מאה שנים של כאב

**yossi** · 11-13-2009, 01:03 AM

סיפור שלי, שפירסמתי בפורום אחר ואפרסם גם כאן (:
הקדמה:
אנחנו נמצאים בשנת אלף תשע מאות תשעים ושתיים, לאחר מאה שנים, הסתיימה המלחמה הגדולה.
בשנת אלף שמונה מאות שמונים ושתיים, שלט בעולם כוח אפל, אכזרי, וגדול.. בראשו עמד ג'ק, לוחם אפל בעל תכונות מסתוריות, לבוש גלימה אדומה, עיניו האדומות בלטו ממנה.
בשנה הזאת, ביום רגיל אחד, פלשו אל כדור הארץ יצורים מוזרים, הם היו עשויים מאופל, וזרעו הרס וחורבן בעולם.
בני האדם נלחמו ביצורים עם טנקים, מטוסים, עם כל צבאות העולם, אך היצורים היו חזקים מהדברים האלה. הם הפכו את בני האדם לעבדים, ותוך תקופה קצרה, הודיעו המפלצות בקול תרועה ענקי, שכדור הארץ בשליטתם ושבני האדם יעשו כל מה שהם ייבקשו.
באותו זמן, נחת בכדור הארץ המנהיג של היצורים, ג'ק.. ג'ק לא ריחם, הוא השמיד אנשים ועשה כאוס ענקי בכדור הארץ.
עברה תקופה ארוכה, ויום אחד, קם איש, לבוש בבגדים חומים קרועים, בעל קרחת וזקן לבן, האיש האמין בכוח מיסטי, ושנא את כוח האופל. היו לאיש תלמידים רבים באומנות הקסם.
הוא ותלמידיו הובסו בקלות. אך הם לא וויתרו, הם חיפשו כוח שייתחרה בכוחו של האופל, הם קראו ספרים, הטילו כישופים, אך ללא הצלחה.
יום אחד, פגש האיש, איש לבוש בגלימה לבנה, האיש בעל הגלימה הלבנה הבחין בליבו הטוב של האיש, והעניק לו את כוח האור, ''כוח זה, יאפשר לכם להשמיד את ג'ק.'' אמר האיש בעל הגלימה הלבנה ונעלם כלא היה.
האיש, אשר קיבל את כוח האור, פתח במלחמה ענקית נגד היצורים, היצורים לא הצליחו להתמודד מולו ומול תלמידיו, ואט אט חלקים בכדור הארץ התחילו לשוב אל בני האדם.
הממלכה של ג'ק הייתה במקום מסתורי. האיש, שקראו לו סטיבן, ותלמידיו הנאמנים, חיפשו אחר הממלכה המון המון זמן.
לאחר זמן מה, הם מצאו את הטירה, סטיבן ותלמידיו חיסלו המון מאנשיו של ג'ק, ולבסוף הגיעו אל עומק הממלכה. סטיבן ותלמידיו פגשו את ג'ק.
ללא התראה מוקדמת, תלמידיו של סטיבן קפצו אל ג'ק, במטרה להשמידו, אך בהנפת יד פשוטה, ג'ק העיף את התלמידים והרג אותם.
סטיבן כעס, שנאה גדולה הייתה בו, הוא וג'ק נילחמו בכוח רב, שהרעיד את כל הממלכה, והממלכה התפרקה לרסיסים.
סטיבן שחרר את כוח האור במלוא עוצמתו, והקריב את חייו בשביל שג'ק יישלח לתוך שרשרת אופל מוזרה, ואף קבר אותה במקום מסתורי.
שבע שנים חלפו מאז המלחמה הגדולה, היצורים נסוגו מהעולם, והעולם חזר לקדמתו.
אך.. מה אם השרשרת תשוחרר וג'ק יחזור בכוחות רשע ואופל גדולים יותר?
את זה תוכלו לראות, ב100 שנים של כאב, בפרק הראשון (:

אם יהיו תגובות, אפרסם את הפרק הראשון D:

**Erwin** · 11-13-2009, 01:09 AM

אני אישית מעדיף בסיפור שיש בו הרבה תאריכים וזמנים לרשום את זה במספרים
זה יותר נוח לקורא לא משנה כמה הסיפור ספרותי.
סך הכל הקדמה נחמדה ,קצת לא מבינים ,אבל אחרי כשקוראים הכל ,מבינים
מחכה לפרק הראשון כדי להבין את העלילה

**yossi** · 11-13-2009, 01:10 AM

Originally posted by ErWiN-C.r.d@Nov 13 2009, 12:05 AM
אני אישית מעדיף בסיפור שיש בו הרבה תאריכים וזמנים לרשום את זה במספרים
זה יותר נוח לקורא לא משנה כמה הסיפור ספרותי.
סך הכל הקדמה נחמדה ,קצת לא מבינים ,אבל אחרי כשקוראים הכל ,מבינים
מחכה לפרק הראשון כדי להבין את העלילה

אל דאגה,
הכל מובן לאחר הפרק הראשון.וכמובן נעשה יותר מעניין (:
עוד תגובות?

**zuran** · 11-13-2009, 02:25 PM

שימוש בתאריכים לא טוב.לדעתי לא נכון להשתמש בתאריכים מדוייקים שעברו ולהמציא להם שקרה בהם משהו גלובאלי. או שתוריד את השנה המדוייקת, ותאמין לי שזה לא יפגע, או שתשנה את השנה למשהו מתקדם יותר או להחליף ספירה. משהו אחר.
ובנוסף, למה פירטת את כל העלילה? לא היה עדיף לתת לנו לגלות את העלילה עם הפרקים?
מחכה שתפרסם את הפרק הבא.

**yossi** · 11-13-2009, 04:37 PM

Originally posted by zuran@Nov 13 2009, 01:21 PM
שימוש בתאריכים לא טוב.לדעתי לא נכון להשתמש בתאריכים מדוייקים שעברו ולהמציא להם שקרה בהם משהו גלובאלי. או שתוריד את השנה המדוייקת, ותאמין לי שזה לא יפגע, או שתשנה את השנה למשהו מתקדם יותר או להחליף ספירה. משהו אחר.
ובנוסף, למה פירטת את כל העלילה? לא היה עדיף לתת לנו לגלות את העלילה עם הפרקים?
מחכה שתפרסם את הפרק הבא.

אני לא אוהב להסתיר את העלילה הכללית.
אבל תאמין לי, יהיו הרבה דברים שיוסתרו חחחחח
ובתאריך באמת עשיתי פאשלה, אבל זה דמיוני הרי, אז לא צריך להתייחס לזה ברצינות רבה.

**A$ap~Roma** · 11-14-2009, 06:34 PM

נשמע נחמד עדיף שרשום מספרים בעזרת מספרים זה יקל מחכה לפרק הבאה

**yossi** · 11-14-2009, 06:39 PM

טוב, אני רואה שלא הרבה מגיבים, אז אני פשוט אפרסם את הפרק הראשון-

הפרק ראשון- שובו של הרוע!

''אמא, מה יש לארוחת בוקר?''
אמר נער, שיירד מן המדרגות.
הנער היה בלונדיני, עם עיניים ירוקות, חולצת טריקו שחורה, מכנסיים קצריים, גילו היה שלוש-עשרה.
''פנקייקים, אני מקווה שזה בסדר עבורך.'' פנתה אליו אימו , אישה בשנות הארבעים לחייה, עם שיער אדום פזור, עיניים חומות, חולצת כפתורים ירוקה, וג'ינס בצבע קרם.
''זה מצויין!'' אמר הנער בהתלהבות רבה, הנער התיישב ליד שולחן האוכל, וחיכה בקוצר רוח לפנקייקים.
אימו הגישה לו חמישה פנקייקים, והנער החל לזלול במהירות. לפתע, הגיע אל שולחן האוכל אביו של הנער, בשנות הארבעים לחייו, עם שיער בלונדיני, עיינים ירוקות, חולצה בצבע תלכת, וג'ינס כחול.
''איזה בוקר רגוע , הציפורים מצייצות, יש לי תחושה שהטיול שלנו הולך להיות נהדר.''
אמר האב והתיישב גם הוא ליד שולחן האוכל.
''נכון! אנחנו נוסעים למדבר עם פירמידות! נכון?!'' אמר הילד בהתלהבות.
''אלכס, אל תתרגש יותר מדיי, יש שם מומיות!'' אמר האב בניסיון להפחידו.
''אני לא מפחד מכלום! אני אמיץ!'' אמר אלכס כאשר פנקייק היה בפה שלו.
הוריו צחקו.
לאחר כמה שעות-
''אוקיי, אתם מוכנים?'' אמר האב כאשר הוא לוקח את התיקים שלהם.
''כן הארי, אנחנו מוכנים.'' ענתה ג'ון.
''אוקיי, תזכרו אלכס וג'ון, זה מסע מחקר שניתן לנו על ידיי הבוס שלי, בוב. המסע מסוכן, תבטיחו לי שתיזהרו.''
''מבטיחים!'' ענו השניים ביחד ושלושתם יצאו מן הבית.
הם נסעו אל שדה התעופה, בטוחים בעצמם, נחושים לגלות דברים חדשים ומעניינים.
הם הגיעו לשדה התעופה, סידרו הכל, והטיסה החלה, הטיסה אל המדבר המצרי.
כאשר הגיעו, קיבל אותם אדם בשם בוב, הבוס של הארי. אדם בעל קרחת, שמנמן מעט, עם חליפה שחורה ומכנסיים אדומות, בקבלת פנים יפה, ''שלום לך הארי! אני מאוד שמח שהחלטת להגיע!''
אמר בוב באושר, ''כן, בני אלכס מאוד מתעניין בדברים האלה.'' אמר הארי בגיחגוך קטן.
''אוהו זה בסדר, הרי כולם רוצים לדעת מה קורה בפירמידות האלה!'' אומר בוב בהתלהבות.
''אז.. מה אנחנו צריכים לעשות?'' שאל הארי המבולבל, ''זה פשוט, לחפור ליד הפירמידות, ולמצוא בתקווה אוצרות עתיקים.''
''זה הכל? ובטוח שם למטה?'' אמר הארי בדאגה, ''אין מה לדאוג, אני בטוח במאה אחוז שהכל מצויין שם.'' השיב בוב.
''אוקיי, אז בואו נתחיל.'' אמר הארי והחפירה התחילה.
לאחר כמה שעות של חפירה ארוכה, קשה ונמרצת, הגיעו השלושה אל מבנה תת-קרקעי חשוך, קר, ומסתורי.
''אני רוצה ללכת הביתה, משעמם פה..'' אמר אלכס. ''אל תהיה מאוכזב אלכס, הכי טוב שהכל טוב.'' אמר הארי וחייך אל אלכס.
לפתע, מרחוק, הם ראו ארון קבורה עתיק, אלכס רץ אליו, הארי ניסה לעצור אותו וגם ג'ון, ושלושתם הגיעו אל הקבר.
''וואו!'' אמר אלכס, ''מפחיד.'' אמרו הארי וג'ון.
על הקבר, הייתה שרשרת מוזרה, ''אני חושב שניקח את זה.'' אמר הארי, לקח את השרשרת, והשלושה הלכו משם.
לאחר שיצאו, בוב חייך ולקח את השרשרת. ''כל הכבוד לך הארי! עשית עבודה מעולה! עכשיו תהנה במצרים, נחזור לעבוד מחר.''
אמר בוב והלך משם, ''זה לא היה מהנה.'' אמר אלכס והוריד את ראשו. ''אל תדאג, מחר יהיה מהנה !'' אמר הארי בניסיון לשמח אותו, אך ללא הצלחה.
השלושה הלכו לבית שבוב סידר להם במצרים, הלילה ירד. ''אבא, אתה חושב שיהיה מחר מעניין יותר?'' אמר אלכס באכזבה, ''אני בטוח אלכס, מחר נלך עמוק יותר, ונמצא דברים טובים יותר.''
אמר הארי, ''לילה טוב.'' אמרה ג'ון והשלושה הלכו לישון.
בנתיים, הקבר שנמצא מתחת לאדמה התחיל לזוז, ויד מסתורית יצאה ממנו, מהקבר היה ניתן לשמוע שאגות איומות ומפחידות!
יצור מוזר עלה מן הקבר, וחייך חיוך מוזר.

**A$ap~Roma** · 11-14-2009, 06:50 PM

הפרק לא מותח ולא מתאים להתחלה הבעיה הגדולה אמורה להופיע בפרק השני וכאן היא הופיע בבירור בפרק הראשון.
אבל בכללי המבנה טוב.

**yossi** · 11-14-2009, 06:56 PM

Originally posted by ToBi_SaMa@Nov 14 2009, 05:46 PM
הפרק לא מותח ולא מתאים להתחלה הבעיה הגדולה אמורה להופיע בפרק השני וכאן היא הופיע בבירור בפרק הראשון.
אבל בכללי המבנה טוב.

בעיה גדולה אמורה להופיע בפרק שני?
מי אמר את זה? חוץ מיזה אין פה שום בעיה, היצור קם אבל עדיין אין כלום.
ופרק ראשון לא אמור להיות מותח חחח

**A$ap~Roma** · 11-14-2009, 07:05 PM

כאילו לרוב הבעייה בסיפור אמורה להופיע אחרי הפרק השני כדי שלקורא יהיה עייניין להמשיך לקרוא
ומי שאמר לי את זה זו המורה שלי לספרות

**yossi** · 11-14-2009, 07:07 PM

אוקיי, אבל עדיין אני לא רואה פה שום בעיה, כלומר הכל מצויין (:
עוד תגובות?

**A$ap~Roma** · 11-14-2009, 07:09 PM

הבעייה זה היצור שבעזרת ההקדמה מבינים שזה ג'ק

~TyLeR~ · 11-14-2009, 07:16 PM

ואאהה מגניב...עדיין לא מבינים שזה ג'ק,זה יכול להיות גם מישהו אחר...הכול יכול להיות D:

נשמע טוב מחכה לפרק הבא D:

**yossi** · 11-16-2009, 06:34 PM

למה לא מגיבים /=
טוב, אני אפרסם את פרק 2:
הוא קצת קצר, אבל ככה יצא (:

הפרק השני- הקללה האפלה!

היצור המוזר התמתח וגיחך, ''אחח.. עבר המון זמן, אני צודק?''
אמר קול גבוה שהגיע לשם, ''איפה האדון?'' אמר אחד מהם, ''השרשרת לא כאן, כנראה מישהו לקח אותה.''
אמר השני, ''זה לא יכול להיות! חייבים למצוא את השרשרת!''אמר אחד מהם בלחץ, ''רגע, רק עכשיו התעוררנו, נוכל להשיג את השרשרת מתי שנרצה, אנחנו הלוחמים הכי חזקים של ג'ק, תירגע כבר!'' השיב השני בכעס ובקול מפחיד ואכזרי.
''אימהוטפ, אתה המומיה הכי מפחידה שאני מכיר.'' אמר אחד מהם לשני, ''אני יודע סקאל, וזה מה שמיוחד בי.'' אמר המומיה אימהוטפ וגיחך.
הבוקר עלה, ''אלכס, חמודי, הבוקר הגיע, תתעורר.'' פנה הארי לאלכס, ''מה, כבר בוקר?'' ענה אלכס באכזבה, ''רגע, לא רצית לראות היום דברים מעניינים? היום אנחנו הולכים עמוק יותר, אתה לא שמח?'' אמר הארי, ''לא, משעמם שם.'' ענה אלכס כאשר קם מן המיטה, ''אוקיי, אז אולי תישאר כאן?'' אמר הארי, ''בסדר גמור, תהנו.'' אמר אלכס וחזר אל המיטה.
הארי העיר את ג'ון, ויחד הם ייצאו עם הכלים שלהם למקום שבו מתנהלות החפירות.
''בוקר טוב לך!'' פנה אליהם קול, ''זה אני בוב! מתכונן לעוד יום מפרך?'' אמר בצחוק, ''כן.. אנחנו יורדים עכשיו.'' אמר הארי, ''בהצלחה.'' אמר בוב, והלך משם.
הארי וג'ון יירדו אל המקום התת-קרקעי, הם פסעו בשקט, ההליכה הייתה כמו נצח, אך הם הגיעו בסופו של דבר אל הקבר שבו הם היו אתמול.
''וואו, הקבר פתוח, אבל איך זה יכול להיות?'' אמרה ג'ון, ונבהלה. ''אני בטוח שזה ניסיון של בוב להפחיד אותנו.'' אמר הארי בצחוק.
לפתע, בקע קול מסתורי, שהיה קרוב אליהם, ושני צלליות לפתע הופיעו.
''הי, אני אימהוטפ וזה סקאל, נעים מאוד..'' אמר אימהוטפ בקול שקט ומפחיד, ג'ון התעלפה מרוב הפחד והארי ברח משם.
''אני מבטיח שאני אחזור להציל.. אותך ג'ון..!'' אמר הארי תוך כדי מנוסה, ''לך אחריו!'' אמר אימהוטפ וסקאל נעלם בצללית שחורה.
הארי קפץ בכל כוחו החוצה, וסקאל ייצא אחריו.
''לאא!!! השמש!!! אני לא יכול!!!'' אמר סקאל ונעלם בצללית שחורה.
הארי רץ היישר אל בוב, ''בוב! אתה לא תאמין מה קרה, פגשנו שתי מומיות והם חטפו את ג'ון!'' אמר הארי, בוב צחק והתגלגל על האדמה מרוב צחוק, ''אתה כל כך מצחיק הארי!'' אמר בוב תוך כדי צחוק.
הארי רץ אל הבית, אך סקאל היה שם כבר, ''אני סקאל, אחד הלוחמים הכי חזקים בצבא של ג'ק, אני לא סתם מומיה עלובה!''
אמר סקאל ותפס את אלכס. ''עכשיו תגיד לי, איפה השרשרת!'' אמר סקאל בעצבים, ''השרשרת? אתה מתכוון למה שמצאנו ליד הקבר הזה? היא אצל הבוס שלי, בוב!'' אמר הארי בבהלה, ''ואיפה הבוס הזה שלך?'' אמר סקאל ואיבד את סבלנותו, ''הוא בבית ממול!'' אמר הארי וסקאל נעלם.
סקאל הגיע אל ביתו של בוב, ובלי הרבה הצגות, הוא הרג את בוב ולקח את השרשרת.
''אתה בסדר אלכס?!'' אמר הארי וניגש אל אלכס, ''מה קרה פה?איפה אמא?'' אמר אלכס, ''אני מבטיח שאני אחזיר אותה אלכס, אני מבטיח..'' אמר הארי כאשר דמעות זולגות מעיניו.
סקאל חזר אל המבנה התת-קרקעי, ''נו נו, מצאת?'' אמר אימהוטפ, ''בוודאי, הינה.'' אמר סקאל והגיש לו את השרשרת.
''עכשיו.. עכשיו נוכל להקים לתחייה את ג'ק!!!!'' אמר אימהוטפ ונעלם יחד עם סקאל ועם ג'ון.

**TickTak** · 11-18-2009, 12:05 AM

אהבתי מאוד את האקספוזיציה : D
נראה לי סיפור מעניין, אני אמשיך לקרוא.

נושא: מאה שנים של כאב

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות