אסון הזמן!-פרקים אחרונים בהחלט!

**Tony Tony Chopper** · 03-15-2010, 07:07 PM

פרק מותח ומעניין
עוד פעם צומת היסודות מה זה?
מה זאת אומרת קמע חצי סוס מה הקמע שיש לסילאטון הוא מחולק?
מעניין מי זאת הדמות שדיברה עם סילאטון?
מחכה לפרק הבא

**Erwin** · 03-16-2010, 08:40 AM

על כמה שאלות אני כן יכול לענות לך
1.צומת היסודות זה שמה של החנות עתיקות בימי הביניים שאליה ניק נכנס

2.קמע חצי סוס זה אומר חצי סוס חצי בן אדם ,כאשר במקום ראש של סוס יש גוף של בן אדם ,אתה בטוח מכיר את זה ממיתולוגיות.

3.הדמות שדיברה עם סילאטון ...אחחח כמה שבא לי להגיד לך אבל אני לא יכול תתעזר בסבלנות.

תודה רבה לך תמשיך לקרוא ולהנות

**חמוף** · 03-18-2010, 01:07 AM

קראתי כמה פרקים ראשונים ואני אמשיך מחר עוד,
סיפור מאוד יפה מעניין, אהבתי P:

**Erwin** · 03-18-2010, 01:08 AM

תודה רבה לך
ברוך הבא למועדון הקוראים של הסיפור

**Erwin** · 03-18-2010, 09:03 PM

פרק 14:מלכודת!

"הוא היחיד שעלה על המלכודת" אומר סילאטון כאשר הוא מדבר עם מישהו רעול פנים ואז הוא עונה לו "אני כבר חוטף אותו " אומר
האיש רעול הפנים נחשף ,הוא יוצא אל האור ופתאום כשמוריד את הכובע אחד התושבים מזהה אותו והוא אומר "אדוני הדוכס!סליחה שנתקלתי בך " אומר התושב לדוכס שבעצם עוזר לסילאטון.
"זה בסדר המשך לדרכך" אומר לו ווילאם הדוכס
ניק מתבונן בשם של החנות והוא בטוח ששמה את זה פעם ,כאשר הוא מתבונן בשלט שרשום עליו "צומת היסודות" הוא שומע מאחוריו קול "בהצלחה ניק" ולאחר מכן אותו אחד מביא לו מכה בכתף ומעלף את ניק
ווילאם סוחב את ניק אל עבר מחסן נטוש בעיר טופיקה וקושר אותו שם ,המטרה של ווילאם היא להביא את הילדים אל עבר הקמע.. מה שהם לא יודעים שהקמע הוא על צווארו של ווילאם.
"כדאי מאוד שיתחילו לחשוד" אומר ווילאם לעצמו ויוצא מן המחסן כאשר ניק קשור מעולף על הרצפה.

"טוב אני לא מוצא את זה" אומר שון וחוזר לכיכר כאשר מגיע לשם ורואה את כולם מחכים לו ,כולם חוץ מניק.
"טוב אנחנו לא מצאנו" אומרת מיי בשם כולם
כאשר כולם מחכים ששון יגיד איך היה לו "גרוע עזבו " אומר שון
הילדים חושבים איפה לחפש ופתאום דון שמה לב שמישהו חסר
"איפה ניק?" שואלת ולאף אחד אין תשובה
"כנראה עוד מחפש" אומרת מיי
"טוב נו שיהיה" אומרת דון כאשר מוותרת ופתאום עולה לה לראש רעיון
"אני יודעת... אולי זה יכול להיות פה באחת החנויות בכיכר!" אומרת דון כאשר צועקת קצת עם קולה השמח
"וואי רעיון טוב!" אומר שון
"בואו לפה יש פה חנות סמלים ודברים כאלה" אומרת מרי וקוראת לכולם לבוא אחריה כאשר הם נכנסים לחנות ורואים שהיא ריקה.
"מה זה.. אין פה כלום" אומר תאי
"מוזר" אומר טוני
כאשר הם יוצאים מהחנות ושון מבחין בשם של החנות
"צומת היסודות ,איזה שם מוזר" אומר לכולם
"נכון .. הוא באמת קצת מוזר" כאשר הם מתחילים ללכת ופתאום נעצרים ,מסתכלים זה על זה ואומרים "בינגו!"
החברים הבינו שליסודות יש משמעות כרגע ,הרי למערה של ארמגדון צריך סיסמה כשנכנסים צריך לומר "אלמנט" כדי להיכנס ואלמנט זה יסוד באנגלית
"אולי זאת המערה של ארמגדון בעבר" אומר תאי
"זה חייב להיות זה " אומרת דון ומתקרבת לדלת
היא מתקרבת ועומדת מול הדלת ואומרת "אלמנט"
כאשר שום דבר לא קורה ,שום דלת לא נפתחת ושום דבר לא קורה.
"טוב נו לפחות ניסינו" אומרת מיי כאשר מתחילה ללכת
"רגע שנייה" אומר שון ונוגע בידית של הדלת ופותח את הדלת כאשר הפעמון בפנים רועש כאשר הם נכנסים
ופתאום החנות לא ריקה ,יש שם כדים מוזרים ,צמידים ,שרשראות וקמעות
"אפשר לעזור לכם?" שואל המוכר.
"מה זה הרגע לא היה פה אף אחד" אומר תאי
"כל הכבוד דון!" משבח שון את דון על זה שהיא עלתה על הרעיון.
"תודה אבל זה שום דבר" מצטנעת דון.
"במה אפשר לעזור באמת שיש לי המון עבודה לעשות היום ואתם רק מעכבים אותי " אומר המוכר כאשר מנסה לזרז את השירות
"אנחנו צריכים קמע אם יש לך פה " אומר טוני
"קמע? איזה סוג של קמע?" שואל המוכר
"אנחנו צריכים קמע שמצויר עליו ארמדיל " אומר טוני
"עוד פעם..." אומר המוכר כאשר הילדים שומעים אותו רוטן קצת מכעס והוא אומר "מצטער.. אין לי כזה" אומר.
"טוב תודה בכל זאת" אומרת מרי וכולם יוצאים מן החנות
"הילדים של היום" אומר המוכר ונכנס שוב לחדרו האחורי .
"טוב לפחות ניסינו חבר'ה" אומר תאי ומנסה לעודד את החבורה
"זה חייב להיות שם . הרי הסיסמה פעלה..." אומרת דון המבואסת
ופתאום ניגש אליהם הדוכס ווילאם עם לבושו המצחיק כאשר הוא מגיע בשמחה ושואל את החבורה "נו קיבלתם את כל מה שהייתם צריכים?" שואל ווילאם
"כן תודה רבה לך אדוני הדוכס" אומר שון
"אני מרוצה מאוד " אומר הדוכס כד כידה קלה וזז לדרכו
"ראיתם את זה?" שאל שון כאשר הבחין רק הוא במשהו שנראה כמו תליון שתלוי על הצוואר של הדוכס
"מה זה היה?" שאלה דון "שנייה" אומר שון וקורא לדוכס
"אדוני הדוכס!" צועק לו ועוצר אותו
"כן..." אומר הדוכס כאשר מחכה
"מה זה מה שיש לך על צווארך ?" שואל שון וכולם מבחינים בתליון שעליו נמצא הציור של הארמדיל ,והם אכן הבחינו בקמע.
"זה ... זה .." אומרת מיי
"מה זה?" שאל הדוכס כאשר הוא סקרן בכאילו כדי שהילדים יוכלו את הפיתיון
"זה סתם קמע של סבתא שלי קיבלתי בירושה" אומר ווילאם בגאווה כאשר הילדים מביטים בזה ושון מנסה לגעת
"אפשר לגעת בזה שנייה?" שואל שון .
"בטח שאפשר .." אומר ווילאם ומחייך כי כאשר שון יגע בקמע ... הוא יהפוך למכונת הרג במסווה של מפלצת אימתנית
"קדימה תיגע" אומר ווילאם כאשר שון מקרב לאט את ידו וכמעט נוגע בקמע וביינתים סילאטון מרחוק רואה את המתרחש ומחייך ומבין שכאשר זה יקרה ,הילדים ישמידו את עצמם ולסילאטון יהיה עוד זמן להשיג את שאר הקמעות שהילדים לא ימצאו אותם לפניו.
שון מתקרב אל הקמע ופתאום נשמעת צעקה מרחוק "עצור!" צועק ניק כאשר מופיע ומפנה שאלה אל הדוכס בחיוך רחב וגיבורי.

"חשבת שתוכל להיפטר ממני?"

בפרק הבא:
היומן של מיכאל! חלק א'!

**Black Mamba** · 03-18-2010, 09:04 PM

פרק מגניב ויפה (:

**Erwin** · 03-18-2010, 09:04 PM

תודה ניב.
יש לך הערות ? משהו לגבי העלילה?

**Black Mamba** · 03-18-2010, 09:07 PM

כן,עכשיו שאני חושב על זה,אתה יכול להוסיף קצת סימני פיסוק,ולא הבנתי את הסוף,איזה שאלה הוא מפנה אל הדוכס?

**Erwin** · 03-18-2010, 09:09 PM

הדוכס עומד לפתות את שון ולגרום לו להפוך לרשע האולטימטיבי איך שיגע בקמע
ניק כבר יודע את זה והוא משתחרר מסיבה שלא ידועה ביינתים ומגיע למקום הוא מפנה לדוכס שאלה
"חשבת שתוכל להיפטר ממני?" שבעצם הדוכס חטף אותו וקשר אותו.

מקווה שהבנת עכשיו.
אם כן תגיב שהבנתץ

**Black Mamba** · 03-18-2010, 09:10 PM

כן,עכשי זה באמת מובן לי,תודה (:

**Erwin** · 03-18-2010, 09:41 PM

סבבה ניב תודה אחי .

**elekid** · 03-20-2010, 02:07 PM

פרק טוב

~TyLeR~ · 03-20-2010, 02:19 PM

מיאו פרק מצויין!

מחכה לפרק הבא =]

**Erwin** · 03-20-2010, 08:19 PM

תודה תודה תודה

**Erwin** · 03-24-2010, 10:58 AM

שימו לב הפרק הבא הוא לקט של קטעים מפרקים שונים מהספר כולו ,הפרק מסביר המון על המשך המסע ,קריאה מהנה.

פרק 15:היומן של מיכאל!חלק א'!

ישראל ,העיר ירושלים ,1 בינואר ,1994 השעה 14:00 בצהריים

העיר העתיקה ,ירושלים ,רחובות מלאים במכירות ,תיירים שלא מפסיקים להגיע
בתקופה הזאת של העיר היא הייתה מלאה באויבים ,ילדים כבר התחילו לפתח את עצמם יותר ואת דמיונם להעשיר ,הזמן הזה הוא הזמן שבו בעצם הכול התחיל ,רק ילד אחד מכל הילדים שברחו מהלא נודע הבינו את משמעות הדבר והתחילו להעביר את זה הלאה .בתוך בית קטן עם משמעות היסטורית קדומה נמצא ילד
"מיכאל! בוא לשולחן! " אמרה שרה אימו של מיכאל.
"רגע אימא! אני באמצע" אמר מיכאל
מיכאל ילד מאוד נבון ,אמנם הוא הכין כל הזמן שיעורי בית ואהב את זה ,אבל הפעם כשאימו חושבת שהוא יושב ומכין שיעורים הוא עושה משהו קצת אחר.
הוא אהב לקרוא לזה "יומן ".
"נו מיכאל! האוכל מתקרר!" עוד הערה של אימו שרה הגיעה וקראה לו לבוא
"לא עכשיו ,אני רוצה לסיים" אמר מיכאל שהיה שקדן בעבודתו
אימו התקרבה לחדר ושאלה :"נו... מה אתה עושה פה?" הגיעה לפתח החדר ושאלה אותו.
מיכאל הסתיר את עבודתו ואמר :"כלום"
אימו החשדנית אמרה :"מיכאל.. מה אתה מסתיר עוד פעם?"
אבל הוא כמו תמיד ,פנים של ילד בן 12 יכולות לעשות הרבה להורים ,במיוחד התחמנים בין הילדים
"כלום ,אני כבר בא אימא" אמר
האימא חייכה ואמרה :"יש לך שתי דקות" והלכה
מיכאל התחיל לסיים את המחקר שלו ,כילד בן 12 בלי הרבה חברים הוא יודע מתי הוא יכול להרשות לעצמו לאחר ומתי לא ,הוא סיים לכתוב את היומן וסגר אותו ,שם אותו על השידה ויצא .
על היומן היה כתוב :"הפראי החופשי " ,כך הוא קרא ליומנו.
מיכאל יצא ואימו סוף כל סוף נרגע שהוא הגיע לשולחן
מיכאל מעולם לא למד לא להחביא אותו ,כך שלא יחשדו ,הדבר החכם הזה הביא לגורלנו להיות משמעותי .כאשר מיכאל בעצמו לא יודע שהיומן שלו ישנה את פני ההיסטוריה והזמן.
ישראל ,2014 ,ירושלים ,שכונה קטנה ,הבית הקדום של מיכאל ,התאריך 27 בדצמבר ,השעה 20:00 בערב.

באותה שנה הטלוויזיה הייתה בסדר ,התוכניות התחילו לשעמם מזמן אבל תוכניות הספורט לעולם לא ישעממו את קרב האוהדים "
"בן סהר נכנס לרחבה מקבל מסירה מגולאסה וזה .. גול!!!!" אומר השדרן בטלוויזיה כאשר בבית משפחת ג'ונסון לא פחות רועש מהרעש שעושים החברים של אבא שלו
שון אמנם לא אוהב כל כך כדורגל אבל הוא לא רע בזה ,כל פעם שיש משחק ועוד של המונדיאל אבא שלו מזמין חברים והם רואים זאת ביחד ,ותמיד זה רועש ככה ? כן ,לצער שון.
"שון.. אתה יכול להביא לי את המאפרה בבקשה ?" מבקש אביו של שון כאשר שון כבר מיואש ואין לו מה לעשות גם ככה הוא ניגש ונותן להם את המאפרה "
שון הוא כבר לא ילד ,אלא אם כן אפשר לקרוא לילד שמתגייס עוד חצי שנה ילד
הוא שחור עיניים ויש לו שיער שחור ארוך שמגיע עד לכתפיים ,הוא לעיתים אוסף את השיער שלו כקוקו
וכך הוא אוהב אותו יותר ,שון בחור מבוקש בבית הספר בקרב הבנות ולכן הוא לא מרבה לצאת מהבית כי בטוח יחכו לו למטה איזה 3 בנות עם מצלמות של הנייד מחכות לתפוס אותי יוצא מהבית
ותבינו . הוא לא מפורסם או משהו כזה ,רק פעם אחת הוא הציל את המנהל מלהיחנק ,רק לצערו זה היה מול כל הבית הספר!
"איזה משחק מרשים " אמר השדרן
"6:3 לישראל ומי חשב שהם ינצחו כך את ספרד אחרי כל כך הרבה חוסר תקווה עושה זאת המאמן ובגדול" אומר השדרן שוב
"6:3?" שואל שון את אבא שלו וחבריו
אבא שלו הבין שהוא מתפלא ואמר :"אני גם התפלאתי שון אבל כן ישראל ניצחה את ספרד במונדיאל "
זאת המונדיאל הראשון שעשו בישראל וגם ישראל ניצחה את ספרד במשחק הזה ,מי חשב ששנת 2014 תהיה כל כך עצומה מבחינת כדורגל ,שון היה מאושר למרות שהוא לא אוהד אף אחת מהמדינות הנלחמות אבל הוא סתם היה שמח עם כולם
שון נכנס לחדרו החשוך ומתיישב מול שולחן הכתיבה הוא פותח את הספר שלו ששמו "הפראי החופשי " שמצא למטה במרתף
הוא פותח את הספר ורואה את מה שכתוב :"נכתב על ידי מיכאל בשנת 1994 "
"לפני 20 שנה?" שואל את עצמו ולא מבין מאיפה זה הגיע בכלל
הוא סוגר את הספר ויוצא מחדרו
אבל כשהוא יוצא הוא מגיע למקום אחר ,הבית שלו השתנה ,ואבא שלו נעלם מהבית
הבית עצמו היה שונה הוא בוחן אותו כאשר הוא לא מבין לאן הגיע
הוא בודק בלוח השנה ורואה שרשום עליו את השנה 1994
בית ישן ,הרצפה עוד נקייה מהסעודה האחרונה שהמשפחה הרחוקה עשתה שם ,הכול נמצא במקומו וכאשר כמות הוילונות בבית לא מפסיקה וגורמת לבית להיראות מעט חשוך ואפל
בבית קר מרוב הצל שיש בו ,שון אוחז בידיו ואוחז סביב כתפיו הקפואות
אחרי שהוא רואה את לוח השנה שבו רשום "1994" הוא לא יכול להתנהג כרגיל
הוא יצא מחדרו ומחפש נפש חיה נוספת בבית אך הוא לא מוצא הוא מנסה למצוא את אבא שלו ואת חברים של אביו אבל הם נעלמו מהסלון
הכול נראה דומה אך עם זאת כל כך שונה וישן
"איפה אני לעזאזל!?" רטן שון שהוא בועט בספה מעור הישנה ורגלו כאבה מעט מהבעיטה שלו
הוא מביט בשעון שנמצא קצת מעל הטלוויזיה הקטנה עם האנטנה הענקית עליה וליד יש את השידה
הוא ניגש אל השידה ומחפש דברים שיכולים לעזור לו ,כך הוא שון ,הוא לא יוותר עד הרגע האחרון ועד שהוא ימצא מה שהוא מחפש.
שון מחפש את הדבר שיעזור לו למצוא את מה שהוא מחפש
אחרי חיפוש מעמיק הוא מבין שהוא לא ימצא כלום בתוך הבית ,שון מחליט לצאת מהבית .
היציאה גם דמתה לו ,זה היה ממש הבניין שלו וגם השכונה שלו אבל זה לא היה אותו הזמן
הוא מתחיל ללכת ברחוב כדי שיוכל לזהות מישהו שהוא מכיר ,רק שהפעם הוא יהיה יותר צעיר ב20 שנה
הוא לא מצא אף אחד ,שון ראה את המכולת שליד ביתו ששם הוא מכיר את המוכר
המוכר יצחק אפילו מכנה אותו בשם חיבה "יושקה" קורא לשון יצחק המוכר
שון רץ והוא עומד בכניסה למכולת ובוחן את המקום ומחפש את יצחק
הוא לא רואה שם את יצחק ולכן יוצא משם
לשון בלט משהו בעינו ,הוא ראה איש שמסתכל עליו אבל איך ששון קלט אותו בעינו האיש הסתובב והמשיך ללכת לכיוון הנגדי
האיש לבש מעיל ארוך וכובע ,הוא לבש משקפיים שכיסה את פניו וצעיף שכיסה את פרצופו התחתון.
למרות שזה היה קיץ לראות בן אדם לבוש במעיל ארוך כל כך זה דיי מוזר
שון המשיך להביט בו והתחיל לעקוב אחריו
האיש הסתובב אחורנית ואחרי שהוא קלט ששון מביט בו ועוקב אחריו האיש נעצר ,וכך מאחורה גם שון .
האיש נעצר פוזל מעט אחורנית כדי לראות איפה שון ממוקם והאם יוכל ..לברוח!
האיש התחיל לרוץ ,שון הבין שהוא קשור איכשהו לסיפור שלו ולכן רץ אחריו
שון ממשיך לרוץ אחריו והאיש ממשיך לפנייה הקרובה שפונה לתחנת אוטובוס ,האוטובוס בדיוק הגיע והוא עמד לעלות ,שון היה מאחוריו בכמה מטרים
אך פספס את האוטובוס ואת האיש ,האיש עלה לאוטובוס והאוטובוס התחיל לנסוע.
שון לא יכול לתת לאיש לברוח ,הוא ההזדמנות היחידה שלו לדעת מה הוא עושה בזמן אחר.
שון מתחיל לרוץ בסמטאות ולקצר את הדרך ,האוטובוס עובר מול עיניו של שון
שון מתחיל לרוץ ,הוא ממש קרוב לגב האוטובוס ,שון לא מוותר הוא קופץ על האוטובוס !
שון מחזיק מאחורה בחוזקה
הוא לא נותן לעצמו ליפול ועולה למעלה ,על גג האוטובוס הלא יציב שכל שנייה נותן פנייה הרסנית שיכולה לסיים את הסיפור בשביל שון .
הוא לא מוותר הוא חייב לדבר עם האיש הזה! הדרך היחידה לצאת מהזמן הזה הוא האיש
שון זוחל לקדמת האוטובוס שרק ציפורניו מחזיקות אותו הוא מגיע לקדמת האוטובוס
ודופק לנהג כמה פעמים
הנהג רואה את זה וכמובן מעט ,הוא עוצר
שון יורד מן הגג ורואה את האיש שכבר ירד מהאוטובוס ממשיך לרוץ
שון רץ אחריו ואומר לנהג "תודה " בחיוך
המרדף הזה נמשך זמן רב מדי ,האיש לא עוצר הוא מביט אחורה כל הזמן ולא נעצר
האיש פונה ,שון אחריו ,האיש לא יודע לאן רץ אלא סתם רץ
ואחריו ילד בן 17 שעוד את בחינת ה2000 מטר שלו הוא לא עשה אפילו
הריצה ממשיכה והופה!
האיש הגיע לדרך חסומה שבה הוא לא יכול לעבור קדימה יותר
הוא מחפש דרך אך לא מוצא שון מתקדם אליו מתנשף ואומר :"אני צריך אותך בבקשה תעצור!"
אומר והאיש מסתובב קצת ,ופתאום שולח אגרוף לכיוון פרצופו של שון אך הוא פספס
במקום זאת שון תפס את ידו של האיש וסיבב אותה האיש זעק "אח!!" מרוב כאבים
"תעצור אמרתי לך!" אומר שון ומשכיב אותו על ערימת קרטונים ומוריד את צעיפו ,כובעו ומשקפיו
מתחת התחפושת הוא רואה בן אדם רגיל ,קצת מבוגר עם צלקת על פניו
שון בחן בו את המראה שלו ולא יכול להוציא מפיו מילה .
האיש הביט בו ואמר "תשחרר אותי "
מתוך כיס מעילו של האיש בצבץ מכשיר קשר קטן
שון שלף אותו ושלח תדר של עזרה כפי שלמד בהכנה לצבא שעשו לו בבית הספר
מכשיר הקשר הגיב ומתוכו מישהו אמר "כן ארמגדון אני יכול לעזור?"

בפרק הבא:
פרק 16:היומן של מיכאל !חלק ב'

נושא: אסון הזמן!-פרקים אחרונים בהחלט!

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות