לוגו של הספר:כריכה:
ישנם כל מיני אירועים בהיסטוריה שלנו ,כל מיני תאריכים שונים ,וכל פעם מקום אחר ,עזבו את המקום ,כל פעם זהו זמן אחר שבה ומשפיע עלינו .
לא פלא שיש אנשים רעים שרוצים להשתלט על הדבר הזה שנקרא "זמן"
ואני במקרה הייתי באותו מישור ,מימד לא יודע להסביר את זה ,אבל זה מסוכן ...
אחרי מה שאני ראיתי ,זה לא אותו דבר ,אני ניק ,ילד בן 16 שלא יודע הרבה מהחיים שלו ,אני אוהב לרכוב על אופניים שזהו התחביב העיקרי שלי ,יום אחד גיליתי שיש לי כוחות ,אבל מאיפה? ממתי זה? ולמה דווקא לי? את כל התשובות אתם תגלו בסיפור הבא ,הסיפור המפחיד ביותר שתשמעו עליו ,הוא אולי אמיתי ,אבל אתם לא תאמינו למה שתשמעו ממני .
אז ברוכים הבאים ל ... 'לכודים הזמן'
פרק 1:
פרק 1:"על ראש הגנב בוער הכובע!"
זה היה עוד יום בהיר וצח שמש מבחוץ ,שאני יוצא מן המרפסת אני רואה ילדים שהולכים לבית הספר פעם ראשונה לשנה חדשה בכיתה א' ...
אצלי זה קצת שונה.. היום אני מתחיל ללמוד בכיתה י' ,שלדעתי זה אותו דבר כמו שנה שעברה ,כל החברים ,כל המורות וכל השיעורים המעצבנים האלו
אבל "נשרוד את היום הראשון" חשבתי ,שאותו אני הכי שונא בעולם ,שפתאום מחזירים אותנו לגן ועושים לנו משחקים בשעות הראשונות ואחרי זה בשארית היום מלמדים אותנו תרכובות כימיות משונות.
אז... מה התאריך ? הסתכלתי על הקיר שעליו היה לוח השנה ,וראיתי .. אה נכון ,ה-1 לספטמבר –היום הראשון ללימודים ,איך אפשר היה לשכוח?
ארזתי את התיק ויצאתי לבית ספר שאימא שלי צועקת מהחלון :"ניק! שכחת את האוכל "
ואני עונה לה :"לא משנה ,זה יום קצר "
היא ויתרה ונכנסה חזרה הביתה ,אני משחרר את האופניים מכניס את המפתחות לתיק ,שם את הכפפות ,מרכיב משקפי שמש ,ויוצא לדרך!
הירידה לכביש עם האופניים תמיד קצת מסוכנת ומפחידה ,אבל מתרגלים בסוף... התחלתי לרכב בשיא המהירות ,הכביש אמנם היה בפקק ,והשעה הייתה עוד מעט 8 ,אבל נתתי את המהירות המקסימאלית ואפילו עקפתי כמה אופנועים ...
כמו כל בוקר של לימודים אני קורא לחבר שלי מלמטה לבוא ביחד לבית הספר ואז נוסעים יחד :"טוני !" אני צועק מלמטה ,והוא עונה :"אני יורד אחי שנייה" ,טוני ירד ושחרר את האופניים ,כמובן אסור לשכוח את הכפפות והמשקפיים ,ואז יצאנו לדרך בשיא המהירות אני והוא ... נוסעים לבית הספר? מה פתאום!
לי ולטוני יש מוסך אופניים משלנו ששם אנחנו משפצים את האופניים כמה שאנחנו יכולים שיהיו כמה שיותר חלקות על הכביש והנסיעה תהיה מהירה יותר,
טוני עצר ואמר :"שנייה אני פותח את הדלת " ושוב כמו כל בוקר אנחנו נכנסים למוסך ומשמנים את השרשרת ואת הכידון ,אני אומר לטוני :"עוד 5 דקות צלצול..."
טוני צחק ואמר שיש עוד זמן ,סגרנו את המוסך וירדנו לכביש ,לפתע אני שומע צפירה חזקה מאחוריי ,נהג משאית שנוסע במהירות ולא עוצר ,אני רואה שמאחוריו ישנם ארבעה או חמישה ניידות משטרה ,אני מבין שזה פושע נמלט :"טוני! ,בוא נעזור להם לתפוס את החמור "
טוני הנהן בראשו לחיוב ,אבל שאני מנסה לחתוך לכיוון הנגדי של המשאית זה נראה מאוחר מדי ,הכול היה עניין של שניות ,כאשר אני עומד על השלד של האופניים ולא מחזיק בכידון ,אני קופץ על המשאית ומחזיק ממש בידית שכל גופי חוץ מהיד נמצא באוויר לגמרי ,טוני תפס את האופניים שלי והמשיך לעקוב אחרי המשאית ,מאחור הניידות עשו הרבה רעש של סירנות ,ואני מנסה לקרב את גופי אל הדלת ,ושאני חושב שאני עומד להחליק באמצע הנסיעה ואולי אפילו לאבד את חיי ,טוני מגיעה מאחורי ומושיט דחיפה קלה ,נאחזתי חזק בדלת כאשר אני פותח אותה אני רואה נהג מפוחד שנוסע במהירות ונוסע בואר אדום כאשר הוא בורח מהמשטרה ,אני רואה שקים ענקיים של כסף מאחורי כיסא הנהג ,ישר הבנתי שהוא שדד מקום כלשהו
תפסתי את ההגה ,אבל הנהג נתן לי אגרוף בפרצוף ,התאבקתי איתו ממש קשה והמשאית נסעה כל הזמן שמאלה וימינה בכביש וכנראה שעוד מעט היא תפגע בחומה הקרובה
אני והנהג רואים את החומה מסתכלים זה על זה ולא יודעים מה לעשות ,העניין היה של 3 שניות ,ואז..
בום! התרסקות של המשאית על החומה .
באותו רגע טוני חשב שקרה לי משהו נורא והוא נעצר כמאה מטרים מהחומה שפרצופו בהלם מהמתרחש.
"אמממ ,כן ,אני חושב שיש לי פה שי הרוגים " אמר אחד השוטרים ברמקול לאמבולנסים שיגיעו
השוטר אמר עוד משהו :"השודד נמצא מת ,אבל הילד שהיה איתו בתא הנהג ,נעלם וגופתו לא נמצאה.."
טוני שאל את השוטר אם הוא יודע איפה החבר שלו ,והשוטר שאל את טוני :"ילד ,אתה יודע שהמעשה שעשיתם היה מאוד מסוכן ,הייתם צריכים לתת למקצוענים לטפל בזה ,ועכשיו תראה מה התוצאות .
"מקצוענים אה? " שאל טוני ,אני רואה רק חמישה ניידות נוסעות ובדרך דורסות קשישים זה מה שאני רואה ,אתה לא רוצה שנדווח עליכם נכון?
השוטר היה המום על יכולתו של טוני לקלוט דברים קטנים ולא שגרתיים כאלה
"או.קיי ,מה אתה רוצה לדעת ?שאל השוטר את טוני
"איפה חבר שלי?!?"
השוטר לא ידע מה להגיד לטוני הוא רק ידע שאני ,ניק ,ילד מת ושלא מצאו את הגופה .
"יש לך מושג אם יש מצב שהוא חי?" שאל טוני בהיסוס.
השוטר ניסה לדבר כמה שיותר כמו חבר ולא סמכותי ואז הוא אמר שממכה כזאת בחומה ענקית ומהתהפכות של משאית ,לא בטוח שהוא יצא חי ,אבל אי אפשר לדעת כי הגופה לא נמצאה.
ואז קרה דבר מוזר ביותר ,האמבולנס הגיע בדק את הפושע והכריז שאין לו דופק
שנייה אחרי זה השודד קם שלף אקדח ואיים לירות באחד המטפלים .
"אקדחים למטה! כולכם!"
הוא ציווה על כל השוטרים לרדת ארצה או שהוא יורה בבחור ההוא
טוני לא ידע מה לעשות אז הוא ירד גם ארצה ,ואז שהוא ירד ארצה הוא ראה אותי... מסתכל עליו מאחד מפתחי הביוב ,ומסמן לו להיות בשקט ,"שששששששש " עשיתי אם האצבע והשתקתי אותו מלצרוח בשמחה שהוא מצא אותי.
,"תנו לי את המפתחות לניידת" צעק השודד שהיה בהתמוטטות עצבים נוראית ,
אני שידעתי לאיזה ניידת הוא עומד להיכנס ,פתחתי את דלת הניידת ונכנסתי לתא האחורי ונשכבתי על הרצפה ,השודד נכנס לתוך תא הנהג שלידו בן הערובה וכשהוא מעביר הילוך ונוסע טוני מספר לשוטרים שיש מישהו בתוך הניידת והוא מוכן לפעול ,הסירנות של השוטרים פעלו והם חיפשו דרך שהשודד לא יראה אותם
באותו רגע השודד נסע במהירות מטורפת על הכביש ,אני ביינתים שלחתי הודעה לטוני ,ואומר איפה אנחנו עוברים עם הניידת ,בן הערובה קלט אותי מתחבא ,ואני מסמן לו לשתוק ולא לעורר תשומת לב.
השודד היה חסום מכל הכיוונים שהגענו לצומת השודד נעצר הוציא את בן הערובה שהוא מכוון עליו אקדח ,מצאתי באוטו איזה לום מברזל ,השודד יצא לא הסתכל לאחור ואני מצאתי את העיתוי המושלם לחבוט בראשו בחוזקה ,השודד נפל והתעלף ,הבחור של האמבולנס היה בסדר ,מפקד המשטרה הגיע אליי ואל טוני ואמר :"ילדים ,זהו יום גדול ,בלעדיכם והאומץ שלכם לא היינו מסתדרים ,ביינתים טיפלו בי באחד ניידות האמבולנס ,בכל זאת נפצעתי שניצלתי מהמשאית המרוסקת.
אבל דבר אחד לא הבנתי ... איך לעזאזל השודד קם לתחייה?
טוני ניגש אליי ושאל אותי איך ניצלתי ומה עשיתי במשאית .
אז ככה ... כמה מטרים ספורים מהחומה הענקית ,העברתי הילוך לבלימה ,אבל הבנתי שזה לא יעזור אז קפצתי דרך החלון ונפלתי במזל באיזה שיח שקרוב לחומה ,כנראה התעלפתי ,אני לא יודע בדיוק אבל שהתעוררתי מצאתי את עצמי בפתח ביוב שמוביל בול לנקודת החטיפה של בן הערובה ,ששם ראיתי את טוני מסתכל עליי ופעלה התוכנית שלי שוב.
טוני אמר :"נו הולכים לבית הספר?"
אמרתי לו :"לך אתה ,אני גמור"
יש היום מבחן שכבתי הזכיר לי טוני ,החלטתי ללכת אפילו שזה באיחור .
"אז אנחנו לוקחים את הנעלם ומעבירים אותו לסוף התרגיל ,שם משתמשים במשפט פיתגורס ומגלים את הצלע הנעלמת ,זה מובן לכם תלמידים?"
אני וטוני נכנסו לכיתה והמורה למתמטיקה שאלה למה הגענו באיחור..
אני כמו תמיד אומר רק את האמת בקטע הזה זה יצר קצת מבוכה קלה...
"עזרנו למשטרה לתפוס שודד שחטף בן ערובה " אמר טוני.
כל הכיתה צחקה ... ואני וטוני הסתכלנו זה על זה וידענו מה האמת...
כנראה שלעולם הכיתה לא תדע את האמת.
"אוי כמה שאתם מצחיקים " אמרה המורה ."שבו בבקשה ותפתחו בעמוד 45.
אני וטוני ישבנו והתחלנו ללמוד ,את היום הראשון ללימודים הזה ,אני אזכור נראה לי לכל החיים
זוכרים מה אמרתי? היום הראשון ללימודים הוא הכי שנוא עליי.
שיניתי את דעתי ,זה היום הכי טוב בשנה.
רק חבל שאף אחד לא יודע למה וכנראה שלא יידע.
אחרי הצלצול של השיעור השלישי ,לפתע הייתה רעידת אדמה קלה, כולם נכנסו מתחת השולחנות ,וכשזה נגמר ,כשכולם עמדו הסתכלנו מהחלונות וראינו שהשמיים היו בצבע סגול וקצת כחול וצהוב...
ידעתי שזה משהו מסוכן ,אבל מה ילד בכיתה י' יכול לעשות?
אל תחשבו על זה! תפעלו!
בפרק הבא: פרק 2 -"רכיבה אל הלא נודע!"