נושא: אסון הזמן!-פרקים אחרונים בהחלט!

מגניב
פרק גדול ככולם

תודה רבה.
אני רוצה להביא עוד קוראים לסיפור

פרק מדהים.
תמשיך את הסיפור.

תודה רבה מור .
עוד תגובות בבקשה

פרק 22 :אש גועש!

כולם רצים להתארגן


אבל ניק לוקח את ידה של ג'ולי ורץ איתה למאחורי עץ ענקי .


"ג'ולי... " הוא מתחיל להגיד


וג'ולי מביטה בו עם עיניים בוהקות כאילו שהיא רוצה שיקרה משהו


לא עובר זמן רב והשפתיים של שתיהם נפגשות תחת העץ הזה.


הם מתנשקים במשך כמה דקות שלמות כאשר הם מפסיקים שניהם מחייכים ומתחבקים חיבוק של אוהבים אבל האהבה הזאת יכולה להיות מסוכנת מאוד ,לפחות ניק יודע את זה.


"ניק קדימה בואו!" אומר טוני כאשר כולם מתאספים


"מה קרה ?" שואל תאי כאשר גם הוא רץ


"ארמגדון יצר איתי קשר .. הוא רוצה להגיד לנו משהו " אומר טוני בהתרגשות


"ילדים " אומר ארמגדון מהמכשיר המוזר שנתן להם אנדרסון


"מצאתם כבר 4 קמעות ,ו2 אצל סילאטון " אומר ארמגדון ואנדרסון ממשיך אותו


"לפי הידיעה שלנו ,אין 10 קמעות יותר " אומר אנדרסון


"מה? " כולם מתפלאים


"אז כמה קמעות יש?" שואל ניק


"יש שבעה קמעות " אומר פיס ונדחף לתוך השיחה


"זה אומר ש.." מתחילה להגיד דון


"יש לנו עוד קמע אחד!" אומר ניק


"אתה לא רציני " אומרת מיי


"אבל מי מאיתנו יקבל אותו ?" שואלת מרי


ארמגדון מחכה לשקט והוא אומר "את הקמע האחרון יקבל מי שמוכן לוותר על הכל ,כדי להציל את העולם " אומר ארמגדון


וכולם חושבים מי זה יכול להיות .


"איזה אלמנט יש לקמע האחרון ?" שואל שון


"זו שאלה טיפשית מאוד " אומר אנדרסון


"למה?" חוזרת מיי ומצטרפת לשאלה


"בגלל שהאלמנט האחרון שעוד לא נחשף הוא .." אומר אנדרסון ולא מסיים והקשר נותק.


"שיט!" אומר תאי


"מה עכשיו ?" שואל טוני


"תראו !" אומר ניק ומצביע על הר געש


"זה סילאטון!" אומרת דון .


החברים רואים את סילאטון בהר געש קרוב לכפר ,הוא עומד להתסיס את הלבה של ההר ולהשמיד את כפר האינדיאנים !


"אוי לא!" אומרת ג'ולי "הכפר שלנו יושמד!" אומרת


"שינג'ו ואוטאיו ! קדימה תעשו משהו " צועק זאב בודד


כולם בלחץ היסטרי וארמגדון מתחיל בנענוע ההר הוא שינה צורה לאלמנט הארמדיל שלו והוא עומד להרוס הכל.


ארמגדון לוקח את ידיו ומתחיל ליצור את הלבה, הר הגעש דיי רחוק אבל החברים מתחילים לרוץ במהירות ביינתים ארבעת היסודות שכן נמצאים מתחילים לשנות צורה


"טוני משנה צורה להוריקן!" צועק טוני ומתחיל לעופף בשמיים לכיוון ההר


"תאי משנה צורה לאלקטרו!" צועק תאי ויוצא להתקפת רעמים על סילאטון


"דון משנה צורה למרמייד!" צועקת דון ומשנה צורה לבתולת הים ומתחילה להכין צונאמי למקרה שהלבה תפרוץ.


"שון משנה צורה לפריזון!" צועק שון ומשנה צורה ללוחם קרחון ענקי "עכשיו בוא נראה !" אומר פריזון


"זאב בודד אל דאגה" אומר ניק כאשר נשאר למטה


"ניק " אומר זאב בודד


"יש לי קמע שיכול לעזור לכם " אומר זאב בודד


"באמת ? קמע ?" שואל ניק


"כן... הוא נמצא בלוע הר הגעש מוחבא בתוך האדמה ,אף אחד לא מצליח למשוך אותו החוצה !" אומר זאב בודד


"אבל למה?" שואל ניק


"אבא שלי הצ'יף הקודם אמר שהקמע הזה ייצא אך ורק בפני הגיבור.. שיוותר על הכל ... כדי להציל את העולם שלו מפני הזמן ,הכוח הכי מסוכן " אומר זאב בודד


"אבא שלך ?" שואל ניק


"שמי האמיתי הוא לא זאב בודד ,קוראים לי סיפ." אומר זאב בודד


"סיפ?" שואל ניק כאשר מכיר את השם הזה כבר מהעבר הרחוק שלו


"אני סבא שלך " אומר זאב בודד לניק כאשר הוא בשוק מוחלט


"ועכשיו נכד שלי ... אתה חייב ללכת לשם .. אבל זכור, אם אתה הופך לגיבור של הקמע ... אתה יכול..." אומר סיפ וניק עוצר אותו "עצור! אל תגיד לי .. אני מוכן! אני מוכן לוותר על הכל!" אומר ניק ורץ לעבר הר הגעש הוא עוצר שנייה וחוזר לסיפ ,סבא שלו ,ונותן לו חיבוק.


"להתראות ובהצלחה!" אומר סיפ הזקן ,הוא נשכב על שמיכה והוא גוסס מרוב זקנה לאט ,לאט .

"סילאטון אתה לא תצליח!" צועק פריזון כאשר משגר עליו גוש קרח אבל פתאום סילאטון מוציא שפיץ מתוך האדמה ודוקר את שון שנהפך לצורתו הקודמת ונשכב פצוע על הרצפה .


"אוי לא! מכת ברק!" צועק אלקטרו ויורה את המכה ,אבל אדמה זה אלמנט חזק על חשמל ולכן תאי חוזר לצורתו פצוע כמו שון .


"עכשיו תורי! משב רוח!" צועק הוריקן כאשר סילאטון יורה עליו סלעים מהאדמה והורג אותו ומחזיר אותו להיות שוב טוני .


"צונאמי!" צועקת דון כאשר משגרת גל ענקי לעבר הר הגעש כדי לייבש אותו אבל היא לא מצליחה וחוזרת להיות דון .


"עכשיו עוד כמה שניות ואתם עם הכפר הזה מושמדים!" צועק סילאטון


"עצור סילאטון!" אומר ניק כאשר מגיע לשם ועומד על הלוע


"ניק? תתרחק משם!" צועקת מיי כאשר מטפלת בטוני ודון הפצועים


"אוי לא ניק תברח! " צועקת מרי כאשר מטפלת בשון ותאי


"לא!" צועק ניק


"עכשיו זה הזמן שלי !" אומר ניק ומוצא את הקמע


"קמע הדרקון!" צועק "צא!" ממשיך


הוא שולף את הקמע מהאדמה ומחייך ,סילאטון בהלם מוחלט מהמתחרש והוא קצת מבולבל


ניק שולף את הקמע והוא נהפך להיות הגיבור!


"אלמנט אש!" צועק ניק


"קדימה! שינוי צורה!" צועק ניק ועולה לשמיים כאשר מעטפת מוזרה עוטפת את גופו והוא מתפתח להיות הגיבור האחרון ,האלמנט הכי חזק ובוער שיש בטבע


"עכשיו אני פיירו! צועק ניק ומשלים את צורתו


הוא עומד שם ומכין כדורי אש ומשגר אותם על סילאטון


סילאטון מכין בלוק אבן ענקי וחוסם את הכדורים ואת המתקפה כולה .


"לא כל כך מהר!" אומר פיירו ומתחיל לשלוט בלבה ,לוקח חתיכה ממנה ומשגר אותה על סילאטון


הלבה פוגעת בו והוא מתחיל לימוס


"לא!" צועק סילאטון .


הוא נעלם משם כאילו לא היה ,וכשהוא נעלם במיקום שלו נשארו שני הקמעות שלו ,הארמדיל וחצי הסוס .


"יש ! גדול ניק!" צועק לו טוני


הילדים יורדים לכפר שוב וכולם מחבקים את ניק כאשר חזר לצורתו


ארמגדון יוצר קשר עם הילדים


"כל הכבוד ניק עשית את זה!" צועק לו ארמגדון


"לשמחתנו השלמנו את המשימה שלנו!" אומר ארמגדון ואנדרסון ממשיך אותו


"אתם יכולים לחזור הביתה!" אומר


"יש!" צועקים כולם

"חוזרים הביתה!" צועקים כולם .

בפרק הבא :

פרק 23 ואחרון :שריקת הסיום!

פרק 23 ואחרון :אסון הזמן –שריקת הסיום!

"אתם יכולים לחזור הביתה !" אומר אנדרסון וכולם שמחים ומאושרים

"יש! סוף סוף!"צועקים

"חוזרים הביתה!" צועקים כולם ומתחבקים

"עכשיו ,קחו לכם זמן להיפרד ואנחנו נשגר אתכם בחזרה לכאן " אומר ארמגדון

"ארמגדון.." אומר ניק ליד כולם

"מה ניק ?" שואל ארמגדון

"אני לא חוזר " אומר ניק

"מה? " מתפלאים כולם

"למה לא ניק ?" שואל טוני

"אני מאוהב בג'ולי ואני רוצה לחיות איתה כאן ,חוץ מזה ,דודים שלי פה ,אוטאיו ושינג'ו הם משפחה שלי ,וזאב בודד ,הוא סבא שלי " אומר ניק

"מה ?אתה רציני ?" שואל שון

"כן " אומר ניק .

"מוזר מאוד " אומר תאי

"אתה צודק אבל אני לא יכול להתכחש למשפחה שלי " אומר תאי

"מה עם ההורים שלך ?" שואלת מרי

"אלה לא ההורים האמיתיים שלי ,ההורים האמיתיים שלי הולכים להיוולד בשנים הקרובות אם אני אשאר כאן " אומר ניק

"וואו זה מוזר מאוד מאוד" אומרת מיי וניק צוחק

"טוב אני אצטרך לכבד את בקשתך " אומר ארמגדון

"אני לא אשגר אותך לכאן " אומר אנדרסון

"אני אתגעגע אליך חבר !" אומר טוני ורץ לחבק את ניק

"אתה החבר הכי טוב שלי טוני " אומר ניק ומחבק אותו ולוחש לו איזה משהו באוזן .

דון מתקרבת לניק ונותנת לו חיבוק "ניק תודה לך על הכל " אומרת דון וקצת מאוכזבת ,כי היא בעצם אוהבת את ניק ,אבל לאהבה הזאת אין תכלית .

מיי מתקרבת אליו ומחבקת אותו "היית גדול בקרב מקודם " אומרת לו בחיוך היפה שלה ומנשקת אותו בלחי .

"כל הכבוד אחי !" אומר תאי ובא לתת לו לחיצת יד "אתה חבר אמת" אומר תאי

"אני אתגעגע אליך בן אדם" אומר לו וחוזר לכולם

מרי מתקרבת אליו ואומרת לו "ניק ,סחתיין " ונעלמת משם .

שון היחיד שמתקרב ולוחץ את ידו ולא אומר כלום ,ניק ושון מביטים זה בזה ויודעים שתמיד יהיו יריבים ,אך לכמה דקות הם יכולים לשכוח ולהיות חברים !

"כל הכבוד אחי ,ידעתי שזה אתה " אומר שון ונפרד מניק .

"טוב חברים.. אני נפרד מכם עכשיו ,היה לי המסע הכי כיף ומוזר בחיים " אומר ניק ומחזיק את ידה של ג'ולי כאשר עומדים ביחד לפרידה אחרונה .

"להתראות כולם " אומר טוני ומאסף את הילדים בנקודה אחת

"אנחנו מוכנים ארמגדון " אומר טוני ומחייך אל ניק

"אנחנו עוד ניפגש ,חבר" אומר טוני

"אנחנו ניפגש... " אומר ניק .

והם נעלמים משם במהירות על .

"אז זהו .. אתה נשאר כאן ?" שואלת ג'ולי בחיוך רחב ונותנת לניק נשיקה צמודה בשפתיים

"כן " אומר ניק

"עכשיו נוכל להתחיל לחיות באמת "

"אתה באמת וויתרת על הכל " אומרת ג'ולי

"אתה לא חוזר הביתה ולכן ויתרת על הכל כדי להציל את העולם " אומר סיפ .

"יכול להיות .. זה באמת לא משנה " אומר ניק .

ביינתים במערה של ארמגדון מופיעים החבורה

"ברוכים השבים " אומר ארמגדון בחיוך רחב

הילדים נורא שמחים והם יושבים כל אחד בכיסא שלו ואנדרסון אומר "שבו יש לנו משהו להגיד לכם " אומר אנדרסון.

"כמה דברים לפני שאתם נפרדים " אומר אנדרסון

"קודם כל ... טוני בוא איתי הצידה " אומר ארמגדון

הוא לוקח את טוני הצידה והולך לספר לו שהוא אביו .

"טוני .. אני .. יודע שאתה מחפש את אבא שלך כבר הרבה זמן .. " אומר ארמגדון

"מה קרה? מצאתם אותו ? אתה יודע מי זה?" שואל טוני בסקרנות

"טוני ... אני אביך " אומר ארמגדון ומביט בו בעיניים אוהבות

"אבא?אתה גדי ארמה ?" שואל

"אני גדי ארמה .. אבל אם תהפוך את השם ותחבר אותו ,יצא לך .. ארמגדון "

אומר ארמגדון .

"אני לא מאמין !" אומר טוני ומחבק אותו חיבוק אוהב של הרבה זמן שלא התראו .

"יש לשם הזה עוד משמעות .." אומר ארמגדון

"מה ?"

"סוף מוחלט ,ארמגדון " אומר

"מה הקשר בינך לבין סוף מוחלט ?" שואל טוני

"אתה כבר תדע מה זה אומר " אומר לו ארמגדון והם חוזרים ביחד אל כולם

"מה קרה טוני ?" שואלים אותו כולם

"ארמגדון זה אבא שלי " אומר טוני בחיוך

"מה?" כולם מופתעים

"אין מצב!" אומרת דון

"אבל זה נכון "אומר ארמגדון ומחייך חיוך רחב ומביט בשון ומרי ,כמה שהם דומים וחייבים לדעת כבר שהם אחים

"שון ומרי ... החדשות שלכם הם ... שאתם אחים " אומר ארמגדון

שון מביט בה ולא מופתע כלל "ידעתי שהיא מזכירה לי את אימא שלי " אומר לה

"אחי ?" שואלת

הם מתחבקים ומשלימים פערים של שנים ,אח ואחות קטנים .

"זהו זה .. אתם עכשיו יודעים הכל "

"אתם עומדים לחזור לביתכם ,לשנה שלכם ,בקיצור.. אתם הולכים להיפרד " אומר אנדרסון

"מה זאת אומרת ? " שואל שון

"זאת אומרת .. שאתם תחזרו הביתה ותלכו לישון .. אתם יותר לא תזכרו כלום מהמסע הזה ,מאסון הזמן שצפוי לקרות או כבר קרה או לעולם לא יקרה " אומר ארמגדון

"זאת שריקת הסיום של המשחק שלכם " אומר אנדרסון

וכולם עצובים לא יודעים מה להגיד ,תאי לוקח את מרי הצידה ואומר לה "מרי כבר הרבה זמן שאני רוצה להגיד לך את זה.. אבל אני אוהב אותך ולדעתי עכשיו זה הזמן הכי טוב להגיד לך את זה!" אומר תאי מול כולם והם שומעים ,מרי אומרת לו "אני גם אוהבת אותך " והם מתנשקים

פיס בוכה מרוב אושר שהנכד שלו אכן מצא אהבה במסע הזה

"זה כל כך מרגש" אומר פיס

טוני ומיי גם מתנשקים ונפרדים זה מזה ומיי בוכה שלא תראה את אהוב ליבה יותר לעולם .

דון ושון מחזיקים ידיים אשר זו הנשיקה הראשונה שלהם וכנראה גם האחרונה

"אנחנו צריכים לשגר את שון ,קדימה שון " אומר אנדרסון

"באיזה שנה אנחנו ?" שואל שון

"אנחנו עכשיו בהווה שלנו ,מאיפה שהכול מתחיל ,אנחנו ב2010 " אומר אנדרסון

"לאן אתם מחזירים אותי ?" שואל שון המדוכא

"ל2014 ,לבית שלך עם אביך הלא אמיתי ,פול ." אומרים לו

"אני רוצה להישאר" אומר שון

"לצערי זה בלתי אפשרי " אומר ארמגדון ומכין את המכונה

"להתראות ילד מספר 7 " מחייך ארמגדון ואומר לו

שון מחייך אליו בחזרה ויושב על תא השיגור

"להתראות חברים שמחתי להכיר אתכם " אומר שון לחבריו החדשים שהכיר בפחות מכמה שעות וישר הם החברים הכי טובים שלו ,הפרידה גם מאחותו הייתה קשה ,אבל מי יודע אולי הם יפגשו "בעתיד ".

"למה אבל אנחנו לא נזכור כלום ?" שואלת דון

"כי כולכם עוד אמורים להיפגש בעתיד.." אומר אנדרסון

"אתם אמורים להיפגש כרגיל ,בלי שום משימה שתפגיש אתכם " אומר אנדרסון

"אוקיי " אומר שון ונעלם מהמערה.

"זהו זה" עכשיו אתם יכולים ללכת ,ברגע שתצאו מהמערה הזאת ,זה כאילו לעולם לא נכנסת הנה ,בדיוק באותה שנייה שנכנסתם אתם גם יוצאים " אומר להם ארמגדון

"להתראות לכם " אומר אנדרסון

הם יוצאים מהמערה כולם ופיס יוצא עם תאי וחוזר איתו לסין

מרי נפגשת עם הוריה "אימא ואבא!" צועקת להם והם רצים לחבק אותה למרות שראו אותה לפני שנייה

הם חוזרים ללונדון .

מיי ודון מחזיקות ידיים והולכות למלון של הוריהם וחוזרות לאמריקה.

תאי מדבר עם פיס במטוס

"סבא.. " אומר תאי

"מה תאי ?" שואל אותו בחזרה

"למה ארמגדון אמר לנו "להתראות ?" שואל אותו

פיס צוחק ואומר "אתה עוד תראה... בעתיד ." אומר לו

ארמגדון ואנדרסון לוחצים ידיים וארמגדון אומר לו

"אנדרסון תודה לך על העזרה " אומר ארמגדון

"קרא לי סטיוארט" אומר לו ולוחץ את ידו ועומד להיפרד ממנו ולחזור למחקר העננים הסגולים שלא קיימים יותר .

"אבא.. אתה חוזר איתי הביתה?" שואל טוני את ארמגדון

"תלך אני כבר בא" אומר ארמגדון .

"אוקיי " אומר טוני ויוצא מהמערה.

ניק ,סיפ ומשפחתו יושבים באוהל ומדברים

"איך זה שלא חזרת אני לא מבין יהיה לך קשה פה " אומר שינג'ו ומדבר אל ניק

"אני פשוט לא יכול ,אני רוצה לחיות חיים נורמלים " אומר ניק

"ומה עם אסון הזמן ?" שואל אוטאיו את ניק

"פתרנו את האסון .. זהו זה .. זה נגמר" אומר ניק

בחוץ מתחילה סערה קלה ,הם יוצאים החוצה מהאוהל וניק מביט בשמיים ורואה את הענן הסגול והשמיים הסגולים "איך זה יתכן ?" שואל ניק

"הרי פתרנו את זה כבר!" צועק לאוויר

"רגע.. מה קורה פה?" שואל סיפ את ניק

"מה זה אומר?" שואלת ג'ולי וניק העומד נחוש אומר

"זה אומר... שהמשימה שלי עוד לא נגמרה " אומר ניק

במערה של ארמגדון ,ארמגדון מתכוון לצאת ,הוא מכבה את האור ופתאום שומע קולות משונים

"ארמגדון הלו ?" שואל אותו קול מסוים

"כן ?" שואל בחזרה דרך משדר טלוויזיה

"הכל בסדר? הם הלכו הביתה ?" שואל

"הם לפחות חושבים ככה" אומר ארמגדון

"אוקיי ,עבודה טובה " אומר

הוא מכבה את המשדר ואומר "אה.. סילאטון שכחתי להגיד לך ... בהצלחה במשימה שלך !" אומר לו ארמגדון "תודה .. להתראות חבר" אומר לו סילאטון

"הם לא יודעים מה מחכה להם.. אסון הזמן או לא.. מוחעחעחע " צוחקים סילאטון וארמגדון ביחד.

THE END

מילות הכותב :


אז ככה ,אתם בטח זוכרים את הסיפור הקודם "לכודים בזמן "
אחרי שהצלחתי למצוא עלילה ותוכן ,נתקעתי והחלטתי לעשות תפנית מעניינת ולשנות אפילו את השם ל"אסון הזמן " כאשר הילדים עוברים שם יותר חווויות מהחיים ולא רק לימוד היסטוריה .

ושוב .. עברתי את השיא הקודם שלי והפעם.. אסון הזמן ... הוא הסיפור הכי ארוך איי פעם בספרות .
שברתי את השיא שלי ,הדמיון שלי ,הכוח שלי לעשות דברים שלא חלמתי
הסיפור הוא בעצם המקלט שלי לבריחה
הוא בעצם החיים שלי כנקודת מבט בדיונית לחלוטין

את הפרקים האחרונים אני תמיד נהנה לכתוב ,הם תמיד גם הכי מעניינים
וגם הפעם בפרק האחרון הוספתי תפנית ועוד טעם של עוד
רק שהפעם ,הטעם הזה לא ימשיך לשום מקום ,אין עוד עונה ,אין עוד כרך או פרק שקשור לזה ,זהו .עלילות "הזמן" נגמרו
אז למה בכל זאת השארתי את זה כאשר מגלים שארמגדון רע
כדי לתת לקוראים לחשוב על זה... מה בעצם קרה פה.. אחרי כל המסע הזה.. מתברר שארמגדון רע... קצת מוזר.. וקצת חולני אבל .. זה מה שעושה את הסיפור הזה לייחודי .

את הסיפור הבא שלי "אסון טבע" אני הולך לכתוב בימים הקרובים ומקווה שאסיים ,הסיפור עוסק באסונות טבע עתידניים שפוגעים באנושות
בכל פרק מוצג אסון טבע אחר ,דמות ראשית אחרת ובמהלך הסיפור קוראת תפנית מעניינת ביותר כאשר בין הדמויות יפתח קשר והם יפגשו ,מה יקרה בסוף ? העולם ינצל מכוחו של אסון הטבע? או שאני אחליט שוב להשתעשע עם הכתיבה? תצטרכו לחכות ,לקרוא ולראות.

עד הסיפור הבא שלי ,אסון טבע ,להתראות ,ארוין.

תודה רבה
קריאה מהנה

ארווין,זה היה הסיפור הכי טוב בפורום!!!!!!
אהבתי את התפנית בסוף,היא הייתה נהדרת!
אם כך,ניפגש באסון הטבע
להתראות,ותודה על הסיפור הנפלא

תודה רבה אוהד
אתה אחד הקוראים שהתחילו מהתחלה וסיימו איתי ביחד.
תודה לך .

אני אדאג לכך שאסון הטבע יהיה פי אלף יותר טוב

ווואהה הסיפור שלך אחד הטובים,אבל יש בו כמה דברים רעים...

קודם כל,הדברים קרו יותר מידי מהר ובכלל לא מפורט,לדוגמה,לא נתת פרק על אהבתו של ניק כלפי ג'ולי.

בפרק אחד הוא פשוט סתם התאהב בה,לא סיפרת איך כל זה התחיל..
בנוסף,היית צריך יותר לתאר את שינוי הצורה,איזה רגשות היו אצל כל אחד כשהוא הפך צורה,מה הוא חשב באותו זמן...כמו כן,היית יכול להרחיב ולתאר את הקרבות יותר...לא ישר מתקפה בום מת ביי ביי חחח,זה לא הולך ככה...

כמו שאמרתי הדברים הלכו יותר מידי מהר...

אוקיי אקח זאת לתשומת ליבי בסיפור הבא שלי שנפתח היום
אסון הטבע