנורנט הראשון תקוע ולא מסוגל להעיף את האבן מעליו.

<div align="Center">נסגר עקב חוסר פעילות השחקנים- משחק חדש יפתח בקרוב</div>